רקע
יצחק פרנהוף
האיש הגדול

ויהי איש אחד, והאיש גדול מאוד. לו עוז וכוח, אומץ וגבורה. לו אוצרות יקר וסגולות מלכים… הכל יכול האיש הזה, ידו לא קצרה מעשות כל דבר להנאתו ולטובתו, גם לא מנע לבו מכל תענוג והנאה. בכל יום העתיק מושבו לטירה אחרת מארמנותיו הרבים, אשר היו לו על חופי ים־תכלת, בסתר יערים טמירים, בפרדסי קסמים ועל פסגת הרים רומנטיים…

וגדול היה האיש הזה…

כוח השפעתו גדול מאד. הכל נכנע לפניו וסר למשמעתו… עשיר ורש, איש מנומס וגס, חכם והדיוט, גם בני “הספירה העליונה” גם בני השוק… הוא מביט אליהם ומשעבדם לו. הוא פועל על עצביהם ומשפיע על חושיהם, יאנסם לצחוק ועליזות, לעצבון וגרוי. הכל יעשה כחפצו אין מסרב לו.

גם על ההרהורים הוא מצוה. הוא כובש את המחשבות שבמוח והזעזועים שבלב. ותשתעבדנה לו. כל הרגשות הנפש, ניקוריה, יסוריה, ניצוציה ושביביה התקבצו בו. כל ימי האיש הזה כחגים. תמיד הזמין אורחים רבים סביב לשולחנו, הערוּך בכל נועם. קרואיו היו יהודים ממינים שונים: חסידים ומשכילים, אדוקים ואפיקורסים, נעלבים ועולבים, בעלי־אגרוף וחלשים. גם נשים יפות ובתולות צעירות לא חסרו בביתו. ארוחתו דשנה בבזבוז ובפזרנות, לא במסכנות וכילות. קרואיו “אוכלים ושותים וחוגגים” עד חצות־הלילה, ולפעמים עוד יותר, עד השעה הראשונה, השניה והשלישית. האיש הגדול יושב ושופך שלטונו על קרואיו. כל מה שיאמר בעל־הבית, האורחים עושים. כל אחד מדבר את אשר ישים הוא בפיו. כחומר ביד היוצר הנם בידו. כטוב לבו, הוא משתמש בשעת הכושר ומזווג זווגים בין אוכלי לחמו, והזוג יחיה חיים נעימים ומאושרים. ויש אשר הוא רואה נחיצות הדבר, להעציב אחדים מהמסובים על שולחנו. אז תחלוף שמחתם, שריריהם מצטמקים, רטט עובר בכל עצמותיהם והם מתעלפים. והאיש הגדול מתענג על המחזה ומשתעשע בו, אך לא מרוע לב…

כביר הוא האיש הזה.

וכאשר יצלצל פעמון המגדל על גג בית־המועצה: אחת, שתים או שלוש, אז ישובו אורחי האיש הגדול לבתיהם. בחוץ נדם הכל… ממעל תלוי ים־תכלת נקפא וירח כסף רוחץ בו… והאיש הגדול הולך עם אורחיו לשלחם. ובשובו הוא מרגיש בדידות… והוא שב דרך מעלות גבוהות וצרות, דרך אכסדרה אפלה לחדר קטן, מלא אויר מחניק בדיוטה עליונה. הוא מביט בבת צחוק של תוגה על כתלי החדר המעושנים, על רהיטיו הפשוטים, הבלים והשבורים… הוא מרכין קומתו, מוציא חתיכת פת קיבר מארון עץ, ממרח את הלחם בחמאה בקצה סכין שהחליד, וגם שנים־שלשה בצלים… עיף ויגע הוא מניח את קסתו מן הצד… ובעודו מגהק ומפהק, יפול על הספה השבורה, שתוכה נראה לחוץ, ולועס את סעודתו בתאבון.

האיש הגדול הזה הוא סופר בשפת עבר!…


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48824 יצירות מאת 2703 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!