רקע
ברל כצנלסון
בּענין מס־הכנסה
mנחלת הכלל [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: מפלגת פועלי א"י, תל אביב: דבר; תש"ח 1948

(בּישיבת הועד הלאוּמי, חשון תרצ"ג)


גם אני רוֹאה חשיבוּת בּכך שהועד הלאוּמי יגיע לעמדה אַחת בּשאלה זוֹ, כּמוֹ בּעוֹד שאלוֹת חשוּבוֹת. אוּלם כּדי להגיע לקביעת עמדה אַחת צריך לבקש גם לשוֹן משוּתפת, סגנוֹן שיכוֹל לכלוֹל את כּוּלנוּ. מי שירצה להשתמש בהלָך־רוּח של פַּניקה כּדי להטיל עלינוּ מוּשׂגים חברתיים זרים לנוּ – לא ישׂיג את המטרה. כּל פּעוּלה ישוּבית משוּתפת בּעניני מסים – אי אפשר לה שלא תביא בּחשבּוֹן את מוּשׂגיו של הפּוֹעל על חלוּקה צוֹדקת של מסים, וגם את ההיסוּסים המתעוֹררים בּנוּ לגבּי העמדה הפַּסקנית הנקוּטה כּאן אצל כּמה נוֹאמים. אַגב, סבוּר אני כּי אין זאת השאלה היחידה אשר חשיבוּתה דוֹרשת מאתנוּ השקפה מאוּחדת. לא ראינוּ שאוֹתם החוּגים הכּלכּליים, אשר התאחדוּ הפּעם בּשאלת מס־הכנסה ודרשוּ מאת הועד הלאוּמי עמדה מוּחלטת וּמאוּחדת, יבקשוּ לבוֹא אתנוּ לידי דעה אחת וּמוּחלטת בּשאלת העבוֹדה העברית, אשר חשיבוּתה לגבּי עליה יהוּדית אינה פּחוּתה משאלת מס־הכנסה. כּדאי גם לדעת אם יש תקוה שנגיע לידי דעה אחת בּענין חוּקת השלטוֹן המוּניציפּלי, המוּצעת עכשיו מטעם הממשלה. ואפילוּ בּשאלת זכוּת הבּחירה לכנסת ישׂראל חשוּב שתהיה דעת אַחת בּישוּב. והנה כּפעם בּפעם אָנוּ שוֹמעים רמזים מבשׂרים. הפּעם שמענוּ רמיזה סתוּמה מפּי סוּפּרסקי, כּי הנה הנה תימָצא הדרך לשַתף בּכּנסת את החוּגים העוֹמדים עד היוֹם מחוּצה לה. אוּלי יאמרוּ לנוּ בּמה כּרוּכה תקוה זוֹ? האם בּהתקנת תקנוֹת אשר יגזלוּ מאת חלק מן הישוּב את זכוּת הבּחירה אוֹ שיעניקוּ לחלק אַחר זכוּיוֹת עוֹדפוֹת? אַף אלה הן שאלוֹת הראוּיוֹת לעֶמדה כּללית מצד הישוּב כּוּלוֹ. האוּמנם נשתיירה כּל האַחדוּת הלאוּמית רק ל“מס־הכנסה”?

ועוֹד שאלה אַחת: נניח שכּוּלנוּ מוֹדים בּכל הסכּנוֹת החמוּרוֹת הכּרוּכוֹת בּהטלת מס־הכנסה בּתנאים הנוֹכחיים – האם לתוֹעלת הענין הוּא להפוֹך את השאלה לשאלה לאוּמית דוקא וּלהסעיר את העוֹלם בּקריאוֹת: הבּית הלאוּמי בּסכּנה! הן ראינוּ כּי בּשאלת מס הרכוּש העירוֹני יצרוּ בּעלי־הבּתים היהוּדים חזית אַחת עם בּעלי הרכוּש הערבים, מבּלי להטריח לכאן את החזית הלאוּמית דוקא. וכן בּשאלוֹת מכסי אוֹטאבה. כּלוּם אין ההדגשה היתירה של המוֹמנט הלאוּמי בּשאלה זוֹ עשׂוּיה להביא את הערבים לידי עמדה הפוּכה, וּכלוּם תֵקַל עמדתנוּ על ידי כּך שהערבים יתאַחדוּ מסביב לעמדה המתנגדת בּשאלת מס־הכנסה? חוֹששני שהפַּניקה ה“פּטריוֹטית” הִנהָ בּבחינת יוֹעץ רע בּמצבים כאלה.

כל המתנגדים כּאן למס־הכנסה תמכוּ את יתדוֹתיהם בּאינטרסים לאוּמיים. נכוֹן הדבר כּי תנאינוּ המיוּחדים מחייבים אוֹתנוּ לבחוֹן כּל פוֹרמוּלה פּוֹליטית חדשה לאוֹר מציאוּתנוּ. ולפעמים קרוֹבוֹת יִקרה לנוּ שנוּסחה מקוּבּלת שיש לה תוֹכן פּרוֹגרסיבי בּמקוֹם אַחר הוֹפכת למעצוֹר ההתפּתחוּת בּתנאים שלנוּ. אוּלם גם בּחינה זוֹ לא תיעָשׂה על ידי פַּניקה. אני, למשל, מַרשה לעצמי לפקפּק אם כּל המתנגדים כּאן למס־הכנסה אינם מתנגדים אלא מפּאת התנאים המיוּחדים של בּנין האָרץ. חוֹשבני כּי יש כּאן כּאלה שאילוּ היה הדבר תלוּי בּהם לא היוּ נוֹתנים להנהיג מס־הכנסה אפילוּ על גדוֹת התֶמזה. וּמר סוּפּרסקי דיבּר על דחיית מס־הכנסה לחמישים שנה. אילוּ היה הוּא נמצא בּעוֹרם של החקלאים הזעירים שלנוּ ספק אם היה מרחיק ראוֹת כּל כּך. אַל נא תמהרוּ להטיל פּסוּל בּלאוּמיוּתוֹ של מי שדעתוֹ בּשאלוֹת אלוּ שוֹנה בּמקצת מדעת ה“אִרגוּנים הכּלכּליים”. כּששמעתי את דברי יעקב שלמה הכּהן, שהתלהב כּל כּך בּהתנגדוּתוֹ למס־הכנסה בּגלל הרוָחים הגדוֹלים אשר הערבים יפיקוּ ממנוּ, פּיקפּקתי אם חשב על זה שהעדה התימנית העניה, אשר בּשמה הוּא מדבּר, יש לה להפסיד הרבּה ממס־הכנסה, ואוּלי להיפך. אין זה קרבּן לאוּמי כּשפּרדסן עשיר אוֹ עוֹרך־דין גדוֹל מתנגדים למס־הכנסה. אבל תשאלוּ נא אִכּר בּמתוּלה אוֹ בּגדרה, אוֹ בּמֶסחה, שהכנסתוֹ זעוּמה והעוֹשׂר רוֹבץ עליו בּכל כּבדוֹ, אם גם הוּא ידחה, לאַחר שיקוּל־דעת, בּהחלט וּבכל התנאים את מס־ההכנסה. עוֹרך־דין עשיר משלם מסים פּחוֹת מאכּר מתישב זעיר שלנוּ, שבּגשתוֹ לבנין משקוֹ, עוֹד לפני היוֹת לוֹ יבול, הוּא כּבר תוֹרם תרוּמה הגוּנה להחזקת המדינה.

אי אפשר לדוּן על מס־הכנסה בּלי לדוּן על מערכת המסים כּוּלה, וּבלי לראוֹתוֹ בּתוֹך המסגרת הכּללית של עוֹל משלם המסים. אם מס־הכנסה בּא להוֹסיף נטל על הארץ, כּי אָז אין כּל ספק שכּל אזרח רשאי לוֹמר: אי אֶפשי בּוֹ. אין שוּם חוֹבה עלינוּ לקבּל בּרצוֹן כּל הכבָּדה נוֹספת. אבל, הלא יתכן, שמס־הכנסה יוּצע בּמקוֹם מסים אחרים. כּאן יש לראוֹת שוּרה של רֶזֶרבַציוֹת, העלוּלוֹת לשַנוֹת את יחסנוּ למס הזה. אם, למשל, מס־הכנסה יבוֹא בּמקוֹם העוֹשׂר, בּמקוֹם המכס על צרכי־חיים ראשוֹניים, אם בּגללוֹ ישוּחרר כּל הגלם הדרוּש לתעשׂיה ממכס – כּי אָז יהא על כּל פּנים ערכּוֹ אַחר. תנוּ לנוּ איפוֹא קוֹדם לברר וּללַבּן מהוּ המס החדש, אם עוֹל נוֹסף אוֹ חלוּקה חדשה של הנטל הישן.

בּין הנימוּקים העיקריים נגד הנהגת מס־הכנסה בּארץ אני רוֹאה את הנימוּק של מר שנקר: המס הזה עלוּל להפחיד את היהוּדי מחוּץ־לארץ. בּין אם צָדַק היהוּדי הזה בּפחדוֹ וּבין שלא צָדַק הרי הפּחד הזה עלוּל בּלי ספק לשמש גוֹרם שלילי. אין אני מזלזל כּלל בּפּחד הזה, העלוּל להרבּוֹת את מספּר הנימוּקים המעכּבים את עלייתם של יהוּדים ושל הוֹן יהוּדי. אוּלם, יתכן כּי לא מן הנמנע למצוֹא איזה קוֹרֶקטיב בּענין זה: לשחרר, למשל, ממס־הכנסה למשך עשׂר שנים כּל מפעל משקי חדש בּתעשׂיה וּבחקלאוּת. אַל נשכּח שבּמצב הנוֹכחי כּל עוֹל המסים מוּטל על עצמנוּ והחברוֹת הגדוֹלוֹת של ההוֹן הבּין־לאוּמי משוּחררוֹת ממנוּ. גם חברת החשמל בּירוּשלים ושכּמוֹתה פּטוּרוֹת עכשיו מכּל מס.

אין אני יכוֹל לקבּל את ההתנגדוּת למס־הכנסה בּכל התנאים. אילוּ היה מס־הכנסה כּרוּך בּמדינת יהוּדים הייתי מקבּל אוֹתוֹ בּרצוֹן. עכשיו יש לנוּ חששוֹת מוּצדקים למסוֹר את גוֹרל משקינוּ לידי בּיוּרוֹקרטיה זרה, שחרדתנוּ לגוֹרל הבּנין אינה חרדתה, ושעל מגמוֹתיה אין אָנו יכוֹלים לסמוֹך. אבל אני מניח שיש כּאן דוֹגלים בּשם מדינת יהוּדים, אשר גם בּתוֹכה היוּ מתנגדים למס־הכנסה.

יתכן שלאַחר שיקוּל־דעת יסוֹדי נמצא שגם כל הרֶזֶרבַציוֹת שמניתי אינן עשׂוּיוֹת לבטל את כּל הסכּנוֹת הכּרוּכוֹת כּיוֹם הזה בּמס־הכנסה. יתכן, אבל גם את זאת לא נדע אם לא ניכּנס לעיוּן וּלשיקוּל ואם נמהר לקבּל החלטוֹת בּחפּזוֹן. נהא מוּכנים לדוּן בּשאלה בּכל כּוֹבד־הראש, מתוֹך בּחינת השפּעתוֹ על מצב ההמוֹנים בּישוּב ועל מצב העליה וּמשיכת הוֹן, אוּלם איננוּ מוּכנים להצטרף להתנגדוּת מוּקדמת.


המלצות קוראים
תגיות