בְּעֶרֶב חָרְפִּי אֶחָד, קַר, סָעוּר וְגָשׁוּם, מָצָא אֱלִי כַּלְבָּה קְטַנָּה, צְנוּמָה, רְטֻבָּה וּמְלֻכְלֶכֶת בַּבֹּץ, עַל יַד מַחְסַן הַתַּעֲרֹבֶת. הוּא עָטַף אוֹתָהּ בִּמְעִיל שֶׁפָּשַׁט מִגּוּפוֹ, הֵבִיא אוֹתָהּ הַבַּיְתָה וְהוֹדִיעַ לְיַלְדֵי כִּתָּתוֹ שֶׁהִנֵּה זוֹ תִּהְיֶה מֵהַיּוֹם כַּלְבַּת הַכִּתָּה.

הַיְלָדִים יָדְעוּ שֶׁעִם אֱלִי לֹא מִתְוַכְּחִים וְאִם הוּא אָמַר, סִימָן שֶׁכָּךְ יִהְיֶה.

אַחֲרֵי רִיב דְּבָרִים אָרֹךְ בְּקֶשֶׁר לַשֵּׁם, הָחְלַט לִקְרֹא לַכַּלְבָּה נֹגַהּ.

־לְפוּיָה שֶׁל כַּלְבָּה יֹפִי שֶׁל שֵׁם! – כָּךְ סִכְּמָה נִצָּה, הַיַּלְדָּה הַגְּדוֹלָה בַּכִּתָּה, וְעִקְּמָה אֶת אַפָּהּ. אֱלִי רָחַץ אֶת נֹגַהּ בְּמַיִם חַמִּים, נִגְבָהּ יָפֶה יָפֶה, הֶאֱכִיל אוֹתָהּ וְהִרְבִּיץ אוֹתָהּ עַל מִטָּתוֹ. לַמָּחֳרָת כְּבָר הָיְתָה נָאָה קְצָת יוֹתֵר. עוֹד תִּרְאוּ אֵיזֶה יְפֵהפִיָּה תִהְיֶה נֹגַהּ – הִמְשִׁיךְ אֱלִי לַמָּחֳרָת אֶת הַוִּכּוּחַ מֵאֶתְמוֹל.

וְעַכְשָׁו הִתְחִיל וִכּוּחַ חָדָשׁ. אֵיפֹה יִבְנוּ מְלוּנָה לְנֹגַהּ וְאֵיזֶה מִין מְלוּנָה תִּהְיֶה זוֹ. צְרִיפוֹן עֵץ אוֹ בִּנְיַן בְּלוֹקִים; עִם אוֹ בְּלִי חָצֵר?

הַבָּנִים סָחֲבוּ אֶת הַבְּלוֹקִים, הֵכִינוּ אֶת הַמֶּלֶט וְהֶחָצָץ וְהֵרִימוּ אֶת הַקִּירוֹת. הַבָּנוֹת צָוְחוּ וְנָתְנוּ הֲמוֹן עֵצוֹת. לְבַסּוֹף נִשְׁלְמָה מְלוּנָה נָאָה עִם חָצֵר, בְּתוֹכָהּ נִפְרְשׂוּ שַׂקִּים יְבֵשִׁים וְהָעָמְדָה צַלַּחַת מְלֵאַת עֲצָמוֹת וְנֹגַהּ הוּבְלָה בִּשְׁיָרָה כְּשֶׁאֱלִי הוֹלֵך הָרִאשׁוֹן וּמוֹשֵׁךְ בַּחֲגוֹרָתָהּ, וּמֵאֲחוֹרֵיהֶם צוֹעֵד מִיכָאֵל, הַדּוֹחֵף אֶת נֹגַהּ מֵאֲחוֹרֶיהָ. בִּשְׁנֵי הַצְּדָדִים הָלְכוּ כָּל יֶתֶר הַיְלָדִים, וּמֵאָחוֹר הַיְלָדוֹת – שֶׁלֹּא תִּהְיֶינָה צָרוֹת.

נֹגַהּ נִכְנְסָה לַמְּלוּנָה בְּחֵשֶׁק רַב, גָּרְמָה אֶת הָעֲצָמוֹת חַת וּשְׁתַּיִם, דָּלְגָה מֵעַל דֶּלֶת הֶחָצֵר, וְעָמְדָה, מְכַשְׁכֶּשֶׁת זָנָב וּמְרַחְרַחַת יֶלֶד אַחַר יֶלֶד, מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְכָל יַעַד לָלֶכֶת.

לָשׁוּב לַמְּלוּנָה לֹא רָצְתָה, עַל כָּל הָאַרְמוֹן וִתְּרָה וְחָזְרָה לְקַפֵּץ בְּחַדְרֵי הַיְּלָדִים וּלְדַלֵּג עַל הַמִּטּוֹת. לִכְאֵב לֵב הַמְטַפְּלוֹת. בְּאַחַד מִימֵי הָאָבִיב, בֵּין פּוּרִים לְפֶסַח, הוֹדִיעַ אֱלִינְקָה הַמּוֹרֶה שֶׁיּוֹצְאִים לְטִיּוּל שְׁנָתִי, לְעֵמֶק הַיַּרְדֵּן, בְּרַכֶּבֶת הָעֵמֶק.

(אַתֶּם פּוֹתְחִים עֵינַיִם? לֹא יוֹדְעִים עַל רַכֶּבֶת כָּזוֹ? מַה אִתְּכֶם? הֲרֵי זוֹ הָרַכֶּבֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, זוֹ שֶׁהָלְכָה מִמִּצְרַיִם וְעַד דַּמֶּשֶׂק וּבְדַרְכָּהּ עָבְרָה כָּאן אֶצְלֶנוּ בָּעֵמֶק… לֹא רְאִיתֶם מִימֵכֶם אֶת הַפַּסִּים הָרָצִים מִמַּעֲרָב לְמִזְרָח, מִדָּרוֹם לַשְּׁטָחִים שֶׁלָּנוּ?)

וּמַה יִּהְיֶה עִם נֹגַהּ – שָׁאֲלָה נָעֳמִי – הִיא תִּשָׁאֵר לְּבַדָּהּ בַּבַּיִת?

–כְּבָר נִמְצָא סִדּוּר, אַל תִּדְאֲגִי – אָמְרָה לָהּ תָּמָר.

– מָה, נֹגַהּ לֹא תֵּצֵא אִתָּנוּ לַטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי? – הִתְמַרְמְרָה חַנָּה’לֶה.

• תַּפְסִיקִי כְּבָר לְבַלְבֵּל תַּ’מֹחַ! נֹגַהּ, נֹגַהּ, רַק נֹגַהּ יֵשׁ לָךְ בַּמֹּחַ! – הִתְמַרְמְרָה נוּרִית.

• נֹגַהּ לֹא תִּסַּע אִתָּנוּ – חָתַם אֱלִינְקָה. הִגִּיעַ בֹּקֶר הַיְצִיאָה.

אֱלִי קָשַׁר בִּכְאֵב לֵב אֶת נֹגַהּ לְרַגְלָהּ שֶׁל מִטָּה. אֶת הַחֶדֶר נָעַל בְּמַפְתֵּחַ וְקִבֵּל מֵאָבִיו שִׁימְקֶ’ה הַבְטָחָה לְשַׁחְרֵר אוֹתָהּ זְמַן־מָה לְאַחַר שֶׁיֵּצְאוּ לַדֶּרֶךְ, וְגַם לִדְאֹג לָהּ בִּזְמַן הֵעָדֵר בְּנוֹ, אֱלִי. לְהַגִּיד שֶׁיָּצָא אֱלִי בְּלֵב קַל לַטִּיּוּל – קָשֶׁה…

מַרְאֵה עֵינֶיהָ שֶׁל נֹגַהּ הָאֲסוּרָה בַּחֶבֶל, זוֹ הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּחַיֶּיהָ, לֹא מָשׁ מֵעֵינָיו, כְּשֶׁצָּעַד עִם כָּל הַיְלָדִים הָעַלִּיזִים הָעֲמוּסִים תַּרְמִילִים וּמֵימִיּוֹת, חֲבִילוֹת וּצְרוֹרוֹת.

הֵם חָצוּ אֶת הַשָּׂדוֹת בְּקַו־אַוִּיר, לְכִוּוּן בֵּית־הַשֵּׁיךְ, וּמִשָּׁם הַיְשֵׁר לְתַחֲנַת־הָרַכֶּבֶת שֶׁעָלֶיהָ עוֹמֵד כַּיּוֹם כֶּלֶא שַׁטָּה…

וְהָרַכֶּבֶת כְּבָר שִׁקְשְׁקָה, דָּהֲרָה, צָפְרָה, הָלְכָה וְקָרְבָה, וְהַפַּסִּים אָמְרוּ שְׁרִיקָה, עַד שֶׁעָצְרָה בַּחֲרִיקָה. אֱלִינְקָה קָרַץ לַקּוֹנְדוּקְטוֹר הַזָּקֵן וְהֶחָבִיב בְּעֵינוֹ הָאַחַת, וְהַלָּה קָרַץ לוֹ בִּתְשׁוּבָה בְּעֵינוֹ הַשְּׁנִיָּה וְהֶחֱלִיק לְתוֹךְ כִּיסוֹ כַּמָּה גְּרוּשִׁים שֶׁנָּתַן לוֹ אֱלִינְקָה. בִּתְמוּרָה הוֹרָה לַיְלָדִים לַעֲלוֹת לַקָּרוֹן הָאַחֲרוֹן.

בְּזֶה הָרֶגַע בְּדִיּוּק מִי זוֹ מְזַנֶּקֶת, נוֹשֶׁמֶת וְנוֹשֶׁפֶת זֵעָה מְטַפְטֶפֶת, לְשׁוֹנָהּ מְשֻׁרְבֶּבֶת, רִירָהּ מְנַטֶּפֶת? נוּ, מִי אִם לֹא נֹגַהּ?

• מַה חֲשַׁבְתֶּם לָכֶם, – כָּךְ אָמְרָה הַכַּלְבָּה בְּכָל אֲבָרֶיהָ

* * *

שֶׁאֲנִי לֹא אֶשְׁתַּתֵּף בַּטִּיּוּל הַשְּׁנָתִי? הִשְׁתַּגַּעְתֶּם? אֱלִי זָרַח מֵאֹשֶׁר וְלִטֵּף אֶת רֹאשָׁהּ. עוֹד כַּמָּה עֵינַיִם זָרְחוּ מִשִּׂמְחָה. אֱלִינְקָה בָּלַע אֶת רֻקּוֹ, מָנָה עַד עֶשֶׂר בְּחֻבּוֹ, הִפְטִיר חִיּוּךְ וְאָמַר:

־טוֹב, נֹגַהּ, נִצַחְתְּ אוֹתִי! שֶׁיִּהְיֶה לָךְ לִבְרִיאוּת…

הַיְלָדִים לִוּוּ אֶת דְּבָרָיו בִּמְחִיאַת כַּפַּיִם, דָּלְגוּ עַל שְׁלַבֵּי הַסֻּלָּם הָעוֹלֶה לַקָּרוֹן. וְשׁוּב הִתְגַּלְגְּלָה לָהּ הָרַכֶּבֶת בְּצָהֳלָה לְתוֹךְ הַשָּׂדוֹת הָאֲחוּזִים לַהֲבוֹת פְּרָגִים וְחַרְצִיּוֹת.

הָרֵי גִלְעָד הַתְּכַלְכַּלִּים הָלְכוּ וְחָשְׂפוּ עֲרוּצֵיהֶם, קִטְעֵי יַרְדֵּן נָצְצוּ מִן הַיָּרֹק לְעֵינֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת הַיְלָדִים שֶׁנִּתְּלוּ צוֹהֲלִים בַּחַלּוֹנוֹת, בְּתוֹכָם פָּנֶיהָ שֶׁל נֹגַהּ הַצּוֹחֶקֶת רְחָבוֹת.

כָּךְ טִיְּלוּ לָהֶם הַיְלָדִים מִקִבּוּץ לְמִשְׁנֵהוּ, מֵחוֹף כִּנֶּרֶת לְחוֹף יַרְדֵּן, בֵּין דְּקָלִים וּמַטָּעֵי בַּנָּנוֹת, כְּשֶׁנֹּגַהּ מְקַפֶּצֶת לְצִדָּם וְקֶטַע הַחֶבֶל, אוֹתוֹ קָרְעָה בְּמֶרִי מֵרֶגֶל הַמִּטָּה, מִתְנַדְנֵד לָהּ עַל צַוָּארָהּ… כְּשֶׁהָיוּ נִכְנָסִים לַחֲדַר הָאֲכִילָה בַּחֲצַר הַקִּבּוּץ הַמְאָרֵחַ, הָיְתָה הִיא תּוֹפֶסֶת מְקוֹמָה רִאשׁוֹנָה מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן וְהַיְלָדִים מַגְנִיבִים לָהּ מִצַלְּחוֹתֵיהֶם מָנָה גַּם מָנָתַיִם.

הַיְלָדִים חָזְרוּ מֵהַטִּיוּל, מְאֹד מְרֻצִּים אַךְ עֲיֵפִים, כְּפִי שֶׁחוֹזְרִים כָּל הַיְלָדִים מִכָּל הַטִּיוּלִים, וְשָׁרוּ עַל הַמַּשָּׂאִית הַפְּתוּחָה, כְּשֶׁהֵם עוֹמְדִים נִשְׁעָנִים עַל שְׁלַבֵּי סֻלְּמוֹתֶיהָ, וּמְנַפְנְפִים יְדֵיהֶם – “הֵבֵאנוּ שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם”. וְנֹגַהּ כְּבָר קָפְצָה לְמַטָּה, וְהָיְתָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁפָּגְשׁוּ הַהוֹרִים הַנִּרְגָּשִׁים, שֶׁחִכּוּ לְיַלְדֵיהֶם הַשָּׁבִים הַבַּיְתָה מִטִּיוּל שְׁנָתִי רִאשׁוֹן בְּחַיֵּיהֶם. הִיא לָקְקָה בְּהִתְרַגְּשׁוּת אֶת כָּל הַנֶּאֱסָפִים וּכְאִלּוּ הִכְרִיזָה: – גַּם אֲנִי טִיַּלְתִּי טִיּוּל שְׁנָתִי, לֹא רַק הֵם, הַיְלָדִים…

אָז אָמְרָה נִצָּה: – תִּרְאוּ, יְלָדִים, כַּמָּה נֹגַהּ מְאֻשֶּׁרֶת לָשׁוּב הַבַּיְתָה, בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ!

• נָכוֹן – אָמַר גִּדְעוֹן – הִיא בֶּאֱמֶת בְּדִיּוּק כָּמוֹנוּ וְגַם מַגִּיעַ לָהּ כָּל מַה שֶּׁמַּגִּיעַ לָנוּ!

הָיְתָה זוֹ אוּלַי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבֶּן הַכִּתָּה חָזַר עַל דְבָרֶיהָ שֶׁל בַּת, בִּרְצִינוּת, בְּלִי פַּרְצוּפִים וְהַעֲוָיוֹת…