רקע
רפאל ספורטה
מי הוא זה המתחזה?
xמוגש ברשות פרסום [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ספריית גן-גורים; 2012

מִי הוּא זֶה

הַמִּתְחַזֶה?

קַל קַלִּיל מִטְפִיף־טִפָּה

דַּק דַּקִיק מִקְלִיף־קְלִפָּה

לְלֹא גוּף

לְלֹא מִשְׁקָל,

אֶל כֻּלָּנוּ הוּא נִטְפָּל

עַל כָּל שַׁעַל –

וְנִכְפָּל.


לֹא רָעֵב. לֹא צָמֵא

    הוּא דוֹמֶה

לְמִי? לְמֶה?

זֶה צִיּוּר יָשָׁן נוֹשָׁן?

זֶה צָעִיף דַּל שֶׁל עָשָׁן?


קְרוּם

    שֶׁל כְּלוּם

      בְּלִי שׁוּם

         מְאוּם,

סֶרֶךְ

    דֶּרֶךְ

      בֶּן מַרְתֵּף,

הֵלֶךְ

     שֶׁלֶךְ

      מִתְחַלֵּף

עִם כָּל דֶּגֶל מִתְנַפְנֵף.


זֶה קוֹסֵם זֶה? מְכַשֵּׁף?

לֹא נָעוּל וְלֹא יָחֵף

בַּשְׁלוּלִית עָבַר וְשָׁב

וּבַמַּיִם לֹא נִרְטָב.


הוּא בּוֹלֵשׁ

בַּגְּמוּמִיּוֹת

הוּא גוֹלֵשׁ

לַגֵּיאֲיוֹת

    מְפַזֵר

בֵּין תְלוּליות

    אֶלֶף חֵלֶף הֲוָיוֹת

      דְּמוּמִיּוֹת עַקְמוּמִיּוֹת.


קְרָא אֵלָיו –

    לֹא יַעֲנֶה.

וְהִנֵּה

נָד כְּנֶגֶד נִיד קָנֶה

וּמִשְׁתַּחֲוֶה לַבְּרוֹשׁ.


אֲפִלּוּ אִם תַּחֲרשׁ

מִסָּבִיב־סָבִיב לַבְּרוֹשׁ

אֶלֶף פַּעַם –

לֹא תוּכַל אוֹתוֹ לִתְלשׁ.


בְּכָל כֹּחַ הוּא אָחוּז

לְרַגְלוֹ

וְלֹא יָזוּז.


בְּהִפּוּךְ תֵֵבוֹת –

זֶה לֵץ.

מִתְאָרֵךְ

מִתְכַּוֵּץ

מִשְׂתָּרֵעַ,

מִשְׂתָּרֵךְ

עַל רֹאשׁוֹ אַתָּה דוֹרֵךְ –

לֹא אִיכְפַּת לוֹ!

אֵין לוֹ לֵב.


זֶה חַקְיָן

מְצֻיָּן

וְאָמָן הַתַּדְמִיּוֹת.

גּוֹזֵר פֶּתַע צַלְמִיּוֹת

כִּתְמֵי־נוֹעַ

    קִטְעֵי־תְמוֹל –

וּמַשְׁלִיךְ לְרֶגֶל כֹּל.


נָד וְנָע

לֹא חַי, לֹא מֵת

וּשְׂפָתוֹ תָמִיד אֱמֶת.

פַּנּוּ דֶרֶךְ לַלוּלְיָן!


הַלּוּלְיָן, בִּבְלִי צַעַד,

    כְּמוֹ תוֹלֶה עַצְמוֹ לָדַעַת

מְלַלְיֵן עַל חֲבָלָיו,

עַל עֶבְרֵי פִּי פַּחַד –

    מִתְּהוֹם –


הוּא מוֹפִיעַ מֵאֵלָיו.

    מִמּוּלוֹ וּמֵעָלָיו

כְּמוֹ פִּתְאֹם

    גָּח תְּאוֹם

תֶּלִי־פֶלִי עוֹד לוּלְיָן

צַלְמוּנֹועַ חִוַּרְיָן

כָּל נִדְנוּד שֶׁיֵּעָשֶׂה

– אֲפִילוּ גִּלְגוּל כָּזֶה! –

נִיעַ רֶגֶל, נִיד בַּיָּד –

יַעֲשֶׂה כַּזֶה מִיָּד

וְקוֹלוֹ אֵינוֹ נִשְׁמָע.

מִי בַּתּוֹר עַל הַבָּמָה?

מַחֲאוּ כַּף לַשַּׂחְקָן!


הַכָּפִיל,

הֲרֵיהוּ כָּאן.

בִּדְמוּתוֹ

וּכְמוֹתוֹ

גַּם שָׂפָם לוֹ גַּם זָקָן.


אִם פָּנֶיךָ אֶל הָאוֹר –

מִתְגַּנֵּב הוּא מֵאָחוֹר

תִּסְתּוֹבֵב – הוּא מִפָּנִים.

חסר־קוֹל,

    נְטוּל פָּנִים.

המלצות קוראים
תגיות