רקע
חיים לנסקי
בַּיִת אֵין לִי
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: עם עובד; 1986

בַּיִת אֵין לִי, חָבֵר אֵין לִי,

טַדַרַטָה, אִתִּי מַטִּי.

קַלּוּ צְעָדַי בִּשְׁבִילֵי שָׂדַי,

אֶל כָּל עֵבֶר יַטּוּ.

כָּךְ עָבַרְתִּי מִגְּדוֹת הַוַּרְטָה

עַד הַדְּנֵיפְּר בְּיָמִים מְעַטִּים,

כָּךְ עָלִיתִי גַּם טָעִיתִי

בְּיַעֲרוֹת הַקַּרְפָּטִים.


וּבְהִתְכּוֹנְנִי עִם כְּלֵי זֵינִי

נֶגֶד דֻּבִּים אוֹ נְשָׁרִים,

צוֹד צַדְתִּנִי, לְכַדְתִּנִי,

אַתְּ אַיֶּלֶת הֶהָרִים.


יָד עַל מֹתֶן, יָד עַל אֹזֶן

פַּעַם יָמִינָה, פַּעַם שְׂמֹאלָה,

כָּךְ תִּתָּפְשִׂי, כָּךְ תִּכָּפְתִי

בְּאֶרֶג סְבַךְ־הַמְּחוֹלוֹת.


שָׁוְא תְּכַרְכְּרִי, שָׁוְא תְּפַרְפְּרִי –

לֹא תֵּצְאִי מֵחוּג הַלַּהַט,

הֻצְּתָה לֶחְיֵךְ, אָפֵס כֹּחֵךְ,

כֻּלָּךְ, כֻּלָּךְ, לִי אַתְּ.


טַדַרַטָה מַעְלָה־מַטָּה

עוֹד יְבָבָה וְעוֹד סִלְסוּל

וְהַמָּחוֹל הַכֹּל־יָכוֹל

תַּם וְנִשְׁלַם, צִל־צְלִיל…


הָבָה נִפְנֶה אֶל הַלְּבָנָה,

כָּאן בַּצֵּל לִימִינִי שְׁבִי־נָא.

עַל הֶעָנָף עַל הֶעָנָף

תְּלִי הַמַּנְדּוֹלִינָה.


רוּחַ שְׁפָיִים צוֹנֵן, נָעִים

יַךְ הַנִּימִים בְּשַׁרְבִיט־כְּשָׁפִים,

לְקוֹל צְלִילִיהֶן־יִבְבוֹתֵיהֶן

נִתְעַלֵּסָה בָּאֲהָבִים.

המלצות קוראים
תגיות