רקע
שלמה שבא
מקורות לספר "הימים היפים" / שלמה שבא
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: א. לוין־אפשטין; תשל"ב 1972

ספרים

בניין הארץ – יחיאל מיכל פינס

מאה שנה בירושלים – ישעיהו פרס

זכרונות בן ירושלים – יהושע ילין

לצאצאי– איטה ילין

לארץ אבותינו – זלמן דוד לבונטין

די ערשטע שריט פון ישוב ארץ־ישראל – ישראל בלקינד

מיומן אחד הבילויים – ד"ר חיים חיסין

זכרונות לבית־דוד – דוד שוב

ספר יובל פתח־תקוה – י. יערי־ מ. חריזמן

אם המושבות פתח־תקוה – ג. קרסל

התלם הראשון – יהודה ראב

ראשון־לציון – דוד יודילביץ

זכרון־יעקב – אריה סמסונוב

יסוד המעלה – יחיאל ברי"ל

חלוצי הפרדסנות העברית – אברהם פלמן

נס־ציונה – משה סמילנסקי

משמר הירדן – א. עבר־הדני

נחשוני החולה – א. מ. חריזמן־יהודה גרינקר

רחובות – משה סמילנסקי

זכרונותי – א. ז. לוין־אפשטיין

חדרה – א. עבר־הדני

ביסוד מטולה – זכריה חיות

פרקים בתולדות הישוב – משה סמילנסקי

משפחת האדמה – משה סמילנסקי

פועלים ואירגוניהם בעליה הראשונה – משה ברסלבסקי

כל שירי נפתלי הרץ אימבר

מימים ראשונים – בעריכת אלתר דרויאנוב

המחרשה הארצישראלית – שמואל אביצור

70 שנה למסילת הברזל – שמואל אביצור

בארץ המזרח – אברהם שמואל הרצברג

ברון אדמונד רוטשילד – י. יערי־פולסקין

אבי הישוב – ג. קרסל

הרוטשילדים – א. חרמוני

אישים– נחום סוקולוב

בן־יהודה, חייו ומפעלו – חמדה בן־יהודה

נושא הדגל – חמדה בן־יהודה

עם שחר עצמאותנו – איתמר בן־אבי

דור מעפילים – ד"ר הלל יפה

50 שנות התיישבות בגליל התחתון – א. עבר־הדני

פרדסים מספרים – יצחק רוקח

העליה השניה – ברכה חבס ואליעזר שוחט

פרקי חיי – ארתור רופין

קובץ השומר

ספר השומר

עלייתו של שלום ליש – שלמה לביא

שנה ראשונה – שלמה צמח

איגרות, כרך א' – דוד בן־גוריון

י. ח. ברנר – מבחר דברי זכרונות, עורך מ. קושניר

דרכי עם התיאטרון העברי – מנחם גנסין

במה, חוברת מוקדשת ל־40 שנות תיאטרון בארץ־ישראל

מאמרים על התיאטרון – עזרא להד

א.אהרונסון, האיש וזמנו – אליעזר ליבנה

ספר תל־אביב – א. דרויאנוב

עם בני דורי – דוד סמילנסקי

זכרונות זואולוג עברי – ישראל אהרוני

מאז ועד עתה – ברוך קטינקא1

עולמי – מרדכי בן הלל הכהן

אבי מיכאל הלפרין – ירמיהו הלפרין

תל־אביב – נתן דונביץ

החינוך הגופני והספורט בארץ־ישראל – ד"ר א. זמיר, מ. בניהו

עם וארץ קמים לתחיה – יוסף קלוזנר

מניו־יורק ועד רחובות – יהואש

בארץ– דוד פרישמן

בארץ התקוה – יצחק ברקמן

מן המולדת – יקיר ורשבסקי

כתבים לתולדות חיבת־ציון וישוב ארץ־ישראל – העורך א. דרויאנוב

בהתעורר עם – ישראל קלוזנר

מקטוביץ ועד בזל – ישראל קלוזנר

הישוב היהודי בארץ־ישראל – בן־ציון גת

היחסים בין ערבים ויהודים בארץ־ישראל, 1860־1948 – מיכאל אסף

תקופת חיבת ציון – שמואל יבנאלי

ספר מאה שנה – טריוואקס־שטיינמן

חולמים ולוחמים – י. יערי־פולסקין

זכרונות ארץ־ישראל – אברהם יערי

העתונות העברית בארץ־ישראל – גליה ירדני

ספר תולדות ההגנה, כרך א'

אנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו – דוד תדהר

האנציקלופדיה העברית, כרך ו', ארץ־ישראל

ספריית ארץ־ישראל לקורות הישוב – קק"ל

כל כתבי אחד־העם


עתונות

שבועונים שיצאו בשנים 1882–1914: החבצלת, האור, הצבי, ההשקפה, הפועל־הצעיר, האחדות

עתונים יומיים: הצבי, החירות, מוריה

לוחות ארץ־ישראל של א. מ. לונץ

העתונות העברית שיצאה לאור בחוץ־לארץ


ארכיונים, ספריות

גנזך המדינה, ארכיון העבודה, הארכיון הציוני, ספריית אחד־העם

עדויות בעל־פה מפי בני התקופה

תעודות, איגרות ומסמכים בידים פרטיות

זכרונות בכתבי־יד


תצלומים

יד יעקב בן־דוב

ארכיון אברהם סוסקין

אלבום א"י והמושבות – 1899

אלבום ליאו קאן – 1912

סרטי “שבט” – ארכיון הצילומים


הצלמים

ישעיהו רפאלוביץ (1870–1956) – עלה עם הוריו לירושלים בהיותו בן 12. למד בישיבות. ב־1894 למד צילום באנגליה. פתח צלמניה יהודית ראשונה בירושלים (הצלם נקרא אז, לפי חידושו של אליעזר בן־יהודה – צייר־אור). יחד עם משה אליהו זכס הוציא בשנת 1899 אלבום תמונות מחיי המושבות, האלבום היהודי הראשון של הארץ. בצילומים נעזר על־ידי צלם מהמושבה האמריקאית בירושלים – מיידס.

יעקב בן־דוב (1882–1968) – למד צילום בפולין, עלה ב־1908, למד ב“בצלאל” והתפרנס מצילום. סייר בארץ וצילם את בני העליה־השניה, צילם את התמונות הראשונות של דגניה, הקבוצה הראשונה בארץ. פירסם גלויות רבות ואלבומי צילום. צלם הסרטים הראשון בארץ: הסריט את כניסת אלנבי לירושלים וסרטים אחרים בשנות העשרים.

אברהם סוסקין (1881–1963) – נדד ברחבי רוסיה כצלם. עלה לארץ ב־1905 ופתח את הצלמניה היהודית הראשונה ביפו. הצטרף למייסדי תל־אביב וצילם את תמונתה הראשונה – הגרלת המגרשים. מאז עקב במצלמתו אחרי התפתחות העיר וצילומיו הם סיור תולדות תל־אביב בשנותיה הראשונות.

ליאו קאן – סטודנט יהודי ציוני, שעם סיום לימודיו בשנת 1911 ערך ביקור בארץ וצילם כ־400 תמונות. 180 מהן הופיעו בחבילות אלבומיות קטנות בחסות קרן־הקיימת והופצו על־ידי העתון “יודישע צייטונג” בוינה. מפליא כמה הצליח אורח־לשעה זה לקלוט את אוירתה של הארץ באותם ימים. הצילומים הופיעו גם כתמונות־קיר גדולות והופצו בבתי־יהודים רבים.


  1. “קטינא” במקור המודפס – הערת פב"י  ↩

המלצות קוראים
תגיות