רקע
יצחק פרנהוף
נִשְׁתַּנָה
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: דייטשר, פודגורוזה "המצפה"; תרס"ח 1908

הוא יצא הגנה. הבקר בקר אביב רענן ועליז. היריעות הירקות המצוירות בציצים ופרחים, הפיצו ריח משובב נפש, משכר ומשמח. העשבים הזרועים בנטפי טל התנוצצו כספירים לנגה קרני שמש, שהשתובבו בינות לעפאי האלנות. רוח קל הפיח והביע את עלי הדליות השמיעו אושה מלחשת, אשר התערבה עם צפצופם של משוררי הטבע וההרמוניה נשגבה.

והנה מודיעים לו, כי שליח מיוחד הביא תלגרמה מבוהל ונרגש נכנס החדרה. התלגרמה מבשרת, כי הוא נפל ונבחר מתנגדו לפרלמנט. ועוד הפעם ברח הגנה.

והבקר עציב ומעונן והיריעות הירקות מטושטשות ומלכלכות בגללי צפרים ומדריסת רגלים ומעלות ריח לא נעים הקרוב לצחנה, העשבים לחים, מורידים ראשיהם ודמעות מתגללות מהם. והומה הרוח באזניו תלונה ממושכה וצורחות הצפרים באיזה המיה משונה קורעת האזן ומעוררות געל נפש.

כל הדברים יגעים!

המלצות קוראים
תגיות