רקע
אריה ליב יגולניצר
הַזְּאֵב וְהַכְּבָשִׂים
mנחלת הכלל [?]
Eמשלים
פרטי מהדורת מקור: מחברות לספרות; תשכ"ג 1963

אַל תַּאֲמִין לַזֵּד כִּי יַחֲלִיק לָשׁוֹן

וּמִתְרָאֶה לְפָנֶיךָ כְּרֵעַ וּכְאוֹהֵב

הוּא מַעֲרִים לַסְתִּיר מַחֲשֶׁבֶת הַזָּדוֹן

עָלֶיךָ הוּא חוֹשֵׁב

לְמַעַן יֵקַל־לוֹ לְצוּדְךָ לְמַדְחֵפוֹת

וּלְהַפִּילְךָ לְמַעֲמַקִּים;

כִּי שֶׁבַעַ תּוֹעֵבוֹת

בְּלִבּוֹ שֶׁל הַנָּבָל

גַּם כִּי יֵחַנֵּן קוֹלוֹ וְחִכֵּהוּ מַמְתַּקִּים.

נַסְבִּיר דְּבָרֵינוּ בְּמָשָׁל.

*

זְאֵב אֲשֶׁר אָרַב לָעֵדֶר בָּאֲפָר,

רָאָה כְּבָשִׂים מִסְפָּר

רוֹבְצִים לָהֶם בִּקְצֵה הַכָּר,

הוֹזִים וּמַעֲלִים גֵּרָה

מִתּוֹךְ שַׁלְוָה יְתֵרָה.

וַיֹּאמֶר רֶגַע בִּלְבָבוֹ

לָגִיחַ פֶּתַע מִמַּאֲרָבוֹ

וּלְהִתְנַפֵּל עָלֵימוֹ חִישׁ־מַהֵר, לָשֵׂאת

אֶחָד מֵהֶם וּלְהִמָּלֵט

אִתּוֹ אֶל תּוֹךְ עֲבִי הַיָּעַר, אַךְ

עָמַד לְפֶתַע, בְּדַעְתּוֹ נִמְלָךְ:

אוּלַי

יָשִׂים פָּנָיו אֶל הָעָרְמָה הַפָּעַם?

וּבַחֲלָקוֹת, שֶׁיָּשֶׁת־לָמוֹ בְּטוּב־טָעַם,

יִמְשׁוֹךְ כֻּלָּם הַיַּעֲרָה? כְּדַאי

לְנַסּוֹת אֶת הַדָּבָר; הֲלֹא הָרוּחַ

מֵעֵבֶר הַכְּלָבִים יָפוּחַ

וְלֹא יַרְגִּישׁוּ בּוֹ עַזֵּי־הַנֶּפֶשׁ… וְאִם־אַךְ

חֶפְצוֹ זֶה בְּיָדוֹ יִצְלַח,

הֵן זֶבַח מִשְׁפָּחָה הוּא לַעֲרֹךְ יוּכַל

וּכְבוֹד רַב־צַיָּדִים מֵאֵת אֶחָיו יִנְחַל…

– “הָאָח!” – קָרָא לְנַפְשׁוֹ הַזְּאֵב,

כֻּלּוֹ צוֹהֵל לְרַעְיוֹן־זֶה, וַיִּתְקָרֵב

אֶל הַכְּבָשִׂים הַשַּׁאֲנַנִּים,

כְּשֶׁבַּת־צְחוֹק רְמִיָּה פְּרוּשָׂה עֲלֵי פָּנָיו

וְרֹךְ וַעֲדָנִים

מְזֻיָּפִים בְּתוֹךְ עֵינָיו.

רָאוּהוּ הַכְּבָשִׂים – וְחִיל אָחַז אוֹתָם.

הֵם קָמוּ חִישׁ לְהִמָּלֵט עַל נַפְשׁוֹתָם,

אוּלָם רַגְלֵימוֹ פָּקוּ מֵאֵימַת פִתְאֹם

וְלֹא יָכְלוּ לָזוּז מִן הַמָּקוֹם.

– "אֱלֹהִים אִתְּכֶם, כְּשָׂבִים,

נְעִימִים וְנֶאֱהָבִים!"

אָמַר לָהֶם הַזְּאֵב בְּקוֹל מִשֶׁמֶן רַךְ:

"מַדּוּעַ תֶּחֶרְדּוּ כָּל־כָּךְ?

אֲנִי לְשָׁלוֹם הֵן בָּאתִי!

אָמְנָם יָדַעְתִּי,

כִּי יֵשׁ בְּלִבְּכֶם עָלֵינוּ הַזְּאֵבִים,

מִפְּנֵי שֶׁלְּעִתִּים אֲנַחְנוּ מַעֲלִיבִים

אֶתְכֶם חִנָּם.. . אַךְ מִי אָשֵׁם בַּזֹּאת?

הֲלֹא רַק כַּלְבֵיכֶם בְּנֵי־הָעַוְלָה! הִנָּם

חוֹרְשִׁים תָּמִיד עָלֵינוּ מְזִמּוֹת

כָּלִיל לְהַשְׁמִידֵנוּ מִן הָאֲדָמָה,

וּמִבִּלְתִּי יְכֹלֶת לַעֲשׂוֹת

בְּחָרָשֵׁי מַשְׁחִית הַלָּלוּ נְקְמָה,

יֵשׁ כִּי נִשְׁפֹּךְ אֶת חֲמָתֵנוּ עֲלֵיכֶם:

לוּ עֲזַבְתֶּם אֶת כַּלְבֵיכֶם,

לֹא רַק שֶׁלֹּא הָיְתָה אָז לָנוּ כָּל סִבָּה

לְרֹגֶז עֲלֵיכֶם, אֶלָּא שֶׁגַּם בְּחִבָּה

הָיִינוּ מִתְהַלְּכִים אִתְּכֶם כָּל הַיָּמִים;

אֶת זֹאת אַבְטִיחֲכֶם בְּלֵב תָּמִים.

שְׁמָעוּנִי נָא אֵפוֹא, רֵעִים־כְּשָׂבִים:

חִדְלוּ לָכֶם מִן הַכְּלָבִים

וּלְכוּ אַחֲרַי הַיַּעֲרָה בְּלִי־פַחַד,

שָׂם נְכוֹנִים לָכֶם חַיֵּי שַׁלְוָה וָנָחַת

בְּשִׁבְתֵּנוּ שֶׁבֶת אַחִים יָחַד;

בְּעֵשֶׂב רַךְ, דָּשֵׁן, בְּצֵל עֵצִים רַעֲנַנִּים,

כְּכָל אַוַּת נַפְשְׁכֶם תִּרְעוּ לָכֶם שְׁלֵוִים,

וּבְשָׁעָה שֶׁל סַכָּנָה אֲנַחְנוּ הַזְּאֵבִים

נָגֵנָּה עֲלֵיכֶם כִּידִידִים נֶאֱמָנִים,

לְכוּ אֵפוֹא וְנֵלֵכָה!.." הַכְּבָשִׂים חִסְרֵי־הַלֵּב

נִפְתּוּ לְחֵלֶק שִׂפְתוֹתֵי הַזְּאֵב

וּבְלִי חֲשַׁשׁ אַחֲרָיו הַיַּעֲרָה הָלָכוּ.

שָׁם הִתְנַפְּלוּ עָלֵימוֹ הַטּוֹרְפִים הָאַכְזָרִים,

קְרָעוּם, הַמִּסְכְּנִים, חִישׁ לִגְזָרִים

וּמִבְּשָׂרָם וְדָמָם מִשְׁתֵּה־פְּרָאִים עָרָכוּ.


המלצות קוראים
תגיות