רקע
שמעון גינצבורג
וְיֵשׁ אֲשֶׁר סוֹף־סוֹף תַּשִּׂיגְךָ...
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; תרצ"א 1931

וְיֵשׁ אֲשֶׁר סוֹף סוֹף תַּשִּׂיגְךָ תּוּגַת חַיֶּיךָ הַגְּדוֹלָה,

אֲשֶׁר מֵאֵימָתָה נַחְבֵּאתָ, הֵחָבֵא וְהַסְתֵּר הַפָּנִים,

בִּשְׁאוֹן־כְּרָךְ, וּתְפִלַּת־הַצִּבּוּר, וְצָרוֹת יוֹם יוֹם…

וּבְסֵתֶר־מְעוֹנְךָ כִּי רֶַגַע בֵּין־עַרְבֵי יוֹם־חֹרֶף קַר תִּצְנַח

בַּפִּנָּה בַכֻּרְסָה, וְדִמְמַת־בַּיִת תַּקִּיפְךָ, וּבְדִידוּת, –

וְהֵגִיחָה לְפֶתַע בַּלָּאט, כְּהָגִיחַ הַנָּחָשׁ מִמְּאֻרָה,

זוֹ תּוּגַת־הַחַיִּים, וְנָשְׁכָה הַלֵּב נְשִׁיכַת־עַקְרָב, וְנִרְתַּע

כָּל דָּם בְּךָ לְמַרְאֵה־הַזְּוָעָה הַנִּשְׁקָף:


כִּי הִנֵּה כְּשִׂיחִים עֵירֻמִּים בְּפַרְדֵּס־הַחֹרֶף מִנֶּגֶד,

עֲלֵיהֶם זֶה עַתָּה בִּרְתֵת כָּבָה אַרְגְּוַן־שְׁקִיעָה הַשָּׁחוּף,

עֲטוּפֵי שֵׂיב שֶׁלֶג וְכֵהוּת, – חֲלוֹמוֹת־עוֹלָמְךָ כֵּן הָיוּ,

וּשְׁכִינַת־הַקֹּדֶשׁ עִם טָהֳרַת אִבְּךָ לְאִטָּן מִסְתַּלְּקוֹת,

וּגְאֻלָּה לְכָל הַחֲלוֹמוֹת לֹא בָאָה, וְלֹא תָבוֹא עוֹד נֵצַח…

וַיִּהְיוּ חַיֶּיךָ לְךָ כְּמוֹ גַן זֶה, גַּן־חֹרֶף בֵּין־שְׁמָשׁוֹת,

בּוֹ יָשׁוּט כִּלָּיוֹן בְּצַעֲדֵי־חֶרֶשׁ וּשְׁרִיקַת־עַלְעוֹלִים

מִתְלַבְּטִים עַל אִילָן – זֶה בַּר־מִינָן עָטוּף בְּתַכְרִיכָיו הַלְּבָנִים –

וּבְחִבּוּט מְנַגְּנִים לוֹ נְגִינַת־הַמָּוֶת…

דצמבר, 1924.

המלצות קוראים
תגיות