רקע
יצחק ליבוש פרץ
מַנְגִּינוֹת הַזְּמָן
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תשכ"א

 

א.

הֲפַכְפָּךְ, תֹּאמְרוּ, הֲפַכְפָּךְ, הַמְשׁוֹרֵר,

לִרְגָעִים יִשְׁתַּנֶּה וְדַרְכּוֹ נִסְתָּרָה;

רֶגַע עֹז דָּרַך וּסְבִיבוֹ נִשְׂעָרָה,

חִישׁ כִּמְקוֹנֶנֶת תַּאֲנִיָּה יְעוֹרֵר!


כְּעַמּוּד אֵשׁ יַעַל, הוּא כַּבִּיר וְנָאוֹר,

אָז מְלוּכָה לָבַשׁ וְיַרְבֶּה לִסְלֹח…

פֶּתַע כִּמְכַשֵּׁפָה אֲרוּרָה כֵּן יָאֹר

וִימָרֵר בְּבֶכִי כְּיֶלֶד אֵין כֹּחַ!


תְּמוֹל נָשָׂא נֵס־עוֹלָם וַיְפַקֵּד בַּחוּרָיו,

בְּתֵבֵל וּמְלוֹאָה אָז אָסַר מִלְחָמָה,

וַאֲדָמָה עוֹד תִּרְעַשׁ מִדַּהֲרוֹת אַבִּירָיו…

מָחָר לְגוֹזְזָיו הוּא שֵׂיָה נֶאֱלָמָה.


כְּבַר־כּוֹכְבָא רְאִינוּהוּ בִּמְרוֹמִי קָרֶת,

אֶת אֲרִי רִכְבּוֹ בִּשְׁפִיפוֹן יְנַהֵג;

הַיוֹם בְּאַשְׁפַּתּוֹת יְגַהֵק, יְפַהֵק,

יְקַלֵּל הוֹרָתוֹ, יִתְגָּרֵד בֶּחָרֶשׂ!


הֲזֶה אוֹנִים יַחְגֹּר, יִתְנַשֵּׂא כִּכְרוּב?

אוֹ כוֹכָבִים, יֹאמַר, יַפִּיל מִמְּסִלּוֹתָם?!

הוּא אֲרִי וּלְטָאָה, נֶשֶׁר וּזְבוּב,

זֶה גוֹרַל מְשׁוֹרְרִים, וְזֶה מְנָת כּוֹסָם!


 

ב.

אִם יִשְׂמְחוּ, אַחַי, וְאִם נַפְשָׁם נֶעְכֶּרֶת

אִם עָקֵב יַגְדִּילוּ וְיָשׁוּבוּ עַד דַּכָּא,

לֹא בָם הַתְּמוּרָה, לֹא רוּחָם אַחֶרֶת,

הֵם כֶּסֶף חַי בִּקְנֵה זְכוּכִית זַכָּה.


עָב קַל כִּי יַחֲלֹף כַּצֵּל עַל שָׁמָיִם,

קֶרֶן אוֹר יֵתַע, רוּחַ צַח שְׁפָיִים,

טַל אוֹרוֹת כִּי יִפֹּל… בְּמַר מִדְּלִי דַי

לְהַעֲלוֹת וּלְהַפִּיל הַכֶּסֶף הֶחָי, –

הוּא גִלְגּוּל הַמְשוֹרֵר בִּקְנֵה הַשְׁפוֹפֶרֶת,

לֹא תֵדַע מַרְגּוֹעַ נְשָׁמָה נֶעְכָּרֶת!


 

ג.

וְעַל שְׂפַת הַיָּם

שֶׁן סֶלַע שָׁם

בְּלִי חַיִּים, בְּלִי רֶגֶשׁ, בְּלִי נוֹעַ!

מִשְׁבָּרִים יִנְאָקוּ

אֶת גֵּווֹ יִשְׁחָקוּ –

לֹא יַרְגִּישׁ, לֹא יֵדַע יָדֹעַ!


 

ד.

וִיחִי הַסֶּלַע עַד בְּלִי דָי! –

וִימֵי הַגִּלְגּוּל בַּשְּׁפוֹפֶרֶת רָעִים!


הַגִּידוּ, אַחַי, אִם לִבְּכֶם לֵב סְלָעִים,

לָמָה עוֹד תַּאֲשִׁימוּ אֶת הַכֶּסֶף הֶחָי?


שִׁמְעוּ, הַסְּלָעִים, סְכָלִים אוֹ מַשְׂכִּילִים!

עֲלֵי הַתְּמוּרָה לֹא אַתֶּם לִי פְלִילִים!


 

ה.

יוֹם אֶחָד נִסָּיוֹן, יוֹם אֶחָד עֲבָרוֹת,

הֶרְאָה כִּי סִיגִים כָּל כֶּסֶף הַדָּעַת;

הֶרְאָה כִּי זְאֵבִים כָּל שֶׁבַע הַפָּרוֹת

וּפֶרַח הַשְׂכָּלָה אַךְ נֶגַע צָרָעַת!


הוּא הֵבִיא הַתְּמוּרָה, הוּא וְלֹא אַחֵר –

הוּא קָרָא בְּכֹחַ: רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם!

הָהּ, בָּנִים שׁוֹבָבִים, שׁוּבוּ לֵאלֹהֵיכֶם!

שׁוּבוּ – חוּץ מֵאַחֵר!


 

ו.

אֶת גְּוִיַּת עַמִי כְּרַתֶּם לִגְזָרִים,

וּקְבָרִים שׁוֹנִים לִנְתָחִים כְּרִיתֶם,

בְּיַמִּים וְאִיִּים, בַּעֲמָקִים וְהָרִים,

“אַל תִּתְחַבְּרוּ” כַּשַּׁלִיט צִוִּיתֶם.


נֵתַח וָנֵתַח לַכִּסֵּא וָכֵס,

הֲדוֹם כָּל גֶּזֶר לְכָל רֶגֶל גַּאֲוָה!

וְעֵת מִן הַגְּוִיָּה דַּם חַי עוֹד יֵז

“קַדִּישׁ” קְרָאתֶם עַל “קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה”!


וְעַם הַמַכַּבִּים מוּטָל כַּגּוֹלָם,

אֵין כָּל נְשָׁמָה, אֲמַרְתֶּם בַּגְּוִיָּה –

וּלְמֵת־מִצְוָה הָיָה עַמִּי, עַם עוֹלָם,

לְבַל יָקוּם לִתְחִיָּה!


 

ז.

עַל הַנְּתָחִים נָפְלוּ בָּאוּ לָמֹץ דָּם –

מֵעֲצָמוֹת יְלַקְּקוּ שִׁקּוּי עוֹד חָם!

כְּבָר גְּוִיַּת עַמִּי תָּרוּם תּוֹלַעַת

בְּשֵׁם הַהַשְׂכָּלָה, הַחָכְמָה, הַדָּעַת!


 

ח.

וּמָה הִיא הַדָּעַת כֹּה חַיִּים תְּמוֹתֵת?

דֶּגֶל הָאֶגְרוֹף, לָהּ נֵס לְהִתְנוֹסֵס?!

הַהַשְׂכָּלָה פַטִישׁ וְנַחְנוּ הַמַּקָּבֶת?

הֲבֵית יַעֲקֹב קַשׁ וְהִיא אֵשׁ צָרָבֶת?


הֲלֹא הִיא הִתְהַפְּכוּת! כִּי כָל הַיָּמִים

הַזְּרוֹעַ לְחֶפְצָהּ אֶת הַדַּעַת תַּטֶּה,

בְּאֵימָהּ בְּשֹׁחַד וּמוֹתַר הַקְּסָמִים –

מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, מִנָּחָש לְמַטֶּה!


 

ט.

עֵת יֵלֶא הַשֵּׂכֶל וְכָל עֵצָה לַתֹּהוּ,

עֵת מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר יָבוֹאוּ,

מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה אֵל סָךְ לוֹ מִמָּעַל –

כָּשְׁלָה כָּל בֶּרֶךְ, כָּל יָד עַל חֲלָצַיִם

מִתַּחַת פִּי פַחַת וְחֶרֶב עַל שְׁפָיִים –

הַגָּדַת קַדְמוֹנִים עַל לִבִּי אָז תָּעַל:


 

י.

בְּגֵא בֶן הִנּוֹם עַל בָּמַת הַתֹּפֶת,

קַלַּחַת נוֹרָאָה שָׁם תִּשְׁפֹּת מְכַשֵּׁפָה,

וּפְסִילִים וּפְגָרִים וְכָל שִׁקּוּץ טִנֹּפֶת

לָהּ עֲצֵי שְׂרֵפָה!

וַתְּצַפְצֵף, וַתָּאֹר, וּסְבִיב הַקַּלַּחַת

חָנוּ יִדְעוֹנִים עִם שֵׁדֵי הַשָּׁחַת!


וַתֶּאֱנֹק, וַתְּיַבֵּב עַל אֵשׁ הַצָּרָבֶת

וְסַעַר הִתְחוֹלֵל בְּלֵב לֵיל צַלְמָוֶת

וְסַמָּאֵל נִרְאָה עַל כַּנְפֵי הַסְּעָרָה –

“נַעֲשֶׂה אָדָם!” קָרָא!


אָדָם תַּחַת אָדָם! אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת

כָּמוֹךָ אֵל רָם!

הוּא תֵבֵל אַרְצְךָ יְכַבֵּס בִּדְמָעוֹת

וִיצַבַּע בְּדָם!

אָדָם תַּחַת אָדָם: אֲנִי אֲדוֹן שַׁחַת

אֲצַוֶּה עַל תֵּבֵל בַּלָּהוֹת וָעִיר;

חוּשׁוּ, הַשְּׂעִירִים! תְּנוּ בַקַּלַּחַת

כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֲנִי, אֲדוֹן שַׁחַת;

וְאַתְּ, מְכַשֵּׁפָה, שִׁירִי לָנוּ שִׁיר!


“יְחִי סַמָּאֵל!” הַשֵּׁדִים צָרָחוּ –

רוֹתַחַת

הַקַּלַּחַת

גֵּאוּת עָשָׁן הִתְאַבָּכָה;

"מַהֲרוּ אֶל הַסִּיר

חִישׁ מִבְּשַׂר הַחֲזִיר,

מִפְרֶקֶת הַחֲמוֹר,

עַצְמוֹת הַשּׁוֹר;

הוֹסִיפוּ לֵב שְׁפַנִּים,

אֵיבַת הַתַּנִּים,

מִלְבָאִים וַאֲרָיִים

מְתַלְעוֹת, שִנָּיִם!"


"אַל תִּשְׁכְּחוּ שָכֹחַ:

מִסּוּס זִרְמָתוֹ,

מִדֹּב עֶבְרָתוֹ,

מִזְּבוּבִים – מֹחַ!"


"מִיץ אַף הַיַּעֲנָה,

מֵי־רֹאשׁ וְלַעֲנָה,

חֲמַת נָמֵר שׁוֹקֵד!

הֵיטִיבוּ אֶת הַמּוֹקֵד!"


"לְכָל טוֹבָה – שִׁכָּחוֹן,

מִכָּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן

שִׂנְאָה לְכָל דַּעַת,

מְעַט נֶגַע צָרַעַת,


שְׁפִיכַת דָּמִים בַּסֵּתֶר,

רְכִילוּת שְׂפַת יֶתֶר,

לִכְבוֹד אֵלִים תַּאֲוָה,

כִּי עַל כָּל נֶגַע – גַּאֲוָה!"


"הוֹסִיפוּ חֲשָׁד בַּעַל שֶׁבַע עֵינָיִם,

עָרְמַת כָּל שׁוּעָל, וְרִשְׁעַת כָּל הָמָן"…

וַיֵצֵא פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם

בַּעֲטֶרֶת זָהָב וּלְבוּשׁ אַרְגָּמָן.


אַךְ מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים

עַד שְׁאוֹל חָדַר רַעַם:

"זֶה חֲלוֹם אַבְרָהָם –

הַפִּתְרוֹן לֵאלֹהִים!"


וּפַרְעֹה הֶחָדָשׁ מֶלֶךְ מִצְרַיִם

שָׁכַח אֶת יוֹסֵף, כִּלְכְּלוֹ לָחֶם –

וַיִתֵּן חֹק אַכְזָר: "הַשְׁלִיכוּ הַמָּיִם

כָּל יֶלֶד זָכָר כְּצֵאתוֹ מֵרָחֶם".


אָז בַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי תִקְרַב לָלֶדֶת,

שׁוֹמֵמָה, יְרֵאָה, פֶּן יֻלַּד נָעַר –

נָסָה מִן גֵּו, גַּלְמוּדָה, רוֹעֶדֶת,

בַּצִּירִים וַחֲבָלִים תִּסָּתֵר בַּיָּעַר.


וְתַחַת אַלּוֹנִים, בְּסֵתֶר פֹּארוֹתָם,

בֶּן מָוֶת הִמְלִיטָה, בַּת אָהֳלֵי שֵם:

אַךְ הַכּוֹכָבִים שָׁמְעוּ בִּמְסִלּוֹתָם

אֶת בְּכִי הַיִלּוֹד, אֶת נַאֲקַת הָאֵם!


חִישׁ לוֹ נוֹשֶׁקֶת, חוֹלֶצֶת שָׁדֶיהָ;

כִּי רֶגַע – קֶבֶר, הֶרֶף עַיִן – מָוֶת!

עוֹד אֶת פְּרִי בִטְנָהּ לֹא חָזוּ עֵינֵיהָ

אֵם רַחְמָנִיָּה, הִיא אוֹתוֹ עוֹזָבֶת!


בַּיַעַר שׂוֹרֶרֶת דִּמְמַת עַצָּבֶת

כּוֹכָבִים מִמָּרוֹם אוֹר עֶצֶב זָרָעוּ,

וַעֲלֵי הָעוֹלְלִים הַצְּפוּיִים לַמָּוֶת

אַךְ ראשֵי אַלּוֹנִים נָדוּ גַם נָעוּ.


אַך מֵאֵת יְיָ הִתְחַדְּשָׁה הַבְּרִיאָה,

כִּי הָאֲדָמָה אֶת חֵיקָהּ פּוֹתַחַת –

הִיא אֶת הַיְלָדִים אֵלֶיהָ לוֹקַחַת,

בְּחֵיקָהּ תַּצְפִּינֵם, כְּאֵם רַחְמָנִיָּה!


וּמַלְאַךְ אֱלֹהִים קָרָא מִשָּׁמָיִם:

"פֹּה זֶרַע קֹדֶש אֱלֹהִים זוֹרֵעַ –

“אֶת צַעֲקַת עַמּוֹ אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ!”

וּכְצֵאת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

טְמוּנֵי אֲדָמָה, זֶרַע הַנְּשִׁיָּה,

לָשִׁיר “אָז יָשִׁיר” קָמוּ לִתְחִיָּה.


 

יא.

אַךְ הַרְפּוּ מֶנִּי, נִפְלָאוֹת הַגָּדָה,

כִּי מִיִּם הֶעָבָר לֹא אֶדְלֶה עוֹד פְּנִינִים;

זְכוּכִית הֵם, יֹאמַר דּוֹר אֵין אֱמוּנִים,

אֲנִי דַעַת אֲבַקֵּשׁ; כִּי דַעַת בַּמּוֹדָה,

לֹא דַעַת הַסּוּגִים, לֹא שֶׁבַע הַפָּרוֹת

הַמְרַקְּדוֹת הַצּוֹחֲקוֹת, הַמּוֹשְׁכוֹת, הַשָּׁרוֹת!..


 

יב.

שִׁמְעוּ נָא, הַמּוֹרִים! לִפְנֵי שְׁנוֹת קְדוּמִים

נִגְאֲלוּ עֲבָדִים לִהְיוֹת עָם בַּלְאֻמִּים,

וּבְרֶגַע הִגָּאֲלָם יָצְרוּ אֶת הַדֵּעָה:

מַעֲשֵׂר לָעֲנִיִּים, לֶקֶט, שִׁכְחָה, פֵּאָה!


מִכָּל קַשׁ הַמְּלִיצוֹת הוֹצִיאוּ הַחִטָּה:

שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד! יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה!

מִתֶּבֶן כָּל הַדְּבָרִים הוֹצִיאוּ אֶת הַבָּר:

“תּוֹרָה אַחַת לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָר”…


וְכֹה הָעָם הַזֶּה עַל מַכּוֹתָיו לָחָשׁ:

כִּי תַלְוֶה אֶת הֶעָנִי אַל תִּשֹּׁך כַּנָּחָשׁ!

לֹא תַעֲבֹט אַלְמָנוֹת, יְתוֹמִים וְרָשִׁים,

וְעֶבֶד אַל תַּסְגֵּר אֶל אֲדוֹנִים קָשִׁים!


הָעָם הַזֶּה יָדַע גַּם נֶפֶש הַבְּהֵמָה.

כִּי שַׂבְּתוֹת קָדְשוֹ גַּם שַׁבְּתוֹתֶיהָ,

וּבְתוֹרָתוֹ – “לֹא תִקַּח אֵם עַל בָּנֶיהָ”,

הֲכִי לֹא הָיְתָה הַשְׂכָּלָתוֹ שְׁלֵמָה?


הֲלֹא שָׁוְא, אֲחֵרִים, בָּנִים שׁוֹבָבִים,

לֵאלֹהֵי כֶסֶף וְזָהָב שָׁוְא הִשְׁתַּחֲוִיתֶם!

“רֵד מֵהַר סִינָי!” לְעַמִּי צִוִּיתֶם,

“הִשְׁתַּחֲווּ לַזְּרוֹעַ, לְכִיס הַגַּנָבִים!”


 

יג.

וֵאלֹהֵי הָעָם – אֵל דּוֹרֵשׁ דָּמִים,

לַנִּרְצָח, לַנִּגְנָב, לַנֶּעֱבָט הוּא גוֹאֵל;

לֹא יַצְדִּיק רָשָׁע, לֹא יַרְשִׁיעַ תָּם,

וּמֹאזְנֵי צֶדֶק גַּם מִמְּך הוּא שׁוֹאֵל!


אִם חֵטְא חָטָאתָ, כָּל פְּדוּת לְךָ אָיִן,

לְבָבְךָ בִתְפִלָּה כַּדּוֹנַג שָׁוְא יִמַּס –

פֶּצַע תַּחַת פֶּצַע, עַיִן תַּחַת עָיִן,

גַּם הַשׁוֹר יִסָּקִל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת.


וְשָׁוְא כָל בְּהֵמוֹת בְּהַרֲרֵי אָלֶף,

וְעַל הַמִּזְבֵּחַ שָׁוְא אֵשׁ אוֹכֵלָה;

מְנֵה הַחֶסְרוֹן! תַּקֵּן הַסָּלֶף!

הַחֲזֵר הַגְּנֵבָה! הָשֵׁב הַגְּזֵלָה!


הוּא אֱלֹהֵי אֱמֶת, אֵל מִשְׁפָּט וּצְדָקָה,

לֹא אֱלֹהֵי פְרָאִים, שׁוֹאֲפִים לַדָּם,

לֹא אֱלֹהֵי חֲנֵפִים בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה!

אֱלֹהֵי פֹה וְהַיּוֹם, לֹא מָחָר וָשָׁם…


הוּא אֱלֹהֵי אֱמֶת, לֹא אֵל אֱמוּנָה,

לֹא אֵל אַשָּׁפִים וְכָל בַּעֲלֵי כְהֻנָּה;

לְכַנְפֵי הָרַעְיוֹן לֹא יָצַר מִסְפָּרַיִם,

בַּבַּרְזֶל לֹא הֵבִיא אֶת רוּחַ הַגָּבֶר;

הוּא אֵל הָאֹשֶׁר, אֱלֹהֵי הַחַיִּים

לֹא אֱלֹהֵי צוֹם, יִסּוּרִין וָקָבֶר!


הוּא אֵל עַם שׁוֹקֵט, עַם עוֹבֵד אַדְמָתוֹ,

עַם כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים, עַם שָׁלוֹם בִּמְעוֹנוֹ,

לֹא אֱלֹהֵי סוֹחֵר, נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ,

שֶׁאַךְ דְּמֵי אֲלָפִים יַרְווּ אֶת צִמְאוֹנוֹ…


הָאֱלֹהִים הַזֶּה, אִם זְבוּל לוֹ רָקִיעַ,

מִשָּׁם לְךָ יַעֲרֹף “מַלְקוֹש וּרְבִיבִים”;

אַדְמָתְךָ תָּזוּב חָלָב, אוֹתְךּ לֶחֶם יַשְׂבִּיעַ,

וְלֹא יַרְאֶה לְךָ זָרוּת וְלֹא יְגַדֵּל כְּרוּבִים!


וְעִבְרִי אָנֹכִי וּבְדַעַת יִשְׂרָאֵל,

בְּהַשְׂכָּלָתוֹ וֵאלֹהָיו אַאֲמִינָה;

אֶת עַמִּי אֲנֻגַּע, אֶת עַמִּי אֶגָּאֵל,

אַךְ עַמִּי וְסוֹד חַיָּיו אָבִינָה!


בְּרַעַד וְשִׁמָּמוֹן אֶת הַפְּרָאִים זָכַרְנוּ,

נְיַחֵל לְהַשְׂכָּלָה, לְחָכְמָה, לְדָעַת,

אַךְ הָהּ, בָּא הַשֹּׁד אֲשֶׁר לֹא שִׁעַרְנוּ,

כִּי הַהַשְׂכָּלָה נַפְשֵׁנוּ קוֹבַעַת!


הֵן גַּם הִיא אוֹמֶרֶת מִשְׁפָּט לַזְּרוֹעַ,

אַךְ הִיא תִנָּבֵא עֲתִיד עֲבָרוֹת

כִּי עַל כֵּן לֶחָזָק יֵשׁ צַוָּאר וָלֹעַ,

לְמַעַן לוֹ הַחַלָּש יִהְיֶה לְבָרוֹת.


הֲלֹא גַם הַשְׂכָּלָה לַדָּמִים שׂוֹאֶפֶת,

לְפַטִּישׁ הַבַּרְזֶל הִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת;

בְּחֶלְקַת שְׂפָתֶיהָ כִּי תַטִּיף לֶקַח,

שְׁתוּ יֵן־הָרֶקַח!


"עַד אֵין סוֹף

אֶת רֹאשְׁךָ כֹּף,

מַרָחוֹק הָרֵם מִגְבָּעַת;

עֲשֵׂה כְאַגְמוֹן שָׁכֶם –

הֶיֵה כִּכְרוּם, כַּתּוֹלַעַת,

כִּי שֵׁנִי יָצָאתָ מֵרָחֶם!


לֹא אַתָּה הַבְּכוֹר, שָׁוְא נְזִיד עֲדָשִׁים,

שָׁוְא אַהֲבַת אֵם, שָׁוְא מִנְחַת הַתְּיָשִׁים,

שָׁוְא גַּם הַבְּרָכָה! כִּימֵי הַשָּׁמַיִם

אָחִיךָ אֲדוֹנְךָ! לַחִנָּם תִּתְאוֹנֵן,

הוּא יִמְשֹׁל בְּךָ עוֹלָם, כִּי לוֹ הַיָּדַיִם

וּלְךָ אַךְ הַקּוֹל לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן.


 

יד.

הַבְּכִי לֹא יוֹעִיל, הַקִּינָה לַשָּׁוְא,

הַחַיִּים מִלְחָמָה, אֵין רַחֲמִים בַּקְּרָב;

אַךְ לָמָּה, הָהּ אַחַי, “מַה יָפִית” תָּשִׁירוּ?

אִם תִּבְכּוּ, תְּקוֹנֵנוּ, וִילֵל תָּעִירוּ.


זֹאת נֶחָמַתְכֶם! אַךְ, הַשְׂפָתַיִם

שֶׁשִּׁיר גִּבּוֹרִים, שִׁיר גְאֻלָּה שָׁרוּ

עֵת נָס הַיַרְדֵּן וּכְנֵד נִצְּבוּ מַיִם,

אוֹ שִירֵי צִיּוֹן, בַּקֹּדֶש נֶאְדָּרוּ – –


 

טו.

לְפָנִים צָדַקְתָּ! כִּי בְשִׁירָה אַחַת

בְּעוֹר שִׁנֶּךָ נִצַּלְתָּ מִפַּחַת;

אַחַת מִחְיָתְךָ: לְסוֹבֵב בַּכְּפָרִים,

וְהָאֲדוֹנִים רָעִים וּכְלָבִים אַכְזָרִים.


אָז שַׁתָּה עֵצוֹת, יוֹעֵץ מֵרֶחֶם,

וּבְשָׁלוֹם בָּאתָ, יָצָאתָ עָבַרְתָּ;

לַכְּלָבִים זָרַקְתָּ פַּת לֶחֶם,

לַאֲדוֹנִים שַׁרְתָּ.


הַיּוֹם הַכֶּלֶב לֹא יֶחֱרַץ לְשׁוֹנוֹ;

וְהָאָדוֹן, זֶה יָמִים כַּבִּירִים.

שִׁירָתְךָ “מַה יָפִית” לֹא תִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנוֹ

וְעַל הַלֵּב הָרָע שָׁוְא תָּשִׁיר בְּשִׁירִים!


 

טז.

מַה יִּגְעַשׁ בִּי לִבִּי? מַה נַפְשִׁי נִפְעָמָה?

קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַעְתִּי, קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה;

עַתָּה חֵטְא – מַרְגּוֹעַ, עָוֹן פְּלִילִי – מָנוֹחַ,

גִּבּוֹר אֲנִי יֹאמַר חַלָּשׁ אֵין כֹּחַ.


 

יז.

וַאֲנִי? הָהּ תְּנוּ לִי אֶבְרוֹת הַסּוּפָה!

סַעַר מִי יִתְּנֵנִי, אֵדֶא אָעוּפָה,

אָרוּצָה אֶל אַחַי, אֶל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל,

וְיַחְדָּו נִלָּחֵם מִלְחֶמֶת יוֹם וָלָיִל.


 

יח.

הֶאָח, רָאִיתִי אוֹר,

דּוֹר חָדָש הַדּוֹר,

לוֹ תִקְוָּה, תּוֹחֶלֶת;

זָע עַמִּי מִמְּקוֹמוֹ,

כְּבָר הֵקִיץ מֵחֲלוֹמוֹ,

מִשֵּׁנָה מְשַׁכָּלֶת!


עַמִּי הַנִּרְדָּם

קָפַץ מִמִּשְׁכָּבוֹ,

פָּתַח אֶת עֵינָיו

וַיִפָּעֶם לְבָבוֹ!


הֵנִיף אֶזְרוֹעוֹ

וַיַּרְגֵּשׁ אֶת כֹּחוֹ,

נָסוּ הַצְּלָלִים

מִלִּבּוֹ, מִמֹּחוֹ…


הוּא יָחִישׁ עֲתִידוֹת

הוּא יָשׁוּב מִדֶּחִי;

חַיֵּי עַמִּי חִידוֹת,

אַךְ הֵקִיץ – וַיֶּחִי!


לְמִרְכֶּבֶת הַבַּרְזֶל

כַּנְפֵי נְשָׁרִים –

כִּצְלָלִים יַחֲלֹפוּ

עֲמָקִים וְהָרִים.


עָרִים, מִגְדָּלִים

שָׂדֶה וָיָעַר,

וּמְכוֹנַת הַקִּיטוֹר

שׁוֹרֶקֶת כַּסָּעַר


 

יט.

וַאֲנִי חֲלוֹם זָהָב

חוֹלֵם לְעַמִּי,

הַקְּרָעִים יָסוּפוּ

הַכִּתּוֹת יִתַּמּוּ.


חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל

וּמַטְּרָתָם אַחַת,

מַזָּל טוֹב לְךָ, עַמִּי!

תְּהִי הַשָּׁעָה מֻצְלַחַת!


 

כ.

הֱקִיצוֹתִי לִקְרִיאָה;

“שָׁלוֹם ר' בֶּרִיל!”

"גַּם עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!

שָׁלוֹם, רַ' שְׁמֶרִיל!"


וּכְקוֹל הַנֵּבֶל הָיָה לִי קוֹלָם!

שָׁלוֹם, חָשַׁבְתִּי,

לְעַמִי אָהַבְתִּי;

לְכָל שְׁמֶרִיל וּבֶרִיל שֶׁבָּעוֹלָם!


 

כא

אַחַי הַסּוֹפְרִים,

אַל תִּטְּרוּ לִי אֵיבָה

אִם לִי שְׂפַת בֶּרִיל

וּשְמֶרִיל עֲרֵבָה –


וּבְבוּז לֹא אֶקְרָא

“עִלְּגִים” לִלְשׁוֹנָם,

כִּי לְשׁוֹן עַמִּי

אֶשְׁמַע מִגְּרוֹנָם!


 

כב

לֹא שְׂפַת הַקֹּדֶש,

לֹא לְשׁוֹן הַנְּבִיאִים,

אַךְ שְׂפַת הַגּוֹלִים.

לְשׁוֹן הַ“עִבְרִיּים”!


הַשָּׂפָה שֶׁתֶּהִי

לָעֵד כָּל הַיָּמִים,

עַל הַדָּם הַנִּשְפָּךְ,

עַל רֶצַח עוֹלָמִים.


עַל שֹׁד וְכָל עָמָל

פָּרְצוּ בָּנוּ פָּרֶץ,

וּלְכָל הַגָּלֻיּוֹת

מֵאֶרֶץ אֶל אָרֶץ.


בָּהּ בְּכִי הָאָבוֹת,

יְלֵל רֹב הַדּוֹרוֹת,

רַעַל דִּבְרֵי הַיָּמִים,

תַּמְרוּרֵי הַקּוֹרוֹת.


הֵן אַבְנֵי הַשֹּׁהַם,

הַיְקָר, בָּהּ יֵרָאוּ:

הֵם דִּמְעוֹת יִשְׂרָאֵל

לֹא יָבְשׁוּ – נִקְפָּאוּ!


 

כג

וּבֶרִיל הַנָּעִים

שְׂמָחוֹת שָׂבֵעַ,

כִּי יַחַד עִם שְׁמֶרִיל

בַּמֶּרְכָּבָה נוֹסֵעַ!


"הֵן אַתָּה עָבַרְתָּ

כִּמְעַט חֲצִי תֵבֵל,

סַפֶּר נָא חֲדָשׁוֹת;"

– הַכֹּל, הַכֹּל הָבֶל!


"הַאֱמֶת שָׁמָעְתִּי

(בֶּרִיל עוֹד שׁוֹאֵל),

כִּי קָרוֹב הַקֵּץ

וְסָמוּךְ הַגּוֹאֵל?


כִּי יְמֵי אֱמוּנָה

וְיִרְאַת אֵל שָׁבוּ,

וּבַעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה

רָבוּ כְּמוֹ רָבוּ.


כִּי בְעִיר הַבִּירָה,

נֶהֶפְכוּ הַלְּבָבוֹת,

נִמְכְּרוּ טַלִּיתִים

וּתְפִילִּין לִרְבָבוֹת.


וַאֲשֶׁר שֵׁם יַעֲקֹב

חָשַׁב לְדֵרָאוֹן,

“עִבְרִי אָנֹכִי!”

הוּא קוֹרֵא בְגָאוֹן.


וְאֵל מִן הַסִּדּוּר

שֵׁם צִיּוֹן מָחָקוּ,

כֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי

בִּדְמָעוֹת יִשָּׁקוּ…!"


 

כד

לִבִּי סוֹעֵר

וְחִשְׁקִי בּוֹעֵר

לִשַּׁק לְבֶּרִיל פַּעֲמָיִם –

אַךְ שְׁמֶרִיל שָׁרָק

וּבְלַעַג מַר יָרָק:

הֶבֶל וּדְבַר שְׂפָתַיִם!


אַךְ מִקְסַם כָּזָב

הָאוֹר הַזָּרוּעַ –

אֲחִיזַת עֵינַיִם!

הָעַיִט צָבוּעַ!


מִי הָאֲנָשִׁים

לְצִיּוֹן יִשְׁאָלוּ?

לְמָשִׁיחַ עֵינֵיהֶם

מִיַּחֵל כִּי כָלוּ?


פּוֹשְׁעִים יָהִינוּ,

כּוֹפְרִים יָגֹדּוּ,

וּקְדוֹשִׁים בָּאָרֶץ

מֵרָחוֹק יַעֲמֹדוּ."


(פֹּה הֵשַׁח קוֹלוֹ

מוֹרֵד הָאוֹר:)

"לִי גִלָּה אֶחָד

מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר –


נִגְלָה לַפּוֹשְׁעִים

כִּי קָרוֹב יִשְׁעֵנוּ,

כִּי עוֹמֵד בֶּן דָּוִד

כְּבָר אַחַר כָּתְלֵנוּ.


כִּי מִגֶּשֶׁר הַנְּיָר

נַשְׁלִיכֵם הַמָּיְמָה

וְעַל כֵּן יָהִינוּ

עֲלוֹת יְרוּשָלָיְמָה!…

אוּלָם…"


– – תַּחֲנוֹת שְׁנֵי רְגָעִים! –

וַיִּדֹּם הַבְּלִיָּעַל!


הַגִּידוּ, אַחַי, הַאֲנַחְנוּ הָרְשָׁעִים

כִּי הִתְרַחַקְנוּ מֵהַקָּהָל?

אוֹ חָב ר' שְׁמֶרִיל וְכָל מוֹרְדֵי הָאוֹר,

אוֹ בְעַצְמוֹ חַיָּב הַדּוֹר?


אֶת הַשְּׁאֵלָה יִפְתְּרוּ כַדָּת

חוֹקְרִים, מְבַקְּרִים, חֲכָמִים;

אַךְ אֲהָהּ לַחֲלוֹמִי כִּי גָז

וְלֹא יָשׁוּב בְּקֶרֶב הַיָּמִים!


 

כה

שׁוֹמֵר מַה מִּלַּילָה, שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל?

שׁוֹמֵר מָה אַחֲרִית זֹה גָלוּת הַחֵל?

אָמַר שוֹמֵר: כְּבָר בֹּקֶר הָיָה גַם יִהְיֶה!

שׁוֹמֵר! סִסְמָתְךָ?

“אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה!”

[תרמ"ז]

המלצות קוראים
תגיות