רקע
ישראל כהן
עם הספר
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות

לא זכה אבי, ישראל כהן ז"ל, לראות בהופעת ספרו זה, שהכיו לדפוס בימיו האחרונים והגה בו במיטת חוליו בבית־החולים.

ישראל כהן החשיב מאוד את המסות הכלולות בספר אחרון זה, ובמיוחד את המסה הפותחת:“האקולוגיה בתחום הביקורת”. הוא תלה בה תקוות רבות, וקיווה שתועיל במשהו לטהר את האווירה הספרותית הלא־נקייה בתחום הביקורת בארץ, שהכאיבה לו מאוד. הוא היה גאה מאוד במונח זה–אקולוגיה–ששתל אותו בתחום ביקורת הספרות וראה בו תרומה ממשית ורבת־ערך לאווירה התרבותית בארץ.

במסה זו חיזק את דעתו משכבר, שלפיה הביקורת הספרותית היא סוג של יצירה, וחלים עליה כל כללי הכתיבה האמנותית.

יש לראות במסה זו את הצוואה הרוחנית שהשאיר אחריו ישראל כהן, המסאי והמבקר, לדורו ולדורות.

המסות העוסקות במישנתו של ק.ג. יונג, יש בהן המשך והשלמה לספרו ‘בחביון הספרות העברית–עיון לאור מישנתו של ק.ג. יונג’ (עקד, תשמ"א). סוגיה זו המשיכה להעסיק אותו כל הימים והוא שאף לעשותה נחלת־הרבים, על־מנת להפרות את המחקר הספרותי.

קריאתו “לעילוי הסוציאליזם העברי”, שהושמעה במסיבה ליובל ה־80 שלו, שנערכה מטעם המחלקה להשכלה גבוהה בהסתדרות (חשון תשמ"ו), היא אחת מהרצאותיו הפומביות האחרונות.

ישראל כהן חזר כאן על המפורסמות הצריכות חיזוק מתמיד. הוא הציע דרכים לחדש את ההיכרות של הנוער עם האידיאולוגיה הציונית־סוציאליסטית, לאחר שראה בצער רב את הפיחות שחל במעמדה. בכך נסגר המעגל. ראשית הופעתו על במת הספרות היתה בלבוב בשנת תרפ“ד בשאלות העוסקות בהגשמה האישית של הציונות, וסיומה באותן שאלות עצמן, כששים שנה מאוחר יותר. שוב חזר והדגיש את הצורך לחזור למקורות העבריים, על מנת לחזק את הקשר באמצעות החינוך בין הנוער לבין העקרונות הסוציאליסטייים והערכים האנושיים המצויים בתנ”ך ובתורה שבעל־פה.

במסות המוקדשות לאישים נבחרים, שלישראל כהן היה שיג־ושיח רוחני מתמיד עימהם, נוספו קווים חדשים, שלא נחשפו במסותיו הקודמות.

בסיום הספר הובאו שתי מסות־זיכרון, שהופיעו בעיתונו במלאות שבעה לפטירתו. הכותבים–א.ב. יפה ואורציון בתרנא–בני דורות שונים, הכירו היטב את יצירתו של ישראל כהן וליוו אותה מקרוב. שילוב זה מבטא את מקומות ומעמדו של ישראל כהן ואת השפעתה של משינתו הספרותית בקרב דורות ההמשך של קהל הקוראים והמבקרים.

נורית גוברין.


המלצות קוראים
תגיות