הנהלת הדסה קיבלה את האישור הרשמי מאת הפדרציה הציונית באמריקה, שהיא, קבוצת “הדסה”, הנה בבחינת ״אִינדפנדנט״ – כלומר, עומדת ברשות עצמה ובלתי תלויה בועד הצירים ובהסתדרות הציונית העולמית. התשובה ההחלטית הזאת באה עפ״י דרישת הנהלת “הדסה” המקומית, היא באה כהלכה שאין להרהר אחריה.

הננו עומדים, איפוא, בפני עובדה. הפדרציה הציונית באמריקה החליטה, למרות רצונה של ההסתדרות הציונית העולמית, להעמיד את “הדסה” מחוץ לקונטרולה הציונית, ולפעול פעולה נבדלת בארץ ישראל. על הצד הפסיכולוגי שבדבר העירונו כבר פעם במקום הזה. עכשיו עומדת לפנינו השאלה למעשה – ועלינו לקבוע את יחסנו באופן ממשי לעובדה זו של פריצת גדר בדיסציפלינה הציונית.

אין הדבר מוטל בספק כי הפרצדנט הזה עלול להיות בשבילנו בבחינת “פוטר מים – ראשית מדון”; ואם לא ניתן תיכף תשובה מספיקה על המקרה הראשון, הרי מחר מחרתים נזכה לאנרכיה גמורה בעבודתנו הא״י. במקום פעולה מרוכזת ואחראית יהיה לנו המון פעולות פרלליות או סותרות ומתחרות. היום הפדרציה האמריקנית ומחר פדרציה אחרת; היום בעזרה המדיצינית ומחר בחקלאות ובפוליטיקה הישובית. ואם לגבי חלק מההסתדרות הציונית נהיה מחוסרי אונים להכריח אותו למשמעת לאומית, היכן תמצא לנו היכולת לנצח את ההשפעות הזרות והמזיקות מצד חברות מתבוללות, העובדות, או אשר תעבודנה בניגוד לשאיפתנו בארץ?

אין אנחנו רוצים לפקפק אף רגע בערכה של עבודת “הדסה”. אין ברצוננו לגרוע אף משהו מערך פעולתה של הפדרציה הציונית באמריקה, בעיקר מערך פעולתה החמרית בתקופת הדלדול האיקונומי הנורא של היהדות באירופה. אולם, דבר אחד צריך להיות ברור גם לנו וגם להם, שבשום אופן לא נסכים לדצנטרליזציה בעבודתנו הישובית, בין אם היא תבוא מן החוץ ובין אם היא תבוא, באיזה צורה שהיא, מבפנים, מתוך ההסתדרות הציונית גופא. כל פעולה נבדלת בארץ ברגע הנוכחי, יהיו כוונותיה הכי טובות, אם היא נעשית מתוך מרידה במשמעת הלאומית ובאה משרירות לב, מתוך בעיטה בשפה העברית ומתוך בעיטה בקונטרולה של המוסד העליון של תנועתנו, תיחשב בעינינו כפעולה מתנגדת לנו – ואנחנו נלחם בה.

אין אנו יכולים להתחשב עם קבוצת “הדסה” כעם איזה צלב־אדום אמריקני, העושה עבודה פילנטרופית על שדה הרפואה בארץ. קבוצת “הדסה” נושאת עליה את האמבלימה שלנו, היא מופיעה כשליחת הציונות וכאורגן ישובי עברי (אם גם ההנהלה היא לא ציונית והיא משתדלת להבליט את זה בכל פעם) – ולפיכך, או שהיא ציונית והיא קיימת, או שאינה ציונית ואינה קיימת. זכותה של הפדרציה האמריקנית תעמוד לה בודאי בדברי ימי הציונות של השנים האחרונות, אולם אם היא תבוא להפוך זכות זו ליתרון־של־כוח ושלטון ולהשתמש בה לשם דפרסיה של אוחז־ביד – לזה נתנגד כולנו בכל תוקף.

על ההסתדרות הציונית להלחם נגד האוזורפציה הזאת בכל האמצעים. היא צריכה לסדר תיכף את העזרה המדיצינית הלאומית בארץ באמצעיה היא. קבוצות מאורגנות של רופאים ציוניים זקנים וצעירים, באוסטריה הגרמנית, בגרמניה ובארצות אחרות, ביניהם כוחות רפואה מצוינים, עומדות הכן ומחכות להזדמנות הראשונה בשביל לעלות לא״י. הם מתכוננים שם במובן המקצועי למטרה זו. אלה וכוחות הרפואה שבמקום והחלק הציוני שבין רופאי הדסה, צריכים לקבוע את השיטה של המדיצינה הלאומית, את הכוחות הפועלים על שדה בריאות העם והבראת הארץ. הדבר הזה צריך להיות מוצא לפועל תיכף – וזו צריכה להיות התשובה הממשית על מעשיה של הנהלת הדסה והפדרציה האמריקנית. ואם נוכרח להסתפק בפחות אוטומובילים ובפחות ברק חיצוני – נסתפק, ובלבד שלא נצטרך לבריות המתעללות בנו יחד עם הנדבה הרחבה שהן מושיטות לנו.

"הדסה איננה קיימת יותר בשבילנו, אין לנו חלק ונחלה בה״ – תשובה זו צריכה למצוא את ביטויה הנאמן בדעת הקהל הארץ ישראלית, תשובה למעשה אשר תביע את יחסנו הנכון לכל התפרצות ממין זה, מכל צד שתבוא.

תר"פ