(בּזיל, ט“ו בּתמוּז תרצ”א)

בּשם סיעת הפּוֹעלים הנני מציע לכם לעבוֹר על ההצעה הרביזיוֹניסטית לסדר היוֹם. אני מביא לפניכם את הצעת תנוּעת העבוֹדה בּציוֹנוּת, אוֹתה תנוּעה שקמה בּשנים הקשוֹת בּיוֹתר לציוֹנוּת, בּשנים שלאחר אוּגָנדה, כּשכּל הדרכים הפּוֹליטיוֹת היוּ נעוּלוֹת בּפנינוּ, בּשעה שהנוֹער היהוּדי בּמזרח־אירוֹפּה נכנס ראשוֹ ורוּבּוֹ לתנוּעת־המהפּכה הרוּסית, בּשעה שמנהיג הציוֹנוּת הלך מאִתנוּ והתנוּעה עמדה ליפּוֹל. אז ניצלה הציוֹנוּת בּידי אוֹתה קבוּצת האנשים הקטנה, שפּנתה עוֹרף לדרך הקלה של צ’ארטר ודיפּלוֹמַטיה וּבחרה בּדרך הארוּכּה והקשה של עבוֹדה בּארץ־ישׂראל, והתחילה ליצוֹר בּעבוֹדתה בּניני־אב חיוּביים למשק, לעליה, לתרבּוּת ולעתיד הפּוֹליטי שלנוּ.

אני מדבּר בּשם התנוּעה שעברוּ עליה ימי עבּד אל־חמיד וּגזירת ה“פּתקה האדוּמה”, בּשם התנוּעה שעמדה על המשמר בּשנוֹת המלחמה והכּיבּוּש, שיצרה את “השוֹמר” ואת ההגנה העצמית היהוּדית, שנתנה לציוֹנוּת את תל־חי והקימה לוֹחמים בּתנאים אי־לגליים קשים בּרוּסיה הצארית והסוֹביטית, שהפכה את הציוֹנוּת מתנוּעה של דבר־שׂפתים לתנוּעה של מעשׂי גבוּרה אמיתית, של הגשמה אמיתית. בּשם התנוּעה הזאת אני מציע לכם לעבוֹר על הצעת הרביזיוֹניסטים לסדר היוֹם. איני רוֹצה להשתמש בּנימוּק פּוֹליטי חיצוֹני, אם כּי אני, ויחד איתי גם הישוּב וכל ציוֹני המבין וּמרגיש את אשר יצרנוּ, יוֹדע להעריך את מספּרם וכוֹחם של הרביזיוֹניסטים. איני רוֹצה ללכת בּדרכּם של אלה שכּפוּ עלינוּ את הויכּוּח הזה המזיק לנוּ, משוּם שהתוֹצאה שלוֹ אחת: לגייס נגדנוּ את כּל שׂוֹנאינוּ בּמשך שנים וּלמלא בּקרבּנוּ את התפקיד המוּזר של אוֹתוֹ האיש שבּעברוֹ דרך יער עבוֹת הוּא צוֹעק וּמזעיק על ידי כּך את כּל הדוּבּים.

רצוֹני לדבּר מנקוּדת־מבּט ציוֹנית פּנימית בּלבד על התפקיד אשר רזוֹלוּציה זוֹ והתעמוּלה סביבה מילאוּ בּחינוּכוֹ של העם היהוּדי לקראת הגשת הציוֹנוּת.

אלפים בּשנים פּיללוּ היהוּדים לתוֹכן המלא של הרעיוֹן הציּוֹני, הכניסוּ אוֹתוֹ אל תפילוֹתיהם, קינוֹתיהם וספריהם. רק דבר אחד היה חסר להם: הכּוֹח לרצוֹת שחזוֹנם יהָפך למעשׂה. לכן קמוּ אצלנוּ תנוּעוֹת של משיחי שקר, לכן נכשלוּ כּל הנסיוֹנוֹת הממשיים, מעֵין אלה של דוֹן יוֹסף נשׂיא. והנה בּא מוֹרנוּ וּמנהיגנוּ הרצל ורצה לעשׂוֹת את החלוֹם הציוֹני למעשׂה, רצה ללמדנוּ כּיצד לרפּא את היהוּדי מליקוּי־כּוֹחוֹ של הרצוֹן וליצוֹר תנוּעה המסוּגלת להוֹציא את הרעיוֹן שלה לפּוֹעל. מעוּף הדמיוֹן הגדוֹל נוּפּץ אלֵי סלע התנאים הפּוֹליטיים הקשים ואי ידיעתּ הדרך להגשמת הציוֹנוּת. אז בּאה תנוּעה קטנה, חלשה וּבוֹדדה, שהראתה לאדם מישׂראל כּי אפשר לקשר את הציוֹנוּת בּחיי הפּרט, כּי כּל אחד יכוֹל להגשים את הציוֹנוּת בּחייו הוּא, כּי הציוֹנוּת היא דבר התלוּי בּעבוֹדה בּקרב ההמוֹנים היהוּדים, וכי רק אלה ההוֹלכים בּדרך פּעוּלה פּוֹליטית ריאַלית מוֹבילים את הציוֹנוּת אל הגשמתה.

ואילוּ כּל המדבּרים גבוֹהה על מדינה יהוּדית מַתעים את העם. בּשנתים האחרוֹנוֹת, השנים הקשוֹת בּיוֹתר לתנוּעתנוּ, שנוֹת הסכּנה הגדוֹלה בּיוֹתר, שבּהן עמד לנוּ והציל אוֹתנוּ רק הרצוֹן האיתן של העם, הכריזוּ אנשי המדינה היהוּדית שלנוּ את סיסמת ה“הפסקה”, את הסיסמה לא להמשיך בּעבוֹדתנוּ. זוֹ היתה תשוּבתם המעשׂית היחידה בּצר. בּשנים אלוּ, שבּהן צריכים היינוּ להַנחוֹת את הנוֹער היהוּדי בּדרך החלוּץ כּמעט בּחוֹזק־יד, היה עלינוּ להגיד להמוֹנים היהוּדים: איש לא יעזוֹר לכם, הכּל נגדכם, ואם רוֹצים אתם להיגָאל תלמדוּ לא לדבּר כּי אם לעשׂות, לשתוֹק ולעבוֹד כּשבּשׂרכם נישׂא בּשיניכם ורוּחכם עליכם תתעטף, לעבוֹד בּמסירוּת־נפש ולדעת כּי רק כּוֹחכם וּמעשׂיכם יכריחוּ את העוֹלם לשנוֹת את המצב הפוֹליטי הבּלתי־נוֹח שבּוֹ אנוּ שרוּיים. אין אנוּ מתעלמים מהקוֹניוּנקטוּרה הפּוֹליטית הגרוּעה, אלא שלא בּהיסטֶריה, צרחנוּת, מלים נאוֹת וּתקיעוֹת וּתרוּעוֹת אפשר לעוֹרר את כּוֹח היצירה וּרצוֹן הגאוּלה של העם היהוּדי. לא לכבוֹדה ולרצינוּתה של תנוּעה פּוֹליטית לשנוֹת את התכנית הפּוֹליטית שלה השכּם והערֵב. תכנית פּוֹליטית נוֹצרת רק פּעם אחת. זהוּ מתן תוֹרה. הרצל, המַכּסימַליסט הגדוֹל, יצר את המסגרת הצרה של תכנית בַּזיל, והתנוּעה, מרצוֹן ושלא מרצוֹן, קיבּלה אוֹתה – וכך נוֹלדה הציוֹנוּת. יבוֹא אוּלי פעם גם הזמן לשנוֹת אוֹתה, אוּלם לא כּל קוֹנגרס שהוּא ולא כּל ועידה מפלגתית רשאית לבטל תכנית היסטוֹרית. קיימת שאלה של חינוּך תנוּעתנוּ, שאלה כּיצד עלינוּ להמשיך בּבּנין וּלהתקדם בּדרכּנוּ על אפּם וחמתם של כּל מתנגדינוּ ועל אף חוּלשת עצמנוּ, שאלה על מצבנוּ הפּוֹליטי ויחסינוּ לשּכנינוּ, שאלה על האחריוּת לעבוֹדתנוּ בּעתיד – והנה בּלי להשיב על כּל אלה אתם מפטמים את העם היהוּדי, כּמוֹ תינוֹק, בּסוּכּריוֹת שאינן עוֹזרוֹת ואינן מרפּאוֹת. המצב קשה בּיוֹתר והציוֹנוּת חלשה עוֹד מאד, משוּם שבּשביל רבּים אין הציוֹנוּת אלא אפשרוּת של נסיעה לקוֹנגרס, וּמשוּם שההמוֹן הגדוֹל נוֹתן להוֹליך את עצמוֹ בּצלצלי־אוֹמר. וּמכּיון שאנוּ רוֹצים וּמחוּיבים, בּמקוֹם תעתוּעים בּתוֹהוּ לא־דרך, להנחוֹת אתכם בּדרך הקשה והיחידה של עבוֹדה ויצירה, הרינוּ מציעים לפניכם לעבוֹר לסדר היוֹם.