1. קְרֶסְצֶ’נְדּוֹ

סְתָו. דִּמְדּוּמֵי סַגְרִיר. צֵל עִצָּבוֹן.

מַכְבִּיד עֹל שְׁמֵי עוֹפֶרֶת עַל הַשָּׁכֶם.

מִתַּחַת לַגְּשָׁרִים בֵּין חוֹפֵי שַׁחַם

זוֹרֵם אָפֵל, צְפוּף־גַּל, נְהַר צָפוֹן.

הָרוּחַ מִשְׁתּוֹלֵל מִשֶּׁצֶף אוֹן,

שׁוֹרֵק בִּילֵל כְּאֶלֶף שֵׁדֵי שַׁחַת.

בָּעֲרָפֶל מַבְהִיק צְחוֹר כַּנְפֵי שַׁחַף

כִּגְוִיל גְּזַר־דִּין, כָּתוּב בּוֹ: שִׁטָּפוֹן.

יִירְאוּ מִקֶּצְפְּךָ רַכֵּי הַמֶּזֶג,

הַשִּׁטָּפוֹן! – אֲנִי סָמוּךְ בְּךָ.

אֵינִי חוֹשֵׁשׁ לְחֻרְבָּנוֹת, לַנֶּזֶק.

עֲלוּ, מֵימֵי הֶפְקֵר! הָרוּחַ, פְּחָה!

מִדְּכִי הַגַּל בּוֹקֵעַ כְּרוּז: לַנֶּשֶׁק!

מִמְּחִי תּוֹתָח: תְּחִי הַמַּהְפֵּכָה!

2 דֶּקְרֶסְצֶ’נְדּוֹ

מְחִי תּוֹתָח מִמְּרוֹם חֵל פָּאוּל־פֶּטֶר;

צְלִיל פַּעֲמוֹנִים: יְלֵל שׁוֹפְרוֹת חֲרֹשֶׁת.

בְּשׂוֹרָה שְׁחוֹרָה לַכְּרַךְ מֵאֵלֶּה שְׁלֹשֶׁת

הַכָּרוֹזִים: מָאתַיִם סַּנְטִימֶטֶר.

נְהַר נֵיבָה עוֹלֶה, פּוֹרֵץ כָּל גֶּדֶר

וְגַל עַל גַּל טִפֵּס. כְּבִמְטִיל עֶשֶׁת

נִפֵּץ זְגוּגִית מַחְסָן שֶׁל כְּלֵי תִלְבֹּשֶׁת –

וּקְפָץ! אַחֲרָיו חֶבְרָה גַּלִּים לַחֶדֶר.

סָבִיב אִצְטַבָּאוֹת. קוֹפְצִים לְמַעְלָה.

מָצְאוּ זוּג זוּג עוֹמְדִים סַנְדָּל וָנַעַל.

תּוֹהִים רָאשֵׁי גַּלִּים לְרֶגַע: לְמַאי הֵם?

אַךְ כְּבָר גָּדְלָה בַּנַּעַל רֶגֶל מַיִם

בִּקְשׁוּ לָשׁוּב לַיְאוֹר – יְגִיעַת מַעַל!

חָזְרוּ בְּלִי נְעָלִים וּבְלִי רַגְלַיִם.

אִילָן סוּמָא – מֵאַיִן בָּא יִשְׁעוֹ?

מַגָּע רָכִיךְ, קַל הֶגֶה מַרְעִישׁוֹ –

הֲכִי זֶה מוֹךְ נָשַׁר מֵעוֹף נְדוֹד?

אוּלַי – פִּתֵּי הַשֶּׁלֶג הָרִאשׁוֹן? – – –

4.1.1934

שְׁקִיעַת נִיסָן יוֹצֶקֶת מִיץ סְלָקִים

בַּשְּׁלוּלִיּוֹת שֶׁל הַפְשָׁרַת שְׁלָגִים…

לֹא יִשְׁתַּנֶּה לֵילִי מִשְּׁאָר לֵילוֹת –

אֵין סֶלֶק בַּגִּגִּית, מֵי דְבַשׁ אֵין בַּלָּגִין.

1934

וְשׁוּב נוֹשְׂאוֹת גַּחֲלִילִוֹת זִיוָן

לְאֹרֶךְ מִשְׁעוֹלֵי גַּנֵּי סִיוָן.

אֵי שְׁבִיב נֵרוֹ שֶׁל צֹהַר קַן שְׁלוֹמִי? –

מִנֵּר, מִקֵּן לֹא זֵכֶר, לֹא סִימָן.

1934

פַּרְדֵּס קָדוּם בַּגַּיְא נָטוּעַ,

פַּרְדֵּס בְּלִי רֶמֶז, דְּרוּשׁ וָסוֹד.

מִימֵי עוֹלָם עַל מֵי מַבּוּעַ

שִׂגְשֵׂג שַׂגִּיא אִילָן דִּקְשֹׁט.

יוֹמָם רִשְׁרֵשׁ וְלֵיל רִשְׁרֵשׁ,

לְשׁוֹן טְרָפָיו הַכֹּל שָׁמֵעוּ –

הָעוֹף, הָרֶמֶשׂ הָרוֹחֵשׁ…

שׁוּנָר אַף הוּא הִסְכִּים: “מְיָאוּ”.

אַךְ מָאן־דְּהוּ הִבְקִיעַ הֵנָּה

לְבַקֵּשׁ רֶמֶז, דְּרוּשׁ וָסוֹד,

הִפְשִׁיל אֶת שַׁרְוּולָיו וּבְהֶנֶף

נָעַץ גַּרְזֶן בְּעֵץ הַקְּשֹׁט.

נָפַל בְּרַעַם הָעֲנָק;

וְעֵרֶב רַב בָּא אֵי־מֵאַיִן.

נֻסַּר, בֻּקַּע הָעֵץ עַד דַּק,

בָּאֵשׁ דָּנוּהוּ וּבַמַּיִם.

* * *

חִנָּם אָמְרוּ לִתְפֹּר לַשֶּׁקֶר

לְבוּשׁ מִנְּיָר אִילָן דִּקְשֹׁט –

עַל פְּנֵי תֵבֵל עָרֹם כַּשֶּׁקֶל

עוֹבֵר כָּזָב בְּלִי דְּרוּשׁ וָסוֹד

לנינגרד במאסר 31.3.35

נַשְׁכִּימָה לַבִּנְיָן! הַבֹּקֶר אוֹר.

בְּשֶׁקֶף אִילָנוֹת מֻגְלְדֵי קְרוּם

הוֹלֵךְ נִבְנֶה מִישׁוֹר חָרְפִּי צָחֹר

כְּקִיר מֵאֲחוֹרֵי קוֹרוֹת פִּגּוּם,

נִיחוֹחַ גִּיר לַכְּפוֹר הָרַעֲנָן…

שׁוּר! בַּד אֶל בַּד מוֹסֵר אֶת הַחַמָּה

כִּלְבֵנָה גְּדוֹלָה וַאֲדֻמָּה…

נַשְׁכִּימָה לַבִּנְיָן.

לנינגרד במאסר 12.3.35

משירי פושקין

בְּמַעֲמַקֵּי מִכְרוֹת סִבִּיר

סַבְלָנוּתְכֶם גֵּאָה תִּטֹּרוּ.

לֹא יַעַל מִפְעַלְכֶם כַּבִּיר

וּמָעוּף הֲגִיג לִבְּכֶם בַּתֹּהוּ.

אָחוֹת נֶאֱמֶנֶת לָאָסוֹן –

הַצִּפִּיָּה, בְּבוֹר צַלְמָוֶת

תָּעִיר דִּיצָה, תַּרְחִיק עַצָּבֶת,

תַּגִּיעַ שְׁעַת הָרָצוֹן.

רֵעוּת וְאַהֲבָה וָאוֹר

לְהֶסְגֵּרְכֶם יַבְקִיעוּ דֶּרֶך,

כְּשֵׁם שֶׁאֶל מַחְצַב הַפֶּרֶךְ

קוֹלִי מַבְקִיעַ, בֶּן הַדְּרוֹר.

כְּבָלִים יִפְּלוּ מִידֵי אָסִיר,

כְּלָאִים יֻתָּצוּ – וּבַשַּׁעַר

תְּקַדֶּמְכֶם חֵרוּת עִם שַׁחַר

וְיַד אַחִים סֵיפְכֶם תַּחֲזִיר.

סיביר, 30.12.1935

שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וְאֵין שֵׁנָה פּוֹקְדָה.

דִּמְמַת הַלַּיְלָה כֹּה כְּבֵדָה.

מִן הַחוּץ נִשָּׂא חִנּוּן קוֹלָהּ:

“קוּם דּוֹדִי, לְכָה לִקְרַאת כַּלָּה!”

קָם. פָּתַח דַּלְתּוֹ. יָצָא. – לְאָן?

עַל עֵינָיו כָּרְכָה סוּדָר לָבָן.

נֵר חֻפָּה הוֹשִׁיטָה לוֹ, גְּלִיד גַּג –

וְהַגְּלִיד בְּכַף יָדוֹ דָּלַק.

אֶל שְׂפָתָיו הִגִּישָׁה כּוֹס קְרָחִים:

“צְנַח וָנוּס לְנֵצַח נְצָחִים.”

לפי גיתה

בְּאֵפֶר לַיְלָה גִּבְעוֹת אֵל

נִסְתָּרוּ,

מִן עֲלֵי גִבְעוֹלִים

לֹא תִּקְלְטוּ

גַּם הֶגֶה רוּחַ.

נִיבֵי קוֹל יַנְשׁוּפֵי גַּנִּים שָׁבָתוּ.

כַּתַר־נָא, גַּם אַתָּה

מֵרֹגֶז תָּנוּחַ.

עַרְבֵי צָפוֹן עֲקֻמֵּי בַד, שִׁפְלֵי קוֹמָה.

כַּמָּה יָמִים אֶגְחַן תַּחְתָּם, לֵילוֹת כַּמָּה?

אַךְ לֹא! לֹא לִי לִתְלוֹת כִּנּוֹר כָּל עוֹד יָרֹן

סֻלַּם קוֹלוֹת בָּרוֹם – שִׁבְעַת כּוֹכְבֵי כִימָה.

מרינסק, סיביר, 14.5.1935

מְרַשְׁרְשִׁים שְׁרָכִים בְּרוּחַ שַׁחֲרִית…

שָׁמַעְתִּי הֵם סָחִים לְרוּחַ שַׁחֲרִית:

"נִינֵי עֲנָקֵי אִילָן, גְּאוֹן יַעֲרוֹת קְדוּמִים,

שָׁפַלְנוּ מִסְּבָכִים, הָהּ רוּחַ שַׁחֲרִית!"

סיביר 7.7.1935

הוּא טָס פְּרוּם־פּוּם, הוּא חָג אֲפֵל־אֶבְרָה.

– צְרַח־צְרַח, עוֹרֵב צָרוּד, נַבֵּא לִי יוֹם עֶבְרָה! –

מִתּוֹךְ שְׁקִיעוֹת אֶתְמוֹל רַנִּים שַׁחֲרֵי מָחָר

שִׁירַת צִפּוֹר הַחוֹל שֶׁקָּמָה מֵאֶפְרָהּ.

סיביר 24.7.1935

הֹלֶם טֶלֶף־סוּס וְנִצְנוּץ כְּלֵי־זַיִן…

נְאוּם הָאַטְמָן אֶל כַּת הַיְדַּמָּקָיו:

“הַטּוֹחֵן הוּא זִ’יד.” קָפְצוּ מִן הָאֻכָּף…

שְׁחוֹרֵי מַגָּף פָּרְצוּ אֶל הָרֵחַיִם,

יָצְאוּ סְמוּקֵי מַגָּף – –

הֹלֶם טֶלֶף־סוּס וְנִצְנוּץ כְּלֵי־זַיִן…

בָּא סַיָּר צָעִיר מִן הַחַיִל הָאָדֹם:

“אֶל אָבִי אָסוּר, אֶפְקְדֵהוּ לְשָׁלוֹם.” –

פָּזִיז וְקַל קָפַץ אֶל הָרֵחַיִם,

יָצָא – קָדַר לוֹ יוֹם – –

הֹלֶם טֶלֶף־סוּס וְנִצְנוּץ כְּלֵי־זַיִן…

שָׁב סַיָּר צָעִיר אֶל מַחֲנֵהוּ, אֶל דִּגְלוֹ.

רוּחַ־סְתָו חָבְטָה הַקֶּמַח מִמְּעִילוֹ,

חָבְטָה מִכּוֹבָעוֹ, אַךְ הַצְּדָעַיִם

לֹא עוֹד יַשְׁחִירוּ, לֹא! – –

לנינגרד 17.1.1935

רוּחַ־נִיר נוֹחָה נוֹשֶׁבֶת.

אִילָנוֹת רְטֻבֵּי־גֶזַע.

זֹאת הָרוּחַ מְדוֹבֶבֶת:

“עֵת לִזְרֹעַ קוּמָה, סְטַךְ!”

קָם, זָרַק תּוֹךְ לֵיל הַכֶּסֶא

אֶת רוֹבֵהוּ וַיִּבְרַח.

בֵּן סִבְכֵי לִבְנִים עַל שְׁתַּיִם,

עַל אַרְבַּע – בִּקְצֵה הַיַּעַר.

מִשֶּׁבָּא אֶל עֵין הַמַּיִם

רָץ עַל רֶגֶל עַל אַחַת,

גַּיְא יֵרֶד וְגֶבַע יַעַל,

אֶת אֵתוֹ בַּיָד יֹאחֵז.

קַרְקָעוֹ עִדֵּר בַּבֹּקֶר,

הַמְעֻדָּר תִּלֵּם בָּעֶרֶב,

עוֹד בִּקֵּשׁ עֲדֹר עַד בֹּהַר

שַׁחֲרִית הַיּוֹם הַבָּא –

אֲחָזַתּוּ יָד בָּעֹרֶף:

“הִדְבַּקְנוּךָ, בֶּן־כַּלְבָּה!”

“טֹל אֵתְךָ!” – עָקַר מִתֶּלֶם,

עַל כָּתֵף טָעַן וַיֵּלֶךְ.

עֲקֵבוֹ מִדְרָס לְטֶלֶף

סוּסֵיהֶם שֶׁל שַׁבָּאָיו,

מַכְאוֹבוֹ מִפְגָּע לְמֶלַח

לִגְלוּגָם שֶׁל שַׁבָּאָיו:

“אֵת יֶשְׁנוֹ, קַרְקַע יָמֹדּוּ!”

כָּךְ הֲוָה. בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר

עֵת בְּכָאִים לַיְאוֹר יִמּוֹטוּ

צַו לִסְטַךְ נִתַּן: “חֲפֹר!”

רָם הוֹלֵךְ וָאוֹר הַשַּׁחַק,

מֶה עָמֹק וְצַר הַבּוֹר!..

כַּדּוּרִים שְׁלֹשָׁה פָּרָחוּ:

הָאֶחָד נִנְעַץ בָּרֶגֶל –

“גְּמוּל בְּרִיחָה!” – עוֹרְבִים צָרָחוּ.

הַשֵּׁנִי בָּרֹאשׁ פָּגַע:

“עֹנֶשׁ הַבְּגִידָה בַּדֶּגֶל!”

הַשְּׁלִישִׁי בַּלֵּב נִתְקַע:

“שְׂכַר חִבָּה אֶל הַקַּרְקַע.”

1934

עַל הַוִּיסְלָה אֶלֶף גַּלֵּי תְכֵלֶת

רוּחַ בֹּקֶר מְקַפֶּלֶת.

בֵּין גַּלֶּיךָ, וִיסְלָה, אֵי צָפַנְתָּ

בַּת־הַפֶּלֶא

וַנְדָּה?

וַנְדָּה, וַנְדָּה, אַתְּ מַלְכַּת הַמַּיִם,

שְׁמֵךְ קָרָאתִי פַּעַם, פַּעֲמַיִם,

דּוגִיתִי הִנֵּה עָיְפָה לַשַּׁיִט, –

אֵין עֲדַיִן

צַיִד

בָּא עֶזְרִי! הֶאָח, רַבַּת הַחֶסֶד!

מִכְמַרְתִּי בַּיָּד מוּחֶשֶׁת.

לֹא! הָהּ, לֹא לַשָּׁוְא כָּל כָּךְ כָּבֵדָה –

אַתְּ בָּרֶשֶׁת,

וַנְדָּה!

וַנְדָּה, וַנְדָּה, שׁוּבִי אֶל מֵימַיִךְ,

יֵשׁ אִשָּׁה לִי בִּלְעָדַיִךְ,

לֹא לִשְׁמֵךְ – לְפִי הַטַּף כִּוַּנְתִּי,

לְבָנַיִךְ,

וַנְדָּה!

[31.3.1934]

&& פּוֹלוֹנֶז

– אִם שְׁמֵךְ מַרְיָנָה, אֲנִי שְׁמִי סְטָשֶׁק,

וּבְכֵן הֲמֻתָּר לָךְ לְנַשֵּׁק?

"אִם שְׁמוֹ הוּא סְטַךְ – שְׁמִי לֹא מַרְיָנָה,

זֶה שֵׁם אֲחוֹתִי הַקְּטַנָּה."

– אִם כֵּן – הַנְּשִׁיקָה בִּשְׁבִיל אֲחוֹתֵךְ.

עַתָּה הָבָה אֲנַשֵּׁק אוֹתָךְ.

"הִי, פּוֹחֵז גָּדוֹל וּבִרְיוֹן לֹא־קָטָן!

מֵאַיִן יָבוֹא, בְּכוֹר הַשָּׂטָן?"

– אֲנִי בֶּן אֶרֶץ הַמַּזּוּרִים –

נוֹף הַמְּחוֹלוֹת, מְקוֹר הַשִּׁירִים.

"וּמַה בַּנַּרְתִּיק, מַנְדּוֹלִינָה?

אוּלַי יִפְרֹט לִי מַנְגִּינָה?"

– הָבָה אֶפְרֹט וְאַתְּ תָּחוּלִי

עַל הַדֶּשֶׁא, כָּאן מִמּוּלִי.

בַּיִת אֵין לִי, חָבֵר אֵין לִי,

טַדַרַטָה, אִתִּי מַטִּי.

קַלּוּ צְעָדַי בִּשְׁבִילֵי שָׂדַי,

אֶל כָּל עֵבֶר יַטּוּ.

כָּךְ עָבַרְתִּי מִגְּדוֹת הַוַּרְטָה

עַד הַדְּנֵיפְּר בְּיָמִים מְעַטִּים,

כָּךְ עָלִיתִי גַּם טָעִיתִי

בְּיַעֲרוֹת הַקַּרְפָּטִים.

וּבְהִתְכּוֹנְנִי עִם כְּלֵי זֵינִי

נֶגֶד דֻּבִּים אוֹ נְשָׁרִים,

צוֹד צַדְתִּנִי, לְכַדְתִּנִי,

אַתְּ אַיֶּלֶת הֶהָרִים.

יָד עַל מֹתֶן, יָד עַל אֹזֶן

פַּעַם יָמִינָה, פַּעַם שְׂמֹאלָה,

כָּךְ תִּתָּפְשִׂי, כָּךְ תִּכָּפְתִי

בְּאֶרֶג סְבַךְ־הַמְּחוֹלוֹת.

שָׁוְא תְּכַרְכְּרִי, שָׁוְא תְּפַרְפְּרִי –

לֹא תֵּצְאִי מֵחוּג הַלַּהַט,

הֻצְּתָה לֶחְיֵךְ, אָפֵס כֹּחֵךְ,

כֻּלָּךְ, כֻּלָּךְ, לִי אַתְּ.

טַדַרַטָה מַעְלָה־מַטָּה

עוֹד יְבָבָה וְעוֹד סִלְסוּל

וְהַמָּחוֹל הַכֹּל־יָכוֹל

תַּם וְנִשְׁלַם, צִל־צְלִיל…

הָבָה נִפְנֶה אֶל הַלְּבָנָה,

כָּאן בַּצֵּל לִימִינִי שְׁבִי־נָא.

עַל הֶעָנָף עַל הֶעָנָף

תְּלִי הַמַּנְדּוֹלִינָה.

רוּחַ שְׁפָיִים צוֹנֵן, נָעִים

יַךְ הַנִּימִים בְּשַׁרְבִיט־כְּשָׁפִים,

לְקוֹל צְלִילִיהֶן־יִבְבוֹתֵיהֶן

נִתְעַלֵּסָה בָּאֲהָבִים.