רקע
אהוד בן עזר
איתן סוּזוּקִי
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: ר. סירקיס; תשנ"א 1991

איתן סוּזוּקִי היה משוגע לאופנועים אך צעיר מדי להוציא רישיון נהיגה.

“חוק מטופש.” היה אומר בכעס, “אם יש לך רישיון, אתה יכול לעלות על אופנוע גם כשאתה בן שמונים, אבל אם חסרים לך חודשים אחדים – אז לא!”

“ואם היה, יש לך במה לקנות?” שואלים חברים.

“אל תדאגו, פַּאפַּא טובע בכסף. חוץ מזה, רק ממתנות הבר־מצווה שמושקעות בבנק אני יכול לקנות אפילו מכונית יד־שנייה!”


*

פעם בשבוע, בערב, נהג איתן סוזוקי ללכת לפינה השדרות שבה מתכנסים האופנוענים. עובר בין האופנועים ומלטף אותם בעיניו כאילו היו סוסות־מירוץ אצילות. עדר נהדר! – סוּזוּקִי הִיפֶּר סְפּוֹרְטְס, שהחמוקיים שלו (שלה?) חלקים ואירו־דינאמיים כמו חיה גדולה שאפשר לרבוץ עליה ולנשק אותה ואחר־כך להדהיר אותה ב־110, 150, 200 קמ"ש, ולחתוך את האוויר כמו מטוס.

הוֹנְדָה, גם היא יפאנית, צנועה יותר ורזה, אבל חזקה מאוד. יָאוָוה ישנה, של אספנים, אבל עוד כוחה במותניה להראות למכונות החדשות את כוחה. סוּזוּקִי דִי אַר יפהפייה, בֶּנֶלִינִי איטלקייה. סָגִיבָה אֵלֶפַאנְט. מוֹטוֹ גוֹזִי. סַאן־יַאנְג. גוֹזִי. דוּקַאטִי. טְרִיוּמְף. ובצד שתי ענתיקות – הַרְלִי דֵייוִוידְסוֹן כבד, שמספרים כי על כאלה רכבו שוטרי־תנועה בריטיים בשנת תרפּ"ה־פּוּ ורשמו רַפּוֹרְטִים לנהגים, כמו למשל – שלא הוציאו יד שמאל מחלון האוטו, לאותת בפנייה ימינה (יד מושטת ישרה) ושמאלה (יד מושטת עולה ויורדת). ליד ההרלי עומד גם נוֹרְטוֹן אחד, שניהם סוסי־קרבות ותיקים שעדיין כוחם במותניהם, נודפים ריח שמן־מכונות ובנזין ומושב עור סדוק ומתכת ישנה, לא יפים, ללא חמוקיים ומגיני־רוח, רואים את השלד שלהם כמו צרעות גדולות שבנויות סביב מיכל הדלק הכרסתני – אבל גבריים־לאללה, נותנים לך ביטחון כמו מהסרטים.


*

איתן סוזוקי היה נער נמוך, כפוף מעט, כתף אחת שלו קצת מורמת. פניו לא נאים במיוחד, סוסיים, ומלאי חטטים. בטרם מלאו לו שש־עשרה כבר קנה חליפת־עור של אופנוען, מגפי־עור, קסדה, משקפיים, מגיני מותניים וכפפות־עור. הוא נהג להסתובב בפינת השדרה, בהליכה מתנודדת כשל רכב־מירוצים, בין האופנועים הגדולים, לחקור אחר מחיריהם, כעומד לרכוש אחד מהם.

מכוסה מכף־רגל עד ראש בלבוש אופנוען ניראה כמו גַ’אבַּר, כחבר במיסדר אבירים חבויים בחליפות־שיריון, שאין רואים כלל מה הם בפנים.


*

כאשר שמע אביו לראשונה על רצונו לקנות אופנוע, אמר לו:

“אין צורך. אני בעצמי אהרוג אותך קודם!”

“מה איתך אבא? אני מדבר רק על איזה טוּס־טוּס של דִיַאלִים או פִּיַאג’וֹ, עם הילוכים אוטומאטיים, מנוע חמישים סמ”ק, מקסימום עושה שבעים קמ“ש, לבוא איתו לבית־ספר. מה כבר יכול לקרות לי מזה?”

ולאימו הוסיף נימוק משכנע:

“גם ככה בנות בקושי מסתכלות עליי! אני אשם שיצאתי כזה?”


*

לאחר שבועות של ויכוחים הסכימו ההורים שיוציא רישיון לאופנוע עד 50 סמ"ק. חודשיים לאחר יום הולדתו השישה־עשר קנה פיאג’ו, מודל 86, כזה שעליו מותר להרכיב מאחור נוסע נוסף, שלא כמו בדגמים החדשים שיצאו מ־87 והלאה. הוא התחיל לבוא עליו לבית־הספר, מגניב פריטים כמו מגפי־העור, הכפפות או מעיל־העור, עם התלבושת האחידה. הבנים קינאו בו והיו ממששים את הפיאג’ו ואת ציוד־הלוואי, אבל אף אחת מן הבנות לא הסכימה לרכב מאחור, בדרך חזרה מבית־הספר או בכל הזדמנות אחרת.


*

פעם בשבוע, בערב, היה איתן סוזוקי מופיע עם הפיאג’ו שלו בפינת השדרות אך מצניע אותו מיד בכניסה, כמי שמתבייש לבוא בחברה טובה עם בחורה לא־נחשבת, מכוערת. נהג להסתובב דווקא רגלי, לבוש במלוא ציודו, כעוטה שיריון מימי־הביניים. מתקרב אל סוסות הסוזוקי הגדלות, בעלות המנועים בני מאות הסמ"ק, נוגע בהן בחשאי ומלטף את חלקיהן המעוגלים, המשגעים, כאילו היו חמוקיים ואחוריים של נקבות.

“עוד שנה אני מתחיל לעבוד על קבלת רישיון של מעל חמישים סמ”ק. ביום שאהיה בן שמונה־עשרה – אני עולה על סוזוקי אמיתי, שאקנה בכל הכסף שחסכתי לי, ושלא יהיו לכם אשליות, אני לא מתכוון לאיזה סוזוקי אֶקְס טִי אֶס קטנה – אלא לסוזוקי הִיפֶּר סְפּוֹרְטְס או לסוזוקי דִי אַר!"

“אין צורך. אני בעצמי אהרוג אותך לפני שארשה לך לעלות על אחת המפלצות האלה!”

“די אבא עם החוכמות האלה. זה לא יעזור לכם.”

“ומה עם רישיון נהיגה במכונית? אתה עוד מעט בן שבע־עשרה!”

“לא מעניין אותי!”

“לא מעניין? אולי יותר יעניין אותך לשמוע שאם תוותר – תקבל ממני מכונית במתנה! שנה שלמה קודם שמותר לך לקבל רישיון על המפלצות האלה!”

“השתגעת? מה אתה משחד את הילד בכסף? אתה לא יכול להפעיל עליו את הסמכות שלך ולהוציא לו מהראש את הטירוף של הסוזוקי?”

“עדיף לי שיתרוצץ בכבישים כשהוא בתוך מכונית עם פח מלמעלה וברזל מלפנים ומאחור – מאשר ידהר על אופנוע במאה חמישים, מאתיים קמ”ש, כאשר כל טעות היא קטלנית! את מבינה?" – ולאיתן: “מה איכפת לך, איתן? מלהוציא בינתיים רישיון נהיגה במכונית לא ייצא לך שום נזק, תאמין לי!”


*

איתן סוזוקי הוציא רישיון־נהיגה במכונית. בן שבע־עשרה וחודשיים קיבל פורד פיאסטה יד־שנייה, מודל 85, והתחיל לבוא בה לבית־הספר. הבנים קינאו בו ולחצו על הוריהם לאפשר גם להם להוציא רישיון נהיגה במכונית. הוא נעשה פופולארי. אפילו בנות התחילו לנסוע איתו, וזאת למרות ש –

א. איתן סוזוקי המשיך ללבוש את מדי האופנוען, חוץ מהקסדה שהיתה זרוקה במושב האחורי.

ב. הוא נהג במהירות, קורע את האוויר כיושב על סוזוקי הִיפֶּר סְפּוֹרְטס, ולא בפורד פיאסטה יד־שנייה מסכנה.


*

וליל שישי אחד, כשחזרו החבר’ה במכונית ממסיבה, ואיתן סוזוקי נהג…

המלצות קוראים
תגיות