רקע
יעקב יערי־פולסקין
הקדמת המחבר למהדורה הראשונה של "חולמים ולוחמים"

בערבות דאקוטה שבאמריקה הצפונית, המקום שגליתי אליו מארץ־ישראל בימי מלחמת־העולם (1914–1918) ועבדתי כפועל חקלאי באחת החוות, הייתי רושם מפעם בפעם זכרונות ורשמים מחיי עברי, מדי עלות לפני זכר ארץ־ישראל ושנות עבודתי בה. כן רשמתי רשימות על הרבה חברים שעבדתי עמהם במושבות יהודה והגליל וציונים על טיפוסים שונים מגיבורי הישוב החדש שלנו ומבוניו. את רוב הרשמים והזכרונות הללו כינסתי בספרי הנוכחי. גם אחר־כך הוספתי כמה מאמרים ורשימות לתולדות אישים ומאורעות בישוב וכן שלמה עבודת הספר.

לא כסופר, שמלאכתו בכך, נגשתי אל עבודה זו, אלא כפועל עברי, שנעקר בחוזק־יד מן הארץ, בה בילה את מיטב שנות עלומיו וספג אל תוכו את אורה ואווירה. זכרתי באהבה את הסבל שהתענה בו פועל עברי בימים ההם בארץ, ומדאגה פן חיי החולין, השעמום והקור של ימי החורף הזעומים שבערבות גלותי יחללו ויקפיאו גם אותם רגעי האור שבעברי, אחזתי באמצעי היחידי שהיה ברשותי, – בעט. אכן, רק התהום העמוקה שהפרידה בין עברי ובין החיים הקפואים הללו, בהיותי רחוק ומרוחק מכל סביבה עברית וגם לא־עברית ומכל מרכז תרבותי, – היא ששמתני סופר לשעה.

המתכּרתי לזכרונות, שיוויתי לפני את קלסתר־פניו של כל אחד – הן מאלה שעבדתי והייתי יחד אתם והן מאלה שקדמו בשנים או בעשרות שנים ושהייתי מתעניין בתולדות לחייהם ופעולתם בארץ, הן מאלה שהיו עוד בחיים והן מאלה ששבקו חיים. היד שלא נוסתה בכתיבה, ניהלה בקולמוס על הנייר, לתאר עליו דמויות ותמונות שבהן השתקפה לעיני כל הארץ, על אורותיה וצלליה גם יחד. המילאה היד את תפקידה? איני יודע. ויש שלבי נוקפני: גדולים וטובים ממני – היד והקולמוס אינם נשמעים תמיד לתנועת הנפש שלהם, ומה גם אני, שלא נוסיתי בעבודה זו!

הדבר האחד העשוי ללמד עלי זכות הוא – כוונתי הטובה. ואם אוסיף עוד ואומר, דבר המובן מאליו, כי לא ספר תולדות יוצרי הישוב החדש בארץ־ישראל במובנו המקיף והכולל נתכוונתי לתת במסגרת זו, אלא קובץ מונוגראפיות, ציורים ורישומים, – הרי גם המבקר לא יקום לדקדק עמי כחוט־השערה.

מאי־ידיעתי, לצערי הרב, את השפה העברית עד כדי להשתמש בה למלאכת יצירה, כתבתי את רוב דברי אידיש. רוב המאמרים שבספר, מהם שראו אור בירחונים ובעתונים שונים ומהם שהיו שמורים עמי בכתב־יד, תורגמו על־ידי המנוח יוסף לואידור.

אזכור באהבה את י. ח. ברנר, שיעץ לי בסידור חלק מהחומר שכונס אל ספר זה. כן אביע את תודתי העמוקה למשורר היהודי ועורך ה“צוקונפט” אברהם לייסין, שניהל אותי בעצתו עם פרסום מאמרי הראשונים בדפוס.

1 יעקב יערי פולסקין.jpg

יעקב יערי־פולסקין

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 50100 יצירות מאת 2767 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21350 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!