אמר קים:

והוא תרגום שני לשיר: המרובע של אָמאַר קהאַיאַם הפרסי על פי התרגום:

האנגלי של החכם: עדווארד פיטצגעראלד.

מאת יוסף מזל.

קורא נכבד!

הא לך בזה שיר נאה למשורר־הפרסי אָמאַר קהאַיאַם – החי בערך 800 שנה למפרע – בתרגום שני, יען כי תרגם ראשונה ממקורו הפרסי אנגלית, ואנכי תרגמתיו שנית עברית עם מעט ההערות הנחוצות כתרגום הראשון, ואף כי השיר הורק מלשון ללשון פעמים, עודני מתברך בלבבי כי עמד טעמו הראשון בו.

בדבר המשורר, הנה רבים יחשבוהו לאחד משלשת המשוררים־הפלסופים הכי נכבדים, ואלו הם: מחבר ספר איוב, לוקרעטיוס הרומי, ואָמאַר קהאַיאַם הפרסי, ורבים לא כן ידמו, ואולם הכל מודים שהיה משורר מעולה, פיו ממלל רברבן, ושירתו חדה ומרוטה, נשגבה ונעימה, כאשר תחזינה עיניך.

ובדבר שיטתו, פליגי בה חכמי אומ"הע, מהם אומרים כי היה כופר בכל, ומהם – כי היה מודה במקצת, וישנם גם המזכים אותו לתמים דעים אלא שרוח השירה מדברת מתוך גרונו ואין משורר נתפס על בטוי שפתיו, ולא אחד עמד בסוד המשורר שיכריע ביניהם, אולם בשירו זה, לא הרבה להגות דעות חדשות, רק העלה גרה את השיטה הנושנה של “אכול ושתו” ורוממות יין בגרונו במדה מרובה מאד, (ואולי סבר כמאן דאמר שעץ הדעת גפן היה, או שהיה אחר ארבעים דמשתי מעלי ליה.) ובשיטה זו מצינו לו חבר מובהק בבן אומתו המשורר מירצאַ שאַפפי; ויהי מה, מובטח אני שאין כחו של הפרסי הערל הזה יפה להחליש אמונת יהודי תמים, ומה גם כי אנכי בתרגומי לא אל תכנו כונתי רק אל נעימתו, ומובן, כי גם הנעימות לבדה תכלית רצויה היא; ועל כן אקוה כי כל חבבי שפתינו יודוני שהוספתי תגנץ שירתה פרח אחד נחמד ונעים.

מנשסתר, תרס"ז

 

1    🔗

עורו, כבר ידה בקר בדוד הלילה

את האבן, להניס צבאות כוכבי רום,¹

ובמזרח, כבר הגיע הציד

אל מצפה הסולטן הנוצץ באור יום.

 

2    🔗

בחלומי, טרם האיר פני רקיע,²

ואשמע קול קרא מבית היין,

עורו ילדי! ומלאו הגביעים

עד לא יחרב יין החיים ואין.

 

3    🔗

ובקרוא הנרגל, והעומדים בחוץ

ליד בית היין, קראו בשאון רעם:

פתח הדלת, רק רגע נתמהמה,

וכי נצא, אולי לא נשוב עוד פעם.

 

4    🔗

עתה, כי שנה חדשה³ תאוות ישנות

מעוררת, הנפש בדודה תנוח,

במקום שת משה⁴ יד לבנה על ענף,

וישוע מקברו מפליא ברוח,

 

5    🔗

הגן אירם נהרס עם כל שושניו,⁵

וכוס שבע הטבעות לימשיד איהו?

אולם גפן תעש כקדם אדומיה,

ופרדס ליד אובל יתן ריחהו.

 

6    🔗

ושפתי דוד סגרו; אולם פהעלעבי⁶

בקדשו יריע: יין! יין! יין!

“יין אדום” תצפצף הזמירה לשושן

את חרטומה הצהוב להאדים עין.⁷

 

7    🔗

בואה, מלא הכוס, ובאש האביב

סות חרף הנחם פשוט והשליכהו;

הזמן כצפור, הן דרכו מאד קצרה

לעוף – וראה! כי כבר פרש כנפהו.

 

8    🔗

הבט – אלף פרחים עם אור הבקר

נערו, ורומסו בחמר פרחים אלף,

וירח אביב זה המביא שושנה,

גם לימשיד עם קיקובד יביא חלף.

 

9    🔗

אולם בוא עם קהאַיאַם הזקן, ועזב

את קיקובד וקיקוסרו ושכחמו,

רוסטום ינוח שלום על משכבו⁸

והטים־טי במשתיו, אל תפן אלימו.

 

10    🔗

עמי, על חבל ארץ כסוי ירקרק,

ובין מדבר למזרע שלו הנהו,

ששם לא נכר שליט לפני עבדו,

וירחם סולטן מחמד על כסאהו.

 

11    🔗

שמה בצל הענף עם ככר לחם,

כד יין וספר חרוזים, ושנינו

במדבר נתרועע אף נשירה,

וגם המדבר יהפך לגן עדנינו.

 

12    🔗

מה נעימה המשרה, כן רבים ידמו,

ואחרים – העדן עם כל עתידותיו;

צר המזומן בידך ואת השפק זרה,

ערכו כתף ממרחק בקולותיו.⁹

 

13    🔗

ושמע לשושנה לועגת לאמר:

בחלל העולם נעים ריחי אפיחה,

חושה בן אדם נתק מוסרות כיסי,

ואת כל האוצר¹⁰ הגנה השליכה.

 

14    🔗

התקוה הצודדת לבות אנשים

הוה אפר, וגם האשר דמיונו

כשלג הירד על פני חול ישימון,

יאיר שעה או שעותים ואינו.

 

15    🔗

ואלה שצברו גרעיני הזהב,

ואלה שפזרום כגשם ברוח,

שנימו לא יהפכו לעפר זהב נטמן

אחת, ושנית יחפשו מתים אי ינוח.

 

16    🔗

התבונן, כי במלון ההרוס זה,

שפתחיו חליפות היום עם הליל,

כל שליט ושליט אך רגע ביקרו,

ולדרכו ילך לו עם כל החיל.

 

17    🔗

הלא אמור: כי ארי ולטאה ישכונו

בהיכל ימשיד ששם רוה בגאותו,¹¹

ועל ראש בהרם גדל צידים, פוסע

עיר פרא, והוא אין מקיץ משנתו.

 

18    🔗

על דעתי, כי תאדם יותר שושנה,

במקום איזה צזר שפך דמיהו,

ובכוס כל פרח תצמיח הגנה,

מח קדקוד נעל יזל תוכהו.

 

19    🔗

ונטע נעמן זה החופף בירקרק

על שפת הפלג משענה העמדה,

נא השען לאט, מי יודע, אולי

חביון מקורו איזו שפה נחמדה.

 

20    🔗

אהובי, מלא כוס המזכך ההוה

מנחם עבר ואימת עתיד בשאול,

והמחרת? מי יודע, אולי אהי

גם אני עם שבעת אלפי שנות אתמול.¹²

 

21    🔗

הנה ידידינו האהובים והמעולים,

שהזמן והמקרה בגתם דרכו,

לפנים גם הם שתו כוסם או שנו,

ואחד אחר אחד בדומית נצח נחו.

 

22    🔗

ואותנו המתהוללים בזה החדר

עזבו, ואביב מתלבש בפרחי עדי,

גם אנו בהכרה תחת מצע העפר

נרדה, גם אנו נכין מצע ולמי?

 

23    🔗

הבה! נעש אשר נוכל במעט הימים,

טרם נרד גם אנו אל עפר החוף,

עפר תוך עפר, ותחת עפר נשכבה,

בלי יין, בלי שירה, בלי משורר וסוף.

 

24    🔗

ולאלה המכינים ליום ההוה,

עם אלה האוצרים לעתיד ומחר,

השמש ממגדל האפל מכריז:

פותים, גם פה גם שם אין כל שכר!

 

25    🔗

ותמימים ונבונים, מעמיקי חקר

בשני העולמים, פתע נעלמו

מזה, כחוזים הוזים שמליהם

לאל, ובעפר פיותיהם נסתמו.

 

26    🔗

בא עם קהאַיאַם הזקן והנח פטפוט

לחכמים; הכל כזב, וכצהרים

אולם ברור, כי חשים חיי גבר

ופרח אחד לא יפרח פעמים.

 

27    🔗

גם אני בחשק נמרץ הטיתי אזן

לקדושים וחכמים עודני נער

ווכחיהם על הכל שמעתי,

וצאתי ובואי תמיד באחד שער.

 

28    🔗

עמהם זרע הדעת זרעתי,

ובמחי עמלתי להפרות הדעה,

ומה תבואתי וקצירי שאספתי?

כי כמים באתי וכרוח אצאה.

 

29    🔗

תוך תבל זו ובל אדע מדוע?

ומאין? כזרם בלי סדרים ישטוף,

וממנה אצא בלי דעת אנה?

כרוח הישימון שבלי סדרים יחלוף.

 

30    🔗

הלא בלי שאול, הלום הבהילוני מאין?

ולאן? בלי שאול מזה יבהילוני,

וזכרון חוצפה נמרצה זו להשכיח,

כוס אחת וגם שניה אנא השקוני.

 

31    🔗

ודרך השער השביעי ממרכז

ארץ לרום שבתאי פרשתי אבר,¹³

ורבות שאלות קשות בדרכי התרתי,

רק לא שאלת המקרה ותכלית גבר.

 

32    🔗

שם היתה דלת נעולה בלי מפתח,

ומסך עב מונע ראות עינינו,

רק שיח מעט אודותי ואודותך

כנראה, וכרגע, ונהי לאפס שנינו.¹⁴

 

33    🔗

ולכפה המתגלגלת שאלתי:

היש לפקדות פנס מפיץ נהרה,

לילדיה הנכשלים באפלה?

ותשובתה אויה! מעל נשארה.

 

34    🔗

אזי, בכוס עפר זה שפתותי נגעו,

מבאר חיים לטעום ולהבין הסוד,

ושפה לשפה הביעה: "מהרי ושתי,

"הגבר ימות אחת ולא יהיה עוד.

 

35    🔗

ובכוס – שענתה בשפה מגמגמת –

אדמה – לפנים נפש עליזה קננה,

ושפתה הקרה אחת נשקתי,

עוד כמה נשיקות תקח או תתנה?

 

36    🔗

ובשער העיר [פעם בין ערבים]

ראיתי יוצר והנה רמס בחמר,

ופתע – ובלשון המהויה כלה –

“לאט לי אחי! לאט נא!” התלונן אמר.

 

37    🔗

בואה, מלא הכוס, מה יתרון לשנות

כי העת מועדת תחת רגלינו,

על מחר שלא נולד ואתמול המת,

מדוע נתרגז בזה נעים יומנו.

 

38    🔗

כמעט רגע בממשלת הכליון,

כמעט רגע טעם חיים נחושה,

כבר אספו כוכבים אורם, והמסע

החל לבקר האפס… נא חושה! ¹⁵

 

39    🔗

עד מתי, עד אנה, בלי קץ תעמלה

להתוכח על כל ענין בדברים,

הלא טוב טוב התענג על פרי הגפן,

מדאג על בלימה ואכל פרות מרים.

 

40    🔗

הלא תדעו ידידי, כי בביתי החדש,

חגתי בשתיה שניה החתנה,

חקירה העקרה גרשתי מיצועי,

ובת הגפן ארשתי באמונה.

 

41    🔗

ולו שעור אתנה אל מעלה ומטה,¹⁶

ובמדה וקו אגבילה יש ואין,

ובכל שחפשתי ודעת נכספתי,

עוד לא העמקתי חקר כעמק יין.

 

42    🔗

וזה מקרוב ליד פתח בית היין,

בין הערבים כדמות מלאך נצב

חזיתי, ועל שכמו עמוס כד מלא,

אף צוני לטעום והנה הענב.

 

43    🔗

הענב יוכיח – בהגיון מחלט –

תרמית כתות נצות שבעים ושתים,¹⁷

ותעתועי אמן ההופך בין רגע

מתכת בדיל החיים לזהב פרוים.

 

44    🔗

הגבור מחמד השר ומנצח

כושים תועי אמון, ברעש מלחמת¹⁸

מעצב, רגז וכל נגעי הנפש,

הוא מפיץ ומכה בחרב קסמת.

 

45    🔗

ואולם ינצחו חכמים אלה את אלה,

ועמדי נטוש מריבות לתבל והמונה,

בפנת ההמולה שלו השתרע,

ושמה לעג ללעגיך ושלם כגמולם.

 

46    🔗

הן פנימה וחוצה, מעלה, סביב, מטה,

רק תעתועי מהגים ומחזת צללים,

נשקפים במכונה לאור נר השמש,

ונחנו דמיוני תמונות חולפים וכלים.¹⁹

 

47    🔗

ואם ככל הדברים שאחריתם אפס,

יהי גם יין משתך יחד עם שפתיך,

זכור, כי גם בעודך, הנך מה שתהיה

אפס, ואפס לא יגרע מערכך.

 

48    🔗

בעוד לחוף נהר שושנה תפיץ ריחה,

גמע המיץ האדום עם קהאַיאַם יחד,

ובבוא המלאך אליך עם סבאו

השחור, גמאהו בלי פחד.

 

49    🔗

חלדנו – לוח מרבעים בליל ויום,

ומתים ומקרים בפסות מנצחים בקרב,

אנה ואנה נעות, מכות וממיתות,

ואחת אחר אחת, לארגז תושב.

 

50    🔗

הכדור אינו שואל אם כן ולא,

וכרצון שלחו, שמאל וימין יתנועע;

ומי שהשליכך לשדה המשחק,

הוא יודע כל – יודע – יודע.

 

51    🔗

האצבע הנעה כתבת והלאה

תנוע, וחריצות לא תשנה הכתב,

אף לא תבטל מנו מחצת השורה,

חסידות לא תמחהו, בכי נהרות לשוא.

 

52    🔗

וקערה הפוכה זו קרואה שמים,

שתחתיה צפופי כלוב נחיה עד תם,

שוא תבקש עזרתה, גם היא על צירה

תסוב בלתי יכלת כמונו היום.

 

53    🔗

בראש עפר תבל, כבר גלש אחרון גבר,

ולעקב הקציר אזי הזרע נטמן,

וגזר דינו של החשבון האחרון,

עוד בתחלת הבריאה מפרש נסמן.

 

54    🔗

וזה אחוך– בהחל המרוץ מיד

המועדה, אזי, על גבי סיח־האש

ברקיע, צדק וכימה כוננו.²⁰

בקשר עפרי ורוחי הנחרץ מראש,

 

55    🔗

הגפן הכה שרש, ואך לישותי

אם יסכן, מה לי לפחה כי ישחק;

ממתכתי הגרועה, פן מפתח

ילטש לדלת אחריה מר יזעק.

 

56    🔗

אדע, כי האור האמיתי והיחידי,

אם יגיה בחסד, או באשו אכל,

מוטב זיק אחד מנו בבית היין,

מאבדן כלו בתוך מקדש והיכל.

 

57    🔗

אתה, שבבורות ופחים גדרת

את המסלה בימי מגורי אסלה,

האם בגזרה קדמת תצודני,

ותביאני חשבון בחטא אכשלה?

 

58    🔗

יוצר האדם מעפר גרוע,

ובורא העדן עם נחש הרע;

לכל חטאים המקדירים זוהר פני איש,

הטיבה וסליחת אנשים תן – וגם קחה!

* * * * *

 

ספר הכד    🔗

59    🔗

והסכת, פעם בערב, באחרית הצום,²¹

טרם נמלא פני סהר בשמים,

בחנות יוצר חמר עמדתי לבדי,

וסביבי המון בני חמר שורותים.

 

60    🔗

ולפלא, כי בין כלי העפר, מהם

נעו, ומהם בל יכלו הניע

בשפה, ופתע גמגם אחד בחפזה:

“מי היוצר ומי היצור השמיע?”

 

61    🔗

ושני גמגם לאמר: "האומנם לשוא

"את גלמי מעפר צבר עושני,

"ומי שבחכמה תאר פני הכלי,

“ההוא ינחם ולעפר ידיקני?”

 

62    🔗

ושלישי בטה: "גם נער משתולל,

"בל ינפץ כוס לרויה שתה מנו,

"והאמן שכלל כליו בנדבת לב

“ופליאה, ההוא בחמתו ינפצנו?”

 

63    🔗

ולא אחד ענה… ואחר דמיה,

כלי מקולקל הגה ברוח נעכרה:

"הן ילעגו לי כי על ירך אצלעה,

“היד היוצר נעה או קצרה?”

 

64    🔗

ואחד בטא: "מתים ידברו בסבא חשך,

"ובפיח תפתה ישחירו פניהו,

"ישיחו כי נבוא חשבון… הבל הבלים!

“רק שלום יהיה, עמית טוב הנהו.”

 

65    🔗

אז אמר שלישי באנחה ממשכה:

"הן בית חמרי נתיבש מרוב נשיה,

"מלא אמנם תוככי מיץ הידוע,

“אז אולי ארפא ואשוב לתחיה.”

 

66    🔗

ובעוד שהכלים נדברו, אחד

הסתכל בסהר המבקש מכל,

ואיש בשר משנהו: "האח האח! אח!

“הן השוער בסמניו, משמיע קול.”²²

* * * * * *

 

67    🔗

האח! מיץ ענב תנו לחיי הנוכלים,

וכתם חיי, את גוי בו טהרו,

ובסדין עלי גפן תכריכוני,

וליד כרם חמד אותי קברו.

 

68    🔗

למען גם עפרי הקבור יהי למכמר

ופח, וריח בשמו ינדף ויעל באף

כל עבר ושב, גם המאמין התמים

שמה מבלי דעת יתפש בכף,

 

69    🔗

אמנם, האלים עבדתי זה כמה,

גרעו הקפתי בחשבון בני חמר;

בשולי כוס יין הטביעו כל כבודי,

וימכרו את שמי במחיר חרוזי זמר.

 

70    🔗

אמנם נחם ושוב לפנים נשבעתי,

אולם שוא אלת איש יין עברהו;

אז בא האביב ובידו שושנים,

וחוט חרטתי הדק גזר גזרהו.

 

71    🔗

ובכל שהצר היין לאמונה,

ואדרת הכבוד מעלי הסיר,

עודני משתאה על דרכי הגת,

אף מחצת השווי אם יקחו במחיר.

 

72    🔗

אהה לאביב כי גז חיש עם שושניו!

וזהר כתבת־נער נגרע גרע!

לזמיר שחלף מבין העפאים!

מאין? ולאן עף? הה מי יודע!

 

73    🔗

אהבה! לו שנינו ומקרה קשרנו

להבין רע סדר הבריאה כלה,

הלא פררנוה לפרורים וחדשנוה

שנית כחפץ בטפוס יותר מעולה.

 

74    🔗

האח סהר חשקי בל תדע שקיעה!

עתה שנית עלה סהר בשמי גב,

העוד רבות פעמים הוא במלוא נגהו

יביט אחרי בגנה זו? אך לשוא!

 

75    🔗

ובעברך ברגל גאוה, בין האורחים

הנפוצים ככוכבים בזו החלקה,

ובמלאכותך העליזה תבוא למקום

ששם אחת ארחתי – הפך כוס ריקה.

תם