רקע
יצחק פרנהוף
רוּחוֹת מְסַפְּרוֹת
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: דייטשר, פודגורוזה "המצפה"; תרס"ח 1908

מעשה, ומת יהודי אחד, ובא לעולם האמת ולבו עליז ומתרונן מתוך שמחה וענג.

כתרה אותו כת של רפאים והשגיחו אליו במבוכה ובתמהון.

אל תזוח דעתך עליך בן אדם, אמר לו אחד הרוחות, אל תחשוב שהשאול בית מנוס לך. דע לך, שמזומן אתה לשטיפה והגעלה נוראה עד שיצרפוך מלכלוך סרחוניך ומעפוש פעולותיך שם, שם בעולם השקר.

כך כך ידידי, ענה שני גם הוא חלקו, בכמה וכמה דינים קשים ויסורים אכזרים ידונו אותך עד התמרקותך והזדככותך ולא עת שחוק לך יקירי.

האספר לך? האספר לך מה שיעשו אתך? שאל שלישי ובלי חכות לתשובה התחיל לספר. וי וי מאימת הדין, מצירי גיהנם, רחמנא ליצלן. פלצות תאחז בשרך לשמע אזן בלבד. דע לך, בתחלת המסר בידי מלאכים אכזרים, שיאכילוך גחלי רתמים מעורבות בחול דק, מעיך נשרפים, שניך נשברות, ועל לשונך יתלוך ויחנקוך ואח"כ.

ואח“כ, הוסיף רביעי, אח”כ יבואו מלאכי חבלה אחרים ויחיו אותך, וישליכוך אל נהרי נחלי זפת בוערה וגפרית לוהטת, הנובעים מן תהום רבה, ומשם יטלטלוך אל ים של זוהמא רותחת ומשם…

ומשם, גמר חמישי, תדחף לתוך כף הקלע משאול תחתיה עד דום רקיע, ותהי נפשך מטורפת בתוך אפלת צלמות ואח"כ…

אח“כ, ספר לו ששי, אח”כ יכניסוך אל הגיהנם בעצמו ויוליכוך בכל שבעת מדוריו, ושם יקירי לא יהיה לך חשק לשחוק. שם תוכח לדעת, שבכל מדור יש שבעת אלפים סדקים, ובכל סדק וסדק יש שבעת אלפים עקרבים, ומכל עקרב ועקרב שבעת אלפים כדים סם מות יוצא, ושם…

ושם, התחיל שביעי לספר לי ושמה יבואו קטגורים מכוערים אחרים, מלאי עיני פלדות, והם יסחבוך וידרסוך, יחתכו בשרך בסכנים פגומים. יתלשו גלודי עיניך כקליפת בצלים בצבת בוערת. ימרטו בשרך במלקחים של ברזל לוהטים ויתחבו שפידים במעיך. וכרסך יתפקע, מעיך יצאו ויהיו מטורפים על פניך. וכל אבר ואבר שלך נופל מגופך, ומזיקים עומדים ומניחים אבר אל אבר ומחיים אותך וחוזר הדין… ואח"כ…

למה אתם מטריחים את עצמכם להפחידנו, הפסיק אותם המת החדש והשחוק לא פסק מפיו, רוצים אתם להטיל עלי אימה בענוים כאלה?! טועים אתם! אני ממלכת רוסיא הנני בא……

המלצות קוראים
תגיות