בּ־16 בּאוֹקטוֹבּר [1934] מלאוּ שמוֹנים שנה לקרל קאוּטסקי, זקן החוֹקרים וההוֹגים הסוֹציאליסטיים בּימינוּ.
שוּם אדם לא עשׂה כּמוֹהוּ בּשביל הסבּרת הסוֹציאליזם המַרכּסיסטי. לפני יוֹתר מחמישים שנה יסד קאוּטסקי הצעיר את הירחוֹן העיוּני “די נייע צייט”, ששימש בּמשך יוֹתר משלוֹשים שנה מרכּז למחשבה המַרכּסיסטית. דוֹרוֹת של סוֹציאליסטים התחנכוּ על ספריו ועל מאמריו. למדוּ ממנוּ גם אלה אשר עמדוּ אתוֹ בּקשרי ויכּוּח וּפלוּגתא. שנים רבּוֹת ראה קאוּטסקי פּרי בּעמלוֹ. הוּא ראה בּעיניו בּגידוּל המַתמיד של המחנה וּבכיבּוּשיו הרבּים. אוּלם שנוֹת הזקנה הנחילוּ לקאוּטסקי אכזבוֹת מרוֹת: בּימי המלחמה העוֹלמית נפרד מחבריו ותלמידיו בּסוֹציאל־דמוֹקרטיה הגרמנית, אשר לימד אוֹתם והדריך עשׂרוֹת בּשנים. הוּא לא אָרח אִתם לחברה בּהצבּיעם בּעד תקציבי המלחמה. מכּה שניה היה לוֹ הבּוֹלשביזם. הוּא ראה בּוֹ את הסירוּס הגמוּר של תוֹרת המרכּסיזם. המהפּכה הפּרוֹלטרית עתידה – לפי קאוּטסקי – להיוֹת המהפּכה ההוּמַניסטית בּיוֹתר, והפּראוּת שנתגלתה בּמהפּכה הבּוֹלשביסטית וּבשיטת הקוֹמאינטרן שימשה לוֹ עֵדוּת כּי אין זוֹ מהפּכה של מעמד הפּוֹעלים, אלא של מעמדוֹת מפגרים. את מלחמתוֹ התיאוֹרטית בּבּוֹלשביזם ניהל בּאוֹמץ־רוּח וּבאינטנסיביוּת מחשבתית ולא חשש להיכּנס בּגלל זה בּויכּוּחים עם ידידים וחברים קרוֹבים. הגוֹרל ההיסטוֹרי האכזרי הראה לוֹ בּשנוֹתיו האחרוֹנוֹת את חוּרבּן גרמניה וחוּרבּן וינה. לפני עשׂר שנים עוֹד נחוֹגה שנת השבעים שלוֹ בּבית עיריית וינה, וקרל זייץ, ראש העיריה, בּירך את המוֹרה הישיש. עכשיו: ראש העיריה הסוֹציאליסטית הוּשלך לכּלא, וחבריו ותלמידיו הקרוֹבים – בּמאסר וּבגוֹלה. צלה של וינה החרבה מרחפת על פּני חַגוֹ של קאוּטסקי.
אוּלם הנדוּדים והיסוּרים והנסיוֹנוֹת המרים לא שברוּ את רוּחוֹ של קאוּטסקי. הוּא איננוּ חדל לעבוֹד. וּמחשבתוֹ בּהירה ואמיצה. לפני שנים אחדוֹת סיכּם את תוֹרת המַרכּסיזם, כּפי שהוּא מבין אוֹתה, בּספר גדוּש בּן שני כּרכים גדוֹלים. בּשנה האחרוֹנה, עם התסיסה במחנה הגוֹלה הסוֹציאליסטית, פּירסם ספר חדש, “פּרוֹגרמוֹת חדשוֹת”. לא נס ליחוֹ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.