בכל הדורות פעלו אנשי־הרוח בישראל פעולה מתנגדת לנטיה הטבעית של האומה. משה, הנביאים, התנאים – כולם רצו לחדש, לשנות את הקיים ולתקן לעתיד לבוא. בזמן החדש רצה זאת יל"ג.
לא יתכן שסופר עברי יקבל חשיבות לאומית אם לא יפעל כמתקן, כריפורמאטור, ביהדות.
אבל שונה מזה הוא הטיפוס החדש של הסופר העברי: הלז דוגל בעיקר בשם הביטוי ורוצה לשמש כלי־מבטא גרידה לעולם שממנו יצא או לעולם שאליו נכנס. אבל לאמיתו של הדבר קטן הוא לא רק מהיות מדריכו של העם – לזאת אפילו אינו שואף! – אלא גם מהיות כלי־מבטאו. היהדות החיה אינה מוצאת, למגינת לבנו, אצל סופריה החדשים לא מוסר ולא אמנות: לא תוכן למלא בו את נפשה ולא כלי לשפוך לתוכו את נפשה. זה מוכיח, כי סופרי תקופתנו הם תופעה של מעבר ופרי חיקוי גרידה לעולם החיצון, ולא ילדי הכרח אורגאני של חיי האומה ורוחה. הללו – זמנם לעתיד לבוא!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.