רקע
שמואל גילר
בת האצילים בצל המלאכים

ד“ר תרזה ז’וקובסקה חברת האצ”ל

תמונה 1.jpg

בין מצבות מלאכי השיש בבית הקברות הרומי-קתולי ביפו נמצאת חלקת קברים בה קבורים חיילי צבא פולין הגולה, שהגיעו ארצה בשנת 1942. תחת עץ עבות בשולי החלקה ניצבת מצבה עליה חרוטים שמות שתי נשים: יאדוויגה ז’וקובסקה, נושאת צלב הלוחמים של מרד גטו וורשה, ובתה ד“ר תרזה ז’וקובסקה, חברת האצ”ל.

תרזה ז’וקובסקה נולדה בסנט פטרבורג בשנת 1908. היא הייתה בת למשפחת נסיכי יאלובייצקי הפולנית, לה ייחוס למשפחת הצארים של בית רומנוב. המרשל יוזף פילסדוסקי, מנהיג פולין החדשה, היה קרוב משפחתה, ואחותה הייתה נשואה לגיבור מלחמת העצמאות הפולנית ושר הביטחון בין שתי מלחמות העולם, הגנרל קז’ימיר סוסנובסקי. תרזה קבלה תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת קראקוב, ובתקופת מלחמת העולם השנייה עבדה בממשלת פולין הגולה בלונדון. היא הצטרפה לכוחות צבא פולין החופשית של הגנרל אנדרס ואתם נדדה והגיעה לארץ בשנת 1942.

במהלך עבודתה במשרד המודיעין הפולני בירושלים הכירה תרזה את ד“ר מנחם בוכוויץ, קצין פולני ומשפטן, שהיה חבר באצ”ל. הוא גייס אותה לסיוע לארגון, בתא חשאי שפעל בתוך משרד המודיעין, אף שהמפקדים ידעו על כך ושיתפו לעיתים פעולה. כשעזב הצבא הפולני את הארץ בשנת 1944, היא החליטה להישאר ולהמשיך כאן את חייה.

שמה של תרזה בארץ היה ד"ר תרזה ליפקובסקי, כשם בעלה הראשון לו הייתה נשואה זמן קצר. היא התגוררה בדירת חדר קטנה וצנועה ברחוב שערי ניקנור 7 ביפו שניתנה לה על ידי ‘עמידר’. היא העלתה ארצה את אימה לאחר מלחמת העצמאות, והן התגוררו יחד. האם נפטרה בשנת 1951 ותרזה עבדה כמורה מחליפה למתמטיקה בבתי ספר בתל אביב, ולמדה שעורים פרטיים. היא המשיכה להתגורר בביתה הצנוע ללא רדיו, טלביזיה, ואפילו כיריים, והייתה מבשלת על פתיליה.

על הקבר המשותף לה ולאימה נחרט כי היא נפטרה ב-5 באוקטובר 1968 אך זה לא יום מותה. תרזה נפטרה בשנת 1991, בשבוע הראשון של מלחמת המפרץ. את גופתה היא תרמה לאוניברסיטת תל אביב כבר בשנת 1968, ואז גם הכינה לעצמה את המצבה על קבר אימה. היא חששה שאיש לא ידאג למצבתה.

את חייה היא סיימה בבית האבות החרדי ‘תפארת ישראל’ בבני ברק, לשם הועברה בסיוע חבריה באצ"ל. היא הרגישה בנוח בחברת החרדים, והם כבדו אותה גם כשהגיע הכומר הפולני מיפו, לבוש אזרחית, כדי להגיש לה את הסקרמנט האחרון. כשנשאלה בערוב ימיה מדוע החליטה לקשור את חייה עם היהודים, היא ענתה שבצעירותה שמעה מקרוב משפחתה, המרשל פילסדוסקי, כי היהודים הם העם האריסטוקראטי בעולם כמו האצולה הפולנית. הם מפגינים את דתיותם, אף שאינם מאמינים בה בלבם. הם ניחנים באהבת מולדת קיצונית, מוכנים לנהל מלחמות גבורה למען ארצם, ומקפידים להנחיל לילדיהם השכלה. ומאחר ואצל הפולנים זו רק נחלת האריסטוקרטיה, ואילו אצל היהודים זו נחלת הכול, היא החליטה לשהות בקרב ‘האריסטוקרטים’ ולהרגיש שהם מעריכים את מוצאה ממשפחת אצילים. זקני יפו עדיין זכרו את דמותה התמירה והאצילית של “הפרינצסה”, כך כינו אותה, שהייתה יוצאת מביתה הדל לבושה בקפידה.


תמונה 2.jpg בית הקברות הפולני. קברה של תרזה מתחת לעץ

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!