פֶּרֶק א: חֲנֻכַּת הָאֳנִיָּה    🔗

חַג הָעֲלִיָּה לְקַתּוֹלִים? הַשֶּׁמֶשׁ יָצְאָה בַּהֲדַר גְּאוֹנָה וְקַרְנֵי אוֹרָהּ הִתְנוֹצְצוּ בְּהוֹד עַל אֶשֶׁד הַיָּם וְעַל הַתְּעָלוֹת וְהַבְּרֵכוֹת אֲשֶׁר בָּעִיר וֶנֶצִיָּה. קוֹל צִלְצוּל פַּעֲמוֹנִים וְרַעַם כְּלֵי־תוֹתָח הִשְׁמִיעוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה, כִּי חַג גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ יוּחַג בָּעִיר, הוּא חַג נְשׂוּאֵי הַדֻּכָּס עִם הַיָּם.

הֲמוֹן אֲנָשִׁים וְנָשִׁים נָהֲרוּ אֶל אַרְמְנוֹת הַשָּׂרִים הָעֲדוּיִים פְּאֵר; הַחוּצוֹת וְהָרְחוֹבוֹת מָלְאוּ אָדָם, הַתְּעָלוֹת וְהַבְּרֵכוֹת רָעֲשׁוּ מִן הַגּוֹנְדוֹלוֹת וְהַסִּירוֹת הַקְּטַנּוֹת עִם הַגְּדוֹלוֹת, הַמְפֹאָרוֹת וְהַמְקֻשָּׁטוֹת לִכְבוֹד הֶחָג.

הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים מִהֲרוּ אֶל כִּכַּר מַרְקוּס, כִּי בַמָּקוֹם הַהוּא יָחֵל הַמַּחֲזֶה הַנֶּהְדָּר. עוֹד עָמְדוּ שָׁם עַל תִּלָּם הָאֹהָלִים אֲשֶׁר הוּקְמוּ בִּימֵי הַשּׁוּק הַגָּדוֹל, אַךְ הַיּוֹם נִמְשְׁכוּ לִבּוֹת בְּנֵי הָעָם לֹא אֶל חֶפְצֵי הַשַּׁעֲשׁוּעִים הַתְּלוּיִים שָׁם לִמְכִירָה, וְגַם הַמּוֹכְרִים וְהָרוֹכְלִים לֹא שָׂמוּ לֵב אֶל מַרְכֻּלְתָּם, וְרַבִּים מֵהֶם סָגְרוּ אֶת חֲנֻיּוֹתֵיהֶם עַל מַסְגֵּר. הַכֹּל שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת בְּעֵינֵיהֶם אֶת כָּל מַחֲזוֹת הַהוֹד וְהַתִּפְאֶרֶת, אֲשֶׁר יֵרָאוּ לְעֵינֵיהֶם עִם שְׁעַת הַצָּהֳרַיִם הַקְּרוֹבָה לָבוֹא.

הָעָם הוֹלֵךְ וָרָב, הֲמוֹן הַגּוֹנְדוֹלוֹת הַמְפֻזָּרוֹת וְהַמְפֹרָדוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם כִּסּוּ אֶת עֵין הַשָּׁמֶשׁ. וְהָאֳנִיָּה הַכַּבִּירָה אֲשֶׁר לְמַמְלֶכֶת וֶנֶצִיָּה, הַמְכֻנָּה בּוֹצַנְטוֹרָה, כְּבָר עָמְדָה הָכֵן לְחוֹף הַיָּם וְחִכְּתָה לָרֶגַע הַהוּא, אֲשֶׁר בּוֹ יֵרֵד לְתוֹכָהּ הַדֻּכָּס בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

לָאַחֲרוֹנָה הִשְׁמִיעוּ הַפַּעֲמוֹנִים אֲשֶׁר עַל הַמִּגְדָּל קַמְפֵּנִיל אֶת הַשָּׁעָה הַשְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה, וּבִמְבוֹא הַשַּׁעַר סַן מַרְקוּס הוֹפִיעַ פֶּטְרוֹ לוֹרִידַנוֹ הַזָּקֵן, נְשִׂיא הָרֶפֻּבְּלִיקָה, וְהוּא עוֹטֶה מְעִיל תְּכֵלֶת עִם רִקְמַת זָהָב וָכֶסֶף, וְעַל רֹאשׁוֹ צְנִיף־מְלוּכָה מְשֻׁבָּץ זָהָב וְאַבְנֵי שֹׁהַם. לְפָנָיו צָעֲדוּ בְּגָאוֹן נוֹשְׂאֵי שֵׁשֶׁת הַדְּגָלִים אֲשֶׁר לְוֶנֶצִיָּה, וְאַנְשֵׁי צָבָא רַבִּים לְבוּשֵׁי תְכֵלֶת וּשְׁנֵי מְחַצְצְרִים בַּחֲצוֹצְרוֹת כֶּסֶף וּמְחַלְּלִים בַּחֲלִילִים, וּשְׁנֵים עָשָׂר נוֹשְׂאֵי מָגֵן וְצִנָּה לְבוּשִׁים שְׁחוֹרִים. וּמֵאַחֲרֵי הַדֻּכָּס צוֹעֲדִים שָׂרִים אֲחָדִים לָשֵׂאת אֶת סֶרַח מְעִילוֹ, אֲחֵרִים הוֹלְכִים עַל יְמִינוֹ וְנוֹשְׂאִים אֶת אַפִּרְיוֹן הַזָּהָב מֵעַל לְרֹאשׁוֹ, וַאֲחֵרִים נוֹשְׂאִים אֶת כִּסֵּא הַמְּלוּכָה אֲשֶׁר לוֹ.

קוֹל תְּרוּעַת הֵידָד מֵאַלְפֵי פִּיּוֹת הַנֶּאֱסָפִים קִדֵּם אֶת פְּנֵי הַתַּהֲלוּכָה הַנֶּהְדָּרָה הַזֹּאת, אֲשֶׁר נִלְווּ אֵלֶיהָ כָּל רַבֵּי הַמְּדִינָה. אַחֲרֵיהֶם הָלְכוּ בְשׁוּרָה אֲרֻכָּה שָׂרִים וְרוֹזְנִים, אֲצִילִים וְיוֹעֲצִים, גַּם חַבְרֵי “מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה”, אֲשֶׁר בְּיָדָם הַשִּׁלְטוֹן הָעֶלְיוֹן, כֻּלָּם לְבוּשִׁים תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן אוֹ עֲטוּפִים שְׁחוֹרִים. וְאַחֲרֵיהֶם הֲמוֹן שׁוֹפְטִים, פְּקִידִים, גַּם צִירִים שְׁלוּחִים מֵאֵת נְסִיכִים וְדֻכָּסִים שׁוֹנִים, אֵלֶּה – לִדְרֹשׁ בִּשְׁלוֹם וֶנֶצִיָּה וּלְחַדֵּשׁ אֶת הַבְּרִית עִמָּהּ וְאֵלֶּה – לָבוֹא עִמָּהּ בְּקִשְׁרֵי מִסְחָר אוֹ לִכְרֹת בְּרִית חֲדָשָּׁה.

וּמָה רַב הַפְּאֵר וְהַיֹּפִי אֲשֶׁר לָאֳנִיַּת הַמַּלְכוּת! בְּקוֹמָתָהּ הַגְּבוֹהָה, הָעוֹלָה עַל כָּל יֶתֶר הָאֳנִיּוֹת הַמְפֻזָּרוֹת סְבִיבָהּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הִתְנַשְּׂאָה כַּעֲנָק אַדִּיר מִבֵּין הַגַּלִּים הַהוֹמִים, וְהִיא כְּלִילַת יֹפִי מִבַּיִת וּמִחוּץ. וּמִימִין, לְיַד הַהֶגֶה, הִתְנוֹסֵס לְתִפְאָרָה הָאוּלָם הַגָדוֹל, אֲשֶׁר בּוֹ כִּסֵּא הַדֻּכָּס. עַד מְהֵרָה מָלֵא הַסִּפּוּן הָעֶלְיוֹן וְהַתַּחְתּוֹן הֲמוֹן אָדָם, וְשַׂר אֳנִיּוֹת הַמִּבְצָר נָתַן אוֹת לְהַסִּיעַ אֶת אֳנִיַּת הַמַּלְכוּת. הָעֳגָנִים הֹעֲלוּ, נִשְׁמְעוּ שֵׁנִית יְרִיוֹת כְּלֵי תוֹתָח, אַרְבָּעִים מְשׁוֹטִים הוּנְפוּ בְתוֹךְ הַמַּיִם, וְהָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה הֵחֵלָּה לְפַלֵּס לָהּ נָתִיב בְּמַיִם עַזִּים.

קוֹל הָמוֹן חוֹגֵג נִשְׁמַע בְּרַעַם וּבְרַעַשׁ מִפִּי הָאֶזְרָחִים וְאַנְשֵׁי צְבָא הַמִּבְצָר, אֲשֶׁר עָמְדוּ לְחוֹף הַיָּם, וְאַלְפֵי גוֹנְדוֹלוֹת נִלְווּ אֶל אֳנִיַּת הַמַּלְכוּת וַתִּפְרֹשְׂנָה מָשׁוֹט עַל פְּנֵי הַמָּיִם. עַל הַצִּנּוֹת אֲשֶׁר לַאֲצִילֵי הָעָם הָיוּ תְּלוּיוֹת יְרִיעוֹת מֶשִׁי מְרֻקָּמוֹת שֵׁש מָשְׁזָר עִם פַּעֲמוֹנֵי זָהָב וָכֶסֶף. גַּם הַסִּירוֹת הַפְּשׁוּטוֹת אֲשֶׁר לַהֲמוֹן הָעָם הָיוּ הַיּוֹם מְלֵאוֹת חֵן וָיֹפִי. מֵרֶגַע לְרֶגַע הָלַךְ וְרַב הֲמוֹן הַחוֹגְגִים וְהַצּוֹהֲלִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים, אֲשֶׁר גַּם רוּחַ קַלָּה לֹא עָבְרָה עַל פְּנֵיהֶם לְהַרְגִּיז מְנוּחָתָם. בֵּין הָאֳנִיּוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר שָׁטוּ מִסָּבִיב לְבוֹצַנְטוֹרָה מָשְׁכָה עָלֶיהָ עֵינֵי הָרוֹאִים בְּעשֶׁר תִּפְאַרְתָּהּ וּבִצְבָעֶיהָ הַנֶּהְדָּרִים סִירָה אַחַת, שֶׁבָּהּ יָשְׁבוּ גְבָרִים צְעִירִים לְיָמִים מִבְּנֵי הָאֲצִילִים, לְבוּשִׁים מְעִילִים קְצָרִים, וְהִשְׁתַּעַשְׁעוּ בְשִּׂיחוֹת עִם בְּנוֹת וֶנֶצְיָה הַיָפוֹת, הָעֲדוּיוֹת לְתִפְאָרָה.

בְּיִחוּד הִרְבּוּ הַנָּשִׁים בְּשִׂיחָה עִם אַחַד הַגְּבָרִים אֲשֶׁר הָיָה בְּחֶבְרָתָן. וְהָאִישׁ הַזֶּה אַף הוּא לָבוּשׁ הָדָר כְּיֶתֶר בְּנֵי לִוְיָתוֹ, אַךְ שׁוֹנִים הָיוּ מַלְבּוּשָׁיו מִמַּלְבּוּשֵׁיהֶם בְּצוּרָתָם וּבְצִבְעָם הַכֵּהֶה. וְלֹא רַק בְּתִלְבָּשְׁתּוֹ הַזָּרָה נִבְדַּל הָאִישׁ הַזֶּה מִיֶּתֶר בְּנֵי לִוְיָתוֹ, כִּי אִם גַּם בִּקְלַסְתֵּר פָּנָיו. מִצְחוֹ הָרָחָב וְהַגָּבֹהַּ, אֲשֶׁר תַּלְתַּלִּים כֵּהִים הָיוּ לוֹ כְּמִסְגֶּרֶת, וּשְׁתֵּי עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַנּוֹצְצוֹת הֵעִידוּ עַל תְּבוּנַת לֵב. וְאַף כִּי צָעִיר לְיָמִים הוּא, נָקֵל הָיָה לְהַכִּיר בְּפָנָיו, כִּי כְבָר לָמַד אֶת דַּרְכֵי הַחַיִּים וּתְלָאָה רַבָּה עָבְרָה עָלָיו.

מַרְאֵה הָאִישׁ הַמּוּזָר הַזֶּה הֵעִיד, כִּי רַבּוֹת נִלְחַם עִם הַחַיִּים וּפִגְעֵיהֶם, אַךְ לִבּוֹ מָלֵא שְׁאִיפָה לְשָׁלוֹם וּמְנוּחָה, אִם מֵאֲשֶׁר כָּל יָמָיו הָיוּ עֶצֶב וָרֹגֶז, אוֹ בִהְיוֹתוֹ מִטִּבְעוֹ אִישׁ אוֹהֵב שָׁלוֹם וְשׂוֹנֵא רִיב. שְׁמוֹ דוֹן יוֹהַן.

מֵעִיר רְחוֹקָה בָּא, מִקּוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, לָקַחַת דְּבָרִים עִם מֶמְשֶׁלֶת וֶנֶצִיָּה. בְּרֹב פְּאֵר וְכָבוֹד קִדְּמוּ אֶת פָּנָיו רָאשֵׁי הָרֶפֻּבְּלִיקָה, כִּי הָיָה שְׁלִיחוֹ וִידִידוֹ שֶׁל הַשֻּׂלְטָן הַטֻּרְקִי סֶלִּים. אֲצִילֵי הָאָרֶץ וְשָׂרֶיהָ פָּתְחוּ לְפָנָיו אֶת דַּלְתוֹת בָּתֵּיהֶם וְשַׁעֲרֵי אַרְמְנוֹתֵיהֶם. אַךְ יָדֹעַ יָדַע הַגֶּבֶר הַזֶּה, אֲשֶׁר לִבּוֹ רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדַעַת, כִּי הָעִיר הַנֶּחְמָדָה וֶנֶצִיָּה מַבִּיטָה בְּחֶשֶׁד עַל כָּל אִישׁ נָכְרִי, וּמְצוּדַת מְרַגְּלִים וּמַלְשִׁינִים פְּרוּשָׂה עַל כָּל הַיּוֹשֵׁב בְּתוֹכָהּ, עַל כֵּן הָיָה זָהִיר בַּהֲלִיכוֹתָיו וּבִדְבָרָיו עִם אֲנָשִׁים וְלֹא מִהֵר לְהִתְקָרֵב אֶל הַשָּׂרִים וְהָרוֹזְנִים אֲשֶׁר דִּבְּרוּ לוֹ חֲלָקוֹת.

מִטַּעַם יוֹעֲצֵי הַמַּלְכוּת קִבֵּל הָאָצִיל הַזָּקֵן וִיצֶנְטִי לְבֵית קְוִירִינִי לָתֵת בְּאַרְמוֹנוֹ מָקוֹם לָאוֹרֵחַ הַנִּכְבָּד הַזֶּה. הַזָּקֵן וּשְׁנֵי בָנָיו, אַנְטוֹנְיוֹ וּמַרְקוּס קְוִירִינִי, קִדְּמוּ אֶת פָּנָיו בְּחִבָּה וּבְכָבוֹד.

וְדוֹן יוֹהַן, אַף כִּי הָיָה זָהִיר מְאֹד מִלֶּכֶת אַחֲרֵי עֵינָיו, לֹא יָכֹל לְהִתְנַגֵּד אֶל הַקֶּסֶם הָרַב שֶׁל בַּת הָאָצִיל לְבֵית קְוִירִינִי, לֵיאוֹנוֹרָה, אֲשֶׁר כָּמוֹהָ לֹא רָאָה לְיֹפִי וּלְחֵן. נֶפֶשׁ הָעַלְמָה הַזֹּאת, הַדְּבֵקָה מְאֹד בַּדָּת הַקַּתּוֹלִית, אָמְנָם קָצָה בָּרִאשׁוֹנָה בָּאִישׁ הַזֶּה, גַּם בִּגְלַל מַרְאֵהוּ הַמּוּזָר וְגַם בַּאֲשֶׁר שָׁמְעָה, כִּי מוֹצָאוֹ מֵעַם הַיְהוּדִים. אוּלָם כְּכֹל אֲשֶׁר הוֹסִיף דּוֹן יוֹהַן לָשֶׁבֶת בְּבֵית אָבִיהָ, כֵּן הָלְכוּ וְרָחֲקוּ רִגְשׁוֹת הַשִּׂנְאָה וְהַבּוּז מִלִּבָּהּ. מְעַט מְעַט הִסְכִּינָה לְהַבִּיט בִּידִידוּת עַל הָאוֹרֵחַ הַמִּתְבּוֹדֵד, וְהִיא הִתְבּוֹנְנָה אֶל פָּנָיו, אֱשֶׁר לָקְחוּ אֶת לִבָּהּ. עֵת רִחֲפָה בַּת־צְחוֹק עַל שְׂפָתָיו צָהַל וְעָלֵז רוּחָהּ, וְכַאֲשֶׁר קָדַר מִצְחוֹ, רָבְצָה עֲנָנָה גַּם עַל לִבָּהּ.

לְעִתִּים רָאֲתָה בְּפָנָיו רְשָׁמִים דַּקִּים, אֲשֶׁר לֹא הֵבִינָה אֶת פִּשְׁרָם. בָּרְגָעִים הָהֵם כָּלְתָה נַפְשָׁה לִנְפֹּל עַל צַוְּארֵי הָאִישׁ וּלְהִתְחַנֵּן אֵלָיו, כִּי יַגִּיד לָהּ אֶת אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ וִיגַלֶּה לְפָנֶיהָ אֶת יְגוֹנוֹ הַנִּסְתָּר. אַךְ בָּרֶגַע הַשֵּׁנִי זָכְרָה, כִּי לֹא דִּבֶּר עוֹד יוֹהַן אֵלֶיהָ מְאוּמָה, וּמִי יוֹדֵעַ אִם לִבּוֹ הוֹגֶה לָהּ אַהֲבָה.

הִנֵּה הֵם שָׁטִים עַתָּה עַל פְּנֵי אֶשֶׁד הַיָּם. לֵיאוֹנוֹרָה וְאָחִיהָ מְשׂוֹחֲחִים חֲלִיפוֹת עִם הָאוֹרֵחַ הַיָּקָר לָהֶם וּמְסַפְּרִים בְּאָזְנָיו אֶת פָּרָשַׁת הַחֲגִיגָה הַמּוּזָרָה לוֹ, וְדוֹן יוֹהַן מַאֲזִין וּמַקְשִׁיב אֶת הַדְּבָרִים, אַךְ לִבּוֹ הוֹלֵךְ יוֹתֵר אַחֲרֵי קוֹלָהּ הַנָּעִים שֶׁל הַדּוֹבֶרֶת מֵאֲשֶׁר אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הַמְסֻפָּרִים לוֹ.

עוֹדָם מְדַבְּרִים עַל הַטֶּקֶס שֶׁל חֲנֻכַּת הָאֳנִיָּה, עַל הַמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר יִשְׁפְּכוּ הַכֹּהֲנִים אֶל הַיָּם, וְהִנֵּה נִשְׁמַע רַעַם כְּלֵי הַתּוֹתָח, כִּי הִגִּיעָה הַבּוֹצַנְטוֹרָה עַד מְבוֹא הַנָּמָל מֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי. דּוֹן יוֹהַן נָשָׂא עֵינָיו וְהִנֵּה הַדֻּכָּס עוֹלֶה בְמַעֲלוֹת וְהוּא מַשְׁלִיךְ דָּבָר נוֹצֵץ הַמַּיְמָה וְהַכֹּהֲנִים הָעוֹמְדִים בָּאֳנִיָּה נוֹשְׂאִים כַּפֵּיהֶם הַשָּׁמַיְמָה וְשׁוֹפְכִים לִבָּם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים לֵאלֹהִים. אַחֲרֵי כֵן נִשְׁמַע עַל פְּנֵי הַמַּיִם קוֹל תְּרוּעַת הָעָם, וָאֳנִיַּת הַמַּלְכוּת עָבְרָה בֵין הֶהָמוֹן הַסּוֹעֵר בַּעֲלִיצּותוֹ וְשָׁבָה לְדַרְכָּהּ, וְהֶהָמוֹן הַחוֹגֵג מְלַוֶּה אוֹתָהּ בְּקוֹל תְּשׁוּאוֹת.

עוֹד לֹא הִתְבָּרְרוּ לְדוֹן יוֹהַן כָּל הַמַּחֲזוֹת הַמּוּזָרִים הָאֵלֶּה וְהִנֵּה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל לַחֲשָׁהּ שֶׁל לֵיאוֹנוֹרָה:

– הֲרָאִיתָ אֶת חִשּׁוּק הַזָּהָב, אֲשֶׁר הִשְׁלִיךְ הַדֻּכָּס הַמָּיְמָה? הִיא הַטַּבַּעַת אֲשֶׁר בָּהּ יְקַדֵּשׁ יָם אַדְרִיָּה אֶת וֶנֶצִיָּה מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה לְאוֹת בְּרִית נֶצַח.

בֵּין כֹּה וָכֹה שָׁבָה הַבּוֹצַנְטוֹרָה אֶל הַחוֹף וְעָמְדָה שָׁם עַל עָגְנָהּ. דּוֹן יוֹהַן רָאָה, כִּי עָזֹב עָזַב הַדֻּכָּס אֶת הָאֳנִיָּה בְּלִוְיַת שָׂרָיו וְהָלַךְ אֶל בֵּית תְּפִלַּת סַן נִיקוֹלוֹס, גַּם קְוִירִינִי חָשׁ עִם סִירָתוֹ אֶל הַחוֹף, כִּי אָמַר לָלֶכֶת אַף הוּא לְבֵית הַתְּפִלָּה לְהִתְפַּלֵל שָׁם עִם הַצִּבּוּר וְעִם הַדֻּכָּס בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ.

– הֲלֹא תֵלֵךְ גַּם אַתָּה עִמָּנוּ – קָרָא אֶל אוֹרְחוֹ וְלֹא רָאָה וְלֹא הִתְבּוֹנֵן, כִּי הָאוֹרֵחַ מִתְמַהְמֵהַּ, כְּאִלּוּ אֵין נַפְשׁוֹ אֶל הַדֶּרֶךְ הַזֹּאת, אוּלָם מֵעֵינֵי לֵיאוֹנוֹרָה לֹא נֶעְלַם הַדָּבָר. הִיא הִתְבּוֹנְנָה אֶל הַצֵּל הַכָּבֵד, אֲשֶׁר רִחֵף עַל פְּנֵי יְדִיד נַפְשָׁהּ, וְהִיא הִתְחַנְּנָה אֵלָיו בְּעֵינֶיהָ:

“אָנָּא, לֶךְ נָא עִמָּנוּ”.

רְעָדָה קַלָּה חָלְפָה בְּעַצְמוֹת דּוֹן יוֹהַן, אַךְ לֹא הָיָה בוֹ כֹּחַ לַעֲמֹד בִּפְנֵי מַבָּטֵי לֵיאוֹנוֹרָה, הַמַּבִּיעִים דְּאָבָה, וְהוּא עָנָה: “הֵן”.

דּוּמָם הָלַךְ לְיַד לֵיאוֹנוֹרָה אַחֲרֵי אָחִיהָ. לְחָיָיו הָיוּ חִוְּרוֹת מִבָּרִאשׁוֹנָה וּבֵין שְׂפָתָיו רִחֵף צֵל קַדְרוּת וְתוּגָה. כֹּה הִגִּיעוּ אֶל שַׁעַר הַהֵיכָל. שָׁם רַב הָיָה לַחַץ הֶהָמוֹן; אֲנָשִׁים וְנָשִׁים גְּלוּיֵי פָנִים גַּם עֲטוּפֵי מַסֵּכוֹת נָהֲרוּ לָבוֹא אֶל הַהֵיכָל פְּנִימָה. וּפִתְאֹם רָאָה דּוֹן יוֹהַן וְהִנֵּה רָחֲקָה מִמֶּנּוּ לֵיאוֹנוֹרָה, וְאִישׁ אֶחָד וַאֲפֵר עַל עֵינָיו אָחַז בִּזְרוֹעוֹ בְּיָד חֲזָקָה וְלָחַשׁ לוֹ בְּעִבְרִית: "יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, זְכֹר אֶת אֲבוֹתֶיךָ, אַל תִּשְׁכַּח – – "

הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים לֹא הִגִּיעוּ לְאָזְנֵי דוֹן יוֹהַן, כִּי חָמַק הָאִישׁ וְנֶעְלַם בְּתוֹךְ הַקָּהָל. לַשָּׁוְא הִבִּיט אַחֲרָיו דּוֹן יוֹהַן לָדַעַת מִי זֶה הָאִישׁ, אֲשֶׁר קְרָאָהוּ בִשְׁמוֹ הָעִבְרִי, אַף כִּי שָׂם לוֹ סֵתֶר בְּשֵׁם נָכְרִי; תִּמָּהוֹן וּדְאָגָה עָכְרוּ אֶת רוּחוֹ, אַךְ לֹא הָיָה לוֹ פְּנַאי לְהַרְבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת, כִּי רַגְלָיו צָעֲדוּ עַל מִפְתַּן הֵיכַל הַתְּפִלָּה. שָׁם מָצָא אֶת לֵיאוֹנוֹרָה מְחַכָּה לוֹ, שְׁנֵיהֶם יַחַד טָבְלוּ אֶת אֶצְבְּעוֹתֵיהֶם בַּמַּיִם הַקְּדוֹשִׁים, וּשְׁנֵיהֶם יַחַד עָשׂוּ אֶת אוֹת הַצְּלָּב עַל לִבָּם, כְּמִנְהַג הַנּוֹצְרִים. אַךְ הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דּוֹבְבוּ שְׂפָתָיו בָּרְגָעִים הָהֵם, הָיוּ רְחוֹקִים מְאֹד מִן הַתְּפִלּוֹת הַשְּׁגוּרוֹת בְּפִי הַמִּתְפַּלְּלִים הַנּוֹצְרִים. – “סִלְחִי לִי, אִמִּי – לָחַשׁ הָאִישׁ בְּתוּגָה – סִלְחִי לִי, אַתְּ הָעֲדִינָה, הַמְעֻנָּה, הַמְדֻכָּאָה!” – לָחֲשׁוּ שְׂפָתָיו בְּכָרְעוֹ על בִּרְכָּיו יַחַד עִם כָּל הַקָּהָל, – בְּלִי חֶמְדָּה שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַמַּטִּיף. מַנְגִּינוֹת הָעוּגָב וְשִׁירוֹת הַהֵיכָל הִגִּיעוּ לְאָזְנָיו, אַךְ לֹא רוֹמְמוּ אֶת רוּחוֹ וְלֹא הִרְעִישׁוּ אֶת נַפְשׁוֹ.

כִּי תְמוּנָה אַחֶרֶת עָלְתָה וְעָמְדָה לְנֶגֶד עֵינֵי רוּחוֹ: אִישׁ זָקֵן הוֹלֵךְ כָּפוּף… שְׁלִיחֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה סוֹחֲבִים אוֹתוֹ אֶל בֵּית הַסֹּהַר… שָׁם עִנּוּהוּ בְּעִנּוּיִים נוֹרָאִים, פֵּרְקוּ עַצְמוֹתָיו, רִסְּקוּ אֲבָרָיו, וְאַחֲרֵי כֵן הֶעֱלוּהוּ עַל מְדוּרַת אֵשׁ וַיִּשְׂרְפוּהוּ חַי… וְהָאִישׁ הַזֶּה סָבוֹ הוּא… וְהִנֵּה עוֹד תְּמוּנָה: אִשָּׁה יָפָה וַעֲנֻגָּה נוֹפֶלֶת עַל בִּרְכֶּיהָ לִפְנֵי שׁוֹפְטֵי הֶעָמָל וּמִתְחַנְּנָה אֲלֵיהֶם, כִּי יְרַחֲמוּ עַל אָבִיהָ הַזָּקֵן וְלֹא יִתְּנוּהוּ לְמַאֲכֹלֶת אֵשׁ, אַךְ הַשּׁוֹפְטִים הָאַכְזָרִים אָטְמוּ אָזְנֵיהֶם מִשְּׁמֹעַ אֶת בִּכְיָהּ… וְהָאִשָּׁה הַזֹּאת הֲלֹא אִמּוֹ הִיא, אֵם דּוֹן יוֹהַן מֵגוּאֵץ, זֶה שְׁמוֹ הַנִּתָּן לוֹ, כַּאֲשֶׁר הִכְנִיסוּהוּ בְעַל כָּרְחוֹ בִּבְרִית הַנַּצְרוּת. אַךְ שְׁמוֹ בְיִשְׂרָאֵל הָיָה יוֹסֵף נָשִׂיא.

וּבְכָל הַטּוֹב וְהָאשֶׁר אֲשֶׁר רָאָה הָאִישׁ הַצָּעִיר הַזֶּה בִּימֵי חַיָיו אַחֲרֵי כֵן, לֹא שָׁכַח אֶת עֱנוּת אֶחָיו הָאֻמְלָלִים, לֹא נִמְחָה מִלִּבּוֹ זֵכֶר הַתְּלָאָה אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו בְּיַלְדוּתוֹ וְלֹא חָדַל אַף רֶגַע לַחְשֹׁב עַל גְּאֻלַּת עַמּוֹ וְנִקְמַת כְּבוֹדוֹ. וּבִרְאוֹתוֹ הַיּוֹם אֶת רֹאשׁ הַכֹּהֲנִים עָטוּף מְעִיל כְּהֻנָּתוֹ וְקוֹלוֹ חוֹצֵב לֶהָבוֹת מֵעַל הַבָּמָה, לֹא חָזָה בּוֹ אִישׁ אֱלֹהִים, הַמַּטִּיף לְתוֹרַת הָאַהֲבָה וְהַחֶמְלָה, כִּי אִם כֹּמֶר הַשּׁוֹאֵף לְשִׁלְטוֹן וּשְׂרָרָה, אֲשֶׁר גַּם הוּא, כַּחֲבֵרָיו בִּסְפָרַד וּבְפוֹרְטוּגַל, נָכוֹן לְהַעֲלוֹת אִישׁ נָקִי מֵעָוֹן לְקָרְבָּן עַל מִזְבַּח הַקַּנָּאוּת.

וּמִבַּעַד לְנֵרוֹת הַדּוֹנַג, שֶׁדָּלְקוּ בְהֵיכַל הַתְּפִלָּה, נִרְאוּ לוֹ לְשׁוֹנוֹת אֵשׁ הַמְלַחֲכוֹת בְּשַׂר אִישׁ תָּלוּי עַל הָעֵץ… רַעַד עָבַר בִּבְשָׂרוֹ שֶׁל יוֹסֵף וּשְׂפָתָיו הַחֲרֵדוֹת לָחֲשׁוּ:

“סִלְחִי לִי, אִמִּי!”… וּפִתְאֹם נָגְעָה בּוֹ שֵׁנִית יַד אָדָם. הוּא נִבְעַת, כְּאִלּוּ נִגַּשׁ אֵלָיו שְׁלִיחַ הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה שֶׁחָזָה בְּדִמְיוֹנוֹ בִּשְׁעַת הַרְהוֹרָיו, וְהִנֵּה קוֹל אַנְטוֹנְיוֹ מְדַבֵּר אֵלָיו בְּנַחַת:

– שָׁקַעְתָּ כָּל כָּךְ בִּתְפִלָּתְךָ לֵאלֹהִים, עַד אֲשֶׁר לֹא הִתְבּוֹנַנְתָּ, כִּי כְבָר כָּלְתָה הַתְּפִלָּה וְכִי הַדֻּכָּס כְּבָר יָצָא מִן הַהֵיכָל. הָבָה, יְדִידִי, קוּם וְנֵלֵךְ וְלֹא יִפָּקֵד מְקוֹמֵנוּ בֵּין מְלַוֵּי הַבּוֹצַנְטוֹרָה.

דּוֹן יוֹהַן הָיָה כְמֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ. הוּא הֶעֱבִיר יָדוֹ עַל מִצְחוֹ וּכְרֶגַע זָכַר אֶת מְקוֹמוֹ, צָפַן עָמֹק בְּלִבּוֹ אֶת חֶזְיוֹנוֹתָיו שֶׁהָגָה בָהֶם זֶה עַתָּה, הִתְעוֹדֵד וַיֵּלֶךְ בְּלִוְיַת יְדִידָיו וַיִּתְעָרֵב בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן הַנִּדְחָף לָצֵאת.

מֵעֵינֵי לֵיאוֹנוֹרָה לֹא נֶעֶלְמָה הִתְרַגְּשׁוּת נֶפֶשׁ הָאוֹרֵחַ הַיָקָר לָהּ. הִיא הִתְבּוֹנְנָה וְרָאֲתָה אֶת הָעֲנָנָה אֲשֶׁר רָבְצָה עַל מִצְחוֹ, וְלִבָּהּ הִשְׁתּוֹקֵק לָדַעַת אֶת סִבַּת הַדָּבָר, אַךְ רִגְשׁוֹת הָאַהֲבָה וְהַכָּבוֹד אֶל הָאָדָם הַגָּדוֹל הַזֶּה מָנְעוּ אוֹתָהּ מִבּוֹא עִמּוֹ בִדְבָרִים, הִיא הָלְכָה לִימִינוֹ שׁוֹתֶקֶת עַד אֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל הַגּוֹנְדוֹלָה.

הַדֻּכָּס וְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו, גַּם הָאוֹרְחִים הַקְּרוּאִים אֶל הַמִּשְׁתֶּה, עָזְבוּ אֶת הָאֳנִיָּה בּוֹצַנְטוֹרָה וְהָלְכוּ אֶל אַרְמוֹן סַן מַרְקוּס.

גַּם צִיר הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים, דּוֹן יוֹהַן, הָיָה בֵין הַקְּרוּאִים, אַךְ הוּא לֹא שָׂמַח עַל הַדָּבָר; לִבּוֹ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי גִיל הָעַמִּים וְלֹא מָצָא תַעֲנוּג בְּחֶבְרָתָם. בַּתְּחִלָּה נִסָּה לְדַבֵּר עַל לֵב יְדִידָיו לְבֵית קְוִירִינִי, כִּי טוֹב אֲשֶׁר לֹא יֵלֵךְ אֶל הַמִּשְׁתֶּה, אַךְ אַנְטוֹנְיוֹ הִתְנַגֵּד בְּכָל כֹּחוֹ לִדְבָרָיו וַיִּפְצַר בּוֹ לָלֶכֶת. דּוֹן יוֹהַן נֶאֱלַץ לְהַבְטִיחַ לוֹ, כִּי לִפְנוֹת עֶרֶב יִפָּגְשׁוּ יַחְדָּו.

זְמַן רַב עָמַד עַל הַחוֹף, עַד אֲשֶׁר נֶעֶלְמָה מִמֶּנּוּ לֵיאוֹנוֹרָה בְתוֹךְ הֲמוֹן הַנּוֹסְעִים. שָׁעָה קַלָּה עוֹד עָמַד יוֹסֵף נָשִׂיא שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, אַחֲרֵי כֵן הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ כְּמִתְאַמֵּץ לְהַרְחִיק מִלִּבּוֹ רַעְיוֹנוֹת נוּגִים, וַיְמַהֵר לָלֶכֶת לְמַעַן הַגִּיעַ אֶל אַרְמוֹן הַדֻּכָּס.

 

פֶּרֶק ב: אַחֲרֵי הַמִּשְׁתֶּה    🔗

הַמִּשְׁתֶּה נֶעֱרַךְ בְּרֹב פְּאֵר וְהָדָר, וְדוֹן יוֹהַן מֵגוּאֶץ הִשְׁתַּתֵּף בּוֹ יַחַד עִם הַקְּרוּאִים, שָׂרִים וְרוֹזְנִים מֵאֲצִילֵי וֶנֶצִיָּה, אֲשֶׁר חָלְקוּ לוֹ כָבוֹד כָּרָאוּי לְצִיר מַמְלָכָה אַדִּירָה. וּבְכָל זֹאת רָוַח לוֹ לָאַחֲרוֹנָה כַּאֲשֶׁר קָם הַדֻּכָּס מֵעַל כִּסְאוֹ וַהֲמוֹן הָאוֹרְחִים עָזְבוּ אֶת הָאוּלָם בְּצָהֳלָה וּמִתּוֹךְ שִׂיחוֹת נְעִימוֹת, רֻבָּם שָׂמוּ פְנֵיהֶם לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם; גַּם צִיר הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים הִשְׁתּוֹקֵק לְהָמִיר אֶת הַחֹם הַנּוֹרָא אֲשֶׁר שָׂרַר בְּאוּלָם הַמִּשְׁתֶּה, בַּקֹּר הַצַּח עַל פְּנֵי מֵי הַיָּם.

אַךְ בְּיוֹתֵר נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ לָשׁוּב וְלִרְאוֹת אֶת לֵיאוֹנוֹרָה, אֲשֶׁר דְּמוּת פָּנֶיהָ עָמְדָה לְנֶגֶד עֵינֵי רוּחוֹ. נִדְמֶה לוֹ עַתָּה, כִּי רָאָה עַל פָּנֶיהָ צֵל תּוּגָה, וְלִבּוֹ אָמַר לוֹ, כִּי מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָעַלְמָה הָאֲצִילָה הַזֹּאת.

רֶגַע אֶחָד חָלַף רַעְיוֹן חֶדְוָה בְּלִבּוֹ, כִּי הַיָּפָה בַּבָּנוֹת תִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה, אַךְ בָּרֶגַע הַשֵּׁנִי בָּא אֶל לִבּוֹ הַסָּפֵק הַנּוֹרָא: הַאֻמְנָם רָאוּי הוּא לְאשֶׁר נִשְׁגָּב כָּזֶה?

וְהוּא הוֹסִיף לַהְגּוֹת בָּרַעְיוֹן הַזֶּה: הֵן בּוֹ לְבַדּוֹ תָּלוּי דְּבַר הָאשֶׁר הַזֶּה. אִם רַק יַחְפֹּץ בּוֹ בֶּאֱמֶת, עָלָיו רַק לְנַתֵּק אֶת כָּל הַקְּשָׁרִים עִם הַיְהוּדִים וּלְהַחֲזִיק בַּדָּת אֲשֶׁר אִלְּצוּהוּ לְפָנִים לָבוֹא בִּבְרִיתָהּ, וְאָז – – –

אַךְ זֶרֶם דָּם פָּרַץ בְּכָל עוֹרְקָיו, כִּי בְעִמְקֵי נַפְשׁוֹ הִתְעוֹרֵר רֶגֶשׁ הַכָּבוֹד, וְלִבּוֹ הִכָּהוּ עַל הַמַּחֲשָׁבָה אֲשֶׁר עָלְתָה בְּלִבּוֹ לִבְגֹּד בְּעַמּוֹ. “לֹא, אֶלֶף פְּעָמִים לֹא! לוּ אָהֲבָה אוֹתוֹ לֵיאוֹנוֹרָה אַף הַחֵצִי מֵאַהֲבָתוֹ אוֹתָהּ, כִּי עַתָּה לֹא דָרְשָׁה מִמֶּנּוּ קָרְבָּן כָּזֶה. אֶת אֱמוּנַת אֲבוֹתָיו, אֲשֶׁר בְּנֵי עַמּוֹ בָאוּ לְמַעֲנָהּ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם, לֹא יָמִיר בְּעַד כָּל הוֹן”.

בְּשָׁעָה זוֹ, אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִסְתִּירָה הַשֶּׁמֶשׁ אֶת קַרְנֶיהָ בְּמֵימֵי הָאַדְרִיָּה וְהַיָּרֵחַ יָצָא עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם וְשָׁלַח אוֹרוֹ הַחִוֵּר מֵעַל לְאֶשֶׁד הַמַּיִם, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ שֶׁל יוֹסֵף נָשִׂיא לִהְיוֹת בְּקִרְבַת הָעַלְמָה הָאֲהוּבָה לוֹ.

הוּא עָמַד עַל מַעֲלוֹת מְבוֹא הַהֵיכָל וְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּיִם; גּוֹנְדוֹלוֹת שׁוֹנוֹת עָבְרוּ עַל פָּנָיו וּמֵהֶן עָלָה קוֹל צְחוֹק בַּחוּרִים וּבַחוּרוֹת, אַךְ אֶת הַגּוֹנְדוֹלָה אֲשֶׁר לְבֵית קְוִירִינִי בִּקֵּשׁ לַשָּׁוְא בֵּינֵיהֶן. מֵרֶגַע לְרֶגַע רַבּוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַסִּירוֹת, הַנּוֹשְׂאוֹת אֶת בְּנֵי מְרוֹם עַם הָאָרֶץ אֶל מְחוֹז חֶפְצָם, וְהַשָּׁאוֹן הָלַךְ וָרַב, וְהַלַּחַץ הָלַךְ וְגָדַל, עַד כִּי כִמְעַט נוֹאַשׁ דּוֹן יוֹהַן מִתִּקְוָתוֹ לִבְחֹן אֶת כָּל הַסִּירוֹת הָעוֹבְרוֹת עַל פָּנָיו, וְהִנֵּה בְמֶרְחַק לֹא רַב נִרְאֲתָה לוֹ גּוֹנְדוֹלָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וּמַרְאֶהָ כְּמַרְאֵה הַסִּירָה שֶׁל מִשְׁפַּחַת קְוִירִינִי.

פִּתְאֹם הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל, אֲשֶׁר לֹא הָיָה מוּזָר לוֹ. וּבְנָשְׂאוֹ עֵינָיו רָאָה וְהִנֵּה אִיש עוֹמֵד עָלָיו וַאֲפֵר עַל עֵינָיו וְהוּא מְבַקֵּשׁ אוֹתוֹ בִנְעִימוּת וּבְחֵן לָרֶדֶת אֶל סִירָתוֹ, הָעוֹמֶדֶת פֹּה לְחוֹף הַיָּם, וְלָשׁוּט עִמּוֹ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יַנְחֵהוּ.

מַבָּט בּוֹחֵן אֶחָד עַל הָאִישׁ הַדּוֹבֵר אֵלָיו הוֹכִיחָהוּ לָדַעַת, כִּי לֹא מַלָּח פָּשׁוּט הוּא, וְעַל כֵּן מִהֵר יוֹסֵף וַיִּשְׁאָלֵהוּ: “מִי אַתָּה?”

– הִשָּׁקֵט, אַל תִּירָא! – עָנָה הַנִּשְׁאָל בְּלַחַשׁ אַךְ בְּאֹמֶץ לֵב – לֹא מַלְאָךְ מֵאֵת “מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה”¹ אָנִי.

אוּלָם יוֹסֵף לֹא הִסְתַּפֵּק בְּמַעֲנֶה זֶה וְהוֹסִיף לִשְׁאֹל: – וּמַדּוּעַ בָּחַרְתָּ רַק בִּי בָּעֵת אֲשֶׁר רַבּוּ סְבִיבִי אֲנָשִׁים עַלִּיזִים הַמְבַקְּשִׁים סִירָה לָשוּט בָּהּ?

– כִּי רַק אוֹתְךָ רָאִיתִי יָשָׁר לְפָנַי לְקַחְתְּךָ אֶל סִירָתִי… אַל תַּרְבֶּה שְׁאָלָה! כָּל רַע לֹא יִקְרֶה אוֹתְךָ, רַק פְּקַח עֵינֶיךָ!

– גֶּשׁ הָלְאָה! – עָנָה דּוֹן יוֹסֵף בְּרֹגֶז – לֹא אוּכַל לַעֲזֹב אֶת הַמָּקוֹם הַזֶּה. כִּי נָתַתִּי דְבָרִי לַעֲמֹד וּלְחַכּוֹת פֹּה.

אוּלָם הָאַלְמוֹנִי לֹא הִרְפָּה מִמֶּנּוּ. הוּא קָרַב אֵלָיו עוֹד צַעַד אֶחָד וְלָחַשׁ לוֹ בְּאָזְנָיו: “בְּשֵׁם כָּל הַקָּדוֹשׁ לְךָ, יוֹסֵף נָשִׂיא, בּוֹאָה אַחֲרָי!”

עַתָּה הִכִּיר יוֹסֵף אֶת קוֹל הַדּוֹבֵר, אֲשֶׁר הִזְהִירָהוּ זֶה לֹא כְבָר, בְּלֶכְתּוֹ בַדֶּרֶךְ אֶל בֵּית תְּפִלַּת סַן נִיקוֹלוֹ. וְעוֹד הַפַּעַם בָּא רַעַד בְּעַצְמוֹתָיו. “הַאֻמְנָם יֵשׁ אִישׁ בְּוֶנֶצִיָּה, הַיּוֹדֵעַ וּמַכִּיר אוֹתוֹ בִּשְׁמוֹ הָעִבְרִי, אֲשֶׁר הִסְתִּירוֹ מִכָּל יוֹדְעָיו פֹּה? הַאִם פָּרְשָׂה מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה רֶשֶׁת לְרַגְלָיו? וְאוּלַי יֵשׁ פֹּה אֶחָד מִידִידָיו וְהוּא לֹא יָדַע?”

אַךְ מִתּוֹךְ מַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ גָּמַר בְּלִבּוֹ לְהַרְאוֹת לָאִישׁ הַזֶּה, הַיּוֹדֵעַ סוֹד מוֹלַדְתּוֹ, כִּי לִבּוֹ לֹא יֵדַע פַּחַד, וְלָכֵן עָנָה אֶת הָאַלְמוֹנִי:

– “רְאֵה, אֲנִי יוֹרֵד אֶל סִירָתְךָ, לְמַעַן תֵּדַע כִּי דְבָרֶיךָ לֹא הִפְחִידוּנִי, אַךְ גַּם אַתָּה, אִם לֹא מְבַקֵּשׁ רָעָתִי אַתָּה, הָסִירָה נָא אֶת הַמַּסְוֶה מֵעַל פָּנֶיךָ וְיָדַעְתִּי לִפְנֵי מִי אֲנִי עוֹמֵד”.

– “חֶפְצְךָ יֵעָשֶׂה, אַךְ לֹא בַמָּקוֹם הַזֶּה, כִּי לֹא טוֹב יִהְיֶה הַדָּבָר גַם לִשְׁנֵינוּ. וְאַתָּה אַל נָא תִּתְמַהְמֵהַּ, חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא תִּנָּחֵם עַל מַעֲשֶׂיךָ”.

הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים פָּעֲלוּ פְעֻלָּתָם. יוֹסֵף מִהֵר וְעָלָה עַל הַגּוֹנְדוֹלָה וְקָרָא אֶל מוֹלִיכוֹ: – מַהֵר וָסַע, רְאֵה לְבַל אֲאַחֵר זְמַן שׁוּבִי.

הָאַלְמוֹנִי צָעַד אַחֲרָיו עַל הַסִּפּוּן, הֵנִיף אֶת מְשׁוֹטוֹ לַחֲצוֹת אֶת הַמַּיִם וּלְפַלֵּס לוֹ נָתִיב. דּוּמָם נָסְעוּ שְׁנֵיהֶם יַחְדָּו, אַךְ כַּאֲשֶׁר רָאָה יוֹסֵף, כִּי הַגּוֹנְדוֹלָה פּוֹנָה אֶל עֵבֶר אַחֵר, הִפְרִיעַ אֶת הַדּוּמִיָּה וְקָרָא:

– לֹא זוֹ הַדֶּרֶךְ, שָׁם מִן הַצַּד הַהוּא מְחַכִּים לִי יְדִידַי.

– שְׁכַח אֶת הַטִּיּוּל וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר בְּשֵׁם יְדִידִים תִּקְרָאֵם – עָנָהוּ הַקּוֹל מִתַּחַת לַמַּסְוֶה – לֹא אֲלֵיהֶם אָנוּ הוֹלְכִים, כִּי אִם אֶל מָקוֹם רָחוֹק, אֲשֶׁר רֶגֶל אֶחָד מֵהֶם לֹא דָרְכָה שָׁם.

– אֵיכָה מְלָאֲךָ לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת זֹאת?

– וְאֵיךְ עָרַב לִבּוֹ שָׁל יוֹסֵף נָשִׂיא לְשַׁנּוֹת אֶת צוּרָתוֹ וְאֶת שְׁמוֹ, בְּבוֹאוֹ מֵחֲצַר סֶלִּים אֶל מְעָרַת הַפָּרִיצִים הַמְכֻנָּה וֶנֶצִיָּה?

דּוֹן יוֹסֵף נָשִׂיא בָּא בִמְבוּכָה. הוּא הִבִּיט סְבִיבוֹתָיו, אַחֲרֵי כֵן אָמַר בְּלַחַשׁ:

– הוֹי, עַז נֶפֶשׁ, הֵן יִשְׁמַע אִישׁ דְּבָרֶיךָ. אַךְ הַצָּעִיר עָנָה בְּלַעַג:

– הֲלֹא לָכֵן דִּבַּרְתִּי אֵלֶיךָ בַּלָּשׁוֹן אֲשֶׁר לֹא יְבִינוּהָ עַלִּיזֵי הַחַג הָאֵלֶּה.

כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה שָׁאַל יוֹסֵף נָשִׂיא:

– לְאָן תּוֹבִילֵנִי? אֲנִי מַשְׁבִּיעֲךָ בְּשֵׁם הָאֱלֹהִים לְבַל תְּכַחֵד מִמֶּנִּי דָבָר.

– הִתְאַפֶּק נָא… עוֹד מְעַט…

כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יָצְאוּ מִפִּיהֶם בְּקוֹל לַחַשׁ, וְיוֹסֵף נָשִׂיא רָאָה וְהֵבִין, כִּי אִם לֹא יַחְפֹּץ לִמְשֹׁךְ עָלָיו עֵינֵי רוֹאִים, אֵין טוֹב לוֹ בִּלְתִּי אִם לִסְבֹּל וּלְחַכּוֹת לְאַחֲרִית דָּבָר.

הֵם שָׁטוּ הָלְאָה לְאֹרֶךְ הַתְּעָלָה. גּוֹנְדוֹלוֹת רַבּוֹת שָׁטוּ עַל פְּנֵיהֶם בְּמַהֲרָן אֶל הֶחָג, אַךְ מִסְפָּרָן הָלַךְ וּפָחַת, עַד כִּי מָעֲטוּ מְאֹד, וְרַק זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם נִפְגְּשָׁה לָהֶם סִירָה אַחַת בּוֹדֵדָה.

הֵמָּה עָבְרוּ אֶת מַעְבֶּרֶת רֵיאַלֶטוֹ וְיוֹסֵף פָּנָה שֵׁנִית אֶל מְנַהֲלוֹ וַיִּשְׁאַל:

– הַעוֹד רְחוֹקָה הַמַּטָּרָה?

– כְּבָר עָבַרְנוּ חֲצִי דַרְכֵּנוּ – נִחֲמָהוּ הָאַלְמוֹנִי – עוֹד מְעַט וְעָמְדוּ רַגְלֶיךָ עַל הַיַּבָּשָׁה.

הַסִּירָה הוֹסִיפָה לָשׁוּט בַּתְּעָלָה הָרְחָבָה, אֲשֶׁר חָצְתָה אֶת הָעִיר וֶנֶצִיָּה, עָבְרָה מוּל אַרְמְנוֹת הַשַּׁיִשׁ, אֲשֶׁר הִתְנַשְּׂאוּ לְאוֹר הַיָּרֵחַ הַכֵּהֶה כְּצַלְמֵי בַלָּהוֹת, אַךְ בְּטֶרֶם בּוֹאָם אֶל קְצֵה הַתְּעָלָה הִטָּה הָאַלְמוֹנִי אֶת סִירָתוֹ הַצִּדָּה אֶל אַחַת מִזְּרוֹעוֹת הַתְּעָלָה הַצָּרוֹת, אֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ בֵּין הֲמוֹן בָּתִּים וְאַרְמוֹנוֹת בְּצוּרַת קְשָׁתוֹת.

הַמָּקוֹם הָיָה שָׁמֵם וְנֶעֱזָב. רוּחַ הָעֹנִי וְהַלַּחַץ מְרַחֶפֶת עָלָיו, וּבְעֵינֵי דוֹן יוֹסֵף הָיָה כְגֵיא צַלְמָוֶת לְעֻמַּת הַמָּקוֹם שֶׁבָּא מִשָּׁם, מְקוֹם אוֹרָה וְשִׂמְחָה וְכָל תַּעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם. הוּא הָיָה נָבוֹךְ מְאֹד, אַךְ הוּא הִתְאַמֵּץ לְהִתְגַּבֵּר עַל מְבוּכָתוֹ וְהוֹסִיף לָשֶׁבֶת וּלְחַכּוֹת לְקֵץ הֶחָזוֹן.

לָאַחֲרוֹנָה עָמְדָה הַסִּירָה לְחוֹף הַתְּעָלָה לִפְנֵי שַׁעַר סָגוּר וּמְסֻגָּר, אֲשֶׁר מִשְׁנֵי עֲבָרָיו יָמִין וּשְׂמֹאל הִתְנַשְׁאָה חוֹמָה גְבֹהָה וּבְצוּרָה הַיָּרֵחַ הִסְתַּתֵּר בֵּין עָבִים נוֹסְעִים וְעוֹבְרִים וְקוֹל מַשַּׁק כַּנְפֵי עוֹפוֹת־לַיְלָה נִשְׁמַע עַל רֹאשׁ הַחוֹמָה, בְּהִתְעוֹפְפָם הֵנָּה וָהֵנָּה.

בְּתִמָּהוֹן נָשָׂא צִיר סֶלִּים אֶת עֵינָיו אֶל מְנַהֲלוֹ, אַךְ בְּטֶרֶם פָּתַח פִּיו לִשְׁאֹל דָּבָר, וְהָאַלְמוֹנִי אָמַר:

– הִנֵּה הִגַּעְנוּ אֶל מְחוֹז חֶפְצֵנוּ.

– הַאִם אֶל בֵּית כֶּלֶא הֲבֵאתַנִי?

– כֵּן, אֶל בֵּית־כֶּלֶא לְעַם שָׁלֵם, הַמְחַכֶּה לַשָּׁוְא לְבוֹא גּוֹאֲלוֹ וּמוֹשִׁיעוֹ. הִנֵּה בָּאתָ אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדַיִם, מְלֵאָה תְשׁוּאוֹת וְכָל טוּב, הַאֻמְנָם אֵין אֶת נַפְשְׁךָ לָסוּר וְלִרְאוֹת אֶת מְעוֹנוֹת הָעֹנִי וְהַמְּצוּקָה, אֲשֶׁר בָּהֶם יוֹשְׁבִים אַחֶיךָ בְּנֵי עַמֶּךָ?

– הֲזוֹ הִיא הַגֶּטוֹ שֶׁל וֶנֶצִיָּה? – שָׁאַל דּוֹן יוֹסֵף בִּמְבוּכָה.

– כֵּן דִּבַּרְתָּ – עָנָה הָאַלְמוֹנִי – וּלְמַעַן תֵּדַע מִי הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם, הָבָה אֲגַלֶּה לְךָ אֶת שְׁמִי: עִבְרִי אָנֹכִי, בֶּן עַמְּךָ, וּשְׁמִי שִׁמְעוֹן בֶּן הָרַב אֱלִיעֶזֶר. אִישׁ אַחֵר, הַיּוֹדֵעַ אוֹתְךָ יוֹתֵר מִמֶּנִּי, הוֹדִיעַנִי אֶת דְּבַר בּוֹאֶךָ. וְעַתָּה אִם אֵין בְּלִבְּךָ רָצוֹן לָלֶבֶת אַחֲרַי, חָלִילָה לִי מֵהֲבִיאֲךָ בְּחָזְקָה אֶל אַחֶיךָ. אֱמֹר מִלָּה וְאָנֹכִי אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ חִישׁ אֶל אֵלֶּה, אֲשֶׁר בְּשֵׁם יְדִידִים וְרֵעִים תִּקְרָאֵם.

פְּנֵי יוֹסֵף אָדְמוּ, בְּהַרְגִּישׁוֹ כִּי מִתַּחַת לַמַּסְוֶה נְעוּצוֹת בּוֹ שְׁתֵּי עֵינַיִם חוֹדְרוֹת וּמַבְרִיקוֹת, וְהוּא מִהֵר לַעֲנוֹת:

– יְהִי מָה, לְכָה וְנֵלְכָה!

שִׁמְעוֹן דָּפַק שָׁלשׁ פְּעָמִים עַל הַדֶּלֶת. עָבְרָה שָׁעָה רַבָּה, עַד אֲשֶׁר נִפְתַּח אֶשְׁנָב בְּמִגְדַּל הַשַּׁעַר וְאִישׁ שָׁאַל בְּקוֹל גַּס, מִי זֶה עָרַב אֶת לִבּוֹ לְהַרְגִּיז מְנוּחָתוֹ בַחֲצוֹת הַלָּיְלָה.

הַיְהוּדִי הַצָּעִיר הִגִּיד לוֹ אֶת שְׁמוֹ וּלְכַפֵּר אֶת פָּנָיו הוֹשִׁיט לוֹ מַטְבֵּעַ שֶׁל כֶּסֶף, אֲשֶׁר גַּסְפַּרוֹ הַשּׁוֹעֵר שָׂם אוֹתוֹ בְכִיסוֹ בְלִי אֲמִירַת תּוֹדָה, וְאַחֲרֵי כֵן פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַשַּׁעַר, אֲשֶׁר נִפְתַּח בְּקוֹל רַעַשׁ, אַךְ כִּמְעַט רָאָה גַּסְפַּרוֹ אֶת יוֹסֵף שָׁאַל בְּחֶשֶׁד גָּלוּי, מִי זֶה הַהוֹלֵךְ עִמּוֹ. וְשִׁמְעוֹן בֶּן אֱלִיעֶזֶר, אֲשֶׁר חִכָּה לַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת, לָחַשׁ בְּאָזְנֵי הַשּׁוֹעֵר, כִּי הָאִישׁ הוּא אַחַד הָאֲצִילִים אֲשֶׁר דָּבָר לוֹ אֶל שֻׁלְחָנִי יְהוּדִי, וּבַאֲשֶׁר כִּי חֶרְפָּה לוֹ לָבוֹא עִמּוֹ בִּדְבָרִים יוֹמָם, לָכֵן בָּא בַלָּיְלָה. הַתְּשׁוּבָה הַזֹּאת הָיְתָה מַסְפֶּקֶת. הַשּׁוֹעֵר מִהֵר לְהָסִיר אֶת כּוֹבָעוֹ לִפְנֵי הָאָצִיל, הִשְׁתַּחֲוָה וְאָמַר לוֹ, כִּי נָכוֹן הוּא לְשָׁרְתוֹ כְּעֶבֶד נֶאֱמָן בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה, בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר סָגַר גַּסְפַּרוֹ אֶת הַשַּׁעַר, עָבַר יוֹסֵף עִם מְלַוֵּהוּ בִּרְחוֹב צַר הַמּוֹבִיל אֶל תּוֹךְ הַגֶּטוֹ. הָאֲוִיר הָיָה צַר וּמַחֲנִיק. כְּמוֹ אוֹר הַלְּבָנָה, כֵּן גַּם קַוֵּי הַשֶּׁמֶשׁ חָדְרוּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאֹד.

הַבָּתִּים הָיוּ שׁוֹמְמִים וַעֲזוּבִים. אֶת מְקוֹם שִׁמְשׁוֹת הַחַלּוֹנוֹת בְּבָתִּים רַבִּים מִלְאוּ מַחֲצָלוֹת בָּלוֹת, וּלְאוֹר נֵרוֹת הַשֶּׁמֶן הַכֵּהֶה נִרְאוּ לְעֵינֵי הָאוֹרֵחַ בְּעַד חַלּוֹנוֹת הַמְּעוֹנוֹת הַדַּלִּים וְהַצָּרִים, שֶׁבָּהֶם יָשְׁבוּ מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת וְשָׁם הָיָה מִקְלָט גַּם לְבַהֲמוֹת הַבַּיִת וּמָקוֹם לְחֶפְצֵי מִסְחָרָם. בְּלֶכְתָּם בָּרְחוֹב קָפְצוּ מִתַּחַת גַּלֵּי הָאַשְׁפָּה כְּלָבִים וְהִתְנַפְּלוּ עֲלֵיהֶם; פֹּה וָשָׁם הֵצִיצוּ יְלָדִים קְטַנִּים מִן הַחֲרַכִּים לִרְאוֹת מִי וָמִי הַהוֹלְכִים, אַךְ אֲנָשִׁים בָּאִים בַּיָּמִים לֹא נִפְגְּשׁוּ לָהֶם בְּדַרְכָּם.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה, יוֹסֵף נָשִׂיא? – קָרָא שִׁמְעוֹן בְּנוֹפְפוֹ בְיָדוֹ – הִנֵּה מִשְׁכַּן בְּנֵי עַמֶּךָ. הָאוֹר וְהָאֲוִיר, שְׁנֵי יְסוֹדוֹת הַחַיִּים הַנְּתוּנִים חִנָּם לְכָל יְצוּרֵי תֵבֵל, יִנָּתְנוּ בְּאֵיפַת רָזוֹן לָעָם הַנִּבְחָר.

יוֹסֵף הֶחֱרִישׁ וְלֹא עָנָה דָבָר. פָּנָיו הָיוּ מְכֻסִּים עֲנַן עֶצֶב וְשִׁמְעוֹן הוֹסִיף וְאָמַר:

– אָנוּ בָאִים אֶל מְעוֹן אָבִי לְיַד בֵּית הַתְּפִלָּה אֲשֶׁר לָעֵדָה. הוֹאִילָה נָא לָלֶכֶת אַחֲרָי.

 

פֶּרֶק ג: בְּבֵית הַכְּנֶסֶת    🔗

צִיר הַשֻּׁלְטָן סֶלִּים צָעַד אַחֲרֵי בֶּן הָרַב עַל מִפְתַּן הַבַּיִת, וּמַה מְּאֹד הִשְׁתּוֹמֵם, בְּעָבְרוֹ בְּעִקְּבוֹת שִׁמְעוֹן אֶת הַמִּסְדְּרוֹן הַצַּר, וּבְהִפָּתַח לוֹ דֶלֶת אֶל אוּלָם גָּדוֹל וּרְחַב יָדַיִם, הַמּוּאָר בְּנֵרוֹת מְעַטִּים. הוּא שָׁאַף אֶל קִרְבּוֹ אֲוִיר קַר וָלַח, וּלְאָזְנָיו הִגִּיעַ קוֹל קִינָה חֲרִישִׁית, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הִסְכִּין לְהַבִּיט בַּחֲשֵׁכָה רָאָה וְהִנֵּה רַגְלָיו עוֹמְדוֹת בְּבֵית־כְּנֶסֶת הַמָּלֵא הֲמוֹן אָדָם.

הוּא פָּנָה אֶל מְנַהֲלֵהוּ בִּשְׁאֵלָה, אִם לֹא זִכְרוֹן יוֹם אֵבֶל לְיִשְׂרָאֵל כִּנֵּס אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה. אַךְ שִׁמְעוֹן עָנָהוּ בְּעֶצֶב:

– לֹא זִכְרוֹן יוֹם אֵבֶל אָסַף אֶת בְּנֵי עַמְּךָ הֵנָּה, כִּי אִם הַיָּגוֹן הָאוֹפֵף אֶת חַיֵּיהֶם כָּל הַיָּמִים. עוֹד מְעַט וְרָאִיתָ עַל מַה יִבְכֶּה יִשְׂרָאֵל…

עוֹד לֹא כִּלָּה בֶּן הָרַב אֶת דְּבָרָיו, וְאִישׁ שֵׂיבָה לָבוּשׁ מְעִיל אָרֹךְ וְרָחָב נִגַּשׁ אֶל יוֹסֵף נָשִׂיא, תָּקַע לוֹ כַּפּוֹ לְשָׁלוֹם וְאָמַר:

– בָּרוּךְ אַתָּה בְּבוֹאֶךָ, בְּחִיר אֱלֹהִים, כִּי שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל צִירֵנוּ וְעָזַבְתָּ חֶבְרַת עַלִּיזִים לָבוֹא אֶל עֲדַת אֲבֵלִים. כֻּלָּנוּ בְּנֵי הָעֵדָה, עָשִׁיר וְעָנִי יַחְדָּו, הַמְעֻנִּים וְהַמְדֻכָּאִים, שַׂמְנוּ מִבְטָחֵנוּ בְּךָ, כִּי תָקוּם לְעֶזְרָתֵנוּ. בְּךָ בָחַר אֱלֹהִים לְתִתְּךָ לְחֵן בְּעֵינֵי מוֹשֵׁל אֶרֶץ הַקֶּדֶם, וְזָכַרְתָּ אֶת אַחֶיךָ הָאֻמְלָלִים, כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁכַח יוֹסֵף בֶּן יַעֲקֹב אֶת אֶחָיו.

רוּחַ יוֹסֵף נָבוֹכָה, בְּשָׁמְעוֹ אֶת דִּבְרֵי הָרַב הַיָּשִׁישׁ, אַךְ עוֹד גָּדְלָה מְבוּכָתוֹ כַּעֲבוֹר רְגָעִים מִעַטִּים, כַּאֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו לְיַד אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ שְׁלשָׁה אֲנָשִׁים שׁוֹכְבִים עַל מַחְצְלוֹת קָנִים בְּלִי רוּחַ חַיִּים, וַעֲלֵיהֶם עוֹמֵד רוֹפֵא וּמִתְאַמֵּץ לְהָשִׁיב נַפְשָׁם.

– הַגִּידָה לִי, רַבִּי – פָּנָה יוֹסֵף נָשִׂיא אֶל הָרַב הַזָּקֵן – מַה קָּרָה פֹּה? רוֹאֶה אֲנִי אֶת אַחַי נְּמוֹגִים בְּדִמְעָה, מָה הַצָּרָה אֲשֶׁר בָּאָה עֲלֵיכֶם וּבַמֶּה אוּכַל לְהוֹשִׁיעֲכֶם? הַזָּקֵן אָחַז בְּיַד הַנָּשִׂיא וַיּוֹלִיכֵהוּ עַד מְקוֹם מִשְׁכַּב הַשְּׁלשָׁהּ. פְּנֵיהֶם הָיוּ חִוְּרִים כַּסִּיד, גּוּפָם הָיָה מָלֵא פְצָעִים וְחַבּוּרוֹת, עֵינֵיהֶם הָיוּ עֲצוּמוֹת, אַךְ רוּחַ חַיִּים עוֹד פִּעֲמָה בְקִרְבָּם.

וְהָרַב פָּתַח פִּיו וַיְסַפֵּר:

– שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אַחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל, לֹא הַיְחִידִים הֵם, אֲשֶׁר מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה הֶעֱלִילוּ עֲלֵיהֶם עֲלִילָה, וּבְאַחַד הַלֵּילוֹת שָׁלְחוּ אֶת הַשּׁוֹטְרִים לְבָתֵּיהֶם וּבְלִי דִין וּמִשְׁפָּט סָחֲבוּ אֶת שְׁלָשְׁתָּם וְהִשְׁלִיכוּ אוֹתָם אֶל בֵּית־הַסֹּהַר. לַשָּׁוְא בָּכוּ וְהִתְחַנְּנוּ, כִּי חַפִּים הֵם מִפֶּשַׁע; לַשָּׁוְא אָמְרוּ עֲשִׁירֵי הָעֵדָה לָתֵת עֵרָבוֹן בַּעֲדָם – הָאַכְזָרִים אָטְמוּ אָזְנָם מִשְׁמֹעַ. וְהָאֻמְלָלִים הִתְעַנּוּ בְתָא־הָעֹפֶרֶת יָמִים רַבִּים, אַךְ הַיּוֹם, לִכְבוֹד נְשׂוּאֵי הַדֻּכָּס עִם הַיָּם, קָרְאוּ לָהֶם דְּרוֹר; וְרַבִּים אוֹמְרִים, כִּי עַל יָדְךָ, אֲדוֹנִי צִיר הַשֻּׂלְטָן, בָּאָה לָהֶם הַיְשׁוּעָה.

– עַל יָּדִי? – קָרָא יוֹסֵף וּפָנָיו אָדָמוּ. הֵן הוּא יָדַע, כִּי כָל הַיָּמִים יָשַׁב בְּוֶנֶצִיָּה בְּחֶבְרַת הָעַלִּיזִים וְלֹא שָׂם לֵב אֶל אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ הַנְּתוּנִים בְּצָרָה. וְעַל לִבּוֹ עָלָה לְסַפֵּר לִפְנֵי הָרַב הַזָּקֵן דְּבַר אֱמֶת, כִּי לֹא פָעַל וְלֹא עָשָׂה מְאוּמָה, אַף לֹא יָדַע אֶת גּוֹרַל שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים. אַךְ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הוֹסִיף לְדַבֵּר:

– כֵּן, כֵּן, עַל יָדְךָ… יוֹדְעִים אֲנַחְנוּ, כִּי הָאַסִּירִים הָאֵלֶּה, כְּרַבִּים אֲחֵרִים אֲשֶׁר נָפְלוּ בִּידֵי צוֹרְרֵינוּ, הָיוּ מֵתִים מֵרֹב עִנּוּיֵיהֶם בְּבֵית הַסֹּהַר, וְגוּפוֹתֵיהֶם נוֹעֲדוּ לְהִשָּׁלֵךְ אֶל הַתְּעָלָה וְלִמְצֹא קֶבֶר בִּתְהוֹם הַיָּם. וְהַיּוֹם הִנֵּה שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים, פְּצוּעִים מִכַּף רַגְלַם וְעַד קָדְקֳדָם, הוּבְאוּ בְסִירָה קְטַנָּה עַד לִפְנֵי שַׁעַר הַגֶּטוֹ. יֶשׁ לְאֵל יָדֵנוּ לַחֲבשׁ לְפִצְעֵיהֶם וּלְהָקֵל מְעַט אֶת מַכְאוֹבֵיהֶם, וְאוּלַי עוֹד יָקוּמוּ וְיִחְיוּ. וְעַל כָּל זֹאת אָנוּ חַיָּבִים תּוֹדָה רַק לְךָ, אֲדוֹנִי, אֲשֶׁר כְּגוֹאֵל שְׁלָחֲךָ אֱלֹהִים.

כַּאֲשֶׁר כִּלָּה הָרַב אֶת דְּבָרָיו, נִגְּשׁוּ רַבִּים מִן הַנֶּאֱסָפִים אֶל יוֹסֵף; כָּל פֶּה מָלֵא תְּהִלָּתוֹ, כָּל אֶחָד הִבִּיעַ לוֹ בְּרָכָה, הַכֹּל פִּזְּרוּ לוֹ כָּבוֹד אֵין קֵץ. וּלְשֵׁמַע כָּל הַתְּהִלּוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת הָאֵלֶּה הִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ רֶגַע אֶחָד הָרָצוֹן לְגַלּוֹת לִפְנֵי הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת כָּל הָאֱמֶת, כִּי לֹא עָשָׂה לְמַעֲנָם דָּבָר, אַךְ בָּרֶגַע הַשֵּׁנִי עָלָה בְלִבּוֹ הָרַעְיוֹן, כִּי לֹא מֵחָכְמָה יַעֲשֶׂה לִגְזֹל מֵאֵת הָאֲנָשִׁים הָאֻמְלָלִים הָאֵלֶּה אֶת תִּקְוָתָם וּמִבְטָחָם. תַּחַת זֹאת נָדַר בְּלִבּוֹ נֶדֶר לַעֲשׂוֹת כָּל מַה שֶׁבְּיָדוֹ לְמַעַן אֶחָיו הַנִּדְכָּאִים וְהַנֶּעֱלָבִים.

וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְבָּה יוֹסֵף לְהַבִּיט אֶת אֶחָיו, אֲשֶׁר פְּנֵיהֶם הֵעִידוּ עַל יָשְׁרָם, גָּבְרָה בְּלִבּוֹ הָאַהֲבָה אֶל בְּנֵי עַמּוֹ; וּכְכֹל אֲשֶׁר הִרְבָּה לִשְׁמֹעַ מִפִּיהֶם אֶת מְגִלַּת הַצָּרוֹת וְהַפְּגָעִים, אֲשֶׁר שָׂבְעוּ מִידֵי אוֹיְבֵיהֶם וּמְנַדֵּיהֶם, רָתַח דָּמוֹ בְּקִרְבּוֹ, וּבְנַפְשׁוֹ גָּמְלָה הַתְּשׁוּקָה לִפְעֹל וְלַעֲשׂוֹת גְּדוֹלוֹת לְמַעַן עַמּוֹ הָאֻמְלָל.

וּבְעוֹדֶנּוּ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת עַל כָּל אֲשֶׁר רָאוּ עֵינָיו וְשָׁמְעוּ אָזְנָיו, וְהִנֵּה נִגְלָה לְעֵינָיו חִזָּיוֹן חָדָשׁ, נוֹרָא וְנִפְלָא כְּאֶחָד. פִּתְאֹם הִתְפָּרְדוּ כָּל הַנֶּאֱסָפִים וְנָתְנוּ דֶּרֶךְ לִשְׁנֵי אֲנָשִׁים צְעִירִים, אוֹחֲזִים בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם הַחֲזָקוֹת אִשָּׁה זְקֵנָה כַּבִּירַת יָמִים, אֲשֶׁר עֵינֶיהָ הַסְּגוּרוֹת הֵעִידוּ, כִּי עִוֶּרֶת הִיא. הַכֹּל נָטוּ הַצִּדָּה מִפְּנֵי הַיְשִׁישָׁה בַּת מְאַת הַשָּׁנִים; וְכַאֲשֶׁר קָרְבָה אֶל יוֹסֵף, נָשְׂאָה קוֹלָהּ הַמָּלֵא נֹעַם וַתִּקְרָא:

– יוֹסֵף הַנָּשִׂיא! אֶת בּוֹאֲךָ שָׁמַעְתִּי מִפִּי בְנִי וְנֶכְדִּי; אַךְ אִם מָנַעַ אֱלֹהִים מִמֶּנִּי אֶת הָאשֶׁר לִרְאוֹת בְּעֵינַי אֶת הוֹד פָּנֶיךָ, הִנֵּה הֶרְאַנִי בַחֲלוֹם אֶת אֲשֶׁר תִּהְיֶה לְעַמֶּךָ… רָאִיתִי וְהִנֵּה נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם… נָשָׂאתִי אֶת כַּפַּי וָאֶקְרָא: אֲהָהּ, ה' אֱלֹהִים! בָּאוּ מַיִם עַד נֶפֶשׁ, שְׁלַח לָנוּ עֶזְרָתְךָ, יְשׁוּעָתֶךָ!… וּפִתְאֹם רָאוּ עֵינַי וְהִנֵּה אֶחָד מִבְּנֵי דַת מֻחֲמַד רוֹכֵב עַל סוּס אַבִּיר וּבְיָדוֹ נֵזֶר אֲשֶׁר שָׂם עַל רֹאשְׁךָ, יוֹסֵף נָשִׂיא… אַחֲרֵי כֵן שָׁמַעְתִּי קוֹל מִן הַשָּׁמַיִם: “בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף… נָשִׂיא שְׁמוֹ וְנָשִׂיא לְעַמּוֹ יִהְיֶה, יָדָיו בְּעֹרֶף אוֹיְבָיו וּבְנֵי עַמּוֹ יִשְׁתַּחֲווּ לוֹ…” וּבְטֶרֶם הִסְפִּיק יוֹסֵף הַנָּשִׂיא לַעְצֹר בַּעֲדָהּ, כָּרְעָה הָעִוֶּרֶת לְרַגְלָיו וְחִפְּשָׂה אֶת יָדוֹ לְנַשְּׁקָהּ. מִמֶּנָּה רָאוּ וְכֵן עָשׂוּ יֶתֶר הַנֶּאֱסָפִים. מֵאַלְפֵי פִיּוֹת פָּרְצָה הַקְּרִיאָה בְּתוֹךְ הָאוּלָם הַגָּדוֹל: “יְחִי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא מוֹשִׁיעֵנוּ!”

גַּם לֵב הָרַב וּבְנוֹ נִרְעַשׁ בְּרִגְשַׁת הֶהָמוֹן. עַל אַחַד הָעַמּוּדִים אֲשֶׁר הַבַּיִת נָכוֹן עֲלֵיהֶם הָיְתָה תְּלוּיָה חֶרֶב יְשָׁנָה נְתוּנָה בְתַעַר מְעֻלָּף זָהָב וּמֵעָלֶיהָ דֶּגֶל קָרוּעַ. שִׁמְעוֹן מִהֵר וַיָּסַר אֶת שְׁנֵיהֶם מֵעַל הָעַמּוּד, וּבְפָרְשׂוֹ אֶת הַדֶּגֶל הֶרְאָה עַל הָאוֹתִיּוֹת הַמְטֻשְׁטָשׁוֹת “מ.כ.ב.י.” – מִי כָמֹכָה בָּאֵלִים ה'! אַחֲרֵי כֵן שָׁלַף שִׁמְעוֹן אֶת הַחֶרֶב מִתַּעְרָהּ, וְכַאֲשֶׁר מָסַר אוֹתָהּ לְיוֹסֵף קָרָא:

– אָבִי קִבֵּל אֶת הַחֶרֶב הַזֹּאת וְאֶת הַדֶּגֶל הַזֶּה, אֲשֶׁר לְרֹאשׁ־הַגּוֹלָה הָאַחֲרוֹן. בְּיָדַיִם אֱמוּנוֹת נְשָׂאנוּם מִגּוֹי אֶל גּוֹי, מְסַרְנוּם מִדּוֹר אֶל דּוֹר, שְׁמַרְנוּם מִיַּד כָּל צַר וְאוֹיֵב. בְּיָדְךָ נַפְקִיד הַיּוֹם אֶת שְׁאֵרִית מַחְמַדֵּינוּ. תְּהִי הַחֶרֶב בְּיָדְךָ לִנְקֹם נִקְמַת עַמֵּנוּ מִידֵי מְשַׂנְאָיו…

וְהַזָּקֵן אֱלִיעֶזֶר הִפְסִיק אֶת דִּבְרֵי בְנוֹ, פָּנָה אֶל יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וְאָמַר:

– לוּ עָלָה בְיָדְךָ לְקַבֵּץ אֶת נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, לֶאֱסֹף אוֹתָם אֶל תַּחַת דֶּגֶל הָעָם, לָתֵת לָהֶם לֵב אֶחָד, לְהַרְאוֹת לָהֶם דֶּרֶךְ אַחַת וּמַטָּרָה אֶחָת, כִּי אָז בָּאָה גְּאֻלָּה לְיִשְׂרָאֵל. וְהָיוּ הַחֶרֶב וְהַדֶּגֶל בְּיָדְךָ לְאוֹת, כִּי נָשִׂיא אַתָּה לָנוּ.

יוֹסֵף שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן וְלִבּוֹ נִפְעַם בְּקִרְבּוֹ. הַאִם תִּהְיֶה אַחֲרִית לְתִקְוָה זוֹ? הֲיֵשׁ כֹּחַ בַּנֵּזֶר אֲשֶׁר שָׂמוּ עָלָיו יוֹשְׁבֵי הַגֶּטוֹ לַעֲשׂוֹת אוֹתוֹ נָשִׂיא בְּעַמּוֹ? הֵן רַק בִּידֵי הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים הַכַּבִּיר לְרוֹמְמוֹ וּלְנַשְּׂאוֹ, וּמִי יוֹדֵעַ אִם תָּמִיד יִשְׁמֹר לוֹ חַסְדּוֹ?

אוּלָם בְּהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ אֶת כָּל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים עַד הַיּוֹם, אוֹרוּ עֵינָיו וּפָנָיו אָדְמוּ מִגִּיל; וְהַתִּקְוָה הַגְּדוֹלָה בָּרְאָה כְנָפַיִם לְדִמְיוֹנוֹ וְהוּא רָאָה אֶת עַצְמוֹ מוֹשִׁיעַ לְעַמּוֹ.

וּבְצַעֲדֵי אוֹן נִגַּשׁ אֶל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ, שָׂם יָדוֹ עַל סֵפֶר הַתּוֹרָה וַיְנַשְּׁקָהּ לְמוֹ פִיו, וְנַפְשׁוֹ הִתְרוֹמְמָה בִתְפִלָּה לֵאלֹהֵי אֲבוֹתָיו, אַחֲרֵי כֵן פָּנָה אֶל הַנֶּאֱסָפִים וַיֹּאמַר:

– שִׁמְעוּ, בְּנֵי עַמִּי! הִנֵּה נְתַתֶּם בְּיָדִי אֶת חֶרֶב רֹאשׁ הַגּוֹלָה הָאַחֲרוֹן וְאֶת דִּגְלוֹ וַתְּשִׂימוּנִי לְרֹאשׁ וּלְנָשִׂיא עֲלֵיכֶם, וְאָמְנָם נִכְסְפָה נַפְשִׁי לָלֶכֶת בְּעִקְּבוֹת גִּבּוֹרֵינוּ הַגְּדוֹלִים, יְהוּדָה הַמַּכַּבִּי וְשִׁמְעוֹן בַּר־כּוֹכְבָא, וּלְהַצִּיל אֶת עַמִּי מִיַּד אוֹיְבָיו. וְאוּלָם לְמַעַן הוֹצִיא אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת לֹא דַי בִּרְצוֹנִי בִלְבָד. אָכֵן אֲנִי נִשְׁבָּע לָכֶם בַּה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי לֹא אָנוּחַ וְלֹא אֶשְׁקֹט, עַד אֲשֶׁר אָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּבְרוּכָה. אַךְ גַּם אַתֶּם הִשָּׁבְעוּ לִי בַּה', כִּי תִהְיוּ נֶאֱמָנִים לִי וַעֲשִׂיתֶם כְּכֹל אֲשֶׁר אֶשְׁאַל מֵעִמָּכֶם לְטוֹב לָכֶם.

– אָנוּ נִשְׁבָּעִים! אָנוּ נִשְׁבָּעִים! – נִשְׁמַע קוֹל אַדִּיר מֵאַלְפֵי פִיּוֹת.

אַחֲרֵי אֲשֶׁר כִּלָּה הָעָם לְהִתְפַּלֵּל, עָזְבוּ מְעַט מְעַט אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת לָלֶכֶת אִישׁ אִישׁ אֶל בֵּיתוֹ. רַק אֲנָשִׁים מִסְפָּר נִשְׁאֲרוּ עוֹד שָׁם, וּבְתוֹכָם אִישׁ אֶחָד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים, אֲשֶׁר עָמַד שָׁם מֵרֵאשִׁית הַמַּחֲזֶה וְעַד סוֹפוֹ וְלֹא חָדַל מֵהַבִּיט בְּעֵינֵי לְהָבִים אֶל פְּנֵי יוֹסֵף.

כַּעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה נִגַּשׁ אֶל יוֹסֵף רַב הָעֵדָה וְעִמּוֹ הָאִישׁ הַזָּר וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַנָּשִׂיא קָרָא הָרַב:

– הַכֶּר נָא אֶת הָאִישׁ הַזֶּה!

צִיר הַשֻּׂלְטָן הֵעִיף עֵינָיו עַל הָאִישׁ, אָכֵן פָּנִים מוּדָעִים לוֹ, אַךְ מִי הוּא, מִי הוּא… וּפִתְאֹם נִפְקְחוּ עֵינָיו, כְּאִלּוּ הוּסַר מֵעֲלֵיהֶן תְּבַלּוּל, וַיִּקְרָא בְקוֹל נִרְעָשׁ:

– נָתָן, נֶאֱמַן בֵּיתִי, הַאַתָּה זֶה? מֵאַיִן וְאֵיכָכָה בָּאתָ הֵנָּה?

דִּמְעוֹת שָׂשׂוֹן פָּרְצוּ מֵעֵינֵי הַזָּקֵן וַיַּעַן בְּקוֹל בּוֹכִים:

– אֲנִי הוּא. נִלְוֹה נִלְוֵיתִי אֶל הָאִשָּׁה הַקְּרוֹבָה לְךָ מִכָּל הָאָדָם אֲשֶׁר בָּעוֹלָם, אֶל דּוֹדָתְךָ גְּרַצִּיָּה מֶנְדֶּסִיָּה… פְּנֵי יוֹסֵף נָשִׂיא הִזְדַּעְזְעוּ בְּשָׁמְעוֹ אֶת הַשֵּׁם הַזֶּה, וְהוּא תָפֶשׂ בִּידֵי הָאִישׁ הַדּוֹבֵר אֵלָיו וַיִּקְרָא בְּקוֹל רוֹעֵד:

– דּוֹדָתִי… אִמִּי הַשְּׁנִיָּה… אֵיפֹה הִיא?… הַגִּידָה לִי, רוֹץ אָרוּץ לִרְאוֹת אֶת פָּנֶיהָ…

– קְרוֹבָה הִיא לְךָ מְאֹד בַּמָּקוֹם, אַךְ חוֹמָה גְּבֹהָה מַפְרִידָה בֵּינָהּ וּבֵינֶךָ – עָנָהוּ הַזָּקֵן בְּקוֹל מָלֵא עָצֶב. וְהוּא סִפֶּר לוֹ אֶת כָּל הַמּוֹצְאוֹת אֶת דּוֹנָה גְּרַצִּיָּה, אֶת דְּבַר מַסָּעָהּ מֵעִיר אַנְטְוֶרְפֶּן לְוֶנֶצִּיָּה, אֶת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר שָׂבְעָה בָעִיר הַהִיא, עַד אֲשֶׁר גָּמְרָה בְּלִבָּהּ לַעֲזֹב אֶת אֶרֶץ מוֹשָׁבָהּ וְלָבוֹא אֶל עִיר מְלוּכַת הָעוֹתוֹמַנִים…

אָמְנָם הִיא הוֹדִיעַתְנִי עַל זֹאת וְאָנֹכִי צִפִּיתִי לְבוֹאָהּ, אַךְ מַדּוּעַ זֶה אֵחֲרָה עַד הַיּוֹם?

– מִי יִתֵּן וְלֹא שְׁאַלְתַּנִי – עָנָה הַזָּקֵן – כִּי בְפִי אֵין בְּשׂוֹרָה טוֹבָה… אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה, אִשָּׁה קַלַּת דַּעַת וּפְזִיזָה, בְּקִצְפָּהּ עַל אֲחוֹתָהּ הַבְּכִירָה עַל אֲשֶׁר מֵאֲנָה לִמְסֹר לְיָדָהּ אֶת הַחֵלֶק מֵרְכוּשָׁהּ לַעֲשׁוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיהָ, הִלְשִׁינָה עָלֶיהָ לִפְנֵי הַמֶּמְשָׁלָה בְּוֶנֶצִיָּה, כִּי הִיא אוֹמֶרֶת לָצֵאת עִם הוֹנָהּ הָרַב לְאֶרֶץ טֻרְקִיָּה וְלָשׁוּב שָׁם בְּגָלוּי לְדַת יִשְׂרָאֵל. בַּעֲלֵי הַשִּׁלְטוֹן בְּוֶנֶצִיָּה תָּבְעוּ אוֹתָהּ לְדִין וְהוֹשִׁיבוּהָ בְּמַאֲסָר, לְמַעַן לֹא תּוּכַל לִבְרֹחַ מִן הָאָרֶץ, וְזֶה יָמִים רַבִּים אֲשֶׁר גְּבִרְתִּי הַטּוֹבָה מִתְעַנָּה בַכֶּלֶא, וְאָנֹכִי בִּקַּשְׁתִּי וּמָצָאתִי לִי מִקְלַט סֵתֶר בְּתוֹךְ חוֹמוֹת הַגֶּטוֹ.

הָרַב הַזָּקֵן, אֲשֶׁר הִקְשִׁיב גַּם הוּא לְסִפּוּרוֹ שֶׁל נָתָן, הוֹצִיא אֲנָחָה מִלִּבּוֹ וַיֹּאמַר:

– מִי כָמוֹנִי יָדַע אֶת רֹךְ לִבָּהּ וְתֹם נַפְשָׁהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הַזֹּאת? מִי לֹא שָׁמַע אֶת דְּבַר הַחָכְמָה הָרַבָּה אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים בְּלִבָּהּ? מִי לֹא יָדַע אֶת רַחֲמֶיהָ הָרַבִּים עַל כָּל נִדְכָּא וְנִרְדָּף? בִּנְשָׁמָה אַחַת אָצַר אֱלֹהִים כָּל נַעֲלֶה וְכָל נִשְׂגָּב, וְאֶת הַנְּשָׁמָה נָטַע בַּגּוּף הַנֶּחְמָד שֶׁל הָאִשָּׁה הָעֲדִינָה חַנָּה, הִיא גְּרַצִיָּה לְבֵית מֶנְדֶּס.

הִיא תָמְכָה בְּיָד נְדִיבָה כָּל עָנִי וְכָל כּוֹשֵׁל, הִיא חִלְּצָה אֶת הָאֲנוּסִים מִבּוֹר צָרָה וְהֵשִׁיבָה אוֹתָם לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם. לִבִּי לִבִּי לָאִשָּׁה הַזֹּאת! מִי יָחִישׁ עֶזְרָה לָהּ, מִי יְחַלֵּץ אוֹתָהּ מִכִּלְאָהּ?!

– אוּלַי יוֹדֵעַ אַתָּה מְקוֹם מַאֲסַר גְּבִרְתְּךָ? – שָׁאַל יוֹסֵף נָשִׂיא אֶת נָתָן.

וְהַזָּקֵן עָנָה לוֹ בְקוֹל לַחַשׁ, כִּי הִיא יוֹשֶׁבֶת בְּבֵית־הַסֹּהַר סַן־מַרְקוּס. בְּמִקְרֶה הִתְוַדַּע לְאַחַד הַשּׁוֹמְרִים שָׁם וּמִפִּיו נוֹדַע לוֹ, כִּי אִשָּׁה עִבְרִיָּה וַעֲשִׁירָה – אֵין זֹאת כִּי אִם דּוֹנָה גְּרַצִיָּה – כְּלוּאָה שָׁם. אִם יֵשׁ אֶת נֶפֶשׁ הַנָּשִׂיא – סִיֵּם נָתָן אֶת דְּבָרָיו – נָכוֹן הוּא לְהוֹבִילוֹ בְּסִירָה עַד הָאַרְמוֹן, אֲשֶׁר שָׁם בֵּית־הַסֹּהַר, וְלָתֵת לוֹ יָדַיִם לָבוֹא בִּדְבָרִים עִם הַשּׁוֹמֵר מוֹדָעוֹ, הָעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר שָׁם בַּלַּיְלָה הַזֶּה.

– הָבָה! – קָרָא שִׁמְעוֹן בְּעֹז רוּחוֹ – נְמַהֵר לִקְרֹא דְרוֹר לָאִשָּׁה הַחַפָּה מִפֶּשַׁע וּלְהִנָּקֵם מֵאֵת הָאֲשֵׁמִים בְּנַפְשָׁהּ.

בְּאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת שָׁמַע יוֹסֵף אֶת דִּבְרֵי הָעֶלֶם. בְּאַרְמוֹן הַדֻּכָּס, אֲשֶׁר שָׁם הִתְעַנֵּג הַיּוֹם עַל מִשְׁתֵּה תִפְאָרָה בְּחֶבְרַת שָׂרֵי הָרֶפֻּבְּלִיקָה, שָׁם בְּאַחַת הַמְּעָרוֹת, בְּכֶלֶא מַחֲשַׁכִּים, מִתְעַנָּה דּוֹדָתוֹ הָאֻמְלָלָה. לִבּוֹ הָמָה מֵעָצְמַת רִגְשׁוֹתָיו. אַךְ כַּאֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי שִׁמְעוֹן אֶת הָעֵצָה לְמַהֵר וּלְהוֹצִיא אֶת הָאַסִּירָה בַּמַּחְתֶּרֶת, אָמַר לוֹ, כִּי לֹא יַעֲלֶה הַדָּבָר בְּיָדָם, וְרַק אָסוֹן גָּדוֹל צָפוּי לָהֶם אִם יִתָּפְסוּ בַּכָּף. אוּלָם הֲיוּכַל לְהִתְמַהְמֵהַּ בְּעֵת אֲשֶׁר אִנָּה אֱלֹהִים לְיָדוֹ לִרְאוֹת אֶת פְּנֵי הָאִשָּׁה הַכְּבוּדָה הַיְקָרָה לוֹ בַּחַיִּים?

הוּא רָאָה אֶת עֵינֵי שִׁמְעוֹן נְשׂוּאוֹת אֵלָיו, וּבְלִי חַכּוֹת הַרְבֵּה נֶעְתַּר לִשְׁאֵלַת נָתָן. בַּתְּחִלָּה סֵרַב לָקַחַת עִמָּהֶם גַּם אֶת שִׁמְעוֹן; אַךְ הוּא הָיָה דָרוּשׁ לוֹ לִהְיוֹת לְמֵלִיץ לִפְנֵי גַּסְפַּרוֹ הַשּׁוֹעֵר שֶׁל הַגֶּטוֹ, וְלָכֵן נֶאֱלַץ לָקַחַת גַּם אוֹתוֹ.

הָרַב הַזָּקֵן אָצַל לָהֶם בְּרָכָה, כִּי יַצְלִיחַ אֱלֹהִים דַּרְכָּם וְהֵם יָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת.

 

פֶּרֶק ד: לֵיל בַּלָּהוֹת.    🔗

שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים יָצְאוּ בְּחֶשְׁכַּת הַלַּיְלָה; אַךְ הֵם לֹא הָלְכוּ בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּהּ נָסְעוּ יוֹסֵף וְשִׁמְעוֹן בְּבוֹאָם הֵנָּה. הֵם עָבְרוּ רַק מֶרְחָק לֹא רַב עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה הַגְּדוֹלָה, וְאַחֲרֵי כֵן נָטָה שִׁמְעוֹן הַצִּדָּה לְבִלְתִּי הִפָּגֵשׁ בַּהֲמוֹן הַחוֹגְגִים הַשָּׁבִים לְבָתֵּיהֶם. הוּא נִהֵל אֶת סִירָתוֹ דֶרֶךְ הַתְּעָלוֹת הַצָּרוֹת לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתוֹ בִּנְתִיבוֹת עֲקַלְקַלּוֹת.

וְנָתָן קִצֵּר לָהֶם הַדֶּרֶךְ בְּסִפּוּרָיו הַשּׁוֹנִים עַל גְּבִרְתּוֹ וּמִפְעָלֶיהָ וְעַל הַתַּחְבּוּלוֹת שֶׁעָלוּ בְּלִבּוֹ לְהַצִּילָהּ מִידֵי מֶמְשֶׁלֶת וֶנֶצִיָּה עַל יְדֵי מַתַּן שֹׁחַד לְשׁוֹמֵר בֵּית הָאֲסוּרִים.

יוֹסֵף נָתַן לוֹ לְדַבֵּר כְּכל הָעוֹלֶה עַל רוּחוֹ, אַךְ לִבּוֹ לֹא כֵן חָשַׁב. מֵאָז נוֹדַע לוֹ מַצַּב דּוֹדָתוֹ וּמְקוֹם מוֹשָׁבָהּ, בָּטַח בְּכֹחַ מִשְׂרָתוֹ הַגְּבוֹהָה, מִשְׂרַת צִיר נֶאֱמָן לְסֶלִּים, כִּי לֹא יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ מֵעֲשׂוֹת לְטוֹבָתָהּ אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ.

לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ, כִּי בִּדְבָרִים גְּלוּיִים עִם הַדֻּכָּס וְשָׂרָיו יַצְלִיחַ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעָרְמָה וּבְחֹזֶק יָד; בְּיָדְעוֹ אֶת הַכֹּחַ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר לְוֶנֶצִיָּה וְאֶת שִׁעְבּוּד הַיְהוּדִים לְמֶמְשָׁלָה זוֹ, רָעָה וְנוֹכַח, כִּי אֵין לְפָנָיו דֶּרֶךְ אַחֶרֶת, בִּלְתִּי אִם לַעֲשׂוֹת בְּחָכְמָה וּמְזִמָּה וּלְהוֹעִיל לְחֹפֶשׁ הַיְהוּדִים בְּדֶרֶךְ שָׁלוֹם וּבְלִי קוֹל מִלְחָמָה.

וּבְעוֹד הוּא שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבָה עַל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ וְעַל הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה, וְהִנֵּה הֶחֱרִידָהוּ מִדִּמְיוֹנוֹתָיו קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל כְּקוֹל אַלְפֵי רְעָמִים. גַּם הוּא גַּם הַנּוֹסְעִים עִמּוֹ קָמוּ פִּתְאֹם מִמְּקוֹמָם בְּבֶהָלָה, הִשְׁתָּאוּ וְהִשְׁתּוֹמְמוּ זֶה אֶל זֶה.

הַמַּיִם הַשְּׁקֵטִים הִתְגָּעֲשׁוּ, הָאָרֶץ מִמֶּרְחָק הִתְמוֹטְטָה, כָּל חוֹמָה בְּצוּרָה וְכָל אַרְמוֹן חָזָק חָגוּ וְנָעוּ וְנָטוּ לִנְפּוֹל. תִּימְרוֹת־עָשָׁן שְׁחוֹרוֹת וְעָבוֹת עָלוּ עַד לֵב הַשָּׁמַיִם וְאַחֲרֵיהֶן הִתְרוֹמְמוּ לַשְּׁחָקִים עַמּוּדֵי אֵשׁ נוֹרָאָה מְאֹד, וְכִירִיעָה שְׁחוֹרָה וּרְחָבָה רָבְצָה עַנְנַת עֲרָפֶל עַל פְּנֵי וֶנֶצִיָּה. עַד מְהֵרָה נֶהְפְּכָה הַחֲשֵׁכָה הָאֲיֻמָּה לְאוֹר גָּדוֹל, אֲשֶׁר לֹא הָיָה כָּמוֹהוּ; כִּי בִּמְקוֹם הַמַּהְפֵּכָה הִתְלַקְּחָה שַׁלְהֶבֶת נוֹרָאָה, אֲשֶׁר הֵאִירָה אֶת כָּל הַמָּקוֹם מִסָּבִיב כְּמוֹ בְּאֵשׁ הַתֹּפֶת.

וּשְׁלשֶׁת הַנּוֹסְעִים עוֹדָם עוֹמְדִים מַחֲרִישִׁים וּמַבִּיטִים דּוּמָם אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ, וּפִתְאֹם שָׁלַח שִׁמְעוֹן יָדוֹ אֶל עֵבֶר הַמִּזְרָח, מְקוֹם שָׁם פָּרְצָה הַבְּעֵרָה, וַיִּקְרָא אֶל רֵעָיו: – הַמִּבְצָר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ… אֵין זֶה כִּי אִם הִתְפּוֹצֵץ אוֹצַר אֲבַק הַשְּׂרֵפָה וְזֶה קוֹל הָרַעַשׁ…

אָכֵן נִקְמַת אֱלֹהִים הִיא לְאוֹיְבֵינוּ. הִנֵּה הוּא נִרְאֶה אֵלֵינוּ בֶּעָנָן וּבָאֵשׁ וְהֶרְאָנוּ אֶת יָדוֹ הַנְּטוּיָה… הַלַּיְלָה הַזֶּה הוּשַׂם קֵץ לִגְאוֹן וֶנֶצִיָּה וְתִפְאַרְתָּה, וּבַלַּיְלָה הַזֶּה בָּקַע אוֹר גְּאֻלַּת יִשְׂרָאֵל.

בָּרֶגַע הַזֶּה נִרְאֲתָה תְּנוּעַת חַיִּים עַל פְּנֵי הַיָּם. נֵרוֹת רַבִּים הֹעֲלוּ בַּבָּתִּים אֲשֶׁר לְיַד הַחוֹף וַאֲנָשִׁים נוֹאָשִׁים רָצוּ וְהָמוּ בְּחוּצוֹת קִרְיָה, אֵלֶּה בָּכוּ וְיִלְלוּ, אֵלֶּה סָפְקוּ כַּפַּיִם וְאֵלֶּה הִשְׁתַּפְּכוּ בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים, בְּחָשְׁבָם כִּי בָּא הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן לָאָרֶץ וְלַדָּרִים עָלֶיהָ.

– הַמִּבְצָר בּוֹעֵר בָּאֵשׁ, כָּל וֶנֶצִיָּה תִּשָּׁמֵד מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה – הַקְּרִיאָה הַזֹּאת מִלְּאָה אֶת הַיָּם וְאֶת הַיַּבָּשָׁה. מִכָּל עֲבָרִים נִדְחַף הֲמוֹן אָדָם רַב בְּגוֹנְדוֹלוֹת וְסִירוֹת, בָּאֳנִיּוֹת קְטַנּוֹת וּגְדוֹלוֹת, כֻּלָּם בּוֹכִים וְצוֹעֲקִים מָרָה, כֻּלָּם פּוֹנִים אֶל מַטָּרָה אַחַת, אֶל מְקוֹם הַבְּעֵרָה הַנּוֹרָאָה. אִישׁ לֹא שָׂם לֵב אֶל אָחִיו אוֹ אֶל שְׁכֵנוֹ הַקָּרוֹב אֵלָיו; וְאוּלָם קָשֶׁה הָיָה לְהִמָּלֵט מִקֶּרֶב הֶהָמוֹן הַסּוֹעֵר הַזֶּה. הַכֹּל שׁוֹאֵף אֶל מָקוֹם אֶחָד, הַכֹּל נִדְחָף קָדִימָה וּכְמוֹ בְּשִׁבֹּלֶת מַיִם עַזִּים נִסְחֲפָה גַּם סִירַת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא בַּהֲמוֹן הָאֳנִיּוֹת, בְּאֵין מָקוֹם לִנְטוֹת יָמִין וּשְׂמֹאל. וְכֹה עָבְרוּ שְׁלשֶׁת הַנּוֹסְעִים אֶת הַגְּבוּל אֲשֶׁר גָּבְלוּ לָהֶם וְנָטוּ מִן הַדֶּרֶךְ, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ כִּוְּנוּ אֶת פְּנֵיהֶם, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ, אוֹ הוּבְאוּ, אֶל תְּעָלַת סַן מַרְקוּס. שָׁם נִתְּנָה פְקֻדָּה לְכָל הֶהָמוֹן הָרַב לַעֲמוֹד תַּחְתָּיו וְלִבְלִי לֶכֶת הָלְאָה.

הַמַּחֲזֶה הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אֲשֶׁר לֹא נִרְאָה כָּמוֹהוּ מֵעוֹלָם, מָשַׁךְ אֵלָיו אֶת עֵינֵי הָרוֹאִים בְּכֹחַ גָּדוֹל מְאֹד. הַמִּבְצָר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר מַרְאֵהוּ הָיָה תָּמִיד כְּעִיר קְטַנָּה, נִדְמָה עַתָּה לְלוֹעַ הַר גַּעַשׁ, אֲשֶׁר מִתּוֹכוֹ הִתְנַשְּׂאָה הַשָּׁמַיְמָה לַבָּה בּוֹעֶרֶת דֶּרֶךְ אַלְפֵי פִּיּוֹת. כָּל אַסְמֵי אֲבַק־הַשְּׂרֵפָה בָּעֲרוּ בָּאֵשׁ; הַצִּיִּים הַגְּדוֹלִים וְהָרְחָבִים, אֲשֶׁר הֹעֲלוּ אֶל הַיַּבָּשָׁה, טָבְעוּ בְּיָם שֶׁל אֵשׁ; וְכָל אוֹצְרוֹת הַחֹמֶר לְמִלְחָמָה וּלְמַסַּע הָאֳנִיּוֹת, כָּל הָעֵצִים וְהַתְּרָנִים, הַמִּפְרָשִׂים וְהַמְּשׁוֹטִים, הַחֲבָלִים וְהַנְּעֹרֶת, הַזֶּפֶת וְהַכֹּפֶר – כָּל אֵלֶּה הִגְדִּילוּ וְהִרְחִיבוּ אֶת הַמְּדוּרָה.

וּבְתוֹךְ הַמִּבְצָר פְּנִימָה, עַל פִּגְרֵי הַהֲרוּגִים וְעַל הֲרִיסוֹת הַבָּתִּים, עָמְלוּ אַנְשֵׁי צְבָא הַמִּבְצָר – וּמַרְאֵיהֶם מֵרָחוֹק כְּשֵׁדֵי שַׁחַת מְגֹאָלִים בְּעָשָׁן וּפִיחַ – לְהִתְגַּבֵּר עַל הָאֵיתָן הַנּוֹרָא אֲשֶׁר פָּרַץ מִמִּסְגְּרוֹתָיו. אַךְ לַשָּׁוְא!

גְּאוֹן הָרֶפֻּבְּלִיקָה וּמְקוֹר גְּבוּרָתָהּ, כָּל כֹּחָהּ לְמִלְחָמָה, אֲשֶׁר אָסְפָה בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת, נֶהֱרַס עַד הַיְסוֹד בְּלַיְלָה אֶחָד. הָאָסָם הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר בְּתוֹכוֹ הָיוּ אֲצוּרִים אַרְבַּע מֵאוֹת כִּכַּר אֲבַק־שְׂרֵפָה, הָיָה לְגַלִּים נִצִּים.

יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הֵעִיף אֶת עֵינָיו לְמֵרָחוֹק וְהִתְבּוֹנֵן אֶל מַרְאֵה הַהֶרֶס הַנּוֹרָא הַזֶּה. אַרְבָּעָה בָּתֵּי תְּפִלָּה בְּחֵלֶק הָעִיר קַסְטֶלֶה הִתְנַשְּׂאוּ עוֹד כְּעִיֵּי מַפָּלָה גְבוֹהִים; בָּתִּים וְאַרְמוֹנוֹת לְמֵאוֹת נוֹטִים לִנְפּוֹל וְרַבִּים כְּבָר נָפְלוּ תַּחְתֵּיהֶם כְּגַלֵּי אֵפֶר. קוֹל יִלְלַת הָאֻמְּלָלִים וְצַעֲקַת הַפְּצוּעִים חָדְרוּ עַד אָזְנֵי הֶהָמוֹן הָרַב הָעוֹמֵד מֵרָחוֹק וְאֵין בְּיָדוֹ עֵצָה וְתַחְבּוּלָה לְהַצִּילָם.

לֵב יוֹסֵף דָּאַב לְמַרְאֵה אֲסוֹן הָאֲנָשִׁים הַנְּקִיִּים הָרַבִּים הָאֵלֶּה וְלֹא יָכוֹל לִגְרוֹעַ אֶת עֵינָיו מִן הַמַּחֲזֶה הַקָּשֶׁה הַזֶּה. וְהִנֵּה הִגִּיעַ לְאָזְנָיו קוֹל, אֲשֶׁר הִרְעִיד אֶת כָּל עַצְמוֹתָיו. בָּרִאשׁוֹנָה שָׁמַע רַק מִלִּים מְעַטּוֹת, שִׁיחוֹת קְטוּעוֹת, מִפִּי אֲנָשִׁים אֲחָדִים, “אַךְ מַעֲשֵׂה הַיְּהוּדִים הוּא.” אוּלָם מְעַט מְעַט הִתְפַּשְׁטוּ הַמִּלִּים בֵּין הֶהָמוֹן וְאַלְפֵי הֵדִים עָנוּ לַקּוֹל הַזֶּה מִכָּל עֲבָרִים: “כֵּן, כֵּן, יַד הַיְּהוּדִים עָשְׂתָה זֹאת.”

– מַעֲשֵׂה הַיְּהוּדִים הוּא, שִׁמְעוּ! – כֵּן הֵרִיעוּ מִיָּמִין וּמִשְׂמֹאל אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, זָקֵן וָנָעַר. וְכַעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִרְעִימוּ קוֹלוֹת: נָקָם, נָקָם קְחוּ!

עוֹד לֹא נֶחְקַר דְּבַר הָאָסוֹן, אַךְ הֶהָמוֹן חָפֵץ לְבַקֵּשׁ וְלִמְצוֹא אֶת הָאָשֵׁם, לִשְׁפּוֹךְ עָלָיו חֲמָתוֹ, לַעֲשׂוֹת בּוֹ שְׁפָטִים, וְלָכֵן עָלוּ הַקְּרִיאוֹת עַד לֵב הַשָּׁמַיִם:

– הַיְּהוּדִים עָשׂוּ זֹאת! הַיְּהוּדִים אֲשֵׁמִים בַּאֲסוֹנֵנוּ! קוּמוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַגֶּטוֹ! נַצִּית אֵשׁ בְּמִשְׁכְּנוֹתֵיהֶם, נַעֲשֶׂה בָּתֵּיהֶם קִבְרֵיהֶם!

– לְכוּ וְנֵלְכָה! – רַבּוּ הַקּוֹלוֹת, עַד אֲשֶׁר גָּבְרוּ עַל כָּל יִלְלוֹת הָאֻמְלָלִים וְזַעֲקוֹתֵיהֶם – נִשְׂרְפֵם, נִרְצָחֵם, נַשְׁמִידֵם!

פְּנֵי יוֹסֵף חָוְרוּ וְעֵינֵי שִׁמְעוֹן רֹבּוּ בִּרְקֵי מַשְׂטֵמָה. נָתָן הִבִּיט עַל סְבִיבָיו וְיָעַץ אֶת חֲבֵרָיו בְּלַחַשׁ לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלָה וּלְהִמָּלֵט אֶל אַחַת הַתְּעָלוֹת הַקְּרוֹבוֹת, לְמַעַן הִסָּתֵר מֵחֲמַת הֶהָמוֹן הַזּוֹעֵף.

יוֹסֵף הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ בְּאֵין אֹמֶר, אַךְ שִׁמְעוֹן הוֹצִיא מִבֵּין שְׂפָתָיו תְּלוּנָה חֲרִישִׁית אַךְ אֲיֻמָּה:

– הֶאָנֹכִי אֶבְרַח? עָלַי לְמַהֵר אֶל הַגֶּטוֹ בִּשְׁעַת צָרָה זוֹ. וּבְדַבְּרוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אָחַז בַּמָּשׁוֹט בְּיָד חֲזָקָה, וּבְכֹחוֹ הַגָּדוֹל הֶעֱבִיר אֶת כָּל הֶהָמוֹן, בְּשָׁאֲפוֹ לְהַגִּיעַ אֶל הַגֶּטוֹ וּלְקַדֵּם אֶת פְּנֵי הָרָעָה, לְהַצִּיל אֶת אֶחָיו, לְהִלָּחֵם עִם הָאוֹיְבִים, לְהַשְׁלִיךְ נַפְשׁוֹ מִנֶּגֶד.

וּבְנַהֲלוֹ אֶת סִירָתוֹ הָלְאָה בִמְהִירוּת גְּדוֹלָה, בְּלִי מַעְצוֹר, וְהִנֵּה קָרָה מִקְרֶה, כִּי אַחַד הַיּוֹשְׁבִים בַּגּוֹנְדוֹלָה הַקְּרוֹבָה הִכִּירָהוּ. – הוֹי, שִׁמְעוֹן, מַה לְךָ פֹּה?

כְּרֶגַע נִלְטְשׁוּ עֵינֵי רַבִּים עַל שִׁמְעוֹן, וּמִכָּל עֲבָרִים נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת: “הִנֵּה שִׁמְעוֹן בֶּן הָרַב, תִּפְשׂוּהוּ, הַחֲזִיקוּ בוֹ, נַחְקְרֵהוּ, אֵיכָכָה וּמַדּוּעַ עָזַב אֶת הַגֶּטוֹ לְעֵת כָּזֹאת?”

אִלּוּ הֵשִׁיב שִׁמְעוֹן מַעֲנֶה רַךְ, כִּי עַתָּה עָבַר אוּלַי הַכֹּל בְּשָׁלוֹם, אַךְ שִׁמְעוֹן עָנָה בְּקֶצֶף: – בָּאתִי הֵנָּה לִרְאוֹת אֶת הָאֵשׁ אֲשֶׁר בִּעַרְתֶּם לִכְבוֹד יוֹם חַגְּכֶם הַקָּדוֹשׁ. הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים יָצְאוּ מִפִּי הָעֶלֶם, וְקוֹל פְּחָדִים הִרְעִים לְעֻמָּתוֹ:

– תִּפְשׂוּהוּ! הֵן חֵרֵף אֶת מַעַרְכוֹת הַנּוֹצְרִים, אֵין זֹאת כִּי הוּא הִבְעִיר אֶת הַבְּעֵרָה!

בֵּין הָאֲסַפְסוּף קָם שָׁאוֹן וָרַעַשׁ, יוֹשְׁבֵי סִירוֹת רַבּוֹת חָתְרוּ לְהַגִּיעַ עַד סִירַת שִׁמְעוֹן, וְעַד מְהֵרָה נָחוּ יָדַיִם רַבּוֹת עִם מְשׁוֹטֵיהֶן עַל שְׂפַת סִירָתוֹ, עַד כִּי עָמְדָה מִלֶּכֶת. כָּל הֶעָמָל הָרַב אֲשֶׁר עָמְלוּ יוֹסֵף וְנָתָן לְהַשְׁקִיט אֶת סַעֲרַת הֶהָמוֹן לֹא עָשָׂה פֶּרִי.

וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִגִּיעוּ עוֹד אֲנָשִׁים מִן הַגּוֹנְדוֹלוֹת הָרְחוֹקוֹת, וּכְבָר הֵרִימוּ אֶת אֶגְרוֹפֵיהֶם עַל שְׁלשֶׁת הָאֲנָשִׁים לְאַבְּדָם, אַךְ שִׁמְעוֹן בֶּן הָרַב עוֹפֵף מְשׁוֹטוֹ עַל פְּנֵיהֶם; יוֹסֵף הַנָּשִׂיא שָׁלַף אֶת חַרְבּוֹ, אֲשֶׁר חָגַר תָּמִיד עַל יְרֵכוֹ, וְהַזָּקֵן נָתָן כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וַיִּתְחַנֵּן לִפְנֵי הַמִּתְנַפְּלִים, לְבַל יִשְׁלְחוּ יָדָם בַּאֲנָשִׁים חַפִּים מִפָּשַׁע.

אַךְ הָרָעָה הָלְכָה וְקָרְבָה, הַסַּכָּנָה הָלְכָה וְגָדְלָה; בְּרָב כֹּחַ הֵנִיף שִׁמְעוֹן אֶת מְשׁוֹטוֹ יָמִין וּשְׂמֹאל לַעְצוֹר אֶת שֶׁטֶף הֶהָמוֹן הַמִּתְאַמֵּץ לְהִתְנַפֵּל עָלָיו וְעַל חֲבֵרָיו, וְהִנֵּה קָרְבָה אֲלֵיהֶם גּוֹנְדוֹלָה חֲדָשָׁה וְהִיא הֵבִיאָה לִשְׁלשֶׁת הַנְּצוּרִים רֶוַח וְהַצָּלָה.

הָאַחִים לְבֵית קְוִירִינִי, אֲשֶׁר נָהֲרוּ גַּם הֵם, כְּכָל הֶהָמוֹן הָרַב, אֶל מְקוֹם הַהֲפֵכָה, רָאוּ פִתְאֹם וְהִנֵּה מְהוּמָה וּמְבוּכָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם; בְּלִי דַעַת מִי וָמִי הַנִּלְחָמִים, צִוָּה מַרְקוּס קְוִירִינִי עַל הֶהָמוֹן לֶאֱסֹף יְדֵיהֶם כְּרֶגַע, וְאָחִיו אַנְטוֹנְיוֹ פָקַד עַל מְשָׁרְתָיו עוֹשֵׂי דְבָרוֹ לְגָרֵשׁ מִזֶּה כָּל אִישׁ מֵרִים יָד בְּלִי מַשּׂוֹא פָּנִים. כֹּה הָלְכוּ הָלוֹךְ וְקָרוֹב אֶל סִירַת שִׁמְעוֹן, וּמַה מְּאֹד הִשְׁתּוֹמְמוּ בְהַכִּירָם אֶת הָאֶחָד מִן הַשְּׁלשָׁה – וְהִנֵּה הוּא אוֹרְחָם הַנַּעֲלֶה.

בְּיָד חֲזָקָה הָדַף אַנְטוֹנְיוֹ לְאָחוֹר אֶת שְׁאֵרִית הָאֲנָשִׁים מִן הֶהָמוֹן וּבְקוֹל גָּדוֹל הִרְעִים עֲלֵיהֶם:

– בְּשֵׁם הַמַּלְכוּת! הָאִישׁ אֲשֶׁר יָעֵז לְהָרִים יָד אוֹ רֶגֶל – בֶּן מָוֶת הוּא!

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה פָּעֲלוּ נִפְלָאוֹת: כְּרֶגַע הָשְׁלַךְ הַס מִסָּבִיב וְרַק בְּקוֹל דְּמָמָה דַּקָה הִשְׁמִיעַ עוֹד הָאֲסַפְסוּף אֶת תְּלוּנָתוֹ: “מִי הוּא זֶה הַנָּגִיד הַמְצַוֶּה עֲלֵיהֶם?!”

וְאַנְטוֹנְיוֹ הוֹסִיף וַיֹּאמַר:

– הַאִם לֹא תִרְאוּ כִּי בְצִיר “הַשַּׁעַר הַגָּבֹהַּ” פְּגַעְתֶּם, וְאַתֶּם שְׁלַחְתֶּם יָד בָּאִישׁ, אֲשֶׁר עֲלֵיכֶם לָתֵת כָּבוֹד לוֹ. מַהֲרוּ סְעוּ לְדַרְכְּכֶם וּתְנוּ תוֹדָה לֵאלֹהִים, כִּי מְנָעֲכֶם מֵאָסוֹן גָּדוֹל.

הֶהָמוֹן נֶאֱלַם דּוּמִיָּה, אַךְ כַּעֲבֹר רְגָעִים מְעַטִּים נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת: “הֵן אִישׁ יְהוּדִי יוֹשֵׁב עִמּוֹ, הֲלֹא הוּא שִׁמְעוֹן בֶּן הָרַב!” וְאַחֲרֵיהֶם נִשְׁמְעוּ עוֹד קוֹלוֹת: “הַיְּהוּדִים הִבְעִירוּ אֶת הַמִּבְצָר, נַעֲשֶׁה בָהֶם נְקָמָה!”

– הֵרָגְעוּ, אֶזְרָחִים! – קָרָא קְוִירִינִי – אַל לָכֶם לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי מוֹעֲצַת הַמֶּמְשָׁלָה. הָאִישׁ אֲשֶׁר יִמָּצֵא עֲוֹנוֹ, עָנשׁ יֵעָנֵשׁ כָּרָאוּי לוֹ, אַךְ אַתֶּם הַחֲרִישׁוּ פֶּן תַּרְבּוּ אֶת הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה בְּלֵיל הַבַּלָּהוֹת הַזֶּה.

הַדְּבָרִים הָרַכִּים הָאֵלֶּה הִשִׂיגוּ אֶת מַטְּרָתָם; הַנְּבוֹנִים מִבֵּין הֶהָמוֹן רָאוּ וְנוֹכְחוּ, כִּי לֹא טוֹב עָשׂוּ. וּמִתּוֹךְ הַמְּהוּמָה נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת:

– צָדַק הָאָצִיל! הֵם לֹא יִמָּלְטוּ מִידֵי הַמִּשְׁפָּט!

וּבְעוֹד רֶגַע הָיְתָה יָדָם עַל הָעֶלְיוֹנָה. וְכַאֲשֶׁר רָאוּ הָאַחִים לְבֵית קְוִירִינִי, כִּי עָבְרָה הַסַּכָּנָה, לָקְחוּ אֶל אֳנִיָּתָם אֶת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וְאֶת שְׁנֵי מְלַוָּיו, וְאֶת הַסִּירָה קָשְׁרוּ בְּחֶבֶל מֵאַחֲרֵיהֶם וַיָּשׁוּבוּ לְדַרְכָּם.

בְּלִי חֶמְדָּה וּמִתּוֹךְ חֶשֶׁד נִסְתָּר נָסַע עִמָּהֶם שִׁמְעוֹן; רוּחוֹ הָיְתָה סוֹעֶרֶת, אַךְ גַּם הָאַחִים מַרְקוּס וְאַנְטוֹנְיוֹ הִבִּיטוּ אֵלָיו בְּלִי אֵמוּן רַב וְלֹא הִרְבּוּ לִשְׁאֹל. הֵם רַק הִבִּיעוּ לְאוֹרְחָם אֶת דַּאֲבוֹן נַפְשָׁם עַל הַשְׁגָגָה אֲשֶׁר יָצְאָה מֵאֵת הֶהָמוֹן לִנְגֹּעַ בְּאִישׁ רָם הַמַּעֲלָה כָּמֹהוּ, וְאַחֲרֵי כֵן פָּתְחוּ בְשִׂיחָה עַל הַבְּעֵרָה, אֲשֶׁר עוֹד הוֹסִיפָה לַעֲשׂוֹת שַׁמּוֹת בַּמִּבְצָר וְלַהֲפֹךְ אֶת הַמָּקוֹם לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים.

וִידִיד סֶלִּים אָמְנָם הִתְאַמֵּץ לַעֲנוֹת עַל כָּל דִּבְרֵי אַנְשֵׁי שִׂיחוֹ, אַךְ נַפְשׁוֹ מָרָה עָלָיו. הוּא הוֹדָה בִדְבָרִים נְעִימִים לְמַצִּילָיו עַל הַתְּשׁוּעָה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ, אַךְ בְּדִבְרֵי תוֹדָתוֹ הָיְתָה מְהוּלָה מְרִירוּת נִסְתָּרָה עַל הַמִּקְרֶה, אֲשֶׁר הֵבִיא אוֹתוֹ לְקַבֵּל עֶזְרָה מֵהֶם…

אָמְנָם מִקֶּרֶב לֵב הִכִּיר לָהֶם תּוֹדָה עַל אֲשֶׁר לֹא הֶעְתִּירוּ עָלָיו שְׁאֵלוֹת, מַדּוּעַ לֹא שָׁמַר אֶת הַבְטָחָתוֹ לָבוֹא אֲלֵיהֶם אֶל הַנָּמָל, לְאָן נֶעְלַם לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְלֹא נוֹדְעוּ עִקְּבוֹתָיו, וְאֵיכָכָה נִמְצָא בְּחֶבְרַת אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה…

אוּלָם בְּסֵתֶר נַפְשׁוֹ יָדַע וְהֵבִין יוֹסֵף נָשִׂיא, כִּי אִם בְּפִיהֶם לֹא יְדַבְּרוּ עַתָּה הָאֲצִילִים דָּבָר, אַךְ הֵם מַבִּיטִים אֵלָיו בְּחֶשֶׁד. וְגַם זֹאת יָדַע. כִּי עוֹד מְעַט וְיִקְרְאוּ אוֹתוֹ לַעֲמֹד וְלָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן לִפְנֵי כִסֵּא הַשּׁוֹפְטִים.

בֵּין כֹּה וָכֹה נִגְּשָׁה הָאֳנִיָּה עַד הַחוֹף. שָׁם כְּבָר הוּבְאוּ סְדָרִים, לַמְרוֹת הַמְּהוּמָה הָרַבָּה הַשוֹרֶרֶת בַּכֹּל; מִכָּל עֵבֶר נָהֲרוּ אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא אֲצִילִים חֲמוּשִׁים כְּלֵי נֶשֶׁק, בְּחָשְׁבָם כִּי הַהֶרֶס הַנּוֹרָא הוּא תּוֹצָאַת קֶשֶׁר וּבֶגֶד, אֲשֶׁר נִרְקַם בַּסֵּתֶר יָמִים רַבִּים וְעַתָּה יָצָא לִפְעֻלּוֹת. וְאַף כִּי לֹא נִתְפַּשׂ אִישׁ בִּמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה, וְאוֹיֵב גָּלוּי לֹא הָיָה לְנֶגֶד עֵינֵיהֶם, בְּכָל זֹאת הִתְאַזְּרוּ הָאֶזְרָחִים עֹז לְהָגֵן עַל הָעִיר מִפְּנֵי הָאוֹיֵב הַמִּסְתַּתֵּר, וְגַם הַדֻּכָּס הַזָּקֵן פֵּיטְרוֹ לוֹרִידָנוֹ נִרְאָה בְּתוֹךְ הֶהָמוֹן בְּלִוְיַת נוֹשְׂאֵי כֵלָיו וְרוֹאֵי פָנָיו, וּגְדוּדֵי אַנְשֵׁי חַיִל עָמְדוּ עַל הַמִּשְׁמָר מִסָּבִיב לְאַרְמוֹן הַדֻּכָּס וְעַל כִּכַּר סַן מַרְקוּס, כְּאִלּוּ הָיְתָה בָעִיר לֹא בְעֵרָה, כִּי אִם מִלְחָמָה עַזָּה.

וְהָאַחִים לְבֵית קְוִירִינִי, בִּרְאוֹתָם אֶת כָּל הַתּכוּנָה הָרַבָּה הַזֹּאת, שִׁנּוּ אֶת מַחֲשַׁבְתָּם לְלַוּוֹת אֶת אוֹרְחָם עַד אַרְמוֹנָם, וּבְדַעְתָּם עָלָה לַעֲמֹד פֹּה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר נֶאֶסְפוּ רָאשֵׁי אֲבוֹת הָרֶפֻּבְּלִיקָה. וְאֶל דּוֹן יוֹהַן אָמְרוּ, כִּי אִם אֵין לִבּוֹ הוֹלֵךְ אַחֲרֵי הַמַּחֲזוֹת הָאֵלֶּה, יוֹבִילוּ אוֹתוֹ מְשָׁרְתֵי בֵיתָם אֶל אַרְמוֹן קְוִירִינִי, וּשְׁנֵי בְנֵי לִוְיָתוֹ הַמּוּזָרִים יוּכְלוּ לָלֶכֶת לְכָל מָקוֹם שֶׁיִּרְצוּ.

יוֹסֵף נָשִׂיא קִבֵּל אֶת דִּבְרֵיהֶם; הוּא לֹא יָדַע בְּרֶגַע זֶה כָּל חֵפֶץ, כָּל מְגַמָּה – רַק אַחַת בִּקְּשָׁה נַפְשׁוֹ: מְנוּחָה. מַה טּוֹב הָיָה, לוּ נָשְׂאָה אוֹתוֹ הָאֳנִיָּה הַקַּלָּה הָלְאָה הָלְאָה מִזֶּה, לְמַעַן לֹא יִהְיֶה דָבָר מִמַּעַל לוֹ זוּלָתִי הַשָּׁמַיִם הַטְּהוֹרִים, וְלֹא יִהְיֶה דָבָר סְבִיבוֹ, זוּלָתִי הָרוּחַ הַצַּח וְהַמַּיִם הַשְׁקוּפִים! – אַךְ אָסוּר הוּא אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה בַּעֲבוֹתוֹת מִשְׂרָתוֹ – וְעוֹד יוֹתֵר בְּחַבְלֵי חוֹבָתוֹ לְדוֹדָתוֹ.

אוֹי לְנַפְשׁוֹ אִם יִכָּשֵׁל כֹּחוֹ וְלֹא יַצְלִיחַ לְמַלְאוֹת אֶת מַלְאֲכוּת אֲדוֹנָיו אֲשֶׁר בָּטַח בּוֹ; וְאוֹי לוֹ אִם יִבָּצֵר מִמֶּנּוּ לְהָבִיא יֶשַׁע וּפְדוּת לְדוֹדָתוֹ כְּאֵם לוֹ.

רוּחַ תּוּגָה מָשְׁלָה בְרוּחוֹ, אַךְ בְּמַעֲמַקֵּי לִבּוֹ הִרְגִּישׁ, כִּי תְקוּפָה חֲדָשָׁה הֵחֵלָּה עַתָּה בְחַיָּיו הַמְּלֵאִים מִקְרִים וַעֲלִילוֹת, כִּי מִלְחָמָה עַזָּה תִּתְחוֹלֵל בֵּין רִגְשׁוֹתָיו הַשּׁוֹנִים, וְעָלָיו יִהְיֶה לְהִלָּחֵם בְּרוּחַ כַּבִּיר בְּכָל הַפְּגָעִים וְהָאֲסוֹנוֹת לְהַגִּיעַ אֶל מַטְּרָתוֹ.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעוּ אֶל אַרְמוֹן קְוִירִינִי, פִּתַּח שִׁמְעוֹן אֶת סִירָתוֹ, אַךְ בְּטֶרֶם יָרַד לְתוֹכָהּ לָשׁוּב אֶל בֵּית אָבִיו, לָחַשׁ בְּאָזְנֵי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא: “עַנְנַת סוּפָה רוֹבֶצֶת עַל רֹאשׁ יִשְׂרָאֵל… זְכֹר אֶת עַמְּךָ וְאֶת חוֹבָתְךָ, יוֹסֵף נְשִׂיאֵנוּ… הִשָּׁמֶר לְךָ מִפְּנֵי הַנַּעֲרָה בַּת וֶנֶצִיָּה, הַפּוֹרֶשֶׂת רֶשֶׁת לְרַגְלֶיךָ…”

וּבְלִי חַכּוֹת לְמַעֲנֶה מִפִּי הַנָּשִׂיא, קָפַץ שִׁמְעוֹן אֶל סִירָתוֹ וְעָזַר גַּם לְנָתָן לָבוֹא אֵלֶיהָ וְעַד מְהֵרָה הִפְלִיג לְדַרְכּוֹ.

רוּחַ יוֹסֵף נָבוֹכָה. לִבּוֹ סָעַר מְאֹד. הֵן הוּא שָׁמַר אֶת סוֹד אַהֲבָתוֹ לְלֵיאוֹנוֹרָה בְּמַעֲמַקֵּי לְבָבוֹ, וְהִנֵּה בָא הָעֶלֶם הַזֶּה לְהַזְהִירֵהוּ מִפָּנֶיהָ. מִי זֶה נָתַן לוֹ אֶת הָרְשׁוּת לְדַבֵּר דְּבָרִים כָּאֵלֶּה בְּאָזְנֵי נְשִׂיאוֹ?

הוּא נָשָׂא עֵינָיו וַיַּבֵּט אַחֲרֵי הַשְּׁנַיִם בִּמְנוֹד רֹאשׁ, וַאֲנָחָה גְּדוֹלָה הִתְפָּרְצָה מִלִּבּוֹ. סַר וְזָעֵף בָּא אֶל הָאַרְמוֹן וְסָר אֶל חֲדָרָיו לָנוּחַ שָׁם מֵרֻגְזוֹ.

 

פֶּרֶק ה: לִפְנֵי כִּסֵּא הַמִּשְׁפָּט.    🔗

מִמָּחֳרָת בַּבֹּקֶר הֵקִיץ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא מִשְּׁנָתוֹ, פָתַח אֶת אֶשְׁנַבּוֹ וַיַּבֵּט הַחוּצָה. תִּימְרוֹת הָאֵד וְהֶעָשָׁן אֲשֶׁר עָלוּ מִן הַמִּבְצָר הֶהָרוּס כִּסּוּ אֶת עֵין הַשָּׁמַיִם וְאֶת אַשְׁדּוֹת הַיָּם בְּעָנָן כָּבֵד מְאֹד. בִּמְקוֹם הָרוּחַ הַצַּח אֲשֶׁר נָשַׁב תָּמִיד מֵעַל מֵימֵי הָאַדְרִיָּה לְנֹכַח אַרְמוֹנוֹת הָעִיר הַיָּפָה, עָלְתָה עַתָּה צַחֲנָה וּבָאְשָׁה מֵעֵבֶר לַיָּם, לָשִׂים מַחֲנָק לְנַפְשׁוֹ.

הוּא עוֹד שָׁכַב שָׁעָה קַלָּה וּלְעֵינֵי רוּחוֹ חָלְפוּ כָּל הַמּוֹצְאוֹת אוֹתוֹ בְּיוֹם אֶתְמוֹל, הַמִּשְׁתֶּה עִם הַשָׂרִים וְהָרוֹזְנִים, הַחֶזְיוֹנוֹת בְּעֵת הַתְּפִלָּה בְּהֵיכַל נִיקוֹלַי הַקָּדוֹשׁ, הַפְּגִישׁוֹת בְּתוֹךְ חוֹמַת הַגֶטוֹ, הַקּוֹרוֹת בַּדֶּרֶךְ בְּשׁוּבוֹ בְּסִירָה עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה, הֶהָיוּ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּהָקִיץ אוֹ כִּי רַק בַּחֲלוֹם רָאָה אֶת זֶה?

אוּלָם עַד מְהֵרָה נוֹכַח לָדַעַת, כִּי לֹא בַחֲלוֹם נִרְאוּ לוֹ כָּל הַמַּרְאוֹת הָאֵלֶּה. הוּא רָאָה אֶת אַנְשֵׁי בֵית קְוִירִינִי וְהִנֵּה פְּנֵיהֶם עִמּוֹ אֵינָם כִּתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם. וְתַחַת אֲשֶׁר עַד הֵנָּה הָיָה סוֹעֵד עִם כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יַחְדָּו, הֻגַּד לוֹ הַיּוֹם מִפִּי אַחַד הַמְשָׁרְתִים, כִּי אַנְשֵׁי הַבַּיִת טְרוּדִים מְאֹד וְאֵין עִתּוֹתָם בְּיָדָם לְקַדֵּם אֶת פָּנָיו בְּכָבוֹד.

יוֹסֵף הַנָּשִׂיא יָשַׁב לְבַדּוֹ בַּחֶדֶר הַנֶּהְדָּר, אֲשֶׁר הָיָה גַּם הַיּוֹם עָרוּךְ בְּכָל פְּאֵר, אַךְ גַּם הַתִּפְאֶרֶת, גַּם הַמַּעֲדַנִּים אֲשֶׁר הֻגְּשׁוּ לוֹ לֹא לָקְחוּ אֶת לִבּוֹ וְלֹא נָעֲמוּ לוֹ.

בְּעַצְבוּת וּבִדְאָגָה עָבַר עָלָיו כָּל הַיּוֹם הַהוּא. וּבְבֹקֶר יוֹם הַשֵּׁנִי בָּא אֵלָיו צִיר שָׁלוּחַ מֵאֵת הַדֻּכָּס וּבְכָבוֹד גָּדוֹל אַךְ בְּפָנִים זְעוּמִים מָסַר לוֹ אֶת הַפְּקֻדָּה לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה.

יוֹסֵף הַנָּשִׂיא נָתַן לוֹ דְבָרוֹ, כִּי בוֹא יָבוֹא. הוּא יָדַע, כִּי נִקְרָא לַעֲמֹד לִפְנֵי כִסֵּא שׁוֹפְטִים, אַךְ גַּם זֶה לֹא נִסְתַּר מִמֶּנּוּ, כִּי אִם יִמָּנַע מֵעֲשׂוֹת אֶת הַפְּקֻדָּה, יָבִיא עַל נַפְשׁוֹ אֶת הַמָּוֶת. אָמְנָם לֹא פָחַד יוֹסֵף מִפְּנֵי מִשְׁפַּט־מָוֶת, בַּאֲשֶׁר יָדַע, כִּי מִשְּׂרָתוֹ הַגְּבוֹהָה, מִשְׂרַת צִיר לְמַמְלֶכֶת הָעוֹתוֹמַנִים, תִּהְיֶה לְמָגֵן לוֹ; בְּכָל זֹאת מָצָא לְנָכוֹן לְפָנָיו לְהוֹדִיעַ אֶת בְּנֵי לִוְיָתוֹ, הַיּוֹשְׁבִים בְּרֹבַע הַתּוֹגַרְמִים בְּנֵי דָתָם, אֶת דְּבַר הַקְּרִיאָה הַזֹּאת, וַיִּשְׁלַח לָהֶם צַו לִהְיוֹת נְכוֹנִים לַעֲזֹב אֶת הָעִיר בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. וְאַחֲרֵי עֲשׂוֹתוֹ זֹאת יָרַד בָּאֳנִיָּה וַיָּבוֹא עַד הַנָּמָל הַגָּדוֹל, וּמִשָּׁם הָלַךְ אֶל אַרְמוֹן הַדֻּכָּס, אֲשֶׁר שֶׁם יָשְׁבוּ חַבְרֵי מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה.

בְּבוֹאוֹ מָצָא יוֹסֵף בְּאוּלָם הַמִּשְׁפָּט אֶת שְׁנֵי הָאַחִים לְבֵית קְוִירִינִי עִם אֲחוֹתָם, גַּם אֶת רַ' אֱלֶיעֶזֶר עִם שִׁמְעוֹן בְּנוֹ, נָתָן הַזָּקֵן, וְגַם שְׁנֵי פּוֹרְעֵי הַפְּרָעוֹת אֲשֶׁר אָמְרוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּצִּיר סֶלִּים וּבִשְׁנֵי רֵעָיו – כֻּלָּם נִקְבְּצוּ וּבָאוּ וְחִכּוּ לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא.

דּוּמִיָּה עֲמֻקָּה שָׂרְרָה בָאוּלָם הַגָּדוֹל, הַמְצֻיָּר בְּצִיּוּרִים שׁוֹנִים, מַעֲשֵׂה יְדֵי הַצַּיָּרִים הַגְּדוֹלִים, וּנְשִׂיא וֶנֶצִיָּה פֵּטְרוֹ לוֹרִידַנוֹ קִדֵּם אֶת פְּנֵי הָאִישׁ הַבָּא בִּבְרָכָה נְעִימָה, וְלִכְבוֹד הַשֻּׂלְטָן אֲדוֹנָיו קָמוּ לִקְרָאתוֹ מִכִּסְאוֹתֵיהֶם עֲשֶׂרֶת הַסֶּנַטּוֹרִים, אֲשֶׁר עַל שְׁמָם נִקְרְאָה הַמּוֹעֵצָה “מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה”.

וְהַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ בְּמוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה פָּתַח אֶת פִּיו וְאָמַר: – אָסוֹן נוֹרָא קָרָה אֶת וֶנֶצִיָּה. אַתָּה, דּוֹן מֵגוּאֶץ, הֲלֹא תֵדַע אֶת שִׁבְרֵנוּ, כִּי בְלַיְלָה אֶחָד נֶהְפַּךְ מִבְצַר עֻזֵּנוּ לְתֵל שְׁמָמָה. לֹא נוֹדַע עוֹד, מִי הֵבִיא עָלֵינוּ אֶת הַשּׁוֹאָה הַזֹּאת, אֲבָל קוֹל הֶהָמוֹן קוֹרֵא בְּכֹחַ, כִּי פְעֻלַּת אֲנָשִׁים הִיא, פְּעֻלַּת הָאֲנָשִׁים הָהֵם הַיּוֹשְׁבִים בְּתוֹכֵנוּ כְּנֶגַע בִּבְשָׂרֵנוּ וּכְרַעַל בְּדָמֵנוּ. בְּחֶמְלָה וּבְרַחֲמִים נָתַנּוּ מָקוֹם בְּקִרְבֵּנוּ לִזְעומֵי אֱלֹהִים, אֲשֶׁר מִלְּטוּ נַפְשָׁם מִידֵי הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה, וְהֵם מְשַׁלְּמִים לָנוּ רָעָה תַּחַת טוֹבָה…

הִנֵּה שָׁמַעְנוּ אֶת תְּלוּנוֹת הַמַּאֲשִׁימִים, הִקְשַׁבְנוּ לְדִבְרֵי הָאֲצִילִים בְּנֵי קְוִירִינִי, גַּם הִטִּינוּ אֹזֶן לְדִבְרֵי הָרַב וּבְנוֹ וְהַזָּקֵן הַזֶּה, אַךְ מִפִּי כֻלָּם לֹא הִצַּלְנוּ עוֹד דְּבַר אֱמֶת. אָמְנָם הַמַּאֲשִׁימִים אֵין בְּפִיהֶם רְאָיוֹת מוֹכִיחוֹת, אַךְ גַּם הַיְּהוּדִים הַמַּכְחִישִׁים אֶת הָעֲלִילָה אֵין בְּיָדָם לְבָאֵר, אֵיכָכָה נִמְצְאוּ עַל פְּנֵי הַתְּעָלָה הַגְּדוֹלָה בְּשָּׁעָה שֶׁאֵין לְאִישׁ יְהוּדִי לַעֲזֹב אֶת הַגֶּטוֹ… הִנֵּה הֵם אוֹמְרִים, כִּי לְשֵׁמַע הָרַעַם וּלְמַרְאֵה הָאֵשׁ בָּאוּ לִרְאוֹת בַּמַּחֲזֶה הַגָּדוֹל הַהוּא – אוּלָם גַּסְפַּרוֹ הַשּׁוֹעֵר שֶׁל הַגֶּטוֹ אוֹמֵר, כִּי הָאֲנָשִׁים יָצְאוּ אֶת הַגֶּטוֹ עוֹד לִפְנֵי הָרַעַשׁ… וּבְעוֹד אָנוּ אוֹמְרִים לְגַלּוֹת אֶת הַתַּעֲלוּמָה וְהִנֵּה נוֹדַע לָנוּ עוֹד סוֹד כָּמוּס, כִּי בְרֶגַע הָרַעַשׁ יָשַׁבְתָּ אַתָּה בְּסִירָה יַחַד עִם הַיְּהוּדִים… הוֹאִילָה, אֵפוֹא, אֲדוֹנִי, לְסַפֵּר לָנוּ, אֵיכָכָה נוֹדַעְתָּ לְבֶן הָרַב וְאֵי זֶה הַדֶּרֶךְ בָּאתָ בְּחֶבְרָתוֹ עַד הַמָּקוֹם הָהוּא?!

וְהַסֶּנַטּוֹרִים וְהַיּוֹעֲצִים וְגַם הַדֻּכָּס בְּעַצְמוֹ נָתְנוּ עֵינֵיהֶם בְּיוֹסֵף הַנָּשִׂיא, לְמַעַן קְרוֹא מֵעַל רִשְׁמֵי פָּנָיו אֶת מַחֲשֶׁבֶת לִבּוֹ. יוֹסֵף הַנָּשִׂיא רָאָה אֶת הָעֵינַיִם הָרַבּוֹת הַנְּשׂוּאוֹת אֵלָיו, שָׁמַע אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת אֲשֶׁר הִקִּיפוּהוּ בָּהֶן. אָמְנָם קַל מְאֹד לַעֲנוֹת עֲלֵיהֶן. בְּמִלִּים מְעַטּוֹת יֵשׁ בְּכֹחוֹ לְהוֹכִיחַ, כִּי לֹא שִׁמְעוֹן וְנָתָן אֲשֵׁמִים בַּהֶרֶס הַנּוֹרָא; אֲבָל הֲלֹא אָז יֶחֱזַק בְּלֵב הַשּׁוֹפְטִים הַחֶשֶׁד בִּדְבַר הִתְחַבְּרוּתוֹ עִם שִׁמְעוֹן. מִצַּד שֵׁנִי אָמַר לוֹ לִבּוֹ כִּי אֵין כָּל צְדָקָה לְשׁוֹפְטֵי וֶנֶצִיָּה לְהִתְעָרֵב בְּעִנְיְנֵי צִיר הַשֻּׁלְטָן וְלִדְרשׁ מִמֶּנּוּ דִין וְחֶשְׁבּוֹן עַל כָּל מִצְעֲדֵי רַגְלָיו, וְעַל כֵּן עָנָה וְאָמַר בִּשְׂחוֹק קַל עַל שְׂפָתָיו, אַךְ בִּמְרִירוּת רַבָּה וּבְחֵמָה מְסֻתֶּרֶת:

– כָּבוֹד גָּדוֹל עָשְׁתָה לִי הָרֶפֻּבְּלִיקָה לְשַׁתֵּף אוֹתִי בְּדָבָר גָּדוֹל וְחָשׁוּב לְאַרְצָהּ. אַךְ הַרְשׁוּנִי נָא לְהַגִּיד בִּפְנֵיכֶם, כִּי לֹא נָאֶה וְלֹא יָאֶה לְהַעֲמִיד לְמִשְׁפָּט אִישׁ הַבָּא אֲלֵיכֶם בְּמַלְאֲכוּת מֶמְשָׁלָה נָכְרִיָּה. לְקַבָּלַת פָּנִים כָּזוֹ לֹא פִלָּלְתִּי!

לְחָיֵי יוֹסֵף הֶאְדִּימוּ וְעֵינָיו הִבְרִיקוּ בְּדַבְּרוֹ, וְהִנֵּה קָם מִמְּקוֹמוֹ אַחַד הַשּׁוֹפְטִים וַיֹּאמַר:

– הִנְּךָ מִתְאוֹנֵן, אֲדוֹנִי, כִּי לֹא קִדְּמָה וֶנֶצִיָּה אֶת פָּנֶיךָ כָּרָאוּי, אַף אָמְנָם צָדְקָה תְּלוּנָתְךָ, לוּ פָּגְעוּ בְּךָ בְּאַרְמוֹן קְוִירִינִי בְּחֶבְרַת הָאֲצִילִים, אַךְ הֲלֹא הָלֹךְ הָלַכְתָּ מֵהֶם וּבָחַרְתָּ לְךָ רֵעִים חֲדָשִׁים וַחֲשׁוּדִים, הֲיִפָּלֵא אֵפוֹא, כִּי נָפַל חֶשֶׁד גַּם עָלֶיךָ? הַגִּידָה נָא אֵיפוֹא לָנוּ, אֵיפֹה הָיִיתָ כְּתֹם הַמִּשְׁתֶּה בְּבֵית הַדֻּכָּס, בָּעֵת אֲשֶׁר לַשָּׁוְא חִכּוּ לְךָ הָאַחִים לְבֵית קְוִירִינִי עַל הַחוֹף הַגָּדוֹל?

הַשְּׁאֵלָה הַזֹּאת הָיְתָה בְּרוּרָה וְנִמְרָצָה. יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הֵבִין, כִּי חוֹשְׁדִים אוֹתוֹ בִּמְזִמָּה רָעָה. הַאִם יְגַלֶּה לִפְנֵי הַשּׁוֹפְטִים אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה בַּשָּׁעָה הַהִיא? אוֹ אוּלַי יֶחֱשֶּׁה וְלֹא יַעֲנֶה דָבָר?

וְהוּא פָתַח אֶת פִּיו וְאָמַר:

– אַל תְּבַקְּשׁוּ בְּכָל מִקְרֶה מַטָּרוֹת נִסְתָּרוֹת, אַל תִּרְאוּ בְּכָל אָדָם הוֹלֵךְ לְתֻמּוֹ בּוֹגֵד וּמוֹרֵד בְּמַלְכוּת. אֲנִי נִשְׁבָּע בִּכְבוֹדִי, כִּי הָרַב הַזֶּה וּבְנוֹ וְהַזָּקֵן אֵינָם אֲשֵּׁמִים בַּאֲסוֹן וֶנֶצִיָּה… אוּלָם הַיּוֹשֵׁב רֹאשׁ עָנָה בְּקֹר רוּחַ:

– לַשָּׁוְא תְּקַנֵּא, אֲדוֹנִי, אֶת קִנְאַת הַיְּהוּדִים הַפּוֹשְׁעִים הָאֵלֶּה. לָמָּה לֹא עָנִיתָ עַל הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שְׁאַלְנוּךָ? הֲלֹא בָזֶה תוֹעִיל רַק לְחַזֵּק אֶת הַחֶשֶׁד אֲשֶׁר חָשַׁדְנוּ בָךְ. וְעַל כֵּן אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֶיךָ וֶנֶצִיָּה עִם מִשְׁפָּטֶיהָ הַמְעֻקָּלִים, יֵשׁ לְךָ הָרְשׁוּת לַעֲזֹב אֶת הָעִיר הַנִּדַּחַת, אֲשֶׁר אֵין בָּהּ צֶדֶק וָיֹשֶׁר, וְלָשׁוּב לְמָקוֹם שֶׁבָּאתָ מִשָּׁם. אָנוּ נוֹתְנִים לְךָ מוֹעֵד אַרְבָּעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁעוֹת לְהָכִין עַצְמְךָ לַדֶּרֶךְ, בְּמֶשֶׁךְ הַזְּמָן הַזֶּה תְּקַבֵּל מֵאִתָּנוּ מַעֲנֶה בִכְתָב עַל כָּל מִשְׁאֲלוֹת סֶלִּים אֲדוֹנֶךָ. אָנוּ נְבָאֵר לְצִירֵנוּ בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל אֶת כָּל הַמַּעֲשִׂים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לִמְתֹּחַ עָלֶיךָ קַו חֶשֶׁד וּלְהוֹרִיד אֶת עֶרְכְּךָ בְּעֵינֵינוּ. מֵהַיּוֹם הַזֶּה תּוֹאֵל, אֲדוֹנִי, לָשֶׁבֶת בִּרְחוֹב הַתּוֹגַרְמִים, בְּפֻנְדָּקָה, וְשָׁם יִשְׁמְרוּ עָלֶיךָ אַנְשֵׁי צְבָאֵנוּ לְבַל יִפְגַּע בְּךָ אִישׁ כְּמוֹ בְּלֵיל הַבַּלָּהוֹת הַהוּא.

פְּנֵי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא חָוְרוּ לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים הָאֵלֶּה. “הַאוֹתוֹ, אֶת יְדִיד סֶלִּים, תָּעֵז מֶמְשֶׁלֶת וֶנֶצִיָּה לְגָרֵשׁ מִן הָעִיר, לָשִׂים עָלָיו מִשְׁמָר כִּשְׁבוּי חָרֶב?”

אַךְ עוֹד לֹא הִסְפִּיק יוֹסֵף לִפְתֹּחַ פִּיו וְלִדְרשׁ מִשְׁפָּט, וְהִנֵּה פָנָה הָאִינְקְוִיזִיטוֹר אֶל שִׁמְעוֹן וְאֶל נָתָן וַיֹּאמַר:

– וְאַתֶּם, יִלְדֵי פֶשַׁע, יֵשׁ בְּיָדֵנוּ תַּחְבּוּלָה לְהוֹצִיא מִפִּיכֶם דְּבַר אֱמֶת…

וּבְדַבְּרוֹ נָתַן אוֹת לַפַנְטִים, הֵם אַנְשֵׁי־הַצָּבָא שׁוֹמְרֵי הַפֶּתַח, וְכַעֲבֹר רֶגַע נִכְנְסוּ אֶל הָאוּלָם נוֹשְׂאֵי כְלֵי הָעִנּוּי…

יוֹסֵף יָדַע אֶת דְּבַר הַכֵּלִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר בָּהֶם הָיְתָה הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה מְעַנָּה אֶת הָאֲנָשִׁים, לְמַעַן הוֹצִיא מִפִּיהֶם תּוֹדָה עַל חֲטָאִים שֶׁלֹּא חָטְאוּ, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר אָמְרוּ לִסְחֹב אֶת שִׁמְעוֹן וְאֶת נָתָן לַחֲדַר הַשְּׁפָטִים, נִשְׁמַע קוֹל יוֹסֵף הַנָּשִׂיא קוֹרֵא בְּכֹחַ:

– בְּשֵׁם אֱלֹהֵי הָרַחֲמִים, חִדְלוּ נָא! אִסְפוּ יְדֵיכֶם! הַשּׁוֹפְטִים נָתְנוּ צַו לַמְשָׁרְתִים, מַלְאֲכֵי הַחַבָּלָה, לְהַרְפּוֹת מִקָּרְבָּנָם, וְהֵם הִבִּיטּו אֶל פְּנֵי יוֹסֵף אֲשֶׁר הִבִּיעוּ סַעֲרַת רוּחַ בְּדַבְּרוֹ:

– לֹא כִזַּבְתִּי לָכֶם בְּהַעִידִי עַל צִדְקַת הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה, אַךְ לְמַעַן הָפִיץ אוֹר עַל הַתַּעֲלוּמָה, עָלַי לְגַלּוֹת לָכֶם, כִּי אֶתְמוֹל בָּעֶרֶב, לִפְנֵי פְּרֹץ הַבְּעֵרָה, הָיִיתִי בִמְעוֹן הָעִבְרִים הָאֵלֶּה! אָנֹכִי אִישׁ עִבְרִי וּשְׁמִי יוֹסֵף נָשִׂיא. אֲבִי־אָבִי מָסַר אֶת נַפְשׁוֹ עַל קְדֻשַּׁת שֵׁם אֱלֹהָיו וְעָלָה עַל מוֹקְדֵי אֵשׁ הָאִינְקְוִיזִיצִיָּה, וְאָנֹכִי הוּבֶאתִי בְּחָזְקָה, בְּעוֹדֶנִּי יֶלֶד, בִּמְסֹרֶת הַדָּת הַקַּתּוֹלִית, אַךְ כַּאֲשֶׁר גָּדַלְתִּי וּבָאתִי לָשֶׁבֶת בִּגְבוּל מֶמְשֶׁלֶת סֶלִּים, הַמּוֹשֵׁל הַצַּדִּיק, הִשְׁלַכְתִּי מֵעָלַי אֶת הָעֲבוֹתוֹת אֲשֶׁר אֲסַרְתֶּם אוֹתִי בָהֶם וְשַׁבְתִּי לְדַת אֲבוֹתָי. וְכִיהוּדִי נֶאֱמָן לְעַמִּי בִּקַּרְתִּי אֶת אַחַי בְּנֵי אֱמוּנָתִי בִּרְחוֹבוֹת דַּלּוּתָם וְכִיהוּדִי תָמִים יָשַׁבְתִּי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת שָׁם עִם הָרַב וּבְנוֹ וְכָל הָעֵדָה…

עוֹד לֹא כִלָּה אֶת דְּבָרָיו וְאַחַד הָאִינְקְוִיזִיטוֹרִים הִפְסִיקוֹ וְאָמַר:

– אָמְנָם שָׁמַעְנוּ מִפִּיךָ דְּבָרִים, אֲשֶׁר עָלוּ עַל דַּעְתֵּנוּ, וְאוּלָם לְמַעַן הוֹכֵחַ כִּי אֱמֶת בְּפִיךָ, נִקְרָא אֶת אַחַד הָעֵדִים.

וְכַעֲבֹר רֶגַע הוּבָא אֶל הָאוּלָם אִישׁ, אֲשֶׁר יוֹסֵף הִכִּירוֹ כְּרֶגַע, הוּא גַּסְפַּרוֹ הַשּׁוֹעֵר בְּחוֹמַת הַגֶּטוֹ. עַל שְׁאֵלַת הָאִינְקְוִיזִיטוֹר, אִם דּוֹן יוֹהַן הוּא זֶה הָאִישׁ, אֲשֶׁר בָּא אֶתְמוֹל עִם שִׁמְעוֹן אֶל רֹבַע הַיְהוּדִים, עָנָה הַשּׁוֹעֵר, כִּי אָמְנָם זֶה הוּא.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יָצָא הַשּׁוֹעֵר מִן הָאוּלָם, פָּנָה הָאִינְקְוִיזִיטוֹר אֶל יוֹסֵף וַיֹּאמַר:

– הֲרוֹאֶה אַתָּה, כִּי אֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֵי שׁוֹפְטֵי וֶנֶצִיָּה. וְעַתָּה הוֹאֵל נָא לְגַלּוֹת לְפָנֵינוּ אֶת הַסּוֹד, מָה הַמַּטָּרָה אֲשֶׁר בִּגְלָלָהּ עָזַבְתָּ אֶת הַגֶּטוֹ יַחַד עִם שִׁמְעוֹן וְהַזָּקֵן הַזֶּה?

יוֹסֵף רָאָה וְנוֹכַח, כִּי מְרַגְּלִים מִטַּעַם מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה הָיוּ שׁוֹמְרִים אֶת כָּל צְעָדָיו וְיָדְעוּ אֶת צֵאתוֹ וּבוֹאוֹ, שִׁבְתּוֹ וְקוּמוֹ, וְלָכֵן עָנָה לַשּׁוֹאֵל בְּקוֹל עַז:

– גַּם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה אַגִּיד לָכֶם, אַף כִּי לֹא לְכָבוֹד יִהְיֶה לָכֶם… בְּמַרְתְּפֵי הַבַּיִת הַזֶּה, בֵּית הַצֶּדֶק וְהַמִּשְׁפָּט בְּעֵינֵיכֶם, מִתְעַנָּה עַל לֹא עָוֹן אִשָּׁה נְדִיבָה וְרַבַּת חֶסֶד, הִיא גְרַצִיָּה מֶנְדֶסִיָּה, אוֹ בִשְׁמָהּ הָעִבְרִי חַנָּה לְבֵית נָשִׂיא, דּוֹדָתִי כְּאֵם לִי, וּלְמַעַן דַּבֵּר עִם הָאִשָּׁה פֶּה אֶל פֶּה עָזַבְתִּי אֶת הַגֶּטוֹ בְּלִוְיַת שִׁמְעוֹן בֶּן הָרַב וְנָתָן מְשָׁרְתָהּ הַנֶּאֱמָן שֶׁל דּוֹדָתִי, אַךְ הֲרִיסוּת הַמִּבְצָר הֵפֵרָה אֶת מַחֲשַׁבְתֵּנוּ. עַתָּה הִנֵּה יוֹדְעִים אַתֶּם הַכֹּל!

תִּמָּהוֹן וְחֵמָה עַזָּה נִרְאוּ בִּפְנֵי הַיּוֹעֲצִים וְהַשּׁוֹפְטִים. גַּם הַדֻּכָּס הַזָּקֵן, פֵּיטְרוֹ לוֹרִידַנוֹ, אֲשֶׁר עַד עַתָּה לֹא פָתַח פִּיו, הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ הַלָּבָן בָּחֳרִי־אַף, וּבְקוּמוֹ מִמְּקוֹמוֹ קָרָא בְקוֹל רָם:

– מוֹשְׁלֵי הָרֶפֻּבְּלִיקָה הַנְּאוֹרָה נָתְנוּ לְךָ לְדַבֵּר דְּבָרֶיךָ, דּוֹן יוֹהַן מֵגוּאֶץ… בַּשֵּׁם הַזֶּה נוֹדַעְתָּ לָּנוּ מִפִּי הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים. אָמְנָם לֹא נִזְּהַרְתָּ בִּלְשׁוֹנְךָ וְעָרַבְתָּ אֶת לִבְּךָ לְדַבֵּר אֵלֵינוּ עַזּוֹת, אַךְ בְּגֹדֶל חַסְדֵּנוּ סָלֹחַ נִסְלַח לְךָ חַטַּאת שְׂפָתֶיךָ. וְאוּלָם לָמָּה שַׂמְתָּ לְךָ סֵתֶר פָּנִים בְּבוֹאֲךָ אֵלֵינוּ וּבַסֵּתֶר רָקַמְתָּ תַּחְבּוּלוֹת שׁוֹנוֹת, אֲשֶׁר לֹא נָאווּ לְאִישׁ אָצִיל וְנָדִיב?

– הַאַתֶּם תּוֹכִיחוּנִי עַל זֹאת? – שִׁסַּע יוֹסֵף אֶת דִּבְרֵי הַדֻּכָּס.

אַךְ הוּא נָתַן לוֹ בְּיָדוֹ אוֹת לְהַחֲרִישׁ וְהוֹסִיף לְדַבֵּר:

– רַק אִישׁ הוֹגֶה אֵמוּן יוּכַל לִדְרשׁ אֵמוּן מֵאֵת חֲבֵרוֹ. לוּ פָּנִיתָ אֵלֵינוּ בְּלֵב גָּלוּי, כִּי עַתָּה גַּם אָנוּ לֹא כִסִּינוּ מִמְּךָ דָּבָר.

גַּם מֵאֵת דּוֹדָתְךָ נִגְזַל אוֹר הַחֹפֶשׁ רַק בְּשֶׁל הַמְּזִמּוֹת וְהַתַּחְבּוּלוֹת אֲשֶׁר רָקְמָה נֶגְדֵּנוּ. יָדַעְנוּ אוֹתָהּ עִם מִסְתְּרֵי עֲלִילוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר הוֹנָהּ הֶעָצוּם הוּא כֹחַ וְחַיִל לְמִלְחָמָה!…

– כֹּחַ וְחַיִל לְמִלְחָמָה? – לֹא הִתְאַפֵּק יוֹסֵף – אֵין בָּעוֹלָם כָּאִשָּׁה הַזֹּאת שׁוֹאֶפֶת לְשָׁלוֹם וְלִמְנוּחָה. אָכֵן, מָה רוֹפְפוּ עַמּוּדֵי גְבוּרַתְכֶם, אִם…

אַךְ לוֹרִידַנוֹ קָרָא בְכַעַס:

– עֲצֹר בְּמִלִּים, אִם אֵינְךָ רוֹצֶה, כִּי נֶחְדַּל מִשְּׁמֹעַ דְּבָרֶיךָ. צוֹרְרִים וּמְקַנְּאִים רַבִּים סָבִיב שָׁתוּ עַל וֶנֶצִיָּה וְחָלִילָה לָנוּ מִגְּרֹעַ עַיִן גַּם מִשּׂוֹנֵא קָטָן. וְאַתָּה דַּע לְךָ, כִּי מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה תַּחְקֹר יָפֶה אֶת דְּבָרֶיךָ, וּבְלִי מַשּׂוֹא פָּנִים נוֹצִיא מִשְׁפָּטְךָ לְשֵׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד. וְעַתָּה קוּם וָלֵךְ עִם אַנְשֵׁי הַצָּבָא, אֲשֶׁר הָפְקְדוּ לִשְׁמֹר עָלֶיךָ וּלְהוֹלִיכְךָ בְּכָל הַכָּבוֹד הָרָאוּי לְמִשְׂרָתְךָ הַגְּבוֹהָה – אֶל הַפֻּנְדָּקָה!

בַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה קָם הַדֻּכָּס מִמְּקוֹמוֹ וַיַּעֲזֹב בְּלִוְיַת אֲחָדִים מִמְּקֹרָבָיו אֶת הָאוּלָם. רַ' אֱלִיעֶזֶר וְנָתָן וְשִׁמְעוֹן הוּבְלוּ לְצַד יָמִין, וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא נִשְׁאַר לְבַדּוֹ בָּאוּלָם. בֵּין כֹּה וָכֹה בָּאוּ אֶל הָאוּלָם פַנְטִים (אַנְשֵׁי צָבָא) מְזֻיָּנִים וּבְרֹאשָׁם קָצִין. הוּא בִקֵּשׁ אֶת יוֹסֵף לְכַבְּדֵהוּ וְלָלֶכֶת לְפָנָיו.

רֶגַע אֶחָד הִתְבּוֹנֵן יוֹסֵף בְּפָנָיו כִּמְפַקְפֵּק, אַךְ בָּרֶגַע הַשֵּׁנִי רָאָה, כִּי אֵין לְפָנָיו דֶּרֶךְ אַחֶרֶת בִּלְתִּי אִם לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל הַפְּקֻדָּה; עוֹד הַפַּעַם הִבִּיט בְּגַאֲוָה וּבְבוּז עַל הָאוּלָם הַנֶּהְדָּר, וְאַחֲרֵי כֵן הֵחֵל לָרֶדֶת בְּמַעֲלוֹת הַשַּׁיִשׁ בְּקוֹמָה זְקוּפָה וּבִצְעָדִים מְדוּדִים.

אַךְ הַפַּעַם לֹא אָחֲזוּ דַּרְכָּם אֶל הַחוֹף הַגָּדוֹל, כִּי אִם בָּאוּ בְּמִנְהָרָה אֲרֻכָּה, אֲשֶׁר תַּמָּה לְנֹכַח תְּעָלַת דֵּיל פַלַצָה. פֹּה עָמְדָה הָכֵן לִפְנֵיהֶם אֳנִיָּה, וְיוֹסֵף יָרַד דּוּמָם אֵלֶיהָ, וְעַל יָדוֹ תָּפְסוּ מָקוֹם שְׁנֵי פַנְטִים. בִּלי אֹמֶר וּדְבָרִים הִסִּיעוּ הַמַּלָּחִים אֶת הָאֳנִיָּה מִמְּקוֹמָהּ, וְהֵם נָסְעוּ עַד אֲשֶׁר בָּאוּ אֶל תְּחוּם מוֹשַׁב הַתּוֹגַרְמִים, אֲשֶׁר שָׁם הוּכַן מָעוֹן לְצִיר הַשֻּׂלְטָן הַגָּדוֹל.

 

ו: דּוֹנָה גְרַצִיָּה מֶנְדֶסִיָּה    🔗

בְּבֵית הַמָּלוֹן הַמֻּשְׂלְמִי רַבָּה הַתְּנוּעָה. כָּל תְּנוּבוֹת אֶרֶץ הַקֶּדֶם נֶעֶרְמוּ שָׁם חֳמָרִים חֳמָרִים, אֲשֶׁר הוּבְאוּ הֵנָּה לְמָכְרָן בְּכֶסֶף אוֹ לְהַחֲלִיפָן בְּתוֹצֶרֶת עֵץ וָאֶבֶן מַעֲשֵׂה יְדֵי הַוֶּנֶצִיָּנִים, אֲנָשִׁים תּוֹגַרְמִים בָּאִים בַּיָּמִים, שְׁחוּמֵי פָנִים וְלִבְנֵי זָקָן, נוֹשְׂאִים וְנוֹתְנִים עִם יְלִידֵי עִיר הַתְּעָלוֹת, הָעֲרוּמִים כִּנְחָשִׁים. מֶרְכָּבוֹת מְלֵאוֹת וְרֵיקוֹת הוֹלְכוֹת וְשָׁבוֹת אָנֶה וָאָנָה וְקוֹל רַעַשׁ וַהֲמֻלָּה נִשְׁמַע לְמֵרָחוֹק.

וְשָׁם בְּפִנַּת חֶדֶר מְרֻוָּח, הַרְחֵק מִתְּשׁוּאוֹת הַמִּסְחָר, יוֹשֵׁב לוֹ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא לְבַדּוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת. הִנֵּה עֲבָדָיו רָצִים רָצוֹא וָשׁוֹב, צוֹרְרִים צְרוֹרוֹת, אוֹרְזִים תֵּבוֹת, מְכִינִים הַכֹּל לְמַסָּעָם, כִּי חָזְקָה עֲלֵיהֶם פְּקֻדַּת אֲדוֹנָם לְמַהֵר, לְבִלְתִּי הִתְמַהְמֵהַּ בְּוֶנֶצִיָּה אַף שָׁעָה אַחַת מְיֻתָּרָה. וְאָמְנָם כְּבָר הַכֹּל מוּכָן כִּמְעַט לִנְסִיעָה, אַךְ – צִיר הַשְּׂרָרָה² עִם הַמִּכְתָּבִים הַדְּרוּשִׁים בּוֹשֵׁשׁ לָבוֹא.

“הַאִם לֹא יִשְׁלְחוּ שַׁלִּיטֵי וֶנֶצִיָּה בְּיָדוֹ אֶת דְּבָרָם אֶל הַשֻּׂלְטָן?”

צִיר סֶלִּים יָדַע כִּי לֹא יִתָּכֵן כַּדָּבָר הַזֶּה. הֵם לֹא יָעֵזּוּ לַעֲשׂוֹת זֹאת מִיִּרְאָה לְהַכְעִיס אֶת “הָאָדוֹן הַגָּדוֹל” וּלְהוֹסִיף עוֹד סִכְסוּךְ עַל הַסִּכְסוּכִים הָרַבִּים בֵּין טֻרְקִיָּה לְוֶנֶצִיָּה, אֲשֶׁר יוּכַל לְעוֹרר מִלְחָמָה.

וְאָמְנָם לֹא טָעָה יוֹסֵף. בְּעֶרֶב הַיּוֹם הַשֵּׁנִי לְשִׁבְתּוֹ הַרְחֵק מִתִּפְאֶרֶת וֶנֶצִיָּה בָּא שָׁלִיחַ מֵעִם אַרְמוֹן סַן מַרְקוֹ וּבְיָדוֹ שְׁנֵי מִכְתָּבִים מֵאֵת מוֹעֲצַת הַמַּלְכוּת, הָאֶחָד לַצִּיר סֶלִּים וְהַשֵּׁנִי לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא. אוּלָם הַשָּׁלִיחַ הֵבִיא עוֹד דָּבָר נִכְבָּד מִזֶּה. עִמּוֹ בָאָה אִשָּׁה מְכֻסָּה צָעִיף, חַנָּה־גְּרַצִיָּה לְבֵית נָשִׂיא.

וּבְלִי שִׂים לֵב אֶל בִּרְכַּת הַשָּׁלִיחַ וְאֶל הַמִּכְתָּבִים הַמֻּגָּשִׁים לְפָנָיו, מִהֵר יוֹסֵף הַנָּשִׂיא בְּלֵב רַגָּשׁ אֶל דּוֹדָתוֹ אוֹמַנְתּוֹ; בְּיָד רוֹעֶדֶת אָחַז בְּכַפָּהּ אֲשֶׁר הוֹשִׁיטָה לוֹ, אַךְ לִבּוֹ לֹא נְתָנָהוּ לְהָרִים אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ מִדְּאָגָה בְּדָבָר, פֶּן הִשְׁחִיתוּ הַתְּלָאוֹת הָרַבּוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֶיהָ אֶת הוֹד מַרְאֶיהָ עַד כִּי לֹא יַכִּירֶנָּה עוֹד.

אוּלָם כַּאֲשֶׁר הֵסִירָה הָאִשָּׁה בְּיָדֶיהָ אֶת הַצָּעִיף, נִגְלוּ לְנֶגֶד יוֹסֵף הַפָּנִים הַיָפִים וְהַנְּעִימִים, הָעֵינַיִם הַטּוֹבוֹת וְהַנְּדִיבוֹת עִם הַמֵּצַח הַגָּבֹהַּ, הַמַּבִּיעַ אֲצִילוּת כִּבְיָמִים עָבָרוּ.

מֵעַל שִׂפְתֵי יוֹסֵף הִתְמַלְּטוּ בְּלִי מֵשִׂים הַמִּלִּים “שֶׁבַח לָאֵל!” וְדוֹנָה גְּרַצִיָּה הֵבִינָה אֶת פֵּשֶׁר הַקְּרִיאָה הַזֹּאת, וּבִשְׂחוֹק נָעִים עַל שְׂפָתֶיהָ אָמְרָה:

– כֶּן הוּא, בְּנִי! בְּכָל הַמַּסּוֹת אֲשֶׁר נֻסֵּיתִי מָצָאתִי אֹמֶץ בְּבִטְחוֹנִי בֵּאלֹהִים. וְהָרַעְיוֹן כִּי לֹא בְחֶטְאִי אֲנִי מְעֻנָּה, כִּי אִם לִכְבוֹד שְׁמוֹ הַגָּדוֹל וּלְזֵכֶר אֲבוֹתַי הַקְּדוֹשִׁים, נָתַן לִי כֹּחַ וָעֹז לְחַכּוֹת וּלְקַוּוֹת לְיָמִים טוֹבִים מֵאֵלֶּה. אוּלָם הַגִּידָה נָא לִי, בְּנִי, אֵיכָה בָּאתָ לְוֶנֶצִיָּה, וְאֵיכָכָה נוֹדַע לְךָ מְקוֹם שִׁבְתִּי, וּבַמֶּה הִצְלַחְתָּ לִקְרֹא לִי דְרוֹר?

– הוֹי, דּוֹדָתִי, בְּהַבִּיטִי אֶל פָּנַיִךְ הַשְּׁקֵטִים לֹא אוּכַל לְהָבִין אֶת סוֹד מְנוּחָתֵךְ בְּכָל הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר אֲפָפוּךְ, בְּכָל הַסְּעָרוֹת וְהַזְּוָעוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל רֹאשֵׁךְ!

– בִּימֵי חַיַּי הַמְּעַטִּים וְהָרָעִים, בִּשְׁנוֹת רָאִיתִי צְבָא חֲלִיפוֹת וּתְמוּרוּת לָמַדְתִּי זֹאת, בְּנִי. רְאֵה, הִנֵּה עָשְׂתָה לִי מֶמְשֶׁלֶת וֶנֶצִיָּה רָעָה גְדוֹלָה וְעָלַי לִקְצֹף עָלֶיהָ… – רַק לִקְצֹף? – שִׁסַּע אוֹתָהּ יוֹסֵף בִּמְרִירוּת – עָלַיִךְ לִשְׂנֹא אוֹתָהּ תַּכְלִית שִׂנְאָה, לְקַלֵּל אֶת שְׁמָהּ שֶׁבַע בַּיּוֹם, דּוֹדָתִי, עַל רִשְׁעָתָהּ וְאַכְזְרִיּוּתָהּ.

– מָה אֶקְצֹף עַל הַנּוֹצְרִים, אִם אִשָּׁה עִבְרִיָּה, אֲחוֹתִי בַת אִמִּי, הֵמִיטָה עָלַי אֶת כָּל הָאָסוֹן…

וְהִיא סִפְּרָה לְיוֹסֵף אֶת דְּבַר הַמַּלְשִׁינוּת שֶׁל אֲחוֹתָהּ הַצְּעִירָה, אֲשֶׁר מְעַט מִזֶּה נוֹדַע לוֹ מִפִּי הַזָּקֵן נָתָן. וּבְדַבְּרָהּ נָזְלָה דִּמְעָה עַל לְחָיֵי דּוֹנָה גְּרַצִיָּה, אַךְ הִיא אִמְּצָה אֶת לִבָּהּ וַתֹּאמַר:

– וּבְכָל זֹאת חֵמָה אֵין לִי גַּם עַל הָאִשָּׁה קַלַּת־הַדַּעַת הַזֹּאת. יָפָה הִיא וּצְעִירָה לְיָמִים, חֲמוּדוֹת הַחַיִּים וְתַעֲנוּגוֹת הָעוֹלָם עִוְּרוּ אֶת עֵינֶיהָ וּמָשְׁכוּ אֶת לִבָּהּ, וּבְפַחְדָּהּ פֶּן יֹאבְדוּ לָהּ אוֹצְרוֹת הַכֶּסֶף, אִבְּדָה אֶת נַפְשָׁהּ!

וְהִיא הוֹסִיפָה לְסַפֵּר אֶת אֲשֶׁר עָבַר עָלֶיהָ בְּמַאֲסַר אַרְמוֹן הַדֻּכָּס, וּלְבַסּוֹף אָמְרָה:

– אֲבָל נֶחְדַּל מִזֶּה. הָבָה, יוֹסֵף, אַבִּיטָה נָא בְּעֵינֶיךָ. מַה יָפִיתָ, בְּנִי! פָּנֶיךָ מַבִּיעִים תִּפְאֶרֶת אִישׁ רָם הַמַּעֲלָה, אֲשֶׁר שַׁלִּיט גָּדוֹל מוֹשֵׁךְ לוֹ חָסֶד. אוּלָם עָלֶיךָ, בְּנִי, לְבַקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת, כִּי יִפְרֹשׂ הַשַּׁלִּיט כַּנְפֵי חַסְדּוֹ גַּם עַל אַחֶיךָ בְּנֵי עַמְּךָ הַנִּדְכָּאִים וְהַנֶּעֱלָבִים.

– הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים נָתַן חֹפֶשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר לְכָל הָעַמִּים וְהַדָּתוֹת הַחוֹסִים בְּצִלּוֹ. – אָמַר יוֹסֵף הַנָּשִׂיא בְּסַפְּרוֹ לְדוֹדָתוֹ עַל דְּבַר חַיֵּי הַיְּהוּדִים בְּתוֹגַרְמָה הַגְּדוֹלָה, כִּי בְנֵי הָעָם הַנִּרְדָּף וְהַנַּעֲנֶה בְּכָל אַרְצוֹת אֵירֹפָּה מָצָא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלוֹ בְּאֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת הַשֻּׂלְטָנִים. קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּאֶרֶץ תּוֹגַרְמָה הוֹלְכוֹת וְרַבּוֹת, וּמִסְפַּר הַיְּהוּדִים בְּעִיר קוֹשְׂטָא לְבַדָּהּ עוֹלֶה לִשְׁלשִׁים אֶלֶף, וְאַרְבָּעִים בָּתֵּי תְפִלָּה לָהֶם לִשְׁפֹּךְ שִׂיחָם לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּגָלוּי וְלֹא בַסָּתֶר. עַם הַטֻּרְקִים מְבַלֶּה כָל זְמַנּוֹ וְכֹחוֹ בִּקְרָבוֹת וּמִלְחָמוֹת, וְהַמִּסְחָר וְהַמְּלָאכָה בָּאָרֶץ נְתוּנִים בִּידֵי הַיְּהוּדִים. וַחֲכָמִים וְרוֹפְאִים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל יִשְׂבְּעוּ מִזִּיו חַסְדֵי מוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים.

– בָּרוּךְ אַתָּה, בְּנִי, עַל הַבְּשׂוֹרוֹת הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר שָׁמַעְתִּי מִפִּיךָ עַל הַטּוֹב אֲשֶׁר מָצָא אֶת אַחֵינוּ בְּנֵי עַמֵּנוּ בְּמַמְלֶכֶת הַשֻּׂלְטָנִים. מִי יִתֵּן וְלֹא יָסִיר אֱלֹהִים אֶת חַסְדּוֹ לְאֹרֶךְ יָמִים! מִי כָמוֹךָ יוֹדֵעַ, כִּי דוֹדְךָ גַּבְרִיאֵל, הוּא בַעְלִי, הִצְלִיחַ לֶאֱסֹף הוֹן וָעשֶׁר לְמַכְבִּיר, מְלָכִים וְרוֹזְנִים הָיוּ מַשְׁכִּימִים לְפִתְחֵנוּ, בָּתֵּי מִסְחָרֵנוּ הִתְפַּשְּׁטוּ בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת; אַךְ גַּם זֹאת יָדַעְתָּ, כִּי בִרְבוֹת כַּסְפֵּנוּ וּזְהָבֵנוּ רָבְתָה גַּם הַקִּנְאָה וְהַשִּׂנְאָה אֵלֵינוּ, יוֹם יוֹם הָיִינוּ צְפוּיִים לְאֵיד וָשֶׁבֶר, מִי יִמְנֶה וּמִי יִסְפֹּר אֶת הַתְּלָאוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עַל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הָאֻמְלָלָה…

פִּתְאֹם הִפְסִיקָה דּוֹנָה גְּרַצִיָּה אֶת דְּבָרֶיהָ, וּבַהֲאִירָהּ פָּנֶיהָ לְבֶן אֲחִי אִישָׁהּ אָמְרָה:

– סְלַח לִי, כִּי נִמְלְטוּ מִפִּי הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר יְעוֹרְרוּ בְלִבְּךָ זִכְרוֹנוֹת נוּגִים. נֶחְדַּל נָא מִזֶּה. הַגִּידָה לִי, יַקִּירִי, אִם לֹא סוֹד כָּמוּס הוּא, מָה הֱבִיאֲךָ הֲלוֹם?

וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא סִפֶּר לְדוֹדָתוֹ אֶת מַטְּרַת בּוֹאוֹ הֵנָּה, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלָיו בָּעִיר הַזֹּאת, לֹא כִחֵד מִמֶּנָּה אֶת דְּבַר בּוֹאוֹ עִם שִׁמְעוֹן בֶּן הָרַב אֶל הַגֶּטוֹ; וְהוּא תֵאֵר לְפָנֶיהָ אֶת מַסָּעוֹ עַל פְּנֵי אֶשֶׁד הַיָּם, אֶת שְׂרֵפַת הַמִּבְצָר, אֶת רֹגֶז הֶהָמוֹן עָלָיו וְעַל שְׁנֵי בְּנֵי לִוְיָתוֹ, אֶת דְּבַר מִשְׁפָּטוֹ לִפְנֵי מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה.

דּוֹנָה גְּרַצִיָּה שָׁמְעָה בְּאֹזֶן קַשֶּׁבֶת אֶת כָּל הַדְּבָרִים, וּבְעַיִן בּוֹחֶנֶת וּבְלֵב דּוֹאֵג הִתְבּוֹנְנָה הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה וְהָאֲצִילָה אֶל פָּנָיו הַחִוְּרִים שֶׁל הָאִישׁ הַיּוֹשֵׁב לְפָנֶיהָ. וְכַאֲשֶׁר כִּלָּה לְדַבֵּר, אָמְרָה אֵלָיו:

– לִבִּי מָלֵא גָּאוֹן, יוֹסֵף מַחְמַדִּי, עַל הָאַהֲבָה הַגְדוֹלָה לְעַמֵּנוּ, אֲשֶׁר הֵבִיאָה אוֹתְךָ לְדַבֵּר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ וְלַעֲשׂוֹת אֶת הַמַּעֲשִׂים שֶׁעָשִׂיתָ. אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רַע וְיָגֵן עָלֶיךָ מִכָּל אוֹיְבֶיךָ. אוּלָם, בְּנִי, רוֹאָה אֲנִי בְךָ, כִּי עוֹד לֹא גִלִּיתָ לִי הַכֹּל, כִּי עוֹד דְּאָגָה גְּדוֹלָה מְקַנֶּנֶת בְּלִבְּךָ…

– אֵין דָּבָר, דּוֹדָתִי, אֵין דָּבָר! – עָנָה יוֹסֵף הַנָּשִׂיא בְּיָגוֹן נִסְתָּר.

וְאַף כִּי לֹא הֶעְתִּירָה עָלָיו הָאִשָּׁה הָעֲדִינָה לְגַלּוֹת לְפָנֶיהָ אֶת מִסְתְּרֵי לִבּוֹ, אַךְ בְּהַבִּיטוֹ אֶל פָּנֶיהָ הַמְּאִירוֹת בְּאַהֲבַת אֵם וּבְעֵינֶיהָ הַמְּפִיקוֹת תְּבוּנָה רַבָּה, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק וְגִלָּה לָהּ אֶת דְּבַר אַהֲבָתוֹ לְבַת הָאֲצִילִים בְּוֶנֶצִיָּה, לְלֵיאוֹנוֹרָה לְבֵית קְוִירִינִי.

– עַתָּה תֵּדְעִי הַכֹּל, דּוֹדָתִי! רַבּוֹת נִלְחַמְתִּי בָּרֶגֶשׁ הַזֶּה, אַךְ הוּא גָבַר עָלַי. בְּלִבִּי פָרַח פֶּרַח הָאַהֲבָה, וְהִנֵּה נִרְמַס עַתָּה בְּרַגְלֵי הָאֲנָשִׁים הָרָעִים… דּוֹנָה גְּרַצִיָּה שָׂמָה יָדָהּ הָעֲנֻגָּה עַל רֹאשׁוֹ וַתֹּאמַר: – אַל יִפֹּל רוּחֲךָ, בְּנִי, וְאַל תִּתְאוֹנֵן. תַּחַת הַפֶּרַח הַנּוֹבֵל לְעֵינֶיךָ, אֲשֶׁר עָלָיו לִבְּךָ דַּוָּי, יָצִיץ וְיִפְרַח לְךָ פְּרִי בְרָכָה, אֲשֶׁר תְּנוּבָתוֹ לֹא תִכְלֶה כָּל יְמֵי עוֹלָם.

– אֶת תִּקְוָתִי אֵפוֹא תָּשִׂימִי לְאַל, דּוֹדָתִי?

– לוּ עוֹדַדְתִּיךָ בְּתִקְוָתְךָ, כִּי עַתָּה חֵטְא חָטָאתִי לָאֱמֶת, יוֹסֵף.

– הַאֻמְנָם לֹא תַאֲמִינִי בְּבַת קְוִירִינִי, בַּת עַם נָכְרִי? –

וְאֹדֶם קַל כִּסָּה אֶת לְחָיֵי יוֹסֵף, כְּאִלּוּ בּוֹשׁ לְשֵׁמַע הַמִּלִּים שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו – הַאִם לֹא תַאֲמִינִי, כִּי תַעֲצֹר כֹּחַ לַעֲזֹב אֶת אָבִיהָ וְאַחֶיהָ וְלָלֶכֶת אַחֲרַי בְּאַהֲבָתָהּ אוֹתִי? דּוֹנָה גְּרַצִיָּה הִבִּיטָה בְּתִמָּהוֹן אֶל שְׁאֵרָהּ וּמִתּוֹךְ תּוֹכָחָה אָמְרָה לוֹ:

– הֲיֵשׁ לְךָ הַצְּדָקָה לָקַחַת מִיָּדָהּ קָרְבָּן כָּזֶה? הָאִשָּׁה הַדְּבֵקָה בְּכָל חוּשֶׁיהָ בְּאַדְמַת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּהּ לֹא עַל נְקַלָּה תַּחֲלִיף אֶת מְקוֹמָהּ. תִּטַּע אֶת חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן עַל אַדְמַת נֵכָר – וְהִיא נָבֹל תִּבּוֹל. נֶפֶשׁ גְּבוֹהָה וְרוּחַ נִשְׂגָּבָה דְּרוּשׁוֹת לָאִשָּׁה, לְמַעַן תּוּכַל לְהַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עֲצוּמִים עַל מִזְבַּח אַהֲבָתָהּ לִּבְחִירָהּ.

– אֵלַיִךְ אֲדַמֶּה אוֹתָהּ, דּוֹדָתִי…

– אוֹי לָהּ, אִם תְּנֻסֶּה בְּכָל הַמַּסּוֹת אֲשֶׁר נֻסֵּיתִי אָנֹכִי, בְּנִי! לֹא כְבַת יִשְׂרָאֵל, בַּת עָם מְלֻמָּד בְּיִסּוּרִים וּבִנְדוּדִים, בַּת עַם נֵכָר, בַּת אִישׁ שַׂר וְגָדוֹל בְּמַמְלֶכֶת וֶנֶצִיָּה.

וְדוֹנָה גְּרַצִיָּה תֵּאֲרָה לְפָנָיו אֶת הַמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה בְּנֶפֶשׁ הָאִשָּׁה לְהֵחָלֵץ מִזְּרוֹעוֹת עַמָּהּ וּמוֹלַדְתָּהּ וּבֵית אָבִיהָ, אַף תֵּאֲרָה לְפָנָיו אֶת פִּגְעֵי לִבּוֹ, אִם לֹא יַעְצֹר כֹּחַ לְשַׁלֵּם לְאִשְׁתּוֹ גְּמוּל חֵלֶף הַקָּרְבָּן הַגָּדוֹל אֲשֶׁר הֵבִיאָה לְמַעֲנוֹ.

בְּאָזְנַיִם קַשּׁוּבוֹת שָׁמַע יוֹסֵף אֶת דִּבְרֵי דוֹדָתוֹ. רֶגַע נִדְמָה לוֹ, כִּי עָלָה בִידֵי הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה בְּאִמְרוֹתֶיהָ הַנְּעִימוֹת לְהָקֵל אֶת מַכְאוֹבֵי יְגוֹנוֹ; אַךְ בָּרֶגַע הַשֵׁנִי רָאָה, כִּי אֵין בּוֹ כֹחַ לְהִתְגַּבֵּר עַל יֵאוּשׁוֹ.

עַל לִבּוֹ עָלָה הָרַעְיוֹן לִכְתֹּב מִכְתָּב לְלֵיאוֹנוֹרָה, וְלִשְּׁפֹּךְ לְפָנֶיהָ לִבּוֹ בְּטֶרֶם יִפָּרֵד מִמֶּנָּה לְעוֹלָמִים. דּוֹנָה גְּרַצִיָּה לֹא מָנְעָה אוֹתוֹ מֵעֲשׂוֹת זֹאת, וְכַאֲשֶׁר פָּרַשׂ הַלַּיְלָה צִלּוֹ עַל פְּנֵי הַחֶדֶר וְאַחַד הַמְשָׁרְתִים הֶעֱלָה נֵר, יָשַּׁב יוֹסִף אֶל הַשֻּׁלְחָן לְהַעֲלוֹת אֶת רִגְשׁוֹתָיו עַל הַגִּלָּיוֹן. אַךְ הוּא כָתַב וּמָחַק וְכָתַב עוֹד וּמָחַק עוֹד, וְהַדְּבָרִים לֹא הֵפִיקוּ רָצוֹן מִמֶּנּוּ. הֵם לֹא הִבִּיעוּ אַף אֶחָד מֵאֶלֶף מַה שֶּׁבְּלִבּוֹ.

בְּרֹגֶז וְאִי־רָצוֹן הִשְׁלִיךְ אֶת עֵטוֹ מִיָּדוֹ, וְהִנֵּה אִשָּׁה מְכֻסָּה בְּצָעִיף שָׁחוֹר צָעֲדָה אֶל הַחֶדֶר וְעָמְדָה עַל הַמִּפְתָּן, וְהִיא רוֹעֶדֶת כֻּלָּהּ.

יוֹסֵף הִבִּיט רֶגַע עַל הַדְּמוּת בְּתִמָּהוֹן, וְאַף כִּי לֹא רָאָה בְעֵינָיו אֶת רִשְׁמֵי פָנֶיהָ, בְּכָל זֹאת הִגִּיד לוֹ לִבּוֹ וְכָל חוּשָׁיו בְּקִרְבּוֹ, כִּי לֵיאוֹנוֹרָה הִיא. הוּא קָם לִקְרָאתָהּ, אָחַז בְּכַפָּהּ וּבְגִשְׁתּוֹ עִמָּהּ עַד גְּרַצִיָּה דּוֹדָתוֹ אָמַר:

– מִפְּנֵי הָאִשָּׁה הַנְּדִיבָה בַנָּשִׁים אַל תְּפַחֲדִי, לֵיאוֹנוֹרָה, הָסִירִי אֶת צְעִיפֵךְ.

הָאַלְמוֹנִית לֹא הֵסִירָה אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פָּנֶיהָ וּמִתַּחַת לַמַּסְוֶה נִשְׁמַע קוֹל חָנוּק: – כֵּן, אֲנִי אֲנִי הִיא, לֵיאוֹנוֹרָה קְוִירִינִי. חַשְׁתִּי הֵנָּה, לְמַעַן הָשִׁיב לְךָ, דּוֹן יוֹהַן, אֶת הַתְּשׁוּרָה אֲשֶׁר נָתַתָּ לִי בְּבוֹאֶךָ.

וּבְדַבְּרָהּ הוֹצִיאָה מִתַּחַת מְעִילָהּ אֶת הָאַרְגָּז הַקָּדוֹשׁ, וּבְיָד רוֹעֶדֶת שָׂמָה אוֹתוֹ עַל הַשֻּׁלְחָן לִפְנֵי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וּגְרַצִיָּה דוֹדָתוֹ.

פְּנֵי יוֹסֵף נָבוֹכוּ וְהוּא קָרָא בְּקוֹל מְלֵא תוֹכָחָה:

– מַדּוּעַ זֶה, לֵיאוֹנוֹרָה?

– מֵאָז גֹּרַשְׁתָּ מִוֶּנֶצִיָּה אֵין לִי חֵפֶץ בְּמִנְחָתֶךָ.

יוֹסֵף שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים הַמַּדְאִיבִים, אַךְ נִדְמָה לוֹ, כִּי רוֹאֶה הוּא דְמָעוֹת מִתְגַּלְגְּלוֹת מֵעֵינֶיהָ עַל לְחָיֶיהָ, וְהוּא כָרַע לְפָנֶיהָ עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר: – לֹא, לֵיאוֹנוֹרָה, לֹא לָזֹאת בָּאת הֵנָּה. לִבִּי אוֹמֵר לִי, כִּי עִמִּי הָיִּית בַּצָּרָה, כַּאֲשֶׁר גּוֹלְלוּ שוֹפְטֵי וֶנֶצִיָּה עָלַי וְעַל בְּנֵי עַמִּי אֶת הָאַשְׁמָה הַזְּעוּמָה. וְאַתְּ יָדַעַתְּ, כִּי חַף אֲנִי מֵעָוֹן, וּכְבוֹדִי לֹא יָרַד בְּעֵינַיִךְ, וְעַל כֵּן בָּאת לָתֵת בִּרְכַּת הַדֶּרֶךְ לָאִישׁ אֲשֶׁר נַפְשֵׁךְ רָצְתָה בּוֹ.

וּבְדַבְּרוֹ אָחַז בְּיָדָהּ, אַךְ הִיא חָרְדָה תַּחְתֶּיהָ, וּבְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּה אָמְרָה אֵלָיו:

– הַנִּיחֵנִי נָא וְאֵלְכָה, דּוֹן יוֹהַן! אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ, כִּי בָאתִי הֲלוֹם, וְהָיָה כִּי יִפָּקֵד מְקוֹמִי בְּבֵיתִי יֵצְאוּ אַחַי לְבַקְּשֵׁנִי וּמְצָאוּנִי.

הוּא הִבִּיט בְּפָנֶיהָ מִתּוֹךְ תּוֹכָחָה וְעַצְבוּת וְהִיא הִשְׁפִּילָה אֶת עֵינֶיהָ וּמִפִּיהָ הִתְמַלְּטוּ הַמִּלִּים:

– אֲהָהּ, יוֹהַן, לָמָּה הָיָה כָּכָה קֵץ הֶחָזוֹן!?

וְהִיא כִסְּתָה בְּיָדָהּ אֶת פָּנֶיהָ לְמַעַן הַסְתֵּר אֶת זֶרֶם הַדְּמָעוֹת, אֲשֶר שָׁטַף וְעָבַר עַל לְחָיֶיהָ.

דּוֹנָה גְּרַצִיָּה הִתְבּוֹנְנָה בְּדוּמִיָּה אֶל שְׁנֵיהֶם. בְּאַהֲבָה רַבָּה נִגְּשָׁה אֶל לֵיאוֹנוֹרָה וַתֹּאמַר:

– לִבִּי לִבִּי עָלַיִךְ, בַּת חֲמוּדוֹת! שְׁקֵטָה וְשַׁאֲנַנָּה הָיִית בְּבֵית אָבִיךְ, בְּטֶרֶם יָדַעַתְּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה וְעִמּוֹ יַחַד גַּם אֶת הָאַהֲבָה בְּתַעֲנוּגֶיהָ וּבְמַכְאוֹבֶיהָ. הַאִם לֹא טוֹב תַּעֲשֶׂה, יוֹסֵף, אִם תִּתְיָאֵשׁ מֵאשֶׁר כָּזֶה, אֲשֶׁר יִתֵּן רַק יָגוֹן לִידִידַת נַפְשֶׁךָ?

– לֹא, דּוֹדָתִי, הָאַהֲבָה תָּבִיא אשֶׁר אֵין קֵץ לִשְׁנֵינוּ… עוֹד מִלָּתוֹ עַל לְשׁוֹנוֹ וְקוֹל הֲמוּלָה נִשְׁמַע בַּדֶּלֶת. יוֹסֵף נָשָׂא עֵינָיו בְּכַעַס אֶל מוּל הַדֶּלֶת, וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנוֹ בִּרְאוֹתוֹ וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים וַאֲפֵר עַל פְּנֵיהֶם בָּאוּ הֶחָדְרָה. וְאַךְ צָעֲדוּ שְׁנַיִם שְׁלשָׁה צְעָדִים בַּחֶדֶר, קָרְעוּ אֶת הַמַּסֵּכוֹת מֵעַל פְּנֵיהֶם, וּלְעֵינֵי יוֹסֵף עָמְדוּ שְׁנֵי הָאַחִים אַנְטוֹנְיוֹ וּמַרְקוּס קְוִירִינִי.

לֵיאוֹנוֹרָה רָאֲתָה אוֹתָם וּמֵרֹב פַּחַד נִלְחֲצָה אֶל יוֹסֵף, כִּאִלּוּ בִּקְּשָׁה מִמֶּנּוּ חָסוּת מִפְּנֵי זַעַם אַחֶיהָ.

– אָכֵן, לֹא יָדְעָה אֲחוֹתֵנוּ בּשֶׁת לְהָמִיט חֶרְפָּה עַל מִשְׁפַּחְתֵּנוּ הָרָמָה! – קָרָא אַנְטוֹנְיוֹ. וְאָחִיו הַגָּדוֹל עָנָה לְעֻמָּתוֹ בְּקוֹל:

– מוֹת יוּמַת עוֹגֵב אֲחוֹתֵנוּ!

פְּנֵי יוֹסֵף חָוְרוּ לֹא מֵאֵימַת הַמָּוֶת, אַךְ מִזַּעַם וָקֶצֶף עַל הַדִּבָּה הַבְּזוּיָה אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אָזְנָיו. וְכַאֲשֶׁר נִגַּשׁ אֵלָיו מַרְקוּס וַחֲנִיתוֹ שְׁלוּפָה בְיָדוֹ, נָפְלָה לֵיאוֹנוֹרָה לְרַגְלֵי אָחִיהָ וַתִּתְחַנֵּן אֵלָיו לְבַל יִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי. מַרְקוּס הוֹרִיד אֶת חֲנִיתוֹ, אַךְ חֲמָתוֹ עָלְתָה בְקִרְבּוֹ עַל לֵיאוֹנוֹרָה אֲחוֹתוֹ וַיִּקְרָא:

– אֻמְלָלָה, הַאִם לֹא תֵדְעִי, כִּי בַדָּבָר הַזֶּה תִּפָּרְדִי לְעוֹלָם מֵעַל כָּל בְּנֵי מִשְׁפַּחְתֵּךְ? מַהֲרִי, שִׂימִי אֶת הַצָּעִיף עַל פָּנַיִךְ וְיָצָאת מִזֶּה בְּלִוְיַת אַנְטוֹנְיוֹ, וַאֲנִי עוֹד דָּבָר לִי אֶל דּוֹן מֵגוּאֶץ…

אוּלָם לֵיאוֹנוֹרָה הִתְעוֹדְדָה לְמַרְאֵה חֲרוֹן אַף אָחִיהָ וַתֹּאמַר:

– אַתָּה דוֹרֵשׁ מֵעִמִּי דָבָר לְמַעְלָה מִכֹּחִי… יָדֹעַ תֵּדַע, כִּי אוֹהֶבֶת אֲנִי אֶת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, כַּאֲשֶׁר אָהַבְתִּי אֶת דּוֹן יוֹהַן, אֲשֶׁר אַתָּה הֵבֵאתָ אוֹתוֹ אֶל בֵּית אָבִינוּ. שְׁנֵי הָאַחִים הִתְרַגְּזוּ וּבְכֹחַ רַב כָּבְשׁוּ אֶת רוּחָם לִבְלִי הִתְפָּרֵץ בְּזַעַם אַדִּיר, אַךְ מַרְקוּס נִגַּשׁ אֶל אֲחוֹתוֹ וּבְעֹז קָרָא:

– אַל תּוֹסִיפִי דַבֵּר, קוּמִי וְנֵלֵכָה.

הוּא הוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לַאֲחוֹתוֹ, וְהִיא הִבִּיטָה רֶגַע עַל אֲהוּבָהּ וְרֶגַע עַל אָחִיהָ כְּפוֹסַחַת עַל שְׁתֵּי הַסְּעִפִּים. אַךְ מַרְקוּס אָחַז בְּחָזְקָּה בִּימִינָהּ וּמָסַר אוֹתָהּ בְּיַד אָחִיו, וּבְשָׁלְפוֹ אֶת חַרְבּוֹ קָרָא: כָּל הַקָּרֵב מוֹת יוּמָת.

לַשָּׁוְא הִתְקַצְּפָה לֵיאוֹנוֹרָה, וְיוֹסֵף הוֹצִיא גַּם הוּא חֲנִיתוֹ, אַךְ לְקוֹל אַנְטוֹנְיוֹ צָעֲדוּ הַחַדְרָה מְשָׁרְתִים אֲחָדִים מְזֻיָּנִים, וְלֹא נָתְנוּ לְאִישׁ לָגֶשֶׁת אֶל אֲדוֹנָם, עַד אֲשֶׁר עָזְבוּ שְׁנֵי הָאַחִים וַאֲחוֹתָם הַמִּתְעַלֶּפֶת אֶת הַבָּיִת. מֵרֹב רֹגֶז אָמַר יוֹסֵף לִקְרֹא לִמְשָׁרְתָיו לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם גּוֹזְלֵי אֲהוּבָתוֹ, אַךְ גְּרַצִיָּה דּוֹדָתוֹ הִתְרַפְּקָה עָלָיו בְּאַהֲבָה רַבָּה וַתְּדַבֵּר אֵלָיו דִּבְרֵי תַנְחוּמִים וְתַחֲנוּנִים, עַד אֲשֶׁר הִצְלִיחָה לְהָשִׁיב אֶת נַפְשׁוֹ לִמְנוּחָתָהּ.

בְּלֵב קָרוּעַ מִמַּכְאוֹבִים צָנַח יוֹסֵף עַל הַכִּסֵּא. זְמַן רַב יָשַׁב שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבוֹת, וְדוֹנָה גְּרַצִיָּה דּוֹדָתוֹ הִזְכִּירָה לוֹ, כִּי עַל הַשֻּׁלְחָן מֻנָּחוֹת שְׁתֵּי אִגְּרוֹת שְׁלוּחוֹת אֵלָיו מֵאֵת מֶמְשֶׁלֶת וֶנֶצִיָּה.

הוּא פָתַח אֶת הַגִּלָּיוֹן הָאֶחָד, אֲשֶׁר בּוֹ עָנָה הַדֻּכָּס עַל שְׁאֵלַת הַשֻּׂלְטָן לְהַחֲלִיף נָפוֹת תּוֹגַרְמָה אֲחָדוֹת בְּנָפוֹת וֶנֶצִיָּה: עִם כָּל הַכָּבוֹד הָרָאוּי לְשַׁלִּיט אַדִּיר כָּמוֹהוּ לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ.

צִיר סֶלִּים הֵנִיעַ כְּתֵפָיו בְּבוּז, וּבְגָלְלוֹ אֶת הַגִּלָּיוֹן אָמַר כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ: “טוֹב, אִם עַם הָרוֹכְלִים לֹא יִתֵּן, אָז יִקַּח סֶלִּים בְּחָזְקָה”.

אַךְ כַּאֲשֶׁר קָרָא אֶת הָאִגֶּרֶת הַשְׁנִיָּה, אָדְמוּ לְחָיָיו כַּתּוֹלָע וְיָדוֹ הָאוֹחֶזֶת בַּגִּלָּיוֹן רָעֲדָה מְאֹד. דּוֹנָה גְּרַצִיָּה נִגְּשָׁה בִדְאָגָה אֶל יוֹסֵף לְשָׁאֲלוֹ עַל דְּבַר הִתְרַגְּזוּתוֹ, אַךְ מֵעַל שְׁפָתָיו הָרוֹעֲדוֹת הִתְמַלְּטוּ מִלִּים מְעַטּוֹת.

– לֹא עַתָּה, דּוֹדָתִי, לֹא עַתָּה… יָבוֹא יוֹם וְיָדַעַתְּ הַכֹּל, אַךְ לֹא כָעֵת.

וְאֶל הָעוֹמְדִים עָלָיו קָרָא:

– רָאֹה תִּרְאוּ כֻלְּכֶם, כִּי בְּבוֹאֵנוּ לְקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל נַעֲרֹךְ שָׁם מְדוּרָה, אֲשֶׁר לְעֻמָּתָהּ תִּהְיֶה בְּעֵרַת הַמִּבְצָר כְּאוֹר כֵּהֶה.

דּוֹנָה גְּרַצִיָּה הִשְׁתּוֹמְמָה מְאֹד עַל הַמַּהְפֵּכָה אֲשֶׁר בָּאָה בְּנֶפֶשׁ יוֹסֵף. דָּמָיו רָתְחוּ, עֵינָיו הֵפִיצוּ רִשְׁפֵּי אֵשׁ, וְהוּא קָרָא פְּעָמִים רַבּוֹת: לְקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל! לְקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל!

וּבְטֶרֶם עָלָה הַשַּׁחַר, הִפְלִיגָה בַיָּם הָאַדְרִיאַטִי הָאֳנִיָּה הַתּוֹגַרְמִית, אֲשֶׁר בָּהּ בָּא לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים אֶל הָעִיר וֶנֶצִיָּה וּפָנֶיהָ אֶל עִיר בִּירַת הַשֻּׂלְטָן הָאַדִּיר.

 

פֶּרֶק ז: חַסְדֵּי הַשֻּׂלְטָן עִם יוֹסֵף    🔗

בָּאַרְמוֹן הַגָּדוֹל וְהַמְפֹאָר אֲשֶׁר בְּקוֹשְׂטָה הַבִּירָה יָשַׁב סֶלִּים הַשֵּׁנִי עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ, וּמִסָּבִיב לְמוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים נִקְבְּצוּ וּבָאוּ שָׂרָיו וּפְקִידָיו, הַכֹּהֲנִים הַגְּדוֹלִים וּמוֹשְׁלֵי הַמְּדִינוֹת.

בֵּין יֶתֶר הַשָׂרִים וְרַבֵּי הַמְּלוּכָה הִתְנוֹסְסָה תְּמוּנַת הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי כּוֹבֵשׁ סִיגֶתָּה. הוּא הָיָה גַּם חֲתַן הַמֶּלֶךְ, כִּי נִכְבַּד הָאִישׁ בְּעֵינֵי סֶלִּים עַל כָּל הַגְּדוֹלוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה לְמַעַן אֶרֶץ הַמּוֹלֶדֶת וּבֵית הַמַּלְכוּת; וְאָמְנָם הָיָה מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי בְּחָכְמָתוֹ וּבִגְבוּרָתוֹ מָעוֹז וּמִשְׂגָּב לַשֻּׂלְטָן וּלְמִשְׁפַּחְתּוֹ מִכָּל צַר וְאוֹיֵב מִבַּיִת וּמִחוּץ.

לִימִין הָאִישׁ הַזֶּה עָמַד אַבּוּ סוּעוּד אַל־חַמְדִּי, רֹאשׁ הַמֻּפְתִּים, אֲשֶׁר לוֹ הַכְּהֻנָּה הַגְּדוֹלָה, הִיא מִשְׂרַת שֵׁיך־אֵילִי־אִיסְלַם. גַּם הוּא מֵרָאשֵׁי הַמְדַבְּרִים לִפְנֵי הַפַּדִּישַׁךְ וּכְבוֹדוֹ גָּדוֹל מְאֹד בְּעֵינָיו.

וְאַחֲרֵיהֶם הַכְּרֵתִי פִיאַלָה, חֲתַן הַמֶּלֶךְ וְרֹאשׁ שָׂרֵי הָאֳנִיּוֹת, וְאַחֲרָיו שַׂר הַשּׁוֹטְרִים מוּסְטָפָה, אַחַד הַוִּיזִירִים הָאַכְזָרִים, אֲשֶׁר מוֹרָאוֹ וּפַחְדּוֹ עַל כָּל הָעָם. אַרְבַּעַת הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה הָיוּ מֵרָאשֵׁי יוֹעֲצֵי הַשֻּׂלְטָן וְעַל פִּיהֶם כִּלְכֵּל אֶת דִּבְרֵי הַמְּלוּכָה, בְּכָל עֵת אֲשֶׁר לֹא הָיָה יוֹסֵף הַנָּשִׂיא עִמּוֹ.

כִּי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הָיָה אָהוּב וְרָצוּי לְסֶלִּים הַשֵּׁנִי מִכָּל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו; הוּא זָכַר לוֹ אַהֲבַת נְעוּרִים וְאֶת הַחֲסָדִים אֲשֶׁר עָשָׂה עִמּוֹ, כַּאֲשֶׁר קָצַף עָלָיו סוּלֵימַן אָבִיו וַיְגָרְשֵׁהוּ מֵעַל פָּנָיו אֶל מְדִינַת אַסִּיָּה הַקְּטַנָּה.

בָּעֵת הַהִיא סָרוּ מֵעָלָיו כָּל שָׂרֵי הַמְּלוּכָה וְלֹא נָתְנוּ לוֹ יַד עֶזְרָה, וְרַק זֶה הָאִישׁ יוֹסֵף הַיְּהוּדִי הָיָה נֶאֱמָן עִמּוֹ, אַף דִּבֶּר עָלָיו טוֹבוֹת בְּאָזְנֵי אָבִיו הַשֻּׂלְטָן, עַד אֲשֶׁר הֵשִׁיב לֵב הָאָב עַל בְּנוֹ. וְסֶלִּים הַשֵּׁנִי לֹא שָׁכַח אֶת מֵיטִיבוֹ, וְכַאֲשֶׁר עָלָה עַל כִּסֵּא אָבִיו, שִׁלֵּם לוֹ גְּמוּלוֹ, כִּי מִלְּבַד הַמַּעֲלוֹת וְהַמִּשְׂרוֹת אֲשֶׁר נָתַן לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא, עוֹד קֵרֵב אוֹתוֹ אֵלָיו וּפָתַח לוֹ אֶת לִבּוֹ, וְכָל אֲשֶׁר שָׁאַל לֹא מָנַע מִמֶּנּוּ.

כָּל שָׂרֵי הֶחָצֵר שָׂנְאוּ אֶת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא מִקִּנְאָתָם בּוֹ, אַךְ הֵם הִסְתִּירוּ אֶת שִׂנְאָתָם בְּלִבָּם, כִּי יָדְעוּ אֶת אַהֲבַת הַשֻּׂלְטָן אֵלָיו וְכִי לֹא יִנָּקֶה הָאִישׁ אֲשֶׁר יְדַבֵּר סָרָה בִּידִיד הַשַּׁלִּיט.

וּבְהִתְאַסֵּף עַתָּה הַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים מִסָּבִיב לָאָדוֹן הַגָּדוֹל לְהִתְיָעֵץ בְּעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים, הָיָה רֹאשׁ דְּבָרָם עַל שְׁלִיחוּתוֹ שֶׁל יוֹסֵף אֶל הָעִיר וֶנֶצִיָּה. הוּא עוֹד לֹא שָׁב מִדַּרְכּוֹ, אַךְ מִכְתָּב בָּא מֵאֵת הַדֻּכָּס, וּבַמִּכְתָּב שִׂטְנָה גְּדוֹלָה עַל צִיר טֻרְקִיָּה, כִּי עָשָׂה דְבָרִים נוֹרָאִים. הַשֻּׂלְטָן הִקְשִׁיב בְּתִמָּהוֹן אֶת דִּבְרֵי הַמְּגִלָּה הַזֹּאת, וְהוּא פָנָה אֶל הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים לִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתָּם בַּדָּבָר הַזֶּה. אַךְ גַּם הֵם יָדְעוּ לִשְׁמֹר פִּיהֶם וַיַּעֲנוּ דְבָרִים הַנִּשְׁמָעִים לִשְׁנֵי פָנִים, עַד כִּי לֹא יָכֹל סֶלִּים לָדַעַת, אִם לְשֵׁבֶט אוֹ לְחֶסֶד יִשְׁפְּטוּ אֶת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא.

וּבְעוֹד הֵם מִתְיָעֲצִים וּמִתְוַכְּחִים וְהִנֵּה בָא אַחַד הָעֲבָדִים לְהַגִּיד לַשֻּׂלְטָן, כִּי הַמּוּתַפְרִיקָה³ וְהַצִּיר יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הוֹלֵךְ וּבָא אֶל חֲצַר הַמֶּלֶךְ.

עֵינֵי כָל הַנֶּאֱסָפִים נָטוּ אֶל עֵבֶר הַפֶּתַח. כֻּלָּם חִכּוּ לִשְּׁמֹעַ מַה יְּדַבֵּר וּבַמֶּה יִצְטַדֵּק יוֹסֵף הַנָּשִׂיא עַל הָאֲשָׁמוֹת הַכְּבֵדוֹת אֲשֶׁר הֵטִילָה עָלָיו הָרֶפֻּבְּלִיקָה שֶׁל וֶנֶצִיָּה.

בִּזְרוֹעוֹת שְׁלוּבוֹת עַל חָזֵהוּ וּבְרֹאשׁ כָּפוּף קָרַב יוֹסֵף הַנָּשִׂיא אֶל כִּסֵּא הַשֻּׂלְטָן, וּבַאֲמָרִים נְעִימִים בֵּרַךְ אֶת בֶּן סוּלֵימַן וְהוֹדָה לַה' שֶׁהֶחֱיָהוּ וְהִגִּיעָהוּ לַחֲזוֹת בְּאוֹר פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הָאַדִּיר, הַשַּׁלִיט עַל אֶרֶץ רַבָּה.

כַּאֲשֶׁר הוֹשִׁיט לוֹ הַשֻּׂלְטָן יַד יְמִינוֹ לְנַשֵּׁק לָהּ, חָלַף פִּתְאֹם צֵל כָּבֵד עַל פְּנֵי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר שָׂנֵא תַּכְלִית שִׂנְאָה אֶת הַשַׂר הַיְּהוּדִי, וְהִנֵּה מָשַׁךְ לוֹ הַשֻּׂלְטָן חֶסֶד גַּם הַפַּעַם וְהֵאִיר לוֹ פָּנָיו.

אַךְ נֶפֶשׁ מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי הִתְעוֹדְדָה, כַּאֲשֶׁר פָּתַח הַשֻּׂלְטָן פִּיו וְאָמַר:

– שָׁעוֹת אֲחָדוֹת לִפְנֵי בוֹאֲךָ, יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, הִגִּיעַנִי מִכְתָּב מֵאֵת הָרֶפֻּבְּלִיקָה וּבוֹ שִׂטְנָה קָשָׁה עַל הָאִישׁ, אֲשֶׁר מָצָא מַחֲסֶה בְּצֵל מֶלֶךְ חָסֶד. שָׁמַעְנוּ אֶת הַדָּבָר, כִּי אוֹמֵר הַכּוֹכָב הַקָּטָן לְהִתְחָרוֹת בְּהוֹד וָזֹהַר עִם הַשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת; שָׁאַלְנוּ אֶת פִּי הַשָּׂרִים וְהַפַּחוֹת, אַךְ אֵין מֵהֶם עוֹנֶה דָּבָר. פְּתַח אֵפוֹא פִּיךָ וְיָאִירוּ דְבָרֶיךָ, כְּיַד הַחָכְמָה וְהַתְּבוּנָה הַטּוֹבָה עָלֶיךָ.

יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הֵבִין בָּרֶגַע הַזֶּה, כִּי וֶנֶצִיָּה בִּצְּעָה מְזִמָּתָהּ וְשָׁלְחָה מִכְתָּב מָלֵא עֲלִילוֹת עָלָיו, כַּאֲשֶׁר אָמְרָה, וּשְׁלִיחֵי וֶנֶצִיָּה הִקְדִּימוּהוּ יוֹם אֶחָד לְהָבִיא אֶת דִּבְרֵי הַשִּׂטְנָה וְהַמַּלְשִׁינוּת לִפְנֵי דְרֹךְ כַּף רַגְלוֹ עַל אַדְמַת טְֻרְקִיָּה.

הוּא שָׂם עַיִן בּוֹחֶנֶת מִסָּבִיב, אַךְ בִּפְנֵי הַנֶּאֱסָפִים לֹא הִכִּיר מְאוּמָה מַה שֶּׁבְּלִבָּם. עַד מְהֵרָה הִתְעוֹדֵד וַיֹּאמַר:

– יוֹדֵעַ אֲנִי אֶת הָאָשָׁם אֲשֶׁר שָׂמוּ בִי עָרִיצֵי וֶנֶצִיָּה. הֵם הֶעֱלִילוּ עָלַי, כִּי אוֹמֵר אֲנִי לִמְרֹד בְּיוֹרֵשׁ הַנָּבִיא וּבְמַמְלֶכֶת הָאוֹסְמַנִים.

– אָמְנָם כֶּן הוּא! – קִיַּם הַשֻּׂלְטָן בְּתִמָּהוֹן אֶת דְּבָרָיו.

כָּל פִּשְׁעִי וְחַטָאתִי לְנֶגֶד הָרֶפֻּבְּלִיקָה הוּא, כִּי קִנֵּאתִי לְעַמִּי הֶעָשׁוּק וְהָרָצוּץ בִּגְבוּלוֹת אַרְצָהּ, כִּי דָרַשְׁתִּי מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְדוֹדָתִי אֲשֶׁר הִתְעַנְּתָה בַכֶּלֶא עַל לֹא דָבָר, כִּי הוֹפַעְתִּי לִפְנֵי אַחַי בַּגֶּטוֹ שֶׁל וֶנֶצִיָּה בִּדְמוּת מַלְאָךְ מוֹשִׁיעַ לְתָאֵר לִפְנֵיהֶם אֶת אֶרֶץ מֶמְשֶׁלֶת סֶלִּים אֲדוֹנִי כְּגַן עֵדֶן לְכָל הָעַמִּים הַחוֹסִים בְּצִלּוֹ – וְעַל כָּל אֵלֶּה בָּעֲרָה בִּי חֲמַת הָרֶפֻּבְּלִיקַה וְאָמְרָה לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בִי. וּמֵאֲשֶׁר לֹא יָכְלָה לְבַצֵּעַ זֹאת בְּעֶצֶם יָדָהּ, מִיִּרְאָה אֶת חֲמַת שַׁלִּיטִי הָאַדִּיר, מָגִנִּי וּמַחְסִי, בָּאָה לְהַשִּׂיג בְּעָרְמָה וּמְזִמָּה. אֲבָל מַלְכִּי וּמוֹשִׁיעִי יוֹדֵעַ אֶת לִבִּי הַנֶּאֱמָן אֵלָיו, כִּי כָל תְּשׁוּקָתִי וְכָל מַטְּרָתִי בְּחַיַּי הִיא לַחֲסוֹת בְּצֵל חֲסָדָיו וּלְהוֹשִׁיב בְּצִּלוֹ גַּם אֶת אַחַי בְּנֵי עַמִּי הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים תַּחַת יְדֵי עָרִיצִים.

הַשֻּׂלְטָן הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְאוֹת רָצוֹן, כִּי דִּבְרֵי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא מָצְאוּ חֵן בְּעֵינָיו, אַךְ מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי עָנָה וְאָמַר:

– הָרֶפֻּבְּלִיקָה שֶׁל וֶנֶצִיָּה מִתְאַמֶּצֶת לְהוֹכִיחַ לָנוּ, כִּי הַמֻּתַּפְרִיקָה וְהַצִּיר יוֹסֵף הַנָּשִׂיא חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבָה לְיַסֵּד מַמְלָכָה חֲדָשָׁה, מַמְלֶכֶת הַיְּהוּדִים. שָׁם בְּבֵית הַכְּנֶסֶת אֲשֶׁר בַּגֶּטוֹ שֶׁל וֶנֶצִיָּה נִבְחַר יוֹסֵף לְנָשִׂיא בְּיִשְׂרָאֵל, וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא מָשַׁךְ בְּרֶשֶׁת הָאַהֲבָה אֶת אַחַת מִבְּנוֹת הָאֲצִילִים, וַעֲוֹנוֹ הַגָּדוֹל הוּא, כִּי בְקִנְאָתוֹ לִיהוּדֵי וֶנֶצִיָּה שָׁכַח אֶת מִצְוַת אֲדוֹנָיו וּמַלְכּוֹ וְנָטַשׁ אֶת חוֹבַת מִשְׁלַחְתּוֹ אֲשֶׁר הֻטְּלָה עָלָיו.

דְּמֵי יוֹסֵף רָתְחוּ בְּקִרְבּוֹ לְשֵׁמַע הַדִּבָּה מִפִּי אוֹיְבוֹ הַגָּלוּי. לִבּוֹ חִשֵּׁב לְהִשֵּׁבֵר מֵרֹב יָגוֹן וּכְאֵב. בָּרֶגַע הַהוּא חָפֵץ לִצְעֹק חָמָס עַל הַמַּלְשִׁין הַכּוֹזֵב. אַךְ בִּפְנֵי הַשֻּׂלְטָן נֶאֱלָץ הָיָה לְהִתְאַפֵּק וְלִדֹּם.

וּמֻחֲמַד סוֹקוֹלִי דִּבֶּר אֶת דְּבָרָיו בְּנָחַת. לִבּוֹ הָיָה בָטוּחַ, כִּי דִבַּת וֶנֶצִיָּה תַּהֲרֹס אֶת עֶמְדַּת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, כִּי הַשֻּׂלְטָן יִשְׁפֹּךְ עָלָיו כָּל חֲמָתוֹ, אֲשֶׁר בִּגְלָלוֹ הֵשִׁיבָה וֶנֶצִיָּה אֶת פָּנָיו רֵיקָם. הוּא הִבִּיט בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם עַל הַמֻּפְתִּי, אֲשֶׁר תָּמִיד הָיָה מַסְכִּים לְדֵעוֹתָיו בְּעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה, כִּי גַם הַפַּעַם יַשְׁמִיעַ אֶת קוֹלוֹ לְחַזֵּק אֶת דְּבָרָיו. אַךְ אַבּוּ־סוּעוּד מָצָא לְנָכוֹן לִשְׁמֹר אֶת פִּתְחֵי פִיו וַיֵּשֶׁב דוּמָם, וְכָמוֹהוּ עָשׂוּ גַּם חֲבֵרָיו מוּסְטָפָה וּפִיאַלָה־פֶּחָה.

אוּלָם תַּחְתֵּיהֶם עָנָה הַפַּדִּישַׁךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ: – הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל טוֹעֶה הַפַּעַם. אָנוּ מַאֲמִינִים יוֹתֵר בַּעֲבָדֵינוּ מֵאֲשֶׁר בְּאוֹיְבֵינוּ. הֵם חָטְאוּ כְנֶגְדִּי וְעַל הַמֻּתַּפְרִיקָה יָטִילוּ אָשָׁם. הָרֶפֻּבְּלִיקָה הַגֵּאָה הִרְהִיבָה עֹז בְּנַפְשָׁהּ לָלֶכֶת עִמָּנוּ בְּמֶרִי בְּמִדָּה הָעוֹבֶרֶת גְּבוּל. וּבִזְקַן הַנָּבִיא נִשְּׁבַּעְתִּי לְקַצֵּץ אֶת כְּנָפֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, לְגַדֵּעַ אֶת עֲנָפֶיהָ הָרְחָבִים! אָכֵן יֵדְעוּ אֶת יָדִי אֵלֶּה הַגְּיָאוּרִים עַזֵּי הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר הֵעֵזּוּ לִמְרֹד בַּשַּׁלִּיט הַגָּדוֹל, הַפּוֹרֵשׂ כַּנְפֵי מֶמְשַׁלְתּוֹ קֵדְמָה וָיָמָּה.

בְּחֹם רִגְשׁוֹתָיו בְּקִרְבּוֹ נָפַל יוֹסֵף לְרַגְלֵי הַשֻּׂלְטָן וּמִלֵּא פִיו תּוֹדָה וּבְרָכָה לַאֲדוֹנָיו הֶחָכָם וְהַנָּדִיב. גַּם פִיאַלָה וּמוּסְטָפָה וְיֶתֶר הַשָׂרִים עוֹדְדוּ אֶת הַשֻּׂלְטָן לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בְּוֶנֶצִיָּה וְלִקְרֹא עָלֶיהָ מִלְחָמָה. רַק מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ וַיִּדֹּם. הוּא הֵבִין, כִּי בְשָׁעָה זוֹ, שֶׁמַּחֲשֶׁבֶת הַנְקָמָה תָּקְפָה אֶת לִבּוֹת כָּל הָאֲנָשִׁים, לֹא יוֹעִילוּ דְּבָרָיו, וְלָכֵן גָּמַר בְּלִבּוֹ לְחַכּוֹת עַד אֲשֶׁר תָּשֹׁךְ חֲמַת הַשֻּׂלְטָן.

וְאָמְנָם לֹא פָנָה הַשֻּׂלְטָן בִּשְׁאֵלָתוֹ אֵלָיו, כִּי אִם אֶל הַמֻּפְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת דַּעְתּוֹ.

וְאַבּוּ סוּעוּד הֵרִים רֹאשׁוֹ וְעָנָה:

– לֹא רַק בִּכְבוֹד צִירְךָ פָּגְעָה הָרֶפֻּבְּלִיקָה, כִּי אִם גַם בִכְבוֹד הַמֶּלֶךְ וְכָל מְדִינַת מַלְכוּתוֹ. בַּשֶּׁמֶשׁ הַזּוֹרַחַת נִשְׁבַּעְתִּי, לוּ חַי עַתָּה סוּלִימַן אָבִיךָ – יְהִי זִכְרוֹ בָרוּךְ! – כִּי עַתָּה לֹא אֵחַר אַף יוֹם אֶחָד לֶאֱסֹף אֶת צְבָאוֹ וְלָצֵאת לְמִלְחָמָה עַל הָעֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים מִפָּנָיו. בְּרָצוֹן וּבְנַחַת הִקְשִׁיב סֶלִּים אֶל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְהַשֻּׂלְטָן פָּנָה אֶל יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, כִּי יְסַפֵּר לוֹ אֶת כָּל קוֹרוֹתָיו בְּוֶנֶצִיָּה.

וְכַאֲשֶׁר הֵחֵל יוֹסֵף לְתָאֵר אֶת דְּבַר הַבְּעֵרָה אֲשֶׁר הָרְסָה אֶת הַמִּבְצָר, נָשְׂאוּ כָל הַנֶּאֱסָפִים אֶת עֵינֵיהֶם אֶל פִּיו. אָמְנָם כְּבָר בָּאָה שְמוּעַת הַהֶרֶס הַזֶּה לְקוֹנְסְטַנְטִינֹופּוֹל, וְגַם עַד אָזְנֵי הַשֻּׂלְטָן הִגִּיעָה אוּלָם רַק עַתָּה, עַל פִּי תֵאוּרוֹ שֶׁל הַצִּיר, הֵבִינוּ סֶלִּים וְיוֹעֲצָיו, כִּי תִקְוָה רַבָּה נִשְׁקְפָה לְטֻרְקִיָּה לְהִבָּנוֹת מֵחֻרְבָּנָה שֶׁל וֶנֶצִיָּה. וְהַשֻּׂלְטָן פָּנָה בְּפָנִים מְאִירוֹת מִשִּׂמְחָה אֶל הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל וְאָמַר:

– וְעַתָּה, מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, הַעוֹדְךָ מַחֲזִיק בְּדַעְתְּךָ? הַאִם לֹא תִרְאֶה, כִּי קָרַע אַלְלַהּ – יְהִי שְׁמוֹ מְבֹרָךְ! – אֶת הַצִּפָּרְנַיִם הַדּוֹרְסוֹת מִן הָעוֹף הַטּוֹרֵף וֶנֶצִיָּה? הֲלֹא כְסִילִים נִהְיֶה, אִם לֹא נֵלֵךְ לְקוֹל הָאוֹת הַזֶּה מִן הַשָּׁמַיִם לְהַכְרִיעַ אֶת אוֹיְבֵנוּ הַגָּדוֹל וְלַעֲשׂוֹת בּוֹ שְׁפָטִים.

הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל לֹא עָנָה דָבָר, אַךְ יֶתֶר הַשָּׂרִים הִבִּיעוּ אֶת דַּעְתָּם, כִּי עַל תּוֹגַרְמָה לִקְרֹעַ אֶת אִי קַפְרִיסִין מֵעַל וֶנֶצִיָּה.

– בְּקַפְרִיסִין – אָמַר אַחַד הַפַּחוֹת – נִמְצָא אֶת מְקוֹר הָעשֶׁר וְהַכָּבוֹד אֲשֶׁר לָרֶפֻּבְּלִיקָה. בְּכָבְשֵׁנוּ אֶת קַפְרִיסִין נִכְרֹת מִוֶּנֶצִיָּה אֶת זְרוֹעָהּ הַחֲזָקָה הַנְּטוּיָה עַל הַיָּם הַתִּיכוֹן. מֵעַתָּה לָנוּ יִהְיֶה הָאִי הַנֶּהְדָּר הַזֶּה – לִקְלוֹן וֶנֶצִיָּה וְלִכְבוֹד סֶלִּים.

גַּם הַשֵּׁיךְ־אִיל־אִיסְלַם נָשָׂא נְאוּמוֹ וַיֹּאמַר:

– שְׁמָעֵנִי, אֲדוֹנִי הַמְרוֹמָם! הָיוּ יָמִים אֲשֶׁר נִסְפַּח הָאִי קַפְרִיסִין עַל יְדֵי שֻׂלְטְנֵי מִצְרַיִם אֶל הֶעָרִים הַקְּדוֹשׁוֹת מֶכָּה וּמֶדִינָה. לָמָּה לֹא יִהְיֶה כָזֶה גַּם עָתָּה? כָּל עוֹבֵר אָרְחוֹת יַמִּים מִן הַמַּאֲמִינִים יִתְאוֹנֵן מָרָה עַל הַתְּלָאוֹת וְהַפְּגָעִים אֲשֶׁר יִשָּׂא וְיִסְבֹּל מִידֵי הַקּוֹרְסֶרִים. עוּרָה אֵפוֹא, מוֹשֵׁל אַדִּיר, וְקוּם לְעֶזְרַת עַמְּךָ וְדָתֶךָ. בָּזֶה תְּמַלֵּא אֶת מִצְוַת הַקּוֹרָן לַמַּאֲמִינִים לְהִלָּחֵם בַּכּוֹפְרִים. עֵינֵי סֶלִּים הִבְרִיקוּ, בְּתָאֲרוֹ בְּדִמְיוֹנוֹ אֶת הַשָּׁלָל הָרַב אֲשֶׁר תָּבִיא לוֹ הַמִּלְחָמָה, וְהוּא פָנָה אֶל מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, כִּי יַגִּיד לוֹ גַּם הוּא אֶת דַּעְתּוֹ.

פְּנֵי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל הֵעִידוּ בוֹ, כִּי אֵין נַפְשׁוֹ אֶל הַמִּלְחָמָה בְּוֶנֶצִיָּה, וּבִהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ בְּעַצְמוֹ, פָּתַח פִּיו וְאָמַר:

– הֵן הָרֶפֻּבְּלִיקָה שׁוֹמֶרֶת לְשַׁלֵּם אֶת הַמַּס אֲשֶׁר שַׂמְנוּ עָלֶיהָ, וְהָאִי קַפְרִיסִין הֲלֹא אָנוּ נָתַנּוּ אוֹתוֹ לָהּ לַאֲחֻזָּה. עָלֵינוּ לִשְׁקֹל בְּמֹאזְנַיִם, אִם הַמִּלְחָמָה תָּבִיא לָנוּ אֶת מִכְסַת הַזָּהָב, אֲשֶׁר בְּלִי עָמָל וְשֶׁפֶךְ דָּם נְקַבְּלֵהוּ מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, אִם נִשְׁמֹר אֶת הַשָּׁלוֹם. לֹא טוֹב בְּעֵינַי לְחַלֵּל אֶת הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת סוּלֵימַן הַגָּדוֹל וַאֲשֶׁר נֶחְתְּמָה בְּטַבַּעְתּוֹ. וְלָכֵן אַל נָא, אֲדוֹנִי, מוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים, תִּקְצֹף עַל עַבְדְּךָ, אִם יָהִין לַמְרוֹת אֶת פִּיךָ וְאֶת פִּי רֹב יוֹעֲצֶיךָ; אֶת אֲשֶׁר בְּלִבִּי לֹא אוּכַל לְכַחֵד מִמֶּךָּ.

פְּנֵי הַשֻּׂלְטָן רָעָמוּ. זֵכֶר שֵׁם אָבִיו בְּפִי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל הֵבִיא עָלָיו פַּחַד, אַךְ עַד מְהֵרָה זָכַר הַשֻּׂלְטָן, כִּי עוֹד לֹא חִוָּה יוֹסֵף הַנָּשִׂיא אֶת דַעְתּוֹ. וְהוּא פָנָה אֵלָיו לְבַקְּשֵׁהוּ, כִּי יַגִּיד כְּכֹל אֲשֶׁר עִם לְבָבוֹ. וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא פָּתַח פִּיו וְאָמַר:

– לִבִּי הוֹגֶה כָּבוֹד לְדִבְרֵי הַיּוֹעֵץ הַנָּבוֹן, רַב הַפְּעָלִים, מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, אַךְ הַפַּעַם אֶעֱרֹב אֶת לִבִּי לְהִתְנַגֵּד לַעֲצָתוֹ. שָׁכַח הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל אֶת תַּאֲוַת הַשִּׁלְטוֹן וְהַמְּדָנִים אֲשֶׁר לְוֶנֶצִיָּה. אִם הֵעֵזָּה הָרֶפֻּבְּלִיקַה בְּגַאֲוָתָהּ לְהָשִׁיב רֵיקָם אֶת פְּנֵי מוֹשְׁלֵנוּ הַמְרוֹמָם, לֹא תִמָּנַע גַּם מֵהָפֵר אֶת הַבְּרִית הַכְּרוּתָה בֵינֵינוּ, אִם רַק תִּמָּצֵא שְׁעַת כּשֶׁר לָזֶה! אוּלָם הָאִישׁ הֶחָכָם לֹא יְחַכֶּה עַד אֲשֶׁר יִתְאַזֵּר אוֹיְבוֹ וְיֶאֱסֹף כֹּחַ רַב לְמִלְחָמָה, כִּי אִם יְבַקֵּשׁ תּוֹעֶלֶת בַּאֲסוֹן אוֹיְבוֹ לְהַכְנִיעֵהוּ בְּטֶרֶם הִתְנַעֵר מֵעָפָר. לָכֵן דַּעְתִּי כְּדַעַת יֶתֶר הַשָּׂרִים: קַפְרִיסִין תְּהִי מַטְּרָתֵנוּ וּשְׁלָלָהּ הָרַב יִהְיֶה לָנוּ שִׁלּוּמִים חֵלֶף כָּל עֲמָלֵנוּ הָרַב.

דִּבְרֵי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא נִחֲתוּ כְּחִצִּים שְׁנוּנִים בְּלֵב הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל, וּבְקַמְּטוֹ אֶת מִצְחוֹ הִתְאַמֵּץ לְדַבֵּר בְּנַחַת, אַךְ לֹא יָכֹל לְהַסְתִּיר אֶת כָּל הָאֵיבָה אֲשֶׁר בְּלִבּוֹ לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא.

– הַמֻּתַּפְרִיקָה שׂוֹנֵא תַּכְלִית שִׂנְאָה אֶת הָרֶפֻּבְּלִיקָה, אֲשֶׁר פָּגְעָה בִכְבוֹדוֹ. אוּלָם יָשִׂים נָא אֶל לִבּוֹ, אִם יֵשׁ לוֹ הַצְּדָקָה לְהַכְנִיס בְּמִלְחָמָה בְּשֶׁל זֶה אֶת עַם הָעוֹתוֹמַנִים. לֹא אֲכַחֵד, כִּי לְדַעְתִּי יֶהְגֶּה לֵב יוֹסֵף הַנָּשִׂיא מְזִמּוֹת נִסְתָּרוֹת, אֲשֶׁר לְמַעֲנָן טוֹבָה לוֹ מְבוּכַת הַמִּלְחָמָה, אִם כֵּן, עָלָיו לְהַגִּיד דְּבָרִים בְּרוּרִים.

יוֹסֵף הַנָּשִׂיא לֹא הִתְאַפֵּק הַפַּעַם, וּבִפְנוֹתוֹ אֶל הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל דִּבֶּר רְתֵת:

– דְּבָרֶיךָ הַיּוֹם, מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, יָעִידוּ וְיַגִּידוּ, כִּי אֵינְךָ מַאֲמִין בְּיָשְׁרִי וּבְתֹם לְבָבִי. כַּמָּה פְעָמִים בִּקַּשְׁתָּ תַּחְבּוּלוֹת לָשִׂים מִכְשׁוֹלִים עַל דַּרְכִּי, לֹא אַחַת הִתְנַגַּדְתָּ לְחַסְדֵי אֲדוֹנֵנוּ הַמְרוֹמָם עִמָּדִי, אַךְ תָּמִיד חָשַׁבְתִּי, כִּי הִנְּךָ רַק מַטִּיל סָפֵק בְּכִשְׁרוֹנִי, אַךְ לֹא בֶאֱמוּנָתִי. אוּלָם הַפַּעַם אֲנִי שׁוֹמֵעַ, כִּי מַאֲשִׁים אַתָּה אוֹתִי בִמְזִמּוֹת נִסְתָּרוֹת, אַף כִּי מִי כָמוֹךָ יוֹדֵעַ, כִּי כָל מַשְּׂאַת נַפְשִׁי הִיא לְהַגְדִּיל וּלְהַאְדִּיר אֶת כְּבוֹד מַלְכִּי וּמֶמְשַׁלְתּוֹ.

שְׂחוֹק בּוּז עָבַר עַל שִׂפְתֵי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל, אַךְ הוּא לֹא הֵשִׁיב מַעֲנֶה, וְסֶלִּים פָּנָה אֶל הַמֻּפְתִּי:

– הִנֵּה שָׁמַעְתָּ אֶת דִּבְרֵי עַבְדִּי הַנֶּאֱמָן מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי וְאֶת עֲצַת אִישׁ סוֹדִי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, זֶה בְכֹה וְזֶה בְּכֹה, אוּלַי תּוֹאִיל אַתָּה, יוֹעֵץ חָכָם, לְהוֹרוֹתֵנִי לְמִי מִשְּׁנֵיהֶם הַצְּדָקָה?

הַשֵּׁיךְ אִיל אִיסְלַם יָשַׁב דּוּמָם, יְמִינוֹ תַּחַת לְרֹאשׁוֹ, וְלֹא קָם וְלֹא זָע מִמְּקוֹמוֹ, אַךְ אַחֲרֵי חָשְׁבוֹ מַחֲשָׁבוֹת פָּתַח פִּיו וְאָמַר:

– עַל גְּבוּלוֹת הָאִיסְלַם נֶחְשְׁבָה קַפְרִיסִין מֵאָז, עַד אֲשֶׁר גָּבְרוּ עָלֵינוּ הַגְּיָאוּרִים. עַל פִּי הַחֹק יוּכַל רָאשׁ הָאִיסְלַם לִכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם עִם הַגְּיָאוּרִים, אִם הַדָּבָר הוּא לְתוֹעֶלֶת לִקְהַל עֲדַת הַמֻּשְׂלְמִים, אַךְ אִם לֹא – הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לְהָפֵר אֶת הַבְּרִית. כֹּה עָשָׂה גַם הַנָּבִיא, עָלָיו הַשָּׁלוֹם. עֲשֵׂה כָּמוֹהוּ גַּם אַתָּה וְתַצְלִיחַ בְּכָל דְּרָכֶיךָ.

רֹב הַנֶּאֱסָפִים הִסְכִּימוּ לְדִבְרֵי הַמֻּפְתִּי, רַק הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל וְעִמּוֹ אֲחָדִים מִמְּקֹרָבָיו הֶחֱרִישׁוּ וְלֹא דִבְּרוּ מִטּוֹב וְעַד רָע. מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי קָצַף קֶצֶף גָּדוֹל עַל מוֹעֲצַת הַשָּׂרִים עִם אַבּוּ־סוּעוּד בְּרֹאשָׁם, אֲשֶׁר דִּבְּרוּ עַל לֵב הַשֻּׂלְטָן לְסַכְסֵךְ אוֹתֹו בְּוֶנֶצִיָּה, אַךְ הוּא הִסְתִּיר כַּעְסוֹ בְּלִבּוֹ.

וְסֶלִּים שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה עַל עֲצַת הַמֻּפְתִּי וְהוּא חִבֵּק אֶת הַשֵּׁיךְ לְעֵינֵי כָל הַנֶּאֱסָפִים. אוֹתוֹת הָרָצוֹן הָאֵלֶּה הִפְלִיאוּ מְאֹד אֶת הַשָּׂרִים הַיּוֹעֲצִים, אַךְ פְּלִיאָתָם גָּדְלָה עוֹד, כַּאֲשֶׁר צִוָּה סֶלִּים אֶת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְלַעֲלוֹת בְּמַעֲלוֹת כִּסְאוֹ וַיֹּאמֶר אֵלָיו:

– הַיְּהוּדִים בְּוֶנֶצִיָּה נָתְנוּ בְיָדְךָ חֶרֶב מוֹשְׁלִים וּבְשֵׁם נָשִׂיא קָרְאוּ לְךָ, לֹא לְעֵזֶר וְלֹא לְהוֹעִיל. וְעַתָּה הִנֵּה אָנוּ מַרְבִּים לְהֵיטִיב עִמְּךָ וְאָנוּ נוֹתְנִים לְךָ אֶת אֲשֶׁר נִבְצַר מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָתֶת לָךְ. שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי, כִּי הַדֻּכָּס מִנַּקְסוֹס לֹא יָדַע לְהוֹקִיר אֶת עֵרֶךְ הַבִּטָּחוֹן אֲשֶׁר בָּטַחְנוּ בוֹ, וְעַל כֵּן אָנוּ לוֹקְחִים אֶת כֶּתֶר הַדֻּכָּסוּת מֵעַל רֹאשׁוֹ וְשָׂמִים עַל רֹאשְׁךָ, יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, וְהָיִיתָ לְמוֹשֵׁל בַּיָּם הָאֱגֵאִי, לְדֻּכָּס בְּנַקְסוֹס, אַנְדְּרוֹס, פַּארוֹס וּבְאִיֵּי הַצִּיקְלָדִים, וְאִם תּוֹסִיף לִהְיוֹת נֶאֱמָן לָנוּ נִקְרָא לְךָ גַּם בְּשֵׁם “מֶלֶךְ קַפְרִיסִין”.

הַשֻּׂלְטָן הוֹשִׁיט בְּחֶסֶד אֶת יְמִינוֹ לְיוֹסֵף הַנִּדְהָם לְנַשֵּׁק לָהּ, אַךְ גַּם שְׁנֵיהֶם לֹא שָׁמְעוּ אֶת הַתְּלֻנּוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ בְּרֶגַע זֶה עַל שִׂפְתֵי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל; כִּי הָיָה הָאוּלָם מָלֵא שָׁאוֹן וַהֲמֻלָּה מִשֶּׁפַע הַבְּרָכוֹת בְּפִי הַנֶּאֱסָפִים לִידִיד הַשֻּׂלְטָן, אֲשֶׁר עָלָה לִגְדֻלָּה.

אוּלָם רַק בְּפִיהֶם וּבְשִׁפְתֵיהֶם בֵּרְכוּ כֻלָּם אֶת יוֹסֵף, אַךְ בְּסֵתֶר לִבָּם גָּבְרָה הַקִּנְאָה בַּדֻּכָּס הַיְּהוּדִי. גַּם לֵב אַבּוּ־סוּעוּד נִפְעַם בְּשָׁמְעוֹ פְּקֻדַּת הַשֻּׂלְטָן הַחֲדָשָׁה.

אַךְ הוּא נִגַּשׁ יַחַד עִם כָּל הַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים לָתֵת בִּרְכָתוֹ לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא, כִּי יַצְלִיחַ בְּמִשְׂרָתוֹ הַגְּבוֹהָה.

וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא עָמַד וַיְהִי כְּחוֹלֵם בְּשָׁמְעוֹ וּבִרְאוֹתוֹ אֶת כָּל הַדְּבָרִים. זִכְרוֹנוֹת מִקְרֵי הַיָּמִים שֶׁעָבְרוּ וְהַמַּחֲשָׁבוֹת עַל עֲתִידוֹתָיו חָלְפוּ כִבְרָקִים בְּרוּחוֹ חֲלִיפוֹת. וְנַפְשׁוֹ נִרְגְּעָה מְעַט רַק אַחֲרֵי אֲשֶׁר עָזַב אֶת הֵיכַל הַשֻּׂלְטָן וְשָׁב אֶל אַרְמוֹנוֹ אֲשֶׁר לְחוֹף הַיָּם.

 

פֶּרֶק ח: בְּאַרְמוֹן יוֹסֵף הַנָּשִׂיא    🔗

הַשְּׁמוּעָה עַל חַסְדֵי הַשֻּׂלְטָן הַנִּפְלָאִים נָפוֹצָה בְכָל הָעִיר. קוֹל צָהֳלָה וְרִנָּה מִלֵּא אֶת כָּל הָאוּלַמּוֹת והַחֲדָרִים אֲשֶׁר בְּהֵיכַל הַדֻּכָּס הֶחָדָשׁ. מְשָׁרְתָיו הַיְּהוּדִים בֵּרְכוּהוּ בִתְרוּעַת שִׂמְחָה וְהַתּוֹגַרְמִים – בְּיִרְאַת הַכָּבוֹד. אוּלָם הוּא הִשְׁתַּמֵּט מִן הַשִּׂיחוֹת וּבִקֵּשׁ לְהַרְפּוֹת מִמֶּנּוּ וְלָתֵת לוֹ מְנוּחָה. בְּרֶגַע זֶה הָיָה רַק חֵפֶץ אֶחָד לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא: לָשֶׁבֶת לְבַדּוֹ וּלְהַעֲבִיר לְנֶגֶד עֵינֵי רוּחוֹ אֶת כָּל קוֹרוֹת הַיּוֹם הַזֶּה וְלַהְגּוֹת בִּתְעוּדָתוֹ בַּחַיִּים לְיָמִים יָבוֹאוּ.

הִנֵּה כִּי כֵן מִהֵר לָבוֹא חֲזוֹנָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הָעִוֶּרֶת… הוּא מוֹשֵׁל הַיָּם הָאֱגֵאִי, דֻּכַּס נַקְסוֹס, וְאוּלַי גַּם מֶלֶךְ קַפְרִיסִין! מָה רַבָּה אֱמוּנַת הַשֻּׂלְטָן בּוֹ, כִּי לֹא שָׂם לֵב אֶל הַדִּבָּה הָרָעָה אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ עָלָיו, גַּם לֹא הִטָּה אֹזֶן אֶל דִּבְרֵי שׂוֹנְאָיו, אֲשֶׁר הִתְאַמְּצוּ לְהַבְזוֹתוֹ וּלְהַשְׁפִּילוֹ…

וְעַל כַּנְפֵי דִמְיוֹנוֹ עָף הָלְאָה, הָלְאָה… דֻּכַּס נַקְסוֹס, מֶלֶךְ קַפְרִיסִין, גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל… הוּא יְקַבֵּץ נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל, יָגֵן עֲלֵיהֶם בְּשֵׁבֶט מַלְכוּתוֹ, יִגְאָלֵם מֵאַרְצוֹת מוֹשְׁלִים עָרִיצִים, יוֹשִׁיבֵם בָּאִי קַפְרִיסִין מָעוֹז הַיָּם.

הֶעָרִים הַנִּכְחָדוֹת וְהַשּׁוֹמֵמוֹת, בְּשֶׁבֶת בָּהֶן עַם חָכָם וְנָבוֹן, תִּפְרַחְנָה וְתִמָּלֶאנָה הוֹן וָעשֶׁר, עַל הֶהָרִים וּבָעֲמָקִים יֵשְׁבוּ כוֹרְמִים וְיוֹגְבִים, אַנְשֵׁי שָׂדֶה וְאַנְשֵׁי מִקְנֶה, בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה… זְקֵנִים וִישִׁישִׁים יָנוּחוּ בְצֵל הָעֵצִים הָרַעֲנַנִּים, וְהַדּוֹר הַצָּעִיר, אַנְשֵׁי חַיִל וְגִבּוֹרֵי מִלְחָמָה, יִלְמְדוּ לְהָגֵן עַל אַרְצָם מִכָּל אוֹיֵב וּמִתְנַפֵּל… כֹּה תֵּאֵר בְּדִמְיוֹנוֹ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא בִּצְבָעִים בְּהִירִים אֶת תְּמוּנַת עֲתִידוֹ. וּבִהְיוֹתוֹ שָׁקוּעַ בְּדִמְיוֹנוֹתָיו לֹא רָאָה וְלֹא הִתְבּוֹנֵן, כַּאֲשֶׁר בָּאָה הַחַדְרָה אִשָּׁה, נִגְּשָׁה אֵלָיו וְשָׂמָה יַד יְמִינָהּ עַל רֹאשׁוֹ. הוּא חָרַד רֶגַע, וְהִנֵּה לְיָדוֹ עוֹמֶדֶת דּוֹדָתוֹ, דּוֹנָה גְּרַצִיָּה, אֲשֶׁר בְּבוֹאָהּ לָגוּר בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, יָשְׁבָה בְּהֵיכָלוֹ שֶׁל בֶּן גִּיסָהּ.

– סְלַח נָא, בְּנִי, לְדוֹדָתְךָ הַזְּקֵנָה – קָרְאָה אֵלָיו בְּקוֹלָהּ הֶעָרֵב – כִּי בָאָה לְהַפְרִיעֲךָ מִמַּחְשְׁבוֹתֶיךָ. קָשֶׁה הָיָה לִי לְהִתְאַפֵּק מִבְּלִי בּוֹא לְהַגִּישׁ לְךָ בְּרָכָה לְיוֹם עֲלוֹתְךָ לִגְדֻלָּה! אָמְנָם לִגְדוֹלוֹת נוֹצַרְתָּ, יוֹסֵף. יוֹאֵל נָא אֳלֹהֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, לִשְׁמָרְךָ מִכָּל צָרָה וּלְהָגֵן עָלֶיךָ מִפְּנֵי אוֹיְבֶיךָ מִבַּיִת וּמִחוּץ…

– יוֹסֵף נִפְעַם מְאֹד לְשֵׁמַע הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּבְקוֹל רוֹעֵד מִלֵּב רַגָּשׁ שָׁאַל:

– מִי הֵם הָאוֹיְבִים מִבָּיִת?

– בְּלֵב כָּל אָדָם יִשְׁכְּנוּ שְׁנֵי יְצָרִים, הַטּוֹב וְהָרָע. אוֹי לוֹ לְאִישׁ, אֲשֶׁר יִתֵּן לָרַע לְהִתְגַּבֵּר עַל הַטּוֹב…

– הַאִם לֹא תַאֲמִינִי בִי, דּוֹדָתִי?

– הָהּ, בְּנִי, אֲנִי יוֹדַעַת אֶת כֹּחַ הָאוֹיְבִים אֲשֶׁר בְּקֶרֶב נֶפֶשׁ הָאָדָם, אֶת הַגַּאֲוָה בְּלֵב הַגִּבּוֹר הַמַּצְלִּיחַ. אֶת הַכַּעַס בְּלֵב אִישׁ הַנְּקָמוֹת, אֶת הַתַּאֲוָה בְּלֵב הָאוֹהֵב… וְאִם גַּם יַצְלִיחַ הָאָדָם לִכְבּשׁ אֶת אוֹיְבָיו בַּבַּיִת פְּנִימָה, מָה רַבִּים וַעֲצוּמִים אוֹיְבָיו מִחוּץ, הַמְבַקְּשִׁים תַּחְבּוּלוֹת לְהַפִּילוֹ לְבוֹר שַׁחַת, לְהַשְׁחִית אֶת מִפְעָלָיו, וְעָלָיו לְהִשָּׁמֵר וּלְהִזָּהֵר עַל כָּל צָעַד.

– הַאִם שָׁכַחַתְּ, דּוֹדָתִי, כִּי הַשַּׁלִּיט בְּכָל אֶרֶץ תּוֹגַרְמָה מָעֹז וּמִבְטָח לִי וּמִמִּי אִירָא?

דּוֹנָה גְּרַצִיָּה הִבִּיטָה אֵלָיו בְּעֵינֶיהָ הַמַּבִּיעוֹת אַהֲבַת אֵם וּמִתּוֹךְ אֲנָחָה עָנְתָה:

– הַדָּבָר הַזֶּה הוּא הַנּוֹתֵן דְּאָגָה בְּלִבִּי… הֵן בְּרֶגַע אֶחָד הִשְׁלִיךְ סֶלִּים אֶת הַדֻּכָּס הַנַּקְסוֹסִי הָרִאשׁוֹן מִמְּרוֹם מַצָּבוֹ לְעִמְקֵי שְׁאוֹל, וּמִי יוֹדֵעַ – אַל אֶפְתַּח פִּי לַשָּׂטָן! – אִם לֹא יָבוֹא יוֹם מַר, אֲשֶׁר כּוֹס הַשֻּׂלְטָן תַּעֲבֹר גַּם עָלֶיךָ – – –

– הָיֹה לֹא תִהְיֶה! – הִפְסִיקָהּ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא בְּעֹז.

– מִי יִתֵּן וְיֵאָמְנוּ דְבָרֶיךָ – קָרְאָה הָאִשָּׁה הַחֲכָמָה –

וְאָנֹכִי לֹא בָאתִי חָלִילָה לְהַרְפּוֹת אֶת רוּחֲךָ, כִּי אִם לִפְקֹחַ אֶת עֵינֶיךָ, לְמַעַן תִּרְאֶה אֶת הָאֱמֶת. רַבּוּ מְאֹד שׂוֹנְאֶיךָ בְּוֶנֶצִיָּה הַחוֹתְרִים תַּחְתֶּיךָ, וְחַסְדֵי הַשֻּׂלְטָן הַגְּדוֹלִים יְקוֹמְמוּ לְךָ אוֹיְבִים רַבִּים גַּם פֹּה.

אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר סִפֶּר לָהּ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא אֶת דְּבַר הָעֵצָה אֲשֶׁר יָעַץ לַשֻּׂלְטָן לָצֵאת לְמִלְחָמָה בְּוֶנֶצִיָּה, חָרְדָה דוֹנָה גְּרַצִיָּה חֲרָדָה גְּדוֹלָה וַתֹּאמַר:

– מִלְחָמָה בְּוֶנֶצִיָּה? וְלֵיאוֹנוֹרָה?…

פְּנֵי יוֹסֵף קָדְרוּ וְהוּא עָנָה:

– לָמָּה הִזְכַּרְתִּנִי אֶת שֵׁם הָעַלְמָה, אֲשֶׁר בְּחֶזְקַת הַיָּד הִפְרִידוּ בֵּינִי וּבֵינָהּ, וְהִיא רְחוֹקָה עַתָּה מִמֶּנִּי כִּרְחוֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב?!

– וּבְכֵן אֵינְךָ אוֹהֵב עוֹד אוֹתָהּ? – שָׁאֲלָה דּוֹנָה גְּרַצִיָּה, וְהִיא לֹא יָדְעָה, אִם לִשְׂמֹחַ עַל הַתְּמוּרָה הַזֹּאת אוֹ לֹא. וְיוֹסֵף עָנָה בְּכֹבֶד רֹאשׁ:

– עוֹד לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים רָאִיתִי בְּאַהֲבָתִי לְלֵיאוֹנוֹרָה קְוִירִינִי אֶת כָּל עוֹלָמִי, אַךְ בִּימֵי מַסָּעִי הָאָרֹךְ עַל פְּנֵי הַיָּם בָּאָה מַהְפֵּכָה בְּלִבִּי. לֹא הָיִיתִי שֹׁוֶה בֶּאֱמוּנַת אַחַי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַשָּׂמִים בִּי תִּקְוָתָם לִגְאֻלָּה, לוּ נָתַתִּי לְרֶגֶשׁ הָאַהֲבָה לָאִשָּׁה לִמְשֹׁל בְּנַפְשִׁי בְּלִי גְבוּל.

דּוֹנָה גְּרַצִיָּה הוֹשִׁיטָה אֶת יָדָהּ לְבֶן־אֲחִי־אִישָׁהּ וּבְרֶגֶשׁ אַהֲבַת־אֵם אָמְרָה:

– מִי יִתֵּן וְתָבֹאנָה כָּל תִּקְוֹתֶיךָ, יוֹסֵף! יוֹאֵל אֱלֹהַּ, אֲשֶׁר פָּדָה אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם, לְבָרֵךְ אֶת מַעֲשֵׂי יָדֶיךָ וְיִשְׁלַח בְּיָדְךָ אֶת הַיְשׁוּעָה וְאֶת הַגְּאֻלָּה לְעַמֵּנוּ.

וּבְעוֹד הֵם מְדַבְּרִים וְהִנֵּה אוֹרְחִים חֲדָשִׁים בָּאוּ הָאַרְמוֹנָה, כִּי הַשְּׁמוּעָה עַל גְּדֻלַּת יוֹסֵף עָשְׂתָה לָהּ חִישׁ כְּנָפַיִם בְּכָל מוֹשְׁבוֹת הַיְּהוּדִים בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, אֲשֶׁר יָדְעוּ וְהוֹקִירוּ אֶת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, הָאִישׁ הַנָּדִיב, הָעוֹשֶׂה צְדָקוֹת, הַתּוֹמֵךְ בְּכַסְפּוֹ כָּל אִישׁ נִדְכֶּה מִבְּנֵי עַמּוֹ, וְהֵם מִהֲרוּ לָבוֹא וּלְהַבִּיעַ אֶת רִגְשֵׁי שִׂמְחָתָם וְתוֹדָתָם לְמֵיטִיבָם וְאִישׁ חַסְדָּם.

כָּל גְּדוֹלֵי הָעֵדָה הַיְּהוּדִית בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל, אַנְשֵׁי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה, בָּאוּ אֶל אַרְמוֹן יוֹסֵף, וְאַחֲרֵיהֶם נָהַר הֲמוֹן רַב מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל. גַּם נוֹצְרִים רַבִּים נִסְפְּחוּ עַל הַקָּהָל הַגָּדוֹל הַזֶּה וּבָאוּ לְבָרֵךְ אֶת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, זֶה מֵאַהֲבָה וְזֶה מִיִּרְאָה.

בְּשֵׁם קְהִלַּת הַיְּהוּדִים בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל בֵּרַךְ הָרַב הַזָּקֵן אֶת הַנָּשִׂיא הַצָּעִיר, וְכָל הָעוֹמְדִים שָׁם עָנוּ אָמֵן, וְאַחֲרֵי הָרַב הִבִּיעוּ הַנֶּאֱסָפִים אֶת בִּרְכוֹתֵיהֶם לַנָּשִׂיא, אִישׁ אִישׁ לְפִי כֹחוֹ.

לֵב יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הָיָה מָלֵא רִגְשֵׁי אשֶׁר מִפְּנֵי הַמַּחֲשָׁבָה, כִּי בַעֲלוֹתוֹ לִגְדֻלָּה יְרוֹמֵם גַּם אֶת אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ וּבְטוֹב לוֹ יֵיטִיב גַּם לָהֶם.

הָאֵמוּן הָרַב שֶׁהָגָה אֵלָיו עַמּוֹ וְהַכָּבוֹד הַגָּדוֹל שֶׁחָלַק לוֹ הִגְבִּירוּ אֶת כֹּחוֹ וְהֶאְדִּירוּ אֶת תִּקְוָתוֹ. אָכֵן הַיּוֹם הַזֶּה הוּא הַמְאֻשָּׁר בְּכָל יְמֵי חַיָּיו.

 

פֶּרֶק ט: לִקְרַאת הַמִּלְחָמָה    🔗

בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל רַבּוּ הַהֲכָנוֹת אֶל הַמִּלְחָמָה הַקְּרוֹבָה. בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם חִכָּה הַשֻּׂלְטָן לַיּוֹם, אֲשֶׁר יֵצֵא צִי הַמִּלְחָמָה מֵחוֹף סְטַמְבּוּל. בָּעֵת הַהִיא הִרְבָּה לְדַבֵּר עִם הַדֻּכָּס מִנַּקְסוֹס עַל הָאִי קַפְרִיסִין וּכְרָמָיו, וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה נָתַן לוֹ אֶת הָרִשְׁיוֹן לֶאֱסֹף אֶל הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶת נִדְּחֵי יִשְׂרָאֵל מִכָּל אַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ.

וּמֵאֵת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא יָצְאוּ שְׁלִיחִים לָבוֹא בִדְבָרִים עִם רָאשֵׁי קְהִלּוֹת הַיְּהוּדִים בְּאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה לְבַשֵּׂר לָהֶם אֶת הַבְּשׂוֹרָה וּלְעוֹרֵר אֶת לִבָּם, כִּי יִהְיוּ נְכוֹנִים לַיּוֹם הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׁלַח אֲלֵיהֶם יוֹסֵף מֶלֶךְ קַפְרִיסִין אֶת דְּבָרוֹ לָצֵאת מֵאַרְצוֹת גָּלוּתָם וְלָבוֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, אֶרֶץ שָׂדוֹת וּכְרָמִים, וְשָׁם יֵשְׁבוּ בְּשַׁלְוָה בְּאֵין מַחֲרִיד.

יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הֶאֱמִין בַּעֲתִידוֹת רַעְיוֹנוֹ הַגָּדוֹל, אֲשֶׁר יִגְבַּר עַל כָּל הַמִּכְשׁוֹלִים. אָמְנָם הַיְּהוּדִים הָעֲשִׁירִים וְהַתַּקִּיפִים בְּתוֹךְ עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֹא עָזְרוּ לוֹ, אַף כִּי פִּזְּרוּ לוֹ מְלוֹא חָפְנַיִם כָּבוֹד וּתְהִלָּה; אוּלָם יוֹסֵף הַנָּשִׂיא קִוָּה, כִּי רִבְבוֹת בְּנֵי עַמּוֹ, הָעֲנִיִּים וְהַנִּדְכָּאִים, יְקַבְּלוּ אֶת בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה בִּתְרוּעַת שִׂמְחָה וְיֵלְכוּ אַחֲרָיו. אָמְנָם גַּם זֶה יָדַע יוֹסֵף, כִּי רַבּוּ שׂוֹנְאָיו וּמְקַנְּאָיו בֵּין הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, וּבְיִחוּד חוֹתֵר תַּחְתָּיו הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, אַךְ הוּא בָטַח בְּחַסְדֵי הַשֻּׂלְטָן עִמּוֹ, כִּי יָשִׂים בְּרֹאשׁוֹ כֶּתֶר מַלְכוּת קַפְרִיסִין, וְאָז יְבַקְּשׁוּ קִרְבָתוֹ כָּל שׂוֹטְנָיו.

וְאַהֲבַת סֶלִּים אֶל יוֹסֵף אָמְנָם הָלְכָה וְגָדְלָה מִיּוֹם לְיוֹם. וּמֵאַהֲבָתוֹ אֵלָיו קִדֵּם בְּרֹב פְּאֵר וְכָבוֹד אֶת דּוֹדָתוֹ דּוֹנָה גְּרַצִיָּה בְּבוֹאָה לָשֶׁבֶת בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל.

אַךְ הִנֵּה כְבָר עָבַר חֹדֶשׁ יָמִים מִיּוֹם הַחְלָטַת הַמּוֹעֵצָה עִם הַשֻּׂלְטָן לְהַכְרִיז מִלְחָמָה עַל וֶנֶצִיָּה, וְעוֹד לֹא נַעֲשָׂה דָּבָר. כִּי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, אֲשֶׁר לִבּוֹ לֹא הָלַךְ אַחֲרֵי הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, עָשָׂה אֶת מַעֲשֵׂהוּ לְאַט וּבַעֲצַלְתַּיִם, וְהוּא בִקֵּשׁ תַּחְבּוּלוֹת לִמְנֹעַ אֶת הַמִּלְחָמָה.

מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי יָדַע יָפֶה, מַה מָּרָה נֶפֶשׁ צִיר וֶנֶצִיָּה מַרְקוּס אַנְטוֹנְיוֹ, יְדִידוֹ מֵאָז, עַל יוֹסֵף הַנָּשִׂיא, בְּחָשְׁבוֹ אוֹתוֹ לִמְחוֹלֵל הַמִּלְחָמָה, וְכַמָּה פְעָמִים דִּבֶּר זֹאת בְּאָזְנֵי סוֹקוֹלִי, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר עָלְתָה מְזִמָּה חֲדָשָׁה בְּלֵב סוֹקוֹלִי, מִהֵר אֶל אַרְמוֹן הַצִּיר לְגַלּוֹת לְפָנָיו אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וּלְהִתְיָעֵץ עִמּוֹ.

וְכַאֲשֶׁר יָשְׁבוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים יַחְדָּו וּמֻחֲמַד סוֹקוֹלִי רָמַז לוֹ, כִּי מָצָא עֵצָה לְהַפִּיל אֶת אוֹיְבָם, הִבִּיעַ הַצִּיר אֶת סְפֵקוֹתָיו, אִם יַעֲלֶה בְּיָדָם לְהִתְגַּבֵּר עַל הַיְּהוּדִי הֶעָרוּם הַזֶּה.

– הוּא רָכַשׁ לוֹ אֶת לֵב הַמּוֹשֵׁל בְּאוֹצְרוֹתָיו הַכַּבִּירִים – אָמַר הַצִּיר – וּמַה כֹּחֵנוּ וּמַה גְּבוּרָתֵנוּ לְהִתְחָרוֹת עִם הַדֻּכָּס?

הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל הִבִּיט עַל אִישׁ שִׂיחוֹ בְחֵמָה עֲצוּרָה וְקָרָא: – אָכֵן לֹא עָלָה עַל לִבִּי, כִּי צִיר וֶנֶצִיָּה רָפוּ יָדָיו וְאָפְסָה עֵצָה וּגְבוּרָה מִמֶּנּוּ.

– אוּלַי תּוֹאִיל לְהוֹדִיעֵנִי, מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת לְמַעַן מְצֹא חֵן בְּעֵינֵי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל.

– הֲלֹא שָׁמַעְתָּ – עָנָה מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי – כִּי מָשַׁךְ יוֹסֵף בְּרִשְׁתּוֹ אֶת בַּת הָאֲצִילִים לֵיאוֹנוֹרָה קְוִירִינִי. וְגַם זֹאת שָׁמַעְתָּ, כִּי לֵב הַיְּהוּדִי הַזֶּה הוֹגֶה מַחֲשָׁבָה גְדוֹלָה לְקַבֵּץ אֶת נִדְּחֵי עַמּוֹ אֶל אֶרֶץ קַפְרִיסִין וְלִהְיוֹת לָהֶם לְמֶלֶךְ. בְּעָרְמָתוֹ הָרַבָּה יָדַע לִגְּנֹב אֶת לֵב מַלְכֵּנוּ הַטּוֹב, וְאִם לֹא נִמְצָא תַּחְבּוּלָה לְסַכֵּל אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ, מִי יוֹדֵעַ אִם לֹא בְּיָמִים רְחוֹקִים אוֹ קְרוֹבִים יִרְאֶה הַשֻּׁלְחָנִי הַיְּהוּדִי הַזֶּה בְּעֵינָיו אֶת חֲזוֹן לִבּוֹ חַי וְקַיָּם.

צִיר וֶנֶצִיָּה הִבִּיט אֶל פְּנֵי סוֹקוֹלִי בְּתִמָּהוֹן וְשָׁאַל:

– מָה אוּכַל לַעֲשׂוֹת אָנֹכִי בְּדָבָר כָּזֶה?

– עוּץ נָא עֵצָה, כִּי תַעֲזֹב לֵיאוֹנוֹרָה אֶת וֶנֶצִיָּה וְכִי יִוָּדַע לָנוּ שֵׁם הָאֳנִיָּה, אֲשֶׁר תֵּרֵד בָּהּ, וּמְקוֹם מַסָּעָהּ עַל פְּנֵי הַיָּם.

הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל הִגִּישׁ אֶת כִּסְאוֹ אֶל מְקוֹם מוֹשַׁב הַצִּיר וּשְׁנֵיהֶם הִתְלַחֲשׁוּ רְגָעִים אֲחָדִים, עַד אֲשֶׁר הֵבִין הַוֶּנֶצִיָּנִי אֶת כָּל מְזִמַּת הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל וְאָמַר לוֹ, כִּי אָכֵן הִגְדִּיל לַעֲשׂוֹת הַפַּעַם בְּעָרְמָתוֹ הָרַבָּה.

– אַךְ צַר לִי מְאֹד עַל אַחַת מִבְּנוֹת וֶנֶצִיָּה, אֲשֶׁר אָבִיא עָלֶיהָ אָסוֹן וְאוּלַי גַּם מָוֶת – קָרָא הַצִּיר.

אוּלָם הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל דִּבֶּר עַל לִבּוֹ, כִּי גוֹרַל נֶפֶשׁ אַחַת אֵינוֹ נֶחְשָׁב לִמְאוּם, בְּעֵת אֲשֶׁר נִשְׁקָף אָסוֹן לְרִבְבוֹת נְפָשׁוֹת. וּבְמִלִּים נִמְרָצוֹת תֵּאֵר לְפָנָיו אֶת כָּל הָרָעָה הַצְּפוּיָה לְמַמְלֶכֶת וֶנֶצִיָּה, אִם יִקְרָא עָלֶיהָ סֶלִּים מִלְחָמָה. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יַחַד עִם הַשִּׂנְאָה הַכְּבוּשָׁה בְּלֵב הַצִּיר לְיוֹסֵף פָּעֲלוּ אֶת פְּעֻלָּתָם, וְכַאֲשֶׁר עָזַב מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי אֶת הָאַרְמוֹן, נִשְׁבַּע לוֹ הַצִּיר, כִּי יְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר יָעַץ לוֹ הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל.

כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים יָצְאָה אֳנִיָּה קְטַנָּה בַיָּם וּבָהּ יָשַׁב מַזְכִּיר הַצִּיר וּבְיָדוֹ אִגֶּרֶת אֶל “מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה”, בָּהּ תֵּאֵר הַצִּיר אֶת כָּל מַחֲשֶׁבֶת מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי. “מוֹעֲצַת הָעֲשָׂרָה” קִיְּמָה וְקִבְּלָה אֶת עֲצַת סוֹקוֹלִי; הַתַּאֲוָה לָקַחַת נָקָם מֵאֵת מוֹשֵׁל הַיָּם הָאֱגֵאִי עַל עַזּוּתוֹ וְעַקְשָׁנוּתוֹ גָּבְרָה בְּלִבָּם עַל כָּל הָרְגָשׁוֹת, וְהֵם הִפְקִידוּ אֶת מַרְקוּס קְוִירִינִי, אָחִיהָ שֶׁל לֵיאוֹנוֹרָה, לִמְנַהֵל צִי קָטָן, אֲשֶׁר נוֹעַד לִשְׁמֹר בִּזְמַן הַמִּלְחָמָה הַקְּרוֹבָה אֶת מְקוֹמוֹת הַגְּבוּל בֵּין וֶנֶצִיָּה וְקַפְרִיסִין וְיֶתֶר אִיֵּי הַיָּם הַתִּיכוֹן; וְהָאָח הַשֵּׁנִי אַנְטוֹנְיוֹ הָפְקַד לְשַׂר גְּדוּד צְבָא הַוֶּנֶצִיָּנִים בְּעִיר פַּמְגּוּסְטָה.

רֹאשׁ הַמִּשְׁפָּחָה, וִינְצֶנְטִי הַזָקֵן, לֹא הָיָה עוֹד בַּחַיִּים בָּעֵת הַהִיא וְלֵיאוֹנוֹרָה וּשְׁנֵי אַחֶיהָ יָשְׁבוּ יַחְדָּו בְּאַרְמוֹן אֲבוֹתֵיהֶם. בֵּין הָרוֹזְנִים וְהָאֲצִילִים אֲשֶׁר בְּוֶנֶצִיָּה יָצָא הַקּוֹל, כִּי בַת וִינְצֶנְטִי אָמְרָה לָלֶכֶת אַחֲרֵי מְאַהֲבהּ הַיְּהוּדִי, וּמִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לְהַכְחִישׁ אֶת הַדִּבָּה הַזֹּאת, נֶאֶלְצוּ הָאַחִים לָשֵׂאת בְּדוּמִיָּה אֶת הַכְּלִמָּה, וּלְעִתִּים לֹא רְחוֹקוֹת שָׁפְכוּ אֶת חֲמָתָם עַל רֹאשׁ אֲחוֹתָם, אֲשֶׁר בְּשֶׁלָּהּ כָּל הַחֶרְפָּה הַזֹּאת לָהֶם.

וְלָכֵן קִבְּלוּ שְׁנֵי הָאַחִים לְבֵית קְוִירִינִי בְּשִׂמְחָה רַבָּה אֶת הַפְּקֻדָּה לָצֵאת מִוֶּנֶצִיָּה וְלָקַחַת עִמָּהֶם גַּם אֶת אֲחוֹתָם מִתּוֹךְ תִּקְוָה, כִּי הַכָּבוֹד אֲשֶׁר יִנְחֲלוּ בַמִּלְחָמָה יַשְׁכִּיחַ אֶת דְּבַר הַקָּלוֹן אֲשֶׁר הֶעֶטְתָה עֲלֵיהֶם אֲחוֹתָם. וְהֵם בִּקְּשׁוּ חֶסֶד מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה, כִּי יִתְּנוּ לָהֶם לָצֵאת לְדַרְכָּם בְּלִי שׁוּם הַדְרַת כָּבוֹד וּתְשׁוּאַת עָם. הֵם סָגְרוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת דַּלְתוֹת בֵּית אֲבִיהֶם בְּפָנִים זוֹעֲפִים, וְעֵינֵי לֵיאוֹנוֹרָה הִזִּילוּ דְמָעוֹת, בְּעָזְבָהּ אֶת חוֹף עִיר מוֹלַדְתָּהּ לְהַפְלִיג בָּאֳנִיָּה הַהוֹלֶכֶת לְמֶרְחַקִּים.

וְהִיא הִבִּיטָה עַל הַמִּגְדָּלוֹת וְרָאשֵׁי הַצְּרִיחִים אֲשֶׁר בְּוֶנֶצִיָּה הַיָּפָה, עַל הַיָּם הַמַּפְרִיד בֵּינָהּ וּבֵין עִיר מוֹלַדְתָּהּ, וּבְלִבָּהּ גָּבְרוּ הַגַּעְגּוּעִים עַל הָעִיר הַנָּאָה, אֲשֶׁר אוּלַי לֹא תוֹסִיף עוֹד לִרְאוֹתָהּ. אַךְ הָאֳנִיָּה הָלְכָה לְדַרְכָּהּ בְּלִי מַעְצוֹר, וְעַד מְהֵרָה לֹא נִרְאָה דָבָר סְבִיבָהּ, מִלְּבַד שָׁמַיִם מִמַּעַל וּמַיִם מִתָּחַת.

בּוֹדֵדָה וְשׁוֹמֵמָה יָשְׁבָה לֵיאוֹנוֹרָה בְּחֶדְרָהּ הַקָּטָן אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית הָאֳנִיָּה; הִיא הָיְתָה הָאִשָּׁה הַיְחִידָה בָּאֳנִיָּה. אַחֶיהָ בָּאוּ עִמָּהּ בִּדְבָרִים לְעִתִּים רְחוֹקוֹת, וְעַל פִּי רֹב יָשְׁבָה לְבַדָּהּ שְׁקוּעָה בְּמַחְשְׁבוֹתֶיהָ, הִבִּיטָה לְמֶרְחַקֵּי הַיָּם הַגָּדוֹל אוֹ לְגָבְהֵי שָׁמָיִם. הַמַּלָּחִים הַזְּקֵנִים הִבִּיטוּ מִתּוֹךְ חֶמְלָה עַל בַּת אֲדוֹנֵיהֶם, וְצַר הָיָה לָהֶם עַל גּוֹרַל הָעַלְמָה הַכְּבוּדָה וְהָאֻמְלָלָה.

וְיוֹם אֶחָד בִּהְיוֹת הָאֳנִיָּה בַּדֶּרֶךְ אֶל הָאִי קָרִינָא, הוֹדִיעַ הַצּוֹפֶה הָעוֹמֵד עַל הַמִּשְׁמָר, כִּי רוֹאֶה הוּא תָרְנֵי אֳנִיּוֹת הוֹלְכוֹת וּקְרֵבוֹת. מַרְקוּס קְוִירִינִי הִתְבּוֹנֵן אֶל מֶרְחֲבֵי הַיָּם וּבְעֵינָיו הַחוֹדְרוֹת רָאָה כְּרֶגַע, כִּי אֵלֶּה הֵן אֳנִיּוֹת תּוֹגַרְמִיּוֹת, וְהוּא יָדַע, כִּי עָלָיו לְהָכִין עַצְמוֹ לַמִּלְחָמָה. הוּא מִהֵר לָתֵת בִּידֵי אַנְשֵׁי הָאֳנִיָּה רוֹבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, חֲרָבוֹת, רְמָחִים וְכִידוֹנִים, וַיְצַו עֲלֵיהֶם לַעֲמֹד אִישׁ אִישׁ עַל מְקוֹמוֹ.

וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר רָאֲתָה הָאֳנִיָּה הַוֶּנֵצִיָּנִית, כִּי לֹא יַעֲלֶה בְיָדָהּ לִבְרֹחַ וּלְהֵעָלֵם מֵעֵינֵי הָאוֹיֵב הָרוֹדֵף אַחֲרֶיהָ, בָּחַר רַב־הַחוֹבְלִים לַעֲמֹד וּלְחַכּוֹת לְבוֹא הַתּוֹגַרְמִים וּלְקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם שֶׁל אֵשׁ.

אוּלָם גַּם הָאוֹיְבִים הֵכִינוּ לָהֶם חִצִּים וּכְלֵי מָוֶת, וּבוֹ בָּרֶגַע אֲשֶׁר הֵרִיקוּ נִשְּׁקֵי בְנֵי וֶנֶצִיָּה חִצִּים וָמָוֶת עַל רֹאשׁ הַבָּאִים לִקְרָאתָם, פָּרְצוּ זִיקֵי אֵשׁ גַּם מֵעַל שְׁלשׁ הָאֳנִיּוֹת הַתּוֹגַרְמִיּוֹת, וַעֲנַן אָבָק כִּסָּה אֶת פְּנֵי הַמַּיִם וַיְהִי הַמָּקוֹם לְחֶרְדַּת אֱלֹהִים.

וּמַה גָּדַל פַּחַד קְוִירִינִי בִּרְאוֹתוֹ, כִּי אַחַד הַכַּדּוּרִים פָּגַע בְּקַרְקַע הָאֳנִיָּה וְקִצֵּץ אֶת הַמָּשׁוֹט מֵעָלֶיהָ, וְכַעֲבֹר רֶגַע חָתְרוּ שְׁתֵּי אֳנִיּוֹת תּוֹגַרְמִיּוֹת בְּכֹחַ לְהַגִּיעַ עַד שְׂפַת הָאֳנִיָּה הַוֶּנֶצִיָּנִית.

אָז רָאוּ שְׁנֵי הָאַחִים, כִּי אֵין מִפְלָט לָהֶם, וּשְׁנֵי הָאַחִים בָּחֲרוּ לָמוּת מוֹת גִּבּוֹרִים מֵאֲשֶׁר לְהַנִּיחַ נִשְׁקָם מִיָּדָם וְלִפֹּל בַּשֶּׁבִי בְּיַד הָאוֹיֵב. מַרְקוּס נָתַן פְּקֻדָּה לְמַהֵר וּלְכוֹנֵן אֶת כְּלֵי הַתּוֹתָח וּלְהַמְטִיר עַל הָאוֹיֵב כַּדּוּרֵי מָוֶת בְּלִי הֶרֶף, וְאָמְנָם הִצְלִיחוּ לְנַפֵּץ אֶת קִירוֹת אֳנִיָּה תּוֹגַרְמִית אַחַת, עַד כִּי נָטְתָה הַצִּדָּה וְהָלְכָה הָלֹךְ וְיָרֹד, הָלֹךְ וְשָׁקֹעַ. רֶגַע אֶחָד נִדְמֶה הָיָה, כִּי יַד הַוֶּנֶצִיָּנִים רוֹמֵמָה. אַךְ עַד מְהֵרָה בָּאוּ שְׁתֵּי הָאֳנִיּוֹת הַתּוֹגַרְמִיּוֹת הַנּוֹתָרוֹת וְהִמְטִירוּ עַל בְּנֵי וֶנֶצִיָּה כַּדּוּרֵי־עוֹפֶרֶת וְאַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ, עַד כִּי רָבְתָה הַמְּהוּמָה בְּחֵיל וֶנֶצִיָּה, וְכַעֲבֹר שָׁעָה קַלָּה קָרְבָה הָאֳנִיָּה הַתּוֹגַרְמִית אֶל אֳנִיַּת וֶנֶצִיָּה וּבְקוֹל תְּרוּעַת נִצָּחוֹן קָפְצוּ הַתּוֹגַרְמִים לְתוֹכָהּ.

עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה נִלְחֲמוּ שְׁנֵי הַמַּחֲנוֹת בְּרַעַם וּבְרָעַשׁ. עַשְׂרוֹת חֲלָלִים וּפְצוּעִים נֶעֶרְמוּ עַל הַסִּפּוּן אוֹ נָפְלוּ הַמָּיְמָה. שְׁנֵי הָאַחִים, מַרְקוּס וְאַנְטוֹנְיוֹ, נִלְחֲמוּ כַּאֲרָיוֹת וּפְעָמִים אֲחָדוֹת הִצְלִיחוּ לְגָרֵשׁ אֶת הָאוֹיֵב מֵעַל סִפּוּן אֳנִיָּתָם, אַךְ חֵיל הַתּוֹגַרְמִים גָּבַר עֲלֵיהֶם בְּמִסְפָּרוֹ הָרַב, וּשְׁנֵי הָאַחִים רָאוּ, כִּי בָא הַקֵּץ לְמַחֲנֵה וֶנֶצִיָּה.

לֵיאוֹנוֹרָה יָשְׁבָה בַּתָּא הַתַּחְתּוֹן וְהִיא רוֹעֶדֶת כֻּלָּהּ מִפַּחַד וּבַלְהוֹת מָוֶת. רְגָעִים מִסְפָּר לִפְנֵי הַיְרִיָּה הָרִאשׁוֹנָה יָרַד אֵלֶיהָ אָחִיהָ אַנְטוֹנְיוֹ וַיְסַפֶּר לָהּ, כִּי אֳנִיָּה תּוֹגַרְמִית הוֹלֶכֶת וּבָאָה לִקְרָאתָם, וְאַף כִּי הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ בִּדְבָרִים, אַךְ הַזְהֵר הִזְהִיר בָּהּ לְבַל תֵּצֵא מִפֶּתַח הַתָּא.

בְּלֵב רַגָּז הִקְשִׁיבָה לֵיאוֹנוֹרָה אֶל רַעַשׁ כְּלֵי הַתּוֹתָח וּמְהוּמַת הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁמְעוּ מֵעַל הַסִּפּוּן. וְהִנֵּה נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְאֶחָד מִמְּשָׁרְתֵי הָאֳנִיָּה, מַלָּח זָקֵן, בָּא אֶל הַתָּא וּבְיָדוֹ רֹמַח חַד וּמָרוּט וְהוּא פָּנָה אֵלֶיהָ וַיֹּאמַר: – רַב הַחוֹבְליִם וְשַׂר הַגְּדוּד שְׁלָחוּנִי לְהַגִּיד לָךְ, כִּי גָבַר הָאוֹיֵב וְאֵין לָנוּ כִּי אִם לָמוּת!

לֵיאוֹנוֹרָה חָרְדָה תַּחְתֶּיהָ. הָרַעְיוֹן לָשִׂים בְּיָדָהּ קֵץ לְחַיֶּיהָ הֵטִיל עָלֶיהָ פַּחַד כְּמוֹ הָרַעְיוֹן לִנְפּוֹל בִּידֵי הַמֻּשְׂלְמִים. וְהַמַּלָּח הַזָּקֵן נִגַּשׁ אֵלֶיהָ עוֹד צַעַד, אָחַז בְּיָדוֹ אֶת הָרֹמַח וְאָמַר: – רַב הַחוֹבְלִים צִוַּנִי לְהָרְגֵךְ, אִם תְּסָרְבִי לָשִׂים בְּיָדֵךְ קֵץ לְחַיָּיִךְ.

ליאונורה הבינה, כי כלתה אליה הרעה, והיא נפלה על ברכיה לפני המלח הזקן, התחננה אליו על חייה, אך הזקן הכביד לבו והרים את רמחו…

לֵיאוֹנוֹרָה מִהֲרָה כַּבָּרָק אֶל פִּנַת הַתָּא, נָפְלָה שָׁם עַל בִּרְכֶּיהָ, נָשְׂאָה כַּפֶּיהָ לַמָּרוֹם וּשְׂפָתֶיהָ לָחֲשׁוּ תְּפִלָּה. הַזָּקֵן לֹא נוֹעַז לְחַלֵּל אֶת הַקֹּדֶשׁ וּלְהָמִית נֶפֶשׁ בְּהִשְׁתַּפְּכָהּ בִּתְפִלָּה לֵאלֹהִים, וְגַם הוּא לָחַשׁ בִּשְׂפָתָיו תְּפִלָּה…

פִּתְאֹם נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת וְאֶל הַתָּא הִתְפָּרְצוּ אַנְשֵׁי־צָבָא מֻשְׁלְמִים. הַקָּצִין אֲשֶׁר עִמָּהֶם הִבִּיט אֶל אַרְבַּע פִּנּוֹת הַתָּא, כִּמְחַפֵּשׂ דְּבַר מָה, וּבִרְאוֹתוֹ אִשָּׁה כּוֹרַעַת עַל בִּרְכֶּיהָ וְכָל רוּחַ חַיִּים אֵין בְּקִרְבָּה, שָׁלַח לִקְרוֹא אֶת רוֹפֵא הַצִּי, וְהוּא הוֹצִיא מֵאַמְתַּחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר בַּחֲגוֹרָתוֹ בַּקְבּוּק קָטָן וְזַָרק עַל פְּנֵי הָאִשָּׁה הַמִּתְעַלֶּפֶת נְטָפִים אֲחָדִים, וּכְרֶגַע פָּקְחָה עֵינֶיהָ. בְּפַחַד וּבִדְאָגָה הִבִּיטָה עַל סְבִיבוֹתֶיהָ, אַךְ הַפָּנִים הַחֲדָשִׁים הוֹכִיחוּ לָהּ עַד מְהֵרָה לָדַעַת אֶת דְּבַר הַמַּהְפֵּכָה הַנּוֹרָאָה, אֲשֶׁר הָיְתָה זֶה עַתָּה בָּאֳנִיָּה.

וּמַה גָּדַל תִּמְהוֹנָהּ, כַּאֲשֶׁר פָּנָה אֵלֶיהָ הַקָּצִין בִּלְשׁוֹן מוֹלַדְתָּהּ, אָמְנָם מְגֻמְגֶּמֶת אַךְ מוּבֶנֶת, וְאָמַר לָהּ: – אַל תִּירְאִי, מַדּוֹנָה קְוִירִינִי, רַק לְמַעֲנֵךְ בָּאנוּ עַד הֲלוֹם!

נַפְשָׁהּ נִכְסְפָה לִשְׁאֹל אֶת הַקָּצִין, מַה שְּׁלוֹם אַחֶיהָ, אַךְ בְּטֶרֶם פָּתְחָה פִּיהָ הוֹסִיף וְאָמַר:

– בָּאֳנִיָּה הַזֹּאת לֹא תּוּכְלִי לִנְסוֹעַ. בָּאֳנִיָּה אֲשֶׁר לָנוּ הוּכַן לָךְ מוֹשַׁב כָּבוֹד; צַוִּי נָא וַאֲנָשַׁי יִשְּׂאוּ מִזֶּה אֶת כָּל חֲפָצַיִךְ, וְאַתְּ תַּעֲשִׂי דַרְכֵּךְ עִמָּנוּ אֶל הָעִיר קוֹנְסְטַנְטִינֹופּוֹל.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ לְאָזְנָהּ שֵׁם עִיר בִּירַת תּוֹגַרְמָה, עָלָה בְּזִכְרוֹנָהּ מַרְאֵה פְּנֵי הַצִּיר הַיְּהוּדִי וְכָל אֲשֶׁר עָבַר עֲלֵיהֶם בִּהְיוֹתוֹ בְּוֶנֶצִיָּה וּבְלִבָּהּ הִתְעוֹרְרָה הַתִּקְוָה, כִּי בְּהִוָּדַע לוֹ דְבַר בּוֹאָהּ, יָחִישׁ לְהַצִּיל אוֹתָהּ. וְהִיא לֹא הוֹסִיפָה עוֹד לִשְׁאוֹל דָּבָר אֶת הַקָּצִין הַתּוֹגַרְמִי וְהָלְכָה אַחֲרָיו בְּדוּמִיָּה.

וְכַעֲבוֹר שָׁעָה קַלָּה יָשְׁבָהּ לֵיאוֹנוֹרָה עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה הַתּוֹגַרְמִית. הַכֹּל הָיָה נֶחְמָד וְנָעִים מִסָּבִיב, וְהִיא יָשְׁבָה לְבַדָּהּ בְּחָדֶר. וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַקָּצִין וְעִמּוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת כּוּשִׁיּוֹת, אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ לְשָׁרֵת אֶת הַגְּבִירָה, וְהוּא אָמַר אֵלֶיהָ בִּשְׂחוֹק קַל:

– מַה יִשְׂמַח אֲדוֹנִי לִרְאוֹתֵךְ שְׁלֵמָה וּבְרִיאָה. הוּא מְחַכֶּה לָךְ בְּכִלְיוֹן עֵינָיִם.

– מִי הוּא אֲדוֹנֵךְ? – שָׁאֲלָה לֵיאוֹנוֹרָה בְּקוֹל רוֹעֵד – אוּלַי הוּא הַדֻּכָּס מִנַּקְסוֹס? – לֹא – עָנָה הַתּוֹגַרְמִי בַּהֲנִיעוֹ כְּתֵפָיו בְּבוּז – שֵׁם אֲדוֹנִי מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, הוּא הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל.

פִּתְאֹם עָבַר רַעַד בְּגוּפָהּ שֶׁל לֵיאוֹנוֹרָה. הִיא הִכִּירָה, כִּי מוֹבִילִים אוֹתָהּ כִּשְׁבוּיַת חֶרֶב, וּמִי יוֹדֵעַ מַה יִהְיֶה גוֹרָלָהּ. רֶגַע אֶחָד אָמְרָה לַעֲלוֹת עַל הַסִּפּוּן וּלְהִתְנַפֵּל הַמַּיְמָה, אַךְ יָדַיִם חֲזָקוֹת הֶחֱזִיקוּ בָּהּ, וְעַד מְהֵרָה הִשְׁכִּיבוּהָ עַל מַצָּעָהּ. וְהַקָּצִין צִוָּה אֶת הַשְּׁפָחוֹת לִשְׁמוֹר מִכָּל מִשְׁמָר אֶת הַשְּׁבוּיָה וְלִבְלִי גְרוֹעַ עַיִן מִמֶּנָּה.

וְכַאֲשֶׁר יָצָא הַקָּצִין מֵחַדְרָה וְעָלָה עַל הַסִּפּוּן, נִשְׁאֲרָה לֵיאוֹנוֹרָה בּוֹדֵדָה וְלִבָּהּ מָלֵא יֵאוּשׁ וַחֲרָדָה.

 

פֶּרֶק י: הַחַג בַּחֲצַר הַשֻּׂלְטָן    🔗

עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים. הָעִיר קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל מְלֵאָה תְּשׁוּאוֹת, כִּי הַיּוֹם יוֹם חַג בְּעִיר הַבִּירָה, יוֹם עֲלוֹת הַשֻּׂלְטָן עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ. בַּיּוֹם הַזֶּה בַּצָּהֳרַיִם יַעֲבוֹר הַשֻּׂלְטָן בְּחוּצוֹת הָעִיר רוֹכֵב עַל סוּס אַדִּיר. מֵאָז הַבֹּקֶר נִרְאוּ הֲמוֹנִים הֲמוֹנִים סוֹבְבִים בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחוֹבוֹת לִרְאוֹת אֶת הַתְּכוּנָה הָרַבָּה אֶל הַחַג הַגָּדוֹל. לֹא רַק הַתּוֹגַרְמִים, כִּי אִם גַּם בְּנֵי הַנֵּכָר הַיּוֹשְׁבִים בְּעִיר הַבִּירָה בָּאוּ לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַמַּחֲזֶה הַנֶּהְדָּר. הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג הָלַךְ וָרַב. לֹא הָיָה קֵץ לַשָּׁאוֹן וְלַהֲמֻלָּה, הַכֹּל הִבִּיטוּ, הַכֹּל הִתְפַּלְּאוּ, עַל כָּל פָּנִים שָׁכְנָה שִׂמְחָה. בְּחַלּוֹנוֹת הַבָּתִּים וְהָאַרְמוֹנוֹת אֲשֶׁר עַל פְּנֵיהֶם תַּעֲבוֹר הַתַּהֲלוּכָה הַנֶּהְדָּרָה עִם הַפַּדִּישַׁךְ, הָיוּ תְּלוּיוֹת וּסְרוּחוֹת עַל הָאָרֶץ יְרִיעוֹת יְקָרוֹת, מְרֻקָּמוֹת זָהָב וָכֶסֶף וְרֹב פְּנִינִים.

עֵינֵי הַקָּהָל הִבִּיעוּ חֶדְוָה. וְלֹא רַק בְּנֵי עַם הָאָרֶץ הַפְּשׁוּטִים, כִּי אִם גַּם הָאֲנָשִׁים הַקְּרוֹבִים לְמַלְכוּת הָיו מְלֵאִים שִׂמְחָה, וְגַם הַשֻּׂלְטָן בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ הָיָה מָלֵא צִפִּיָּה. כִּי מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, בְּיוֹם שִׂמְחָתוֹ זֶה, הָיָה הַשֻּׂלְטָן נוֹהֵג לְהַרְאוֹת חַסְדּוֹ לְשָׂרָיו וְלִמְקֹרָבָיו. אוּלָם גַּם הֵם הָיוּ מַקְרִיבִים לוֹ מַתָּנוֹת וְדוֹרוֹנוֹת. וְכָל שַׂר וְכָל גָּדוֹלֹ הִתְאַמֵּץ לָתֵת לָשַּׁלִּיט שַׁי, אֲשֶׁר יִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו.

לָאַחֲרוֹנָה בָּאָה עֵת הַצָּהֳרִָים. קוֹל רַעַם כְּלֵי תּוֹתָח מִן הַמִּגְדָּל הַגָּדוֹל בִּשֵּׂר אֶת רֵאשִׁית הַחֲגִיגָה. שַׁעַר הַכָּבוֹד אֲשֶׁר לְאַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָן, “הַשַּׁעַר הַגָּבֹהַּ”, נִפְתַּח לִרְוָחָה, וְעֵינֵי הַקָּהָל רָאוּ מַחֲנֶה גָדוֹל שֶׁל גְּדוּדֵי צָבָא עִם שָׂרֵי אֲלָפִים וְשָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי הֶחָצֵר וּפְקִידֵי הָאַרְמוֹן. אַחֲרֵיהֶם זָזוּ מִמְּקוֹמָם גְּדוּדֵי הַפָּרָשִׁים עִם דִּגְלֵיהֶם הַשּׁוֹנִים, אֲדֻמִּים וּצְהֻבִּים, יְרֻקִּים וּלְבָנִים. אַחֲרֵיהֶם הָלְכוּ גְדוֹלֵי הַמַּלְכוּת, מַזְכִּיר הַמְּדִינָה, שַׂר הָאוֹצָרוֹת, הַוִּיזִירִים וְהַפְּקִידִים.

פִּתְאֹם פָּרַץ קוֹל תְּרוּעָה. מֵאַחֲרֵי הַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים, רוֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, הוֹפִיעַ גְּדוּד יַנִּישָׁרִים⁴ וְעַל דִּגְלֵיהֶם הָאֲדֻמִּים כַּדָּם הִבְרִיקָה הַכְּתֹבֶת: “אֵין אַלְלַה כְּאַלְלַה, וּמֻחֲמַד נְבִיאוֹ”! עַל מִצְנְפוֹת־הַשֵּׂעָר הַלְּבָנוֹת, אֲשֶׁר עַל רָאשֵׁי הַפָּרָשִׁים, נִרְאוּ קוֹבְעֵי־נְחשֶׁת, כִּידוֹנִים בִּידֵיהֶם, חֲרָבוֹת עֲקֻמּוֹת מְצֻמָּדוֹת עַל יַרְכֵיהֶם וּקְנֵי־רוֹבִים אֲרֻכִּים עַל גַּבֵּיהֶם. אַחֲרֵיהֶם נִרְאוּ שִׁבְעָה נוֹשְׂאֵי דְגָלִים גְּדוֹלִים בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב, וְאַחֲרֵיהֶם שִׁבְעָה פָּרָשִׁים לְבוּשֵׁי זָהָב, לְבַשֵּׂר כִּי הוֹד מַלְכוּתוֹ קָרוֹב לָבוֹא.

חֲצוֹצְרוֹת וְתֻפִּים לְמֵאוֹת הֵרִיעוּ בְּשָׁאוֹן וְרַעַשׁ נוֹרָא, וּכְאֶלֶף אִישׁ שׁוֹלֵף חֶרֶב מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁ הַשֻּׂלְטָן, נוֹצוֹת גְּבוֹהוֹת בְּמִצְנְפוֹתֵיהֶם, חֲגוֹרוֹת מֶשִׁי בְּמָתְנֵיהֶם, קְשָׁתוֹת עַל כִּתְפֵיהֶם, צָעֲדוּ בַּמַּעֲרָכָה לִפְנֵי הַפַּדִּישַׁךְ, וְאַחֲרֵיהֶם – מֵאָה וַחֲמִשִּׁים צִירֵי הַמְּדִינוֹת, וּבְרֹאשָׁם מְפַקֵּד הַצָּבָא, וּבִידֵי כֻּלָּם מַקְלוֹת כֶּסֶף כְּבֵדִים, אֲשֶׁר בְּהִשָּׁעֲנָם עֲלֵיהֶם בְּלֶכְתָּם הִשְׁמִיעוּ צִלְצוּל מוּזָר, וְהַקְּרִיאוֹת נִשְׁמְעוּ בְּלִי הֶרֶף: “יְחִי לְעוֹלָם, יְחִי לְעוֹלָם!” אַחֲרֵיהֶם נָהַר עוֹד גְּדוּד שׁוֹמְרִים לְרֹאשׁ הַשֻּׂלְטָן, עֲדוּיִים בַּחֲנִיתוֹת זָהָב וּבְקוֹבְעֵי זָהָב, וּבֵינֵיהֶם רָכַב בִּגְאוֹן מוֹשְׁלִים עַל סוּס אַדִּיר כְּבוֹד “מוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים” בַּהֲדַר תִּפְאַרְתּוֹ.

בִּצְפוֹן הַמִּגְדָּל בַּבִּנְיָן הַנּוֹעָד לְמוֹשַׁב נוֹגְנֵי הַצָּבָא עָמַד כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא תַּחַת אַפִּרְיוֹן זָהָב, מֻקָּף יְרִיעוֹת נֶהְדָּרוֹת וְאֹהָלִים נֶחְמָדִים. וּבְהַגִּיעַ הַשֻּׂלְטָן אֶל הַמָּקוֹם הַהוּא יָצְאוּ לִקְרָאתוֹ הַשָּׂרִים הַיּוֹשְׁבִים רִאשׁוֹנָה בַּמַּלְכוּת וְעִמָּהֶם יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וְהַוִּיזִיר הַגָּדוֹל, וְכֻלָּם נִסְפְּחוּ עַל עֲדַת מְלַוֵּי הַשֻּׂלְטָן עַד עֲלוֹתוֹ עַל כִּסְאוֹ הַמְרוֹמָם, לְקוֹל שְׁאוֹן נְגִינַת הַנּוֹגְנִים. הוּא הוֹשִׁיט יְמִינוֹ לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא, לַוִּיזִירִים, לְשָׂרֵי הֶחָצֵר וְהַצָּבָא, לַמֻּפְתִּי, לַכֹּהֲנִים לְנַשֵּׁק לָהּ.

וּשְׂחוֹק הָרָצוֹן אֲשֶׁר חָלַף עַל שִׂפְתֵי הַפַּדִּישַׁךְ הֵעִיד, כִּי כָל הַתְּכוּנָה הָרַבָּה לְיוֹם שִׂמְחָתוֹ מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו עַד מְאֹד. מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי יָדַע לְהָכִין הֲמוֹן מִשְׂחָקִים וְשַׁעֲשׁוּעִים לָעָם וְלַצָּבָא, וְכָל הַמְשַׂחֲקִים וְהַמִּתְחָרִים לְמִינֵיהֶם עָמְדוּ וְחִכּוּ לָרֶגַע, אֲשֶׁר יִנָּתֵן לָהֶם הָרִשְׁיוֹן לְהַרְאוֹת לָעָם אֶת לַהֲטֵיהֶם וְנִפְלְאוֹתֵיהֶם.

הַשֻּׂלְטָן הִבִּיט מִמְּרוֹם שִׁבְתּוֹ עַל מִשְׂחֲקֵי הֶהָמוֹן וְשַׁעֲשׁוּעֵיהֶם, וְלִבּוֹ עָלַז מְאֹד לִרְאוֹת אֶת עַמּוֹ שָׂמֵחַ בְּשִׂמְחָתוֹ. אַךְ מְעַט מְעַט קָצָה נַפְשׁוֹ בַּמַּחֲזוֹת הָאֵלֶּה וַיִּשְׂמַח לִרְאוֹת אֶת הַשּׁוֹטְרִים שָׂמִים לָהֶם קֵץ. בָּא תּוֹר הַשִּׂמְחָה וְהָעֲלִיצוּת לְמוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים. כָּל הַשָּׂרִים וְהַפְּקִידִים נִצְּבוּ לְפָנָיו בִּשְׁתֵּי שׁוּרוֹת אֲרֻכּוֹת, וְאִישׁ אִישׁ מֵהֶם הִגִּישׁ בִידֵי עֲבָדָיו מַתָּנָה לַמּוֹשֵׁל הַגָּדוֹל. כָּל אֶחָד הִתְאַמֵּץ לְהַגְדִּיל אֶת מִנְחָתוֹ, כִּי תַעֲלֶה עַל מִנְחַת רֵעֵהוּ הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו, לְהַבִּיעַ לְמוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים אֶת רִגְשֵׁי אֱמוּנָתוֹ אֵלָיו וְלִמְצֹא חֵן בְּעֵינָיו.

מְעַט מְעַט נֶעֶרְמוּ לִפְנֵי הַפַּדִּישַׁךְ חֳמָרִים חֳמָרִים כֵּלִים יְקָרִים וְחֶמְדַּת הָאֲרָצוֹת, אֵטוּן דַּמֶשֶׁק, אֶרֶג הֹדּוּ וּקְטִיפַת וֶנֶצִיָּה מֵעֵבֶר מִזֶּה, וּמֵעֵבֶר הַשֵּׁנִי קַעֲרוֹת כֶּסֶף מְלֵאוֹת שִׁקְלֵי זָהָב וְטַסֵּי זָהָב מְלֵאִים אַבְנֵי שֹׁהַם וְכַדְכֹּד, אַדְּרוֹת שֵׂעָר מֵאֶרֶץ הַתַּתַּרִים, סוּסוֹת עַרְבִיּוֹת, עֲיָרִים טֻרְקְמָנִיִּים, עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת מֵאַרְצוֹת יָוָן וְאֻנְגָּרִיָה.

וְדֻכַּס נַקְסוֹס הִגִּישׁ לוֹ לְמִנְחָה אֳנִיָּה מְלֵאָה יֵין קַפְרִיסִין. הָאֳנִיָּה עָמְדָה עַל עָגְנָה לְיַד הַחוֹף, אַךְ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הִשְׂכִּיל לַעֲשׂוֹת אֶת תְּמוּנַת הָאֳנִיָּה זָהָב טָהוֹר וְאוֹתָהּ נָתַן לַשֻּׂלְטָן וּבֵאֵר לוֹ אֶת טוּב מִנְחָתוֹ. גַּם מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי וְיֶתֶר הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים הִגִּישׁוּ לַשֻּׂלְטָן מְנָחוֹת יְקָרוֹת, וְהַשֻּׂלְטָן הָיָה שְׂבַע נַחַת גַּם מִן הַמַּתָּנוֹת גַּם מִפְּנֵי שָׂרָיו וְיוֹעֲצָיו, אֲשֶׁר נִרְאוּ לוֹ, כִּי שְׁלוֹם אֱמֶת שׂוֹרֵר בֵּינֵיהֶם וְקִנְאָה וּמַשְׂטֵמָה רָחֲקוּ מִלִּבָּם.

וְאַחֲרֵי כְלוֹת סֵדֶר קַבָּלַת הַמְּנָחוֹת, נֶעֶרְכוּ שֻׁלְחָנוֹת תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, וְהַשֻּׂלְטָן עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל לְכָל הָעָם הַנִּמְצָאִים. וּכְתֹם הַמִּשְׁתֶּה קָמוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא לְצַחֵק לִפְנֵי הָעָם, וְהָעָם יָצָא לָחוּל בִּמְחוֹלוֹת וּלְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ.

בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָשַׁב מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי לְבַדּוֹ שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבָה, אֲשֶׁר מִלְאָה כָּל לִבּוֹ. וְלָאַחֲרוֹנָה, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה הוֹלְלוּת הָעָם עַד מְרוֹם קִצָּהּ, הִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל מִמְּקוֹמוֹ, וְעַל פִּי רֶמֶז לְמַזְכִּירוֹ, אִישׁ עֲצָתוֹ, נִגַּשׁ הָאִישׁ אֵלָיו וְעִמּוֹ שְׁתֵּי שְׁפָחוֹת נוֹהֲגוֹת בְּאִשָּׁה מְעֻלֶּפֶת צָעִיף, הַהוֹלֶכֶת בְּפִיק בִּרְכָּיִם. וְכַאֲשֶׁר עָמְדָה הָאִשָּׁה לְפָנָיו, קָם מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי וַיִּגַּשׁ אֶל סֶלִּים וַיֹּאמַר:

– אֲדוֹנִי רַב הַחֶסֶד רָצָה אֶת הַמְּנָחוֹת הַיְקָרוֹת, אֲשֶׁר הִקְרִיבוּ לוֹ עֲבָדָיו הַנֶּאֱמָנִים בְּיוֹם שִׂמְחָתוֹ, וְהִנֵּה עָרַבְתִּי אֶת לְבָבִי לְהוֹסִיף עַל הַמְּנָחוֹת עוֹד אַחַת, מִנְחָה חַיָּה כְּלִילַת יֹפִי.

הַנֶּאֱסָפִים שָׁכְחוּ לְרֶגַע אֶת עֲלִיצוּתָם וְהִפְנוּ עֵינֵיהֶם לִרְאוֹת אֶת הַמִּנְחָה הַחַיָּה הַמֻּגָּשָׁה לַשֻּׂלְטָן. גַּם יוֹסֵף הַנָּשִׂיא רָאָה אֶת הַמַּחֲזֶה וְהֵסֵב אֶת פָּנָיו לְהַבִּיט אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר עֵינֵי כָל הָעָם הָיוּ תְלוּיוֹת שָׁמָּה. וּמַה מְּאֹד נִבְהַל, כַּאֲשֶׁר הֵסִירוּ הָאֲמָהוֹת, בְּמִצְוַת הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל, אֶת הַצָּעִיף מֵעַל פְּנֵי הָאִשָּׁה – וְהִנֵּה הִיא לֵיאוֹנוֹרָה קְוִירִינִי! הַמַּרְאֶה הַזֶּה מָחַץ אֶת לִבּוֹ; מֵעָצְמַת מַכְאוֹבָיו אָמַר לִצְעֹק מָרָה, אַךְ פְּנֵי הַשֻּׂלְטָן הַשּׁוֹכֵן מָרוֹם הִמְרִיצוּהוּ לָשֶׁבֶת דּוּמָם. הוּא לֹא יָדַע וְלֹא הֵבִין, אֵיכָכָה עָלָה בִידֵי מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי לָצוּד בְּרִשְׁתּוֹ אֶת בַּת אֲצִילֵי וֶנֶצִיָּה, אַךְ לִבּוֹ הִגִּיד לוֹ, כִּי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל כָּרָה שׁוּחָה לְרַגְלָיו, וְכִי עָלָיו לְהִלָּחֵם עִם שׂוֹנְאוֹ בְּעֵצָה וְתַחְבּוּלָה.

מִסָּבִיב שָׂרְרָה דְּמָמָה; אִישׁ לֹא נוֹעַז לְחַוּוֹת דַּעְתּוֹ עַל הַשְּׁבוּיָה בְּטֶרֶם הוֹצִיא הַשֻּׂלְטָן מִפִּיו אֶת מִשְׁפָּטוֹ עָלֶיהָ. וְהִנֵּה פָתַח סֶלִּים אֶת שְׂפָתָיו בִּכְבֵדוּת וְאָמַר:

– פְּנֵי הַשִּׁפְחָה חִוְּרִים. הַאִם לֹא הָיוּ עֵינַיִם בְּרֹאשׁ מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, כִּי עָלָה בְדַעְתּוֹ לְהַגִּישׁ לְפָנַי פֶּרַח נוֹבֵל כָּזֶה?!

כָּל הָעָם אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת הַמַּעֲנֶה הֵבִינוּ, כִּי לֹא מָצְאָה הָעַלְמָה חֵן בְּעֵינֵי הַשֻּׂלְטָן, וְהַכֹּל נָשְׂאוּ אֶת עֵינֵיהֶם אֶל הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל לִרְאוֹת אֶת הָרשֶׁם, אֲשֶׁר פֶּעֲלוּ הַדְּבָרִים עַל לִבּוֹ, וְאָזְנָם שָׁמְעָה אֶת קוֹלוֹ הַנִּמְרָץ:

– בַּת וֶנֶצִיָּה הִיא, שְׁבוּיַת חֶרֶב צִבְאוֹתַי, אֲשֶׁר הִתְנַפְּלוּ עַל אֳנִיַּת הָאוֹיֵב, אֲשֶׁר הָלְכָה לְקַפְרִיסִין, וּלְמִי הַיְפֵהפִיָּה הַזֹּאת אִם לֹא לַאֲדֹנִי הָרָם וְהַנִּשָׂא?

– בַּת וֶנֶצִיָּה? – סֶלִּים נָתַן עוֹד הַפַּעַם אֶת עֵינָיו הָעֲיֵפוֹת עַל לֵיאוֹנוֹרָה, אַךְ פָּנָיו הֵעִידוּ, כִּי הַפַּעַם הֵפִיקָה מִמֶּנּוּ רָצוֹן וּבְקוֹל רַךְ שָׁאַל אוֹתָהּ:

– מַה שְּׁמֵךְ?

אוּלָם הַשְּׁאֵלָה נֶאֶמְרָה בַלָּשׁוֹן הַתּוֹגָרִית, אֲשֶׁר לֹא הֵבִינָה לֵיאוֹנוֹרָה, וְלָכֵן עָנָה תַחְתֶּיהָ מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי: – לֵיאוֹנוֹרָה לְבֵית קְוִירִינִי. בְּאַרְמוֹן אָבִיהָ יָשַׁב דֻּכַּס נַקְסוֹס בִּהְיוֹתוֹ בְּוֶנֶצִיָּה. הִיא הָיְתָה בָאֳנִיָּה יַחַד עִם שְׁנֵי אַחֶיהָ, אֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ לְקַפְרִיסִין מֵאֵת מֶמְשַׁלְתָּם לְהָגֵן עַל הָאִי מִפְּנֵי חֵיל צִבְאוֹתֵינוּ.

יוֹסֵף הַנָּשִׂיא רָאָה וְשָׁמַע אֶת כָּל הַדְּבָרִים, אַךְ הוּא יָדַע, כִּי בְשָׁעָה זוֹ לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר. פָּנָיו הָיוּ חִוְּרִים וְלִבּוֹ חִשֵּׁב לְהִשָּׁבֵר, בִּרְאוֹתוֹ מַה קָּצְרָה יָדוֹ לְהַצִּיל אֶת הָאִשָּׁה הָאֲהוּבָה מִן הַצָּרָה אֲשֶׁר בָּאָה עָלֶיהָ. וּבְעוֹדֶנּוּ חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת, אִם לָגֶשֶׁת לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן מֵיטִיבוֹ וְאִישׁ חַסְּדֹו וּלְסַפֶּר לוֹ מָה הָאִשָּׁה הַזֹּאת לוֹ, וְהִנֵּה רָאוּ עֵינָיו אֶת לֵיאוֹנוֹרָה מוּבָלָה בִּידֵי הָאֲמָהוֹת וְהַסָּרִיסִים אֶל אַרְמוֹן הַשֻּׂלְטָן.

הֶהָמוֹן שָׁב אֶל זוֹלְלוּתוֹ וְאֶל סָבְאוֹ בְּכָל עֲלִיצוּתוֹ וּשְּׁאוֹנוֹ, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה דָבָר. לָאַחֲרוֹנָה הִבְעִירוּ אוּרֵי־שַׁעֲשׁוּעִים, וְהַשֻּׂלְטָן קָם מִמְּקוֹמוֹ לְאוֹת, כִּי כָלְתָה הַחֲגִיגָה. יוֹרֵשׁ הַנָּבִיא נִשָּׂא עַל אַפִּרְיוֹנוֹ אֶל אַרְמוֹנוֹ. וְהַשָּׂרִים וְהַיּוֹעֲצִים רוֹאֵי פְנֵי הַשֻּׂלְטָן נִפְרְדוּ וְהָלְכוּ אִישׁ אִישׁ לְבֵיתוֹ.

גַּם יוֹסֵף הַנָּשִׂיא שָׁב אֶל אַרְמוֹנוֹ סוֹעֵר וְזוֹעֵף כְּדֹב שַׁכּוּל. הוּא צָנַח עַל כִּסְאוֹ כְּמִתְיָאֵשׁ, אֵשׁ הַקַּדַחַת בָּעֲרָה בְּכָל עוֹרְקָיו. עוֹלָמוֹ חָשַׁךְ בַּעֲדוֹ וַיְהִי בְעֵינָיו כְּאִישׁ אֲשֶׁר כָּל תִּקְווֹתָיו נִכְזְבוּ בְּרֶגַע אֶחָד.

עַל מִפְתַּן הָאוּלָם צָעֲדוּ רַגְלֵי גְּרַצִיָּה דּוֹדָתוֹ, פְּנֵי הָאִשָּׁה הָעֲדִינָה הֵפִיקוּ אֵימָה וְיָגוֹן בְּלִי גְבוּל, בְּהִתְבּוֹנְנָהּ אֶל פְּנֵי יוֹסֵף הַמַּבִּיעִים יֵאוּשׁ, וְהִיא קָרְאָה בְּלֵב קָרוּעַ:

– הַאֻמְנָם קָרוּ אוֹתְךָ הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר רָאִיתִי בֶּחָזוֹן? הַאִם גָבְרוּ עָלֶיךָ שׂוֹנְאֶיךָ וּבְיָדָם עָלָה לְהָסִיר אֶת לֵב הַשֻּׂלְטָן מֵעָלֶיךָ? אוֹי לִי, מִי יָגֵן עַתָּה עַל עַמֵּנוּ, אִם אָבְדָה לוֹ חָסוּתֶךָ?

– לֹא, דּוֹדָתִי, הַצָּרָה בָּאָה הַפַּעַם לֹא עַל עַם יִשְׂרָאֵל, כִּי רַק עָלַי לְבַדִּי… בְּעֵינַי רָאִיתִי אֶת לֵיאוֹנוֹרָה נְתוּנָה בַּשֶּׁבִי וְאֵין בְּיָדִי לְהַצִּילָהּ…

וְהוּא סִפֶּר לְדוֹדָתוֹ אֶת פְּרָטֵי הַמִּקְרֶה, אֲשֶׁר אִנָּה לוֹ לִרְאוֹת שֵׁנִית אֶת לֵיאוֹנוֹרָה, לִהְיוֹת בְּקִרְבָתָהּ, לְמַעַן – הִפָּרֵד מֵעָלֶיהָ לָנֶצַח.

דּוֹנָה גְּרַצִיָּה שָׁקְעָה בְּמַחֲשָׁבוֹת, אַחֲרֵי כֵן נָשְׂאָה עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף, אֲשֶׁר יָשַׁב בְּכִסְאוֹ בְּלִי נֹעַ, וְקָרְאָה אֵלָיו:

– שְׁמַע נָא, בְּנִי, הֲזוֹכֵר אַתָּה אֶת אֲשֶׁר אָמַרְתָּ אֵלַי: “לֹא הָיִיתִי שֹׁוֶה בֶּאֱמוּנַת אַחַי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, הַשָּׂמִים בִּי תִּקְוָתָם לִגְאֻלָּה, לוּ נָתַתִּי לְרֶגֶשׁ הָאַהֲבָה לָאִשָּׁה לִמְשֹׁל בְּנַפְשִׁי בְּלִי גְבוּל”? וּמַה זֶּה הָיָה לְךָ הַיּוֹם, כִּי נֶהְפַּךְ לִבֶּךָ?

יוֹסֵף לֹא מָצָא בְּפִיו בָּרֶגַע הָרִאשׁוֹן דְּבָרִים לַעֲנוֹת לְדוֹדָתוֹ, אַךְ כַּעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים הִתְאוֹשֵׁשׁ וְאָמַר:

– הָהּ, דּוֹדָתִי, מַה קָּשֶׁה לוֹ לְאָדָם לְהַקְרִיב לְקָרְבָּן אֶת נַפְשׁוֹ! רַק לִפְנֵי שָׁבוּעוֹת מְעַטִּים נִדְמֶה הָיָה לִי, כִּי אַהֲבָתִי לְעַמִּי הִשְׁכִּיחָה מִלִּבִּי אֶת אַהֲבָתִי לְבַת וֶנֶצִיָּה, וְהַיּוֹם אֲנִי רוֹאֶה, כִּי נַפְשִׁי קְשׁוּרָה בְּנֶפֶשׁ לֵיאוֹנוֹרָה וּבִלְעָדֶיהָ חַיַּי אֵינָם חַיִּים.

– לֹא, בְּנִי, כָּכָה לֹא יְדַבֵּר אִישׁ, אֲשֶׁר בְּנֵי עַמּוֹ הִכְתִּירוּהוּ בְּשֵׁם נָשִׂיא, אֲשֶׁר לִבּוֹ הָגָה רַעְיוֹן נִשְׂגָּב לְקַבֵּץ אֶת פְּזוּרֵי יִשְׁרָאֵל וְלִגְאֹל אוֹתָם מִידֵי עָרִיצִים, אֲשֶׁר אֱלֹהִים נָתַן אֶת חִנּוֹ בְּעֵינֵי מוֹשֵׁל כַּבִּיר, לְמַעַן יִהְיֶה מָעֹז וּמִבְטָח לְעַמּוֹ הַנִּדְכָּא וְהַנַּעֲנֶה.

הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הִשְׁמִיעָה הָאִשָּׁה הַנִּפְלָאָה בְּקוֹל עַז וּבְעֵינַיִם מַזְהִירוֹת בְּאוֹר יְקָרוֹת הִדְהִימוּ אֶת לֵב יוֹסֵף הַנָּשִׂיא. מַה קָּטָן הָיָה בְּעֵינָיו לְעֻמַּת הָאִשָּׁה הַגְּדוֹלָה הַזֹּאת, הַנְּכוֹנָה לְכָל קָרְבָּן בְּעַד עַמָּהּ וֵאלֹהֶיהָ. הוּא יָשַׁב עוֹד שָׁעָה קַלָּה שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבָה, כְּאִלּוּ נֶאֱבַק עוֹד עִם לִבּוֹ, אַחֲרֵי כֵן הִתְעוֹרֵר פִּתְאֹם, קָם מִמּוֹשָׁבוֹ, וּבְגִשְׁתּוֹ אֶל דּוֹנָה גְּרַצִיָּה, אֲשֶׁר יָשְׁבָה מִמּוּלוֹ, כָּרַע לְפָנֶיהָ עַל בִּרְכָּיו וְאָמַר:

– דּוֹדָתִי כְּאֵם לִי, נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ, כִּי אֶעֱשֶׂה הַכֹּל לְמַעַן עַמִּי.

הִיא חִבְּקָה אֶת רֹאשׁוֹ, אַחַר נָשְׁקָה לוֹ בְּמִצְחוֹ וּשְׁפָתֶיהָ לָחֲשׁוּ: “יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ”.

 

פֶּרֶק יא: הַמִּלְחָמָה בְּקַפְרִיסִין    🔗

יְמֵי הַסְּתָו עָבְרוּ, גַּם יַרְחֵי הַחֹרֶף הִגִּיעוּ לְקִצָּם, וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא הִשְׁקִיעַ אֶת עַצְמוֹ בַּחֲזוֹנוֹ, כִּי עוֹד מְעַט וְהַשֻּׂלְטָן סֶלִּים יָשִׂים בְּרֹאשׁוֹ כֶּתֶר הַמְּלוּכָה עַל קַפְרִיסִין. הוּא כְבָר הֵכִין בְּאַרְמוֹנוֹ דֶּגֶל וְעָלָיו הַכְּתֹבֶת “יוֹסֵף נָשִׂיא מֶלֶךְ קַפְרִיסִין”.

אָמְנָם הַמִּכְתָּבִים אֲשֶׁר שָׁלַח יוֹסֵף אֶל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל וַעֲשִׁירָיו בַּאֲרָצוֹת רַבּוֹת עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ הַגְּדוֹלָה לְכַנֵּס נִדְּחֵי הָעָם הַיְּהוּדִי לְאֶרֶץ אַחַת וּלְיַסֵּד שָׁם מַמְלָכָה יְהוּדִית, לֹא עוֹרְרוּ הִתְלַהֲבוּת רַבָּה כַּאֲשֶׁר קִוָּה, וְרַבִּים הָיוּ אֲשֶׁר לָעֲגוּ לַחֲלוֹמוֹ, וְלֹא מְעַטִּים הָיוּ אֲשֶׁר רָאוּ בָּרַעְיוֹן הַזֶּה סַכָּנָה וְהִתְנַגְּדוּ לוֹ בְּכָל כֹּחָם, אַךְ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא קִוָּה, כִּי כַּאֲשֶׁר תַּגִּיעַ בְּשׂוֹרַת הַגְּאֻלָּה לַהֲמוֹנֵי עַם יִשְׂרָאֵל, הַנֶּאֱנָחִים וְהַנֶּאֱנָקִים בְּשִׁעְבּוּד הַגָּלוּת, יְמַהֲרוּ אֶל מְדִינָתוֹ בְּשִׂמְחָה רַבָּה וְיַכִּירוּ בּוֹ כְּגוֹאֵל.

אוּלָם בְּעוֹד יוֹסֵף הַנָּשִׂיא חוֹזֶה חֶזְיוֹנוֹת הַגְּאֻלָּה לְעַמּוֹ, לֹא טָמְנוּ יָדָם בַּצַּלַּחַת גַּם אוֹיְבָיו הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים אֲשֶׁר בַּחֲצַר הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים. בְּיִחוּד חָתַר תַּחְתָּיו רֹאשׁ אוֹיְבָיו, הוּא הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, אֲשֶׁר לֹא יָכֹל לִסְלֹחַ לִירִיבוֹ, כִּי הִטָּה אֶת לֵב הַשֻּׂלְטָן לְהַסְכִּים לְמִלְחָמָה עִם וֶנֶצִיָּה, שֶׁסּוֹקוֹלִי הִתְנַגֵּד לָהּ בְּכָל מְאֹדוֹ.

בַּתְּחִלָּה נִסָּה לְדַבֵּר עִם הַשֻּׂלְטָן, כִּי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא יָעַץ עֵצָה לַעֲרֹךְ מִלְחָמָה עִם וֶנֶצִיָּה לֹא לְטוֹבַת תּוֹגַרְמָה, כִּי אִם בִּרְצוֹנוֹ לְיַסֵּד לַיְּהוּדִים מְלוּכָה בְּקַפְרִיסִין וְלִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם.

אַחֲרֵי כֵן עָשָׂה הֶעָרוּם נִסָּיוֹן לְעוֹרֵר בְּלֵב הַשֻּׂלְטָן קִנְאַת גֶּבֶר, בְּסַפְּרוֹ לוֹ עַל אַהֲבָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַנָּשִׂיא לְבַת אֲצִילֵי וֶנֶצִיָּה, לְלֵיאוֹנוֹרָה הַיָּפָה הַיְקָרָה לוֹ, וְהוּא מִתְאַבֵּל כָּל הַיָּמִים כִּי לֻקְּחָה מִמֶּנּוּ.

אוּלָם אַחֲרֵי אֲשֶׁר הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים לֹא הִטָּה אֹזֶן לְדִבּוֹת הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל, מֵאַהֲבָתוֹ הָרַבָּה לְיוֹסֵף יְדִידוֹ הַנֶּאֱמָן, יָגַע וּמָצָא מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת.

הוּא יָדַע, כִּי הַשֻּׂלְטָן הוֹגֶה אַהֲבָה וְכָבוֹד לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא מֵרֹב אֱמוּנָתוֹ בְּחָכְמָתוֹ שֶׁל הַיְּהוּדִי, אֲשֶׁר בְּיָדוֹ לְנַהֵל אוֹתוֹ בְּעֵצָה טוֹבָה בְּעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה וְלִהְיוֹת מֵלִיץ בֵּינוֹ וּבֵין שָׂרֵי הַמַּמְלָכוֹת הַנָּכְרִיּוֹת, וְעַל כֵּן בִּקֵּש מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי וּמָצָא חָכָם יְהוּדִי אַחֵר, הוּא רַבִּי שְׁלֹמֹה בֶּן נָתָן אַשְּׁכְּנָזִי, וּבְכָל כֹּחוֹ הִתְאַמֵּץ לְקָרֵב אוֹתוֹ עַד לִפְנֵי כִסֵּא הַשֻּׂלְטָן, אֲשֶׁר הִתְחִיל לְהַטּוֹת אֹזֶן לְאִמְרוֹת הֶחָכָם הַיְּהוּדִי וְלַעֲצוֹתָיו. וְאִם אֶל דִּבּוֹת מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי עַל יוֹסֵף לֹא שָׂם הַשֻּׂלְטָן לֵב, כִּי עַל כֵּן יָדַע אֶת שִׂנְאָתוֹ שֶׁל הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל לִידִידוֹ הַיְּהוּדִי, הִנֵּה עָלָה בִידֵי הַיּוֹעֵץ הַיְּהוּדִי הֶחָדָשׁ לִנְטֹעַ נֵטַע הַחֶשֶׁד וְהַסָּפֵק בְּלֵב הַשֻּׂלְטָן, אִם כָּל דִּבְרֵי יוֹסֵף וּמַעֲשָׂיו נְכוֹנִים הֵם וְנֶאֱמָנִים.

אוּלָם יוֹסֵף לֹא יָדַע מְאוּמָה מִכָּל הַנַּעֲשֶׂה מִסְּבִיבָיו. מֵרֹב בִּטְחוֹנוֹ בְּחַסְדֵי הַשֻּׂלְטָן אֵלָיו לֹא עָלְתָה בְּלִבּוֹ מַחֲשָׁבָה, כִּי לֵב יְדִידוֹ יָסוּר מֵעָלָיו. וְכַאֲשֶׁר בָּא לִפְנֵי כִסֵּא הַשֻּׂלְטָן לְבַקֵּשׁ מִמֶּנּוּ, כִּי יִתֵּן לוֹ לִנְסֹעַ אֶל הָעִיר קַפְרִיסִין, וְהַשֻּׂלְטָן נָתַן לוֹ עַל נְקַלָּה אֶת הָרִשְּׁיוֹן אֲשֶׁר שָׁאַל, רָאָה יוֹסֵף בָּזֶה רַק אוֹת, כִּי גְדוֹלָה אַהֲבַת הַשֻּׂלְטָן אֵלָיו עַד כִּי לֹא יִמְנַע מִמֶּנּוּ דָבָר, וְהוּא לֹא הֵבִין כִּי לֵב הַשֻּׂלְטָן אֵלָיו לֹא כִתְמוֹל שִׁלְשֹׁם.

רַק דּוֹנָה גְּרַצִיָּה לְבַדָּהּ לֹא שָׂמְחָה לִשְּׁמֹעַ, כִּי יוֹסֵף אוֹמֵר לְהִתְרַחֵק לְיָמִים רַבִּים מֵעִיר הַמְּלוּכָה. לִבָּהּ אָמַר לָהּ, כִּי בְאֵין יוֹסֵף לְנֶגֶד עֵינֵי הַשֻּׂלְטָן יֵקַל לְאוֹיְבָיו לַחְתֹּר תַּחְתָּיו וּלְדַבֵּר עָלָיו רָעוֹת. וְכַאֲשֶׁר נִפְרְדָה מֵעַל בֶּן אָחִיהָ, אֲשֶׁר יָרַד בָּאֳנִיָּה, לֹא יָכְלָה הָאִשָּׁה הַנְּדִיבָה לְהִתְאַפֵּק וּמֵעֵינֶיהָ יָרַד זֶרֶם דְּמָעוֹת, וּשְׂפָתֶיהָ לָחֲשׁוּ תְּפִלָּה לֵאלֹהִים, כִּי יִשְּׁמֹר עַל יוֹסֵף.

__________________

לְקוֹל רַעַם כְּלֵי תוֹתָח, תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת וְרַעַשׁ תֻּפִּים יָרַד צִי הָעוֹתוֹמַנִים הַגָּדוֹל אֶל הַיָּם, וְכַעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים רָאוּ אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיּוֹשְׁבִים בָּאֳנִיּוֹת אֶת הָאִי הַנֶּאְדָּר וְהַמְבֹרָךְ, אֲשֶׁר אֵלָיו שָׁאָפוּ. פְּנֵי שָׂרֵי הַצָּבָא מוּסְטָפָה וּפִיאַלָּה וְכָל הַפַּחוֹת וְהַפְּקִידִים הָעוֹמְדִים עַל יָדָם הֵפִיקוּ אוֹתוֹת שִׂמְחָה וַעֲלִיצוּת לִקְרַאת הַכִּבּוּשׁ הַנָּכוֹן לָהֶם.

לֹא כֵן יוֹסֵף הַנָּשִׂיא; הוּא נָשָׂא עֵינָיו אֶל הָאֲדָמָה הַבְּרוּכָה וְהַפּוֹרִיָּה. לְפָנָיו הִשְׂתָּרֵעַ חוֹף נֶחְמָד, עָטוּף דֶּשֶׁא עֵשֶׂב. מִתּוֹךְ מֶרְחַק הַתְּכֵלֶת הִתְנוֹסְסוּ רֻכְסֵי הָרִים, הַנֶּאֱחָזִים זֶה בָּזֶה כְּיוֹצְאִים בִּמְחוֹלוֹת. פֹּה יַעַמְדוּ הַתְּמָרִים וְהַבְּרוֹשִׁים, וְרוּחַ חֲרִישִׁית תָּפוּחַ בָּהֶם וְתָנִיעַ אֶת פֹּארוֹתֵיהֶם, וּשְׁמֵי תְכֵלֶת זַכִּים פְּרוּשִׂים עַל כָּל הַמַּרְאֶה הַזֶּה; וּמִמְּרוֹמֵי הַשָּׁמַיִם יִזְרַח אוֹר יְקָרוֹת עַל פְּנֵי הֶהָרִים וְהָעֲמָקִים, הֶעָרִים וְהַמּוֹשָׁבוֹת, הַיָּם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ, וּמַרְאֵה כָל הַיְקוּם מִסָּבִיב כְּמַרְאֶה גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּאֶרֶץ הַפְּלָאוֹת הַזֹּאת.

וּבְהַעֲלוֹתוֹ עַל לִבּוֹ אֶת הַמִּלְחָמָה הַקָּשָׁה, אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה שַׁמּוֹת בָּאִי הַיָּפֶה הַזֶּה וְתָבִיא מָוֶת וְחָרְבָּן עַל רִבְבוֹת אֲנָשִׁים הַיּוֹשְׁבִים לָבֶטַח, הִתְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ רֶגֶשׁ הַחֶמְלָה עַל בְּנֵי אָדָם, וְהַמִּלְחָמָה הָיְתָה בְּעֵינָיו מַרְאֵה זְוָעָה. אָמְנָם לֹא הֵטִיל סָפֵק אַף רֶגַע, כִּי סוֹף הַנִּצָּחוֹן לָבוֹא לְחֵיל תּוֹגַרְמָה, אַךְ בְּעֵינֵי רוּחוֹ רָאָה אֶת נוֹרְאוֹת הַמִּלְחָמָה, אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא הַשּׁוֹאֲפִים לַקְּרָב וְעֵינֵיהֶם לִשְׁלַל הָאוֹיֵב אֲשֶׁר יֶאֱסֹפוּ. מָה רַב וְעָצוּם הַחַיִל אֲשֶׁר בָּא לַמִּלְחָמָה! תִּשְׁעַת אֲלָפִים יַנִּיטֱשָׁרִים, הֵם גִּבּוֹרֵי הַחַיִל בְּמַמְלֶכֶת הָעוֹתוֹמַנִים, כְּאַרְבָּעִים אֶלֶף רַגְלִי, כִּשְׁלשֶׁת אֲלָפִים פָּרָשִׁים, מַלָּחִים וְחוֹבְלִים, נוֹהֲגֵי הַפְּרָדִים וְשׁוֹמְרֵי הַכֵּלים – הַכֹּל יַחַד כְּמֵאָה אֶלֶף אִישׁ.

בְּקוֹל תְּרוּעַת אַלְלַהּ קָפְצוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא אֶל הַחוֹף, נָטוּ שָׁם אֶת אָהֳלֵיהֶם לְעֵינֵי הֶהָמוֹן הַנָּמוֹג מִפַּחַד, וַיַּחֲנוּ שָׁם יָמִים רַבִּים, עַד אֲשֶׁר הֶעֱלוּ אֶת כָּל כְּלֵי נִשְׁקָם אֶל הַיַּבָּשָׁה וְהֵכִינוּ הַכֹּל לְמַסַּע הַמַּחֲנוֹת.

הָעִיר לַפֶטְרִי הַקְּרוֹבָה לְלֵימָזוֹל, אֲשֶׁר אֵלֶיהָ בָּאוּ גְּדוּדֵי הַתּוֹגְרִים רִאשׁוֹנָה, מִהֲרָה לִפְתֹּחַ לָהֶם אֶת שְׁעָרֶיהָ וְלֹא קָרְאָה עֲלֵיהֶם מִלְחָמָה. וְשַׂר הַצָּבָא מוּסְטָפָה אָמְנָם לֹא עָשָׂה רַע עִם אַנְשֵׁי הָעִיר וְלֹא לָקַח מֵהֶם מְאוּמָה. הַנִּצָּחוֹן הָרִאשׁוֹן הָיָה גָדוֹל וְאַדִּיר וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא שָׂמַח עָלָיו שִׂמְחָה גְדוֹלָה, וְהוּא אָמַר לִפְנוֹת אֶל יוֹשְׁבֵי הָאִי בִּקְרִיאָה: “הִכָּנְעוּ מִפָּנֵינוּ בְשָׁלוֹם, הַשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיכֶם אֶת עֹל וֶנֶצִּיָה, הַמְּטִילָה עַל הָאִי מִסִּים כְּבֵדִים, וְעִבְרוּ אֵלַי וְאָנֹכִי אֲבִיאֲכֶם אֶל הַמְּנוּחָה וְאֶל הַנַּחֲלָה”. אוּלָם מֵרָחוֹק הִתְנַשְּׂאוּ מִבְצְרֵי נִיקוֹזִיָּה וּפַמְגּוֹסְטָה כְּסַלְעֵי מָגוֹר, וּבָהֶם יָשְׁבוּ אֲנָשִׁים גִּבּוֹרֵי כֹחַ מְלֻמְּדֵי מִלְחָמָה, אֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ מֵאֵת וֶנֶצִיָּה לְהָגֵן עַל נַחֲלָתָם בְּחַרְבָּם וּבַחֲנִיתָם. וַאֲנָחָה פָּרְצָה מִלֵּב יוֹסֵף, בִּרְאוֹתוֹ כִּי תִקְוַת שָׁוְא הִיא, אֲשֶׁר אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה יַנִּיחוּ נִשְׁקָם מִידֵיהֶם בְּלִי שֶׁפֶךְ דָּם רָב.

וְכָאֲשֶׁר כָּבְדָה עַל הַתּוֹגְרִים לָשִׂים מָצוֹר עַל שְׁתֵּי הֶעָרִים בְּפַעַם אַחַת, חִלְּקוּ אֶת הָעֲבוֹדָה לִשְׁנָיִם. פִיאַלָּה אָמַר לָצוּר עַל הָעִיר פַמְגּוֹסְטָה הַיּוֹשֶׁבֶת לְחוֹף יָם וְלֹא לָגֶשֶׁת אֶל נִיקוֹזִיָּה הַבְּצוּרָה אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הָאִי. כַּדָּבָר הַזֶּה יָעַץ גַּם יוֹסֵף. אַךְ לֹא כֵן הָיְתָה מַחֲשֶׁבֶת מוּסְטָפָה. הָאוֹצָרוֹת הָעֲשִׁירִים אֲשֶׁר בָּעִיר הַמַּעֲטִירָה נִיקוֹזִיָּה מָשְׁכוּ זֶה כְּבָר אֶת לִבּוֹ אֲלֵיהֶם. עוֹד בְּשִׁבְתּוֹ בְּקוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל הָיוּ כָל שְׁאִיפוֹתָיו רַק אֶל הַשָּׁלָל אֲשֶׁר יִמָּצֵא בְּעִיר רַבָּתִי־עָם זוֹ. וּשְׁנֵי מְרַגְּלִים יְוָנִים, אֲשֶׁר נִמְלְטוּ בַסֵּתֶר מִן הָעִיר, הִגִּידוּ לוֹ, כִּי יוּכַל לַהֲרֹס אֶת הַמִּבְצָר עַל נְקַלָּה, גַּם תֵּאֲרוּ לוֹ אֶת מְבוֹאֵי הָעִיר וְאֶת מוֹצָאֶיהָ, עַד כִּי תְשׁוּקָתוֹ לִלְכֹּד אֶת הָעִיר גָּבְרָה שִׁבְעָתָיִם. גַּם הַפַּחוֹת וְהַפְּקִידִים, אֲשֶׁר לִבָּם אַף הֵם הָלַךְ אַחֲרֵי הַשָׁלָל וְהַבִּזָּה, הָיוּ בְדֵעָה אַחַת עִמּוֹ. וּבְלֵב כּוֹאֵב רָאָה יוֹסֵף, כִּי תִּקְוָתוֹ לְהִמָּנַע מִנּוֹרְאוֹת הַמִּלְחָמָה לֹא תָבוֹא.

מוּסְטָפָה נִהֵל אֶת חֵילוֹ הַשּׁוֹאֵף קְרָבוֹת אֶל מוּל חוֹמַת הָעִיר נִיקוֹזִיָּה. וּבְהַגִּיעוֹ עַד הָעִיר, צִוָּה לְהַקִּיף אֶת הַחוֹמָה הַבְּצוּרָה, וּמֵרֹאשׁ שָׂמַח לִבּוֹ עַל הַנִּצָּחוֹן אֲשֶׁר יִנְחַל בְּקָרוֹב.

אוּלָם מִלְחָמָה עַזָּה וַאֲיֻמָּה הִתְחוֹלְלָה. רַבִּים וַעֲצּוּמִים הָיוּ חַלְלֵי הַצָּרִים אֲשֶׁר הִשְׂתָּעֲרוּ עַל הַחוֹמָה, כִּי נָפְלוּ גְדוּדִים גְּדוּדִים תַּחַת מַבּוּל חִצֵּי הַוֶּנֶצִיָּנִים. לְעֻמַּת קוֹל הֲמוֹן הַתּוֹגְרִוֹם “אַלְלַהּ יַל אַלְלַהּ!” (אֱלֹהִים הוּא הָאֱלֹהִים!) נִשְׁמְעָה תְּרוּעַת מִלְחָמָה מֵאַלְפֵי פִּיוֹת הַנּוֹצְרִים: “חֶרֶב לַה' וּלְסַן מַרְקוּס!” אַךְ לִפְנֵי הַשְּׁעָרִים וְעַל הַסּוֹלְלוֹת הֵנִיף הַמָּוֶת אֶת חֶרְמְשׁוֹ גַּם עַל הַוֶּנֶצִיָּנִים וְחֵיל קַפְרִיסִין ויַּעַשׂ בָּהֶם שַׁמּוֹת.

בְּצַעַר וּבִכְאֵב הִבִּיט יוֹסֵף עַל מַחֲזוֹת הַמְּהוּמָה וְהַמְּבוּכָה וְהַמְּבוּסָה, הַהֶרֶג וְהַהֶרֶס אֲשֶׁר נִגְלוּ לְעֵינָיו. לַשָּׁוְא הִתְאַמֵּץ לִמְנֹעַ אֶת חֵילוֹ מִשֶּׁפֶךְ דְּמֵי נְקִיִּים חִנָּם. לַשָּׁוְא פָּנָה אֶל מוּסְטָפָה וְיֶתֶר פְּקִידֵי הַחַיִל לַעְצֹר אֶת מַעֲשֵׂי הָאַכְזְרִיוּת. שׁוֹמֵעַ לֹא הָיָה לוֹ.

וְכַאֲשֶׁר נִסָּה יוֹסֵף לְהַזְכִּיר, כִּי הוּא הַמְפַקֵּד עַל כָּל הַמַּחֲנוֹת, וְלֹא יַעַבְרוּ יָמִים רַבִּים וְלוֹ תִהְיֶה הַמְּלוּכָה בְּקַפְרִיסִין בִּדְבַר הַשֻּׂלְטָן, וְלָכֵן עַל מוּסְטָפָה לִשְׁמֹעַ בְּקוֹלוֹ, מָצָא שַׂר הַצָּבָא עֹז בְּנַפְשׁוֹ לַעֲנוֹת לוֹ קָשׁוֹת, כִּי אֵינֶנּוּ מַאֲמִין בְּנֵזֶר הַמְּלוּכָה הַנָּכוֹן בְּיָדוֹ…

אָז זָכַר יוֹסֵף אֶת דִּבְרֵי דוֹדָתוֹ, כִּי רַבּוּ אוֹיְבָיו הַחוֹתְרִים תַּחְתָּיו. הוּא הֶעֱלָה עַל לִבּוֹ אֶת הֲלִיכוֹת הַשָּׂרִים וְהַפַּחוֹת עִמּוֹ בַּיָּמִים הָאַחֲרוֹנִים וְהִכִּיר וְהֵבִין, כִּי אָמְנָם לֹא פַחַד שָׁוְא פָּחֲדָה דוֹדָתוֹ. רֶגַע אֶחָד חָלְפָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ, אוּלַי יְמַהֵר לָשׁוּב אֶל הַשֻּׂלְטָן הָאַדִּיר מָגִנּוֹ וְלִשְּׁאֹל מִמֶּנּוּ פֵּשֶׁר דָּבָר, אַךְ בָּרֶגַע הַשֵּׁנִי הֶחְלִיט, כִּי בְשָׁעָה כָּזוֹ טוֹב כִּי יֵשֵׁב בְּקַפְרִיסִין עַל אַפּוֹ וְעַל חֲמָתוֹ שֶׁל שַׂר הַצָּבָא.

וְאָמְנָם נִשְׁאַר שָׁם יוֹסֵף וְלֹא עָזַב אֶת שְׂדֵה הַמַעֲרָכָה. וְאַף כִּי לִבּוֹ דָּאַב לְמַרְאֵה נַחֲלֵי הַדָּמִים וּלְמִשְּׁמַע אֶנְקוֹת הַחֲלָלִים, אַךְ חָכְמָתוֹ מְנָעַתְהוּ מִבּוֹא בְּרִיב עִם מוּסְטָפָה. וְכַאֲשֶׁר קָצָה נַפְשׁוֹ בְּמַרְאוֹת הַהֶרֶג וְהַהֶרֶס אֲשֶׁר יַעֲשׂוּ הָרַבִּים בַמְּעַטִּים, הַגִּבּוֹרִים בַּחַלָּשִׁים, עָלָה בְּלִבּוֹ לְהִסָּפַח עַל הַחַיִל, אֲשֶׁר נִשְׁלְחוּ לָצוּר עַל פַמְגוֹסְטָה, אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדוֹ לְדַבֵּר עַל לֵב אַנְשֵׁי פַמְגוֹסְטָה לְהִכָּנַע מִפָּנָיו וּלְהָגֵן עַל הָאִי מֵחָרְבָּן.

וּבִהְיוֹתוֹ אִישׁ גְּלוּי לֵב, נִגַּשׁ יוֹסֵף אֶל מוּסְטָפָה וַיְסַפֶּר לוֹ אֶת מַחְשַׁבְתּוֹ. בְּדוּמִיָּה שָׁמַע הָאַכְזָר אֶת הַדְּבָרִים, וְאַחֲרֵי כֵן עָנָהוּ, בְּנָשְׂאוֹ אֵלָיו אֶת עֵינָיו הַחוֹדְרוֹת: – מֵאָז עָלִינוּ עַל אַדְמַת קַפְרִיסִין, נֶהְפַּךְ לֵב הַדֻּכָּס מִנַּקְסוֹס. הוּא, מְחוֹלֵל הַמִּלְחָמָה הַזֹּאת, יְדַבֵּר הַיּוֹם כְּתִינוֹק. הֲבָזֶה יִגְדַּל כְּבוֹדֵנוּ, אִם לֹא נַרְאֶה לָאוֹיֵב אֶת כֹּחַ יָדֵנוּ? וְאַתָּה, אֲדוֹנִי הַדֻּכָּס, הִשָּׁמֶר נָא לְנַפְשֶׁךָ! חֶמְלָתְךָ עַל אוֹיְבֵי אֲדוֹנְךָ תָּעִיד בְּךָ, כִּי לְאוֹהֲבִים נֶחְשְׁבוּ לָךְ. וְאִם תַּגִּיעַ הַשְּׁמוּעָה הַזֹּאת לְאָזְנֵי הַפַּדִּישַׁךְ, לֹא תִנָּקֶה.

הַדְּבָרִים הָאֵלָּה, הַמְּלֵאִים גַּאֲוָה וְאַכְזְרִיּוּת, הֶעֱלוּ אֶת חֲמַת יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וְהוּא עָנָה דְּבָרִים נִמְרָצִים:

– הַאִם נִשְׁלַחְתָּ לְקַפְרִיסִין לָשִׁים קֵץ לְחַיֵּי הַתּוֹשָׁבִים הַשְּׁקֵטִים, לְכַלּוֹת בָּאֵשׁ אֶת מוֹשְׁבוֹת הָאִי הַנֶּחְמָד, לִרְמֹס בְּרַגְלֵי אָדָם וּבְהֵמָה אֶת כָּל הַגַּנִּים וְהַכְּרָמִים? הֲכָזֶה יִהְיֶה מַעֲשֵׂה עֶבֶד נֶאֱמָן לַאֲדוֹנָיו? הַאִם לֹא תֵדַע, כִּי לֹא יַעַבְרוּ יָמִים רַבִּים וְהָאִי הַזֶּה יִהְיֶה לַאֲחֻזַּת עוֹלָם לְמוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים? וְאִם יִשְׁאַל סֶלִּים מָחָר אֶת אַחַד הַוִּיזִירִים: “מָה הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר עֲשִׁיתֶם?” – וְאָמַר: “כֹּה צִוָּה מוּסְטָפָה!” אַךְ אֲנִי הוֹלֵךְ מִזֶּה אֶל הַמַּחֲנֶה הַחוֹנֶה לְיַד חוֹמַת פַמְגוֹסְטָה.

שַׂר הַצָּבָא קִמֵּט אֶת פָּנָיו וּבִצְחוֹק מָהוּל בְּלַעַג עַל שְׂפָתָיו עָנָה:

– אִם זֶה רְצוֹן הַדֻּכָּס, יַעֲשֶׂה לוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינָיו, אַךְ אָנֹכִי אֶעֱשֶׂה כְּבִינָתִי. לֹא אֶתֵּן לְאִישׁ לְהָבִיא רָעָה עַל הַשַּׁלִיט הַגָּדוֹל בִּסְטַמְבּוּל. אַתָּה לֵךְ לְשָׁלוֹם וַאֲנִי – לְמִלְחָמָה. בְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר אֶעֱבֹר עִם חֵילִי לֹא אַשְׁאִיר שָׂרִיד וּפָלִיט, וְנִרְאֶה מִי מִמֶּנּוּ יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי מוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים.

יוֹסֵף הֵבִין, כִּי לֹא יוּכַל לְעוֹלָם לַהֲפֹךְ אֶת לֵב הָאֶבֶן לְבָשָׂר, וְלָכֵן לֹא עָנָה דָבָר וַיְמַהֵר לָלֶכֶת לְדַרְכּוֹ. לֹא הִרְחִיק עוֹד הַדֻּכָּס לָלֶכֶת וּמוּסְטָפָה קָרָא אֵלָיו אֶת סוֹפֵר־הַחֶרֶשׁ וַיְצַוֵּהוּ לַעֲרֹךְ שְׁנֵי מִכְתָּבִים, הָאֶחָד לְמֻחֲמַד סוֹקוֹלִי וְהַשֵּׁנִי עַל שֵׁם אַבּוּ־סוֹעוּד, הַשֵּׁיךְ אִיל אִיסְלַאם.

מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי שָׂמַח עַל הַמִּכְתָּב, לֹא עַל בְּשׂוֹרַת הַנִּצְחוֹנוֹת שֶׁל מוּסְטָפָה, אֲשֶׁר לֹא נֶחְשְׁבוּ בְעֵינָיו, כִּי אִם עַל הָרִיב אֲשֶׁר פָּרַץ בֵּין שַׂר הַצָּבָא וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא, אֲשֶׁר הִרְבָּה מוּסְטַפָה לְתָאֵר אוֹתוֹ לִפְנֵי הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל וַיְסַפֵּר בִּגְנוּתוֹ.

וּמֻחֲמַד סוֹקוֹלִי אָמַר לְצִיר מוּסְטָפָה, אֲשֶׁר הֵבִיא לוֹ אֶת הַמִּכְתָּב:

– אָכֵן פָּקַח אֲדוֹנְךָ סוֹף סוֹף עֵינָיו לְהָבִין, כִּי לֹא טוֹב עָשָׂה בְּהִתְחַבְּרוֹ עִם הַדֻּכָּס הַיְּהוּדִי, יְדִיד סֶלִּים. אוּלָם יִשָּׁמֵר נָא מוּסְטָפָה לְבַל יָשִׂים הַדֻּכָּס בִּלְשׁוֹנוֹ הָרַכָּה מִכְשׁוֹל לְפָנָיו עַל דֶּרֶךְ הַנִּצְחוֹנוֹת הַבָּאִים.

מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי הֶאֱמִין, כִּי עַתָּה נָפֹל יִפֹּל אוֹיְבוֹ הַיְּהוּדִי לְפָנָיו. אָמְנָם הוּא לֹא שָׂם לִבּוֹ לַעֲצַת מוּסְטָפָה לְהַלְשִׁין עַל יוֹסֵף הַנָּשִׂיא לִפְנֵי הַשֻּׂלְטָן, אַךְ תַּחְבּוּלָתוֹ לְקָרֵב אֶל חֲצַר הַשַּׁלִּיט אֶת שְׁלֹמֹה אַשְּׁכְּנָזִי הִצְלִיחָה, וְהוּא יָדַע, כִּי בְּשׁוּב יוֹסֵף מִן הָאִי קַפְרִיסִין, יִמְצָא אִישׁ אַחֵר עַל מְקוֹמוֹ, וַעֲטֶרֶת מְלוּכַת קַפְרִיסִין לֹא תִהְיֶה עַל רֹאשׁוֹ.

בֵּין כֹּה וָכֹה עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת וְקֵץ הַמָּצוֹר לֹא נִרְאָה עוֹד; נֶפֶשׁ מוּסְטָפָה קָצָה בְתוֹחֶלֶת מְמֻשָּׁכָה, וְהוּא גָמַר בְּלִבּוֹ לְנַסּוֹת עוֹד הַפַּעַם לְהַבְקִיעַ אֵלָיו אֶת מִבְצַר נִיקוֹזִיָּה בְּרַעַם מִלְחָמָה. הוּא הִצְלִיחַ לְהַלְהִיב אֶת לִבּוֹת גִּבּוֹרֵי הַמִּלְחָמָה, בְּתָאֲרוֹ לִפְנֵיהֶם אֶת הַשָּׁלָל הָרַב אֲשֶׁר יִמְצְאוּ וּבְאָמְרוֹ לָהֶם, כִּי לֹא יִכְבַּד מֵהֶם לַהֲרֹס אֶת חוֹמוֹת הָעִיר, אֲשֶׁר רַבּוּ בָהֶן הַפְּרָצוֹת וְהַבְּקִיעִים. לְאַט וּבִדְמָמָה הֵכִינוּ אֶת כָּל הַדָּרוּשׁ לְמִלְחָמָה. הַלַּיְלָה פָּרַשׂ אֶת צִלּוֹ עַל פְּנֵי הַבִּקְעָה, וּבְחֶשְׁכַת הָעֲרָפֶל הֵגִיחוּ אַרְבַּעַת אֲגַפֵּי הַמַּחֲנֶה הַכָּבֵד מִמַּחֲבוֹאָם וְהִתְגַּנְּבוּ אֶל חוֹמַת נִיקוֹזִיָּה מֵאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. אַךְ גַּם שׁוֹמְרֵי הַמִּבְצָר לֹא נָמוּ וְלֹא יָשְׁנוּ, אַף כִּי כָלָה כֹחָם בְּרָעָב וּבְמַחְסוֹר. וּבְטֶרֶם יַעֲלוּ הַטֻּרְקִים אֶל הַחוֹמָה, נִשְׁמַע רַעַשׁ קוֹל פַּעֲמוֹנִים עַל הַמִּגְדָּלִים וְקוֹל רַעַם כְּלֵי־תוֹתָח מֵעַל הַקִּירוֹת. וּמְטַר חִצִּים וַאֲבָנִים יָרַד בְּלִי חָשָׂךְ עַל רָאשֵׁי גְדוּדֵי מוּסְטָפָה. וְכַאֲשֶׁר הֶעְפִּילוּ לַעֲלוֹת עַל הַסּוֹלְלוֹת, נֶאֶלְצוּ לְהִסּוֹג אָחוֹר. עַד מְהֵרָה מָלְאוּ הַחֲרִיצִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב גּוּפוֹת חֲלָלִים וּפְצוּעִים עַד אֶפֶס מָקוֹם.

לַשָּׁוְא נָתַן שַׂר הַצָּבָא פְּקֻדּוֹת עַל פְּקֻדּוֹת לְשָׂרֵי הַגְּדוּדִים, לְבַל יָעֵזּוּ לְהִסּוֹג אָחוֹר, כִּי גִבּוֹרֵי מוּסְטָפָה נֶהֶדְפוּ וְנָפוֹצוּ כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. וּמֵעַל מְרוֹמֵי הַסּוֹלְלוֹת נִשְׁמַע קוֹל תְּרוּעַת נִצָּחוֹן מִפִּי חֵיל וֶנֶצִיָּה וְאֶזְרְחֵי קַפְרִיסִין.

אוּלָם שִׂמְחַת הַנְּצוּרִים לֹא אָרְכָה, כִּי בְעוֹד הֵם יוֹשְׁבִים וְחוֹגְגִים אֶת נִצְחוֹנָם, הִתְאַזְּרוּ הַתּוֹגְרִים וְהִשְּׂתָּעֲרוּ עַל הַחוֹמָה מִמָּקוֹם אֲשֶׁר לֹא פִלְּלוּ שׁוֹמְרֵי הַמִּבְצָר, וּגְדוּדִים גְּדוּדִים מִצִּבְאוֹת הָעוֹתוֹמַנִים נָהֲרוּ אֶל הַמִּבְצָר, וְהֵם פָּרְצוּ אֶל הַבָּתִּים לִשְׁלֹל שָׁלָל וְלָבֹז בַּז. אַנְשֵׁי הַחַיִל נַהְפְּכוּ לְשׁוֹדְדֵי יָעַר. בְּאַכְזְרִיּוּת נָקָם עָרְכוּ טֶבַח לִבְנֵי הָעִיר, לֹא חָמְלוּ עַל זָקֵן וָנַעַר, כָּל אִישׁ מִהֵר לֶאֱסֹף לוֹ כֶסֶף וְזָהָב בְּטֶרֶם יַעֲלֶה הַכֹּל בָּאֵשׁ וְנִיקוֹזִיָּה תִּהְיֶה שְׁמָמָה.

וְהַשְּׁמוּעָה הַנּוֹרָאָה עַל אָבְדַן חוֹמַת נִיקוֹזִיָּה פָּשְׁטָה עַד מְהֵרָה בְּכָל רַחֲבֵי הָאִי, וּבְכָל מָקוֹם אֲשֶׁר הִגִּיעָה הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה הָיָה אֵבֶל גָּדוֹל לַתּוֹשָׁבִים הַקַּתּוֹלִים. אִם לֹא יָכְלָה נִיקוֹזִיָּה הַבְּצוּרָה לַעֲמֹד בִּפְנֵי גְבוּרַת הַטֻּרְקִים, מִי יָעֵז עוֹד לְהַחֲזִיק מַעֲמָד? בַּמֶּה נֶחְשְׁבוּ יֶתֶר הֶעָרִים הַבְּצוּרוֹת שֶׁל הָאִי לְעֻמַּת חֹסֶן עִיר הַמַּמְלָכָה? רַק אֶל פַמְגוֹסְטָה הָיוּ עוֹד נְשׂוּאוֹת עֵינֵי בְנֵי וֶנֶצִּיָּה, תּוֹשָׁבֵי קַפְרִיסִין. הִיא הָיְתָה שְׁאֵרִית תִּקְוָתָם וּמִבְטַח עֻזָּם, אֲשֶׁר בְּנָפְלָהּ וְאָבַד כָּל כְּבוֹד וֶנֶצִיָּה.

שָׂרֵי הַצָּבָא, אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם הָיָה לְהָגֵן עַל פַמְגוֹסְטָה, יָדְעוּ אֶת הָאָסוֹן הַנּוֹרָא הַמְרַחֵף עַל רֹאשָׁם, וְכֻלָּם הִתְאַחֲדוּ לַעֲבֹד לְטוֹבַת אֶרֶץ מוֹלַדְתָּם וּלְהָגֵן עַל כְּבוֹדָהּ עַד נֵטֶף דָּמָם הָאַחֲרוֹן. יוֹמָם וָלַיְלָה בִּקְּשׁוּ עֵצוֹת וְתַחְבּוּלוֹת, בַּמֶּה לְהַצִּיל אֶת עִירָם מֵהֶרֶס וַאֲבַדּוֹן וְאֶת וֶנֶצִּיָּה מִקָּלוֹן.

הֵם הִצְלִיחוּ לְבַצֵּר אֶת חוֹמוֹת הָעִיר, גַּם לֶאֱסֹף דֵּי מַכֹּלֶת לְצָרְכֵי מִלְחָמָה, לְאַנְשֵׁי הַצָּבָא וּלְתוֹשָׁבֵי הָעִיר. וֶנֶצִּיָּה הִרְבְּתָה לִתְמֹךְ בָּהֶם בְּעֵצוֹת טוֹבוֹת וּבְהַבְטָחוֹת שׁוֹנוֹת – אַךְ קָצְרָה יָדָהּ מִשְּׁלֹחַ לָהֶם עֵזֶר, כִּי שְׂרֵפַת הַמִּבְצָר בְּוֶנֶצִּיָּה הֶחְלִישָׁה לֹא מְעַט אֶת כֹּחַ הָרֶפֻּבְּלִיקָה; גַּם הַמַּמְלָכוֹת הַנּוֹצְרִיוֹת, אֲשֶׁר הִבְטִיחוּ אֶת וֶנֶצִּיָּה לַעֲמֹד לִימִינָהּ, הִתְמַהְמְהוּ וְלֹא בָאוּ לְעֶזְרָה בִּזְמַנָּה וְהֵבִיאוּ אֶת קַפְרִיסִין בֵּין הַמְּצָרִים.

בֵּין כֹּה וָכֹה וְחֵיל שַׂר הַצָּבָא הָלַךְ וְקָרַב אֶל פַמְגוֹסְטָה. שָׁבוּעַ יָמִים נָתַן מוּסְטָפָה אֶת נִיקוֹזִיָּה לָבַז בִּידֵי אַנְשֵׁי חֵילוֹ, וּמִשָּׁם שָׁלַח גְּדוּדִים גְּדוּדִים לָשׁוּט בָּאָרֶץ וּלְהִתְהַלֶּךְ בָּהּ. כָּל עָרֵי הַמִּבְצָר חָרְדוּ מִפְּנֵיהֶם וּפָתְחוּ לִפְנֵיהֶם אֶת הַשְּׁעָרִים.

מוּסְטָפָה שָׁלַח צִיר, אֲשֶׁר בָּא עַד פַמְגוֹסְטָה, הִתְיַצֵּב לִפְנֵי שַׂר הָעִיר וּבִקֵּשׁ מִמֶּנּוּ לִפְתֹּחַ אֶת שַׁעַר הָעִיר בְּשָׁלוֹם. אַךְ שָׂרֵי הַצָּבָא אֲשֶׁר בַּמִּבְצָר עָנוּ בְּנֶפֶשׁ שְׁקֵטָה, כִּי רַק הַחֶרֶב תַּחֲרֹץ אֶת גּוֹרַל הָעִיר. מוּסְטָפָה רָאָה וְנוֹכַח, כִּי גַם הַפַּעַם יִהְיֶה עָלָיו לְהַעֲבִיד אֶת חֵילוֹ עֲבוֹדָה רַבָּה וְקָשָׁה, כַּאֲשֶׁר הָיָה בִמְצוֹר נִיקוֹזִיָּה.

שַׂר הַצָּבָא הַזֶּה קִוָּה בָּרִאשׁוֹנָה, כִּי בְּפִי הַצִּיר אֲשֶׁר יִשְׁלַח קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹלָה לְבַשֵּׂר אֶת סֶלִּים עַל דְּבַר מַפֶּלֶת עִיר הַמְּלוּכָה נִיקוֹזִיָּה, יוּכַל גַּם לָשִׂים אֶת הַבְּשׂוֹרָה עַל מַפֶּלֶת פַמְגוֹסְטָה. וְהִנֵּה עָלָיו לָצוּר עַל הָעִיר הַזֹּאת יָמִים רַבִּים מְאֹד, וּמִי יוֹדֵעַ מָתַי יוּכַל לִשְׁלֹחַ אֶל הַשֻּׂלְטָן אֶת הַתְּשׁוּרוֹת הַיָּפוֹת מִטּוּב קַפְרִיסִין, אֲשֶׁר הֵן הַנּוֹתְנוֹת שִׂמְחָה בְּלֵב הַמּוֹשֵׁל הַגָּדוֹל וְעוֹזְרָיו.

וּמוּסְטָפָה הֶעָרוּם אָחַז הַפַּעַם בְּדֶרֶךְ עָרְמָה, הוּא הֵפִיץ שְׁמוּעָה, כִּי בַעֲצַת שָׂרֵי הַצָּבָא הַתּוֹגְרִים הִסְכִּים סֶלִּים לִכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם עִם וֶנֶצִּיָּה. הַתַּחְבּוּלָה הַזֹּאת הִצְלִיחָה בְּיָדוֹ. הַשָּׂרִים הַוֶנֶצִיָּנִים, מָגִנֵּי פַּמְגוֹסְטָה הֶאֱמִינוּ לְדִבְרֵי הַמַּצְבִּיא הַטֻּרְקִי וַיָּבוֹאוּ אֶל מַחֲנֵהוּ, וְהוּא אָמְנָם קִדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם בְּכָבוֹד וּבְרָצוֹן, אַךְ הֵם לֹא שָׁבוּ עוֹד מִשָּׁם לְבָתֵּיהֶם – – –

כַּעֲבֹר יָמִים מְעַטִּים שָׁלַח מוּסְטָפָה צִירִים סְטַמְבּוּלָה, וּבְיָדָם נָתַן אֶת רָאשֵׁי הַשָּׂרִים הַוֶּנֶצִּיָּנִים, לְאוֹת עַל מַעֲשֵׂי גְבורָתוֹ וְאַכְזְרִיוּתוֹ. וְשָׁלָל רַב שָׁלַח אֶל הַשֻּׂלְטָן, אֶל אַבּוּ סוֹעוּד וְאֶל מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי. חַג הַנִּצָּחוֹן הוּחַג בְּבִירַת הַטֻּרְקִים בְּכָל פְּאֵר; בָּתֵּי מִסְגָּד מְפֹאָרִים נִבְנוּ לְזִכְרוֹ. אוּלָם הַנִּצָּחוֹן הַזֶּה לֹא הֵבִיא אֶת קֵץ הַמִּלְחָמָה. כַּעֲבֹר שָׁנָה שִׁלְּמוּ מַמְלְכוֹת הַנּוֹצְרִים לַמֻּשְׂלְמָנִים כִּגְמוּלָם. וּבַמִּלְחָמָה הַהִיא מָצָא מוּסְטָפָה אֶת קִבְרוֹ.

 

פֶּרֶק יב: יְמֵי יוֹסֵף הַנָּשִׂיא הָאַחֲרוֹנִים    🔗

כְּתֹם הַמִּלְחָמָה בְּקַפְרִיסִין, שָׁב יוֹסֵף הַנָּשִׂיא לְעִיר קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל; וְאַף כִּי הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים קִבֵּל אוֹתוֹ בִּידִידוּת, וְכָל חֲתִירוֹת אוֹיְבָיו לֹא הִצְלִיחוּ לְהָסִיר מֵעָלָיו אֶת חַסְדֵי מוֹשֵׁל הַמַּאֲמִינִים, בְּכָל זֹאת הִכִּיר יוֹסֵף וְרָאָה, כִּי כוֹכַב גְּדֻלָּתוֹ בַּחֲצַר הַמֶּלֶךְ הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ.

הַשֻּׂלְטָן אָמְנָם הִרְבָּה לְדַבֵּר עִמּוֹ טוֹבוֹת, אַךְ לֹא זָכַר עוֹד אֶת דְּבַר כֶּתֶר מַלְכוּת קַפְרִיסִין, אֲשֶׁר אָמַר לָשִׂים אוֹתוֹ בְרֹאשׁוֹ. וְגַם יוֹסֵף הַנָּשִׂיא עַצְמוֹ, אֲשֶׁר לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה נִכְסְפָה נַפְשׁוֹ מְאֹד לְשִׁלְטוֹן וְלִשְׂרָרָה, הָלַךְ כָּעֵת קוֹדֵר וְלִבּוֹ עָרַג רַק לִמְעַט מְנוּחָה.

אֶת מְקוֹמוֹ כְּיוֹעֵץ הַשֻּׂלְטָן תָּפַס עַתָּה הָרוֹפֵא שְׁלֹמֹה נָתָן אַשְׁכְּנָזִי, אֲשֶׁר הָיָה לֹא רַק רוֹפֵא חָכָם, כִּי אִם גַּם מְדִינָאִי חָרוּץ. גַּם עָלָה בְיָדוֹ לְהִתְחַבֵּב עַל הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל מֻחֲמַד סוֹקוֹלִי, אֲשֶׁר תָּמַךְ בּוֹ בְּכָל מְאֹדוֹ. וְכַאֲשֶׁר פָּנְתָה וֶנֶצִּיָּה אֶל הַשֻּׂלְטָן בְּבַקָּשָׁה לִכְרֹת בְּרִית שָׁלוֹם עִם טֻרְקִיָּה, יָעַץ הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל, כִּי יְמַנּוּ כּשָׁלִיחַ מְיֻחָד וְכִמְפַשֵּׁר אֶת רַ' שְׁלֹמֹה אַשְׁכְּנָזִי, שֶׁהָיָה נְתִין וֶנֶצִּיָּה.

אָמְנָם בַּתְּחִלָּה סֵרְבָה הַשְׂרָרָה בְּוֶנֶצִיָּה, כִּי יִתְעָרֵב יְהוּדִי בְּעִנְיָנֶיהָ הַמְּדִינִיִּיים (הִיא שָׁמְרָה בְלִבָּהּ עֶבְרָה לְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא!), אֲבָל הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל עָמַד עַל דַּעְתּוֹ, וּמוֹשֵׁל וֶנֶצִּיָּה אָנוּס הָיָה לְקַבֵּל אֶת הַצִּיר הַיְּהוּדִי בְּאַרְמוֹנוֹ בְּרֹב פְּאֵר וְלַחֲלֹק לוֹ כָּבוֹד גָדוֹל. וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא הִתְרַחֵק מְעַט מְעַט מֵעִנְיְנֵי הַמְּדִינָה וְנָתַן אֶל לִבּוֹ לִכְתֹּב בַּסֵּפֶר אֶת כָּל אֲשֶׁר חָשַׁב עַל עַמּוֹ וְעַל גְּדֻלָּתוֹ.

בְּאַרְמוֹנוֹ יָשְׁבָה עִמּוֹ דוֹדָתוֹ חַנָּה־גְּרַצִיָּה, אֲשֶׁר הָיְתָה לוֹ לְאֵם מַמָּשׁ, כִּי יוֹסֵף לָקַח לְאִשָּׁה אֶת בִּתָּהּ הַיָּפָה רִנָּה, אֲשֶׁר גַּם הִיא, כְּאִמָּהּ וּכְאִישָׁהּ, הָיְתָה מְסוּרָה מְאֹד לְעִנְיְנֵי עַמָּהּ, וּשְׁמָהּ נִזְכַּר לִתְהִלָּה רַבָּה בְּדִבְרֵי יְמֵי יִשְׂרָאֵל.

בִּשְׁעוֹת הַמְּנוּחָה הָיָה אוֹהֵב יוֹסֵף הַנָּשִׂיא לָשֶׁבֶת עִם דּוֹדָתוֹ־חוֹתַנְתּוֹ הַמְהֻלָּלָה, וּלְסַפֵּר עִמָּהּ עַל הַחֲלִיפוֹת וְהַתְּמוּרוֹת אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלָיו בִּימֵי חַיָּיו, עַל עֲלוֹתוֹ לִגְדֻלָּה, וְעַל תִּקְוָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְכַנֵּס אֶת פְּזוּרֵי יִשְׂרָאֵל לִמְדִינַת קַפְרִיסִין, וְעַל הַסִּבּוֹת אֲשֶׁר הָרְסוּ אֶת חֲלוֹמוֹ זֶה דּוֹנָה גְּרַצִיָּה הִבִּיטָה אֶל מֵצַח בְּנָהּ, הֶחָרוּשׁ קְמָטִים, אֶל עֵינָיו הַמַּבִּיעוֹת תּוּגָה וְאֶל פָּנָיו הַנְּדִיבִים, פְּנֵי מֶלֶךְ, וְאָמְרָה לוֹ מִתּוֹךְ רַחֲמֵי אֵם:

– הֲלֹא דִבַּרְתִּי אֵלֶיךָ עוֹד בַּיָּמִים הָהֵם, כַּאֲשֶׁר זָרְחָה עַל רֹאשְׁךָ שֶׁמֶשׁ הָאשֶׁר, כִּי אַל לִיהוּדִי לָשִׂים מִבְטָחוֹ בְּחַסְדֵי שַׁלִּיט נָכְרִי, אֲשֶׁר חֲלִיפוֹת לְרוּחוֹ, גַּם אַל לִיהוּדִי לִשְׁכֹּחַ, כִּי כְּכָל אֲשֶׁר יִגְדַּל אָשְׁרוֹ, כֵּן יִרְבֶּה מִסְפַּר אוֹיְבָיו הַמְקַנְּאִים בּוֹ וְהַמְבַקְּשִׁים רָעָתוֹ. אַךְ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי דוֹדָתוֹ הַחֲכָמָה מִתּוֹךְ עַצְבוּת וְעָנָה:

– לֹא, דּוֹדָתִי, רַעְיוֹנִי לִבְנוֹת לְעַמֵּנוּ מְדִינָה בְּקַפְרִיסִין נֶהֱרַס לֹא בַאֲשֶׁר סָרוּ חַסְדֵי הַשֻּׂלְטָן מֵעִמָּדִי, אַף לֹא מִפְּנֵי הַמְּזִמּוֹת וְהַנְּכָלִים שֶׁל אוֹיְבַי הָרַבִּים וְהָעֲצוּמִים, כִּי אִם אָנֹכִי בְּעַצְמִי חָדַלְתִּי מִמֶּנּוּ..

– מַדּוּעַ זֶה, בְּנִי? – שָׁאֲלָה דּוֹנָה גְּרַצִיָּה.

– חָדַלְתִּי מֵרַעְיוֹנִי, אֲשֶׁר הָגִיתִי בוֹ יָמִים רַבִּים, אַחֲרֵי רְאוֹתִי, כִּי לֵב עַמִּי רָחוֹק מִמֶּנּוּ. קַוֵּה קִוִּיתִי, כִּי כַאֲשֶׁר תַּגִּיעַ הַבְּשׂוֹרָה לַיְּהוּדִים הַמְפֻזָּרִים וְהַמְפֹרָדִים בְּכָל הַגּוֹיִים. כִּי יֵשׁ תִּקְוָה לְהָקִים מְדִינָה יְהוּדִית עִם מֶלֶךְ יְהוּדִי אֲשֶׁר יִמְלֹךְ בָּהּ, יָחוּשׁוּ כֻלָּם לַעֲמֹד תַּחַת דִּגְלִי, אוּלָם רָאִיתִי וְנוֹכַחְתִּי, כִּי לֹא כֶן הוּא… לֹא רַק בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַמְאֻשָּׁרִים בְּטֻרְקִיָּה, אֲשֶׁר לָהֶם אַרְמְנוֹת תִּפְאָרָה עִם גַּנִּים וּפַרְדֵּסִים בְּקֹשְׂטָה וְסַלּוֹנִיקִי, וּמִסְחָרָם גָּדוֹל בָּאָרֶץ וְאוֹצְרוֹת זָהָב וָכֶסֶף לָהֶם, הִבִּיטוּ עָלַי כְּעַל חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת שָׁוְא, כִּי אִם גַּם הַיְּהוּדִים הַנִּרְדָּפִים וְהַמְדֻכָּאִים בְּאַרְצוֹת הַנּוֹצְרִים קִבְּלוּ אֶת דְּבַר בְּשׂוֹרָתִי בְּלִי הִתְלַהֲבוּת, בְּיִחוּד לֹא הֶאֱמִינוּ בִי גְדוֹלֵיהֶם וּמַנְהִיגֵיהֶם, וְכִמְעַט נֶחְשַׁבְתִּי בְּעֵינֵיהֶם לִמְשִׁיחַ שָׁקֶר…

דּוֹנָה גְּרַצִיָּה שָׂמָה יָדָהּ עַל רֹאשׁ יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וּבִדְבָרִים מְלֵאִים בִּינָה אָמָרָה:

– בְּנִי, בְּנִי, רַבָּה אַהֲבָתְךָ לְעַמֵּנוּ, רַבּוּ גַם רַחֲמֶיךָ עָלָיו, אוּלָם מְעַטָּה יְדִיעָתְךָ אֶת נַפְשׁוֹ, כִּי עַל כֵּן “אָנוּס” הָיִיתָ וְלֹא יָשַׁבְתָּ בְּתוֹךְ עַמְּךָ וְלֹא לָמַדְתָּ אֶת דְּרָכָיו וְאֶת שְׁאִיפוֹתָיו. הַתִּקְוָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁעַם יִשְׂרָאֵל הוֹגֶה בְּלִבּוֹ, כִּי גְאֻלָּתוֹ בּוֹא תָּבוֹא, קְשׁוּרָה קֶשֶׁר אַמִּיץ עִם אֶרֶץ אֲבוֹתָיו, אֶרֶץ כֹּהֲנָיו וּנְבִיאָיו, אֶרֶץ זִכְרוֹנוֹתָיו מִיּוֹם הֱיוֹתוֹ לְעָם, הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אוּלָם מַה לּוֹ וּמִי לוֹ בְּקַפְרִיסִין? הָאִי הַזֶּה הוּא בְעֵינֶיו אֶרֶץ נָכְרִיָּה, כְּכָל אַרְצוֹת גָּלוּתוֹ, וּמַדּוּעַ זֶה יְעוֹרֵר בְּלִבּוֹ הִתְלַהֲבוּת רַבָּה?

בְּשִׂיחוֹת כָּאֵלֶּה הָיוּ מְבַלִּים יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וְדוֹדָתוֹ שָׁעוֹת רַבּוֹת, וּבָהֶן מָצָא הַדֻּכָּס מִנַּקְסוֹס תַּנְחוּמִין עַל הֲרִיסוּת חֲלוֹמוֹתָיו וְתִקְווֹתָיו.

אַךְ דּוֹנָה גְּרַצִיָּה לֹא הֶאֱרִיכָה יָמִים, כִּי מֵתָה בִשְׁנַת 1568, וְכַעֲבֹר שֵׁשׁ שָׁנִים מֵת גַּם הַשֻּׂלְטָן סֶלִּים, יְדִידוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַנָּשִׂיא וּמָגִנּוֹ, וְעַל כִּסְאוֹ עָלָה בְנוֹ מוּרָאד הַשְּׁלִישִׁי. הַשֻּׂלְטָן הֶחָדָשׁ הָיָה הַהֵפֶךְ מֵאָבִיו. הוּא הָיָה קַמְצָן וְאַכְזָר, וּבְיָמָיו עָלָה לִגְדֻלָּה הַוִּיזִיר הַגָּדוֹל סוֹקוֹלִי, וְיוֹסֵף הַנָּשִׂיא הָרְחַק מִכָּל הַשְׁפָּעָה מְדִינִית, אַף כִּי עוֹד נִשְׁאַר לוֹ הַתֹּאַר “דֻּכָּס” וְגַם נִתַּן לוֹ פְּרָס מֵאוֹצַר הַמְּלוּכָה, כִּי כֵן צִוָּה סֶלִּים לִפְנֵי מוֹתוֹ. וְדוֹן יוֹסֵף לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים יָמִים אַחֲרֵי מַפַּלְתּוֹ. הוּא מֵת בְּאַרְמוֹנוֹ מִמַּחֲלַת לֵב בִּשְׁנַת 1579, בְּיוֹם שֶׁחָל בּוֹ תִּשְׁעָה בְּאָב.

הָאִישׁ אֲשֶׁר עָמַל כָּל יָמָיו לִתְחִיַּת עַמּוֹ וּגְאֻלָּתוֹ מֵת בּוֹ בַּיּוֹם, אֲשֶׁר אֶחָיו בְּנֵי עַמּוֹ יְבַכּוּ אֶת חֻרְבַּן אַרְצָם וּמִקְדָּשָׁם.