רקע
תומאס הוד
גשר האנחות
תומאס הוד
תרגום: שמעון גינצבורג (מאנגלית)
mנחלת הכלל [?]
tשירה
שפת מקור: אנגלית

עוֹד אַחַת סֹעֲרָה,

יָגְעָה בַבּוּז,

דָּחֲקָה קֵץ, נִמְהֲרָה

הָלְכָה לָמוּת!


בְּחֶמְלָה קָחוּהָ!

מַה־יָּפָה וְרַכָּה הִיא.

גִּזְרָתָהּ כֹּה דַקָּה הִיא –

זְהִירִים שָׂאוּהָ!


הַשְּׂמָלוֹת – מַה־תֶּחְזוּ בָהּ?

כְּתַכְרִיכִים נֶאֶחְזוּ בָהּ;

מֵהֶן, בְּלִי חֲדָל,

מְטַפְטֵף הַגֶָּל;

הַעֲלוּהָ מִיָּד,

הָעֲלוּבָה, הַנַּאֲוָה,

הַעֲלוּהָ בְּאַהֲבֶָה,

בְּלִי גֹעַל וּשְׁאָט. –


אַל תִּגַּע יַד תָּהֳלָה

בִּמְשׁוּיָה וּמָעֳלָה,

בְּכוּ לְצָרָה, בָאָה לָהּ,

בְּרַחֲמִים וּבְתֹם;

אֵין פְּגָם לֹא יִישַׁר בָּהּ,

כָּל אֲשֶׁר נִשְׁאַר בָּהּ

טָהוֹר כַּיּוֹם.


אֵל חֲקִירָה וְאַל דְּרִישָׁה

בִּמְרִי נֶפֶשׁ אִשָּׁה,

דָחֲקָה בְּפִשְׁעָהּ

הַקֵּץ וַתִּסָּפֶה;

כָּל כֶּתֶם הֵסִיר בָּהּ

מָוֶת וְהוֹתִיר בָּהּ

רַק אֶת הַיָּפֶה.


עוֹד, בְּכָל פְּשָׁעֶיהָ,

כְּבוּדָה בַת־חַוָּה הִיא –

מְחוּ מִשְּׂפָתֶיהָ

מֵי־טִיט נוֹטְפִים: זַעֲוָה הִיא


וּרְאוּ הַמַּחְלָפוֹת,

עַרְמוֹנִיּוֹת, יָפוֹת,

מִן הַמַּשְׂרֵק הִתְחַמְּקוּ;

עֲשׂוּ שַׂעֲרוֹתֶיהָ,

עֵת הֶגְיוֹנוֹת יִתְעַמְּקוּ:

אֵי בֵית־אֲבוֹתֶיהָ?


מִי הָיָה אָבִיהָ?

וּמִי הָיְתָה אִמָּהּ?

יֵשׁ אָחוֹת אוֹהֶבֶת לָהּ?

וְאָח, יַזִּיל דִּמְעָה?

אוֹ יֵשׁ מַחֲמַד־עַיִן לָהּ,

מִכֹּל יָקָר בַּחַיִּין לָהּ –

וְאֵין גּוֹאֲלָה עִמָּהּ?


אֲבוֹי, כִּי אֵין צְדָקָה

בָּאָרֶץ, כִּי פָקָה.

הִיא בָאָה־לָהּ, יָצְאָה־לָהּ

בִּכְאֵבָהּ וּרְעָבָהּ –

וּבְעִיר אַלְפֵי רְבָבָה

כָּל בַּיִת לֹא מָצְאָה לָהּ.


לֵב אֲחוֹתָהּ, אָחִיהָ,

אַף לֵב אִמָּהּ, אָבִיהָ,

הָפַךְ, נִצַּב כַּצָּר:

הָשְׁלְכָה אַהֲבָה

אֶל קִבְרוֹת־הַתַּאֲוָה;

גַּם אֵל לָהּ, בְּדַאֲבָהּ,

נִדְמֶָה כְמוֹ זָר.


מְקוֹם שָׁם בְּמַיִם עַזִּים

אַלְפֵי אִשִּׁים מִזְדַּעְזְעִים,

אוֹרִים נָעִים סְחוֹר־סְחוֹר

מֵחַלּוֹנוֹת־עֲלִיּוֹת

וּמִמַּרְתְּפֵי־תַחְתִּיּוֹת –

שָׁם עָמְדָה תוֹךְ תְּהִיּוֹת,

אֵין־מָעוֹן בְּלֵיל־שְׁחוֹר.


רוּחַ־צִנָּה מְיַלֶּלֶת

שֶׁל אֲדָר הִרְעִידַתָּהּ,

וְלֹא צוּלָה מַאֲפֶלֶת

בְּתַחְתִּית־גֶּשֶׁר מִלְּמַטָּה:

דַּעְתָּהּ נִטְרָפָה

מֵחַיִּים וּשְׁאוֹלָם,

בִּתְהוֹם, סוֹד מְעֻלָּפָה,

הִתְנַפֵּל נִכְסָפָה – בָּרֹחַ, פָּסֹחַ

עַל מִפְתַּן הָעוֹלָם!


קָפְצָה מֵרֹם

בְּאֹמֶץ, וְאִם סָעַר

קַר כִּכְפוֹר נָהָר –

אֶל תּוֹךְ פִּי הַתְּהוֹם.

שָׁעֵר זֶה, רְאֵה־נָא זֶה,

קַל־רֹאשׁ, בַּחֵטְא חַי!

רְחַץ בָּזֶה, שְׁתֵה־נָא זֶה,

אִם תּוּכַל, אֲזַי!


בְּחֶמְלָה קָחוּהַָ;

כֹּה יָפָה וְרַכָּה הִיא,

גִּזְרָתָהּ כֹּה דַקָּה הִיא –

זְהִירִים שָׂאוּהָ!


אֶת יְצוּרֵי־בְּשָׂרָהּ,

עַד לֹא קָפְאוּ בַּקָּרָה,

בְּנִמּוּס, בִּנְעִימוּת

יַשְׁרוּ, הַחְלִיקוּ־נָא,

אֶבְלָם הַמְתִּיקוּ־נָא;

וְעִצְמוּ עֵינֶיהָ –

שְׁנֵי תְבַלּוּלֶיהָ!


עֵינֵי בַלָּהָה

מְצִיצוֹת בִּזְוָעָה,

בְּעַד עַב־טִיט וָרֶפֶשׁ,

כְּמוֹ תִנְעַץ הַנֶּפֶשׁ

מַבָּט אַחֲרוֹן לֹא־זָע,

בּוֹ קָפְאוּ יֵאוּשָׁהּ

וְאֵימָתָהּ הַכְּבוּשָׁה –

בָּעוֹלָם הַבָּא.


בַּחֹשֶׁךְ אָבָדָה,

עֲנִיַּת־עֲנִיּוֹת,

כִּי חֶרְפָּה כָּבָדָה

וְיַד־אַכְזְרִיוּת. –

שַׂכְּלוּ יָדֶיהָ,

שִׂימוּן עַל חָזֶהָ,

כְּמוֹ בִתְפִלָּה שֶׁל צְנִיעוּת!

וְנִרְאֲתָה שְׁטוּחָה,

כְּמִתְוַדָּה בִמְנוּחָה

עַל כָּל חֲטָאֶיהָ,

מַפְקִידָתַם, עִם רוּחָהּ,

בְּיַד אֱלֹהֶיהָ!

המלצות קוראים
תגיות