זֶה כְּבָר אֶחְשֹׁב

מְזִמּוֹת בְּלִי מָנוֹחַ:

לְיוֹם הֻלַּדְתֵּךְ, שָֹרָתִי,

מַה לָּךְ לִשְׁלֹחַ?

הַאֵת נַפְשִׁי וּלְבָבִי

אֵרָאֶה פָּנָיִךְ?

כְּבָר אֵלֶּה לָקַחַתְּ,

כְּבָר תֻּכּוּ לְרַגְלָיִךְ.

שָׁלוֹחַ פְּרָחִים חָפָצְתִּי –

וְקַיִץ פָּנָה עֹרֶף…

אַךְ אִתָּךְ הָאָבִיב

וְעַל כָּל חֶלֶד חֹרֶף.

הֲשִׁירִי לָךְ אֶשְלַח

לְמִנְחָה? שַׁלָּמָה

אֵלַיִךְ קְרוּאִים יָבוֹאוּ

וְאַתְּ עַל שִׁירִי נִרְדָּמָה?

הַלְשַׁי קִנְיַן־כֶּסֶף

כָּעֵת אֶשָּׂא עַיִן,

אִם זֶה כְּבָר בְּצַלַּחְתִּי

אַף אֲגוֹרָה אָיִן?

וּבִרְכָתִי לָךְ מוּדַעַת,

לָמָה אֶפְשֹׁק בַּשְּׂפָתָיִם?

אָרוּר עֵטִי הַחַלָּשׁ,

עָנְיִי – שִׁבְעָתָיִם.

שְׂפָתַי תֵּאָלַמְנָה,

אַךְ עֵינַי יַגִּידוּ…

אַתְּ כְּנָגִיד תְּקָרְבִינִי,

לַמְרוֹת עָנְיִי וּמְרוּדִי.

אֲנִי אֶשַּׁק יְמִינֵךְ

לְבַדֵּךְ לִי תּוֹשִיטִי,

וּבְעֵינַיִךְ יוֹנִים

אַתְּ עָלַי תַּבִּיטִי.

וַאֲנִי דִמְעַת תּוֹדָה

תֵּרֵד בַּת־עֵינִי,

עַבְדֵּךְ הָעוֹנֶה

טֶרֶם תִּקְרְאִי: “הִנֵּנִי”.

(שיר שנמצא בתוך חוברת שירים פולניים של פרץ)

א.

הַשֶּׁמֶש לֹא יָהֵל, מִסָּבִיב חֶשְׁכַת קֶבֶר,

בְּנֵי־אָדָם, גַּם בְּנֵי־אִישׁ סָגְרוּ שְׁמוּרוֹת עֵינָיִם.

וַתֹּאמֶר הַתִּנְשָׁמֶת: עַתָּה אַעַל אֵבֶר,

בְּמַאְפֵּלְיָה וְצַלְמָוֶת אָעוּפָה שָׁמָיִם.

הַבִּיטוּ, נֶשֶׁר! נֶשֶׁר מְעוֹפֵף! – נָהַק הַחֲמוֹר,

נֶשֶׁר! נֶשֶׁר! – גָּעוּ אַחֲרָיו הַסּוּס וְהַשּׁוֹר.

ב.

זֹאת שָׁמַע הַיָּרֵחַ וַיָפֶץ הָעֲנָנִים,

אוֹרוֹ קֵץ שָׂם לַחשֶׁךְ, חָלְפָה עֵיפָתָה.

נִגְלָה כֹּל מַרְאֶה, חָשַׂף כָּל סֵתֶר פָּנִים,

וְגַם הַתִּנְשֶׁמֶת בְּגֹעַל־נֶפֶש נִגְלָתָה.

ג.

הַצִּילֵנִי, אָחִי! מָה רַע וּמַר גּוֹרָלִי!

לְנֹגַהּ הַיָרֵחַ הֵן אֲהַלֵּךְ תֶּמֶס!

נְגֹהוֹת יָפִיץ! הָהּ! אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי בָּא לִי

(כֹּה לְהַכֶּלֶב הִתְיַפְּחָה הַתִּנְשָׁמֶת).

כֶּלֶב נוֹבֵחַ! רֵעִי! גְּעַר בְּהַלְּבָנָה!

מִן גַּעֲרָתְךָ תָּנוּס, תַּסְתִּיר פָּנֶיהָ.

תִּתְחַבֵּא וְתִשְׁכֹּן עָלֶיהָ עֲנָנָה,

תַּחַת אוֹר בָּהִיר חשֶׁךְ יְשׁוּפֶהָ,

וּבְתוֹךְ עָבֵי־שְׁחָקִים וְחַשְׁרַת מַיִם

נֶשֶׁר יִקְרָאוּנִי, כִּי אֶסַּק שָׁמָיִם.

ד.

הַכֶּלֶב הִרְעִים נִפְלָאוֹת הָלֹך וְנָבוֹח

וְהַיָּרֵחַ יָקָר הוֹלֵךְ, הֵפִיץ מִשְנֵה־אוֹר,

הַתִּנְשֶׁמֶת מִבְּרַק נָגְהּוֹ לֹא עָצְרָה כֹּחַ

וַתִּפֹּל לַחֲפַר־פֵּרוֹת אֶל יַרְכְּתֵי בּוֹר.

וּבִמְרִירוּת תֵּאָנַח, תִּדְכֶּה תָּשֹׁחַ,

כִּי כָּעֵת יִלְעֲגוּ לָהּ גַּם הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר.

לֹא נֶשֶׁר אַתְּ! – גָּעוּ – אַךְ זוֹחֵל וָרָמֶשׂ,

עוּפִי כָּעֵת, אִם תּוּכְלִי! עוּפִי, תִּנְשָׁמֶת!

[שירו הנדפס הראשון של פרץ. מובא לפי “התקופה” תש"ו, מתוך מאמרו של ש. ניגר: י. ל. פרץ וכתביו העבריים]

קְחוּ לָכֶם חָכְמוֹת! אֵל קָרָא מִשָּׁמָיִם,

לַאֲחֻזַּת עוֹלָם אֶתְּנֵן לָכֶם מַתָּנָה, –

אָז פָּחֲזוּ בְּנֵי אָדָם מִכָּל אַפְּסָיִם,

כִּי בְּנוֹת אֵל תִפֹּלְנָה לָמוֹ לְמָנָה.

גַּם עֲשִׁירִים בָּאוּ, גַּם אֶבְיוֹנֵי אָדָם,

כָּל אֶחָד מִלֵּא חִצְנוֹ, חֶבְלָם לָקָחוּ,

וּבְשוּבָם הַבָּיְתָה, וְטוּבָם בְּיָדָם,

רָקְדוּ כְּאֵילִים, צָהָלוּ, שָׂמָחוּ.

מְבַקְשֵׁי חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים מִהֲרוּ לְשִלּוּחִים

וְשָׂמוּ בִּכְלֵיהֶם מַקְצֻעוֹת וּמְחוּגָה –

רוֹדְפֵי מִשְׁפָּט לָקְחוּ מַשְׂאוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים,

וְתַחְבֻּלוֹת צָבְרוּ בְּלִי קֵץ וַהֲפוּגָה. –

וּסְפָרִים נוֹשָׁנִים, אֲכָלָתַם תּוֹלַעַת,

גַּם הָעַכְבָּרִים זֶה כְּבָר בָּם שִׁלְּחוּ שִׁנָּם,

אִם מִזֹקֶן שָׁחָרוּ, גַּם בִּבְלִי דַעַת,

בֶּאֱמוּנָתָם יִתְקַדְּשׁוּ, וְגַם קֹדֶש הִנָּם.

סְפָרִים כָּאֵלֶּה בְּשִׂמְחָה וָגִיל אָסָפוּ,

דּוֹרְשֵׁי קַדְמוֹנִיּוֹת נָהֲרוּ מֵעֲבָרִים,

וְחִישׁ אֶל בָּתֵּימוֹ כְּמוֹ עַל צַוָּאר נִרְדָּפוּ,

וּמִשְּׁדוּפוּת קָדִים חִבְּרוּ עֳמָרִים.

הָרוֹפְאִים גַּם הֵם, אַךְ מְעַט לָקְחוּ דַעַת

לַחְקֹר מִמְסָךְ, כֹּל מַעְיָנָם שָׁתוּ,

אֵיךְ מִמְּרוֹרוֹת וְלַעֲנָה יֵעָשֶׂה קֻבַּעַת,

וּלְהַרְקַח סַמִּים, אֵיךְ כָּתוֹת יֻכָּתוּ –

חוֹקְרֵי דַעַת עֶלְיוֹן לָקְחוּ אֶת הַתְּבוּנָה

פְּשֹׁטָה וְעֹרָה¹, וְהָתֵל בָּה יְהָתֵלוּ,

בִּגְדָרִים אֵין חֵקֶר, וְאֵין קֵצֶה לַתְּבוּנָה,

“בְּמַשְׂכִּיל, בַּשֵּׂכֶל וּבְמֻשְׂכָּל” יִתְהוֹלֵלוּ –

בְּנֵי אִישׁ לֹא יָבִינוּ אֵלֶּה הַנִּשְׂגָּבוֹת,

עַל כֵּן בְּעֵינֵימוֹ כִּפְנִינִים יְקָרוֹת,

בְּחִידוֹת יִתְבּוֹנְנוּ, נְצוּרוֹת לוֹקְחֵי לְבָבוֹת,

בְּגָבֹהַּ עַל גָּבֹהַּ, יִרְאוּ נִסְתָּרוֹת –

וּמִי יִסְפֹּר כָּל אֵלֶּה בְּיָדָם דָּלֹה דָלוּ

מֵאוֹצְרוֹת הַחָכְמָה, מִכֹּל מַחֲמַדֶּיהָ?

לֹא חָדְלוּ מִקַּחַת, עַד אֲשֶׁר תַּמּוּ כָלוּ

כֹּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה מִגַּנְזַכֶּיהָ. –

עִתִּים גָּזוּ חָלְפוּ, וּכְבָר מִשָּׁמַיִם

כָּל גֶּבֶר לָקַח מְנָתוֹ, אָסַף לְמַדַּי –

וְהִנֵּה אִישׁ אֶחָד בָּא הִשְׁתַּחֲוָה אַפַּיִם

“תְּנָה לִי חֶלְקִי, הִתְחַנֵּן, אֵלִי! אֵל שַדַּי!”

אַךְ חָכְמָה כְּבָר אָפְסָה, לֹא נוֹתְרָה דַעַת,

וְהוּא בּוֹכֶה מִתְיַפֵּחַ, מְדַבֵּר בִּתְפִלָּה –

אֵל נִכְמְרוּ נִחוּמָיו, הִטָּה אֹזֶן שׁוֹמַעַת,

וּבְהִוָּתֵר אַךְ אֶפֶס, לוֹ נָתַן הַשְּׁלִילָה.

בָּהּ יִשְׁלֹל חָכְמַת סוֹפְרִים, יְגַלֶּה עֶרְוָתָם,

כְּבוֹד מֵתִים יִשְׁלֹל, וּבְתוּשִׁיָה יְשַׁקֵּר – –

חִישׁ יָדְעוּ הַחֲכָמִים אֶת הָרָעָה מְצָאָתַם,

כִּי מֵחֶסְרוֹן חָכְמָה נַעֲשָׂה הַמְבַקֵּר.

(“השחר”, תרל"ו)

לֹא רַק בְּנֵי אָדָם, לֹא לְבַד אֲנָשִׁים,

יֻכּוּ בְּשִׁגָּעוֹן, יִרְקְדוּ, יָהֹלּוּ,

גַּם שֵׂיוֹת תְּמִימוֹת, אֵילִים וּתְיָשִׁים,

לְרֶגֶל מַחֲלָה זֹאת חֲלָלִים יִפֹּלוּ;

תַּחֲלוּאִים כְּמוֹ אֵלֶּה יָבוֹאוּ לְעִתִּים,

עֲלֵי עַשְׁתְּרוֹת צֹאן וּמַחֲנֵה עֲדָרִים,

לְזִכְרָם פַּלָּצוּת תֹּאחֵז אִכָּרִים,

יִקְסְמוּ אָז קֶסֶם, יִשְאֲלוּ בָּאִטִּים.

אוֹתוֹת הַמַּחֲלָה הֵן – כְּשִׁכּוֹר הֲלוּם־יָיִן

נוֹעַ תָּנוּעַ הַשֶּׂה הָאֻמְלָלָה,

לַשָּׁוְא לְרוֹפֵא כִּי יִרְפָּא אָז נִשָּׂא עָיִן,

כִּי כְּבָר הִשְׁתַּגְּעָה, כְּבָר רוּחָהּ חֻבָּלָה,

תִּרְקֹד בָּעֲגֻלָּה, תָּחֹל, תִּתְחוֹלֵל,

וְעַד נָפְחָה נַפְשָׁהּ כָּכָה תִּשְׁתּוֹלֵל.

אַךְ אִם אֶחָד אָדָם יֻכֶּה בְשִׁגָּעוֹן,

בִּתְּפִלָּתוֹ יִרְקֹד, וְזָר מַעֲשֵׂהוּ,

קָדוֹשׁ יֹאמְרוּ לוֹ, וְיֻכּוּ בְתִמָּהוֹן

רִבְבוֹת אֲנָשִׁים וְיִנְהֲרוּ אַחֲרֵיהוּ –

כֵּן גַּם הַשֵּׂיוֹת לָאֲלָפִים תִּשְׁתַּגַּעְנָה

בְּהִשְׁתַּגֵּעַ אַחַת, וְכֻלְּהֶן תִּגְוַעְנָה.

בָּאֶלֶף הַשִּׁשִּי, בִּשְׁנַת תְּרַךְ לִיצִירָה,

רוּחַ זַלְעָפוֹת דֶּבֶר הֵעִירָה,

וּבְפֶלֶךְ תִּמְנָה רִבְבוֹת צֹאן נָפָלוּ

מִמַּחֲלַת הַשִּׁגָּעוֹן, כְּעָשָׁן כָּלוּ.

יְלֵל וָנֶהִי בְּכָל הַכְּפָרִים,

בִּקְסָמִים בְּיָדָם יָרוּצוּ אִכָּרִים.

לַחַשׁ יָצוּקוּ, קְטֹרֶת יַקְטִירוּ,

קְדוֹשִׁים מִקִּבְרָם בִּתְפִלָּה יָעִירוּ,

לְהָסִיר מֵהֶם הָרָעָה מְצָאָתַם.

וּכְבָר חֲמוּאֵל בֶּן קַלְמָן יִשְתַּטֵּחַ

לְרֶגֶל קְדוֹשׁוֹ, וּמַר יִתְיַפֵּחַ:

אָנָּא קְדוֹשִׁי! רַחֲמֶיךָ לֹא תִכְלָא,

הֵן יָשׁוּד הַקֶּטֶב צֹאן מִמִּכְלָא,

אִם חָטָאתִי, מֶה חָטְאוּ צֹאנִי?

וְאֵיךְ אֶחְיֶה וְרָאִיתִי בְּאָבְדַן הוֹנִי,

הֲלֹא בְּיָדְךָ, אֲדוֹנִי, לַעֲשׂוֹת שַׁחַר עֵיפָה,

הַצֵּל לְקוּחִים לַמָּוֶת יָדְךָ לָךְ רָב,

שִׁית לִבְּךָ לָעֲדָרִים וְתֵן צָו

וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה.

וַיַעַן הַקָּדוֹשׁ וּבְרֹאשוֹ הֵנִיעַ:

אֲנִי עַל הַמַּשְׁחִית אֲצַו בְּמַפְגִּיעַ,

וְצֹאנְךָ לֹא יָמִית, אַל תִּירָא מִפָּחַד,

אִם אַךְ תֵּאוֹת לְהִתְעָרֵב עִמִּי יָחַד

וִיהִי חֵלֶק כְּחֵלֶק הַצֹּאן לִשְׁנֵינוּ,

וְגַם הַיְלוּדִים יְחֻלְּקוּ בֵּינֵינוּ –

כִּי שֻׁלְּחָה הַמְּאֵרָה וַיָּבוֹא הַקָּרֶץ,

לְהָפֵר אֲשֶׁר נִגְזַר לַשָּׁוְא יִהְיֶה עֲמָלִי,

אַךְ בְּצֹאנִי, מִפַּחֲדִי, לֹא יִפְרֹץ פָּרֶץ

שַׂר הַנֶּגֶף, וְחָיְתָה נַפְשְׁךָ בִּגְלָלִי.

הָבָה נָא, אִם תַּחֲפֹץ וַאֲנַסֶּה כֹּחִי.

טוֹב! קָרָא חֲמוּאֵל וּפָנָיו צָהָלוּ,

אִם הַחֵצִי יִוָּתֵר לִי, עָשִׁיר אָנֹכִי,

אַף כִּי לַעֲשָׂרוֹת כְּבָר כָּרְעוּ נָפָלוּ –

וַיֵּיטִיב לִבּוֹ, וַיֵּשְתְּ כּוֹסוֹת שְׁתָּיִם,

וַיָּשָׁב אֶל בֵּיתוֹ חַכְלִיל עֵינַיִם.

אַךְ אַחַר יָמִים שִׁבְעָה וְעוֹד הַפָּעַם

לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ חֲמוּאֵל הִשְׁתַּטֵּחַ:

הָהּ! קָדוֹשׁ, מַה נוֹרָא הַזָּעַם,

עַל צֹאנִי הַנֶּגֶף אֵינֶנוּ פּוֹסֵחַ,

מֵתוּ עַד אַחַת, אָבַד כָּל צֹאנִי,

הוֹ רַבִּי! אֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹנִי!

– לֹא חָל הַמַּשְׁחִית? לֹא אֲחָזַתּוּ אֵימָה? –

קָרָא הַקָּדוֹשׁ, – עַתָּה אַרְאֶה אֶת כֹּחִי,

לְשַׂר הַנֶּגֶף כְּעַל גְּמוּלוֹת אֲשַׁלֵּמָה,

וְלִי תֵּן חֲצִי הָעוֹרוֹת, הֵן שֻׁתָּף אָנֹכִי!

[“השחר” תרל"ה]

הָעִיר נִבְקָעָה. יִשְׁתַּקְשְׁקוּ בַּשְּׁוָקִים.

פִּרְאֵי דוֹן יִתְרוֹצְצוּ כַּבְּרָקִים,

לִפְנֵיהֶם הוֹלֵך קֶטֶב, לְרַגְלָם תַּבְעֵרָה,

בְּכָל בָּתֵּי הָעִיר אָחְזָה קַל מְהֵרָה,

וַתְּהִי לְלַפִּיד אֵשׁ בּוֹעֵר עַל נַחַל דָּם.

דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן שָׁם,

וּפֹה אַבִּיר־דּוֹן כּוֹרֵע לְרֶגֶל עִבְרִיָּה,

עֲפַר רַגְלָהּ יְנַשֵּׁק: "אַל תַּרְבִּי תַּאֲנִיָּה!

חֶרֶב חַדָּה לְלִבִּי דִמְעָתֵךְ עַל לֶחִי,

לַאֲבוֹתַיִך כִּי מֵתוּ אַל תַּרְבִּי בֶּכִי,

אַל תֶּהְגִּי נְכָאִים –

לֹא יָקוּמוּ מְקִּבְרָם שׁוֹכְנֵי רְפָאִים!

דִּמְעַת עַיִן לַשָּׁוְא,

אַךְ תְּנִי צָו

הָאִירִי עֵינַיִךְ – נְפָשׁוֹת תִּקַּחְנָה,

וִילֵל יָקוּם לִדְמָמָה, לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ תִּדְעַכְנָה."

אַךְ הָעַלְמָה בְּקוֹלוֹ אֵינֶנָּה שׁוֹמָעַת,

וּבְלִבּוֹ קְרָב נוֹרָא לְאַהֲבָה עִם כָּעַס,

כִּידוֹדֵי אֵשׁ עֵינָיו – חֵשֶׁק וָרֶצַח;

חֶרֶב שָׁלַף מִתַּעַר וַיִקְמֹט הַמֵּצַח:

"אֱהָבִינִי, עַלְמָה, כִּי שְׁאוֹל בְּחֻבִּי!

עִבְרִיָּה אֲרוּרָה, תְּנִי מִשְׁאֲלוֹת לִבִּי!

פֶּן אֶשְׁלַח יָדִי, פֶּן אֶשֹּׁד תֻּמָּתֵךְ

וּלְצִפֳּרִים לְמַאֲכָל אָז אֶתֵּן גְּוִיָּתֵךְ!"

כֹּה קָרָא בְּזַעַם. הָעַלְמָה הָאֻמְלָלָה

בִּעֲתַתָּה פַּלָּצוּת, רָגְזָה גַם חָלָה.

"קַדְּשֵׁנִי כַּדָּת, אִם אָהַבְתָּ אוֹתִי…

שַׁעֲרֵי בֵּית־תְּפִלָּתִי בָּאָרֶץ טָבָעוּ,

אֶל בֵּית תְּפִלָּתְךָ פַּעֲמוֹנִים יִקְרָאוּ –

אַל אֱהִי לְךָ לְזוֹנָה, מֵחַיַּי אָז טוֹב מוֹתִי!"

חִישׁ אֶל נְדָנָהּ הֵשִׁיב הַחֶרֶב

וְאֶת אַבִּירָיו יַהַס אַבִּיר דּוֹן שָׂמֵחַ;

וּבִפְנוֹת הַיּוֹם, כִּנְטוֹת צִלְלֵי עָרֶב,

וְעַל נַחַל דָּם וָאֵשׁ שׂוֹחֶה יָרֵחַ,

וּדְמֵי אָדָם בְּגַלֵּי הַנָּהָר נִמְסָכוּ,

וְתִימְרוֹת עָשָׁן מִתַּחַת הִתְאַבָּכוּ, –

צִי שַׁיִט יֶחְצֶה אֶת גַּלֵי הַמָּיִם,

בָּם יִרְעֲדוּ יָרֵחַ וְכָל כּוֹכְבֵי שָׁמַיִם,

אֲדֻמִּים מִדָּם, בְּאֵשׁ מְתֻלָּעִים,

וּמִשְׁבָּרִים וְגַלִּים הוֹגִים נְכָאִים.

וְעַל צִי הַשַּׁיִט אַבִּיר דּוֹן כּוֹרֵעַ

לְרֶגֶל הָעִבְרִיָּה יְפַּת הָעֵינָיִם,

אֶת הֶמְיַת הַגַּלִּים אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ,

לֹא יִרְאֶה אֹדֶם שָׁמָיִם;

כִּי לִבּוֹ וְעֵינָיו בָּעַלְמָה הָטְבָּעוּ,

וּבְהַצְּלָב מִמֶּרְחַקִּים מִיָּדוֹ קַרְנָיִם, –

תַּאֲווֹת לְבָבוֹ עוֹד מְעַט וְנִמְלָאוּ,

עַל מְרוֹם גִּבְעוֹת אשֶׁר תַּעֲנוּגוֹת הַחַיִּים!

צִי הַשַּׁיִט יֶחְצֶה אֶת גַּלֵי הַמָּיִם,

בָּם רוֹעֲדִים יָרֵחַ וְכָל כּוֹכְבֵי שָׁמָיִם,

אֲדֻמִּים מִדָּם; אַךְ כַּמֵּת תֶּחְוַרְנָה

עֵינֵי הָעַלְמָה, בָּהֵן דְּמָעוֹת תִּסְעַרְנָה…

וְעֵת נֶפֶש בֶּן־דּוֹן – לַהַב אֵשׁ אוֹכֶלֶת,

תֶּחֱזֶה לָהּ אשֶׁר וְתַעֲנוּגוֹת הַחַיִּים –

עֵינֶיהָ הַבּוֹכִיּוֹת הִיא נָשְׂאָה שָׁמַיִם

וְהִיא מִתְפַּלֶּלֶת:

"סְלַח לִי אֵל כִּי אֶטְרֹף נַפְשִׁי בְכַפִּי,

"לֹא אֶהִי לַצַּר – הוֹרַי לָטֶבַח הִכְרִיעַ,

"וּטְהוֹרָה תָשׁוּב אֶל שְׁמֵי רָקִיעַ

“הַנְּשָׁמָה נָפַחְתָּ בְּאַפִּי!”

הָעַלְמָה האֻמְלָלָה

כֹּה הִתְפַּלָּלָה,

בֶּן־דּוֹן אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ

נִרְדָּם לְרַגְלָהּ כּוֹרֵעַ.

*

עַד מָתַי תֵּרָדֵם? תִּישַׁן עַד־אָן?

הָקִיצָה, אַבִּיר לֵב! הָעִירָה, בֶּן־דּוֹן!

לֹא בִּזְרוֹעוֹתֶיךָ הַיָפָה הָעִבְרִיָּה –

הִיא גַלִּים מְחַבֶּקֶת, תֵּרֵד תַּחְתִּיָּה –

עוֹד כְּנַף שִׂמְלָתָהּ רוֹעֵד עַל הַמָּיִם,

הַצֵּל יְחִידָתְךָ, בֶּן־דּוֹן, פְּקַח עֵינָיִם!

צָלַל גַּם הַכָּנָף בִּמְקוֹם הַקֶּצֶף שָׁם

וְגַם הַקֶּצֶף חָלַף –

הוּא הֵקִיץ מִשְׁנָתוֹ

אַךְ כְּבָר עָבַר מוֹעֵד! מִשְׁבְּרֵי יָם

יֶחְשׁוּ לֹא יַגִּידוּ: אֵיפֹה יְחִידָתוֹ!

(הערת המחבר: השיר הזה נוסד על מעשה שהיה וקרה באמת בכ' סיון לשנת ת"ח)

לִי אוֹמְרִים, כִּי שֶׁקֶר כָּל דֵּעָה חָפְשִׁיָּה,

כִּי כֻלָּן אַךְ הָרִים הַתְּלוּיִים בִּשְׂעָרָה;

עֲדֵי־עַד עַל אֲדָמָה כֹּה נִשְמַע תַּאֲנִיָּה,

עַל חֶשְׁכַת בְּנֵי אָדָם לֹא תוֹפַע נְהָרָה – –

לִי אוֹמְרִים, לָנֶצַח תְּהִי עָקַת הֲמוֹנִים

מִיַּחַשׂ וָכֶסֶף כִּבְיָמִים קְדוּמִים;

לָעַד לֹא יִשְׁבְּתוּ – עֲבָדִים וַאֲדוֹנִים,

וְעָרִיצִים יָמֹדּוּ בְּשָׁעֳלָם לְאֻמִּים – –

לִי אוֹמְרִים, לָנֶצַח עַל כִּכַּר אֲדָמָה

נַהֲרֵי דָם אָדָם וּנְחָלִים יִזֹּלוּ;

וַאֲרָצוֹת יַהַפְכוּ, וּמְדִינוֹת לִשְׁמָמָה,

קִנְאָה גּם שִׂנְאָה לָנֶצַח יִמְשֹלוּ – –

וְעַל עַמִּי לִי אוֹמְרִים, כִּי כַאֲשֶׁר נִדַּחְנוּ,

בִּשְׁפַל הַמַּדְרֵגָה כֹּה נֹאבַד לָנֶצַח;

מֵחֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר שָׁחַחְנוּ

כֵּן עֲדֵי עוֹלָם לֹא נָרֶם עוֹד מֵצַח – –

לִי אוֹמְרִים – אַךְ לִבִּי לוֹ זָרָה כָּל אֵימָה;

אִם לֵב עוֹד יִפָּעֵם, עוֹד רוּחַ בַּגָּבֶר,

מַאֲמִין אָנֹכִי בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה:

עֲלוּקוֹת יְמֵי קֶדֶם עוֹד יִמְצְאוּ קָבֶר.

לַיִל עוֹד יָגֹז, גַּם יָגֹז עוֹד אֶמֶשׁ,

רְאוּ כַנְפֵי בֹקֶר בַּמִזְרָח, רְאוּ שָׁם!

רְאוּ, טֶרֶם צֵאתוֹ שָׁם יִרְחַץ הַשֶׁמֶשׁ

בְּנַחַל נְגֹהוֹת כְּמוֹ בְנַחַל דָּם!

[תרל"ז]

א.

הֲפַכְפָּךְ, תֹּאמְרוּ, הֲפַכְפָּךְ, הַמְשׁוֹרֵר,

לִרְגָעִים יִשְׁתַּנֶּה וְדַרְכּוֹ נִסְתָּרָה;

רֶגַע עֹז דָּרַך וּסְבִיבוֹ נִשְׂעָרָה,

חִישׁ כִּמְקוֹנֶנֶת תַּאֲנִיָּה יְעוֹרֵר!

כְּעַמּוּד אֵשׁ יַעַל, הוּא כַּבִּיר וְנָאוֹר,

אָז מְלוּכָה לָבַשׁ וְיַרְבֶּה לִסְלֹח…

פֶּתַע כִּמְכַשֵּׁפָה אֲרוּרָה כֵּן יָאֹר

וִימָרֵר בְּבֶכִי כְּיֶלֶד אֵין כֹּחַ!

תְּמוֹל נָשָׂא נֵס־עוֹלָם וַיְפַקֵּד בַּחוּרָיו,

בְּתֵבֵל וּמְלוֹאָה אָז אָסַר מִלְחָמָה,

וַאֲדָמָה עוֹד תִּרְעַשׁ מִדַּהֲרוֹת אַבִּירָיו…

מָחָר לְגוֹזְזָיו הוּא שֵׂיָה נֶאֱלָמָה.

כְּבַר־כּוֹכְבָא רְאִינוּהוּ בִּמְרוֹמִי קָרֶת,

אֶת אֲרִי רִכְבּוֹ בִּשְׁפִיפוֹן יְנַהֵג;

הַיוֹם בְּאַשְׁפַּתּוֹת יְגַהֵק, יְפַהֵק,

יְקַלֵּל הוֹרָתוֹ, יִתְגָּרֵד בֶּחָרֶשׂ!

הֲזֶה אוֹנִים יַחְגֹּר, יִתְנַשֵּׂא כִּכְרוּב?

אוֹ כוֹכָבִים, יֹאמַר, יַפִּיל מִמְּסִלּוֹתָם?!

הוּא אֲרִי וּלְטָאָה, נֶשֶׁר וּזְבוּב,

זֶה גוֹרַל מְשׁוֹרְרִים, וְזֶה מְנָת כּוֹסָם!

ב.

אִם יִשְׂמְחוּ, אַחַי, וְאִם נַפְשָׁם נֶעְכֶּרֶת

אִם עָקֵב יַגְדִּילוּ וְיָשׁוּבוּ עַד דַּכָּא,

לֹא בָם הַתְּמוּרָה, לֹא רוּחָם אַחֶרֶת,

הֵם כֶּסֶף חַי בִּקְנֵה זְכוּכִית זַכָּה.

עָב קַל כִּי יַחֲלֹף כַּצֵּל עַל שָׁמָיִם,

קֶרֶן אוֹר יֵתַע, רוּחַ צַח שְׁפָיִים,

טַל אוֹרוֹת כִּי יִפֹּל… בְּמַר מִדְּלִי דַי

לְהַעֲלוֹת וּלְהַפִּיל הַכֶּסֶף הֶחָי, –

הוּא גִלְגּוּל הַמְשוֹרֵר בִּקְנֵה הַשְׁפוֹפֶרֶת,

לֹא תֵדַע מַרְגּוֹעַ נְשָׁמָה נֶעְכָּרֶת!

ג.

וְעַל שְׂפַת הַיָּם

שֶׁן סֶלַע שָׁם

בְּלִי חַיִּים, בְּלִי רֶגֶשׁ, בְּלִי נוֹעַ!

מִשְׁבָּרִים יִנְאָקוּ

אֶת גֵּווֹ יִשְׁחָקוּ –

לֹא יַרְגִּישׁ, לֹא יֵדַע יָדֹעַ!

ד.

וִיחִי הַסֶּלַע עַד בְּלִי דָי! –

וִימֵי הַגִּלְגּוּל בַּשְּׁפוֹפֶרֶת רָעִים!

הַגִּידוּ, אַחַי, אִם לִבְּכֶם לֵב סְלָעִים,

לָמָה עוֹד תַּאֲשִׁימוּ אֶת הַכֶּסֶף הֶחָי?

שִׁמְעוּ, הַסְּלָעִים, סְכָלִים אוֹ מַשְׂכִּילִים!

עֲלֵי הַתְּמוּרָה לֹא אַתֶּם לִי פְלִילִים!

ה.

יוֹם אֶחָד נִסָּיוֹן, יוֹם אֶחָד עֲבָרוֹת,

הֶרְאָה כִּי סִיגִים כָּל כֶּסֶף הַדָּעַת;

הֶרְאָה כִּי זְאֵבִים כָּל שֶׁבַע הַפָּרוֹת

וּפֶרַח הַשְׂכָּלָה אַךְ נֶגַע צָרָעַת!

הוּא הֵבִיא הַתְּמוּרָה, הוּא וְלֹא אַחֵר –

הוּא קָרָא בְּכֹחַ: רָעָה נֶגֶד פְּנֵיכֶם!

הָהּ, בָּנִים שׁוֹבָבִים, שׁוּבוּ לֵאלֹהֵיכֶם!

שׁוּבוּ – חוּץ מֵאַחֵר!

ו.

אֶת גְּוִיַּת עַמִי כְּרַתֶּם לִגְזָרִים,

וּקְבָרִים שׁוֹנִים לִנְתָחִים כְּרִיתֶם,

בְּיַמִּים וְאִיִּים, בַּעֲמָקִים וְהָרִים,

“אַל תִּתְחַבְּרוּ” כַּשַּׁלִיט צִוִּיתֶם.

נֵתַח וָנֵתַח לַכִּסֵּא וָכֵס,

הֲדוֹם כָּל גֶּזֶר לְכָל רֶגֶל גַּאֲוָה!

וְעֵת מִן הַגְּוִיָּה דַּם חַי עוֹד יֵז

“קַדִּישׁ” קְרָאתֶם עַל “קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה”!

וְעַם הַמַכַּבִּים מוּטָל כַּגּוֹלָם,

אֵין כָּל נְשָׁמָה, אֲמַרְתֶּם בַּגְּוִיָּה –

וּלְמֵת־מִצְוָה הָיָה עַמִּי, עַם עוֹלָם,

לְבַל יָקוּם לִתְחִיָּה!

ז.

עַל הַנְּתָחִים נָפְלוּ בָּאוּ לָמֹץ דָּם –

מֵעֲצָמוֹת יְלַקְּקוּ שִׁקּוּי עוֹד חָם!

כְּבָר גְּוִיַּת עַמִּי תָּרוּם תּוֹלַעַת

בְּשֵׁם הַהַשְׂכָּלָה, הַחָכְמָה, הַדָּעַת!

ח.

וּמָה הִיא הַדָּעַת כֹּה חַיִּים תְּמוֹתֵת?

דֶּגֶל הָאֶגְרוֹף, לָהּ נֵס לְהִתְנוֹסֵס?!

הַהַשְׂכָּלָה פַטִישׁ וְנַחְנוּ הַמַּקָּבֶת?

הֲבֵית יַעֲקֹב קַשׁ וְהִיא אֵשׁ צָרָבֶת?

הֲלֹא הִיא הִתְהַפְּכוּת! כִּי כָל הַיָּמִים

הַזְּרוֹעַ לְחֶפְצָהּ אֶת הַדַּעַת תַּטֶּה,

בְּאֵימָהּ בְּשֹׁחַד וּמוֹתַר הַקְּסָמִים –

מִמַּטֶּה לְנָחָשׁ, מִנָּחָש לְמַטֶּה!

ט.

עֵת יֵלֶא הַשֵּׂכֶל וְכָל עֵצָה לַתֹּהוּ,

עֵת מַיִם זֵידוֹנִים עַד צַוָּאר יָבוֹאוּ,

מֵעֲבוֹר תְּפִלָּה אֵל סָךְ לוֹ מִמָּעַל –

כָּשְׁלָה כָּל בֶּרֶךְ, כָּל יָד עַל חֲלָצַיִם

מִתַּחַת פִּי פַחַת וְחֶרֶב עַל שְׁפָיִים –

הַגָּדַת קַדְמוֹנִים עַל לִבִּי אָז תָּעַל:

י.

בְּגֵא בֶן הִנּוֹם עַל בָּמַת הַתֹּפֶת,

קַלַּחַת נוֹרָאָה שָׁם תִּשְׁפֹּת מְכַשֵּׁפָה,

וּפְסִילִים וּפְגָרִים וְכָל שִׁקּוּץ טִנֹּפֶת

לָהּ עֲצֵי שְׂרֵפָה!

וַתְּצַפְצֵף, וַתָּאֹר, וּסְבִיב הַקַּלַּחַת

חָנוּ יִדְעוֹנִים עִם שֵׁדֵי הַשָּׁחַת!

וַתֶּאֱנֹק, וַתְּיַבֵּב עַל אֵשׁ הַצָּרָבֶת

וְסַעַר הִתְחוֹלֵל בְּלֵב לֵיל צַלְמָוֶת

וְסַמָּאֵל נִרְאָה עַל כַּנְפֵי הַסְּעָרָה –

“נַעֲשֶׂה אָדָם!” קָרָא!

אָדָם תַּחַת אָדָם! אֶעֱשֶׂה נִפְלָאוֹת

כָּמוֹךָ אֵל רָם!

הוּא תֵבֵל אַרְצְךָ יְכַבֵּס בִּדְמָעוֹת

וִיצַבַּע בְּדָם!

אָדָם תַּחַת אָדָם: אֲנִי אֲדוֹן שַׁחַת

אֲצַוֶּה עַל תֵּבֵל בַּלָּהוֹת וָעִיר;

חוּשׁוּ, הַשְּׂעִירִים! תְּנוּ בַקַּלַּחַת

כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אֲנִי, אֲדוֹן שַׁחַת;

וְאַתְּ, מְכַשֵּׁפָה, שִׁירִי לָנוּ שִׁיר!

“יְחִי סַמָּאֵל!” הַשֵּׁדִים צָרָחוּ –

רוֹתַחַת

הַקַּלַּחַת

גֵּאוּת עָשָׁן הִתְאַבָּכָה;

"מַהֲרוּ אֶל הַסִּיר

חִישׁ מִבְּשַׂר הַחֲזִיר,

מִפְרֶקֶת הַחֲמוֹר,

עַצְמוֹת הַשּׁוֹר;

הוֹסִיפוּ לֵב שְׁפַנִּים,

אֵיבַת הַתַּנִּים,

מִלְבָאִים וַאֲרָיִים

מְתַלְעוֹת, שִנָּיִם!"

"אַל תִּשְׁכְּחוּ שָכֹחַ:

מִסּוּס זִרְמָתוֹ,

מִדֹּב עֶבְרָתוֹ,

מִזְּבוּבִים – מֹחַ!"

"מִיץ אַף הַיַּעֲנָה,

מֵי־רֹאשׁ וְלַעֲנָה,

חֲמַת נָמֵר שׁוֹקֵד!

הֵיטִיבוּ אֶת הַמּוֹקֵד!"

"לְכָל טוֹבָה – שִׁכָּחוֹן,

מִכָּל הוֹלֵךְ עַל גָּחוֹן

שִׂנְאָה לְכָל דַּעַת,

מְעַט נֶגַע צָרַעַת,

שְׁפִיכַת דָּמִים בַּסֵּתֶר,

רְכִילוּת שְׂפַת יֶתֶר,

לִכְבוֹד אֵלִים תַּאֲוָה,

כִּי עַל כָּל נֶגַע – גַּאֲוָה!"

"הוֹסִיפוּ חֲשָׁד בַּעַל שֶׁבַע עֵינָיִם,

עָרְמַת כָּל שׁוּעָל, וְרִשְׁעַת כָּל הָמָן"…

וַיֵצֵא פַרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם

בַּעֲטֶרֶת זָהָב וּלְבוּשׁ אַרְגָּמָן.

אַךְ מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים

עַד שְׁאוֹל חָדַר רַעַם:

"זֶה חֲלוֹם אַבְרָהָם –

הַפִּתְרוֹן לֵאלֹהִים!"

וּפַרְעֹה הֶחָדָשׁ מֶלֶךְ מִצְרַיִם

שָׁכַח אֶת יוֹסֵף, כִּלְכְּלוֹ לָחֶם –

וַיִתֵּן חֹק אַכְזָר: "הַשְׁלִיכוּ הַמָּיִם

כָּל יֶלֶד זָכָר כְּצֵאתוֹ מֵרָחֶם".

אָז בַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי תִקְרַב לָלֶדֶת,

שׁוֹמֵמָה, יְרֵאָה, פֶּן יֻלַּד נָעַר –

נָסָה מִן גֵּו, גַּלְמוּדָה, רוֹעֶדֶת,

בַּצִּירִים וַחֲבָלִים תִּסָּתֵר בַּיָּעַר.

וְתַחַת אַלּוֹנִים, בְּסֵתֶר פֹּארוֹתָם,

בֶּן מָוֶת הִמְלִיטָה, בַּת אָהֳלֵי שֵם:

אַךְ הַכּוֹכָבִים שָׁמְעוּ בִּמְסִלּוֹתָם

אֶת בְּכִי הַיִלּוֹד, אֶת נַאֲקַת הָאֵם!

חִישׁ לוֹ נוֹשֶׁקֶת, חוֹלֶצֶת שָׁדֶיהָ;

כִּי רֶגַע – קֶבֶר, הֶרֶף עַיִן – מָוֶת!

עוֹד אֶת פְּרִי בִטְנָהּ לֹא חָזוּ עֵינֵיהָ

אֵם רַחְמָנִיָּה, הִיא אוֹתוֹ עוֹזָבֶת!

בַּיַעַר שׂוֹרֶרֶת דִּמְמַת עַצָּבֶת

כּוֹכָבִים מִמָּרוֹם אוֹר עֶצֶב זָרָעוּ,

וַעֲלֵי הָעוֹלְלִים הַצְּפוּיִים לַמָּוֶת

אַךְ ראשֵי אַלּוֹנִים נָדוּ גַם נָעוּ.

אַך מֵאֵת יְיָ הִתְחַדְּשָׁה הַבְּרִיאָה,

כִּי הָאֲדָמָה אֶת חֵיקָהּ פּוֹתַחַת –

הִיא אֶת הַיְלָדִים אֵלֶיהָ לוֹקַחַת,

בְּחֵיקָהּ תַּצְפִּינֵם, כְּאֵם רַחְמָנִיָּה!

וּמַלְאַךְ אֱלֹהִים קָרָא מִשָּׁמָיִם:

"פֹּה זֶרַע קֹדֶש אֱלֹהִים זוֹרֵעַ –

“אֶת צַעֲקַת עַמּוֹ אֱלֹהִים שׁוֹמֵעַ!”

וּכְצֵאת יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם

טְמוּנֵי אֲדָמָה, זֶרַע הַנְּשִׁיָּה,

לָשִׁיר “אָז יָשִׁיר” קָמוּ לִתְחִיָּה.

יא.

אַךְ הַרְפּוּ מֶנִּי, נִפְלָאוֹת הַגָּדָה,

כִּי מִיִּם הֶעָבָר לֹא אֶדְלֶה עוֹד פְּנִינִים;

זְכוּכִית הֵם, יֹאמַר דּוֹר אֵין אֱמוּנִים,

אֲנִי דַעַת אֲבַקֵּשׁ; כִּי דַעַת בַּמּוֹדָה,

לֹא דַעַת הַסּוּגִים, לֹא שֶׁבַע הַפָּרוֹת

הַמְרַקְּדוֹת הַצּוֹחֲקוֹת, הַמּוֹשְׁכוֹת, הַשָּׁרוֹת!..

יב.

שִׁמְעוּ נָא, הַמּוֹרִים! לִפְנֵי שְׁנוֹת קְדוּמִים

נִגְאֲלוּ עֲבָדִים לִהְיוֹת עָם בַּלְאֻמִּים,

וּבְרֶגַע הִגָּאֲלָם יָצְרוּ אֶת הַדֵּעָה:

מַעֲשֵׂר לָעֲנִיִּים, לֶקֶט, שִׁכְחָה, פֵּאָה!

מִכָּל קַשׁ הַמְּלִיצוֹת הוֹצִיאוּ הַחִטָּה:

שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד! יוֹבֵל וּשְׁמִטָּה!

מִתֶּבֶן כָּל הַדְּבָרִים הוֹצִיאוּ אֶת הַבָּר:

“תּוֹרָה אַחַת לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָר”…

וְכֹה הָעָם הַזֶּה עַל מַכּוֹתָיו לָחָשׁ:

כִּי תַלְוֶה אֶת הֶעָנִי אַל תִּשֹּׁך כַּנָּחָשׁ!

לֹא תַעֲבֹט אַלְמָנוֹת, יְתוֹמִים וְרָשִׁים,

וְעֶבֶד אַל תַּסְגֵּר אֶל אֲדוֹנִים קָשִׁים!

הָעָם הַזֶּה יָדַע גַּם נֶפֶש הַבְּהֵמָה.

כִּי שַׂבְּתוֹת קָדְשוֹ גַּם שַׁבְּתוֹתֶיהָ,

וּבְתוֹרָתוֹ – “לֹא תִקַּח אֵם עַל בָּנֶיהָ”,

הֲכִי לֹא הָיְתָה הַשְׂכָּלָתוֹ שְׁלֵמָה?

הֲלֹא שָׁוְא, אֲחֵרִים, בָּנִים שׁוֹבָבִים,

לֵאלֹהֵי כֶסֶף וְזָהָב שָׁוְא הִשְׁתַּחֲוִיתֶם!

“רֵד מֵהַר סִינָי!” לְעַמִּי צִוִּיתֶם,

“הִשְׁתַּחֲווּ לַזְּרוֹעַ, לְכִיס הַגַּנָבִים!”

יג.

וֵאלֹהֵי הָעָם – אֵל דּוֹרֵשׁ דָּמִים,

לַנִּרְצָח, לַנִּגְנָב, לַנֶּעֱבָט הוּא גוֹאֵל;

לֹא יַצְדִּיק רָשָׁע, לֹא יַרְשִׁיעַ תָּם,

וּמֹאזְנֵי צֶדֶק גַּם מִמְּך הוּא שׁוֹאֵל!

אִם חֵטְא חָטָאתָ, כָּל פְּדוּת לְךָ אָיִן,

לְבָבְךָ בִתְפִלָּה כַּדּוֹנַג שָׁוְא יִמַּס –

פֶּצַע תַּחַת פֶּצַע, עַיִן תַּחַת עָיִן,

גַּם הַשׁוֹר יִסָּקִל וְגַם בְּעָלָיו יוּמָת.

וְשָׁוְא כָל בְּהֵמוֹת בְּהַרֲרֵי אָלֶף,

וְעַל הַמִּזְבֵּחַ שָׁוְא אֵשׁ אוֹכֵלָה;

מְנֵה הַחֶסְרוֹן! תַּקֵּן הַסָּלֶף!

הַחֲזֵר הַגְּנֵבָה! הָשֵׁב הַגְּזֵלָה!

הוּא אֱלֹהֵי אֱמֶת, אֵל מִשְׁפָּט וּצְדָקָה,

לֹא אֱלֹהֵי פְרָאִים, שׁוֹאֲפִים לַדָּם,

לֹא אֱלֹהֵי חֲנֵפִים בִּתְפִלָּה וּצְעָקָה!

אֱלֹהֵי פֹה וְהַיּוֹם, לֹא מָחָר וָשָׁם…

הוּא אֱלֹהֵי אֱמֶת, לֹא אֵל אֱמוּנָה,

לֹא אֵל אַשָּׁפִים וְכָל בַּעֲלֵי כְהֻנָּה;

לְכַנְפֵי הָרַעְיוֹן לֹא יָצַר מִסְפָּרַיִם,

בַּבַּרְזֶל לֹא הֵבִיא אֶת רוּחַ הַגָּבֶר;

הוּא אֵל הָאֹשֶׁר, אֱלֹהֵי הַחַיִּים

לֹא אֱלֹהֵי צוֹם, יִסּוּרִין וָקָבֶר!

הוּא אֵל עַם שׁוֹקֵט, עַם עוֹבֵד אַדְמָתוֹ,

עַם כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים, עַם שָׁלוֹם בִּמְעוֹנוֹ,

לֹא אֱלֹהֵי סוֹחֵר, נִמְכָּר בִּגְנֵבָתוֹ,

שֶׁאַךְ דְּמֵי אֲלָפִים יַרְווּ אֶת צִמְאוֹנוֹ…

הָאֱלֹהִים הַזֶּה, אִם זְבוּל לוֹ רָקִיעַ,

מִשָּׁם לְךָ יַעֲרֹף “מַלְקוֹש וּרְבִיבִים”;

אַדְמָתְךָ תָּזוּב חָלָב, אוֹתְךּ לֶחֶם יַשְׂבִּיעַ,

וְלֹא יַרְאֶה לְךָ זָרוּת וְלֹא יְגַדֵּל כְּרוּבִים!

וְעִבְרִי אָנֹכִי וּבְדַעַת יִשְׂרָאֵל,

בְּהַשְׂכָּלָתוֹ וֵאלֹהָיו אַאֲמִינָה;

אֶת עַמִּי אֲנֻגַּע, אֶת עַמִּי אֶגָּאֵל,

אַךְ עַמִּי וְסוֹד חַיָּיו אָבִינָה!

בְּרַעַד וְשִׁמָּמוֹן אֶת הַפְּרָאִים זָכַרְנוּ,

נְיַחֵל לְהַשְׂכָּלָה, לְחָכְמָה, לְדָעַת,

אַךְ הָהּ, בָּא הַשֹּׁד אֲשֶׁר לֹא שִׁעַרְנוּ,

כִּי הַהַשְׂכָּלָה נַפְשֵׁנוּ קוֹבַעַת!

הֵן גַּם הִיא אוֹמֶרֶת מִשְׁפָּט לַזְּרוֹעַ,

אַךְ הִיא תִנָּבֵא עֲתִיד עֲבָרוֹת…

כִּי עַל כֵּן לֶחָזָק יֵשׁ צַוָּאר וָלֹעַ,

לְמַעַן לוֹ הַחַלָּש יִהְיֶה לְבָרוֹת.

הֲלֹא גַם הַשְׂכָּלָה לַדָּמִים שׂוֹאֶפֶת,

לְפַטִּישׁ הַבַּרְזֶל הִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת;

בְּחֶלְקַת שְׂפָתֶיהָ כִּי תַטִּיף לֶקַח,

שְׁתוּ יֵן־הָרֶקַח!

"עַד אֵין סוֹף

אֶת רֹאשְׁךָ כֹּף,

מַרָחוֹק הָרֵם מִגְבָּעַת;

עֲשֵׂה כְאַגְמוֹן שָׁכֶם –

הֶיֵה כִּכְרוּם, כַּתּוֹלַעַת,

כִּי שֵׁנִי יָצָאתָ מֵרָחֶם!

לֹא אַתָּה הַבְּכוֹר, שָׁוְא נְזִיד עֲדָשִׁים,

שָׁוְא אַהֲבַת אֵם, שָׁוְא מִנְחַת הַתְּיָשִׁים,

שָׁוְא גַּם הַבְּרָכָה! כִּימֵי הַשָּׁמַיִם

אָחִיךָ אֲדוֹנְךָ! לַחִנָּם תִּתְאוֹנֵן,

הוּא יִמְשֹׁל בְּךָ עוֹלָם, כִּי לוֹ הַיָּדַיִם

וּלְךָ אַךְ הַקּוֹל לִבְכּוֹת וּלְקוֹנֵן.

יד.

הַבְּכִי לֹא יוֹעִיל, הַקִּינָה לַשָּׁוְא,

הַחַיִּים מִלְחָמָה, אֵין רַחֲמִים בַּקְּרָב;

אַךְ לָמָּה, הָהּ אַחַי, “מַה יָפִית” תָּשִׁירוּ?

אִם תִּבְכּוּ, תְּקוֹנֵנוּ, וִילֵל תָּעִירוּ.

זֹאת נֶחָמַתְכֶם! אַךְ, הַשְׂפָתַיִם

שֶׁשִּׁיר גִּבּוֹרִים, שִׁיר גְאֻלָּה שָׁרוּ

עֵת נָס הַיַרְדֵּן וּכְנֵד נִצְּבוּ מַיִם,

אוֹ שִירֵי צִיּוֹן, בַּקֹּדֶש נֶאְדָּרוּ – –

טו.

לְפָנִים צָדַקְתָּ! כִּי בְשִׁירָה אַחַת

בְּעוֹר שִׁנֶּךָ נִצַּלְתָּ מִפַּחַת;

אַחַת מִחְיָתְךָ: לְסוֹבֵב בַּכְּפָרִים,

וְהָאֲדוֹנִים רָעִים וּכְלָבִים אַכְזָרִים.

אָז שַׁתָּה עֵצוֹת, יוֹעֵץ מֵרֶחֶם,

וּבְשָׁלוֹם בָּאתָ, יָצָאתָ עָבַרְתָּ;

לַכְּלָבִים זָרַקְתָּ פַּת לֶחֶם,

לַאֲדוֹנִים שַׁרְתָּ.

הַיּוֹם הַכֶּלֶב לֹא יֶחֱרַץ לְשׁוֹנוֹ;

וְהָאָדוֹן, זֶה יָמִים כַּבִּירִים.

שִׁירָתְךָ “מַה יָפִית” לֹא תִשְׁבֹּר רַעֲבוֹנוֹ

וְעַל הַלֵּב הָרָע שָׁוְא תָּשִׁיר בְּשִׁירִים!

טז.

מַה יִּגְעַשׁ בִּי לִבִּי? מַה נַפְשִׁי נִפְעָמָה?

קוֹל שׁוֹפָר שָׁמַעְתִּי, קוֹל תְּרוּעַת מִלְחָמָה;

עַתָּה חֵטְא – מַרְגּוֹעַ, עָוֹן פְּלִילִי – מָנוֹחַ,

גִּבּוֹר אֲנִי יֹאמַר חַלָּשׁ אֵין כֹּחַ.

יז.

וַאֲנִי? הָהּ תְּנוּ לִי אֶבְרוֹת הַסּוּפָה!

סַעַר מִי יִתְּנֵנִי, אֵדֶא אָעוּפָה,

אָרוּצָה אֶל אַחַי, אֶל גִּבּוֹרֵי הֶחָיִל,

וְיַחְדָּו נִלָּחֵם מִלְחֶמֶת יוֹם וָלָיִל.

יח.

הֶאָח, רָאִיתִי אוֹר,

דּוֹר חָדָש הַדּוֹר,

לוֹ תִקְוָּה, תּוֹחֶלֶת;

זָע עַמִּי מִמְּקוֹמוֹ,

כְּבָר הֵקִיץ מֵחֲלוֹמוֹ,

מִשֵּׁנָה מְשַׁכָּלֶת!

עַמִּי הַנִּרְדָּם

קָפַץ מִמִּשְׁכָּבוֹ,

פָּתַח אֶת עֵינָיו

וַיִפָּעֶם לְבָבוֹ!

הֵנִיף אֶזְרוֹעוֹ

וַיַּרְגֵּשׁ אֶת כֹּחוֹ,

נָסוּ הַצְּלָלִים

מִלִּבּוֹ, מִמֹּחוֹ…

הוּא יָחִישׁ עֲתִידוֹת

הוּא יָשׁוּב מִדֶּחִי;

חַיֵּי עַמִּי חִידוֹת,

אַךְ הֵקִיץ – וַיֶּחִי!

לְמִרְכֶּבֶת הַבַּרְזֶל

כַּנְפֵי נְשָׁרִים –

כִּצְלָלִים יַחֲלֹפוּ

עֲמָקִים וְהָרִים.

עָרִים, מִגְדָּלִים

שָׂדֶה וָיָעַר,

וּמְכוֹנַת הַקִּיטוֹר

שׁוֹרֶקֶת כַּסָּעַר

יט.

וַאֲנִי חֲלוֹם זָהָב

חוֹלֵם לְעַמִּי,

הַקְּרָעִים יָסוּפוּ

הַכִּתּוֹת יִתַּמּוּ.

חֲבֵרִים כָּל יִשְׂרָאֵל

וּמַטְּרָתָם אַחַת,

מַזָּל טוֹב לְךָ, עַמִּי!

תְּהִי הַשָּׁעָה מֻצְלַחַת!

כ.

הֱקִיצוֹתִי לִקְרִיאָה;

“שָׁלוֹם ר' בֶּרִיל!”

"גַּם עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם!

שָׁלוֹם, רַ' שְׁמֶרִיל!"

וּכְקוֹל הַנֵּבֶל הָיָה לִי קוֹלָם!

שָׁלוֹם, חָשַׁבְתִּי,

לְעַמִי אָהַבְתִּי;

לְכָל שְׁמֶרִיל וּבֶרִיל שֶׁבָּעוֹלָם!

כא

אַחַי הַסּוֹפְרִים,

אַל תִּטְּרוּ לִי אֵיבָה

אִם לִי שְׂפַת בֶּרִיל

וּשְמֶרִיל עֲרֵבָה –

וּבְבוּז לֹא אֶקְרָא

“עִלְּגִים” לִלְשׁוֹנָם,

כִּי לְשׁוֹן עַמִּי

אֶשְׁמַע מִגְּרוֹנָם!

כב

לֹא שְׂפַת הַקֹּדֶש,

לֹא לְשׁוֹן הַנְּבִיאִים,

אַךְ שְׂפַת הַגּוֹלִים.

לְשׁוֹן הַ“עִבְרִיּים”!

הַשָּׂפָה שֶׁתֶּהִי

לָעֵד כָּל הַיָּמִים,

עַל הַדָּם הַנִּשְפָּךְ,

עַל רֶצַח עוֹלָמִים.

עַל שֹׁד וְכָל עָמָל

פָּרְצוּ בָּנוּ פָּרֶץ,

וּלְכָל הַגָּלֻיּוֹת

מֵאֶרֶץ אֶל אָרֶץ.

בָּהּ בְּכִי הָאָבוֹת,

יְלֵל רֹב הַדּוֹרוֹת,

רַעַל דִּבְרֵי הַיָּמִים,

תַּמְרוּרֵי הַקּוֹרוֹת.

הֵן אַבְנֵי הַשֹּׁהַם,

הַיְקָר, בָּהּ יֵרָאוּ:

הֵם דִּמְעוֹת יִשְׂרָאֵל

לֹא יָבְשׁוּ – נִקְפָּאוּ!

כג

וּבֶרִיל הַנָּעִים

שְׂמָחוֹת שָׂבֵעַ,

כִּי יַחַד עִם שְׁמֶרִיל

בַּמֶּרְכָּבָה נוֹסֵעַ!

"הֵן אַתָּה עָבַרְתָּ

כִּמְעַט חֲצִי תֵבֵל,

סַפֶּר נָא חֲדָשׁוֹת;"

– הַכֹּל, הַכֹּל הָבֶל!

"הַאֱמֶת שָׁמָעְתִּי

(בֶּרִיל עוֹד שׁוֹאֵל),

כִּי קָרוֹב הַקֵּץ

וְסָמוּךְ הַגּוֹאֵל?

כִּי יְמֵי אֱמוּנָה

וְיִרְאַת אֵל שָׁבוּ,

וּבַעֲלֵי הַתְּשׁוּבָה

רָבוּ כְּמוֹ רָבוּ.

כִּי בְעִיר הַבִּירָה,

נֶהֶפְכוּ הַלְּבָבוֹת,

נִמְכְּרוּ טַלִּיתִים

וּתְפִילִּין לִרְבָבוֹת.

וַאֲשֶׁר שֵׁם יַעֲקֹב

חָשַׁב לְדֵרָאוֹן,

“עִבְרִי אָנֹכִי!”

הוּא קוֹרֵא בְגָאוֹן.

וְאֵל מִן הַסִּדּוּר

שֵׁם צִיּוֹן מָחָקוּ,

כֹּתֶל הַמַּעֲרָבִי

בִּדְמָעוֹת יִשָּׁקוּ…!"

כד

לִבִּי סוֹעֵר

וְחִשְׁקִי בּוֹעֵר

לִשַּׁק לְבֶּרִיל פַּעֲמָיִם –

אַךְ שְׁמֶרִיל שָׁרָק

וּבְלַעַג מַר יָרָק:

הֶבֶל וּדְבַר שְׂפָתַיִם!

אַךְ מִקְסַם כָּזָב

הָאוֹר הַזָּרוּעַ –

אֲחִיזַת עֵינַיִם!

הָעַיִט צָבוּעַ!

מִי הָאֲנָשִׁים

לְצִיּוֹן יִשְׁאָלוּ?

לְמָשִׁיחַ עֵינֵיהֶם

מִיַּחֵל כִּי כָלוּ?

פּוֹשְׁעִים יָהִינוּ,

כּוֹפְרִים יָגֹדּוּ,

וּקְדוֹשִׁים בָּאָרֶץ

מֵרָחוֹק יַעֲמֹדוּ."

(פֹּה הֵשַׁח קוֹלוֹ

מוֹרֵד הָאוֹר:)

"לִי גִלָּה אֶחָד

מִגְּדוֹלֵי הַדּוֹר –

נִגְלָה לַפּוֹשְׁעִים

כִּי קָרוֹב יִשְׁעֵנוּ,

כִּי עוֹמֵד בֶּן דָּוִד

כְּבָר אַחַר כָּתְלֵנוּ.

כִּי מִגֶּשֶׁר הַנְּיָר

נַשְׁלִיכֵם הַמָּיְמָה

וְעַל כֵּן יָהִינוּ

עֲלוֹת יְרוּשָלָיְמָה!…

אוּלָם…"

– – תַּחֲנוֹת שְׁנֵי רְגָעִים! –

וַיִּדֹּם הַבְּלִיָּעַל!

הַגִּידוּ, אַחַי, הַאֲנַחְנוּ הָרְשָׁעִים

כִּי הִתְרַחַקְנוּ מֵהַקָּהָל?

אוֹ חָב ר' שְׁמֶרִיל וְכָל מוֹרְדֵי הָאוֹר,

אוֹ בְעַצְמוֹ חַיָּב הַדּוֹר?

אֶת הַשְּׁאֵלָה יִפְתְּרוּ כַדָּת

חוֹקְרִים, מְבַקְּרִים, חֲכָמִים;

אַךְ אֲהָהּ לַחֲלוֹמִי כִּי גָז

וְלֹא יָשׁוּב בְּקֶרֶב הַיָּמִים!

כה

שׁוֹמֵר מַה מִּלַּילָה, שׁוֹמֵר מַה מִּלֵּיל?

שׁוֹמֵר מָה אַחֲרִית זֹה גָלוּת הַחֵל?

אָמַר שוֹמֵר: כְּבָר בֹּקֶר הָיָה גַם יִהְיֶה!

שׁוֹמֵר! סִסְמָתְךָ?

“אֶהְיֶה אֲשֶׁר אֶהְיֶה!”

[תרמ"ז]

א

הָעִיר פֹּה קְטַנָּה,

פֹּה אֶשְׁקֹט אָנוּחַ;

כִּי חוֺלֶה בִי לִבִּי,

כִּי אָנוּשׁ הָרוּחַ.

ב

בַּיָּם בָּחֲלָה נַפְשִׁי,

אֵין תִּכְלָה וּמְצָרִים –

יִתְנַשְׂאוּ יֵרוֺמוּ

מִשְׁבָּרִים כֶּהָרִים.

נֵס – אֳנִי – מִגְדָּל,

לֵב־עָבִים קוֺרֵעַ;

שָׁם נַאֲקַת תַּנִּינִים,

לִוְיָּתָן, צְפַרְדֵּעַ!

שָׁם תָּעֹז יַד שׁוֺדֵד,

שָׁם נִקְרוֺת הַצּוּרִים;

שָׁם סַעַר יִתְחוֺלֵל,

שָׁם חַיִּים אֲרוּרִים!

ג

וּפֹה הַיְאוֺר שָׁלֵו

גַּם יִמַּד בַּשַּׁעַל,

וְיָרֹק, יְרַקְרַק

סוּף חוֺפֵף מִמָּעַל.

וּלְנֹגַהּ הַשֶּׁמֶשׁ

הוּא מַרְהִיב עֵינָיִם,

כְּתַכְרִיךְ אַרְגָּמָן

וּכְאֵטוּן מִצְרָיִם.

ד

וְתַחְתָּיו בַּסֵּתֶר

פֹּה פָרִים וְרָבִים,

פֹּה חַיִּים, עֲמֵלִים,

פֹּה רָצִים וְשָׁבִים.

הַדָּגִים הַקְּטַנִּים

תּוֺלָעֵי הַמַּיִם,

בְּלִי פַחַד צַלְמָוֶת,

בְּלִי שְׁאֵלוֺת הַחַיִּים.

כִּי אַחַת תַּאֲוָתָם;

פְּתוֺתֵי הַלֶּחֶם!

וְיוֺם אֶתְמוֺל וּמָחָר –

תֹּאֲמִים מֵרָחֶם!

ה

פֹּה טָהוֺר הָאֲוִיר

מֵרֵיחַ מַגֵּפָה,

מִקִּיטוֹר וְאֵדִים

וְסַמְמָנֵי שְׂרֵפָה.

דּוּמִיָּה בַבָּתִּים

גַּם שַׁלְוָה בַּמְּעוֺנוֺת;

לַמּוֺעֵד יָאִירוּ

הַנֵּרוֺת בַּחַלּוֺנוֺת.

הַס הָשְׁלַךְ מִסָּבִיב,

עַד חַג כִּי יַגִּיעַ,

אָז תִּרְעַשׁ אֲדָמָה

לְקוֺל הֵידָד נָרִיעַ!

חַג, מוֺעֵד יַעַבְרוּ –

הַנֵּרוֺת יִכָּבוּ,

הַקּוֺלוֺת יָסוּפוּ,

יְמֵי הַחֹל שָׁבוּ!

יִסָּתְמוּ הַפִּיּוֺת,

יִסָּגְרוּ הַחַלּוֺנוֺת,

יִסְתַּתְּרוּ הַחַיִּים,

יֵחָבְאוּ בַמְּעוֺנוֺת!

ו

לִפְעָמִים בַּצְּלוֺחִית

יִתְנַשֵּׂא הַסָּעַר:

רַבָּנִים יִנָּצוּ,

מִלְחָמָה בַּשָּׁעַר!

חֵטְא יֶחֱטָא הַשּׁוֺחֵט

אוֺ יִפְשַׁע הַמְנַקֵּר,

אוֺ יָחוּשׁ הַצַּדִּיק

אֶת עֶדְרוֺ לְבַקֵּר;

אָז גַּלֵּי הַחַיִּים

יִתְנַשְׂאוּ בְגָאוֺן,

אָז יְאֹר יָרִים

שִׂיא דָכְיוֺ בְשָׁאוֺן.

ז

אַךְ שְׁנֵי הַבָּנִים

לָעַד לֹא נִלְחָמִים,

וּשְׁנֵיהֶם יָנּוּסוּ; –

וּבְקֶרֶב הַיָּמִיּם

שׁוּב יָשׁוּב הַשּׁוֺחֵט

אוֺ יֻדַּח בַּעֲוֺנוֺ,

וּמְהֵרָה הַצַּדִּיק

חִישׁ יָגֹז אֶת צֹאנוֺ.

ותָשָׁב הַמְּנוּחָה

לְשָׁנָה שְׁנָתַיִם,

וְסַעַר לִדְמָמָה

בִּצְּלוֺחִית הַמָּיִם.

ח

אֶחֱזֶה לֹא אַאֲמִין,

לֹא אוּכַל אָבִינָה:

פֹּה אֻמָּה אַחֶרֶת,

אַחֶרֶת הַמְּדִינָה.

פֹּה אֶרֶץ יִשְּׂרָאֵל,

יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה,

וְעֵינֵי מֶמְשָׁלָה

מֵרָחוֺק צוֺפִיָּה.

פֹּה מוֺשֵּל בַּכִּפָּה

הַצַּדִּיק ר' בָּרוּךְ;

פֹּה סֵפֶר הַחֻקִּים –

הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ!

ט

עֵין מְבַקֵּר לֹא שָׁרָה

בֵּית עֵקֶד הַסְּפָרִים,

אֵין שׁוֺאֵל עַל סְמִיכַת

הַמְלַמְּדִים בַּחֲדָרִים.

יִוָּלְדוּ, יִתְחַתְּנוּ,

יִתְגָּרְשׁוּ, יִגְוָעוּ,

וְעֵינֵי הַשּׁוֺמֵר

לֹא חָזוּ לֹא רָאוּ.

לֹא נִכְתָּב בַּסֵּפר,

לֹא בָאוּ בְמִנְיָן,

אֵין זֶה לַפָּקִיד

לַעֲנוֺת בּוֺ עִנְיָן.

י

אֵין מִכְתְּבֵי עִתִּים.

וְכָעֵשֶׂב הָאָחוּ

חֲדָשׁוֺת יָצִיצוּ,

מֵעָפָר יִצְמָחוּ;

כָּל נַעֲשֶׂה כָּל נִשְׁמָע

עַל מֵרְחַב אֲדָמָה;

תַּהֲלוּכוֺת הָעוֺלָם,

טַכְסִיסֵי מִלְחָמָה.

הַפָּרוּשׁ עַל כַּפּוֺ

יַעֲמִיד חֲמוּשִׁים,

תּוֺגַרְמַה מוּל פָּרַס,

לוּדִים מוּל כּוּשִׁים.

אוֺ אַשְׁכְּנַז וְצָרְפַת

עַל כַּפּוֺ נִלְחָמִים,

אוֺ עַמִּים לֹא הָיוּ

וְלֹא יִהְיוּ עוֺלָמִים.

מִשִּׁעְבּוּד מַלְכֻיּוֺת

אֵין פֹּה אִישׁ יוֺדֵעַ;

עֵרוּבִין – הַגְּבוּלִים,

הַפְּרוּטָה – מַטְבֵּעַ.

וְרַב הָעִיר רוֺדֶה

בִּזְרוֺעַ נְטוּיָה.

שַׁמָּשִׁים – הַשּׁוֺטְרִים,

וּבְמַקֵּל וּרְצוּעָה!

וּגְעָרוֺת וּנְזִיפוֺת

פֹּה שְׁרִירִים קַיָּמִים,

וְנוֺקְמִים וְנוֺטְרִים

תַּלְמִידֵי חֲכָמִים!

יא

מִשְּׂרֵפָה לִשְׂרֵפָה

פֹּה חִשְּׁבוּ מִלְּפָנִים,

לִתְקוּפָה בְדוֺרוֺת

וּסְפִירָה בַשָׁנִים.

אַךְ רַבּוּ הַשְּׂרֵפוֺת

וְאֵין לָהֶן שִׁעוּר,

וּמִדִּבּוּק לְדִבּוּק

יֵשׁ מוֺנִים בָּעִיר.

כִּי פִּתְאֹם לְפֶתַע

נְשָׁמָה פּוֺשַׁעַת

תִּדְבַּק בָּאָדָם

כְּנֶגַע צָרָעַת.

יב

פֹּה אֶרֶץ חֲדָשָׁה,

שָׁמַיִם חֲדָשִׁים…

אַךְ הָהּ! הָעָם כֻּלּוֺ

דַּלִּים וְרָשִׁים!

אֵין שִׁעְבּוּד הַמַּלְכוּת,

אֵין עֹל מַעֲמָסָה;

אַךְ יֵשׁ חֹסֶר לֶחֶם,

וְדַאֲגַת פַּרְנָסָה.

דַּאֲגַת פַּרְנָסָה,

יַתּוּשׁ קָטָן אֵין כֹּחַ,

וְצִפָּרְנָיו נְחֹשֶׁת

וִירוֺצֵץ כָּל מֹחַ.

וְיָמֹץ כָּל שִׁקּוּי

וְיֹאכַל הַקְּרָבוֺת.

אֵין לֶחֶם נִקּוּדִים,

אֵין בְּלוֺיֵי סְחָבוֺת!

כָּל הַיּוֺם יִרְעַב

עַד יֹאכַל – בַּחֲלוֺמוֺ!

כֹּה יִחְיֶה יִשְׂרָאֵל

מִדֵּי יוֺם בְּיוֺמוֺ!

יג

אַךְ אָתָא הַבֹּקֶר

יִפָּתְחוּ הַחַלּוֺנוֺת,

שַׁעֲרֵי הַבָּתִּים,

פִּתְחֵי הַמְּעוֺנוֺת…

הַחַיִּים נֵעוֺרוּ,

קָמוּ יָצָאוּ,

וַאֲנָשִׁים כַּצְּלָלִים

בָּרְחוֺבוֺת יֵרָאוּ…

לְשׁוּק רֵיק יַבִּיטוּ,

אֵין עוֺד אִכָּרִים;

לְדֶרֶך הַסְּלוּלָה

בֵּין רִכְסֵי הֶהָרִים…

שָׁם אִכָּר יֵרָאֶה

הָעִירָה נוֺסֵעַ;

בִּכְבֵדוּת יִתְנַהֵג,

כִּי סוּסוֺ צוֺלֵעַ.

יד

וּמְצַפָּה כָל נֶפֶשׁ,

שׁוֺאֶלֶת כָּל עָיִן:

אָן יִפְנֶה הָאִכָּר

וְשָׁאַל כּוֺס יָיִן?

אִם בָּר יָבִיא לִמְכֹּר,

חִטָּה אוֺ שְׂעוֺרָה –

מִי הַיּוֺם יַצְלִיחַ,

יִשְׂתַּכֵּר אֲגוֺרָה?

כֹּה עֵין כָּל הָעֵדָה

לָאִכָּר צוֺפִיָּה,

וּכְאֹרֶךְ הַגָּלוּת

כֵּן מֶשֶׁךְ הַנְּסִיעָה!

טו

כְּנָחָשׁ עֲקַלָּתוֺן

הַדֶּרֶךְ בֵּין הָרִים,

תֵּרָאֶה, תִּסְתַּתָּר,

תִּשְׁפַּל גַּם תָּרוּם.

וְעַל אֵם הַדֶּרֶךְ

בְּמוֺרַד הָר שָׁמָּה,

הַצְּלָבִים נִזְרָעוּ

עַל כִּבְרַת אֲדָמָה…

שָׁם חֲצַּר מָוֶת,

מֶמְשֶׁלֶת הַנְּשִׁיָּה…

עֶגְלַת הָאִכָּר

עָדֶיהָ הִגִּיעָה.

הַסּוּסִים נֶעֱצָרוּ,

וּמִן הָעֲגָלָה

אֲרוֺן מֵת הוֺרִיד

הָאִכָּר בִּילָלָה!

טז

יָצָאתִי הַחוּצָה –

כַּדְּבוֺרִים סַבּוּנִי,

כִּי הִתְעוּם שִׂמְלוֺתַי

וּלְאָדוֺן דִּמּוּנִי.

סַבּוּנִי כִדְבוֺרִים,

נִלְחֲצוּ, נִדְחָקוּ;

כַּדּוּר עָלַי חָנוּ,

יִתְחַנְּנוּ, יִצְעָקוּ.

הָהּ, קוֺלָם אֶת לִבִּי

אֵיךְ יִקְרַע קָרֹעַ!

– מַה יִמְכֹּר הָאָדוֺן,

מַה יִקְנֶה הַשֹּׁעַ?

אֶת הַכֹּל הֵם קוֺנִים

עַתּוּדִים וּשְׁוָרִים,

פָּרוֺת, עֲגָלִים,

סוּסִים, עֲיָרִים.

גַּם שַׁחַת הָאָחוּ

וּתְבוּאַת אֲדָמָה,

מִגֹּרֶן וּמַמְגוּרָה,

אֲלֻמָּה אוֺ קָמָה.

וְכָל מַה שֶּׁהָיָה

אוֺ יִהְיֶה לְיָמִּים,

אֶת הַכֹּל הֵם קוֺנִים

וְיַרְצוּ הַדָּמִים.

יז

וְהַכֹּל הֵם מוֺכְרִים:

חֲבָלִים אוֺ שַׂקִּים,

כָּל בֹּשֶׂם וּקְטֹרֶת

וְכָל מִינֵי מַמְתַּקִּים.

תַּמְרוּקִים וּבוֺרִית,

כָּל יֵינוֺת וּשְׁמָנִים,

תַּכְשִׁיטֵי הַנָּשִׁים,

שַׁעֲשׁוּעֵי הַבָּנִים.

מְנָחוֺת לִשְׁפָחוֺת,

מִגְדָּנוֺת לִילָדִים,

כַּפְתּוֺרִים, כּוֺבָעִים

וּשְׂמָלוֺת וּבְגָדִים.

יח

"הָהּ, אַחַי, הֵרָגֵעוּ,

הָהּ שִׁמְעוּ שָׁמֹעַ!

אֵינֶנִּי בֶן נֵכָר,

וְלֹא אָדוֺן וָשֹׁעַ.

הַמַּדִּים הַקְּצָרִים

אַךְ שֶׁקֶר בִּי עָנוּ;

אֱמוּנָה אַךְ אַחַת,

גַּם אֵל אֶחָד לָנוּ."

אַךְ שָׁמְעוּ נִפְזָרוּ

לְכָל עֵבֶר וָרוּחַ,

"אֶפִּיקּוֺרֶס אוֺ מוּמָר,

אוֺ מֵסִית מַדִּיחַ!"

נִפְזָרוּ, מֵרָחוֺק

עוֺד אֶשְׁמַע הַקְּלָלָה…

הֲזֹאת הַמַּרְגֵּעָה

לְנֶפֶשׁ אֻמְלָלָה?

[תרמ"ז]

יָפָה, יְפֵהפִיָּה, אַתְּ עַלְמָה עִבְרִיָּה:

עֵינַיִךְ הַשְּׁחוֺרוֺת – כּוֺכָבִים מַזְהִירִים!

עַל רֹאשֵׁךְ תַּלְתַּלִּים יִתְנַשְׂאוּ כַגַּלִים,

אַתְּ הוֺד עֲלוּמִים, אַתְּ שִׁיר הַשִּׁירִים!

אַךְ הָהּ, עַלְמָה עִבְרִיָּה,

אַתְּ לָנוּ נָכְרִיָּה!

כִּי לְלֹא אֱמֶת, אַתְּ “יוּלִיָּא” חוֺתֶמֶת

וּשְׁמֵךְ בַּקֹּדֶשׁ רִבְקָה אוֺ שָׂרָה!

מִדְבָּרֵךְ: קֶה, קִי, פַּרְדּוֺן וּמֶרְסִי,

שְׂפַת עַם לוֺעֵז הִיא וּלְעַמֵּךְ זָרָה.

וּבְכֵן, עַלְמָה עִבְרִיָּה,

אַתְּ לָנוּ נָכְרִיָּה!

הֲמוֺן שִׁירַיִךְ, מַנְגִּינוֺתַיִךְ

מִצִּיּוֺן רָחָקוּ, עֹרֶף לָהּ פָּנוּ;

שִׁירֵי אֲהָבִים, מַנְגִּינוֺת עֲגָבִים,

לֹא לָנוּ הֵמָּה, אֲחוֺתִי, לֹא לָנוּ!

הָהּ, עַלְמָה עִבְרִיָּה,

אַתְּ לָנוּ נָכְרִיָּה!

אַלּוּף לִנְעוּרַיִךְ לָךְ בָּחֲרוּ הוֺרָיִךְ

נַעַר מַשְׂכִּיל גַּם דָּגוּל מֵרְבָבָה,

מֵעֵינוֺ הַיָּפָה נֶפֶשׁ טְהוֺרָה נִשְׁקָפָה,

עַל מִצְחוֺ מְרַחֶפֶת מַחֲשָׁבָה.

אַךְ הָהּ, עַלְמָה עִבְרִיָּה,

אַתְּ לַחֲתָנֵךְ נָכְרִיָּה!

לֹא חֲסַר דֵּעוֺת גַּם בַּעַל הַפֵּאוֺת,

אִם כִּי אֲרֻכִּים מַדֵּי הֶעָנָו,

הוּא לְעַמּוֺ לֹא זָר וּבְצָרָתוֺ לוֺ צָר,

וְזֹאת הִיא הָעֲנָנָה עַל פָּנָיו.

אַךְ הָהּ, עַלְמָה עִבְרִיָּה,

גַּם לוֺ אַתְּ נָכְרִיָּה!

כִּי שַׂר חֲמִשִּׁים שִׁכּוֺר, חֲדַל אִישִׁים.

כְּיָתֵד נֶאֱמָן תָּקוּעַ בִּלְבָבֵךְ;

כִּי לִבֵּךְ תָּאַב כַּפְתּוֺרֵי הַזָּהָב,

הוּא חֲלוֺמֵךְ בַּלֵילוֹת עַל מִשְׁכָּבֵךְ.

הָהּ, עַלְמָה עִבְרִיָּה,

אַתְּ לָנּוּ נָכְרִיָּה!

[תרמ"ז]

בְּהִשָׁבֵר לְבָבִי בְקִרְבִּי כַּחֶרֶשׂ

אֶת בְּשָׂרִי בְשִׁנַּי נָשָׂאתִי;

וּבְשָּׂפָה לָהּ זָרָה אַתָּה תִשְׁתַּפֵּךְ

וּתְקוֺנֵן שִׁירָתִי!

יַחַד עִם כָּל הַנִּצָּנִים,

נֵעוֺרָה שׁוֺשַׁנַּת לְבָבִי;

וּבְרָן כּוֺכְבֵי בֹקֶר וָעֶרֶב,

הִשְׁתַּפְּכָה גַם שִׁירַת עוּגָבִי…

וּבְהַשְׁמִיעַ קוֺלוֺ הַזָּמִיר,

נָמַס לְבָבִי בְּדִמְעוֺתָי;

וְעֵת נִרְדַּם הַטֶּבַע מִסָּבִיב,

נֵעוֺרוּ כָּל חֲלוֺמוֺתָי…

*

כּוֺכָבִים רִבֹּאוֺת

בִּשְׁמֵי הָרָקִיעַ

אַךְ אֶחָד הַכּוֺכָב

אֶת חָשְׁכִּי יַגִּיהַּ.

וַעֲנָנָה כִי תַעֲבוֺר

לְכַסּוֺת כּוֺכָבִי,

יִקְפָּא בִי דָמִי,

וְיֶחְשַׁךְ לְבָבִי.

*

תַּעֲלוּמוֺת כּוֺכָבִים וּשְׁחָקִים

אֲגַלֶּה, יָפָתִי, בְּעֵינָיִךְ;

וְאָבֶן סוֺד שִׂיחַ הַפְּרָחִים,

עֵת יִזַּל צוּף עֵדֶן שְׂפָתָיִךְ.

וְעֵת יָדֵךְ הַקְּטַנָּה עַל רֹאשִׁי,

לִי נִפְתַּח כָּל סֵפֶר הַקּוֺרוֺת;

וּלְנֹגַהּ בְּרַק עֵינֵי הַתְּכֵלֶת

אֶרְאֶה עַד סוֺף כָּל הַדּוֺרוֺת!

*

מִצְחֵךְ הַזַּךְ לִי רָקִיעַ,

יָהֵלּוּ שָׁם כּוֺכְבֵי עֵינָיִךְ;

בִּלְעָדַיִךְ – צַלְמָוֶת כָּל חֶלְדִּי,

כִּי שִׁמְשִׁי – הַצְּחוֺק עַל שְׂפָתָיִךְ!

אַתְּ אוֺרִי, אַתְּ חַיָּי; בִּלְעָדַיִךְ

אֲנִי רֶגֶב בֵּין רִגְבֵי אֲדָמָה;

כִּי אַךְ מִנְּגֹהוֺת עֵינַיִךְ

נַפְשִׁי בַסֵּתֶר נִרְקָמָה.

אַתְּ חֶלְדִּי, אַתְּ אוֺרִי וְכִנּוֺרִי –

בִּלְעָדַיִךְ גַּם זְמִירוֺת לֹא אַנְעִים;

כִּי כָל חֲלוֺם חַיַּי וְשִׁירָי –

הַקֶּסֶם עַל שִׂפְתֵי שׁוֺשַׁנִּים.

*

לֹא אָבֹא אֶל בֵּיתֵךְ, יָפָתִי,

כִּי שָׁם רִגְעֵי אָשְׁרִי נוֺרָאִים,

כִּי לֹא אוֺר פָּנַיִךְ וְחַסְדֵּךְ

מְפַלֶּסֶת אַתְּ בֵּין הַבָּאִים;

אַתְּ אֶת לְבָבִי קוֺרַעַת,

וּמְחַלְּקָה לַכֹּל אֶת הַגְּזָרִים;

וְלָמָּה זֶה אֶטְבַּע בְּדָמִי

וְאֶעֱבוֺר עוֺד בֵּין הַבְּתָרִים?

*

קוּמִי וְנֵצֵא הַשָּׂדֶה,

נֵשֵׁב עַל גִּבְעָה רַעֲנַנָּה;

שָׁם אֲנִי מוֺשֵׁל יְחִידִי

תַּחַת כַּף רַגְלֵךְ הַקְּטַנָּה!

קוּמִי וְנֵצֵא הָאָחוּ,

שָׁם שַׁלְוַת הַשְׁקֵט מִסָּבִיב;

וְאַהֲבָתֵנוּ שָׁם תִּפְרַח

בֵּין יֶתֶר שׁוֺשַׁנֵּי הָאָבִיב!

קוּמִי וְנֵצֵא הַחֹרְשָׁה,

שָׁם בֵּין הַזַּלְזַלִּים יָפוּחַ

וְהַסּוֺדוֺת מִגִּנְזֵי לְבָבִי

יַשֵּׁב אֶל אָזְנֵךְ – הָרוּחַ.

*

אַתְּ “אַכְזָרִיָּה”?

אַתְּ רַחְמָנִיָּה!

וּכִנֹגַהּ הַשַּׁחַר

כֵּן זַכָּה וּנְקִיָּה…

יַעַן “מָוֶת בִּזְדוֺנֵךְ”?

אַךְ חַיִּים בִּרְצוֺנֵךְ;

וְעוֺד טֶרֶם תֶּחֱטָאִי,

כְּבָר נִרְצָה עֲוֺנֵךְ!

הוֺשִׁיטִי כַפַּיִךְ,

הָאִירִי פָנָיִךְ;

אַל יוּעַם מִדִּמְעָה,

טַל אוֺרוֺת עֵינָיִךְ!

הוֺשִׁיטִי כַפַּיִךְ,

הָאִירִי פָנָיִךְ,

וּמְאֻשָּׁר אָנֹכִי

בֵּין כָּל חֲלָלָיִךְ.

תְּמוּנַת חַשְׁמַלָּה בָעֶרֶב

בִּיעָף אֶל חַדְרִי מוּעָפָה,

וְעַרְפִלֵּי נֹגַהּ הַוִּילוֺן

מֵעַל לִקְוֻצּוֺת הַיָּפָה.

וּרְסִיסֵי טַל עַל הַפְּרָחִים

תַּעֲנֹד לְרֹאשָׁהּ כַּזֵּר;

וְרִקְמָה מִקַּרְנֵי יָרֵחַ –

הַשִּׂמְלָה עַל שֵׁפְרִיר הַשְּׁאֵר

וְרֵיחַ הָאָבִיב עִם בְּשָׂמָיו –

נִשְׁמַת אַף הַיְפֵהפִיָּה

מִבַּעַד לְשִׂפְתֵי הַשָּׁנִי! –

וְרֶגַע כֹּה תַעֲמֹד בַּבִּיאָה.

עֲדֵי קַוֵּי עֵינֵי הַתְּכֵלֶת

יָנִיעוּ אֶת מֵיתְרֵי עוּגָבִי,

וּמֵעַי יֶהֱמוּ, יֶהֱמוּ

וְתָקֵר הַשִּׁירָה מִלְּבָבִי.

*

בַּחֲלוֺמִי יִמַּסּוּ אֲסִירַי,

חָפְשִׁי אֲנִי כָעֲרָבִי

בַּמִּדְבָּר, הַסּוֺאֵן בִּדְמָמָה

לְהַשְׁקִיט אֶת סַעֲרַת לְבָבִי!

כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים אָעוּפָה,

כִּי קַלָּה כַנֶּשֶׁר סוּסָתִי;

עֵמֶק וָגֶבַע תְּגַמֵּא

לְהַשְׁקִיט אֶת סַעֲרַת לִבָּתִי!

הַמִּדְבָּר כָּאָב יְרַחֲמֵנִי;

וְשָׁמָּה בַמְּרוֺמִים כּוֺכָבִי

יִשְׁפֹּךְ עַל רֹאשִׁי טַל אוֺרוֺת,

לְהַשְׁקִיט אֶת סַעֲרַת לְבָבִי!

אַךְ יִגְזוֺל אֶת שְׁנָתִי מֵעֵינַי

הַשַּׁחַר, כִּי יִפְקֹד אֶת נָוִי

אָז אִיקָץ וְאִתִּי אֲסוֺנִי,

וְלֹא תִשְׁקוֺט עוֺד סַעֲרַת לְבָבִי!

*

אָז נִבְקַע לִי אוֺרֵךְ כַּשַּׁחַר;

אוֺר חַיִּים חֲדָשִׁים זָרַעַתְּ,

וּבְסֵתֶר לְבָבִי הַשּׁוֺמֵם

שׁוֺשַנַּת תּוֺחֶלֶת נָטַעַתְּ!

פִּתְאֹם – שַׁח רֹאשׁ הַשּׁוֺשַׁנָּה

וַתֶּאֱבַל, וַתִּבֹּל לָעַד;

כִּי אַתְּ הֲסִבּוֺת אֶת עֵינַיִךְ

וְיוֺמִי לָנֶצַח אָז רַד!

*

קָדְרוּ שָׁמַיִם כַּחֶרֶס

וְנַפְשִׁי נִפְעָמָה;

כִּי חִישׁ גַּם אֶת עֵינַי יְכַסּוּ

חַרְסֵי אֲדָמָה.

וּבְטִפּוֺת קָרוֺת יִבְכָּיוּ

עַתָּה הֶעָבִים עַל שִׁבְרִי;

וּבִדְמָעוֺת קָרוֺת תִּבְכֶּינָה

אָז עֵינֵי הַיָּפָה עַל קִבְרִי.

*

תְּמוּנַת חַשְׁמַלָּה בַבֹקֶר

בִּיעָף אֶל חַדְרִי מוּעָפָה;

וְרִקְמָה מִקַּרְנֵי הַצְּפִירָה

וִילוֺן תַּלְתַּלֵּי הַיָּפָה.

מִתּוֺךְ עֲנַן בֹּקֶר הַשַּׂלְמָה

יָפֹז כָּל שַׁפְרִיר הַשְּׁאֵר;

וְרֵיחַ הָאָבִיב עִם בְּשָׂמָיו

לַפְּרָחִים – עוֺנֶדֶת כַּזֵּר!

אַךְ לַעַג עַל שִׂפְתֵי הַשָּׁנִי,

וְעֵינֵי הַתְּכֵלֶת יָרֹבּוּ

חִצִּים אֶל פִּצְעֵי לְבָבִי,

מִשָּׁם הַחֲרוּזִים יָזוּבוּ.

נִקְרְעָה אַנְחַת שִׁירָתִי

בְּחָזְקָה מִמֵּיתְרֵי הַנֵּבֶל;

וְרוּחַ חֲרִישִׁי נְשָׂאָהּ

עַל כְּנָפָיו אֶל מֶרְחֲבֵי תֵבֵל.

וַתָּעָף – וַיִּשְׁמַע הַנָּהָר,

וַיַּכּוּ בְּזַעְפָּם גַּלָּיו;

וַתָּעָף וַיִּשְׁמַע הַיָּעַר,

וַיִּשְׁרֹק, וַיִּרְעֲדוּ עָלָיו!

וַתַּעֲבֹר עַל עֵמֶק וָגֶבַע,

וַיַּעֲנוּ הַפְּרָחִים אַחֲרֶיהָ;

וְהַחֲבַצֶּלֶת אֲחוֺתָהּ

חָוְרוּ מִבֹּשֶׁת פָּנֶיהָ!

וַתַּעֲלֶה – לִמְרוֺמֵי הָרוּחַ,

שָׁם בַּעֲדִי כּוֺכָבִים יִבְעָיוּן;

וַתַּחְדֹּר יְרִיעוֺת שָׁמַיִם – –

מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת יִבְכָּיוּן!

*

נָהַר הַנָּהָר גַּם הִשְׁתַּבֵּחַ

בִּבְדֹלַח הַמָּיִם;

בִּי – אָמַר – כּוֺכָבִים, וּבְקִרְבִּי נִטָּיוּ

יְרִיעוֺת שָׁמָיִם!

פִּתְאֹם הִתְּכַּסּוּ שָׁמַיִם מִמַּעַל,

כִּי עָלוּ עֲנָנִים בַּסָּעַר;

וְשָׁמָיו נָגֹלּוּ, וְכָבוּ הַמְּאוֺרוֺת,

וְנֶעְכַּר הַגֵּאֶה, הַנָּהָר!

*

כָּבוּ שָׁמַיִם וּמְאוֺרוֺת,

הַפְּרָחִים הוֺרִידוּ רָאשֵׁיהֶם,

וְחוֺל וָאֵפֶר בְּלִי חֶמְלָה

תַּשֵּׁב הַסְּעָרָה עֲלֵיהֶם.

וְהוֹמִיָּה שׁוֺרֶקֶת הַסּוּפָה:

"פֹּה חַיִּים תִּקָּבְרוּ בָּאָמֶשׁ;

וְגַם אֶת מְקוֺמְכֶם לֹא תַכִּיר

כְּצֵאתָּהּ בַּבֹּקֶר הַשֶׁמֶשׁ!"

*

רוּחִי עַל כָּל תַּעֲלוּלַיִךְ

קוֺבֵל עָלַיִךְ וּמְקַלֵּל!

וּלְבָבִי בְּדָמוֺ יִתְבּוֺסֵס

וּבְלַחַשׁ אֵלַיִךְ יִתְפַּלֵּל.

*

הַצִּפּוֺר בְּלִי כָנָף

עוֺד עוּף לֹא תַגְבִּיהַּ;

וְאִם יִכְבּוּ כּוֺכָבִים

לֹא יָהֵל רָקִיעַ;

וְיֶאֱבַל הַחֹרֶשׁ

וְתֵשַׁם הַגַּנָּה,

עֵת יִדֹּם הַזָּמִיר

וְתִבֹּל שׁוֺשַנָּה.

וְשֶׁמֶשׁ אִם יִדְעַךְ

תִּקְפָּא אֲדָמָה!

וּבְלִי אַהֲבָתֵךְ

תֶּחְשַׁךְ הַנְּשָׁמָה.

*

אָז טָבַעְתִּי

בְּעֹמֶק אֵין סוֺף שֶׁל עֵינֶיהָ!

אֲמָרֶיהָּ לֹא שָׁמַעְתִּי,

כִּי אֶת נַפְשִׁי בַּל יָדַעְתִּי,

אַךְ זְמִירוֺת לִי הָיוּ דְבָרֶיהָ,

וָאֹמַר: חַי אָנֹכִי!

*

גַּם תְּמוֺל מוֺרָשַׁי מִמֹּחִי

כָּאַרְבֶּה נִנְעָרוּ;

רוּחִי נֶחְבָּא אֶל הַכֵּלִים –

כִּי שָׁמַי־עֵינֶיהָ נִסְגָּרוּ,

וְשִׂפְתוֺתֶיהָ שָׁרוּ

עַל מוּת־אָשְׁרִי שִׁיר־אֲבֵלִים!

*

כּוֺכְבֵי בְשֺׂוֺרָה, כּוֺכְבֵי בֹקֶר,

כּוֺכְבֵי תִקְוָה רַחְמָנִיָּה!

אֶתְכֶם תַּחְפִּיר אַךְ הַשֶּׁמֶשׁ

שֶׁמֶש תַּאֲוָה נִהְיָה!

אַךְ בְּחַלּוֺנִי אַל תָּרֹנּוּ

כִּי עוֺד יוֺמִי לֹא יָפוּחַ!

צִלְלֵי נַפְשִׁי לֹא יָנוּסוּ

וְאֶת תִּקְוֹתַי נָשָׂא רוּחַ!

*

בְּהִלּוֺ נֵרָהּ עַל רֹאשִׁי,

עֵת עוֺד יִחַלְתִּי, קִוִּיתִי,

מִשֹּׁהַם וְכַדְכֹּד רִגְשׁוֺתַי

בִּלְבָבִי לָהּ מִקְדָּשׁ בָּנִיתִי.

אַךְ עַתָּה מֵתוּ תִקְוֹתַי

וְרוּחִי מְבַכֶּה חֲלָלָיו;

וּבָאֵשׁ נִשְׁפַּט מִקְדָּשִׁי

וְלִבִּי רֵיק עַל גֶּחָלָיו!

*

הֲתֵדְעִי, יָפָתִי, הַנִּיר,

שֶׁשָּׁם כָּל הַדּוֺרוֺת

זוֺרְעִים בְּדִמְעָה?

הֲתֵדְעִי, יָפָתִי, הַנִּיר,

הַמְגַדֵּל אֲבָנִים

וּמְחַיֶּה רִמָּה?

הֲתֵדְעִי, יָפָתִי, הַנִּיר,

שֶׁשָּׁם בֵּין הַקָּמָה

תִּפְרַח תִּקְוָתִי?

הֲתֵדְעִי, יָפָתִי, הַנִּיר,

שֶׁשָּׁם יִדַּמּוּ יַחַד

לִבִּי גַּם אַהֲבָתִי?

*

הַאֶלֹהִים הוּא הַקּוֺרֵא

תֵבֵל וּמְלֹאָהּ מִתֹּהוּ,

אוֺ הָאָדָם לוֺ בוֺרֵא

אֵלִים בְּצַלְמוֺ, כָּמוֺהוּ?

הֲיֶשְׁנָהּ שָׁם עַיִן צוֺפִיָּה

וְיַד בַּסֵּפֶר כּוֺתֶבֶת,

וּ“בֹאוּ חֶשְׁבּוֺן” הַשֶּׁלֶט

הַנּוֺרָא עַל שַׁעֲרֵי הַמָּוֶת?

אוֺ כוֺתְבִים אֲנַחְנוּ עַל מַיִם,

וְחוֺרְתִים בַּחוֺל אֶת הַקּוֺרוֺת,

וּלְעָשׁ וָסָס לְמַאֲכָל

יִהְיֶה כָל סֵפֶר הַדּוֺרוֺת?

הֲזוֺרְעִים כֻּלָּנוּ אֶל קוֺצִים

וּבְדִמְעָה נְרַוֶּה אַךְ סְּלָעִים?

*

הָהּ כָּבָה נֵר אַהֲבָתִי

וּמֹחִי – מַאֲכַל תּוֺלָעִים!

חוּסִי, תִּמּוֺרָה,

אֵם רַחֲמָנִיָּה,

גּוֺלֶה אֻמְלָל אָנֹכִי!

בַּיּוֺם אֲכָלַתְנִי הַשֶּׁמֶשׁ,

בָּעֶרֶב עַתָּה תַּשׁ כֹּחִי

וּבְצִלֵּךְ פֹּה אַרְגִּיעָה!

עָיְפָה נַפְשִׁי, עָיְפָה…

וּלְמַרְגְּלוֺתַיִךְ

אֶת רֹאשִׁי הַכּוֺאֵב אָנִיחַ…

וְעֵת פְּלָאִים תֶּהֱמָיִי,

אֲנִי אָבִין סוֺד שִׂיחַ

כַּפּוֺתָיִךְ!

*

קֶסֶם בְּצִלֵּךְ, תִּמּוֺרָה!

עַל יַד גִּזְעֵךְ הָרַעֲנָן

אֶשְׁכַּח אֶת יוֺמִי הַנּוֺרָא!

לִבִּי פֹה שׁוֺקֵט שַׁלְאַנָּן,

כָּל פְצָעָיו זֹרוּ,

וַחֲלוֺמוֺת וְתִקְווֺת הַנֹּעַר

יַעֲלוּ… יֵעוֺרוּ…

*

הַגִּידִי לִי, תִמּוֹרָה,

מִי הִיא קֶרֶן הָאוֺר,

קָרְעָה מִפְלְשֵׁי עָבִים

וַתַּחְדֹּר בֵּין כַּפּוֺתָיִךְ?

הַאֻמְנָם כְּבָר אָתָא בֹקֶר?

אוֺ פָרַשׁ בִּשְׁלוֺמֵךְ יָרֵחַ,

אוֺ חֲלוֺם הָעֲלוּמִים

דּוֺפֵק עֲלֵי לְבָבִי?…

*

הַגִּידִי לִי תִמּוֺרָה,

הַאֻמְנָם חַי אָנֹכִי,

וְתִקְווֺתַי הַמֵּתוֺת

קָמוּ מִקִּבְרֵיהֶן

בְּעֶצֶם לֵיל הַקְּסָמִים?

אוֺ חַיּוֺת הֵנָּה תִקְווֺתַי,

אַךְ אֲנִי כְּבָר מַתִּי,

וְכַפּוֺתַיִךְ, הַהוֺמוֺת

עַל קִבְרִי, תְּשִׂיחֶנָה

וּתְסַפֵּרְנָה חֲלוֺמוֺתַי,

וְאָנֹכִי – שׁוֺמֵעַ?

*

הַגִּידִי לִי, תִמּוֺרָה,

מַדּוּעַ יָפוּחַ

רוּחַ תּוּגָה חֲרִישִׁי

עַל שַׁדְמַת הַבְּרִיאָה?

הַאִם לֹא נַפְשׁוֺת מֵתִים

יִשְׁפְּכוּ אֶת רוּחָם,

אֶת יֵאוּשׁ הָרִקָּבוֺן

אֶל כּוֺס לֵיל הַקְּסָמִים?

הַגִּידִי לִי, תִמּוֹרָה,

הַאֻמְנָם יָקוּם נָבִיא

וּבְבִקְעַת הָעֲצָמוֺת

יַעֲשֶׂה נִפְלְאוֺתָיו?

*

הַגִּידִי לִי, תִמּוֺרָה,

מַדּוּעַ כָּל תִּקְווֺתַי

אַךְ צֵל כְּנַף צִפּוֺר,

אַךְ רַעַד זַלְזַלים,

אוֺ – בְּרַק נְגֹהֹות

בַאֲדַמְדַּם בֹּקֶר?

מַדּוּעַ כָּל תִּקְווֺתַי

אַךְ רֵיחַ נִצָּנִים,

אוֺ אַנְחַת הָרוּחַ

בְּמֵיתְרֵי הָעוּגָב,

אוֺ רְסִיס טַל

עַל עֲלֵה שׁוֺשַׁנָּה?

מַדּוּעַ כָּל תִּקְווֺתַי

אַךְ קֶשֶׁת בֶּעָנָן,

אַךְ מִקְסַם חִזָּיוֺן,

אַךְ חֲלוֺם יָעוּף –

בְּלִי כֹחַ,

בְּלִי כֹבֶד,

בְּלִי גְוִיָּה?!!

[תרנ"ד¹]

שָׁוְא אֵלִי, מִשְּׁחָקִים עַל סִינַי יָרַדְתָּ

בְּאֵשׁ דָּתְךָ;

לְחִנָּם הִשְׁמַעְתָּ בְּקוֺלוֺת וּבְרָקִים

תּוֺרָתְךָ

אִם בְּלֵב אָדָם הָעֹשֶׁק נָטַעְתָּ,

שֹׁרֶשׁ הָרוֺשׁ,

וְעֶגְלֵי הַזָּהָב יִחַלְּקוּ מְלוּכָה

עִם מֹלֶךְ וּכְמוֺשׁ!

אֶל נִבְכֵי לֵב אָדָם שְׁלַח מִתּוֺרָתְךָ

אַךְ קֶרֶן אוֺר!

בְּלִי קוֺלוֺת וּבְרָקִים עַל סִינַי בַּסֵּתֶר

אֶת הָרַע קְבֹר!

[תרנ"ד]

כֵּנִים דְּבָרַיִךְ, יָפָתִי, יוֺנָתִי,

אֲנִי מַטִּיף אוֺרָה!

אָמְנָם לְבָבִי הַפְּתִיל וְאַהֲבָתֵךְ

הִיא שֶׁמֶן הַמְּנוֺרָה!

הָסֵבִּי עֵינַיִךְ וְיֶחְדַּל הַשֶּׁמֶן,

וְתִפָּסֵק הָאוֺרָה…

רְגָעִים עוֺד יֶעְשַׁן הַפְּתִיל וְיִשָּׂרֵף

וְתִדְעַךְ הַמְּנוֺרָה!

[תרנ"ו]

אֲנִי חֲנוּת יוֺדֵעַ

(וְיוֺדְעִים הֵם כֻּלָּם)

וְהִיא פְתוּחָה לָרְוָחָה

כְּפִתְחוֺ שֶׁל אוּלָם.

וְכָל עוֺבֵר הַמִּפְתָּן

וְנוֺשֵּׁק הַמְּזוּזָה

קוֺנֶה כָל חֶפְצוֺ

בְּזוּזָא, תְּרֵי זוּזֵי!

בְּז’וּזָא, תְּרֵי זוּזֵי

סִאסְּאָה הֲזָיוֺת

אוֺ עֵט סוֺפֵר מָהִיר

בְּלִי כָל־מוּסַר כְּלָיוֺת…

בִּקֹּרֶת וּקְטֹרֶת

אוֺ יוֺבֵל וּשְׁמִטָּה,

אוֺ אָשְׁיוֺת נֶאֱמָנוֺת

לְכָל שִׁיטָה וְשִׁיטָה.

מֵאוֺצַר הַצִּבּוּר

מַפְתֵּחַ לַשּׁוֺחֵר,

וּבְזוּזָא גַם אַלְמָוֶת

שָׁוְא, עוֺבֵר לַסּוֺחֵר.

[תרנ"ו]

בַּמִּדְבָּר – –

בִּדְמִי הַלַּיִל, בַּחוֺל

מִתְגּוֺלֵל פֶּרַח נֹד…

וּבְאָזְנֵי הַיָּרֵחַ

יֶהֱמֶה, יִתְיַפֵּחַ,

כִּי צַר לוֺ,

צַר לוֺ מְאֹד…

"תָּלוּשׁ אֲנִי וָרַךְ,

בְּלִי כֹחַ וּלְשָׁד…

אֶת שָׁרְשִׁי בָאָרֶץ לֹא אַךְ,

וַאֲנִי אַךְ נָע וָנָד…

וּמֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב!

כִּי הִנֵּה בָאוֹת

הָרוּחוֺת הָרָעוֺת

וּמִתְקַלְּסוֺת בִּי בְּלִי הֶרֶף…

וְיִסְחָבוּנִי

וִיטַלְטְלוּנִי

וְיִצְנְפוּנִי

מֵעֶרֶב עַד בֹּקֶר,

מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב!

וְלָמַּה נִגְרַע גּוֺרָלִי

מִגּוֺרַל כָּל עֵץ,

וְרַק אֲנִי מִתְגּוֺלֵל

בְּלִי הֶרֶף, בְּלִי קֵץ…

וְרַק אֲנִי צָפוּי

לְכָל עָמָל וָשֹׁד…"

*

צַר לִי עָלֶיךָ,

צֶמַח, צֶמַח נֹד!

[תרס"ב]

דְּמָמָה,

אַט צוֺעֶדֶת הַלְּבָנָה.

וְהָעֲנָנָה

הַקַּלָּה בִקְצֵה הַשָּׁמַיִם

קָפְאָה, נִרְדָּמָה.

גְּלוּיֵי עֵינַיִם

הוֺזִים הַכּוֺכָבִים…

וְרוֺחֲשִׁים

וְלוֺחֲשִׁים – – –

רָז הַלַּיְלָה יָפוּחַ

בְּקֶרֶב הַדְּמָמָה!

אֵין קֶשֶׁב

עַל כַּנְפֵי הָרוּחַ…

אֵין רֶטֶט רְנָנִים,

לֹא יִתְנַשֵּׂא עוֺף…

וּסְלָעִים עֲטוּפֵי לְבָנִים

וְזֶה בָזֶה נִשְׁלָבִים

שׁוֺמְרִים עַל הַיָּם

הַנָּם –

עַל הָאֵין סוֺף

הַחוֺלֵם, וּבְחֵיקוֺ מִזְרַע כּוֺכָבִים.

אַךְ אֲנִי שׂוֺנֵא הַדְּמָמָה!

שִׁמְעוּ – יָם, כֵּפִים, רָקִיעַ!

שִׁירָה חֲדָשָׁה אַשְׁמִיעַ!

וְעַל מִזְרַע הַכּוֺכָבִים

וְעַל בִּרְקֵי הַבָּרֶקֶת

סִירָתִי טָסָה, מַחְלֶקֶת;

סִירָתִי עִם שִׁירָתִי,

בָּהּ תִּזַּל נִשְׁמָתִי – –

שִׁירָה חֲדָשָׁה, חֲדָשָׁה!

שִׁירָה חֲדָשָׁה אָרִיעַ –

שִׁירַת כּוֺכְבֵי רָקִיעַ,

שִׁירַת אֶרֶץ וְשָׁמָיִם…

אַךְ פִּתְאֹם גָּאֹה גָאוּ הַמָּיִם,

שָׁתוּ עָלַי, הִתְלֶחָשׁוּ…

אַךְ אֲנִי בוֺז

אָבוּז לָהֶם וְלַהֲמוֺנָם,

לַהֲמוֺן הֲמוֺנֵי הַנְּטָפִים –

אֲנִי יְדִיד הַכּוֺכָבִים.

אֲנִי יְדִיד הַשְּׂרָפִים.

אֲנִי אֲדוֺנָם –

וְשָׁר אֲנִי שִׁירָה חֲדָשָׁה!

הוֺי, קְטַנָּה וְקַלָּה סִירָתִי,

אַךְ גְּדוֺלָה וּמְלֵאָה שִׁירָתִי –

שִׁירַת הַבְּרָקִים!

שִׁירַת הָעֲמָקִים

הַמְטַפְּסִים וְעוֺלִים עַל הָרִים!

שִׁירַת הַחֲדָשִׁים, שִׁירַת הַזָּרִים, –

שִׁירַת הָעֲנָקִים!

שִׁירַת תְּהוֺם מִתְאַבֵּק עִם שְׁחָקִים!

שִׁירַת הַנִּשְׂגָּב, הָאַדִיר, הָרָם!

אַךְ הַס! נֵעוֺר הַיָּם!…

וּפָנָיו חֳמַרְמָרוּ,

וַיַּךְ גַלָּיו; וְעָלַי נִנְעָרוּ.

– מִי שָׁם, מִי שָׁם?

דֹּם, נַעֲנשׁ קָשֶׁה!

– אֲנִי! אֲנִי הַנִּשָּׂא הָרָם,

הַשָּׁר שִׁירָה חֲדָשָׁה!

וְגַל אֶל גַּל קוֺרֵא: מְרֹד!

וְגַל אֶל גַּל עוֺנֶה: הֲרֹס! – – –

­– אַךְ לִי הַמִּשְּׂרָה וְהָעֹז!

הָלְאָה מָשׁוֹט וָשׁוֺט!

לְרַגְלַי תֻּכּוּ עֹמֶק וָרוֺם!

שָׁוְא יִפְתַּח לֹעוֺ הַתְּהוֺם!

עוּפִי, עוּפִי, סִירָתִי!

הָרִיעִי, הָרִיעִי, שִׁירָתִי,

הַשִּׁירָה הַחֲדָשָׁה!

[תרס"ג]

“וְעוֺדְךָ מִתְאַבֵּל, בֶּן אָדָם!”

כֹּה הִנָךְ שׁוֺאֶלֶת בַּלָּאט;

כּוֺס מְלֵאָה חֶמֶר בְּיָדִי,

אַךְ הָהּ! – רוֺעֶדֶת הַיָד!

יָפִים הֵם, יָפִים הַשָּׁמָים,

עֵת יִשְׁתַּפֵּךְ עַל אַפְסָיִם

אֹדֶם בֹּקֶר אוֺ עֶרֶב,

כִּי חַכְלִיל שׁוֺשַׁנִּים לַבֹּקֶר

וּנְהַר דִּינוּר לָעָרֶב;

אַךְ מֵחֵיק שׁוֺשַׁנִּים יוֺצֵא יוֺם

לְחַיִּים מְשַׁוֵּעַ.

וּבִנְהַר דִּינוּר הַיּוֺם טוֺבֵע

וְגֹוֵעַ…

וְעַל כֵּן לִבֵּךְ בְּמִזְרָח, יָפָתִי,

מִּתְרוֺנֵן,

וְלִבִּי בְמַעֲרָב מִתְאַבֵּל, אֲחוֺתִי,

מִתְוַדֶּה וּמְקוֺנֵן…

בְּלִבֵּךְ בְּמִזְרָח וּבְלִבִּי בְמַעֲרָב,

שָׁם שְׁנֵי חוֺצְבִים נִמְהָרִים,

אַךְ בַּעֲדֵךְ חוֺצְבִים אֲבָנִים טוֺבוֺת,

וּבַעֲדִי קְבָרִים!

וּצְלָלִים מִתְעוֺפְפִים עֵת נִפְגָשִׁים

לַיְלָה וָיוֺם;

אַךְ צִלְלֵי עֵינַיִךְ – חֲלוֺמוֺת הַבְּרִיאָה,

וּבְעֵינַי בִּעוּתֵי תְהוֺם…

[תרס"ד]

וַאֲנִי, אֵלִי אֱלֹהֵי הַהוֺד וְהָאוֺר,

כִּי תִקְרָא לִי לֹא אֶתְלוֺנֵן

וְלֹא אֲקוֺנֵן

עַל אָבְדַּן עוֺלָמִי, בְּהַגִּיעַ הַתּוֺר, –

אַךְ חָנֵּנִי,

כְּנֵצֶר נִתְעָב אַל תַּשְׁלִיכֵנִי – – –

מִתָה יָפָה לִי בְרֹר!

אֵינִי מְהַרְהֵר אַחֲרֵי מִדּוֺתֶיךָ,

גְּזֵרָה הִיא מִלְּפָנֶיךָ

“לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי”…

וַאֲנִי בִלְעָדֶיךָ רָאִיתִי כְּבָר דַּי –

דַּי וְהוֺתֵר עַל אַדְמָתְךָ הַמְשַׁכֶּלֶת;

וְנַפְשִׁי שׁוֺאֶלֶת

אַךְ אוֺתְךָ, אַךְ לִרְאוֺת פָּנֶיךָ –

לֹא אֶתְלוֺנֵן,

עַל אָבְדַּן חַיַּי לֹא אֲקוֺנֵן,

אַךְ לְמִיתָה יָפָה נַפְשִׁי מְיַחֶלֶת…

הִנְנִי חָפֵץ לִנְטוֺת דֹּם,

בְּהַגִּיעַ הַקֵּץ,

כִּנְטוֺת הַיּוֺם,

כְּרִדְתּוֺ בָּהִיר וָזַךְ,

לְקוֺל הַזָּמִיר הָרַךְ,

לְשִׁירַת אַהֲבָה נוּגָה

מִבֵּין הָעֳפָאִים –

אוֺ כְּהֵרָדֵם הָעֵץ,

הַחוֺלֵם וְהוֺגֶה נְכָאִים

בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת, בִּשְׁלַל צְבָעִים,

בְּדִמְמַת שַׁלֶּכֶת עֲנֻגָּה,

לְקוֺל רוּחוֺת מְנַשְּׁבוֺת בִּדְמָמָה,

חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ וּבְלִי הֲפוּגָה

עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה,

לָמוּת הוֺלֶכֶת

בַּלָּאט, בַּשַּׁלֶּכֶת…

*

“הִנְּךָ הוֺלֵךְ לָמוּת!”

– אֵינְךָ עוֺמֵד עַל דָּמִי!

לֹא נוֺרָא לִי הוֺד־הַנֶּצַח וְלֹא רִקְבוֺן־הַבּוֺר!

אַךְ צַר לִי, שֶׁיַּחַד עִמִּי וּלְדוֺר וָדוֺר

יֶחֱרַב עוֺלָמִי!

עוֺלָמִי שֶׁלֹּא בָא לְעוֺלָם, כִּי טֶרֶם מָלְאוּ יָמָיו

לָצֵאת לְאוֺר,

עִם אֱלֹהָיו הַגְּדוֺלִים וְעִם שָׁמָיו –

מִמְשַׁל הַצֶּדֶק וְהַטּוֺב,

וְעִם תְּלִיָּה לִמְרֵעִים בְּאֶמְצַע הָרְחוֺב.

[תרס"ד]

וְהִנְנִי עוֺבֵר וְעוֺבֵר בְּלִי הֶרֶף,

גַּלְמוּד, בְּלִי אוֺהֵב וָרֵעַ – –

וְלִפְעָמִים אֲנִי חוֺשֵׁב: מִי יוֺדֵעַ,

אוּלַי אֲנִי עוֺמֵד כַּגּוֺלָם

וְעוֺבֵר לִפְנֵי הָעוֺלָם,

וַאֲנִי נֶחֱנָק בַּעֲרָפֶל וְגֹוֵעַ?

וּבָעֲרָפֶל חֶרֶשׁ, דֹּם,

וּבַלָּאט, כְּמַרְאוֺת חֲלוֺם,

צָפִים רֵיחוֺת מְשֻׁנִּים, וַהֲבָרוֺת

וּקְרִיאוֺת מְשֻׁנּוֺת, וּבֶהָרוֺת – –

דְּחוּפִים וּמְבֹהָלִים,

רוֺעֲדִים, תּוֺעִים בְּחֶשְׁכַת הַצְּלָלִים –

כִּתְמֵי אוֺר,

וְנֶעֱלָמִים חֶרֶשׁ, דֹּם…

וְהָאוֺר – אוֺר לְלַיְלָה? אוֺר לְיוֺם?

וּמָה הַשָּׁאוֺן? – לַחַשׁ נִצָּנִים

עוֺלִים בַּשְּׁמָמָה?

אוֺ עַל נִיר הָעוֺלָם מִתְפַּלֶּלֶת הַקָּמָה

לְבִרְכַּת שָׁמַיִם מֵעָל,

לִרְבִיבִים לְטָל?

אוֺ נַחַל הוֺמֶה בַסֵּתֶר, מְפַכֶּה מַיִם חַיִּים?

וְאוּלַי צָף אֵלַי מֵרָחוֺק קוֺל תְּרוּעַת מִלְחָמָה?

וְאוּלַי צְחוֺק עָרִיצִים פָּרוּעַ אוֺ חֵרוּק שִׁנַּיִם?

וְאוּלַי הֵד אֲרָזִים נִגְדָּעִים, מַפֶּלֶת בְּרוֺשִׁים?

וּמָה הָרֵיחַ, הָעוֺלֶה בְּאַפִּי?

הֲדוֺרֵךְ אֲנִי עַל שׁוֺשַׁנִּים וְגִבְעוֺת מֹר?

אוֺ עַל פִּגְרֵי אָדָם וַעֲצָמוֺת נִפְזָרוֺת?

וְאוּלַי עַל גְּוִיּוֺת תְּמִימִים וּקְדוֺשִׁים,

שֶׁמֵּתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם…

וְאוּלַי עַל קִבְרוֺת אָב וָאֵם

וַאֲהוּבִים וַאֲהוּבוֺת, וְרֵיחָם עוֺלֶה בְּאַפִּי?

וּמָה הַכְּתָמִים הָאֲדֻמִּים וְהַצְחֹרִים?

וְלָמָה אֲנִי הוֺלֵךְ בְּגַפִּי?

הַאֻמְנָם שָׁם מִלְּפָנַי בַּעֲרָפֶל הַקְּרָב,

כִּי נִסַּע וְנִגְלָה מִמֶּנִּי הַדּוֺר,

דּוֺר הָאֵיתָנִים, דּוֺר הַגִּבּוֺרִים,

וַאֲנִי פִגַּרְתִּי מִלֶּכֶת וּמְחַכֶּה עַד בּוֺשׁ,

וּמְחַכֶּה לַשָׁוְא – –

אוֺ לְפָנַי אֵין מְאוּם; אֲנִי הַהוֺלֵךְ בְּרֹאשׁ!

אֲנִי בַעַל הַשָּׂדֶה וְזוֺרֵעַ הַנִּצָּנִים,

וְאַחֲרַי בַּעֲרָפֶל אָדָם רָב

עוֺשֵׂי דְבָרִי

הַזּוֺרְעִים אַחֲרַי וְקוֺצְרִים בְּמַאֲמָרִי?

אֲנִי אֲדוֹן הֶעָתִיד, הַמְפַקֵּד, הַנָּבִיא,

קוֺרֵא מִן הַתֹּהוּ אֶת הַבָּא! – – –

וְלָמָּה זֶה מִצְטַמֵּק בְּקִרְבִּי לְבָבִי?

אוּלַי אֲנִי תוֺעֶה, וְנָד וְנָע

בָּעֲרָפֶל, וְזוֺרֵעַ רוּחַ וְחוֺלֵם שָׁוְא – –

וּמָה הָהָר הַצָּף

בַּאֲוִיר הָעוֺלָם לִקְרָאתִי?

וּמָה הַתְּמוּנָה הָעֲטוּפָה לְבָנִים

וְהַמִּתְנוֺעַעַת בָּעֲרָפֶל,

בְּחֶשְׁכַת צִלְלֵי הָעֲנָנִים,

וְהַקּוֺרֶצֶת וְהַקּוֺרֵאת לִי אֶל הַשֵּׁפֶל? –

מַשְׂאַת נַפְשִׁי – אַהֲבָתִי,

אוֺ פְקֻדָּתִי – מִיתָתִי?

[תרס"ה]

כתבי פרץ ספר שני: שירים שתורגמו על־ידי שמשון מלצר

מאת

יצחק ליבוש פרץ

---

אֶל...

מאת

יצחק ליבוש פרץ

לָךְ אֲנִי מוֺדֶה עַל מִעוּט חֶלְבִּי וְדָמִי.

לָךְ אֲנִי מוֺדֶה עַל חֻרְבָּן עוֺלָמִי,

וְעַל הַזִּיק שֶׁזָּרַקְתְּ, בְּעָבְרֵךְ, אֶל תּוֺכִי,

הַנְּשָׁמָה נִשְׂרֶפֶת, אַךְ מָאוֺר אָנֹכִי!

*

אֶל בֵּית מִקְדָּשִׁי כַּבָּרָק עַפְתְּ,

וַתִּתְּצִי אֶת אֱלֹהָי, וְהִתְיַצַּבְתְּ

עַל כַּנוֺ תַחְתָּיו, וַתְּצַוִּי: עָבְדֵנִי…

וַאֲנִי, אֱלֹהִים שׁוֺכֵחַ,

נָפַלְתִּי מְלֹא קוֺמָתִי וָאֶשְׁתַּטֵּחַ

לְפָנַיִךְ, וָאֶשָּׂא אֶת עֵינִי,

וְאֵינֵךָ – כְּבָר כַּבָּרָק חָלַפְתְּ!

וְנִשְׁאַרְתִּי בִּלְעָדַיִךְ וּבְלִי אֱלֹהָי,

וְכֹה אֲנִּי חָי, כֹּה אֲנִי חָי!

*

וּמָנוֺס מִזִּכְרוֺנוֺת אָיִן, וּלְפֶצַע־לֵב אֵין צֳרִי…

וְהָאֲדָמָה – קֶבֶר לוֺחֶשֶׁת: שׁוּבָה לַעֲפָרִי

וְנוּמָה שְׁנָתְךָ בֵּין שָׁדַי כַּיּוֺנֵק…

וּמִמִּקְדָּשִׁי כְּבָר נִדַּף רֵיחַ שְׁמָנָיִךְ,

וַאֲבַק הָאֵלִים שֶׁנִתְּצוּ חוֺנֵק… חוֺנֵק…

[תרע"ד]

---

רוֺמַנְצֶרוֺ

מאת

יצחק ליבוש פרץ

א

עֶצֶב נִשְׁמָתִי קוֺרֵעַ

וּבַלֵּב אֵין נַחַת,

אַף עַל פִּי שֶׁהִבְטִיחַנִי

לְכַלָּה לָקַחַת.

אֶלֶף פְּעָמִים נִשְׁבַּע לִי

כִּי הוּא יִשָּׂאֵנִי;

אַךְ לִבִּי בּוֺכֶה, נִצְבָּט בִּי –

כִּי בְּטוּחָה אֵינֶנִּי!

ב

הוֺי חַיַּי תְּלוּיִים בְּךָ

כְּמוֺ בְּחוּט־שַׂעֲרָה;

כֵּן, נִשְׁבַּעְתָּ, וְאוּלָם –

אִם זוֺ שְׁבוּעָה כְּשֵׁרָה?

הוֺי, אַל נָא תִכְעַס עָלַי,

אִמִּי – מְקוֺר כָּל חֲשָׁשׁ;

גֶּבֶר, הִיא אוֺמֶרֶת לִי,

אֵינוֺ אֶלָּא נָחָשׁ!

ג

אִם אֹהַבְךָ? תּוּכַל כְּבָר לְשַׁעֵר!

הֵן בִּלְעָדֶיךָ כְּלָל חַיָּה אֵינֶנִּי!

אִם לִי יָקַרְתָּ? מֵחַיַּי יוֺתֵר!

אֲבָל לָקוֺחַ הֵן לֹא תִקָּחֵנִי!

דּוֺמֶה, אֲנִי עוֺמְדָה בְּלֵב הַיָּם,

וְלֹא אַגִּיעַ לְעוֺלָם לַחוֺף!

אַהֲבָתְךָ הָיְתָה לִי כְּמוֺ סַם,

לִמְּנוּחָתִי הִגִּיעַ כְּבָר הַסּוֺף!

ד

חָתָן אָהוּב, יָקָר לִי,

עָשְׁרִי אֲשֶׁר נִשְׁאַר לִי

תִּרְצֶה עַתָּה לָדַעַת?

הָיֹה הָיְתָה גִנָּה לִי,

סְגוּרָה וּמְסֻגֶּרֶת,

גְּדוּרָה וּמְנֻטַּעַת.

אֲבָל אַתָּה קָפַצְתָּ,

וְלַגִּנָּה פָּרַצְתָּ,

בַּסֵּתֶר הִתְגַּנַּבְתָּ,

פִּרְיִי יָפֶה רַב־יֶתֶר

מֵעַל עֲנַף תִּפְאֶרֶת

בְּגִנָתִי קָטַפְתָּ!

ה

עֵינַי יָבְשׁוּ מִדֶּמַע,

בּוֺכֶה בִּי לְבָבִי!

מִמְּךָ אֵיךְ אִפָּרֵדָה,

מִמְּךָ, הוֺי אֲהוּבִי!

אָתָּה אִם תִּשְׁכָּחֵנִי –

שְׁמַע אֲשֶׁר אֹמַר:

אֲנִי בְּךָ אֶדְבָּקָה,

שֵׁיִלְעֲגוּ לִי מַר!

אֲנִי אוֺתְךָ אַזְכִּירָה,

גַּם עֵת וִדּוּי אֹמַר!

בְּסוֺף נְשִׁימָתִי עוֺד

אַבִּיעָה אֶת שִׁמְךָ – –

עַתָּה סְעָה, עָזְבֵנִי,

גָּרְשֵׁנִי מֵעִמְּךָ!

ו

"אֲבוֺי, בִּתִּי, הוֺי, עֲטַרְתִּי,

עַל מַה תִּבְכִּי מָרָה?

הַאִם אָכְלֵךְ, מַשְׁקֵךְ יֶחְסַר

אוֺ נַעֲלֵךְ צָרָה?

אֲבוֺי, בִּתִּי, הוֺי, עֲטַרְתִּי,

הָקֵלִּי לְלִבֵּךְ!

הֵן אֵין מַחְסוֺר בַּחֲתָנִים,

אִם אַתְּ יָפָה הִנֵּךְ!"

אֲבוֺי, אִמִּי, הוֺי עֲטַרְתִּי,

מַה בִּדְבָרֵךְ מוֺעִיל?

הֵן בִּשְׁבִילִי אֵין בָּעוֺלָם

לֹא נַחַת וְלֹא גִיל!

אֲבוֺי, אִמִּי, אֵין נֹחַם לִי

בְּעֵת צָרָה וָצוֺק –

חַיַּי מָרִים כְּלַעֲנָה,

הַמָּוֶת לִי מָתוֺק!

ז

אִמִּי הַנֶּחְמֶדֶת, עֲטֶרֶת רֹאשִׁי!

(בּוֺכָה הַכַּלָּה וְאוֺמֶרֶת)

תְּנִי לִי שִׂמְלוֺת נִשּׂוּאַי הַיָּפוֺת,

אֶהְיֶה עֲלֵיהֶן מְמָרֶרֶת!

שִׂמְלוֺת נִשּׂוּאֶיהָ בְּדֶמַע הִטְלִילָה,

בְּזוֺ אַחַר זוֹ מְמוֺגֶגֶת.

אִמִּי (הִיא אוֺמֶרֶת) קְחִי וְחַלְּקִי,

לְכַלָּה עֲנִיָּה תְּנִי כָּל בֶּגֶד.

וְהָיוּ לִבְרָכָה, לְשִׂמְחָה וּלְמַזָּל

שִׂמְלוֺתַי לְכַלָּה עֲנִיָּה.

וְרַק אֶת שִׂמְלַת הַחֻפָּה לִי קִרְעִי –

לִקְלֹעַ לִי חֶבֶל־תְּלִיָּה!

ח

"לְפָנִים גַּם שְׁנֵינוּ פָּרַחְנוּ,

בֶּאֱמֶת כְּמוֺ זוּג שׁוֺשַׁנִּיּוֺת.

כָּל עֶרֶב מְשִׁי שַׂעְרוֺתֶיהָ

לִטַּפְתִּי הָרֵיחָנִיּוֺת.

עֵינֶיהָ יָפוֺת אָז נָשַׁקְתִּי,

שְׂפָתֶיהָ אָדְמוּ בְּרָב־חֵן;

כָּל עֶרֶב חָבַקְתִּי בִּזְרוֺעַ

צַוָּארָה הַצָּחֹר מִנִּי שֵׁן.

עַתָּה אִישׁ אַחֵר בַּעֲלָהּ הוּא,

עִמּוֺ הִיא יוֺצֵאת לְטַיֵּל.

וַאֲנִי כָּל הַיוֺם רַק אֻמְלַלְתִּי,

וְכִמְעַט מִשְׁתַּגֵּעַ בַּלֵּיל!"

ט

עָברֺ עָבַרְתִּי בָּעוֺלָם,

לִמְצֹא אָשְׁרִי חָשַׁבְתִּי;

עָזַבְתִּי כָּל הַצְלָחוֺתַי

וְרַק אֵלַיִךְ שַׁבְתִּי!"

הוֺעֵל יוֺעִיל עַתָּה שׁוּבְךָ

כְּמוֺ לַמֵּת אַסְפֶּלֶת!

יוֺתֵר מֵאֶלֶף חַיָּלִים

אִמִּי עַצְמָהּ פּוֺעֶלֶת!

הִיא כָּעֲסָה וְצָחֲקָה,

כִּי עוֺד מַמְתֶּנֶת אָנִי;

וְנִשְׁבְּעָה לִי כָּל הַיּוֺם,

רַמֵּה כִּי רִמִּיתַנִי!

וְהִתְחַנֵּן הִתְחַנְּנָה

וּבִדְמָעוֺת בָּכְתָה,

וְנִשְׁבְּעָה כִּי לֹא אָמְנָה

הָיוּ דְבָרֶךָ אָתָּה.

הַבְטֵחַ הֵם הִבְטִיחוּ לִי

שִׂמְחָה וְנֶחָמָה;

וְכָךְ קָבְרוּ אוֺתִי קָבוֺר

חַיִּים בָּאֲדָמָה!

י

הוּא הָיָה בּוֺדֵד מְאֹד,

כְּאֶבֶן כֵּן בָּדָד;

רַק אַחַת הָיְתָה לוֺ כָּאן,

רַק אֲנִי בִּלְבַד!

וְעַתָּה שֶׁמֵּת, וַאֲנִי

צוֺחֵקֶת לִפְעָמִים,

מֵת הוּא בֶּאֱמֶת, מִסְכֵּן,

אֶלֶף פְּעָמִים!

---

נחמו עמי

מאת

יצחק ליבוש פרץ

נַחֲמוּ עַמִּי, כִּי לֹא נֻחַם,

אַמְּצוּ לִבּוֹ, חַזְּקוּ רוּחָם!

בַּל־תְּהִי כָּרוּחַ הַמְּכַבָּה,

וּתְהִי כָּרוּחַ הַמְּלַבָּה!

וְשֶׁמֶן צְקוּ אֶל הַשַּׁלְהֶבֶת,

כִּי לֵיל הוּא סַם וּשְׁנָת הִיא מָוֶת!

נַחֲמוּ עַמִּי, כִּי לֹא נֻחַם!

אַמְּצוּ לִבּוֹ, חַזְּקוּ רוּחָם!

כִּי הוּא הֵאִיר לֹא לֵיל אֶחָד,

לֹא קְרָב אֶחָד נִלְחַם וַיַּךְ

וְלֹא הִפִּיל דִּגְלוֹ מִיָּד!

וְהוּא חוֹמַת־בַּרְזֶל נִצָּבֶת

בְּלֵב הַיָּם שֶׁיִּתְרַתַּח!

חַזְּקוּ הָעָם, לַבּוּ שַׁלְהֶבֶת!

חַזְּקוּ הָעָם! אַמְּצוּ יָדָיו!

יִתְרוֹמְמוּ כֹּחוֹת־חַיָּיו

אֶל־עָל כְּמוֹ עַמּוּד־שֶׁל־אוֹר!

הַלֵּיל הוֹלֵךְ, הַיּוֹם נֵעוֹר,

וְאֶת קַרְנוֹ, כְּחֵץ שֶׁל פָּז,

יִשְׁלַח כָּרוֹז וְצִיר נֶחְפָּז – –

נַחֲמוּ עַמִּי, כִּי לֹא נֻחַם,

אַמְּצוּ לִבּוֹ, חַזְּקוּ רוּחָם!

---

אל־נא תחשוב

מאת

יצחק ליבוש פרץ

אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם בֵּית־מִרְזָח הוּא –

בּוֹ הַדֶּרֶךְ לִפְרֹץ בְּאֶגְרוֹף וּבְצִפֹּרֶן

לְחָבִית־הַמִּמְזָג וְלִזְלֹל וְלִסְבֹּא, עֵת

הַזּוּלַת מִתְבּוֹנֵן מִן הַצַּד בְּעֵינַיִם

רְעֵבוֹת וּתְאֵבוֹת וְרֻקּוֹ רַק בּוֹלֵעַ

וּבִטְנוֹ מֵרָעָב וּמִכְּאֵב מִתְכַּוֶּצֶת! –

הוֹ, אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם בֵּית־מִרְזָח הוּא!

אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם בֵּית־בֻּרְסָה הוּא –

בּוֹ יִקְנֶה הֶחָזָק אֶת אָחִיו הַיָּגֵעַ,

מִנְּעָרוֹת עֲנִיּוֹת – אֶת הַתֹּם וְהַטֹּהַר,

מִנָּשִׁים מֵינִיקוֹת – אֶת חֲלֵב הַשָּׁדַיִם,

מִן הַגֶּבֶר – הַדָּם, הַבָּשָׂר וְהַלֶּשֶׁד,

בַּת־הַשְּׂחוֹק הַחִוְרָה מִלֶּחְיוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד – –

הוֹ, אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם בֵּית־בֻּרְסָה הוּא!

אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם מִין הֶפְקֵר הוּא –

לִזְאֵבִים וּלְתַנִּים לְשָׁלָל וּלְטֶרֶף!

הָרָקִיעַ – מָסָךְ, בַּל יַשְׁקִיפוּ מִלְמַעְלָה,

הֶעָנָן – בַּל יַבִּיט אֱלֹהִים מִגָּבוֹהַּ,

וְהָרוּחַ – לַשְׁתִּיק יְלָלָה מִתְפָּרֶצֶת,

וְהָאָרֶץ – לִסְפֹּג אֶת הַדָּם וְהַדֶּמַע!

הוֹ, אַל־נָא תַחֲשֹׁב, הָעוֹלָם מִין הֶפְקֵר הוּא!

הָעוֹלָם לֹא מִרְזָח, לֹא בֻּרְסָה, לֹא הֶפְקֵר הוּא!

וְהַכֹּל בּוֹ נִמְדָד וְנִשְׁקָל בְּמִשְׁקֹלֶת!

לֹא תֹּאבַד בּוֹ לַשָּׁוְא טִפַּת־דָּם הַנּוֹטֶפֶת,

לֹא תִּכְבֶּה בּוֹ דִמְעָה מִתְנוֹצֶצֶת בָּעַיִן!

כִּי דִמְעָה לְדִמְעָה הוֹפְכוֹת יָם וּמַבּוּל,

וְנִיצוֹץ אֶל נִיצוֹץ הֵם בָּרָק וְהֵן רַעַם! –

הוֹ, אַל־נָא תַחֲשֹׁב, כִּי לֵית דִּין וְלֵית דַּיָּן!

---

שְׁנֵי הָאַחִים

מאת

יצחק ליבוש פרץ

מֵעֵבֶר לַיָּם – שָׁם עָמְדָה לְפָנִים

עַל כַּרְעֵי תַּרְנְגֹלֶת בִּקְתָּה שֶׁל קָנִים;

עָמְדָה בְּפַשְׁטוּת וּמִבְּלִי הִשְׁתַּחֵץ,

לֹא נוֹי, לֹא קִשּׁוּט – רַק חֵמָר וְרַק עֵץ!

אֶשְׁנָב בָּהּ קָטָן, אַךְ הָיָה בּוֹ חֵן רָב!

הַשֶּׁמֶשׁ פִּזֵּר לוֹ יוֹם־יוֹם רֹב זָהָב,

לְבָנָה, כּוֹכָבִים –

הֵם עוֹבְרִים וְשָׁבִים

וּמְצַיְּרִים הַשְּׁמָשׁוֹת צִבְעֵי כֶּסֶף!

מִלְמַעְלָה גָּמְלוּ כָּךְ בְּיָד רְחָבָה:

יָשְׁבוּ בַּבִּקְתָה בֵּי״ת אַחִים בְּאַהֲבָה!

נַפְשׁוֹת הָאַחִים קְשׁוּרוֹת, אֵין פֵּרוּד:

קָשֶׁה הֶעָמָל, אַךְ יֵקַל בַּחֵרוּת!

לָבָן כָּל רָהִיט וְהַלֶּחֶם שָׁחֹר,

אַךְ יַחַד הַכֹּל, הַשִּׂמְחָה, הַמַּחְסוֹר!

יוֹמָם כֻּלּוֹ חַג,

הַזְּמַן לוֹ אָרַג

אֶת הַחוּט הַכָּשֵׁר בַּמַּסֶּכֶת!

אַךְ פַּעַם הוֹפִיעַ אוֹרֵחַ בַּסָּף,

זָהָב וּזְמָרַגְדְּ כָּל הָעוֹר שֶׁעָלָיו:

כָּךְ בָּא הַנָּחָשׁ בְּרֹב זֹהַר וּפְאֵר;

הָאָח הַבָּכִיר, אַךְ רָאָהוּ, הִרְהֵר:

יֶשְׁנָה עוֹד עַשְׁרוּת בָּעוֹלָם, הִנֵּה כֵּן!

זְמָרַגְדְּ יְחִידִי לוּ הָיָה לִי, מִסְכֵּן,

סוֹף סֵדֶר דַּלּוּת!

וְאוּכַל בְּקַלּוּת

גַּם לִקְנוֹת לִי פָּרָה הַחוֹלֶבֶת!

יוֹדֵעַ נָחָשׁ מַחְשַׁבְתּוֹ שֶׁל אֱנוֹשׁ;

רָמַז לוֹ, קָרָא לוֹ הַצִּדָּה – לִלְחֹשׁ;

וְסָח לוֹ: ׳הוֹי, אֶחָא, רְצֵה רַק מְעָט,

חָבִית שֶׁל זָהָב תִּצְטַבֵּר! וּמִיָּד!

פְּנִינִים, בָּרָקוֹת, יַהֲלוֹם הַמַּבְרִיק,

וְכֹל שֶׁבְּכֶסֶף אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג!

אֵינִי מְהַזֶּה!

יֵשׁ סוֹד שֶׁכָּזֶה!

בּוֹא לַיַּעַר, וְשָׁם אֲגַלֶּנּוּ!׳

הָלַךְ הַנָּחָשׁ. הַצָּעִיר מְהַרְהֵר:

׳נָתַן אֱלֹהִים לְכָל חַי מִין פְּאֵר;

וּמִי יִשְׁאָלֶנּוּ: הַפְּאֵר עַל שׁוּם מָה?׳

בְּלֵב הַבָּכִיר – תְּשׁוּקָה וּמְהוּמָה:

פְּנִינִים, יַהְלוֹמִים, בָּרָקוֹת, עוֹד וְעוֹד –

רַק אַל יְשַׁטֶּה וִיגַלֶּה אֶת הַסּוֹד!׳

לַיַּעַר נִבַּט,

חָמַק – וּמִיָּד

מֵאָחִיו לַנָּחָשׁ כְּבָר הוֹלֵךְ הוּא!

הַשֶּׁמֶשׁ יוֹרֵד, הוּא מַזְהִיב עוֹד פְּאַת

עָנָן בַּמָּרוֹם, תַּחַת עֵץ מִן־הַצַּד

יוֹשְׁבִים שְׁנֵיהֶם – הָאָדָם, הַנָּחָשׁ,

כְּשֶׁבֶת אַחִים בְּסוֹד־שִׂיחַ נִרְגָּשׁ.

מַרְעִיד הָאָדָם – מִגִּילָה, מֵחִילָה?

כּוֹרֵךְ הַנָּחָשׁ לְבָבוֹ בִּזְחִילָה

וְסָח עַל יַהְלוֹם,

עַל פָּנִין כַּחֲלוֹם:

׳אֶת הַכֹּל בְּקַלּוּת תְּקַבֵּלָה!׳

רְאֵה אֶת אָחִיךָ, הוּא בֵּית־מְלָאכָה

לִפְנִינִים, יַהְלוֹמִים, בָּרָקוֹת – הוּא בְּרָכָה!

יִקְרֶה, הוּא עוֹבֵד, יִתְחַמֵּם, יִתְלֶהָב,

מִצְחוֹ מִתְכַּסֶּה בְּזֵעָה, וְטִיף־טָף

תִּטֹּף כָּל טִפָּה!… וּמְנַגֵּב הוּא בַּיָּד;

אַל תִּתֵּן! כָּל טִפָּה – יַהֲלוֹם הִיא נֶחְמָד!

יַעֲבֹד – בְּלִי סוֹף!

יִזְעוֹ – רַק יִטֹּף!

יַהְלוֹמִים חָבִיּוֹת תִּתְמַלֶּאנָה!

׳יִקְרֶה, וְתִנְשֹׁר מֵעַפְעַף־לוֹ דִּמְעָה;

תִּסְבֹּר, הַשּׁוֹטֶה, זֶה רַק מַיִם קִמְעָה,

אַתָּה מְנַחֲמוֹ, מְחַבֵּק צַוָּארָיו,

נוֹשְׁקוֹ וְשׁוֹתֶה הַדְּמָעוֹת מֵעֵינָיו!

הוֹי,, פֶּתִי! הֵן כָּךְ רְכוּשְׁךָ תְּבַזְבֵּז!

יִבְכֶּה וְיַנְטִיף! וְאַתָּה – רַק כַּנֵּס!

דִּמְעָה, זֹאת הָבֵן –

יַהֲלוֹם, אֶבֶן־חֵן!

הִתְעַשֵּׁר תִּתְעַשֵּׁר כְּמוֹ מֶלֶךְ!

׳וְעוֹד – לְאָחִיךָ יֵשׁ עוֹר דַּק־עָדִין!

דְקֹר רַק בְּמַחַט, וְיֵשׁ לָךְ – פָּנִין!

זֶה דָם – לִי תֹאמַר – זֶהוּ דָם שֶׁנָּטַף!

שׁוֹטֶה, הֵן פְּנִינִים הֵם! שְׁאַב רַק וּשְׁאָב!

יַדְמִים רַק, יַדְמִים רַק וְאַל יְקַמֵּץ!

קַבֵּץ תְּקַבֵּץ כָּךְ פְּנִינִים עַד אֵין קֵץ!

הוּא בֵּית־הַמְּלָאכָה,

וּלְךָ – הַבְּרָכָה,

אַתָּה הֶחָזָק, וְהַסּוֹד הוֹדַעְתִּיךָ!׳

נוֹשֵׁךְ הַשְּׂפָתַיִם, קוֹמֵץ הָאֶגְרוֹף,

הָאָח הַבָּכִיר מִן הַיַּעַר יָשׁוֹב;

עֵינָיו לוֹהֲטוֹת, וְאוּלָם עוֹד בִּכְאֵב

חֶמְלָה אֶל אָחִיו מְפַרְפֶּרֶת בַּלֵּב.

וְהוּא מִתְנַחֵם: ׳אֲנַסֶּה רַק, אֶבְדֹּק,

אֶדְקֹר דְּקִירָה זְעִירָה, לֹא עָמֹק;

אָחִי הוּא? אָכֵן!

אַךְ דִּמְעָה – אֶבֶן־חֵן,

וְזֵעָה – יַהֲלוֹם וּבָרֶקֶת!׳

שָׁמְעָה הַלְּבָנָה עוֹד בַּלַּיְלָה הַהוּא,

הָאֵיךְ בַּבִּקְתָּה צָחֲקוּ וּבָכוּ.

כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם תָּמְהוּ מִסָּבִיב:

כֵּיצַד צוֹחֵק אָח לְבִכְיוֹ שֶׁל אָחִיו?

הַשֶּׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר תָּמַהּ עַד מְאֹד:

כֵּיצַד מַכֶּה אָח אֶת אָחִיו עַל קָדְקֹד?

תָּמְהוּ הַנָּהָר,

הַחֻרְשָׁה עַל הָהָר:

מַה קָּרָה בַּבִּקְתָּה כָּךְ לְפֶתַע?

וְעַל שְׁנֵיהֶם יָרְדָה קִלְלַת־אֵל:

הָאֹשֶׁר חָלַף, נָדְדָה שְׁנַת־הַלֵּיל,

שָׁלוֹם, אַהֲבָה וְחֶמְלָה – אֲבוּדִים;

זֶה עֵר מִכְּאֵבִים, וְזֶה עֵר – מִפְּחָדִים!

צוֹוֵחַ אֶחָד: רְכוּשִׁי! עָשְׁרִי רָב!

וְזֶה: דִּמְעוֹתַי, זֵעָתִי! דָּמִי זָב!

דְּיָם־דְּיָם־דְּיָם־דְּיָם,

מֵעֵבֶר לַיָּם

זֶה לָזֶה הַשְּׂעָרוֹת יְתַלֵּשׁוּ!

---

חתולה ועכבר

מאת

יצחק ליבוש פרץ

חֲתוּלָה לְבָנָה לָהּ יוֹשֶׁבֶת בְּשֶׁקֶט

עַל תִּתּוֹר הַתַּנּוּר וְכַפָּהּ מְלַקֶּקֶת –

חֲתוּלָה אִם בְּמַשֶּׁהוּ שֵׁן הִיא נוֹעֶצֶת,

הִיא תָּמִיד מְדַקְדֶּקֶת

וְכַפֶּיהָ בְּנִקָּיוֹן הִיא רוֹחֶצֶת.

אַחַר־כָּךְ הִיא יָפֶה מִתְמַתַּחַת

וְנוֹצְצוֹת לָהּ עֵינֶיהָ מִנַּחַת.

אִם יַכִּירוּ – תִּהְיֶה הִיא נִשְׁבַּעַת!

יִהְיֶה צֹרֶךְ – תִּהְיֶה הַדִּמְעָה גַּם נוֹבַעַת!

הַאֲנִי – מִתַּבְשִׁיל־הַקְּדֵרָה?

אַל אֵדַע כֵּן מִצַּעַר, מֵרָע.

הֵן בִּשְׁבִיל קֵבָתִי הַחוֹלָה זֶה הוּא סַם!

הַכְּלַבְלַב, מִן הַסְּתָם!

״טְפוּ וּטְפוּ!״ – הִיא תִּירַק בִּתְמִיהָה

וְתָנוּד בְּרֹאשָׁהּ בְּמִיָּאוּ וּבִמְיָא.

״מֵילָא, מַה שֶּׁמְסֻגָּל הַכְּלַבְלַב הַצָּעִיר!

הֲרֵי אֵין לְתָאֵר בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר…״

יוֹשֶׁבֶת הַחֲתוּלָה שְׁקוּעָה בַּהַרְהוֹר,

וּפִתְאֹם – נִצְנוּץ־אוֹר לָהּ בָּעַיִן מַבְהִיק!

מֵאֵי־שָׁם, מִיָּמִין, מִתּוֹךְ סֶדֶק אוֹ חֹר,

נִשְׁתַּמַּע קוֹל־צִיּוּץ שֶׁל עַכְבָּר, דַּק־דַּקִּיק.

וּבְכֵן, מִסְתַּבֵּר, שֶׁהֵם שָׁם?…

וְהִיא שׁוּב מִתְלַקֶּקֶת בְּנַחַת,

וְיוֹרְדָה מִמְּקוֹמָהּ הַמּוּרָם,

מִתְקָרֶבֶת לְקֶרֶן־הַזָּוִית, מִתְמַתַּחַת,

בְּמִקְצָת עַל הַצַּד בְּמִקְצָת מְיֻשֶּׁבֶת,

וְאָזְנָהּ זְקוּפָה וּמַקְשֶׁבֶת.

״צִיץ!״ – שׁוֹמַעַת אָזְנָהּ הַדְּרוּכָה.

וְשׁוֹכֶבֶת בְּשֶׁקֶט הַחֲתוּלָה, בִּמְנוּחָה,

מְצַפָּה בִּדְמִימָה:

בְּוַדַּאי מִסְתַּתְּרִים הֵם אֶל בֵּין הַסְּדָקִים.

הִיא עוֹצְרָה הַנְּשִׁימָה

דַּק אֶחָד, דַּק שֵׁנִי, וְעוֹד שְׁנַיִם דַּקִּים

וְאֵין קוֹל, אֵין צִיּוּץ…

״הֵם הִרְגִּישׁוּ!״

הִיא אוֹמֶרֶת בִּדְחִילוּ וּלְחִישׁוּ…

וּמְחַנֶּנֶת הַחֲתוּלָה אֶת קוֹלָהּ,

וּנְהִימָה נְעִימָה מִגְּרוֹנָהּ לָהּ עוֹלָה.

״מַה יָּפֶה הַיּוֹם מֶזֶג־הָאֲוִיר שֶׁבַּחוּץ!

וְאוּלַי, עַכְבָּרַי, נֵצֵא יַחַד

לְטַיֵּל וְלִשְׂבֹּעַ קְצָת נַחַת?״

אַךְ בְּחֹר־הָעַכְבָּרִים – דְּמָמָה,

כְּמוֹ אֵין בְּתוֹכוֹ נְשָׁמָה.

וּמְרַנֶּנֶת הַחֲתוּלָה אֶת קוֹלָהּ כְּעוּגָב,

כָּל־טוּבָהּ וְכָל בֹּר־לְבָבָהּ בּוֹ מֻכָּר:

״אוּלַי יֵשׁ לָכֶם חֵשֶׁק לִטְעֹם

מְעַט אָבָק־שֶׁל־סֻכָּר?

נִשְׁתַּפֵּךְ בָּרִצְפָּה וַעֲדַיִן לֹא נֻגַּב.״

– לֹא תַצְלִיחִי, חַיָּה טוֹרְפָנִית שֶׁכְּמוֹתֵךְ! –

מְצַפְצְפִים שָׁם עַכְבָּר וְעַכְבֶּרֶת.

רַק גָּמַרְתְּ סְעֻדָּה וְרוֹצָה כְּבָר אַחֶרֶת?

וְצוֹחֲקִים שָׁם בִּפְנִים: מִתְגַּעְגְּעִים לִרְאוֹתֵךְ!

מִתְחַשֵּׁק לָךְ לִתְפֹּס מִישֶׁהוּ בַּגַּרְגֶּרֶת?

הִסְתַּפְּקִי בְּחִשְׁקֵךְ!

סְבוּרָה אַתְּ, שָׁכַחְנוּ זֵינֵךְ וְנִשְׁקֵךְ?

הִשְׁתַּתְּקִי, הַחוֹנֶפֶת, לֹא נַאֲמִין לָךְ דָּבָר!

וְעוֹנָה הַחֲתוּלָה: ״לֹא דֻבִּים וְלֹא יַעַר.

הֵן אֵינֶנִּי אוֹכֶלֶת אֵבֶר־חַי מִשֶּׁכְּבָר.

וְכִי לֹא יְדַעְתֶּם, שֶׁשְּׁרוּיָה אֲנִי בְּצַעַר

וְסוֹבֶלֶת זֶה זְּמַן מְרֻבֶּה בַּמֵּעַיִם?

עֵדִי בַּשָּׁמַיִם!

אִם תֵּצְאוּ וְתִרְאוּנִי – וַדַּאי תַּאֲמִינוּ!

הֵן כֻּלִּי עֲצָמוֹת, כֻּלִּי עוֹר!

מְרַנְּנִים בִּי מֵעַי מִמַּכְאוֹב, הַאֲזִינוּ…

בְּעַצְמִי אֶתְפַּלֵּל כְּבָר לְרִדְתִּי בּוֹר.״

וּבְחֹר הָעַכְבָּרִים מִשְׁתַּלֶּטֶת דְּמָמָה…

וְשׁוֹמְעִים הֵם קוֹלָהּ: ״אוֹ אֲבוֹי לִי, אוֹי מַר…

הִגִּיעַ לִי זְמַן־יְצִיאַת־הַנְּשָׁמָה!

יְרַחֵם מִי מִכֶּם וְיָבוֹא,

אִם יִדְּבֶנּוּ לְבָבוֹ,

לְפָחוֹת הַוִּדּוּי אִתִּי לוֹמַר.״

מִן הַחֹר אֵין יוֹצֵא וְאֵין בָּא…

בְּוַדַּאי שֶׁמִּצְוָה הִיא רַבָּה

וַחֲשׁוּבָה עַד מְאֹד

בִּשְׁעַת הַגְּסִיסָה לַעֲמֹד

עַל יַד הַגּוֹסֵס,

וְאוּלָם אֵין מֵעֵז…

כִּי־עַל־כֵּן חֲתוּלָה – גַּם בִּשְׁעַת הַגְּסִיסָה

אַל תַּאֲמֵן לָהּ.

כִּי כָּל־זְמַן שֶׁעֲדַיִן צִפֹּרֶן וְשֵׁן לָהּ

חֲשׁוּדָה הִיא לִקְפֹּץ – קְפִיצָה וּנְגִיסָה,

וַחֲסָל! כְּבָר הָלַךְ עַכְבָּרוֹן לְעוֹלַם הָאֱמֶת,

וְלִפְנֵי הַחֲתוּלָה הַגּוֹסֶסֶת הוּא מֵת!

וַחֲתוּלָתֵנוּ מְיַלֶּלֶת, כָּל עוֹד בָּהּ הַנְּשָׁמָה:

– ״בָּא־הִגִּיעַ יוֹמְכֶם בִּי לִרְאוֹת נְקָמָה!

הֵאָסְפוּ נָא וּרְאוּ, הִנֵּה כְּבָר הִתְפַּגַּרְתִּי!

וְלֹא פִי הַמְדַבֵּר, אֶלָּא רַק נִשְׁמָתִי,

הִיא יָצְאָה כְּבָר מִמֶּנִּי, הִגִּיעָה שְׁעָתִי!

וְאַתֶּם, רַחֲמָנִים, רַחֲמוּנִי בְּיוֹם־שֶׁבֶר,

וּצְאוּ וְחִפְרוּ לִי בּוֹר־קֶבֶר!

אֲנִי, אָמְנָם כֵּן, אֲלֵיכֶם הִתְאַכְזַרְתִּי

וְאֵינֶנִּי רְאוּיָה לְשִׁבְעַת יְמֵי־אֵבֶל,

אַךְ הָיִיתִי שְׁכֵנָה, וְאִתְכֶם יַחַד גַּרְתִּי,

וַהֲרֵי לֹא תִּרְצוּ לְהַשְׁלִיכֵנִי לַזֶּבֶל!״

וּלְבַב הָעַכְבָּרִים הִתְחַמֵּם, הִתְרַכָּךְ,

וְכֻלָּם הֵם יוֹצְאִים בַּחֲבוּרָה וּבַסָּךְ,

לַעֲרֹךְ לְוָיָה וְגַם קֶבֶר לַחְפֹּר.

כִּי עַכְבָּר, אַף־עַל־פִּי שֶׁהוּא רַק בֶּן־עַכְבּוֹר,

יֵשׁ גַּם לוֹ נְשָׁמָה, סוֹף־כָּל־סוֹף,

וּמְבַקֵּשׁ אַף גַּם הוּא מִצְוָה לַחֲטֹף.

וַהֲרֵי זֶה בָּרוּר וְגָלוּי לָעֵינַיִם:

הִיא מוּטֶלֶת פְּגוּרָה, בְּפִשּׁוּט הָרַגְלַיִם!

וְהִיא נֶפֶשׁ חַיָּה, וְאִם־כִּי חֲתוּלָה…

וְעוֹמְדִים מִסָּבִיב־מִסָּבִיב בַּעֲגוּלָה,

וְהוֹלֵךְ הַמַּעְגָּל וְקָרֵב, מִצְטוֹפֵף,

נֶאֱנָחִים בַּחֲשַׁאי וְגַם דֶּמַע נוֹטֵף…

חֲתוּלָתֵנוּ אֵינֶנָּה מַמְתֶּנֶת יוֹתֵר,

וַחֲלוֹמָהּ הַיָפֶה אֶת עַצְמוֹ הוּא פּוֹתֵר…

קְפִיצָה וּנְעִיצָה, דְרִיסָה וּנְגִיסָה –

הִיא טָרְפָה כַּעֲשָׂרָה, לְלֹא רַחֲמִים וְחִיסָה.

*

וְאַתֶּם, יַקִּירַי, זֹאת כִּתְבוּ לִזְכִירָה

וְיִהְיֶה זֶה הַכְּלָל לָכֶם נֵר לָעֵינַיִם:

אַל תַּאֲמֵן לַחֲתוּלָה יְרֵאַת־הַשָּׁמַיִם –

וְאִם־גַּם לְאַחַר הַפְּטִירָה!

---

רַב יוֹסְל

מאת

יצחק ליבוש פרץ

כִּי עַזָּה כַּמָּוֶת אַהֲבָה [שיר השירים]

הָיָה בָּעוֹלָם הָרַ' יוֹסְל נִכְבָּד

כִּמְלַמֵּד מְפֻרְסָם בְּרוֹב הֶדֶר;

גָּדוֹל מֵאָבִיו הָרַ' בֶּרְל כִּמְעַט,

וְחָשׁוּב מִשֶּׁלּוֹ עוֹד הַ“חֶדֶר”.

עָפוֹת הַסְּטִירוֹת שֶׁל רַ' בֶּרְל – בָּרָד,

צִפָּרְנוֹ – שֶׁל מוֹהֵל – מִסְפָּרַיִם!

חֲבָל! נִגְנְזָה הַצִּפֹּרֶן לָעַד

וְרַ' בֶּרְל עָצַם הָעֵינַיִם!

אוּלָם עוֹד שָׂרְדוּ לוֹ כַּמָּה תַּלְמִידִים

וְיִנּוֹן עוֹד שְׁמוֹ נֶצַח־סֶלָה;

חַיִּים עַד הַיּוֹם – מִתְנַגְּדִים, חֲסִידִים –

עַד הַיּוֹם אֶת שְׁמוֹ יְהַלֵּלוּ.

*

רוֹאֶה אַתָּה זֶה הָ“אֵיכוּת־בְּלֹא־כַּמּוּת”,

טִפַּת־דָּם לֹא אַחַת בַּשְּׂפָתַיִם?

רוֹאֶה אַתָּה זֶה, הַמַּרְעִיד בְּתַמּוּז? –

הָרַ' בֶּרְל צְבָטוֹ בַּצִּפָּרְנַיִם!

רוֹאֶה אַתָּה זֶה? הוּא שָׁלֵו וְחָלוּשׁ

וְעֵינוֹ כְּבוּיָה כְּמוֹ אֵפֶר.

אֵינוֹ מְדַבֵּר וְלִשְׂחוֹק אֵין לוֹ חוּשׁ,

רַק כֻּלּוֹ הוּא שָׁקוּעַ בַּסֵפֶר,

אִשְׁתּוֹ מְפַרְנֶסֶת, עוֹשָׂה בַּמִּסְחָר.

לְחִנּוּךְ הַיְלָדִים הִיא דוֹאֶגֶת,

וְהוּא – כְּחוֹלֵם וּכְמוֹ מִין סַהֲרוּרָר,

לֹא יִדְאַג לְמָזוֹן אוֹ לְבֶגֶד –

תַּלְמִיד מִשֶּׁלּוֹ! מִי יָדִין, מִי יִשְׁחַט? –

מִמַּחְלֹקֶת הָעִיר מִתְפּוֹצֶצֶת!

רָצִים, וּמוֹסְרִים! הוּא יוֹשֵׁב לוֹ בָדָד,

וּפָנָיו מְשׁוּלִים לְמַחְמֶצֶת!

הָעִיר – לֹא שֶׁלּוֹ! לֹא יַבִּיט מִסָּבִיב,

“עֵין־יַעֲקֹב” רַק לוֹמֵד הוּא כַּסֵּדֶר –

אוֹתוֹ בְּוַדַּאי הָרַ' בֶּרְל הִצְלִיף,

הוּא אֶחָד מִשְּׂרִידֵי זֶה הַ“חֶדֶר”!

אַל נָא בּוֹ תִּגָּעוּ, בְּשֵׁם אֱלֹקִים!

שֶׁיִּלְמַד “עֵין־יַעֲקֹב” בְּלֹא הֶרֶף!

חַדְרוֹ שֶׁל רַ' בֶּרְל לַמְדָּן לֹא הֵקִים,

הוּא גִּדֵּל יְהוּדִים חוֹלֵי־קֶרֶב!

בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה גַּם רַ' יוֹסְל צָעַד,

גְּדוֹלֵי קֻנְדֵּסִים גַּם מַשְׁקִיט הוּא;

רַ' בֶּרְל – צִפֹּרֶן, רַ' יוֹסֶלִי – צְבָת!

בְּרוּחוֹת מִן הַתֹּפֶת מַבְעִית הוּא!

כָּל יֶלֶד אֶצְלוֹ גֵּיהִנֹּם הוּא צוֹפֶה,

בְּמֹחוֹ לוֹ בּוֹעֶרֶת הַזֶּפֶת!

הַדָּם הַצָּעִיר בַּוְּרִידִים לוֹ קוֹפֵא,

וּבַת־שְׂחוֹק עַל פָּנָיו לֹא נִשְׁקֶפֶת!

אִם הוּא רַק בּוֹרֵק מִמְּאוּרוֹת גְּבִינָיו –

בַּיְלָדִים עֵינֵיהֶם תַּעֲשֹׁשְׁנָה!

וְעוֹר פְּנֵיהֶם מִתְקַמֵּט כְּמוֹ קְלָף –

שִׂפְתוֹתָיו בַּפַּרְדֵּ"ס הֵן תָּדשְׁנָה!

אַשְׁרֵי זֶה הָאָב, שֶׁאֶצְלוֹ יֵשׁ לוֹ בֵּן!

וְכָל אֵם בִּרְכָתָהּ לוֹ לוֹחֶשֶׁת!

נִשְׁמוֹת הַיְלָדִים הוּא יִבֵּשׁ וְלִבֵּן,

וְגוּפוֹת – כְּמוֹ בַּד מִטְּוִי־פֶּשֶׁת!

כָּל יֶלֶד הַגּוֹן הַיְהוּדִי הוּא גוֹנוֹ,

מָלֵא חֵן: עֲצָמוֹת וְרָזוֹן הוּא…

מֵהֶם יֵשׁ מֵשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ אֶל קוֹנוֹ,

וְאוּלָם לַצָּבָא לֹא יִסְכֹּנוּ!

*

חִיּוּךְ הוּא חַטָּאת, וּבַת־שְׂחוֹק הִיא תְּרָפִים,

עַל כָּל אֵלֶּה בַּתֹּפֶת יִצְלָיוּ,

לֵצִים וְשֵׁדִים בַּאֲוִיר מִסְתּוֹפְפִים,

תַּחַת גֶּשֶׁר בַּדֶּרֶךְ יִשְׁלָיוּ!

חֻרְבָּה וּמַפֹּלֶת, טַחְנָה וּפֻנְדָּק –

בָּם שֵׁדִים וְרוּחוֹת יִתְגַּלְגֵּלוּ…

בַּלַּיְלָה בַּ“שִׁיהְל” – הַמֵּתִים עַד לִדְחָק,

וּבְטַלִּיתֵיהֶם יִתְפַּלֵּלוּ.

רוּחוֹת מִתְגַּלְגְּלִים בִּרְחוֹבוֹת רֵיקָנִים,

כָּל מָקוֹם, כָּל מִדְרַךְ הָרַגְלַיִם;

עוֹלָם־הַדִּמְיוֹן – מִלְיוֹנֵי־מִלְיוֹנִים

גִּלְגּוּלִים שֶׁל חַיָּה, עוֹף־שָׁמַיִם!

בַּיַּעַר תּוֹעִים הֵם, בְּרֶתֶק וָסַד,

וּמַרְקִיב בָּם הַגַּב מִן הַגֶּשֶׁם;

נִשְׁמוֹת הַגִּלְגּוּל – בְּכָל עֵבֶר וָצַד,

בִּבְכִיָּה תִּקּוּנָן תְּבַקֵּשְׁנָה!

מִלְּבַד מִן הַמִּין “מַעֲלִין וְלֹא מוֹרִידִין”…

(וְכִי מַה לֹא יִקְרֶה לְאֶפִּיקֹרֶס!)

הַלָּלוּ בְּכַף־הַקֶּלַע כַּחֵץ נִקְלָעִין

לְעוֹלָם וּלְלֹא שׁוּם תִּזְכֹּרֶת!

מַלְאָךְ שֶׁחָטָא, לְצַיֵּת הוּא סֵרַב,

אֵין תֵּרוּץ, מֵאֶשְׁנַב הָרָקִיעַ

נוֹפֵל מִשָּׁמַיִם כּוֹכָב מְלֹהָב –

אֱלֹקִים מַלְאָכוֹ כָּךְ הִדִּיחַ!

צוֹלֵל הַמַּלְאָךְ הַנִּדָּח אֶל הַיָּם,

וּכְבָר הוּא עוֹבֵד בַּתָּפְתֶּה אֶת הַסַּ"ם!

חַיּוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, וּשְׂרָפִים נוֹרָאִים –

בָּהֶם גַּם מוֹצֵא הַבּוֹרֵא חֲטָאִים! –

וּלְמַה יְקַוֶּה בָּשָׂר־וָדָם?

*

הַתֹּפֶת בְּרֹב בְּקִיאוּת מְתָאֵר הוּא:

לִכְאוֹרָה – מִסָּבִיב רַק שָׂדוֹת וּנְהָרוֹת.

מֶרְחַק תַּ"ק פַּרְסָה – רַק גַּנִּים יִשְׂתָּרֵעוּ

וְחֻרְשׁוֹת־עִנּוּגִים הֵמָּה כָּל הַיְּעָרוֹת.

נִבְצַר מֵעֵינְךָ לְהַקִּיף אֶת הַדֶּשֶׁא,

בּוֹ רוֹעוֹת הַבְּהֵמוֹת גַּם בַּיּוֹם גַּם בַּלֵּיל,

וּמֵעֲלֵיהֶן הַצְּרָעוֹת תְּזַמְזֵמְנָה –

וְרוֹאֶה זֹאת רָשָׁע וּבִצְחוֹק הוּא צוֹהֵל!

אוּלָם בִּמְהֵרָה יְשׁוּפֶנּוּ הַחשֶׁךְ,

עַל פָּנָיו שֶׁהֶחְוִירוּ הַפַּחַד יִשְׁכֹּן!

צָרָה, לֹא צִרְעָה הִיא! רוּחוֹת שָׁם יָטוּסוּ,

וְשֵׁדִים עִם לֵצִים שָׁם רוֹעִים, וְלֹא צֹאן!

יַמִּים וּנְהָרוֹת – שֶׁל גָּפְרִית הֵם, לִרְחֹץ בָּהּ!

וְקוֹפֵא הָרָשָׁע וְעֵינָיו בּוֹעֲרוֹת.

קוֹצִים, סִרְפָּדִים בַּגַּנִּים שָׁם יִצְמָחוּ,

לֹא חֻרְשׁוֹת־עִנּוּגִים הֵמָּה כָּל הַיְּעָרוֹת.

פֻּלְסִים מִן הָאֵשׁ הַשְּׁחֹרָה יִתְרוֹמֵמוּ!

מִדְשָׁאָה יְרֻקָּה הִיא בִּצָּה עֲמֻקָּה!

מוֹשֶׁכֶת הָרֶגֶל כַּזֶּפֶת לְמַטָּה –

וְרָשָׁע בְּמוֹ אֹפֶל כָּבֵד יְשֻׁקַּע!

מִיָּד כָּל צִרְעָה בַּשְּׂעָרוֹת תִּמְשְׁכֶנּוּ,

הִיא מוֹשֶׁכֶת אֶל־עָל וְכָל עֶצֶם תִּפְרֹךְ!

וְשׁוּב שְׁתֵּי רַגְלָיו בַּבֶּצָּה תַּעֲמֹדְנָה –

וְהַזֶּפֶת שֵׁנִית לְמַטָּן רַק תִּמְשֹׁךְ!

מַקְּלוֹת, אוֹפַנִּים וּוָוִים שֶׁתּוֹלִים בָּם,

דְּוָדִים, וּמַחְתּוֹת־גֶּחָלִים – לַחֲקֹר,

כּוּרֵי הַכִּבְשָׁן שֶׁשּׂוֹרְפִים וְקוֹלִים בָּם,

וּצְבָתוֹת – צִפָּרְנֵי רְשָׁעִים לַעֲקֹר,

וְאֵשׁ לֶהָבָה וּמוֹקֵד הַלָּהוּט,

וְכָל שֶׁרָאָה יְהוּדִי בַּגָּלוּת

וְצָבַר בְּאַרְכִיב־הַתָּפְתֶּה לְמִשְׁמֶרֶת –

כָּל זֶה מְחַלֵּק הוּא כַּדִּין וְכַחֹק,

עַל חוּץ־לָעֵרוּב, עַל שִׂיחָה וְעַל צְחוֹק,

וְמוֹדֵד בְּמִדָּה חֲמוּרָה וּמַחְמֶרֶת!

ב

רַק חֶדֶר אֶחָד וְקִיטוֹן – הָעוֹלָם

בּוֹ חַי גִּבּוֹרֵנוּ, סָבַל וְחָלַם

(הוּא גִּבּוֹר יְהוּדִי, וְכִי מַה תָּ’אוֹמֵר?)

בַּחֶדֶר – גַּבְרִיאל (עִמּוֹ צִיפָּא בַּת־חַיִל),

יְהוּדִי פַּשְׁטָנִי, פַּרְנָסוֹת יֵשׁ לוֹ שְׁתַּיִם;

יוֹמָם הוּא סַנְדְּלָר, וּבַלַּיְלָה – שׁוֹמֵר!

עָקֹם זֶה הַבַּיִת, שָׁקוּעַ, כָּפוּף,

הַגַּג כְּשָׁטִיחַ אֵזוֹב הוּא עָטוּף,

מְכֻסֶּה יְרוֹקָה – מַצֵּבָה!

חַלּוֹן וּזְגוּגִית – מִזִּקְנָה צוֹהֲבִים,

וְאוּלָם דַּיָּרָיו זֶה אֶת זוֹ אוֹהֲבִים:

יֵשׁ צֹהַר בְּזֹאת הַתֵּבָה!

הַצֹּהַר הוּא צִיפָּא! עוֹדֶנָּה עַלְמָה,

בֵּית־אָבִיהָ, כִּנּוּהָ “קֻנְדֵּס בְּשַׂלְמָה”,

צָחֲקָה, שִׁטְּתָה, הִשְׁתּוֹבְבָה…

הַלֵּב – לֶב־זָהָב, הַלָּשׁוֹן הִיא אִזְמֵל!

גַּם הַיּוֹם וְאִם־כִּי אֵשֶׁת־אִישׁ, אֵין הֶבְדֵּל –

קֻנְדֵּסִית וְבִצְחוֹק הִיא שׁוֹבָה!

הַכִּירָה שֶׁבַּבַּיִת – קְלוּפָה לַחֲלוּטִים,

הַכֵּלִים: מַסְמְרִים שֶׁל סַנְדְּלָר וְחוּטִים.

הָאָרוֹן וּמִטּוֹת גַּם הַשְׁתַּיִם…

כִּי מַהוּ גַּבְרִיאל? הוּא שׁוֹמֵר, הוּא סַנְדְּלָר!

וְאוּלָם הַכֹּל־כֹּל יִתְנוֹצֵץ וְיִזְהַר,

עֵת תִּתֵּן בּוֹ זוֹ צִיפָּא עֵיַנִים.

קַרְנֵי־זִיו־וְאוֹרָה מֵעֵינֶיהָ הַתְּכֵלֶת

מְצִיפִים אֶת גַּבְרִיאל עֵת בּוֹ הִיא מִסְתַּכֶּלֶת,

בְּאוֹרָהּ כָּל הַבַּיִת נִשְׁטָף!

וְדוֹמֵם, בִּמְקוֹם שָׁם לֹא יַחְדֹּר הָרְחוֹב,

בְּתוֹךְ אֹפֶל קִיטוֹן הֶעָצֵב וְרָטֹב

וּמְקוֹם שׁוּם אָדָם לֹא יֹאהַב –

מְקוֹם הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים עַל הַקִּיר,

וּמְקוֹם הַפְּתִילָה, נֵר־תָּמִיד רַק יָאִיר,

שָׁם רַ' יוֹסְל דְּנָן מִתְחַבֵּט!

מְקוֹם שָׁם יָטוּסוּ זְבוּבִים וְיָחוּגוּ,

שָׁם טָס הָרַ' יוֹסְל וְחַי, שָׁם אָרוּג הוּא,

שָׁם לוֹמֵד הוּא וְגַם מְלַמֵּד!

שָׂכוֹר הוּא שָׂכַר לוֹ דִּירָה וּמְזוֹנוֹת,

מָאוֹר מַשְׁפִּיעִים בְּדַלְתּוֹ “חַלּוֹנוֹת”…

לֹא יָדַעְתִּי, אַלְמָן אוֹ גָרוּשׁ הוּא?

כָּאֶבֶן בּוֹדֵד, תַּעֲנִיּוֹת, סִגּוּפִים,

שֵׁמוֹת, הַשְׁבָּעוֹת, עִנּוּיִים, צֵרוּפִים –

מֵעוֹלָם וְלָנֶצַח פָּרוּשׁ הוּא!…

בַּקִּיטוֹן הוּא גוֹרֵס. וְיִקְרֶה וּבַלֵּיל

הָרַ' יוֹסְל יוֹשֵׁב, בְּהִרְהוּר הוּא צוֹלֵל,

וּבוֹהֶה וּמַבִּיט אֶל הַדֶּלֶת;

דּוֹמֶה, הוּא שׁוֹתֵק, אַךְ נִשְׁמָע, עִם כָּל זֶה,

גַּם קוֹלוֹ – זָר־עָצוּב וּמִדֶּמַע רָוֶה.

וּמְשַׁנֵּן אֶת הַפֶּרֶק לַיֶּלֶד!…

הַקּוֹל אֶת אָזְנֵי תַּלְמִידָיו מְנַקֵּב,

צִפָּרְנַיִם וְגַם שְׂעָרוֹת מְזַקֵּף –

וּפִתְאֹם מִתְפָּרֵץ בִּצְחוֹק־פֶּתַע!

יוֹדְעִים זֹאת בָּעִיר, גַּם סָבִיב בַּקְּהִלּוֹת,

וּסְבָרָה יֵשׁ, נִרְאֶה לוֹ “מַגִּיד” בַּלֵּילוֹת,

וּמְצַפִּים לִדְבָרִים עוֹד רַב־יֶתֶר!

*

בַּחֹרֶף, בַּלַּיְלָה, פֵּרוֹר לֹא שָׁבָרוּ,

אֲפִלּוּ הַנֵּר בְּסִכָּה לֹא דָקָרוּ,

שֵׂעָר לֹא מָשְׁכוּ, כַּנָּהוּג בַּחֲדָרִים;

תַּלְמִיד “מִשֶּׁלָּנוּ” בּוֹ אֵין זֶה הָ“רֶשַׁע”,

בְּשֶׁקֶט כָּלָה לוֹ הַנֵּר, וּכְבַר תֵּשַׁע –

וְסוֹגְרִים הַיְלָדִים הַסְּפָרִים!

כָּל יֶלֶד שׂוֹרֵךְ אֶת הָרֶגֶל בַּשֶּׁלֶג,

וְרֶגֶל קוֹפְאָה – מְקַפֶּצֶת בְּדֶלֶג,

אוּלָם בִּמְתִינוּת, בַּהֲגִינוּת, כָּרָאוּי!

כַּדּוּר מִן הַשֶּׁלֶג – זֶה לֹא מִן הַנֹּהַג!

בְּנַחַת הוֹלְכִים בִּשְׁלָגִים רַבֵּי־בֹּהַק…

וּבַבַּיִת לַיֶּלֶד הַטּוֹב מַה צָפוּי?

וּמִי יִפְגְּשֶׁנּוּ הַדֶּלֶת לִפְתֹּחַ?

אִם אַבָּא בִּשְׂחוֹק: מֶה חָדָשׁ יֵשׁ בַּמֹּחַ?

וּצְבִיטָה לוֹ בַּלְּחִי… אוֹ אוּלַי דַּוְקָא אִמָּא?

עַל־יַד הַתַּנּוּר הֶחָמִים תַּעֲמִידֶנּוּ,

תְּנַגֵּב אֶת מִצְחוֹ הָרָטֹב שֶׁל תַּלְמִידֵנוּ,

וּכְבָר בֻּלְבּוּסִים עִם חֶמְאָה לוֹ הֵשִׂימָה.

*

אֶחָד רַק יֵשׁ נַעַר – נִשְׁאַר עוֹד בַּחֶדֶר,

לוֹ לֵב לֹא כָּמַהּ, לֹא שָׂחַק!

לוֹ אֵם לֹא תְּחַךְ וְגַם בַּיִת לוֹ אַיִן –

יָתוֹם הוּא שַׁבָּא מִמֶּרְחָק.

רַב יוֹסְל נוֹתֵן לוֹ גַם “חֶדֶר” גַּם “בַּיִת”,

וְהוּא כְּבָר בַּמִּטָּה מְצֻנָּף…

וּכְבָר הוּא יָשֵׁן וְרוֹעֵד; מִי יוֹדֵעַ,

מַה חֲלוֹם יְסַיְּטֶנּוּ עַכְשָׁו!

מַה טִּיב חֲלוֹמוֹ? רַק הַשֵּׁם זֹאת יוֹדֵעַ!

גֵּיהִנֹּם? שׁוֹטֵי־אֵשׁ? קוֹץ עַל קוֹץ?

אוֹ כֶּלֶב שָׁחֹר בֶּן־הַתֹּפֶת יִשְּׁכֶנּוּ?

לִילִית דַּם־לִבּוֹ לוֹ תָמֹץ?

אוּלַי אֶל תּוֹךְ בּוֹר נְחָשִׁים הוּא מֻשְׁלָךְ,

וְשׁוֹפְכִים לוֹ גָפְרִית אֶל תּוֹךְ פִּיו?

כֻּלּוֹ טְבוּל־זֵעָה וּשְׂפָתָיו מַעֲלוֹת קֶצֶף,

עַצְמוֹתָיו סִיּוּט־פַּחַד מַרְחִיף!

*

בָּעֶרֶשׂ מִנֶּגֶד רַ' יוֹסְל עוֹד עֵר הוּא,

קָמוּט וְמָשׁוּךְ לוֹ הַמֵּצַח;

בְּאֹפֶל קִיטוֹן שְׁתֵּי עֵינָיו בּוֹעֲרוֹת

כְּזַרְחָן בָבַת־עַיִן נוֹצֶצֶת.

מִבַּעַד לְסֶדֶק בַּדֶּלֶת פּוֹרֵץ

וְנוֹפֵל עַל פָּנָיו קַו־אוֹרָה;

כַּמָּה הֵם חִוְרִים! שְׁפוּכָה עֲלֵיהֶם

עָגְמַת־נֶפֶשׁ וְצַעַר נוֹרָא…

מֵעֵבֶר לַקִּיר הַדַּקִּיק מִן הַחֶדֶר

הַסָּמוּךְ, הַמּוּאָר, מַגִּיעִים הַקּוֹלוֹת;

גַּבְרִיאל, הַשּׁוֹמֵר, מֵאִשְׁתּוֹ מָרַת צִיפָּא

נִפְרָד – מֵעַתָּה עַד כַּעֲלוֹת..

צָעִיר עוֹד הַזּוּג – מִתְנַשְּׁקִים הֵם, הַשְּׁנַיִם…

"יִתֵּן הַשֵּׁם, וְיוּטְבוּ הַזְּמַנִּים

וְאוּכַל כְּסַנְדְּלָר גַּם יָפֶה הִתְפַּרְנֵס

וְלִחְיוֹת לִי חַיִּים שַׁאֲנַנִּים!

בֵּינְתַיִם, הַשֶּׁבַח לָאֵל, פַּרְנָסָה יֵשׁ…

הוֹי צִיפָּא, תְּנִי כְּבָר לָלֶכֶת!"

תָּפְסָה סַנְטֵרוֹ וְנָשְׁקָה לוֹ בְּחֹזֶק:

“כָּל שִׁנַּי שְׁקוּעוֹת לְךָ בַּלֶּחִי!”

יוֹצֵא הַשּׁוֹמֵר. וְעוֹצֵם הָרַ' יוֹסְל

אֶת עֵינָיו וְנֶאֱנָח לֵב רָצוּץ…

וְשָׁב וּפוֹקְחָן עוֹד יוֹתֵר מִתְרַשְּׁפוֹת…

הוּא מַקְשִׁיב, קוֹל קוֹרֵא מִבַּחוּץ:

“מֵאֵשׁ הִזָּהֵרוּ! מֵאֵשׁ הִזָּהֵרוּ!”

וְכֻלּוֹ הוּא רוֹעֵד כִּבְקַדַּחַת…

כְּבָר שֶׁקֶט בַּבַּיִת, הָאֵשׁ כְּבָר כָּבְתָה,

בְּעֵינָיו רַק עוֹד אֵשׁ מִתְלַקַּחַת!

הָאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, עֵינָיו – אוֹרוֹת־לַהַט,

הוּא שׁוֹכֵב וְאוּלָם נָח אֵינֶנּוּ.

חֲצוֹת מִתְיַשֵּׁב הוּא, נֵעוֹר בְּרֹב פַּחַד,

– “הוֹי חַיִּים’ל!” – בְּקוֹל יְעִירֶנּוּ…

הַנַּעַר נֵעוֹר מִשְׁנָתוֹ בְּרֹב פַּחַד,

בְּעֵינוֹ מִתְרָעֵד עוֹד הַדֶּמַע.

"הוֹי חַיִּים’ל – הוּא מְצַוֶּה לוֹ – מַהֵר נָא,

הַטֵּה אֹזֶן, אַמֵּץ חוּשׁ־הַשֵּׁמַע!

הַאִם יְשֵׁנָה הָאִשָּׁה שֶׁמֵּעֵבֶר

לַפַּרְגּוֹד? הַטֵּה אֹזֶן, הַקְשִׁיבָה!"

וְחַיִּים’ל מֵשִׁיב לוֹ: "כְּבָר חשֶׁךְ בַּחֶדֶר,

יְשֵׁנִים כְּבָר, לִשְׁמֹעַ אֵיטִיבָה!"

"הוֹי חַיִּים, שְׁמַע נָא – אוֹמֵר הָרַ' יוֹסְל –

מִשַּׁעַטְנֵז, מִטְּרֵפָה וּמֵחֵלֶב,

זֶה מִין־הַנָּשִׁים עוֹד יוֹתֵר הוּא גָרוּעַ,

עוֹד יוֹתֵר הוּא גָרוּעַ פִּי אֶלֶף.

כֻּלָּן מְכַשְּׁפוֹת הֵן… וּבְכֹחַ הַכֶּשֶׁף

הָאִשָּׁה קִיר־חוֹמָה גַּם בּוֹקַעַת;

הַתֹּפֶת לוֹהֶטֶת עָמֹק בָּהּ בָּעַיִן,

נְשָׁמוֹת הִיא שׂוֹרֶפֶת בַּלַּהַט.

פּוֹרְצִים נִיצוֹצוֹת שְׁחֹרִים מֵעֵינֶיהָ,

מִאִשָּׁם אֱלֹקִים יִשְׁמְרֵנוּ!

אֲנַחְנוּ בּוֹלְעִים נִיצוֹץ־אֵשׁ בְּכָל נֶשֶׁם –

וּמֵהֶם חוּטֵי־אֵשׁ בְּלִבֵּנוּ!

הַיֵּצֶר הָרָע חוּטִים אֵלֶּה שׁוֹזֵר לוֹ,

וּבָהֶם מְבַלְבֵּל הוּא הַמֹּחַ;

כּוֹפֵת הַנְּשָׁמָה בַּחוּטִים שֶׁשֻּׁזְּרוּ בָהּ,

עַד־שֶׁהִיא לְכוּדָה, בְּלֹא־כֹחַ!

הַיֵּצֶר שׁוֹזֵר וְקוֹשֵׁר, עַד מוּטֶלֶת

הַנְּשָׁמָה כְּמוֹ זְבוּב בְּקוּר־רֶשֶׁת;

מוּטֶלֶת כֻּלָּהּ עֲטוּפָה, מִתְעַלֶּפֶת,

וְרוֹאֶה הוּא, כְּבָר דַּי הִיא מֻחְלֶשֶׁת –

וְאָז הוּא מוֹפִיעַ, שָׂטָן שַׂר־הַשַּׁחַת,

בְּצַלְמָהּ שֶׁל אִשָּׁה מְלֻבָּשׁ הוּא.

רוֹעֵד וּמְפַרְפֵּר אוֹתוֹ זְבוּב, נְשָׁמָה זוֹ,

הִיא רוֹאָה כִּי סוֹפָהּ בָּא, כִּי חָשׁ הוּא!

כִּנְהֹג עַכָּבִישׁ בִּזְבוּבוֹ שֶׁבָּרֶשֶׁת,

הַשָּׂטָן־הַמַּשְׁחִית כֵּן נוֹהֵג הוּא.

מוֹצֵץ חִיּוּתָהּ, את הַדָּם וְהַלֵּחַ,

וּבְוַדַּאי לַקָּרְבָּן עוֹד לוֹעֵג הוּא!"

וּפֶתַע רָב יוֹסְל קוֹפֵץ וְיוֹשֵׁב לוֹ

בַּמִּטָּה בְּדִיּוּק מִמּוּל חַיִּים:

"וּמִי שֶׁגּוֹבֵר עַל הַיֵּצֶר – גִּבּוֹר הוּא,

הֲתִשְׁמַע? בֶּאֱמֶת גִּבּוֹר־חַיִל!

הוֹי חַיִּים’ל, שְׁמַע, עוֹלָמֵנוּ לְמָה,

כֵּן לְמָה עוֹלָמֵנוּ מָשׁוּל הוּא?

אָדָם – הֵן הוּא רַק – וְכִי לֹא? – כְּמִין דָּג,

בְּנָהָר יְשׁוֹטְטוּ וְיָחוּלוּ…

תָּבִין מִן הַסְּתָם, הַדַּיָּג הוּא הַסַּ"ם,

הוּא נִצָּב עַל שְׂפַת הַנָּהָר,

פּוֹרֵשׂ אֶת רִשְׁתּוֹ, הִיא לִילִית, הִיא אִשְׁתּוֹ,

וּמִיַּד בָּא הַסּוֹף הַנִּמְהָר!"

*

הִמּוֹגוּ, רוּחוֹת וְשֵׁדִים אֲפֵלִים!

שְׁאוֹל וְתָפְתֶּה – בְּטֵלִים, בְּטֵלִים!

קִרְעֵי קְרָעִים הִקָּרְעוּ, קוּרֵי־רֶשֶׁת!

הַשֶּׁמֶשׁ אֶת אוֹר זְהָבָה כְּבָר מַגֶּשֶׁת!

גָּדוֹל כְּבָר הַיּוֹם! וְהִנֵּה רוֹאִים אָנוּ,

גַּבְרִיאל, בַּעַל־הַבַּיִת שֶׁל יוֹסְל שֶׁלָּנוּ,

שֶׁסַּנְדְּלָר הוּא בַּיּוֹם וְשׁוֹמֵר הוּא בַּלַּיִל,

חוֹלֵץ עַצְמוֹתָיו, מִתְמַתֵּחַ, בֶּן־חַיִל.

אוֹמֵר “מוֹדֶה אָנִי”, וְהוּא מִתַּמֵּהַּ,

מַדּוּעַ גַּם הֶגֶה אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ?

הֵן צִיפָּא כָּל יוֹם תְּעִירֶנּוּ כַּסֵּדֶר;

לְאָן הִיא הָלְכָה? וּמַה שֶּׁקֶט בַּ“חֶדֶר”?

הַאִם זֶה חֲלוֹם? הוּא פּוֹכֵר אֶת יָדָיו,

מַבִּיט לַכִּירָה – מְהַבְהֵב הַשִּׁלְהָב,

מָרָק מִתְבַּשֵּׁל – טַעֲמוֹ הוּא מַרְגִּישׁ,

וּמִן הַמִּטָּה הוּא כַּחֵץ קוֹפֵץ חִישׁ,

תּוֹפֵס מַגָּפָיו וּמוֹשְׁכָם בָּאָזְנַיִם,

מְחַיֵּךְ, אַךְ קוֹפֵא הַחִיּוּךְ בַּשְּׂפָתַיִם;

וּמַדְלִיחַ יוֹתֵר מַבָּטוֹ הֶעָמוּם,

רֹאשׁוֹ הַמְדֻבְלָל מִסְתּוֹבֵב כְּהָמוּם.

הֵיכָן הֵם כֻּלָּם? הָרַ' יוֹסְל הַ“חֶדֶר”?

נוֹפֵל עָלָיו פַּחַד מִזֶּה סוֹד־הַסֵּתֶר;

מִצְחוֹ מִתְקַמֵּט מִדְּאָגָה, אַךְ סוֹף־סוֹף

יוֹצֵאת צִיפָּא מִתּוֹךְ הַקִּיטוֹן: “בֹּקֶר טוֹב!”

הָעָב נֶעֶלְמָה, הַדְּאָגָה לָהּ הוֹלֶכֶת,

וְאוֹר בַּפָּנִים וּנְהָרָה מְחַיֶּכֶת;

וּכְבָר צוֹחֲקִים שְׁנֵיהֶם כִּצְחוֹק־יֶלֶד.

לִשְׁאֹל אֵין שָׁהוּת, הוּא שָׁכַח אֶת הַפֶּלֶא.

הוּא נוֹטֵל אֶת יָדָיו, הִיא שׁוֹפְכָה לַקְּעָרָה

וְחוֹפֶפֶת רֹאשׁוֹ. הוּא מַרְעִיד מִקָּרָה,

הַתִּינוֹק הַגָּדוֹל; אוּלָם הִיא מְסַבֶּנֶת

וּמְנַגֶּבֶת הֵיטֵב וְכֻלּוֹ מְרַעֲנֶנֶת.

אַחַר־כָּךְ הִיא סוֹרֶקֶת אוֹתוֹ בְּמַסְרֵק

וְהוּא מְחַיֵּךְ מְרֻעֲנָן וְצוֹחֵק.

אֶת שַׂק־הַתְּפִלִּין מִן הַקִּיר הִיא הֵסִירָה:

“נוּ, קַח, הִתְפַּלֵּל!” בְּחִבָּה לוֹ הִמְסִירָה.

אַךְ הוּא אֶת הַשַּׂק עִם הַיָּד הוּא לוֹפֵת,

וְצִיפָּא מוֹשֶׁכֶת יָדָה: "לֹא חוֹמֵד!

לֹא עַכְשָׁו הַשָּׁעָה, הִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה!"

וְהִיא לַעֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן מַתְחִילָה.

כָּאן מַיִם לִטֹּל, וְכָאן מֶלַח, פִּלְפֵּל,

הַכַּף, הַסַּכִּין, וְהַצְּנוֹן, הַבָּצֵל;

מַזְלֵג מְשַׁמְּשׁוֹת אֶצְבְּעוֹת כָּל הַיָּד –

אַחַת הַקְּעָרָה וְהַלֵּב גַּם אֶחָד!

וְהִנֵּה הוּא רוֹקֵק לְ“עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ”,

וּכְבָר הִיא מוֹזְגָה הַמָּרָק טוֹב־הָרֵיחַ;

בִּמְקוֹם אִטְרִיּוֹת – כְּעָכִים רַק שְׁלשָׁה,

בָּשָׂר רַק כַּזַּיִת, עַל־כֵּן הִיא בּוֹשָׁה…

הָרֹאשׁ הַמְדֻבְלָל – הוּא מַתְחִיל מִתְכּוֹפֵף,

חַשֵּׁק הִתְחַשֵּׁק לוֹ, בְּפִיו הוּא נוֹשֵׁף;

וְצִיפָּא הֵיטֵב מְבִינָה וּמַרְגֶּשֶׁת,

וְאֶת שִׂפְתוֹתֶיהָ אֶל פִּיו הִיא מַגֶּשֶׁת.

אֲבָל הִיא נִזְכֶּרֶת וְגַם מִתְבַּהֶלֶת,

אֵיךְ יָכְלָה מִמֹּחָהּ דָּבָר זֶה לְשַׁמֵּט?

"הֲיָדַעְתָּ, גַּבְרִיאל, כִּי חוֹלֶה הוּא הַיֶּלֶד?

וְעַל־כֵּן הָרַ' יוֹסְל בַּקְּלוֹיְז מְלַמֵּד…

הוּא נֶחְרָב, הַיָּתוֹם, יִשְׁמְרֶנּוּ אֱלֹהִים!

הֲרֵי הוּא מְעַנָּם בְּאַכְזְרִיּוּת, הַתּוֹלָעִים!

עַכְשָׁו הוּא יָשֵׁן. וְאוּלָם לִפְנֵי כֵן

לוּ שָׁמַעְתָּ קוֹלוֹ… רַחְמָנוּת, הַמִּסְכֵּן!"

וְנִקְווֹת הַדְּמָעוֹת בְּעֵינֶיהָ, וְהַתְּכֵלֶת

מֵרֹב הַתּוּגָה מַאֲפִירָה וּמַאֲפֶלֶת.

"רַ' יוֹסְל, הַאֲמֵן, הוּא חַיָּה הַטּוֹרֶפֶת,

וְרָאוּי שֶׁיִּקְרָעוּהוּ כַּדָּג!" הִיא זוֹעֶפֶת.

“הוֹי, צִיפָּא, מַדּוּעַ?” – "הַאִם עוֹד מְעַט הוּא?

עַנֵּה יְעַנֶּה הַיָּתוֹם הֶעָזוּב…"

"לְכָךְ נִתְכַּוַּנְתְּ? דָּבָר זֶה רַק בִּלְבַד הוּא?

הֲרֵי הוּא יַעֲשֶׂנּוּ אָדָם הֶחָשׁוּב!"

"אַךְ לְפִי־הַשָּׁעָה הוּא חָלוּשׁ וּבְלֹא כֹּחַ…

הָכֵיצַד מִתְאַכְזְרִים לְעַנּוֹת כָּךְ תִּינוֹק?"

הוֹי צִיפָּא, כֵּיצַד לֹא תָּפַסְתְּ עוֹד בַּמֹּחַ,

שֶׁבִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ כָּל זֶה טוֹב וּמָתוֹק?

הוּא מוֹשְׁכָה אֶל עַצְמוֹ, מוֹשִׁיבָה בְּחֵיקוֹ:

"כָּךְ אוֹמְרִים מֻפְקָרִים, כָּל בְּנֵי־בְּלִיַּעַל!

הַיֵּצֶר־הָרַע – הוּא מַתְפִּיחַ בְּצֵקוֹ!…

לוּ שָׁמַעַתְּ דְּבַר הָאַלְשִׁי"ךְ עַל עֹנֶשׁ מִמַּעַל!…

הוֹהוֹ, לוּ שָׁמַעַתְּ מְעַט אַלְשִׁי"ךְ בְּזוֹ הַשַּׁבָּת!

הַנְּשָׁמָה – לֶהָבָה הִיא הָאוֹכְלָה אֶת הַגּוּף!…

וְאוּלָם רַק הַגּוּף שֶׁנִּשְׂרַף וְנִלְהַט –

הוּא נָקִי וְטָהוֹר וְיָקָר וְחָשׁוּב…

הֵן תּוּכְלִי זֹאת לִרְאוֹת בָּעֵינַיִם, בַּחוּשׁ:

הַסַּנְדְּלָר, הַנַּגָּר – גּוּפָם גַּס וְגוֹשֵׁם…

אוֹ קַצָּב אוֹ נַפָּח… אַךְ הָרַב – הוּא כָּחוּשׁ!

אֵין חִיּוֹת בּוֹ, אֵין כֹּחַ, כָּל־עוֹד הוּא נוֹשֵׁם…

וְאוּלָם שְׂכָרוֹ לְעָתִיד, שָׁם לְמַעְלָה,

מְקוֹם־שָׁם אֵין לַגּוּף חֲשִׁיבוּת – מַה יִּגְדַּל!

וּכְנֶגְדּוֹ הַסַּנְדְּלָר, הַנַּגָּר, וְכֵן הָלְאָה –

לֹא תִהְיֶה לָהֶם שָׁם שׁוּם־דֵּעָה כְּלָל־וּכְלָל!

כִּי בְּשָׁם, אֵין עַזּוּת, אֵין הוֹפְכִים שָׁם כּוֹס יַי"שׁ,

וּפִתְגָּם חַיְּטוֹנִי – שָׁם אֵינֶנּוּ סְחוֹרָה!

שָׁם יוֹשְׁבִים הָאָבוֹת, צַדִּיקִים וּרְחַ"שׁ

וְכִבְיָכוֹל בְּעַצְמוֹ מְלַמְּדָם שָׁם תּוֹרָה!…

וּלְוַאי שֶׁאֵשֵׁב גַּם אֲנִי אִתָּם יַחַד,

וּלְוַאי הֲבִינוֹתִי בִּזְעִירֵי הָאוֹתִיּוֹת!…"

וְכָאן צִיפָּא קוֹפֶצֶת: "וַאֲנִי לְךָ מַבְטַחַת,

לֹא הָיִיתִי רוֹצָה אִשְׁתְּךָ אָז לִהְיוֹת!

בַּת־חַיָּט אִשְׁתְּךָ, בַּת אָבִי וּמוֹרִי,

וְשִׂכְלִי יִשָּׁאֵר לְעוֹלָם חַיָּטִי,

וַאֲפִלּוּ יִהְיוּ שָׁם פּוֹשְׁטִים אֶת עוֹרִי! –

הֲשָׁמַעְתָּ דְבָרַי, גַּבְרִיאֵל חַיָּתִי?

וְאֵינֶנִּי סוֹבֶלֶת כָּזֶה… דָּג־מָלוּחַ

שְׁרוּי מַיִם־שֶׁלָּנוּ וּבְחֹמֶץ כָּבוּשׁ,

וְהַבֵּט לֹא אוּכַל עַל שָׂפָם הַמָּרוּחַ

בְּטַבַּק־שֶׁל־רִיחָה וּבְמִיץ הָעִטּוּשׁ…"

וְעַכְשָׁו הִיא חוֹזְרָה וְעַל בִּרְכָּיו הִיא יוֹשֶׁבֶת

וְאֶת קְצוֹת שְׂפָמוֹ הִיא מוֹשְׁכָה וּמְלַטֶּפֶת:

“אַל תַּרְבֶּה לְהַרְהֵר בְּדִבְרֵי הָאַלְשִׁי”ךְ!

הַתּוֹרָה – רַק אַחַת הִיא, וְאַחֶרֶת אֵינֶנָּה!

וַאֲנִי יְדַעְתִּיהָ מִן הַ“צְאֶינָה וּרְאֶינָה”!

(אִם הִתְחַלְתָּ לְנַעְנְעֵנִי עַל בִּרְכֶּיךָ, תַּמְשִׁיךְ!)

אַל תִּפְחַד! וַחֲדַל מִצְחֲךָ לְקַמֵּט!

אִשְׁתְּךָ – הִיא אוֹתְךָ תּוֹרַת־אֵל תְּלַמֵּד!

הֵם מוֹשְׁכִים אֶת כֻּלָּנוּ בָּאָף!

מִפְּנֵי־מָה לְגַן־עֵדֶן פָּתוּחַ הַדֶּרֶךְ

רַק לְכָל חוֹלֵה־מֵעַיִם וּלְכָל כְּשַׁל־בֶּרֶךְ

וּלְכָל שֶׁחָוַר וְצָהַב?

הַאֻמְנָם חַלָּשִׁים וּלְקוּיִים בַּחַוֶּרֶת

הָיוּ הָאָבוֹת, הַשְּׁבָטִים הָעֲשֶׂרֶת?

הֲשָׁכַחְתָּ קוֹלוֹ שֶׁל יוֹסֵף שֶׁהִגִּיעַ

עַד בֵּיתוֹ שֶׁל פַּרְעֹה בִּכְיָתוֹ כִּי הִשְׁמִיעַ?

וְקוֹלוֹ שֶׁל יְהוּדָה, עֵת זָעַק בְּכַעֲסוֹ –

לֹא הֵרִים אֶת פַּרְעֹה מִן הַכֵּס וַיְנַשְׂאוֹ?

וְאוּלַי לִי תֹאמַר, כִּי יוֹסֵף הַצַּדִּיק

לֹא זָכָה בְּגַן־עֵדֶן לָבוֹא וְלָשֶׁבֶת?

וַהֲרֵי הוּא הָיָה יְפֵהפֶה, הַמַּזִיק,

וְכָל בַּת בְּמִצְרַיִם בּוֹ הָיְתָה מְאֹהֶבֶת!

וְשִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר עִם דְּלִילָה הַשְּׁחַרְחֶרֶת?…

הוֹ, לְמִי הֵם רוֹצִים לְבַלְבֵּל אֶת הַמֹּחַ?!

שְׁמָעֵנִי, גַּבְרִיאל! וַאֲנִי לְךָ אוֹמֶרֶת –

אַל תִּשְׁמַע דִּבְרֵיהֶם עַל נְשָׁמָה בְּלֹא כֹחַ!"

וְכָאן צִיפָּא אֶצְבָּעָהּ עַל חָטְמָהּ הִיא מַנַּחַת:

"וְתִרְאֶה עוֹד, גַּבְרִיאל, כִּי גַם זֶה הַפָּרוּשׁ…

מֵי־נַחַת יַעֲמִיקוּ לַחֲתוֹר עָמְקֵי־שַׁחַת…"

וְכָאן הִיא לוֹ מוֹסֶרֶת סוֹדָהּ הַלָּחוּשׁ…

גַּבְרִיאל מְחַיֵּךְ לֹא־מַאֲמִין: "הַאֻמְנָם?!

וּפִתְאֹם הֵם קוֹפְצִים הַקִּיטוֹנָה לָבוֹא,

כִּי שָׁמְעוּ קוֹל־מַפָּל בָּא לְפֶתַע מִשָּׁם –

הַיָּתוֹם הַמִּסְכֵּן – הוּא נָפַל מִמִּשְׁכָּבוֹ…

וּבְקֶצֶף עַל פִּיו: "הוֹי אִמִּי, הוֹי עֲטֶרֶת!

מַהֲרִי נָא וּבוֹאִי, גָּרְשִׁי הַשְּׂמָמִית!

הִיא מוֹצֶצֶת דָּמִי, הִיא מֹחִי מְנַקֶּרֶת,

עוֹד מְעַט אֶת כֻּלִּי, אֶת כֻּלִּי הִיא תָמִית!…"

*

הַיָּתוֹם – לְאִטּוֹ בּוֹ הָרוּחַ נִרְגָּעָה,

וּבְקשִׁי נִרְדַּם אַחַר טֵה עִם לִימוֹן…

“וּלְךָ, הָרַ' יוֹסְלִי” – צִיפָּא פִּעְפָּעָה –

“אֲשַׁלֵּם שְׂכָרְךָ אֲסִימוֹן וַאֲסִימוֹן!”

הַעֲמֵד תַּעֲמִיד לוֹ חֻפָּה מְחֻיֶּטֶת…

וִיחַדֵּשׁ אֱלֹהִים אֶת כֹּחוֹת הַיָּתוֹם!…

מִתּוֹךְ כַּעַס וָצַעַר כֻּלָּהּ הִיא רוֹטֶטֶת,

הִיא נוֹשְׁקָה לַיָּתוֹם וּמְלַטְּפָה כָּל מְתֹם.

וְגַבְרִיאל עוֹמֵד רֶגַע, עוֹצֵם הָעֵינַיִם,

פָּנָיו מַחְוִירוֹת, הוּא נוֹשֵׁךְ הַשְּׂפָתַיִם.

“רִבּוֹנוֹ־שֶׁל־עוֹלָם, זֶה כִּשּׁוּף”…הוּא רוֹטֵן,

וְעַל כַּף הַמַּנְעוּל אֶת יָדוֹ הוּא נוֹתֵן.

אוּלָם כַּף הַמַּנְעוּל נִרְעֲדָה… הִנֵּה בָּא הוּא,

זֶה הָאִישׁ הָרַ' יוֹסְל… וְנִפְחַד גַּבְרִיאֵל:

הַכִּירָה קְרִירָה, וְעֵצִים בָּהּ לֹא בָאוּ,

כִּי מֵרֹב הַצָּרָה שָׁכְחָה לְבַשֵּׁל.

וְהוֹלֵךְ הָרַ' יוֹסְל, עוֹבֵר לוֹ בְּנַחַת

בְּאָפְלוֹ שֶׁל הַחֶדֶר לַפִּנָּה הַנִּדַּחַת,

לְמִטַּת הַיָּתוֹם… וּפִתְאֹם – מִתְנוֹדֵד

וְנֶעְמַד מְפֻחָד וּמְאֻבָּן כְּמוֹ נֵד!

וּמְחַיֶּכֶת לוֹ צִיפָּא: "מְחַל, אֲבַקְשֶׁךָ,

שֶׁאֵחַרְתִּי הַיּוֹם… רַק עַכְשָׁו אֲבַשֵּׁל…

אֵין לָסוּר… הוּא חוֹלֶה… הֵן תִּרְאֶינָה עֵינֶיךָ…

הוּא חָלַם שֶׁעָלָיו עַכָּבִישׁ מִזְדַּחֵל.

לְפָחוֹת זֶה הַיּוֹם לוֹ מוּסָר אַל תַּטִּיפָה…

שֶׁיִּישַׁן וְיַחֲלִים, וְנַפְשׁוֹ בּוֹ תִשְׁקֹט!

וְהַיּוֹם בְּחַדְרֵנוּ תִּסְעַד – הִיא הוֹסִיפָה –

אַבְעִיר אֵשׁ זֶה הָרֶגַע וְרֹטֶב אֶשְׁפֹּת.

וּבִהְיוֹת הַתַּבְשִׁיל מְבֻשָּׁל כָּל הַצֹּרֶךְ,

לַשֻּׁלְחָן אֶקְרָאֲךָ,רַ' יוֹסְל לָבוֹא."

וְרַ' יוֹסְל יוֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ בְּרֹב טֹרַח

וְנֶאֱנַח אֲנָחָה מֵעָמְקֵי לְבָבוֹ.

*

הוּא יוֹשֵׁב בַּכִּסֵּא וְנוֹשֵׁם בְּלֹא כֹחַ,

לוֹהֲטִים רַעְיוֹנוֹת מְשֻׁנִּים לוֹ בַּמֹּחַ,

וְעֵינָיו לוֹהֲטוֹת־לוֹהֲטוֹת, אֵשׁ אוֹכֶלֶת

בְּמַרְגְּלוֹת הַיָּתוֹם בְּרֹאשׁוֹ הוּא מַגִּיעַ,

הוּא רוֹצֶה כְּאֵבוֹ מִלִּבּוֹ לְהַבִּיעַ,

וְאוּלָם אֵין דִּמְעָה מִן הָעַיִן נוֹפֶלֶת.

הֵן רוֹתְחוֹת, מְרַתְּחוֹת, מִתְיַבְּשׁוֹת בָּעֵינַיִם.

“רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם” הוּא פּוֹכֵר הַיָּדַיִם.

"רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם הֲלֹא אֵל רַחוּם אָתָּה,

הַאִם אֵין תַּקָּנָה לִי, אֶלָּא שְׁאוֹל־מָטָּה?

הַאִם אֵין עוֹד שׁוֹמֵעַ לְקוֹל מְשַׁוֵּעַ,

וְהַבָּא לִטָּהֵר… לֹא יִהְיֶה לוֹ מְסַיֵּעַ?

הֵן הַיֵּצֶר־הָרַע הוּא פַּרְעֹה… הוּא מִצְרַיִם…

שֶׁיִּהְיֶה, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בְּשַׁלַּח!

רַק לְךָ אֶהְיֶה עֶבֶד, אֲדוֹן הַשָּׁמַיִם!…

הוֹשִׁיעֵנִי מִיָּד, וְלוּ־גַם בְּיַד־מַלְאָךְ!"

*

"בִּזְכוּת צַדִּיקִים קַדְמוֹנִים וְאָבוֹת

יְגוֹנְנוּנִי מִשְּׂמֹאל וְיָמִין מֶרְכָּבוֹת…

אֶבְעֲרָה כְּמוֹ אוּד…הַסְתִּירֵנִי, הַחְבֵּא

מִן הַלַּהַב הַזֶּה, הַשּׂוֹרֵף, הַלּוֹחֵשׁ,

וִיקֻיַּם בִּי מִקְרָא: כְּאוּד מֻצָּל מֵאֵשׁ…

וְאִם לָאו – אֶת הָאֵשׁ הַלּוֹהֶטֶת כַּבֵּה!

כְּמוֹ בֵן אֶתְחַנֵּן וְאַפִּיל תְּחִנָּה:

הַכְעִירֶנָּה, אֵלִי, קַח מִמֶּנָּה חִנָּהּ,

וְאִם לָאו – לְפָחוֹת בַּעֲלָהּ יִשָּׁאֵר

בְּבֵיתוֹ וְאַל־נָא לְיִחוּד פֹּה אַגִּיעַ!

נָא שָׁבְרֵנִי כַּחֶרֶס הַנִּשְׁבָּר – וְאֶשָּׁבֵר!

וְאַל־נָא תַּשְׁאִירֵנִי אִתָּהּ פֹּה אַרְגִּיעָה!

שֶׁכֵּן אִם הוּא הוֹלֵךְ לוֹ, וְהִיא אִתִּי יַחַד –

הוֹי אֵלִי! אֶת שִׁמְךָ הַקָּדוֹשׁ הִיא מַשְׁכַּחַת…

מַחֲשָׁבוֹת אֲפֵלוֹת בּוֹעֲרוֹת בִּי כַּזֶּפֶת!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֵן אַתָּה בִּי יוֹדֵעַ,

בְּכָל עֶצֶב וָגִיד, בַּוָּרִיד הַנּוֹבֵעַ,

בְכָל שְׁסָ“ה וּרְמַ”ח… וְדַעְתִּי מִטָּרֶפֶת!

הַקְלִפָּה תִתְגַּבֵּר, אַלְלַי, וּתְנַחַצֵּ…

הֵן תּוּכַל עוֹד לִגְעֹר בַּשָּׂטָן הַמְרַצֵּחַ!

לֹא אֶרְצֶה נִסְיוֹנוֹת! שֶׁיְּחַפֵּשׂ לוֹ הַטֶּרֶף

בֵּין גְּדוֹלֵי הָעוֹלָם… בְּמִטָּתוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה…

שָׁם וַדַּאי יִשָּׁאֵר מְהֻמָּם בִּמְקוֹמוֹ

מִתִּגְרַת כָּל שִׁשִּׁים הַגִּבּוֹרִים שׁוֹלְפֵי־חֶרֶב!

*

הַשּׁוֹמֵר מֵאִשְׁתּוֹ, הוּא שׁוֹמֵעַ, נִפְרָד הוּא,

סוֹגֵר אֶת הַדֶּלֶת, סִפֶּיהָ יִרְעָדוּ.

“חֲבַל עַל דְּאָבְדִין!” הוּא חוֹשֵׁב מִתְיָאֵשׁ!

הוּא תוֹלֵשׁ פֵּאוֹתָיו וְצוֹבֵט הַלְּחָיַיִם,

וּפוֹכֵר בְּרֹב צַעַר אֶצְבְּעוֹת הַיָּדַיִם,

הוּא נִכְסָף לַקְּרִיאָה וּמְפַחֵד כְּמֵאֵשׁ!

הוּא צוֹנֵחַ מֵעַל הַכִּסֵּא, הוּא כוֹרֵעַ,

הוּא לָקוּם מִתְאַמֵּץ, וְלַשָּׁוְא מִתְיַגֵּעַ.

“הוֹי, שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים”, הוּא חוֹזֵר בְּלִי הֶרֶף,

וְאוּלָם הַגִּבּוֹרִים מַעֲלִים בּוֹ מִקֶּרֶב

אֶת שְׁאָר שִׁיר־הַשִּׁירִים לְדוֹבֵב הַשְּׂפָתַיִם

הַפְּסוּקִים נִדְחָקִים כִּבְנֵי־צֹאן בַּמִּשְׁפְּתַיִם

(אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בְּדִבְרֵי הַכָּתוּב!)

וּמִנִּי “יִשָּׁקֵנִי” אֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה

עַד “הָרֵי הַבְּשָׂמִים” שֶׁבְּסוֹף הַמְּגִלָּה –

הַפְּסוּקִים מִתְפָּרְצִים וְעוֹלִים בְּעִרְבּוּב.

נִדְמֶה לוֹ, כִּי צִיפָּא – מוּלוֹ הִיא עוֹמֶדֶת,

וְהִיא מַפְסִיקָה, וְלָצוֹן לָהּ חוֹמֶדֶת:

"הַאֻמְנָם רַק לִכְנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל נִתְכַּוַּנְתָּ?

הֵן שִׁנַּי הֵן כֻּלָּן מַתְאִימוֹת וּקְצוּבוֹת,

וְעֵינַי – הֵן יוֹנִים, זוּג יוֹנִים אֲהוּבוֹת,

הַאִם פַּעַם יָפֶה בְּעֵינַי הִתְבּוֹנַנְתָּ?

אֲנִי הַחֲבַצֶּלֶת!" צוֹחֲקָה הִיא בְּגָלוּי…

"וּרְאֵה צַוָּארִי, כַּמִּגְדָּל הַבָּנוּי!

וּלְחָיַי – כַּוְּרָדִים, וְשָׁדַי – הַרְרֵי־אֵל!

לֹא כִּבְנוֹת הַגְּבִירִים, הָרְפוּדוֹת בְּמוֹכִים –

הֵן אֲנִי שׁוֹשָׁנָה אֲמִתִּית בֵּין חוֹחִים!

וְאֵלַי תִּתְכַּוֵּן, לֹא אֶל כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל!

עִנְיַן כְּנֶסֶת־יִשְׂרָאֵל נָא עֲזֹב בִּמְקוֹמוֹ!

פֹּה אֲנִי שׁוּלַמִּית, וְאַתָּה הוּא – שְׁלֹמֹה!

בּוֹא, שִׂימֵנִי לְךָ כַּחוֹתָם עַל הַלֵּב!

הֶבֶל־פִּי – תַּפּוּחִים, מִמִּתְקוֹ תִּתְעַלֵּף!

מַה תִּפְחַד, הָרַ' יוֹסְל? שֵׁן אֶל שֵׁן מַה תַּחֲרֹק?

הַשָּׂטָן, הוּא, תִּסְבֹּר, הָעוֹשְׂךָ פֹּה לִצְחוֹק?

חַס־חָלִילָה! קְדוֹשִׁים הַדְּבָרִים וּגְבֹהִים!

כַּכָּתוּב: “שַׁלְהֶבֶתְיָה” – הַשַּׁלְהֶבֶת מֵאֱלֹהִים!

וּרְאֵה, מְחַיֶּכֶת אֲנִי וּמְאֻשֶּׁרֶת!"

וְעֵת צִיפָּא הָאֲמִתִּית לוֹ תִקְרָא: "הָרַ' יוֹסְל,

הֲרֵינִי כְּבָר פּוֹרֶכֶת הַכְּעָכִים אֶל הָרוֹסְל!",

בְּרַעַד רַגְלוֹ אֶת הַסַּף הִיא עוֹבֶרֶת.

ה

אֶת זֹאת בַּמַּצְפּוּן הַטָּהוֹר עוֹד אַגִּידָה:

הוּא נָטַל אֶת יָדָיו וּלְנַגְּבָן הוּא גָמַר.

וְאוּלָם בְּוַדָּאוּת לֹא אוּכַל וְאָעִידָה,

אִם “שְׂאוּ יְדֵיכֶם” בֶּאֱמֶת הוּא אָמַר.

נִדְמֶה, כִּי הוּא רַק מְלַחֵשׁ: “הוֹי, קְלִפָּה”,

וְאֵינֶנּוּ אוֹמֵר הַבְּרָכָה הָרְגִילָה.

“נוּ, שֵׁב נָא, רַ' יוֹסֶלִי”, מְחַיֶּכֶת לוֹ צִיפָּא,

"אָנָא שֵׁב נָא בָּזֶה, בִּמְקוֹמִי, בִּמְחִילָה.

וּבָרֵךְ כְּבָר, רַ' יוֹסְל, הַמָּרָק מְחַכֶּה לָךְ…

וְאַתָּה רַק אוֹמֵר וְאוֹמֵר, וְאֵין נַחַת…

הוּא נִשְׁמַע לָהּ. "הִנֵּה, פֹּה הַכַּף. וּפֹה מֶלַח…

הֲתִמְאַס בִּי, רַ' יוֹסְל, לֶאֱכֹל אִתִּי יַחַד?

וְעַל מָה זֶה תִּמְאַס בִּי? אֵינֶנִּי סוֹבֶרֶת…

הַאֻמְנָם כֻּלֵּי הַאי הִנְנִי מְאוּסָה?

בַּעֲלִי, גַּבְרִיאֵל, אוֹמֵר “לֹא מְכֹעֶרֶת”

וְאַגַּב הוּא נוֹשְׁקֵנִי כְּמוֹ מְזוּזָה…

“אַתְּ מַמָּשׁ סֻכָּרִיָּה” – הוּא אוֹמֵר. אוּלָם אָתָּה –

הֵן אַתָּה יְהוּדִי מְשֻׁנֶּה וְאַחֵר!"

(הַקַּדַּחַת עוֹבְרָה בּוֹ מִלְמַעְלָה לְמַטָּה,

וְקוֹדֵחַ, רוֹתֵחַ לִבּוֹ וּבוֹעֵר).

"בַּעֲלִי גַּבְרִיאֵל… הֵן הוּא טוֹב וּבַעַל־נֶפֶשׁ

וּבַעַל מֶזֶג נָעִים… וְשָׁקֵט וְשָׁלֵו…

אַךְ פָּשׁוּט כִּגְרוֹפִית… וְנָמוּךְ כְּמוֹ רֶפֶשׁ…"

(וּבָזֶה הִיא נֶאֱנַחַת מֵעֹמֶק הַלֵּב).

"הֵן אָמְנָם, זְקָנוֹ בְּלֹא קִצִּים הוּא סָרוּק…

פְּאוֹתָיו עֲשׂוּיוֹת כְּטַעֲמִי בְּדִיּוּק,

אַךְ גַּסּוֹת!… הָרַ' יוֹסְל, לוּ לְךָ הָיָה מֻתָּר…"

(כָּל הַבַּיִת הוֹלֵךְ סְבִיבוֹ סְחַרְחַר).

"לוּ אַתָּה בְּלִי פֵּאוֹת… וְזָקָן בְּלִי זְנָבוֹת!

יְהוּדִים לַמְדָּנִים, הֵן כֻּלְּכֶם רַק שׁוֹטִים!

הַתּוֹרָה מַתִּיזָה מֵעֵינֵיכֶם לֶהָבוֹת,

הַחָכְמָה מִפְּנֵיכֶם מַצְלִיפָה כִּבְשׁוֹטִים!

הַיָּפוֹת בַּנָּשִׁים עֲלֵיכֶם תַּעֲרֹגְנָה!

וְאַתֶּם נוֹעֲצִים מַבַּטְכֶם בָּאֲדָמָה…

הַפֵּאוֹת פְּנֵיכֶם הַיָּפִים תַּהֲרֹגְנָה!

דִּבְלוּלֵי הַזָּקָן יַהַפְכוּם לִשְׁמָמָה…

*

שַׁאֲלוּ, אֵיפֹה צִיפָּא לָשׁוֹן זוֹ לָקָחָה?

סַךְ־הַכֹּל הֵן בִּתּוֹ שֶׁל חַיָּט הִיא הָיָתָה.

רְחוֹקָה מִסְּפָרִים, תַּ"ק מִילִין מֵרוֹמָנִים,

וַאֲפִילוּ אֶת שָׁמֶ"ר הֵן הִיא לֹא קָרָתָה.

הִיא בִתּוֹ שֶׁל חַיָּט וּלְחַיָּט גַּם נֶכְדָּה הִיא,

מֵהֵיכָן לָהּ כָּל אֵלֶּה הַפַּח וְהָרֶשֶׁת?

מֵהֵיכָן לָהּ הַצְּחוֹק, הַחִיּוּךְ הַמְתַעְתֵּעַ?

הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן הִנִּיחָם לָהּ לָרֶשֶׁת!

כָּךְ דִּבֵּר הַנָּחָשׁ הַקַּדְמוֹן בְּגַן־עֵדֶם,

וְנִקְבְּעוּ הַדְּבָרִים בְּמִתְקָם מִנִּי־קֶדֶם

בִּלְבָבָהּ הֶחָמִים וְהָרַךְ שֶׁל חַוָּה…

וְחַוָּה מוֹרִישָׁה לִבְנוֹתֶיהָ כַּחֹק

אֶת הַבְּכִי שֶׁבַּקּוֹל, אֶת הַתְּמָד שֶׁבַּצְּחוֹק

וְחִיּוּךְ הַמּוֹשֵׁךְ וּמְפַתֶּה לְאַהֲבָה…

תּוֹרָה־זוֹ לֹא נִלְמֶדֶת, לֹא נִקְנֵית בְּרֹב יֶגַע:

בַּנְּקֻדָּה הַנְּכוֹנָה אִם נָגַעְתָּ רַק נֶגַע –

וְנִשְׁפָּךְ דְּבַשׁ־הַשִּׂיחַ כְּלַחַשׁ שֶׁל רָז!

פְּרָחִים מְפִיצִים אַבְקָתָם עַל נַפְשֶׁךָ,

וְדוֹמֶה, מַלְאָכִים מְשׁוֹרְרִים תְּהִלָּתֶךָ,

וְאַתָּה מִתְמוֹגֵג בְּקַרְנֵי שֶׁמֶשׁ־פָּז!

זֶה כֹּחוֹ שֶׁל נָחָשׁ. כִּי לֹא רַק אֶת סָבֵנוּ

הוּא הֶגְלָה מִגַּן־עֵדֶן, הָרֹאשׁ לְאוֹיְבֵינוּ,

לֹא לְאָדָם הָרִאשׁוֹן לְבַדּוֹ עָשָׂה זֹאת!

וְלֹא רַק אֶת שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר הוּא הֶחֱלִישׁ –

הוּא גֵּרַשׁ מִשַּׁעֲרֵי הַשָּׁמַיִם לֹא אִישׁ

יְחִידִי, אֶלָּא אֶלֶף אַלְפֵי רִבּוֹאוֹת!

לֹא נָכוֹן, לֹא נָכוֹן הוּא כִּי "שֶׁקֶר הַחֵן

וְהֶבֶל הַיֹּפִי"! כִּי אָמְנָם וְאָכֵן,

עֵת הַדָּם לְגַלְגֵּל וּלְהַרְתִּיחַ מַתְחִיל

וְנִשְׁפָּךְ דְּבַשׁ־הַשִּׂיחַ מִשְּׂפָתַיִם בְּחִיל,

וּמְצַלְצְלִים הַצְּלִילִים כְּמִין צִלְצְלֵי־פֶלֶא,

וְהַיּוֹם מְלַבְלֵב בִּלְחָיַיִם שֶׁל וֶרֶד,

וְעֵינַיִם נוֹצְצוֹת, יַהֲלוֹמִים שֶׁל תִּפְאֶרֶת –

מִי זֶה לֹא יִשְׁתַּכֵּר מֵ“אַרְבַּע כּוֹסוֹת” אֵלֶּה?

וּמַתְחִיל גְּרוֹנוֹ שֶׁל רַ' יוֹסְל נֶחְנָק,

וְכָל־עוֹד הוּא נוֹשֵׁם הוּא פּוֹלֵט שִׁנּוּק דָּק;

הוּא נִשְׁנָק וְהוּא סָח לָהּ: "אוֹי צִיפָּא־עֲטֶרֶת,

הִנֵּה־לָךְ הַפֵּאוֹת, וַהֲיִי לָהֶן גְּבֶרֶת!

וְגַם קְצוֹת הַזָּקָן לָךְ קָרְבָּן תֵּעָרַכְנָה!.."

וְצִיפָּא שֶׁלָּנוּ אֵינָהּ מְרַחֶמֶת,

מְפִיקָה זְמָמָהּ וְאֵינֶנָּה נִחֶמֶת,

וְיָדֶיהָ אֶל הַמִּסְפָּרַיִם תִּשְׁלַחְנָה…

*

הוֹ, הַאִם יְדַעְתֶּם טַעַם שְׁלַל־מִלְחָמָה?

בַּלַּיְלָה הַהוּא הִתְפָּאֲרָה בָּרָמָה

צִיפָּא־דְלִילָה שֶׁלָּנוּ, וּבְעֵינֶיהָ צְחוֹק אוֹר,

לִפְנֵי בַּעֲלָהּ גַּבְרִיאֵל בַּשָּׁלָל…

וְהוּא בּוֹ הִתְבּוֹנֵן וְרָאָה כָּל תַּלְתַּל:

פְּאוֹתָיו שֶׁל רַ' יוֹסְל – שִׁמְשׁוֹן הַגִּבּוֹר.

וְאֶת קְצוֹת הַזְּקַנְקַן! הוּא מִיָּד הִכִּירָם…

וְיַחְדָּו הֵם שְׂרָפוּם בְּתוֹךְ אֵשׁ הַכִּירָה…

אַךְ שְׁנֵיהֶם עֲצוּבִים הֵם: שׁוֹאֵל מַבָּטוֹ:

הַאִם־לֹא לוֹ שִׁלַּמְתְּ בְּאָשְׁרִי זֶה־הַטּוֹב?

הַאִם־לֹא לוֹ אוֹתִי אַתְּ בַּשַּׂק פֹּה מָכַרְתְּ?

לְשֵׁם מָה, לְשֵׁם מָה לְקַצֵּץ כֹּה מִהַרְתְּ?

וְגַם הִיא מִתְעַצְּבָה וְלִבְכּוֹת מִתְחַשֵּׁק לָהּ.

הִיא נוֹשְׁקָה לְבַעֲלָה, אַך אֵין הוּא מְנַשֵּׁק לָהּ.

"הַאִם־לֹא תַּאֲמִין עוֹד לְצִיפָּא? מַדּוּעַ?

הִשְׁלַכְתִּיהוּ הַחוּצָה, אֶת זֶה הַצָּבוּעַ!"

*

בִּמְאֻחָר מִתְעוֹרֵר הַמַּצְפּוּן בָּהּ בְּצִיפָּא,

וְנִצְבָּט בָּהּ הַלֵּב מֵרֹב צַעַר עַכְשָׁו;

פִתְאֹם וְנִפְסָק בָּהּ קוֹלָהּ וְנֶחְנָק הוּא,

וּמִבּשֶׁת כּוֹבֶשֶׁת פָּנֶיהָ בַּכָּף.

הִיא נוֹפְלָה עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל גַּבְרִיאֵל הַבַּעַל:

“הוֹי חָטָאתִי… עַתָּה כְּבָר בְּרוּרָה הַיְדִיעָה…!”

וְרוֹטְטִים כִּבְקַדַּחַת עַפְעַפַּיִם, שְׂפָתַיִם,

וְהִנֵּה הִיא פּוֹרֶצֶת פִּתְאֹם בִּבְכִיָּה!

“גַּבְרִיאֵל, מִתְחָרֶטֶת אֲנִי… מִצְטַעֶרֶת”

וְאֵינָהּ חֲדֵלָה אֶת בַּעֲלָהּ מִלְּחַבֵּק.

“אֲבַקֵּשׁ סְלִיחָתוֹ… וְאֶרְחַץ לוֹ הָרַגְלָיִם!”

גַּבְרִיאֵל רַק דּוֹמֵם בְּעַצְבוּת וְשׁוֹתֵק.

נֶעְלַם הָרַ' יוֹסְל! וּבְכָל הָעֲיֶרֶת

כְּבָר יָדוּעַ כֵּיצַד וְאֵיכָה זֶה קָרָה!

“אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, בַּחֲגוֹר־עוֹר וּבְאַדֶּרֶת”

(לֹא אֶחָד עוֹד בַּלַּיְלָה אוֹתוֹ כָּאן רָאָה).

"לִפְנוֹת־בֹּקֶר קְרָאוֹ, וְיָצְאוּ אֶל הַדֶּרֶךְ,

אֶל־מִחוּץ לַיִּשּׁוּב – וְכִי מָה הַדְּאָגָה!…

בְּוַדַּאי שְׁנֵיהֶם יַחַד, בִּמְעָרָה מְסֻתֶּרֶת,

בַּמִּדְבָּר, לוֹמְדִים “זֹהַר” וְאוֹר שָׁם נָגַהּ…"

אֶת הַנַּעַר הַיָּתוֹם לְעֵת־עַתָּה לָקָחוּ.

וְאִלּוּ הָאַחֵרִים, כָּל יַלְדֵּי הָעֲיָרָה,

הוֹרֵיהֶם מְצַפִּים, כִּי רַ' יוֹסְל יָשׁוּב עוֹד,

הֵן דָּבָר כְּגוֹן־זֶה כְּבָר לֹא פַּעַם קָרָה!

וּמִקְרֶה כְּגוֹן זֶה – זְמַנּוֹ חֹדֶשׁ בְּעֵרֶךְ;

רֹאשִׁישׁוֹ שֶׁל רַ' יוֹסְל הוּא אֵשׁ לֶהָבָה!

וְהוּא לֹא יְקַמֵּץ לוֹ גַם קְפִיצַת־הַדֶּרֶךְ

וְיַעֲבֹר בְּאַבְנֵטוֹ אֶת הַיָּם בֶּחָרָבָה!

*

אַךְ חוֹלְפוֹת הַשָּׁנִים, הַקִּיטוֹן עוֹד רֵיקָן הוּא,

עוֹד עָצוּב גַּבְרִיאֵל, וְגַם צִיפָּא עַצְמָהּ –

לִפְעָמִים הִיא עוֹמְדָה וְעֵינָהּ מִתְפַּלְבֶּלֶת

וְנוֹטֶפֶת מִמֶּנָּה לְפֶתַע דִּמְעָה!