רקע
ברל כצנלסון
בּפני עוּבדת המִפקד

ממשלת ארץ־ישׂראל עוֹרכת מפקד אוּכלוֹסין. מוּל העוּבדה הזאת, החמוּרה ורבּת־התוֹצאוֹת, הוּצא תוֹתח־ילדים: התעמוּלה הקוּנדסית להחרמה. הלהקה ההיפֶּר־פַּטריוֹטית, זוֹ העוֹזבת את אסיפת הנבחרים, המחרימה את הבּחירוֹת לקהילה, העוֹמדת בּרגל אחת בּתחוּמי ההסתדרוּת הציוֹנית כּשרגלה השניה מחוּצה לה – להקה זוֹ אשר יֶשע וּפדוּת עמה וּמרפּא לכל מַדוי עמנוּ, מצאה גם את הסגוּלה הבּדוּקה כּנגד כּל הסכּנוֹת הכּרוּכוֹת בּמפקד: מחיקת שם ישׂראל מספר הפקוּדים.

דוֹרנוּ היתוֹם והאוּמלל נתבּרך בּכמה הוֹפעוֹת של גבוּרת־סרק, גבוּרה של הליכה על קבַּיִם, גבוּרה של רדיפה אחרי “רֶקוֹרדים”. לסוּג זה שייכת גם הגבוּרה ה“לאוּמית” העילָאית, אשר כּל מבחן־חיים וכל פּוּרענוּת אוֹרבת – משׂחק לה. גבוּרה זוֹ שׂשׂה לרוּץ לקראת כּל מלכּוֹדת. מי יוֹדע מה יש יוֹתר בּאוֹתה גבוּרה, אם חרדת־אימה המטָרפת את הדעת, אם יאוּש שאין לאחריו כּלוּם, אם היסטֶריה של מי שאין לוֹ מה להפסיד, ואוּלי רק נחיתוּת מתרהבת המשתעשעת בּהרגשת “עִילאוּתה”, בּחינת ילדים הנהנים מהתמוֹדדוּת של “מי לעֵילָא”, ולוּ גם לעילא מן השׂכל הישר, לעילא מאינסטינקט הקיוּם של הכּלל, לעילא מראִיית הסכּנה הוַדאית.

וּכנגד אוֹתה הגבוּרה המהלכת על קבּים, יש להציג את החוֹבה הפּשוּטה והישרה: התפּקדוּ!

אין אִתנוּ משקפי־ורד. אין אנוּ מתעלמים מהפּחים הטמוּנים לנוּ, מהתקלוֹת אשר דרך המפקד רצוּפה בּהן. לא נעסוֹק בּבחינת לבבוֹת. אוּלם אם גם תהיינה כּונוֹתיהם של יוֹזמי המפקד כּשרוֹת בּיוֹתר – כּשרוֹת לכל ממשלה בּת־תרבּוּת, הרוֹצה לדעת את אשר לפניה – אין בּוֹ, בּמפקד, כּדי למלא את לבּנוּ תקווֹת. דיינוּ שהמפקד בּא לא לאחר שנים של גידוּל, כּי אם לאחר שנים של מוּעקה, של סתימת מקוֹרוֹת, של נעילת שערים, של הטלת פחדים. אין צוֹרך לדחוֹת את הנימוּקים התרבּוּתיים של הממשלה העוֹרכת את המפקד, כּדי לפקפּק בּתכלית הפּקפּוּק, אם האוירה המזוּעזעת של הארץ, שׂבֵעת תמרוּרים, פּרעוֹת, ועדוֹת, רַפּוֹרטים וּספרים לבנים, זקוּקה עכשיו ל“התמוֹדדוּת” של עמיה. ואַל נא יתרעמוּ עלינוּ השלטוֹנוֹת אם נאמר, שלאחר המחקר ה“מדעי” מעשׂה ידי מר סימפּסוֹן בּעזרת האדמיניסטרציה הארץ־ישׂראלית, אשר עמדה לימינוֹ והדריכה אוֹתוֹ בּעצוֹתיה, לאחר התשמישים ה“מדעיים” בּחיפּוּשׂ המנוּשלים – אם לאחר כּל אלה לא נוֹצרה בּארץ האַתמוֹספירה המגבּירה את האֵמוּן בּתרבּוּתיוּתה העילָאית וּבמַדעיוּתה הצרוּפה של האדמיניסטרציה הארץ־ישׂראלית.

וּבכן, מבּלי להתעלם ממציאוּתנוּ כּמוֹת שהיא: עוּבדה חמוּרה, הרת סכּנוֹת, רצוּפת תקלוֹת. עוּבדה, אשר אם אפשר למנוֹע אוֹתה – מוּטב, ואם אי אפשר – החוֹבה לעמוֹד על המשמר, להשקיף בּשתי עינים כּדי להפחית את הרע הכּרוּך בּה. המלחמה נגד המפקד עצמוֹ – אילוּ גם היתה תקוה “לנַצח” – אינה עשׂוּיה לרוֹמם את קרננוּ. פּתחוֹן־פּה היא לצוֹררינוּ לוֹמר: מפחדים היהוּדים מפּני האמת.

אך לא מּפני האמת אנוּ מפחדים, אם גם עגוּמה היא, אלא מפּני זיוּפה של האמת. אנחנוּ – המעט, אמת זוֹ אין אנוּ מעלימים, אוּלם הסכּנה צפוּיה שגם המעט הזה יצוּמצם ויצוּמק, ושהמרוּבּים אשר מסביבנוּ יטבּיעוּ אוֹתנוּ בּמספּריהם המנוּפּחִים. וּמפּני סירוּס האמת – עלינוּ להגן על עצמנוּ.

זהוּ מה שנשאר לנוּ. ודאי אין בּזה משוּם גבוּרה עילָאית אם נאמר כּי על המעט שלנוּ עלינוּ לשמוֹר מכּל משמר, לבל יתנדף, לבל יתמעט, לבל יֵעָשק; אם נאמר כּי כּל הזנחה וכל רשלנוּת עלוּלוֹת להוֹריד את מספּרנוּ, למַעט את דמוּתנוּ, להפחית את משקלנוּ בּכל מלחמת־חיים שנילָחם בּימים הבּאים. בּדרך זוֹ של עמידה על המשמר זכינוּ עד עתה לנצחוֹן מעט: כּבשנוּ את הזכוּת להרשמת העוֹלים הבּלתי־לגליים. נצחוֹן מעט, אשר התנכּלוּ עוֹד להמעיטוֹ, ואשר בּצפּרנינוּ הגינוֹנוּ עליו. אם נוֹסיף לעמוֹד על המשמר, אם לא נגרע עין מן האוֹרב לנוּ – נדע אוּלי למלט את עצמנוּ מעוֹד כּמה התנַכּלוּיוֹת.

מה מציעים לעוּמת זה “תוֹפסי המרוּבּה”, עַם יוֹדעי תרוּעה? “נחרים את המפקד”. אזי נינָצל מכּל הסכּנוֹת הכּרוּכוֹת בּוֹ. אזי ידעוּ כּל עמי העוֹלם כּי עם רב ועצוּם אנחנוּ בּארץ וּלמספּרי המפקד הממשלתי לא יוּשׂם לב…

מה תהא התוֹצאה המעשׂית של התעמוּלה הפּטריוֹטית העילָאית? אין לפקפּק: יהיה לה שוֹמע. כּמוּבן, לא הרבּה רבבוֹת. אבל מאוֹת ודאי, ואוּלי אלפים. מה קשה לגייס המוֹנים למצוַת עשׂה. אך אין קל מקריאה: איש לאוֹהליך ישׂראל! קריאה זוֹ הביאה את פּריה גם בּשעתה. הפּטריוֹטים שלנוּ “יצליחוּ”. כּל הנמוּשוֹת וכל הנחשלים יזָקפו לזכוּתם. הם ימעיטוּ את מספּר שמוֹת ישׂראל בּמפקד. והם לא יהיוּ בּוֹדדים: יסייעוּ להם אלה המשתדלים לנפּח את מספּרי שכנינוּ, להוֹסיף נשמוֹת מתוֹת ושמוֹת בּדוּיים. יסייעוּ להם פּוֹקדים בּוּרים אשר מתוֹך עם־הארצוּת ואיבה יצמצמוּ את מספּרינוּ ויפסחוּ על ספּינוּ. הם יצליחוּ!

מוּל התעמוּלה המוּפקרת הזאת, מוּל המדיניוּת ה“צרוּפה” אשר לעוֹלם אין לה מה להפסיד ותמיד היא עשׂוּיה אך “להרויח”, מוּל הפּטריוֹטיוּת הזאת, המוֹשיטה יד לכל צוֹרר וּמתנכּל – יש לחייב את כּל בּר־הכּרה בּישוּב, כּי ישׂא חלקוֹ לפיזוּר העלטה בּפּינוֹת הנידחוֹת, לביעוּר קוּרי הכּזב אשר בּהם מסַבּכים את מחשבת הבּוֹסר של דוֹר צעיר. כּל המחסיר את שמוֹ אוֹ את שם קרוֹבוֹ וּשכניו מגליוֹנוֹת הפּקוּדים מחסיר את כּוֹחוֹ של הישוּב העברי וּמַמעיט את דמוּתוֹ של מפעלנוּ.

חשון תרצ"ב.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47917 יצירות מאת 2673 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20499 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!