רקע
תקוה שריג
הֶרְשֶׁלֶה מְשַׁלֵּם בְּכָל כַּסְפּוֹ
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה

הָלַךְ הֶרְשֶׁלֶה וְהָלַךְ בְּרַגְלָיו עַד, שֶׁהִגִּיעַ, עָיֵף וּמַזִּיעַ, לָעִיר הַזָּרָה, שֶׁבָּהּ הִתְכַּוֵּן לִלְמֹד תּוֹרָה. חָשׁ שֶׁהוּא רָעֵב כְּכֶלֶב וְאֵין לוֹ מַכִּיר וְאֵין מוֹדָע. נִכְנַס לַפֻּנְדָּק וְשָׁאַל אֶת הַפֻּנְדָּקִית:

– כָּאן מְחַלְּקִים אֲרוּחוֹת חִנָּם?

אָמְרָה לוֹ הַפֻּנְדָּקִית:

– לֹא! כָּל אוֹרֵחַ אוֹכֵל וּמְשַׁלֵּם בְּכַסְפּוֹ.

– מְצֻיָּן! אָמַר הֶרְשֶׁלֶה וְהִזְמִין אֲרוּחָה טוֹבָה.

אָכַל וְשָׂבַע, הוֹצִיא אֶת הָאֲגוֹרָה הַיְחִידָה שֶׁהָיְתָה בְּכִיסוֹ וְנָתַן לַפֻּנְדָּקִית.

כָּעֲסָה הָאִשָּׁה וְאָמְרָה:

– מַהִי הַפְּרוּטָה הַזּוֹ שֶׁאַתָּה מְשַׁלֵּם לִי בִּשְׁבִיל הָאֲרוּחָה הַיְקָרָה שֶׁהִזְמַנְתָּ לְךָ?

אָמַר לָהּ הֶרְשֶׁלֶה:

– אַתְּ אָמַרְתְּ לִי בְּמוֹ־פִּיךְ, שֶׁכָּל אוֹרֵחַ אוֹכֵל וּמְשַׁלֵּם עֲבוּרָהּ בְּכַסְפּוֹ. וּבְכֵן, דְּעִי לָךְ, שֶׁאֲגוֹרָה זוֹ הִיא כַּסְפִּי, וְכָל כַּסְפִּי.


המלצות קוראים
תגיות