רקע
שמואל גילר
קולונל פאוולס וסוסתו בס
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: המחבר; 2017
1.jpg

במחסן ארכיון ‘קולג’ וולינגטון' בניו-זילנד, במרתף בית השומר העתיק, התגלה בשנת 2016 ממצא היסטורי מרתק. מדובר בדגל בריטי בלוי, ולצדו פתק המציין כי נתלה על שער ירושלים לאחר כיבושה בידי הבריטים. הדגל הופקד בבית הספר בידי הקצין הניו-זילנדי קולונל צ’רלס גאי פאוולס (Powles) חניך המוסד. בית הספר חגג 150 שנה לייסודו, ומצא אותו המורה בדימוס מייק פאלין שסייע בארגון האירוע. מייק, נינו של הרברט קלארק מאנשי ‘המושבה האמריקאית’ ביפו, ביקר לא בשנת 2016 בארץ לרגל אירוע שהתקיים במוזיאון ארץ-ישראל לציון 150 שנה ליסוד המושבה. משפחתו הייתה מהשתיים שנותרו בארץ לאחר סיומה הטראגי של פרשת האמריקאים ביפו, והרברט שימש לימים כסגן הקונסול האמריקאי בירושלים ובנה בית מפואר הניצב עד היום ב’קניון ממילא'.

ירושלים נכנעה ללא קרב ב-9 בדצמבר 1917, ויומיים לאחר מכן נכנס הגנרל אלנבי בשער העיר כדי להשתתף בטקס הניצחון שנערך על הבמה בחזית מצודת העיר. הוא ירד מסוסו בחזית ‘שער יפו’ וצעד לעבר הרחבה עליה נערך הטקס מלווה בקציני חמש בעלות הברית במלחמה. לבקשתו לא הונפו דגלי בריטניה במהלך האירוע מאחר והשתתפו בו בעלות בריתה, וכדי לא לשוות לאירוע חגיגיות דומה לזו שנערכה עם כניסת הקיסר וילהלם 19 שנה קודם לכן. שלושים וארבעה חיילים וקצינים ניו-זילנדים שהגיעו מיפו ליוו אותו בכוח ההבטחה. הקולונל פאוולס שרת כראש מטה חטיבת הרוכבים החמושים הניו-זילנדית, שכללה שלושה גדודים, והוא שמר את הדגל הבריטי של החטיבה והפקיד אותו בשנות השלושים במוסד בו למד בנעוריו.

פאוולס, שנולד בוולינגטון בשנת 1872, עסק במשך עשרים שנה בגידול כבשים בחווה המשפחתית לפני שהתגייס למלחמת בריטניה בדרום אפריקה בשנת 1910, ובעקבותיה זכה לעיטור המלכה על שרות יוצא דופן (DSO). עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה השתתף עם בריגדת הרוכבים החמושים הניו-זילנדים (New Zealand Mounted Riffles) בקרב גליפולי, וזכה לעיטור מסדר סנט מייקל וסנט ג’ורג. הם המשיכו את הלחימה בקרבות סיני במסגרת כוח המשלוח המצרי (אנז"ק), עם שני גדודים ניו-זילנדים נוספים מקנטרברי ואוקלנד. הגדוד השתתף בקרב לכיבוש באר-שבע, בקרב עין-קרא, וב-16 בנובמבר בשעה 9:30 נכנס ליפו ותל-אביב. ב-24 בנובמבר הוא חצה את הירקון בניסיון לפרוץ את הדרך לירושלים, אך נאלץ לסגת. לאחר שחרור הארץ המשיכו הכוחות הניו-זילנדים את הלחימה בצרפת. על חלקו במלחמה זכה פאוולס לעיטור הניצחון הבריטי ועיטור מסדר הנילוס. לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לשרת בפיקוד העליון וכמפקד בסיסי הדרכה. הוא שרת גם במלחמת העולם השנייה ולאחר שפרש לגמלאות ניהל בית ספר חקלאי בעיירה בול בו עבד עד מותו בשנת 1951. בשנת 1922 פרסם ספר על חלקם של הניו-זילנדים בקרבות, והצילומים הרבים שצילם במהלכן מתעדים אותם.

 

הסוסה בס סמלם של סוסי המלחמה

במהלך הקרבות בגליפולי וארץ-ישראל רכב פאוולס על סוסתו ‘באס’ שהגיעה עמו מניו-זילנד. היא נתרמה למלחמה בידי משפחה כפרית בשמה הקודם ‘זלמה’, ונמסרה לשימוש הקצין. הוא שינה את שמה ל’באס' (Bess). היא הייתה אחת מארבע הסוסות היחידות שחזרו בחיים מהמלחמה מלמעלה מעשרת אלפים סוסי ניו-זילנד ואוסטרליים שהשתתפו בה. הסוסה נולדה בשנת 1910 במשפחת מגדלי סוסים ונרכשה בשנת 1912 בידי פרדריק דאלר שנתן לה את השם “זלמה”. באוגוסט 1914 הוא תרם אותה למאמץ המלחמתי והיא ניתנה למיג’ור פאוולס ששינה את שמה ל“בס”. הוא השתייך לגדוד הרובאים החמושים מוולינגטון, ובאוקטובר 1914 היא נשלחה למצרים עם חיילי חטיבת הרובאים ועם 3,817 סוסים נוספים. פאוולס, שקודם לשמש כראש מטה החטיבה ניו-זילנדית, ובשלב מסוים גם פיקד זמנית על הגדוד מקנטנברי, רכב עליה במהלך שלוש שנות המלחמה וקרבות גליפולי, סיני, וארץ-ישראל.

בספר “בס האמיצה” שהתפרסם בשנת 2010 מתארת הסופרת הניו-זילנדית סוזאן ברוקר את פעילות הסוסים במהלך המלחמה, ואת מהלך חייה של בס שהפכה להיות סמלם של סוסי המלחמה. היא נקברה במקום בו מתה בשנת 1934, על גבעה הסמוכה לעיירה בולס המרוחקת כ-200 קילומטר צפונית מוולינגטון. הקולונל בדימוס פאוולס רכב עליה עד יום מותה, והוא הציב אנדרטה על קברה במקום בו התמוטטה, המשמש היום אתר זיכרון לסוסי המלחמה. על חזית האנדרטה נחרטו פרקי חייה של הסוסה, ובחלקה האחורי הותקן לוח שיש מעוטר עליו נחרט בערבית קליגרפית “בשם אללה” כנהוג על קברי מוסלמים. מידי שנה, בעת שנערך טקס זיכרון לנופלים מחטיבת הרוכבים החמושים, נערך טקס מקביל ליד קברה של בס. לטקס מגיעים רוכבים ממועדוני רכיבה, וחלילן סקוטי בודד מתחיל אותו כמנהג טקסי הזיכרון הצבאיים בבריטניה. במוזיאון העיירה נמצאת תערוכה לזכרה של הסוסה.

הרובאים הרכובים נקשרו מאוד לסוסיהם שעברו אתם את כל קשיי הלחימה. בתום הקרבות החליטו רבים מהם להמית את הסוסים כדי שלא יהפכו לבהמות משא או ישמשו לבשר. חלקם של הסוסים המשיך לשרת במסגרות בריטיות במצרים. ‘באס’ נשלחה לבריטניה עם שתי סוסותיו של הגנרל אנדרו ראסל מפקד כוחות ניו-זילנד. פאוולס רכב עליה במצעד הניצחון בברלין, ולאחר מכן היא הועלתה על ספינה עם סוסי הגנרל ‘פלאם’ ו’ג’ק' בדרכן חזרה לניו-זילנד. פאוולס שיצא לגמלאות משרות בצבא הניו-זילנדי התמנה למנהל בית ספר חקלאי בעיירה בולס, ושם מצאה בס את מותה. הסוסה היחידה שחזרה בחיים לאוסטרליה הייתה ‘סנדי’ סוסתו של הגנרל סיר וויליאם ברידג’ס, מפקד כוחות אוסטרליה במלחמת העולם הראשונה. הוא נהרג בקרב גליפולי, והסוסה נשלחה עם ארונו למלבורן כדי לקחת חלק בהלוויה הצבאית שנערכה לו. היא צעדה עם אוכף ללא רוכב אחרי ארונו, כשמגפיו של הגנרל תלויים עליו הפוך כמנהג הפרשים.

בשנת 1930, שנים עשר שנים לאחר סיום המלחמה, בקרה בקהיר דורותי ברוק, רעייתו של גנרל בריטי. היא ראתה בעיר עשרות סוסים זקנים ומורעבים משרידי חיל המשלוח הניו-זילנדי והאוסטרלי. היא חזרה לבריטניה וייסדה את ‘קרן סוסי המלחמה’ והחלה בגיוס תרומות. בכספן הצליחה לרכוש חמשת אלפים סוסים שהשתתפו בקרבות, ובשנת 1934 הקימה בקהיר את בית החולים לסוסים ופרדות שטיפל בהם וסייע להם לסיים את חייהם בכבוד. המוסד הנקרא היום ‘ברוק’, על שם המייסדת, פועל עד היום ברחוב ‘הגברת מאנגליה’ בקהיר, בנשיאות הדוכסית מקורנוול, ומעניק טיפול וטרינרי לסוסי עבודה, פרדות וחמורים. מוסדות וטרינריים דומים נוספים הוקמו בידי הארגון בארה"ב ורחבי העולם. דגל בריטניה של הקולונל פאוולס הובא ארצה והוצג בתערוכה ב’מוזיאון מגדל דוד' לרגל 100 שנה לכיבוש ירושלים בידי הבריטים.


2.jpg הדגל הבריטי של לוטננט קולונל פאוולס


3.jpg הפתק הצמוד לדגל


4.jpg הספר על הסוסה באס


5.jpg הקולונל צ’רלס גאי פאוולס


6.jpg מייק פאלין ליד קברה של הסוסה בס


7.jpg פאוולס על סוסתו באס


8.jpg צאצאי פאוולס בטקס הזיכרון לסוסה


9.jpg טקס הזיכרון לבאס בשנת 2016

10.jpg דגל פאוולס בתערוכה בירושלים

המלצות קוראים
תגיות