פרק ראשון: “הַרְחֵק – בְּלֶב הָעֲרָבָה”    🔗

הַכֹּל הָיָה עֲטוּף עָשָׁן, הַמְּבַצְבֵּץ וְיוֹצֵא מִן הַתַּנּוּר שֶׁהוּסַק לִפְנֵי שָׁעָה קַלָּה – וּבָא אֶל הֶחָדֶר. מִבֵּין תִּמְרוֹת הֶעָשָׁן נִשְׁמַע קוֹל דַּק וְצַוְחָנִי שֶׁל נַעַר, הָאָץ אַחֲרֵי קוֹלוֹ שֶׁל גֶּבֶר קְצַר־רוּחַ:

– וַיֹּאמֶר – אוּן עֶר הָאט גֶעזָאגט, ה' – גָאט, אֶל מֹשֶׁה – צוּ מֹשֶׁה’ן, לֵאמֹר – אַזוֹי צוּ זָאגן.

כְּשֶׁהִתְחִילוּ תִמְרוֹת הֶעָשָׁן לְהִתְפַּזֵּר, הִתְגַּלָּה מִבֵּין הָעֲרָפֶל – מִתְּחִלָּה הַתַּנּוּר הָרָחָב, רְחַב־הַיָּדַיִם מְאֹד, שֶׁתָּפַס אֶת חֲצִי הַבָּיִת; וְעָלָיו נִרְאָה דְבַר־מָה גָדוֹל, “לִוְיָתָן” מְגֻשָּׁם וְאָפֵל, כְּאִלּוּ חֵלֶק אֶחָד שֶׁל הַתַּנּוּר נֶעְקַר מִמִּשְׁנֵהוּ וְנִסַּט¹ מִמְּקוֹמוֹ. דְּבַר־מָה תָּפַח², הִשְׁתַּרְבֵּב³ וְגָדַל וַיְהִי לְתַבְנִית אִישׁ בַּעַל כֶּרֶס רְחָבָה וְזָקָן אָרֹךְ וְאָדֹם; עוֹד מְעַט וּמִבֵּין הֶעָשָׁן נִרְאָה שֻׁלְחָן־הַפּוּנְדָּק, אָרֹךְ וְרָחָב, וְעָלָיו מְגֻבָּבִים כָּל מִינֵי חָבִיוֹת וּפִטָּסִים⁴ שֶׁל יַי“שׁ, קְטַנִּים עִם גְּדוֹלִים, חֲבִילוֹת־אֶרֶג, צְרוֹרוֹת־נֵרוֹת תְּלוּיִים מוּרָדִים מֵעַל הַתִּקְרָה. וּמֵאַחֲרֵי שֻׁלְחַן הַפּוּנְדָק יָשַׁב יְהוּדִי, שֶׁפֵּאוֹתָיו מְסֻלְסָלוֹת וְכִפָּתוֹ מְכֻסָּה נוֹצוֹת, מְעֻטָּף בִּגְלִימַת־מוֹךְ⁵ חוּמָה שֶׁל נָשִׁים, וְעַל גַּבָּהּ עוֹד כָּרוּךְ הָיָה מְטַפַּחַת וְסוּדָר, וְהוּא מִתְנוֹעֵעַ עַל גַּבֵּי סֵפֶר גָּדוֹל. עַל אַחַת הֶחָבִיוֹת שֶׁל יַי”שׁ שֶׁעַל שֻׁלְחַן־הַפּוּנְדָק יָשַׁב נַעַר לָבוּשׁ לְבָנִים – חַלָּט⁶ לָבָן, מִגְבַּעַת לְבָנָה, מְעֻטָּף טַלִּית־קָטָן – הִתְנוֹעֵעַ לִפְנֵי הַחוּמָשׁ. בַּעֲנוֹתוֹ אַחֲרֵי אָבִיו בְּקוֹל צַוְחָנִי:

– וַיֹּאמֶר – אוּן עֶר הָאט גֶעזָאגט, ה' – גָאט, אֶל מֹשֶׁה – צוּ מֹשֶׁה’ן, לֵאמֹר – אַזוֹי צוּ זָאגן.

אַךְ זְמָן רַב לֹא נָתְנוּ לָאָב לָשֶׁבֶת עִם הַבֵּן לִפְנֵי הַחוּמָשׁ. מֵעַל הַתַּנּוּר נֶעְקַר עַתָּה הַלִּוְיָתָן הַגָּדוֹל, הָאָפֵל, הַמְּגֻשָּׁם. רַק עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁפָּרַשׁ לְגַמְרֵי מִן הַתַּנּוּר, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין אוֹתוֹ. זֶה הָיָה “פּוֹפ” (כֹּמֶר רוּסִי) בַּעַל קוֹמָה, בַּעַל כֶּרֶס וּבַעַל בָּשָׂר, וְדוֹמֶה כְּאִלּוּ חוּלְיָה אַחַת נֶעֶקְרָה מִן הַתַּנּוּר וְהִתְנוֹעֲעָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֶיהָ. אֶת יָדָיו תָּחַב אֶל בֵּין חֲגוֹרָתוֹ הָאֲדֻמָּה וְהָרְחָבָה; בִּתְנוּעַת מִצְחוֹ בִּלְבָד, בְּלִי הִשְׁתַּמֵּשׁ בְּיָדָיו, הִפְשִׁיל אֶת מִצְנֶפֶת־הַשֵּׂעָר הַגְּבֹהָה שֶׁלּוֹ כְּלַפֵּי פַדַחְתּוֹ⁷. הַמֵּצַח הַשָּׁפָל וְהַקָּצָר שָׁפַע זֵעָה, שֶׁטִּפְטְפָה עַל חָטְמוֹ הַשָּׂעִיר וְנֶעֶלְמָה בְּמֶרְחֲבֵי זְקָנוֹ הָאָרֹךְ וְהָאָדֹם. רֶגַע אֶחָד הִסְתַּכֵּל בַּיְּהוּדִי, אַחֲרֵי כֵן אָמַר כָּכָה:

– מֶנְדְּלוּ, מֶנְדְּלוּ, חֲמָל נָא עַל נֶפֶשׁ נוֹצְרִית, עוֹד רְבִיעִית⁸ אַחַת – רַק כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן הָאָרוּר, אֶת הָרוּחַ הָרָעָה הַמְּצִיקָה לִי וּמְסִיתָה אוֹתִי לְהִשְׁתַּכֵּר. אֲנִי אֲיַשְּׁנֵהוּ וַאֲגָרְשֶׁנּוּ. רַחֵם נָא, מֶנְדְּלוּ.

– אִי, אִי, אַבָּא – אֶת הַשָּׂטָן הָרַע לֹא תְשַׁכֵּר, אוֹתוֹ לֹא תְגָרֵשׁ, יוֹתֵר שֶׁתְּמַלֵּא אֶת גְּרוֹנוֹ הַטָּמֵא, יוֹתֵר יָצִיק לְךָ. אַל תָּזוּן אוֹתוֹ, תֵּן לוֹ לְהִכָּחֵשׁ עַד שֶׁיִּסְתָּאֵב⁹. לִכְשֶׁיִּרְאֶה הַשָּׂטָן הָאָרוּר, כִּי אֵין הוּא מְקַבֵּל אֶצְלְךָ מְאוּמָה, אָז יֶרֶף מִמְּךָ; יִתְגַּלְגֵּל בִּסְטֵיפַן, בְּהִידְרַק – וְאוֹתְךָ יַעֲזֹב.

– טוֹב דִּבַּרְתָּ, בְּחָכְמָה דִּבַּרְתָּ, חָכָם עַתִּיק אַתָּה, מֶנְדֵּל, וַאֲנִי אֶשָּׁמַע לְךָ – אוֹמֵר הַ“פּוֹפ” בַּעַל הַקּוֹמָה, חוֹזֵר אֶל מְקוֹמוֹ עַל סַפְסַל הָעֵץ אֵצֶל הַתַּנּוּר וּמְנַסֶּה לָשֶׁבֶת בִּמְנוּחָה, בְּהַשְׁעִינוֹ אֶת רֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל עַל שְׁתֵּי יָדָיו הַשְּׁטוּחוֹת, וּבִזְקָנוֹ הָאָדֹם, הָאָרֹךְ וְהַסָּמִיךְ, הַמְּדֻלְדָּל כְּמַטְאֲטֵא, נִגֵּב אֶת זֵעָתוֹ מֵעַל פָּנָיו.

– וַיֹּאמֶר – אוּן עֶר הָאט גֶעזָאגט, מֹשֶׁה – מֹשֶׁה, אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – צוּ דִי יִידְן, לֵאמֹר – אַזוֹי צוּ זָאגן – הֵחֵל שׁוּב הַיְּהוּדִי לְלַמֵּד אֶת נַעֲרוֹ.

אָזְנוֹ שֶׁל הַפּוֹפ קָלְטָה אֶת הַמִּלָּה “מֹשֶׁה”. הוּא גִבֵּל¹⁰ אֶת זְקָנוֹ הָאָרֹךְ וְהָאָדֹם בְּיָדוֹ וְהֵחֵל לְשַׂחֵק בַּמִּלָּה “מֹשֶׁה”.

– מֹשֶׁה – מוֹסֵיי, מוֹסֵיי. מַכִּירִים אָנוּ אוֹתוֹ, יוֹדְעִים אָנוּ אוֹתוֹ, בְּסִפְרֵי הַקֹּדֶשׁ קָרָאנוּ עַל אֹדוֹתָיו, אֶת אֱלֹהִים רָאָה, עִם אֱלֹהִים דִּבֵּר, עַל הַר סִינַי עָלָה, רוֹעֶה נֶאֱמָן הָיָה לְעֶדְרוֹ, לֹא כְּמוֹתְךָ, סְטֵיפַן קְוְיַטְקוֹב – מְגַדֵּף הוּא אֶת עַצְמוֹ – אֲשֶׁר שָׂטָן שָׁכַן בְּכַרְסְךָ הַשְּׁמֵנָה וְהוּא מֵצִיק לְךָ. אָח, אַתָּה הָאָרוּר, בֶּן הַכֶּלֶב, אִם לֹא תֹאבֶה לְהַחֲרִישׁ, אֲנִי אַלְקְךָ מַלְקוֹת – וְהֵא לְךָ.

הַפּוֹפ בַּעַל הַקּוֹמָה הֵחֵל לְהַכּוֹת בְּכָל כֹּחוֹ בִשְׁתֵּי יָדָיו עַל גַּבֵּי כַּרְסוֹ הֶעָבָה.

– אַבָּא כֹמֶר, אַבָּא, מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? מַה זֶה הָיָה לְךָ? – קָרָא הַיְּהוּדִי וּפֵאוֹתָיו חָרְדוּ מִפָּחַד.

– אֵין הוּא רוֹצֶה לְהַחֲרִישׁ, בֶּן־הַכֶּלֶב – מְרַמֵּז הוּא עַל כַּרְסוֹ – אֲנִי אַלְקֵהוּ.

– אַל נָא בְאַפְּךָ, לְאַט לְךָ, לְאַט, – הִתְחַנֵּן הַיְּהוּדִי וְשָׁב לְלַמֵּד אֶת נַעֲרוֹ.

אַךְ מִיָּד נִגַּשׁ שׁוּב הַפּוֹפ בַּעַל הַקּוֹמָה אֶל שֻׁלְחַן־הַפּוּנְדָק וְאָמַר לַיְּהוּדִי כְּשֶׁהוּא נִכְלָם:

– כְּבָר הִלְקֵיתִי אוֹתוֹ, וְאֵין הוּא רוֹצֶה לְהֵרָגַע – בֶּן הַכֶּלֶב! יוֹדֵעַ אַתָּה, מֶנְדְּלוּ, אֲנִי אֶתְנַהֵג עִמּוֹ כְנוֹצְרִי כָשֵׁר. הוּא מֵצִיק לִי, וַאֲנִי לְעוּמַת זֶה אֶתֵּן לוֹ יַי"שׁ לִשְׁתּוֹת. בְּאַהֲבַת־נוֹצְרִים אֶתְהַלֵּךְ עִמּוֹ, זֹאת תִּהְיֶה נִקְמָתִי. הוּא יִבָּעֵת¹¹, וְאָז יִבְרַח לוֹ, כִּי בְשָׁעָה שֶׁהַשָּׂטָן מֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַנּוֹצְרִי, מִיָּד הוּא בוֹרֵחַ. הַצֵּל אֶת הַנֶּפֶשׁ, יַקִּירִי, עֲזוֹר לִי לַעֲשׂוֹת דָּבָר נוֹצְרִי, לְגָרֵשׁ אֶת הַשָּׂטָן מִכֶּרֶס חוֹטֵאת. עֲזוֹר, מֶנְדְּלוּ.

לְשֵׁמַע טַעֲנָה כְזוֹ לֹא יָכוֹל וְגַם יָרֵא הָיָה הַיְּהוּדִי לְהִתְנַגֵּד. אָז גָּנַח¹² בְּמַר־נֶפֶשׁ עַל הַפְּרוּטָה הַיְּהוּדִית הַכְּשֵׁרָה, שֶׁאָבְדָה לוֹ עַל־יְדֵי מִסְחָר זֶה בֵין הַשָּׂטָן וּבֵין הָאַהֲבָה הַנּוֹצְרִית, אֲשֶׁר הַיְּהוּדִי הוּכְנַס אֶל תּוֹכוֹ שֶׁלֹּא בְטוֹבָתוֹ¹³. הוּא מָזַג לָ“רוֹעֶה” רְבִיעִית יַי"שׁ הֲגוּנָה וְהֵחֵל לְהִתְנוֹעֵעַ עוֹד בְּיֶתֶר הִתְלַהֲבוּת עַל הַחוּמָשׁ, הַפָּרוּשׁ לְפָנָיו עַל גַּבֵּי הַטַּלִּית־הַקָּטָן.

___________

מַחֲזֶה זֶה הִתְחוֹלֵל בֵּין רוֹעֵה הָעֵדָה הָאוֹרְתּוֹדוֹכְסִית אַבָּא סְטֵיפַן וּבֵין הַפּוּנְדָקָאִי הַיְּהוּדִי מֶנְדֵּל, אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בְּיוֹם חֹרֶף מוּשְׁלָג בַּפּוּנְדָק שֶׁל זְלוֹצֵ’יב. זְלוֹצֵ’יב בְּנוּיָה הָיְתָה הַרְחֵק־הַרְחֵק בְּעַרְבַת פּוֹדוֹלְיָה, לֹא רָחוֹק מִן “הַכַּר הַיָּרֹק¹⁴”, וְנִמְצֵאת בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל קוֹנֵיץ־פּוֹלְסְקִי, הַחֹרוּנְזִ’י¹⁵ שֶׁל צֶרִנִּין. מֶנְדֵּל הָיָה הַיְּהוּדִי הַיְחִידִי, שֶׁהִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ לַחְכֹּר אֶת הַפּוּנְדָק וְאֶת בֵּית־הַכְּנִיסָה הָאוֹרְתּוֹדוֹכְסִי הַרְחֵק כָּל כָּךְ בַּעֲרָבָה, סָמוּךְ לַקּוֹזָקִים שֶׁ“מֵּאֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּן”. מֶנְדֵּל נִסָּה גַּם לִסְחוֹר עִם הַקּוֹזָקִים שֶׁ“מֵּאֲחוֹרֵי הַמִּפְתָּן”. לְעִתִּים תְּכוּפוֹת נָסַע אֶל הַסֶיץ¹⁶, מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַדְּנְיֶּפְּר, אֲשֶׁר לְשָׁם בָּאוּ רְכוּבִים הַקּוֹזָקִים הַחָפְשִׁים, בְּהִוָּעֲדָם לְמוֹעֵצוֹת, לְשֵׁם מִלְחָמָה עִם הַתּוֹגֵר¹⁷ וְלִבְחִירַת הֶטְמַנִּים¹⁸. מֶנְדֵּל הוֹבִיל לַקּוֹזָקִים עוֹר יוּחְטָה¹⁹, אֲשֶׁר הֵבִיא מִבָּתֵּי־הַבּוּרְסְקִי הַיְּהוּדִים בְּווֹלִינְיָה, עוֹרוֹת־כְּבָשִׂים תְּפוּרִים, מִטְפָּחוֹת שֶׁל כֻּתָּנָה, צֶמֶר כַּפְרִי צָבוּעַ, יַיִן שָׂרָף אָדֹם מְתֻמָּד²⁰ וְדוּבְשָׁנִים יְהוּדִיִים, אֲשֶׁר אָפְתָה אִשְׁתּוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל בְּרֹב טַעַם, וְהֵם עָרְבוּ לְחֵיךְ הַקּוֹזָקִים. לִפְעָמִים שָׁב מִן הַסֶּיץ כְּשֶׁחֲצִי זְקָנוֹ מָרוּט, פֵּאָתוֹ גְזוּזָה, אַךְ תָּמִיד נִמְצָא בְיָדוֹ שַׂק מָלֵא מַטְבֵּעוֹת נְחֹשֶׁת, אִסָּרִים וּזְהוּבִים פּוֹלָנִיִים, גְּרוּטָאוֹת־כֶּסֶף²¹ תּוֹגְרִיוֹת; אוֹ שֶׁהֵבִיא בְּעַד סְחוֹרָתוֹ קְנֵי־רוֹבִים וַחֲרָבוֹת תּוֹגְרִים, שֶׁיְדוֹתֵיהֶם מְחֻטָּבוֹת הָבְנִים²² וּמְשֻׁבָּצוֹת אַבְנֵי־חֵן מִזְרָחִיּוֹת, שְׁטִיחִים תַּתָּרִיִּים, גְּלִימוֹת מִשֶּׁל הַקּוֹזָקִים. וּמֶנְדֵּל הוֹלִיךְ אֶת סְחוֹרוֹת הַקּוֹזָקִים וְהַתַּתָּרים אֶל שׁוּקֵי צֵ’יהִירִין וְלוּבְנוֹ, מְקוֹם מְגוּרָיו שֶׁל הַנָּסִיךְ וִישְׁנֶוֶּצְקִי, הַקְּנְיַאז שֶׁל רוּס הָאוֹהֵב יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר בְּעִירוֹ זַכָּאִים הָיוּ הַיְּהוּדִים לָדוּר וְלִסְחוֹר כְּכָל אַוַּת נַפְשָׁם.

מֶנְדֵּל חַי בְּשָׁלוֹם עִם שְׁכֵנָיו, הָאִכָּרִים הַקּוֹזָקִים. הוּא פָּתַח בִּשְׁבִילָם חָנוּת בַּפּוּנְדָק שֶׁלּוֹ וְהִתְפַּרְנֵס בְּרֶוַח, אַלָּא שֶׁהִרְגִּישׁ עַצְמוֹ בְרָע: מֶנְדֵּל לֹא יָכוֹל לִחְיוֹת בְּלִי יְהוּדִים, וִיהוּדִים לֹא אָבוּ לָשֶׁבֶת בִּזְלוֹצֵ’יב, כִּי נֶחְשְׁבָה זְלוֹצֵ’יב עוֹד לְמָקוֹם לֹא טָהוֹר; לֹא הָיָה לָהּ בֵית־כְּנֶסֶת וְלֹא בֵית־קְבָרוֹת… כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע מֶנְדֵּל לְקַבֵּל רִשְׁיוֹן מֵאֵת הַפָּרִיץ לְבִנְיַן בֵּית־כְּנֶסֶת, וּכְלוּם לֹא עָלָה בְיָדוֹ; הַקְּסְיוֹנְדְז קוֹזְלוֹבְסְקִי מִן הַיֵּשׁוּעִים²³, הַיּוֹשֵׁב בְּצֵ’יהִירִין, ותְעוּדָתוֹ לְהַכְנִיס אֶת אִכָּרֵי הַקּוֹזָקִים בְּצֵל כַּנְפֵי הַדַּת הַקַּתּוֹלִית – לֹא נָתַן בְּשׁוּם אֹפֶן לְהַשִּׂיג רִשְׁיוֹן לְבִנְיַן בֵּית־כְּנֶסֶת בִּזְלוֹצֵ’יב, שֶׁלֹּא יַדִּיחַ חָלִילָה הַיְּהוּדִי אֶת הַקּוֹזָקִים מִן הָאֱמוּנָה הַנּוֹצְרִית; וּכְדֵי לְהַבְאִיש אֶת־הַנּוּסַח הָאוֹרְתּוֹדוֹכְסִי בְּעֵינֵיהֶם, אִלֵּץ אֶת הַפּוּנְדָקָאִי לְקַבֵּל בַּחֲכִירָה אֶת בֵּית־תְּפִלָּתָם, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ מוּכְרָחִים לְקַבֵּל אֶת מַפְתֵּחַ בֵּית־תְּפִלָּתָם מִיַּד הַיְּהוּדִי שֶׁבַּפּוּנְדָק.

שְׁלֹמֹה, בְּנוֹ הַיְחִידִי, אֲשֶׁר זָכָה לוֹ בְרֹב תְּפִלּוֹתָיו, שֶׁהֶעְתִּיר²⁴ לִפְנֵי הָאֱלֹהִים, אַחֲרֵי שֶׁבְּמֶשֶׁךְ שֵׁשׁ שָׁנִים לֹא יָלְדָה לוֹ יוֹכֶבֶד אִשְׁתּוֹ בָנִים – וְגַם עַתָּה, לְשֵׁם סְגוּלָה, מַלְבִּישִׁים אוֹתוֹ לְבָנִים – גָּדַל כְּבָר, הָיָה לְבֵן שֵׁשׁ, וְכָל מְלַמֵּד אֵינוֹ חָפֵץ לָבוֹא אֶל הַפּוּנְדָק. מֶנְדֵּל מְלַמְּדֵהוּ בְעַצְמוֹ תוֹרָה, עַד כַּמָּה שֶׁיָּכוֹל. אַךְ גַּם יְדִיעוֹתָיו לֹא הָיוּ מְרֻבּוֹת, וְכַמָּה פְעָמִים יֵשׁ שְׁאֵלָה, וְלוֹ אֵין יְכֹלֶת לְעַיֵּן בְּסֵפֶר, וְסַכָּנַת־בַעֲרוּת צְפוּיָה לַבָּיִת. אִשְׁתּוֹ לוֹמֶדֶת הִלְכוֹת דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִנְּשֵׁי הַקּוֹזָקִים, גַּם הוּא בְעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה אָסוּר וּמַה מֻתָּר, מִשּׁוּם כָּךְ חָפֵץ מֶנְדֵּל זֶה כְבָר לַעֲזֹב אֶת הַפּוּנְדָק וְלָצֵאת לְיִשּׁוּב, אֶלָּא שֶׁחָס עַל פַּרְנָסָתוֹ. הוּא לִמֵּד בְּעַצְמוֹ, עַד כַּמָּה שֶׁבִּיכָלְתּוֹ, אֶת שְׁלֹמֹה’לִי, בְּשִׁבְתּוֹ מֵאַחֲרֵי שֻׁלְחַן הַפּוּנְדָק, בֵּין יַי"שׁ לְגוֹיִים שִׁכּוֹרִים, כְּמוֹ שֶׁעָשָׂה עַכְשָׁו, בְּשָׁעָה שֶׁהִפְסִיקוֹ אַבָּא סְטֵיפַן בִּדְבַר הַשָּׂטָן שֶׁלּוֹ; וְהוּא הוֹרָה לְנַעֲרוֹ אֶת הַדָּבָר הַיְחִידִי שֶׁיָּדַע בְּעַצְמוֹ:> – וַיֹּאמֶר – אוּן עֶר הָאט גֶעזָאגט, ה' – גָאט, אֶל מֹשֶׁה – צוּ מֹשֶׁה’ן, לֵאמֹר – אַזוֹי צוּ זָאגן…

אַךְ, כְּפִי הַנִּרְאֶה, נִבְעַת בֶאֱמֶת הַשָּׂטָן מִפְּנֵי הָאַהֲבָה הַנּוֹצְרִית, אֲשֶׁר הִתְנַהֵג בָּהּ אַבָּא כֹמֶר. אַבָּא סְטֵיפַן, אַחֲרֵי שְׁתוֹתוֹ לְשָׁכְרָה, הֵחֵל לְדַבֵּר כְּאָדָם פִּכֵּחַ²⁵. פִּתְאֹם טָפַח²⁶ בְּאֶגְרוֹפוֹ עַל לִבּוֹ וְנָזַף בְּעַצְמוֹ:

– אָדָם חוֹטֵא אַתָּה, אַבָּא סְטֵיפַן. אֱלֹהִים מָסַר לְךָ עֵדֶר צֹאן לְמִרְעֶה, וּמַטֵּה רוֹעִים הִפְקִיד בְּיָדֶךָ: תֵּן לָהֶם מִרְעֶה בְּרָעֲבָם, וְהִשְׁקֵיתָ אוֹתָם בְּצָמְאָם. וְאַתָּה לֹא כֵן עָשִׂיתָ, מִרְעֶה לֹא נָתַתָּ לָהֶם בְּרָעֲבָם, וְהַשְׁקֵה לֹא הִשְׁקֵיתָ אוֹתָם בְּצָמְאָם. אַךְ אֶת נַפְשְׁךָ מָכַרְתָּ לִיהוּדִי בְּעַד רְבִיעִית יַי"שׁ. הוּא יוֹשֵׁב וּמִתְפַּלֵּל לֵאלֹהָיו, וְאַתָּה, אַבָּא כֹמֶר, שׁוֹתֶה לְשָׁכְרָה. אַתָּה, הַיְּהוּדִי, גָּרַמְתָּ לְכָךְ, אֲנִי יוֹדֵעַ, אוֹתִי הִשְׁכַּרְתָּ, וְאַתָּה מִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים.

– אַבָּא, מָה אַתָּה שָׂח? מָה אַתָּה מְפַטְפֵּט? לֵךְ אֶל בֵּית־הַתְּפִלָּה, הֵא לְךָ, הֲרֵי מַפְתֵּחַ בֵּית־הַתְּפִלָּה, הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהֶיךָ כְּכָל אַוַּת נַפְשֶׁךָ. הַאִם אֵינִי מַנִּיחֲךָ? אַדְרַבָּה, הַיְּהוּדִי אוֹהֵב לִרְאוֹת, כְּשֶׁ“הַגּוֹיִים” מִתְפַּלְּלִים, אוֹהֵב מְאֹד לִרְאוֹת. הֲרֵי לְךָ הַמַּפְתֵּחַ וְלֵךְ אֶל בֵּית־הַתְּפִלָּה.

– וְאֶת מַפְתְּחוֹת בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה הַקְּדוֹשִׁים מָסְרוּ לַיְּהוּדִים, אֶת בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה חִלְּלוּ, אֶת הַדָּת הֶעֱלִיבוּ, וְאַתָּה, הָרוֹעֶה, יוֹשֵׁב וְשׁוֹתֶה, הָהּ – מִן הָעֲרָבָה יָבוֹאוּ הָאַחִים, רְכוּבִים, הָהּ, הַבַּחוּרִים יָבוֹאוּ עַל סוּסִים קַלִּים, מֵעֵבֶר הַדְּנְיֶּפְּר יָבוֹאוּ וְנָקְמוּ אֶת נִקְמַת אֱלֹהִים; אֶת הָעָם יְשַׁחְרְרוּ מִן הַפַּנִּים, אֶת בָּתֵּי־הַתְּפִלָּה – מִן הַיְּהוּדִים, וְנָקְמוּ אֶת נִקְמַת ה'.

– אוֹי וַאֲבוֹי, אוֹי לְאָזְנַיִם, שֶׁכָּךְ שׁוֹמְעוֹת! הַס – רָץ הַיְּהוּדִי מֵאַחוֹרֵי שֻׁלְחַן הַפּוּנְדָק וְסָתַם בְּיָדוֹ אֶת פִּיו שֶׁל הַפּוֹפ בַּעַל־הַקּוֹמָה – הַס, לַכְּתָלִים יֵשׁ אָזְנָיִם. הָרוּחַ תְּסַפְּרֶנָּה לַפַּן, וְאָז יִפְשְׁטוּ אֶת עוֹרְךָ מֵעָלֶיךָ – שְׁשְׁ… שְׁתוֹק… – הַיְּהוּדִי הִבִּיט מֵאַחֲרָיו מִתּוֹךְ פַּחַד, אִם אֵין שׁוֹמֵעַ לְדִבְרֵי הַפּוֹפ, וּפֵאוֹתָיו הִתְנוֹעֲעוּ – שְׁשְׁ… אֲנִי אֶתֵּן לְךָ לִשְׁתּוֹת, הֵא־הֵא, שְׁתֵה, הוֹי, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּבָר אָזַל²⁷ כֹּחִי. אֶצְלִי בַפּוּנְדָק דַּוְקָא צָרִיךְ הָיָה לְהָחֵל. אֱלֹהַי, לָמָּה תְיַסְּרֵנִי? רְבִיעִית שְׁנִיָּה, חִנָּם, הוֹי, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם!

לְאַיֵּם עַל הַיְּהוּדִי בְזֵכֶר “הָאַחִים שֶׁבָּעֲרָבָה” – זֹאת הָיְתָה הַתַּחְבּוּלָה הַיּוֹתֵר טוֹבָה לְקַבֵּל מֵאֵת הַפּוּנְדָקָאִי יַי“שׁ, אַחֲרֵי שֶׁהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּתַּחְבּוּלָה עַל הַשָּׂטָן וְהָאַהֲבָה הַנּוֹצְרִית. מִשֶּׁקִּבֵּל הַ”פּוֹפ" אֶת הָרְבִיעִית לְתוֹךְ יָדוֹ, בְּמִדָּה גְּדוּשָׁה, אֲשֶׁר מָזַג לוֹ הַיְּהוּדִי בִּבְהִילוּת וּבְחִפָּזוֹן, שָׁקַט וַיֵּרָגַע, יָשַׁב לוֹ שׁוּב עַל הַסַּפְסָל אֵצֶל הַתַּנּוּר, מָעַךְ בְּיָדָיו אֶת זְקָנוֹ הָאָרֹךְ וְהָאָדֹם וְגָמַע מִפֶּרֶק לְפֶרֶק אֶת הָרְבִיעִית. וְהַיְּהוּדִי יָשַׁב לוֹ מֵאַחוֹרֵי שֻׁלְחַן הַפּוּנְדָּק, אַךְ לֹא יָכוֹל לִלְמֹד עוֹד; הוּא גָנַח כָּל הָעֵת:

– אָב רַחֲמָן, לָמָּה תְיַסֵּר אוֹתִי כָּכָה? מַה חֶטְאִי וּמַה פִּשְׁעִי? אִם אֵינִי חוֹכֵר אֶת בֵּית־הַכְּנִיסָה, אָז מַלְקֵנִי הַקְּסְיוֹנְדְז; אִם חוֹכֵר אֲנִי אֶת בֵּית־הַכְּנִיסָה, מְאַיֵּם הוּא עָלַי בָּ“אַחִים”. וּבֵית־כְּנֶסֶת שֶׁל יְהוּדִים אַיִן, לִלְמוֹד תּוֹרָה אִי־אֶפְשָׁר, וּבְנִי גָדֵל לִסְטִים, אֲנִי אֶעֱזֹב אֶת הַפּוּנְדָק, אֶבְרַח מִזְּלוֹצֵ’יב לְכָל אֲשֶׁר תִּשֶּׂאֶנָּה אוֹתִי עֵינָי. בֵּין כּוֹפְרִים שִׁכּוֹרִים אֲנִי יוֹשֵׁב – אוֹי וַאֲבוֹי!

– אַל תִּבְרַח, מֶנְדְּלוּ, אַל תַעַזְבֵנוּ, מֶנְדְּלוּ – קָרָא הַפּוֹפ, שֶׁלִּכְאוֹרָה לֹא שָׁמַע כְּלָל אֶת דִּבְרֵי הַיְּהוּדִי – הֲרֵי הִנְּךָ לָנוּ כְאָב רַחוּם, גַּם הָאַחִים יָבוֹאוּ מִן הָעֲרָבָה, עַל סוּסִים קַלִּים יָבוֹאוּ, אֶת הַ“פַּנִּים” יָמִיתוּ, וּלְךָ יִתְּנוּ רְשׁוּת לִבְנוֹת בֵּית־כְּנֶסֶת. אֲנִי אַמְלִיץ בַּעֲדֶךָ.

– הוֹי, הוֹי, שׁוּב הוּא דּוֹרֵשׁ בְּ“אַחִים” שֶׁלּוֹ. שַׁ, הַס, שַׁ! אָץ הַיְּהוּדִי מֵאַחוֹרֵי הַשֻּׁלְחָן בְּפָחַד.

מִי יוֹדֵעַ, בַּמֶּה הָיָה נִגְמָר הַדָּבָר, אִלְמָלֵא שֶׁמָּרוּשָׁה הַזְּקֵנָה, קוֹזָקִית זְקֵנָה וַחֲסוּנָה, שֶׁשֵּׁרְתָה בְּבֵית הַיְּהוּדִי, בָּאָה לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל בִּשְׁעַת דָּחֳקוֹ. הִיא יָצְאָה מִן הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שֶׁפַּרְגּוֹד חָצַץ בֵּינוֹ וּבֵין הַפּוּנְדָק – אֲשֶׁר בּוֹ דָר הַיְּהוּדִי, עָמְדָה לִפְנֵי הַפּוֹפ וְיָדֶיהָ הֶעָבוֹת, מְסֻרְבְּלוֹת־הַבָּשָׂר²⁸, הַחֲשׂוּפוֹת בַּיּוֹם־חֹרֶף קַר זֶה, עַל יְרֵכֶיהָ..

– טָעוּן אַתָּה מַלְקוֹת קְצָת לְטוֹבָתְךָ, אַבָּא כֹמֶר – אָמְרָה הַזְּקֵנָה – אִם לָאו, לֹא תֵרָגַע. הִשְׁכַּרְתָּ אֶת הַשָּׂטָן, וְעַכְשָׁו הַדִּבּוּק צוֹעֵק מִתּוֹךְ גְּרוֹנֶךָ.

– עִזְרִי לִי, אִמָּא יַקִּירָתִי, עִזְרִי לִי, עֲשִׂי עִמִּי אֶת הַחֶסֶד הַזֶּה, אֲנִי הִלְקֵיתִי אוֹתוֹ וְאֵין הוּא שׁוֹמֵעַ לִי. יוֹתֵר מִדַּי לִבּוֹ גַס בִּי²⁹, לִבּוֹ שֶׁל שָׂטָן זֶה.

– חַכֵּה, אַבָּא כֹמֶר, חַכֵּה, אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ, – הִיא נִגְּשָׁה אֶל דְּלִי־הַשּׁוֹפְכִין, שֶׁעָמַד לִפְנֵי פֶתַח הַפּוּנְדָק, וְשָׁפְכָה אוֹתוֹ עַל רֹאשׁ הַפּוֹפ.

– הוֹ, טוֹב– הִטִּיף הַפּוֹפ אֶת רִירוֹ מֵרֹב תַּעֲנוּג.

– נוּ, אַבָּא, עַתָּה הוּטַב לְךָ? – שָׁאֲלָה מָרוּשָׁה.

– עוֹד קְצָת צָרִיךְ לְהַלְקוֹתוֹ, אָז יֵרָגַע לְגַמְרֵי.

– הַמְתֵּן, אַבָּא כֹמֶר, אֲנִי אֶעֱזֹר לְךָ – וּמָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה נִגְּשָׁה אֶל הַפּוֹפ וּבִשְׁתֵּי יָדֶיהָ הָאֵיתָנוֹת הָלְמָה³⁰ אֶת כַּרְסוֹ.

– לְאַט לָךְ, לְאַט לְאַט – עָמַד הַיְּהוּדִי מֵרָחוֹק וְהֵנִיעַ יָדָיו.

 

פרק שני: אָבַד הַיּוֹם    🔗

הַשֶּׁלֶג לִפְנֵי הַחַלּוֹן הִתְחִיל לְהַאֲדִים וְלָבַשׁ גַּוָּן³¹ כְּחַלְחַל. רוּחַ בָּאָה מִן הָעֲרָבָה, טָפְחָה בְכָתְלֵי הַפּוּנְדָק; דּוֹמֶה, שֶׁאִם לֹא יִתְּנוּ לָהּ לְהִכָּנֵס הַבַּיְתָה, אָז תַּעֲקוֹר אֶת גַּג־הַתֶּבֶן שֶׁל הַבַּיִת וְתִצְנְפֵהוּ³² כְלַפֵּי מָעְלָה. בַּפּוּנְדָק שָׁלְטָה אַפְלוּלִית. הַפּוֹפ, אַחֲרֵי שֶׁגֵּרְשָׁה מָרוּשָׁה אֶת הַדִּבּוּק מִתּוֹכוֹ בְּמַהֲלוּמוֹתֶיהָ, צָנַח עַל הַסַּפְסָל אֵצֶל הַתַּנּוּר וַיֵּרָדֵם בְּקוֹל נַחֲרָה. נַחֲרָתוֹ נִשְׁמְעָה כִתְרוּעַת קֶרֶן רוֹעִים וְהֵטִילָה מְבוּכָה עַל כָּל בְּנֵי הַבָּיִת…

יוֹכֶבֶד הַפּוּנְדָקָאִית בָּאָה מִן הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, אֲשֶׁר פַּרְגּוֹד חָצַץ בֵּינוֹ וּבֵין הַחֶדֶר הַזֶּה, וּבְיָדָהּ – קֵיסָם דּוֹלֵק, שֶׁהִגִּיהַּ³³ אֶת פָּנֶיהָ הַצְּעִירִים וְהָרַעֲנַנִּים מִבֵּין שִׁפְעַת הַהִינוּמוֹת³⁴ וְהַמִּטְפָּחוֹת שֶׁעָלֶיהָ. הִיא נִגְּשָׁה אֶל הַתַּנּוּר, הִצִּיתָה אֶת הַפְּתִילָה, הַצָּפָה בִכְלִי מָלֵא שַׁעֲוָה מֻתָּכָה. הוֹצִיאָה עֲרֵבָה³⁵ גְדוֹלָה וְעֵרְתָה³⁶ אֶל תּוֹכָהּ קֶמַח לָלוּשׁ.

– מָה אַתְּ עוֹשָׂה, יוֹכֶבֶד? – שָׁאַל מֶנְדֵּל.

– לָלוּשׁ אֶת הָעִיסָה לְחַלּוֹת. הַתַּנּוּר כְּבָר חָם.

– לָמָּה זֶה פִתְאֹם חַלּוֹת – בְּאֶמְצַע הַשָּׁבוּעַ?

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי, הֲרֵי יוֹם חֲמִישִׁי הַיּוֹם! – עָנְתָה הָאִשָּׁה בְתִמָּהוֹן.

– יוֹכֶבֶד, טוֹעָה אַתְּ, הַיּוֹם יוֹם רְבִיעִי. שׁוּב שָׁכַחַתְּ, יוֹכֶבֶד – צָעַק הַבַּעַל – יוֹכֶבֶד, בַּמִּדְבָּר אָנוּ יוֹשְׁבִים, בִּמְקוֹם אֵין יְהוּדִים, וְהַיּוֹם אָבַד מִמֵּךְ, יוֹכֶבֶד.

הָאִשָּׁה עָמְדָה כַאֲשֵׁמָה, וְהַקֵּיסָם הַדּוֹלֵק בְּיָדָהּ, וְאָמְרָה בְקוֹל תַּחֲנוּנִים:

– אַל תִּמְצֶה אֶת לְשַׁדִּי, מֶנְדֵּל, עַיֵּן בַּלּוּחַ, הֲלֹא יוֹם חֲמִישִׁי הַיּוֹם, מֶנְדֵּל.

מֶנְדֵּל גָּנַח, נִגַּשׁ אֶל הַלּוּחַ הַגָּדוֹל, הַתָּלוּי עַל כֹּתֶל הַפּוּנְדָק – לוּחַ הַשָּׁנָה, שֶׁהִדְפִּיס וַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת בְּלוּבְלִין לְצֹרֶךְ בַּעֲלֵי־הַפּוּנְדָקָאוֹת, הַיּוֹשְׁבִים בַּכְּפָרִים. הַלּוּחַ מְשֻׂרְטָט הָיָה בְכַמָה גַּוָּנִים, וּכְפִיסֵי־עֵץ הָיוּ נְעוּצִים בּוֹ, הַמְּשַׁמְּשִׁים לְכַמָּה סִימָנִים, שֶׁעָשָׂה לוֹ מֶנְדֵּל. זְמָן רַב הִתְעַמֵּק מֶנְדֵּל בַּלּוּחַ, אַחֲרֵי כֵן שָׁאַל אֶת אִשְׁתּוֹ:

– יוֹכֶבֶד, אֵיזֶה יוֹם הָיָה לָנוּ שִׁלְשׁוֹם. יוֹם ב' אוֹ יוֹם ג'?

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי, אֵינְךָ יוֹדֵעַ, אֵיזֶה יוֹם הָיָה לָנוּ שִׁלְשׁוֹם. מֶנְדֵּל, מֶנְדֵּל, מֶנְדֵּל, אִם אַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ, כֵּיצַד אֵדַע אֲנִי, הֲלֹא רַק אִשָּׁה עֲלוּבָה אָנִי.

מֶנְדֵּל הִתְעַמֵּק שׁוּב בַּלּוּחַ וְיוֹכֶבֶד עָמְדָה בֵינָתַיִם מְלֵאָה בְעָתָה³⁷. דָּבָר זֶה, שֶׁהַיּוֹם אָבַד לְאִישָׁהּ, עָשָׂה עָלֶיהָ רֹשֶׁם כְּאִלּוּ תּוֹעָה הִיא בְאִישׁוֹן לַיְלָה³⁸ בָעֲרָבָה.

– מֶנְדֵּל, מַה נַעֲשֶׂה, מֶנְדֵּל, הֲרֵי זֶה מַמָּשׁ סַכָּנַת נְפָשׁוֹת, אִם אֵין יְהוּדִי יוֹדֵעַ, אֵיזֶה יוֹם בַּשָּׁבוּעַ, מֶנְדֵּל.

– לָמָּה תִבְכִּי, לָמָּה תִצְעֲקִי? קִרְאִי אֶת מָרוּשָׁה.

מָרוּשָׁה הַקּוֹזָקִית, שֶׁשִּׁמְשָׁה אֵצֶל הַיְּהוּדִי, רָכְשָׁה לָהּ בַּשָּׁנִים הָאֲחָדוֹת, שֶׁחָיְתָה עִם יוֹכֶבֶד, בְּקִיאוֹת כְּזוּ בְמִנְהָגִים וּבְמִצְווֹת יִשְׂרָאֵל, שֶׁאַחַת מִתְּעוּדוֹתֶיהָ בְּבֵית מֶנְדֵּל הָיְתָה – לְסַפֵּק יַהֲדוּת לַבָּיִת. עִם שְׁלֹמֹה, בְּנוֹ הַיָּחִיד שֶׁל מֶנְדֵּל, אֲשֶׁר יָנְקָה וְאָמְנָה אוֹתוֹ, אָמְרָה “מוֹדֶה אֲנִי” בְּכָל בֹּקֶר וְקָרְאָה “שְׁמַע” לִפְנֵי הַמִּטָּה. הִיא הִזְכִּירָה לוֹ לְבָרֵךְ אֶת הַבְּרָכָה לִפְנֵי כָּל אֲכִילָה; עַל מָרוּשָׁה הָיָה לִזְכֹּר גַּם אֶת יוֹם הַשָּׁבוּעַ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ, אֵימָתַי יְקַדְּשׁוּ אֶת הַשַּׁבָּת.

מָרוּשָׁה בָּאָה לְקוֹל זַעֲקוֹתֵיהֶם שֶׁל בַּעֲלֵי־הַבַּיִת, וּבְמָצְאָה, כִּי אֲדוֹנֶיהָ תָּעוּ בַלּוּחַ וְאֵין הֵם יוֹדְעִים, אֵימָתַי לְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת – נָפַל עָלֶיהָ פַּחַד גָּדוֹל, וְאַף שֶׁיָּדְעָה, כִּי שִׁלְשׁוֹם יוֹם ב' הָיָה, בְּכָל זֹאת נִדְהֲמָה וְיָרְאָה לְהַכְרִיעַ בְּעִנְיָן חָשׁוּב כָּזֶה.

– מֵהֵיכָן אֵדַע, אֲדוֹנִי, הֲרֵי רַק נֶפֶשׁ נוֹצְרִית אָנִי. אֶפְשָׁר, שֶׁיּוֹם ב‘, וְאֶפְשָׁר, שֶׁיּוֹם ג’ – אֱלֹהִים, חֲמָל נָא, רַחֶם נָא.

הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ הִסְתַּכְּלוּ זֶה בְזוּ מִתּוֹךְ פָּחַד. כֻּלָּם פָּתְחוּ פִיהֶם וְצָעֲקוּ בְבַת־אַחַת, הַבַּעַל, הָאִשָּׁה וְהַשִּׁפְחָה. וְהַנַּעַר, בִּרְאוֹתוֹ, כִּי הַגְּדוֹלִים צוֹעֲקִים, הֵחֵל לִצְעֹק גַּם הוּא – הַזְּעָקוֹת הֶחֱרִידוּ אֶת הַכֹּמֶר הַיָּשֵׁן מִשְּׁנָתוֹ. הַ“פּוֹפ” פִּהַק כָּל צָרְכּוֹ וְהִבִּיט מִסָּבִיב בְּתִמָּהוֹן.

– אַבָּא יַקִּירִי, הוֹשִׁיעָה נָא – מִתְחַנֵּן מֶנְדֵּל לְפָנָיו – אֵינְךָ יוֹדֵעַ, אֵיזֶה יוֹם הָיָה שִׁלְשׁוֹם, יוֹם ב' אוֹ יוֹם ג'?

– יוֹם ב' אוֹ יוֹם ג‘? שִׁלְשׁוֹם – חַכֵּה, תַּן לִי לְעַיֵּן בַּדָּבָר – אוֹמֵר אַבָּא כֹּמֶר, מַפְשִׁיל אֶת שַרְווּלוֹ וּמַתְחִיל לִמְנוֹת עַל אֶצְבְּעוֹתָיו: גֵּ’אוֹרְג’ הַקָּדוֹשׁ חָל תָּמִיד בְּיוֹם ה', בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַשַּׁבָּת הַשְּׁנִיָּה אַחֲרֵי פַּוֶּל הַקָּדוֹשׁ, בְּשָׁעָה שֶׁמַּתְחִיל הַשֶּׁלֶג לָרֶדֶת, אָז עָרַכְנוּ תְפִלָּה בְּבֵית־הַכְּנִיסָה לְזֵכֶר הָאָב הַקָּדוֹשׁ אַנְטוֹן.

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי, הַכֹּמֶר הוּא רַבְּךָ, מֶנְדֵּל, מֶנְדֵּל! – גָּעֲתָה הָאִשָּׁה בַבֶּכִי.

מֶנְדֵּל עִיֵּן בַּלּוּחַ עוֹד, אַךְ שָׁוְא כָל עֲמָלוֹ: בִּשְׁבִיל לָדַעַת, אִם יוֹם ד' אוֹ יוֹם ה' הַיּוֹם, עָלָיו לָדַעַת, אֵיזֶה יוֹם הָיָה שִׁלְשׁוֹם – יוֹם ב' אוֹ יוֹם ג'. אַךְ דָּבָר זֶה לֹא הָיָה יָדוּעַ אַף לְנֶפֶשׁ חַיָּה אַחַת בִּזְלוֹצֵ’יב.

רֶגַע אֶחָד עָמְדוּ כָּל בְּנֵי הַבַּיִת נִבְעָתִים וְנִפְחָדִים, יָרְאוּ לְהִתְנוֹעֵעַ וְלָזוּז מִמְּקוֹמָם, כְּאִלּוּ חִכּוּ, שֶׁיָּבֹא קֵץ כָּל בָּשָׂר, אַךְ פִּתְאֹם נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת מִתּוֹךְ נְקִישַׁת הָרוּחַ, וּלְתוֹךְ הַפּוּנְדָּק הִתְפָּרֵץ, רְדוּף־רוּחַ, דְּבַר־מָה גוּץ³⁹ וּמוּשְׁלָג, מְעֻטָּף אַדֶּרֶת־לְבָדִים, מִטְפְּחוֹת־נָשִׁים, סוּדְרֵי־גְּבָרִים וּבְגָדִים מִבְּגָדִים שׁוֹנִים. כָּל פְּנֵי אִישׁ לֹא נִרְאוּ מִבַּעֲדָם. כֻּלּוֹ הָיָה מְעֻטָּף שֶׁלֶג, כְּגוּשׁ שֶׁלֶג אֶחָד; אַךְ עַל פִּי קוֹלוֹ, קוֹל אָדָם, אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר, כִּי אָדָם הוּא.

– תּוֹדָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כָּאן דָּר יְהוּדִי? – נִשְׁמַע קוֹלוֹ.

– יְהוּדִי, יְהוּדִי – עָנוּ הַבַּעַל, הָאִשָּׁה, הַשִּׁפְחָה וַאֲפִלּוּ הַכֹּמֶר בְּשִׂמְחָה רַבָּה, בְּעָמְדָם מִסָּבִיב לְאוֹתוֹ הַגּוּץ הַמּוּשְׁלָג.

אִישׁ־הַשֶּׁלֶג הֵחֵל לְפַצֵּל⁴⁰ מֵעָלָיו אֶת הַסּוּדָרִים הַמּוּשְׁלָגִים, אֶת הַמִּטְפָּחוֹת וְהָאַדָּרוֹת זוֹ אַחַר זוֹ, גָּלַל מֵעָלָיו אֶת הַבְּגָדִים: וְאַחֲרֵי שֶׁקָּלַף אֶת עַצְמוֹ מִכָּל הַלְּבוּשִׁים הַשּׁוֹנִים, עָמַד לִפְנֵיהֶם – יְהוּדִי קָטָן וְגוּץ, הוּא לָבָן, זְקָנוֹ לָבָן וְקָצָר, שְׂעָרוֹ לָבָן כַּשֶּׁלֶג, עֵינָיו – עֵינֵי יֶלֶד מַזְהִירוֹת, וְעַל פָּנָיו הַזַּכִּים בַּת־צְחוֹק שֶׁל זָקֵן וְיֶלֶד כְּאֶחָד. הוּא הוֹשִׁיט יָדוֹ לְמֶנְדֵּל וְנָתַן לוֹ שָׁלוֹם:

– בָּרוּךְ הַשֵּׁם, שֶׁהֱבִיאַנִי אֶל בֵּית יְהוּדִי. שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם!

– יִגַּשׁ נָא אֶל הַתַּנּוּר, רַבִּי קָרוֹב, הוּא מוּסָק – הִזְמִינָה אוֹתוֹ הַחוֹכָרֶת.

הַיְּהוּדִי נִגַּשׁ אֶל הַתַּנּוּר וְחִבְּקוֹ כְחַבֵּק אִישׁ אֶת רֵעוֹ הַנֶּאֱמָן מִכְּבָר הַיָּמִים, וְאָמַר:

– הִנֵּה יְהוּדִי בָחַר לוֹ מָקוֹם לִישִׁיבָה. הַרְחֵק הַרְחֵק בְּלֶב הָעֲרָבָה. – רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַרְחֵק הַרְחֵק בָּעֲרָבָה יְבַקְּשׁוּ אוֹתְךָ אַף יִמְצְאוּךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.

– מֵהֵיכָן בָּאתָ הֵנָה, לַמָּקוֹם הָרָחוֹק הַזֶּה? – שָׁבָה רַק עַתָּה רוּחוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל אֵלָיו.

– כָּךְ, אֲנִי כְשֶׁאֲנִי לְעַצְמִי חַיָּט פָּעוּט אֲנִי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, יָדוּעַ אֲנִי בַמְּקוֹמוֹת שֶׁמִּסָּבִיב, בֵּין הַחוֹכְרִים. תּוֹפֵר אֲנִי פַרְווֹת⁴¹ וּמַלְבּוּשִׁים לְתִינוֹקוֹת – לִבְרִיאוּת וְלַאֲרִיכוּת יָמִים – הַלְבָּשָׁה לַחֲתוּנוֹת וּכְדוֹמֶה, כְּכָל צָרְכֵי עַם יִשְׂרָאֵל. שְׁמוּעָה שָׁמַעְתִּי בְקָרַסּוּן, כִּי יֵשׁ כְּבָר בִּזְלוֹצֵ’יב פּוּנְדָקָאִי יְהוּדִי – וְהִנֵּה חָשַׁבְתִּי: אָבוֹא וְאֵדַע, מַה שְׁלוֹמוֹ שֶׁל יְהוּדִי בְמָקוֹם רָחוֹק כָּזֶה. וְאַגַּב אוֹרְחָא⁴², אוּלַי יִזְדַּמֵּן לִי בֶגֶד לִתְפִירָה אוֹ לְלַמֵּד תִינוֹקוֹת – כִּי גַם מְלַמֵּד אֲנִי, בָּרוּךְ הַשֵּׁם.

– מֵאֵת ה' הָיָה הַדָּבָר, הוּא שָׁלַח אוֹתוֹ הֵנָה וְכִוֵּן אֶת הָרֶגַע; הַיּוֹם אָבַד לָנוּ. חַיִּים אָנוּ בֵין הַגּוֹיִים כְּבַמִּדְבָּר וְאָבַד לָנוּ הַיּוֹם – אוֹמֶרֶת הָאִשָּׁה – אוּלַי יוֹדֵעַ הוּא, רַבִּי קָרוֹב, אֵיזֶה יוֹם הוּא הַיּוֹם בְּיִשְׂרָאֵל?

– הַיּוֹם אָבַד לָכֶם? הוֹ, הוֹ… לָמָּה זֶה נָחוּץ לִיהוּדִי לָדַעַת אֶת הַיּוֹם בְּאֶרֶץ מִדְבָּר? בְּוַדַּאי בִּדְבַר הַשַּׁבָּת – לָדַעַת, אֵימָתַי לָלוּשׁ אֶת הָעִיסָה? רְאֵה נָא, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כַּמָּה נֶאֱמָנִים לְךָ יְהוּדֶיךָ גַּם בְּאֶרֶץ צִיָּה⁴³ וַעֲרָבָה. בֵּין הַגּוֹיִים אֵין הֵם שׁוֹכְחִים אוֹתְךָ, שׁוֹמְרִים אֶת שַׁבַּתֶּךָ. אִם כֵּן, בְּוַדַּאי יְהוּדִים שְׁרוּיִים⁴⁴ בְּצַעַר, אוֹי וַאֲבוֹי, עַל שֶׁאָבַד לָהֶם הַיּוֹם. מִיָּד אוֹמַר לָכֶם, תְּנוּ לִי רַק לְעַיֵּן בִּקְשָׁרַי – אוֹמֵר הַיְּהוּדִי וּמְשַׁלְשֵׁל⁴⁵ אֶת הַחֲבָלִים מִשַּׂקּוֹ – הֲלֹא זֶה יֶאֱרַע⁴⁶ תְּכוּפוֹת, שֶׁהַיּוֹם נִשְׁכַּח מִן הַלֵּב, מִשּׁוּם כָּךְ אֲנִי עוֹשֶׂה לִי סִימָנִים, בְּכָל יוֹם קוֹשֵׁר אֲנִי קֶשֶׁר בַּחֲבָלִים שֶׁבַּשָּׂק, עֵדִים הֵם הַקְּשָׁרִים שֶׁלִּי, כִּי הַיּוֹם יוֹם – יוֹם ד' בַּשָּׁבוּעַ, הַיּוֹם הָרְבִיעִי לְיִשְׂרָאֵל. וַאֲנִי אֶתֵּן לָכֶם עֵצָה טוֹבָה – לָשִׂים גִּזְרֵי עֵץ עַל הַתַּנּוּר לְסִימָן, כְּמוֹ שֶׁעוֹשִׂים שְׁאָר חוֹכְרִים, בְּיוֹם א' מַנִּיחִים עַל הַתַּנּוּר גֶּזֶר אֶחָד, בְּיוֹם שֵׁנִי בְשַׁבָּת גֶּזֶר שֵׁנִי, בְּיוֹם ג' גֶּזֶר שְׁלִישִׁי, וּבְשָׁעָה שֶׁסָּפְרוּ שִׁבְעָה גְזָרִים, אָז יוֹדְעִים שֶׁשַּׁבָּת בָּאָה. דָּבָר זֶה מָסוּר לְבַעֲלַת הַבַּיִת – פּוֹנֶה הוּא אֶל יוֹכֶבֶד, כִּי סַכָּנָה הִיא לִסְמוֹךְ עַל הַגֶּבֶר.

– יִישַׁר כֹּחֲךָ עַל הָעֵצָה הַטּוֹבָה, שֶׁנָּתַתָּ לָנוּ – עוֹנֶה מֶנְדֵּל בְּעַד אִשְׁתּוֹ הַנִּכְלָמָה – לְכִי בַשְּׁלִי תַבְשִׁיל שֶׁל גְּרִיסִין לָאוֹרֵחַ, – וְהוּא פּוֹנֶה לָאוֹרֵחַ:

– עַד שֶׁתָּכִין זוּגָתִי אֶת הַגְּרִיסִין, נִתְפַּלֵּל לְעֵת־עַתָּה עַרְבִּית, הַשָּׁעָה כְּבָר מְאֻחֶרֶת.

מִיָּד נֶהְפַּךְ הַפּוּנְדָק לְבֵית־מִדְרָשׁ קָטָן. בְּקֶרֶן זָוִית אַחַת עָמַד הָאָב וּבְנוֹ, בַּזָּוִית הַשְּׁנִיָּה – הָאוֹרֵחַ, וְהִתְפַּלְּלוּ תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה. מִן הַתַּנּוּר נָדַף טַעֲמָם וְרֵיחָם שֶׁל הַגְּרִיסִים, אֲשֶׁר שָׁלְקָה⁴⁷ יוֹכֶבֶד בְּבָצָל. הָרֵיחַ נָדַף בַּבַּיִת וְגֵרָה מְאֹד אֶת תַּאֲבוֹנוֹ שֶׁל הַ“פּוֹפ” הַמְּגֻשָּׁם, שֶׁהֵקִיץ לְרֵיחַ הַגְּרִיסִים. הוּא שָׁאַף אֶל תּוֹכוֹ דֶּרֶךְ נְחִירָיו הָרְחָבִים אֶת רֵיחַ הַבָּצָל הַשָּׁלוּק וְהַגְּרִיסִים וּבָלַע אֶת רֻקּוֹ בְּפִיו, בְּטָפְחוֹ אֶת שְׂפָתָיו זוֹ בְזוֹ. אַךְ הוּא יָדַע, כִּי הַתִּקְוָה, שֶׁיִּתְּנוּ לוֹ לָגֶשֶׁת אֶל קַעֲרַת הַגְּרִיסִים, קְלוּשָׁה מְאֹד, וְהִתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ, שִׁפְשֵׁף גַּבּוֹ בַתַּנּוּר, לִקֵּק אֶת שְׂפָתָיו כְּחָתוּל וְדִבֵּר לְעַצְמוֹ בְחֶמְלָה רַבָּה עַל נַפְשׁוֹ:

– הָהּ, אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֱלֹהִים, הַיְּהוּדִים הַנִּבְזִים אוֹכְלִים גְּרִיסִים בְּבָצָל שָׁלוּק, וְנֶפֶשׁ נוֹצְרִית כְּשֵׁרָה נוֹתְנִים הֵם לְהִכָּחֵשׁ. נְקוֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ, אַבָּא שֶׁבַּשָּׁמַיִם, אֱלֹהֵינוּ.

מֶנְדֵּל עָשָׂה עַצְמוֹ כְּאֵינוֹ רוֹאֶה אֶת עֵינָיו הַקּוֹדְחוֹת שֶׁל הַכֹּמֶר הַנִּרְגָּז, אֲדוּם־הַפַּרְצוּף. הוּא הִכְנִיס אֶת אוֹרְחוֹ אֶל הַחֶדֶר הַשֵּׁנִי, וּמֵאֲחוֹרֵי שֻׁלְחַן הַפּוּנְדָק הֶעֱמִיד אֶת מָרוּשָׁה לִשְׁמוֹר עַל הַפִּטָּסִים שֶׁל יַי"שׁ מִפְּנֵי הַפּוֹפ. אָז גָּנַח הַכֹּמֶר מָרוֹת, בִּרְאוֹתוֹ אֶת מָרוּשָׁה, כְּמוֹ כֶלֶב עַל הַכְּבָשִׂים, עוֹמֶדֶת לִפְנֵי שֻׁלְחַן הַפּוּנְדָק, כָּל תִּקְוָה נָגוֹזָה⁴⁸ מִמֶּנּוּ, וְהוּא הִתְאוֹשֵׁשׁ⁴⁹ וַיִּתְאַמֵּץ לְהִתְעַמֵּק בְּהִרְהוּרָיו בְּעִנְיְנֵי אֱמוּנָה.

בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, כְּשֶׁהִתְעַטֵּף הָאוֹרֵחַ הֶבֶל⁵⁰ הָעוֹלֶה מִקַּעֲרַת הַחֶרֶס הַמְּלֵאָה גְרִיסִים, שֶׁעָמְדָה בְאֶמְצַע הַשֻּׁלְחָן, הֵחֵל לִבְחוֹן אֶת הַנָּעַר.

הוּא שָׁאַל מִתּוֹךְ צְבִיטַת לֶחְיוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה’לִי.

– נוּ, אֱמוֹר, בָּחוּר. מָה אַתָּה לוֹמֵד?

– כְּבָר מָלְּאוּ לוֹ שֵׁשׁ שָׁנִים, בְּלִי עַיִן רָעָה – מֵשִׁיב בַּעֲדוֹ הָאָב – וְרַק עַתָּה הֵחֵל לִלְמֹד חוּמָשׁ. קָשֶׁה לִהְיוֹת יְהוּדִי בָעֲרָבָה.

– הַמָּקוֹם יְמַלֵּא חֶסְרוֹנְכֶם – מְנַחֲמֵהוּ הָאוֹרֵחַ – עוֹד תִּזְכּוּ לִרְאוֹת אֶת זְלוֹצֵ’יב כְּיִשּׁוּב יְהוּדִי, וְגַם אַתָּה תִּזְכֶּה לִהְיוֹת פַּרְנָס⁵¹ בְּיִשְׂרָאֵל.

מֶנְדֵּל שָׁקַע רֶגַע אֶחָד בְּהִרְהוּרִים.

– מָקוֹם זֶה זָקוּק לְבֵית־כְּנֶסֶת – הוֹסִיף הָאוֹרֵחַ – עֲרָבָה רַחֲבַת יָדַיִם וּרְחוֹקָה. וְאִם יִרְצֶה רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁיְּהוּדִים יִתְפַּלְּלוּ לְפָנָיו בְּבֵית־כְּנֶסֶת, אָז מוּכְרָח יִהְיֶה הַפָּרִיץ לָתֵת רְשׁוּת לִבְנוֹת בֵּית־כְּנֶסֶת, עַל כָּרְחוֹ יִתֵּן, מִן הַשָּׁמַיִם יִכְפּוּ⁵² אוֹתוֹ?

 

פרק שלישי: בֵּית־כְּנֶסֶת!    🔗

החֹרוּנְזִ’י קוֹנֵיץ־פּוֹלְסְקִי בָּא לִזְלוֹצֵ’יב לָצוּד צַיִד, וּמִשְׁתֶּה עָשָׂה לְאוֹרְחָיו בְּטִירַת־הַצַּיִד⁵³ אֲשֶׁר לוֹ. סַנְטַר⁵⁴ הָעִיר זְלוֹצֵ’יב שָׁלַח אֶת מֶנְדֵּל לְנֶמִירוֹב, לְהָבִיא מִשָּׁם מַקְהֵלָה יְהוּדִית וּלְהַסְפִּיק בָּתֵּי־יָד לָאוֹרְחִים, אֲשֶׁר יִמְכֹּר מֶנְדֵּל לְ“רוּם מַעֲלָתָם” בְּצֵאתָם בִּמְחוֹלוֹת עִם הַ“פַּנּוֹת”.

טִירַת־הַצַּיִד בְּנוּיָה הָיְתָה מִגְדָּלוֹת גְּבוֹהִים בְּסִגְנוֹן שְׁוֵּידִי, וְהָאוּלַמִּים מְלֵאִים הָיוּ אוֹר, הַשּׁוֹפֵעַ מִן הַנֵּרוֹת הַמְּרֻבִּים, אֲשֶׁר בִּמְנוֹרוֹת הַכֶּסֶף וְהַנְּחֹשֶׁת. וְהַפַּנִּים, לְבוּשֵׁי “קָנְטוּשִׁים” פּוֹלָנִיִים, צַוְארוֹנֵי צַבָּל⁵⁵ רְחָבִים הַיּוֹרְדִים עַל כִּתְפֵיהֶם, וּבִידֵיהֶם – כּוֹבְעֵי הוּסָרִים⁵⁶, מְעֻטְרֵי נוֹצוֹת־טַוָּס, הוֹלִיכוּ אֶל מְחוֹל הַמַּזוּרְקָה אֶת הַגְּבִירוֹת, הַלְּבוּשׁוֹת אַטְלָס⁵⁷ לָבָן, הַמְּקֻשָּׁטוֹת פַּרְווֹת – לְבוּשׁ מַלְכוּת. הַכִּנּוֹר הַיְּהוּדִי רִטֵּט וְהִשְׁמִיעַ נִגּוּן מְמֻשָּׁךְ, וְהַצֶּלֶצְלִים⁵⁸ הַיְּהוּדִים שֶׁל הַמַּקְהֵלָה הַנֶּמִירוֹבִית צִלְצְלוּ לְקֶצֶב הַנְּגִינָה בְנֹעַם וּבְהַרְחָבָה. “הַנְּאוֹרִים”⁵⁹ נָקְשׁוּ לְקֶצֶב הַמּוּסִיקָה בְדָרְבְנוֹת הַבְּרוֹנְזָה הַמְּחֻדָּדִים שֶׁל נַעֲלֵיהֶם; גַּם הַפַּנּוֹת נָקְשׁוּ לְקֶצֶב הַנְּגִינָה בְסוּלְיוֹת הַזָּהָב, הַמְּעַטְּרוֹת אֶת נַעֲלֵי־הַפַּרְוָה שֶׁעַל רַגְלֵיהֶן; וּמֶנְדֵּל רָץ, טִלְטֵל אֶת בָּתֵּי־הַיָּד הַחֲדָשִׁים וְהַמְּרֻקָּעִים מֵאָצִיל לְאָצִיל וְהִתְחַנֵּן:

– זוּג בָּתֵּי־יָד לָרִקּוּד עִם הַפַּנִּי הַיָּפָה וְהַנְּאוֹרָה.

אַחֲרֵי כָל רִקּוּד זָרְקוּ “הָאֲדוֹנִים הַנְּאוֹרִים” אֶת בָּתֵּי־הַיָּד מֵעַל כַּפֵּיהֶם וְחָטְפוּ מֵאֵת מֶנְדֵּל זוּג בָּתֵּי־יָד חֲדָשִׁים. כִּי לֹא יָאֶה לִרְקֹד עִם שְׁתֵּי פַּנּוֹת בְּזוּג בָּתֵּי־יָד אֶחָד. שְׁלֹמֹה’לִי, נַעֲרוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל, הִתְרוֹצֵץ, כְּשֶׁפֵּאּוֹתָיו רוֹעֲדוֹת, בֵּין רַגְלֵי הָאֲצִילִים, לִקֵּט אֶת בָּתֵּי־הַיָּד הַמּוּסָרִים וֶהֱבִיאָם אֶל אָבִיו, אָבִיו שָׂם אוֹתָם בְּמַכְבֵּשׁ שֶׁל עֵץ, רִקַּע⁶⁰ אוֹתָם וְרִדְּדָם⁶¹ וְרָץ שׁוּב לִפְנֵי הָאֲצִילִים:

– הַחֲלִיפוּ אֶת בָּתֵּי־יְדֵיכֶם, נְאוֹרִים, לִכְבוֹד הַגְּבִירוֹת; הָמִירוּ אֶת בָּתֵּי־הַיָּד, לֹא יָאֶה לִרְקֹד עִם הַפַּנּוֹת הַנְּאוֹרוֹת בְּבָתֵּי־יָד מְקֻמָּטִים. אֲדוֹנָי!

מֶנְדֵּל לֹא נָח אַף רֶגַע. אִם לֹא מָכַר אֶת בָּתֵּי־הַיָּד, הָיָה מְרַדֵּד אוֹתָם מִתּוֹךְ שִׁירַת מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, אֲשֶׁר יָדַע בְּעַל־פֶּה, וּמִלֵּט גְּנִיחוֹת מִבֵּין הַפְּסוּקִים.

– אוֹי וַאֲבוֹי, הִנֵּה מִתְעַלְּסִים הַגּוֹיִים – כָּל מְצוּקוֹתַי עֲלֵיהֶם, צַעַר הֶרְיוֹנָהּ שֶׁל אִשְׁתִּי, כְּאֵב שִׁנָּיו שֶׁל בְּנִי, הָאֲבַעְבּוּעוֹת וְהָאַדְמוּמִית עַל רֹאשָׁם יָחוּלוּ, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמָיִם! בַּעֲלֵי תַאֲוָה, זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים, עוֹבְדִים הֵם לֵאלֹהֵי עֵץ, וּבֵית־כְּנֶסֶת, בֵּית־כְּנֶסֶת קָדוֹשׁ אֵין הֵם נוֹתְנִים לִבְנוֹת. מִי יוֹדֵעַ – אוּלַי כְּבָר הִגִּיעַ זְמָן לִבְנוֹת אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אָה, מִסְּתָּמָא לֹא הִגִּיעָה עוֹד הַשָּׁעָה, אִם כֵּן, עֲשֵׂה כִּרְצוֹנְךָ, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

– הֵי, יְהוּדוֹן, מָה אַתָּה לוֹחֵשׁ אֶת תְּפִלַּת הַשָּׂטָן שֶׁלְּךָ? הֲלֹא אֶת הַשָּׂטָן תְּשַׁסֶּה⁶² בָנוּ – בָּתֵּי־יָד לְמַזּוּרְקָה, עִם הַפַּנֶּנְקָה מִזְּלוֹצֵ’יב, יוֹנַת־לֹבֶן, הָעַלְמָה סוֹפְיָה, הַנְּאוֹרָה וְהַמְּהֻלָּלָה; אַךְ לֹא אוֹתָם הַמְּרֻקָּעִים, שֶׁמַּמְזֵרְךָ מְלַקֵּט מִבֵּין רַגְלֵי בְנֵי הַשְּׁלְיַחְטָה⁶³ – תֵּן לִי בָּתֵּי־יָד חֲדָשִׁים וּמַזְהִירִים, לְמַעַן אַחֲזִיק בָּהֶם אֶת גִּזְרָתָהּ הַמְּחֻטָּבָה שֶׁל מַלְאָכִי, יוֹנָתִי הַצְּחוֹרָה.

– מַה זֶה אֲדוֹנִי הַנָּאוֹר סָח? מִי אֲנִי, כִּי אָעִיז לְרַמּוֹת שְׁלְיַחְטִיץ' נָאוֹר כָּמוֹךָ? הֲרֵי גַם אֶת אָבִיךָ יָדַעְתִּי, אֶת הַשְּׁלְיַחְטִיץ' הַזָּקֵן, כַּמָּה טוֹב־לֵב הָיָה אוֹתוֹ שְׁלְיַחְטִיץ' – כֵּן יֹאבְדוּ כָל הָרְשָׁעִים.

מַה דִבַּרְתְּ בִּלְשׁוֹנְךָ הָאֲרוּרָה, יְהוּדִי, אֵיזֶה פִתְגָּם אָרוּר? אֶת עוֹרְךָ אֶפְשֹׁט מֵעָלֶיךָ בַחַיִּים, אִם תָּאוֹר⁶⁴ אֶת אָבִי בְקִבְרוֹ.

– אֲנִי בֵרַכְתִּי אֶת אָבִיךָ, בִּשְׂפָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה בֵרַכְתִּיו לִפְנֵי אֱלֹהִים, כִּי יִהְיֶה חֶלְקוֹ בְגַן־הָעֵדֶן שֶׁלָּנוּ.

– אַל תְּבָרֵךְ וְאֶל תָּאוֹר, יְהוּדוֹן. שְׁמוֹר אֶת בְּשָׂרְךָ וּזְחַל אֶל תַּחַת שִׂמְלַת אִשְׁתְּךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאֲשַׁסֶּה בָךְ אֶת כַּלְבִּי. הִזְדָּרֵז, יְהוּדוֹן, מַהֵר, אֶת רַגְלַי לֹא אוּכַל עוֹד לַעֲצוֹר, כִּי גָבְרָה עָלַי תְּשׁוּקָתִי לִרְקֹד.

– עוֹד רֶגַע אֶחָד, אֲדוֹנִי, יִהְיוּ עוֹד מוּנָחִים בַּמַּכְבֵּשׁ. יוֹתֵר שֶׁיִשְׁהוּ בָּתֵּי־הַיָּד בַּמַּכְבֵּשׁ, יוֹתֵר הֵם נְקִיִּים וַחֲלָקִים. גַּם דַּרְכּוֹ שֶׁל אָדָם כָּךְ הִיא, אֲדוֹנִי. גַּם אָנוּ הַיְּהוּדִים כָּךְ, אֲדוֹנִי.

וּבְאוֹתוֹ רֶגַע קָרַב הַפָּרִיץ מִזְּלוֹצֵ’יב. חֹרוּנְזִ’י קוֹנֵיץ־פּוֹלְסְקִי, גְּבַהּ־קוֹמָה וְאֵיתָן כְּאַלּוֹן חָסֹן, רְחַב כְּתֵפַיִם. הַקַּפּוֹטָה שֶׁל אַטְלָס שֶׁלּוֹ, הָאֲרֻכָּה וְהַשְּׁחוֹרָה, שֶׁהִגִּיעָה עַד פְּעָמָיו, הִבְלִיטָה עוֹד יוֹתֵר אֶת חשֶׁן גּוּפוֹ. הוּא נִרְאָה כַחֲטוּב־עֵץ, כֻּלּוֹ מִקְשֶׁה אֶחָד – אַךְ עַל כְּתֵפָיו הָרְחָבוֹת הִתְנוֹסֵס כְּמִגְדָּל בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת רֹאשׁוֹ הַגָּבֹהַּ הַמְּחֻדָד, הַגָּלוּי לְמֶחֱצָה – פֵּאוֹתָיו וְרַעֲמָתוֹ גְלוּחוֹת הָיוּ – רַק שְׂפָמוֹ הַגָּדוֹל וְהָאֵיתָן, כְּשֶׁל דָּג עֲנָקִי, הִשְׂתָּרֵעַ מֵאֹזֶן לְאֹזֶן.

– יְהוּדִי, אֶת אוֹרְחַי תְּשַׁעֲשֵׁעַ בִּנְגִינָה שֶׁלָּכֶם. אִם טוֹב תָּשִׁיר, אָז תּוּכַל לְקַבֵּל מִמֶּנִּי דְבַר־מָה. הֲשָׁמָעְתָּ?

– שָׁמַעְתִּי, אֲדוֹנִי הַנָּאוֹר.

הַיְּהוּדִי קָפַץ מֵאַחֲרֵי הַפָּרִיץ, קָרָא לִשְׁלֹמֹה’לִי בְּנוֹ, שֶׁהוֹסִיף עוֹד לְלַקֵּט אֶת בָּתֵּי־הַיָּד הַמּוּשְׁלָכִים מִבֵּין רַגְלֵי הָאֲצִילִים, וְהִצִּיג אֶת הַנַּעַר אֶצְלוֹ. מִסָּבִיב לַיְּהוּדִי וּלְנַעֲרוֹ הִתְאַסְפוּ אֲצִילִים וַאֲצִילוֹת. שֶׁקֶט הָיָה בָאוּלָם, הַמְּנַגְּנִים חָדְלוּ לְנַגֵּן – רַק הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים הִשְׁמִיעוּ קוֹל חֲרִיקָה מִפֶּרֶק לְפֶרֶק, וְשִׂיחָה עֲצוּרָה וְעַלִּיזָה וּצְחוֹק נִשְׁמַע בְּפִנּוֹת הַחֲדָרִים מִסָּבִיב, בֵּין הַפַּנּוֹת צְהוּבוֹת־הַשֵּׂעַר וְהַבְּהִירוֹת וְהָאֲצִילִים הַנֶּאֱהָבִים.

זְמָן רַב נִמְשְׁכוּ הַהֲכָנוֹת. פִּתְאֹם שֻׁנָּה הַיְּהוּדִי כֻלּוֹ. הוּא עָצַם אֶת עֵינָיו, פָּנָיו אָדְמוּ וְתָפָחוּ. נִכָּר הָיָה, כִּי חוֹתֵר הוּא בְכָל כֹּחוֹ לָצֵאת מִכָּאן וּלְהַגִּיעַ לְמָקוֹם אַחֵר. פִּתְאֹם עָלָה בְיָדוֹ הַדָּבָר, הוּא שָׂם אֶת אֶצְבָּעוֹ מִתַּחַת לְסַנְטֵרוֹ, וּלְפֶתַע פָּתַח בְּשִׁיר, מִתְּחִלָּה בִמְתִינוּת, בְּלַחַשׁ, כְּאִלּוּ לְעַצְמוֹ הוּא לוֹחֵשׁ אֶת שִׁירָתוֹ, אַךְ מִיָּד הִתְגַּבֵּר קוֹלוֹ וּמָלֵא עֹז, הַיְּהוּדִי שָׁכַח הֵיכָן הוּא, הָאֲצִילִים עוֹד הוֹסִיפוּ רֶגַע לִצְחֹק וַיֵּאָלֵמוּ. דּוֹמֶה, שֶׁהָיָה הַיְּהוּדִי לַשַּׁלִּיט הַיְחִידִי בָאוּלַמִּים הַמְּרֻוָּחִים הָאֵלֶּה. הוּא לֹא רָאָה אֶת הָאֲצִילִים וְהַפַּנּוֹת, אֶת כָּל בְּרַק הָאַטְלַס וְהַפַּרְוָה שֶׁמִּסָּבִיב לוֹ – אִישׁ לֹא הָיָה כָאן מִלְּבַדּוֹ, רַק הוּא וּבְחִירַת נַפְשׁוֹ. לֹא לְאִשָּׁה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם חָלַק אֶת תְּהִלָּתוֹ; זֹאת הָיְתָה בְרִיאָה נֶאֱצָלָה⁶⁵, רוּחְנִית, הַשַּׁבָּת, אִמּוֹ – אֵלֶיהָ שָׁר אֶת שִׁירָתוֹ, אֶת תּוֹחַלְתּוֹ וְצַעֲרוֹ:

“אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא”.

לֹא סֵרֵנַדָּה⁶⁶ לַאֲהוּבָה אַרְצִית שָׁר מֶנְדֵּל, כִּי אִם סֵרֵנַדָּה לַאֲהוּבָתוֹ הָאֱלֹהִית, לְאוֹתוֹ הָאֹשֶׁר שֶׁאֵין לוֹ מַרְאֶה וְתַכְלִית, אֲשֶׁר תַּעֲנִיק לוֹ בְשָׁעָה, שֶׁהוּא מְהַרְהֵר בָּהּ; עַל הַקְּדוּשָׁה וְהַטֹּהַר הַגָּדוֹל, הַנּוֹבְעִים מִיֵּשׁוּתָהּ וְהַנֶּאֱצָלִים עַל כָּל מְעַנְגֶיהָ וְאוֹהֲבֶיהָ. הוּא שָׁר עַל הַשַּׁבָּת כַּלָּתוֹ, כַּלָּתוֹ הַיְחִידָה זֶה אַלְפֵי שָׁנָה, עַל הָאַהֲבָה הַגְּדוֹלָה, אַהֲבַת־נֶצַח, אֲשֶׁר רָחֲשׁוּ אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ וְעַד הַדּוֹר הָאַחֲרוֹן לַכַּלָּה הַנִּצְחִית. הַצָּרוֹת וְהַחֲרָפוֹת, אֲשֶׁר סָבַל לְמַעֲנָה, נֶהֶפְכוּ לְכָבוֹד וּפְאֵר; חַיֵּי הַכֶּלֶב – לְחַיֵּי בֶן־מֶלֶךְ; הַכֹּל הָיָה לְאֹשֶׁר מְרוֹמִים גָּדוֹל בְּכֹחַ אַהֲבָתָהּ. וּמַה נֶחְשְׁבוּ לוֹ שְׁכֵנָיו הַפַּנִּים, רְכוּשָׁם הַשָּׁוֶה פְּרוּטָה, אָשְׁרָם הַמּוּגְבָּל וְהַפָּעוּט, כָּל אוֹתָהּ פְּסֹלֶת־הָאֲדָמָה, כָּל כֹחָם, כֹּחַ־הַבָּשָׂר, בֶּן־הַחֲלוֹף וְהַמְּדֻמֶּה, לְמוּל נִצְחִיּוּת אַהֲבָתוֹ לְכַלָּתוֹ הַגְּדוֹלָה?

– טוֹב עָבַדְתָּ לִי, טוֹב שַׁרְתָּ! אוֹרְחַי שְׂבֵעִים־רָצוֹן, יְהוּדוֹן. הַגֵּד, מַה חֶפְצְךָ, אֱמֹר וְיִנָּתֵן לְךָ הַרְבֵּה. אַךְ לֹא תַאֲרִיךְ בְּהִרְהוּרֶיךָ. יוֹתֵר מִשֶּׁאִירָא מִפְּנֵי תַאֲבוֹנְךָ, אִירָא מִפְּנֵי עַרְמוּמִיּוּת־לִבְּךָ – צָחַק הַפַּן.

– אֲדוֹנִי הַנָּאוֹר – מִתְנַפֵּל הַיְּהוּדִי לְרַגְלֵי הָאָצִיל – בֵּית־כְּנֶסֶת וּבֵית־קְבָרוֹת, בֵּית־כְּנֶסֶת לְהִתְפַּלֵּל וּבֵית קְבָרוֹת לִקְבֹּר אֶת מֵתֵינוּ. תֵּן רִשְׁיוֹן לְבֵית־כְּנֶסֶת וּלְבֵית־קְבָרוֹת בִּזְלוֹצֵ’יב.

הָאָצִיל הִרְהֵר רֶגַע, הוּא נִזְכָּר בְּמַרְגָּלִיוֹת־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵבִיא לוֹ זְכַרְיָהוּ מִצֵּ’יהִירִין דּוֹרוֹן⁶⁷, בְּבוֹאוֹ לְצֵ’יהִירִין. אִם תִּהְיֶה זְלוֹצֵ’יב לְיִשּׁוּב, אָז תַּכְנִיס לוֹ מִסִּים. אַךְ מַה יֹאמַר עַל זֶה אַבָּא קוֹזְלוֹבְסְקִי? מִיָּד נִצְנֵץ רַעְיוֹן בְּמוֹחוֹ, תַּחְבּוּלָה, שֶׁתַּכְנִיס גַּם לוֹ שָׂכָר וְגַם אֱלֹהִים יִשְׂבַּע רָצוֹן.

– אִם תִּכֹּף אֶת רֹאשְׁךָ בִּפְנֵי יֵשׁוּ אֲדוֹנֵנוּ וְתֹאמַר אֶת בִּרְכַּת־הַהוֹדָיָה לִפְנֵי מִרְיָם הַקְּדוֹשָׁה שָׁלשׁ פְּעָמִים, אָז אֶתֵּן לְךָ רִשְׁיוֹן וְגַם מָקוֹם נָאֶה לְבֵית־קְבָרוֹת.

הַיְּהוּדִי נֶאֱלַם, מְאֻבָּן וּמַחֲרִישׁ.

– נוּ, הֲנַעֲשֶׂה אֶת הָעֵסֶק, יְהוּדוֹן, אֱמֹר. עָלֶיךָ לֵאמֹר: “מִרְיָם, אֵם הָאֱלֹהִים מִטְּשֵׁנְסְטוֹחוֹב, תְּהִי מְהֻלָּלָה עַד עוֹלְמֵי־עַד, אָמֵן”!

הַיְּהוּדִי שָׁתָק.

– אִם כֵּן, כְּרַע לְפָנֶיהָ, יְהוּדוֹן.

הַיְּהוּדִי הֶחֱרִישׁ דֹּם.

– אִם לֹא תִרְצֶה לִכְרֹעַ לִפְנֵי אֵם הָאֱלֹהִים, עָלֶיךָ לְשַׂחֵק אֶת “הַדֹּב” מִיָּד.

הַיְּהוּדִי הֶחֱוִיר, נִבְעַת וְגִמְגֵּם:

– אֲדוֹנִי הַנָּאוֹר, רַק יְהוּדִי עָלוּב אֲנִי, חוּס וְרַחֵם עַל אִשְׁתִּי וְיַלְדִּי, שְׁלֹמֹה בַּחוּרִי – הִתְחַנֵּן לִפְנֵי הָאָדוֹן – רַחֶם נָא, אָדוֹן נָאוֹר, תָּמִיד אֶעֱבָדְךָ בֶאֱמוּנָה.

הָאָב וּבְנוֹ לָפְתוּ⁶⁸ אֶת רֶגֶל הָאָצִיל, נָשְׁקוּ אֶת כַּפּוֹת נַעֲלוֹ וְאֶת הָרִצְפָּה וְחָבְטוּ מִצְחָם בַּקַּרְקַע.

– חֲמֹל נָא עַל יְתוֹמִים קְטַנִּים, אֲדוֹנִי הַנֶּאֱצָל!

– עָלֶיךָ לִבְחוֹר וַחֲסָל: אֶת בִּרְכַּת־הַהוֹדָיָה אוֹ לְשַׂחֵק אֶת הַדֹּב.

הַיְּהוּדִי הִרְהֵר רֶגַע, חִוֵּר וְנִפְחָד הָיָה, הוּא שִׁנֵּן בְּלִי הֶרֶף פְּסוּקֵי תְהִלִּים; וְיַחַד עִם זֶה נָשַׁק אֶת קַפּוֹטָתוֹ שֶׁל הָאָצִיל וְאֶת נְעָלָיו. אַךְ פִּתְאֹם אוֹרוּ עֵינָיו, יָדָיו וְרַגְלָיו עוֹד רָעֲדוּ, רַק פָּנָיו הֵפִיקוּ שַׁלְוָה וָשֶׁקֶט.

– בִּשְׁבִיל בֵּית־הַכְּנֶסֶת, אֲדוֹנִי הַנָּאוֹר, רַחֶם נָא, אֱלֹהִים יִהְיֶה בְּעֶזְרִי. עֲשֵׂה כְחֶפְצֶךָ.

הָאָצִיל רָמַז – וּשְׁנֵי עֲבָדִים לָקְחוּ אֶת הַיְּהוּדִי וַיִּפְרְשׂוּ עָלָיו עוֹר־דֹּב, הָאָצִיל צִוָּה לַמְּנַגְּנִים לְנַגֵּן, וּשְׁנֵי עֲבָדִים אָחֲזוּ מַגְלֵבִים⁶⁹ גְּדוֹלִים בִּידֵיהֶם וְהִצְלִיפוּ עַל הַדֹּב. הַדֹּב קָפַץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם וְנָהָם: בְּרְר… בְּרְר…

הַשָּׂרִים הִתְפַּתְּלוּ מִצְּחוֹק, דָּחֲפוּ זֶה אֶת זֶה אֶל לִפְנֵי הַדֹּב, וְהָעֲבָדִים הִצְלִיפוּ עָלָיו וּרְדָפוּהוּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הַיְּהוּדִי מִתַּחַת עוֹר הַדֹּב נָהָם: "לְדָוִד, ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא? – בְּרְר… קָפַץ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עַל אַרְבַּע – “ה' מָעוֹז חַיַּי – מִמִּי אֶפְחָד”. – בר…

– הֵיטַבְתָּ לְשַׂחֵק אֶת הַדֹּב, יְהוּדִי, בִּשְׂכַר זֶה תְּקַבֵּל בֵּית־כְּנֶסֶת, בֵּית־קְבָרוֹת מוּכְרָח תִּהְיֶה לְהַרְוִיחַ לְחוּד.

הַיְּהוּדִי רָץ מִן הָאַרְמוֹן הַבַּיְתָה בְּכָל כֹּחוֹ. טַלִּית־הַקָּטָן הָאָרֹךְ מְדֻלְדָּל הָיָה בֵין רַגְלָיו, וְהַנַּעַר רָץ אַחֲרָיו, כְשֶׁפֵּאוֹתָיו רוֹעֲדוֹת. שְׁנֵיהֶם צָעֲקוּ בַדֶּרֶךְ, בְּבַשְּׂרָם אֶת הַבְּשׂוֹרָה הַטּוֹבָה לְאִמָּם: "בֵּית־כְּנֶסֶת! יֵשׁ לָנוּ בֵּית־כְּנֶסֶת!

 

פרק רביעי: חֲנֻכַּת בֵּית־הַכְּנֶסֶת    🔗

מִיָּד נוֹדַע בְּכָל תְּפוּצוֹת פּוֹדוֹלְיָה וּוֹלִינְיָה, בְּכָל אֲשֶׁר הַיְּהוּדִים נְטוּשִׁים⁷⁰, כִּי יִשּׁוּב חָדָשׁ נוֹסַד, זְלוֹצֵ’יב קִבְּלָה רִשְׁיוֹן לְבֵית־כְּנֶסֶת, וִיהוּדִים הֵחֵלּוּ נוֹהֲרִים לִזְלוֹצֵ’יב מִכָּל הַסְּבִיבָה. בָּאוּ יְהוּדִים מִקָּרָסוּן, צֵ’יהִירִין, יְהוּדִים מֵעֵבֶר הַדְּנְיֶּפְּר, מִלּוּבְנוֹ, לַחוֹבִיץ‘, פֶּרֶיַסְלֵב, כִּי שְׁמוּעָה עָבְרָה, שֶׁזְּלוֹצֵ’יב מְקוֹם פַּרְנָסָה הִיא, קְרוֹבָה הִיא לַ"סֶּיץ’ ". וְאֶפְשָׁר לִסְחֹר שָׁם עִם הַקּוֹזָקִים, גַּם מִפּוֹלִין הַקְּטַנָּה בָּאוּ יְהוּדִים, שֶׁשָּׁמְעוּ בִשְׁוָקֵי יַרוֹסְלַב וְלוּבְלִין, כִּי הָיְתָה זְלוֹצֵ’יב לְיִשּׁוּב בְּיִשְׂרָאֵל.

רֵאשִׁית כֹּל הֵחֵלּוּ לִבְנוֹת בֵּית־כְּנֶסֶת, הַיְּהוּדִים קִבְּצוּ בֵינֵיהֶם כְּכָל אֲשֶׁר הִשִּׂיגָה יָדָם. הַנָּשִׁים הֵבִיאוּ אֶת תַּכְשִׁיטֵיהֶן, וּשְׁנֵי אוּמָנִים יְהוּדִים הֵבִיאוּ מִנֵּמִירוֹב וַיַּזְמִינוּ אֶצְלָם לִבְנוֹת אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת.

שְׁנָתַיִם בָּנוּ אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת. בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים סִיְּעוּ בְעַצְמָם בַּבִּנְיָן. בֵּית־הַכְּנֶסֶת נוֹעַד לִשְׁתֵּי מַטָּרוֹת – לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים וְלַהֲגָנָה מִפְּנֵי הָאוֹיֵב. מִשּׁוּם כָּךְ בָּנוּ אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת כִּמְצוּדָה, עִם דַּלְתוֹת בַּרְזֶל וּבְרִיחִים. נַחְמָן הַנַּפָּח, בַּעַל בֵּית־הַמַּפּוּחַ, חִשֵּׁל בְּעַצְמוֹ אֶת דֶּלֶת־הַבַּרְזֶל שֶׁל בֵּית־הַכְּנֶסֶת, גָּדֵר לַבִּימָה, מְנוֹרָה גְדוֹלָה לִפְנֵי הָעַמּוּד וּמְנוֹרַת חֲנֻכָּה גְדוֹלָה. מְלַאכְתּוֹ הָיְתָה פְשׁוּטָה, עֲבוֹדַת נַפָּח פְּשׁוּטָה, אַךְ בְּהַכָּרַת אַהֲבָה וְחֵשֶׁק רָב. כָּל אוֹתָם הַנִּפְלָאוֹת וְהַסִּלְסוּלִים, שֶׁיָּדַע נַחְמָן בְּאוּמָנוּתוֹ – אוֹתָם הֶרְאָה בַגָּדֵר שֶׁלִּפְנֵי הַבִּימָה, בַּמְּנוֹרָה וּבִמְנוֹרַת־הַחֲנֻכָּה. כָּכָה עָשָׂה גַּם בָּרוּךְ הֶחֶרָשׁ. תַּחַת הַשְׁגָּחָתָם שֶׁל שְׁנֵי הָאוּמָנִים מִנֵּמִירוֹב חָטַב כַּמָּה צִיּוּרִים וְסִלְסוּלִים נִפְלָאִים, שֶׁזָּכַר עוֹד מִימֵי נְעוּרָיו, בְּכִיּוּרֵי־עֵץ: עוֹפוֹת וְיוֹנִים, צְבָאִים וַאֲרָיוֹת, סִימָנֵי הַשְּׁבָטִים וּמַזָּלוֹת⁷¹ הֱחֳדָשִׁים. לֵילוֹת רְצוּפִים יָשַׁב הַיְּהוּדִי וְעָשָׂה אֶת מְלַאכְתּוֹ לְאוֹר קֵיסָם דּוֹלֵק, וְכִיֵּר אֶת הַכִּיוּרִים לְבֵית־הַכְּנֶסֶת. וְהַנָּשִׁים יָשְׁבוּ בַּלֵּילוֹת הַחֹרֶף, בַּפוּנְדָק, בְּבֵית יוֹכֶבֶד אֵשֶׁת מֶנְדֵּל, לְלֹא־שֵׁנָה, וּמִתּוֹךְ שִׁירַת מִזְמוֹרֵי קֹדֶשׁ תָּפְרוּ מִמַּלְבּוּשִׁי־מֶשִׁי, שֶׁהָיוּ לְבוּשׁוֹת בָּהֶם בִּשְׁעַת הַחוּפָּה, פָּרָכוֹת וּמְעִילִים לְסִפְרֵי־הַתּוֹרָה.

מֶנְדֵּל, בִּהְיוֹתוֹ הָרִאשׁוֹן בֵּין תּוֹשְׁבִי זְלוֹצֵ’יב וּנְשׂוּא־פָנִים⁷² בְּעֵינֵי הָאָצִיל, הָיָה לְפַרְנַס הַקְּהִלָּה הַחֲדָשָׁה. וּמֶנְדֵּל חָפֵץ, שֶׁיֵּצְאוּ לִזְלוֹצֵ’יב מוֹנִיטִין⁷³ בָּעוֹלָם. מִשּׁוּם כָּךְ חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לִמְצֹא בִשְׁבִיל זְלוֹצֵ’יב רַב לַמְדָּן, שֶׁקָּנָה לוֹ שֵׁם טוֹב.

רַב הָיָה בְעִיר לַחוֹבִיץ' הַמְּכֻנֶּה “שַׁעַר הַצֶּדֶק”, מְפֻרְסָם בְּכָל הַסְּבִיבָה. מֶנְדֵּל לֹא פִּקְפֵּק הַרְבֵּה, רָתַם אֶת קְרוֹנוֹ, נָסַע לְלַחוֹבִיץ‘, הוֹסִיף לָרַב שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְרוּטוֹת פּוֹלָנִיּוֹת לְשָׁבוּעַ יְתֵרוֹת עַל הַסְּכוּם, אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ לַחוֹבִיץ’, הוֹסִיף בִּשְׁבִיל הָרַבָּנִית “חֲזָקָה”⁷⁴ לְהַמְשִׁיךְ פְּתִילוֹת לָעִיר, וּמִיָּד קִבֵּל מֵאֵת הָרַב הַבְטָחָה בִכְתָב. אַחֲרֵי כֵן נוֹדַע הַדָּבָר לְאַנְשֵׁי לַחוֹבִיץ‘, אַךְ כְּבָר הֶחְמִיצוּ אֶת הַשָּׁעָה⁷⁵. מֶנְדֵּל הֵבִיא אֶת הַגָּאוֹן מִלַּחוֹבִיץ’ לִזְלוֹצֵ’יב. כָּכָה קָנְתָה לָהּ זְלוֹצֵ’יב שֵׁם בָּעוֹלָם. הָרַב יִסֵּד חֲדָרִים, דָּאַג לְבָתֵּי תַלְמוּד־תּוֹרָה, לִמֵּד שִׁעוּר אֶת הַבַּחוּרִים – וְתוֹרָה רָבְתָה בִזְלוֹצֵ’יב.

וּכְשֶׁנּוֹדַע בִּשְׁוָקֵי יַרוֹסְלַב וְלוּבְלִין, כִּי הָיְתָה זְלוֹצֵ’יב לִמְקוֹם תּוֹרָה, הֵחֵלּוּ לָבֹא לִזְלוֹצֵ’יב, מִלְּבַד בַּעֲלֵי־מְלָאכוֹת וִיהוּדִים סוֹחֲרִים, גַּם אֲנָשִׁים יַקִּירִים וְלוֹמְדֵי תּוֹרָה. אָז בָּא לִזְלוֹצֵ’יב ר' יַעֲקֹב הַכֹּהֵן מֵעֲיָרָה קְטַנָּה בְּאַשְׁכְּנַז, שֶׁנֶּחְרְבָה עַל יְדֵי עֲלִילָה, וְרַק ר' יַעֲקֹב נִצֵּל לְבַדּוֹ עִם סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁל הָעֲיָרָה, וְר' יִשְׂרָאֵל שֶׁבָּא לִזְלוֹצֵ’יב עִם בַּת קְטַנָּה מִשֶּׁבַע קְהִלּוֹת בְּבֵרְגְלַנְד שֶׁקּוֹרְאִים א"ש – כְּלוֹמַר אַיְזֶנְשְׁטָאט. שְׁמוּעָה שָׁמְעוּ בְלוּבְלִין, כִּי בְאֶרֶץ רְחוֹקָה בָעֲרָבָה פָּתַח אֱלֹהִים יִשּׁוּבִים עִם מְקוֹרוֹת פַּרְנָסָה לַיּהוּדִים, וְהֵם בָּאוּ לְהִתְיַשֵּׁב בִּזְלוֹצֵ’יב.

מֶנְדֵּל חָפֵץ לְהִתְחַתֵּן בִּמְיֻּחָס. שְׁלֹמֹה’לִי כְבָר הָיָה בֶן שְׁמוֹנֶה, הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לִדְאֹג לְשִׁדּוּךְ בִּשְׁבִילוֹ, כְּדֵי לְקָרֵב בְּדֶרֶךְ זוֹ אֶת הַקֵּץ. מֶנְדֵּל חָפֵץ לְהִתְחַתֵּן בְּ“שַׁעַר הַצֶּדֶק”, כִּי בַת הָיְתָה לוֹ, בַּת־גִּילוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה. הוּא הִבְטִיחַ מְזוֹנוֹת לְכָל יָמָיו וְכַמָּה דִינְרֵי זָהָב, וּכְדֵי לְחַנֵּךְ אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת בְּחֻפָּה שֶׁל הַזּוּג הָרִאשׁוֹן בְּעִיר זוֹ, כְּנָהוּג, קָבְעוּ אֶת הַנְּשׂוּאִים לְיוֹם חֲנֻכַּת הַבַּיִת, אַף שֶׁהַיְלָדִים הָיוּ עוֹד צְעִירִים לְיָמִים, אַךְ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּזְכּוּ לְחַנֵּךְ אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת בְחֻפָּתָם.

בִּנְיַן בֵּית־הַכְּנֶסֶת נִגְמַר לְחַג הַפֶּסַח, אַךְ אֶת חֲנֻכָּתוֹ דָּחוּ לְלָ“ג בָּעֹמֶר, מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בָּזֶה סִימַן בְּרָכָה. בֵּית־הַכְּנֶסֶת נִרְאָה קָטָן מִבַּחוּץ, שֶׁלֹּא לְהַבְלִיט לְעֵינֵי הַגּוֹיִים; אַךְ מִבִּפְנִים הָיָה רָם וּמְרֻוָּח. הָרִצְפָּה נִקְבְּעָה עָמֹק בָּאֲדָמָה, י”ב מֵעֲלוֹת לְמַטָּה מִן הָאָרֶץ, וְהִיא הָלְכָה וְהִתְעַמְּקָה, בְּאֹפֶן שֶׁהָעַמּוּד, אֲשֶׁר עַל יָדוֹ עָמַד בַּעַל־הַתְּפִלָּה, עָמֹק הָיָה מִכֹּל. מִשְּׁנֵי טְעָמִים: רֵאשִׁית, שֶׁלֹּא לְהַבְלִיט לְעֵינֵי הַגּוֹיִים, וְשֵׁנִית – כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה תְפִלָּה מִמָּקוֹם נָמוֹךְ, כַּכָּתוּב בִּתְהִלִּים: "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ, ה' ". אַךְ מִן הָעַמּוּד הוֹבִילוּ מַעֲלוֹת מְחֻטָּבוֹת אֶל אֲרוֹן הַקֹדֶשׁ, כִּי לֹא נָאֶה לִדְבַר אֱלֹהִים לִשְׁכֹּן בַּאֲפֵלָה. עַל הָאָרוֹן פְּרוּשָׂה הָיְתָה הַיּוֹם פָּרוֹכֶת־חָג, תְּפוּרָה חוּטֵי כֶסֶף עַל רִקְמַת־זָהָב כְּחֻלָה מִפְלוֹרֵנְצִיָה. כֶּתֶר־הַתּוֹרָה הִבְהִיק מֵעַל הַפָּרֹכֶת בְּזֹהַר־שַׁבָּת צָנוּעַ, זֹהַר מַרְגָּלִיּוֹת־כְּשֵׁרוֹת, שֶׁנָּסְכוּ חֵן עַל לֹבֶן־צַוָּארָן שֶׁל נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל צְעִירוֹת בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת. עַל הַמַּרְגָּלִיּוֹת נָסוּךְ הָיָה הַחֵן הַצָּנוּעַ שֶׁל עַרְבֵי שַׁבָּתוֹת; וְאַבְנֵי־אֹדֶם כֵּהוֹת כְּיַיִן אָדֹם הִבְהִיקוּ מֵאַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים, בַּתְּלוּיִים עַל בַּדִּים יְרֻקִּים, עֲשׂוּיִים אֶבֶן־סַפִּיר, וּבְתוֹךְ הַפָּרֹכֶת, יַחַד עִם שְׁמוֹתֵיהֶן שֶׁל הַנָּשִׁים הַכְּשֵׁרוֹת וְהָעֲלָמוֹת, רְקוּמוֹת הָיוּ גַם מִשְׁאֲלוֹת לִבָּן: לָלֶדֶת בָּנִים כְּשֵׁרִים, תִּקְווֹת טוֹבוֹת, שְׁאִיפוֹת צְנוּעוֹת לְאַהֲבָה. כָּכָה נֶאֱצַל עַל הַפָּרֹכֶת מֵחֵן־נָשִׁים, אֲשֶׁר הֶעֱרוּ⁷⁶ אֶל תּוֹכָהּ אֶצְבְּעוֹת־נָשִׁים עֲדִינוֹת; מִמֶּנָּהּ הִשְׁתַּפְּכָה אוֹתָהּ הַשִּׁירָה הַצְּנוּעָה, אֲשֶׁר תִּשָׁמַע בְּבָתֵּי־יִשְׂרָאֵל בְּלֵילֵי שַׁבָּתוֹת.

בְּאֶמְצַע בֵּית־הַכְּנֶסֶת עָמְדָה הַבִּימָה, וְעָלֶיהָ חֲטוּבִים עֵץ־אֱגוֹז קָשֶׁה – שְׁמוֹת שְׁנֵים־עָשָׂר הַשְּׁבָטִים וְדִגְלֵיהֶם. כָּל שֵׁבֶט – דִּגְלוֹ וְצִבְעוֹ. יְהוּדָה, הַמֶּלֶךְ שֶׁבַּשְּׁבָטִים, הִבְהִיק בִּזְהַב הָאַרְיֵה הַשָּׁטוּחַ לְרַגְלָיו, שִׁמְעוֹן מְצֻיָּר הָיָה עִם עִיר שְׁכֶם הַנִּכְנָעָה לוֹ; וּמֵעַל הָעִיר הִתְנוֹסְסוּ חוֹמוֹתֶיהָ וּמִגְדָּלֶיהָ, אֲשֶׁר לָכַד שִׁמְעוֹן, בְּנָקְמוֹ אֶת חֶרְפַּת אֲחוֹתוֹ. סְפִינַת זְבֻלוּן שָׁטָה בְיַם־כֶּסֶף. אֶבֶן יְרֻקָּה מְשֻׁבָּץ הָיָה הָאִילָן הַמְּלַבְלֵב, סִימָן שֶׁל אֹשֶׁר. נְחַשׁ דָּן עָשׂוּי הָיָה נְחֹשֶׁת. וּמֵעַל הַבִּימָה נָטוּי הָיָה אַפִּירְוֹן⁷⁷ כִּתְכֵלֶת לַיְלָה, וְכוֹכְבֵי זָהָב הִזְהִירוּ מֵעָלָיו, וּשְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת הַחֳדָשִׁים שָׁטוּ בִתְכֵלֶת הַלַּיְלָה, כָּל מַזָּל וּמַזָּל וְשִׁבְטוֹ. וְעַל הַבִּימָה עָמְדוּ בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים וְסִפְרֵי הַתּוֹרָה בִידֵיהֶם, נְכוֹנִים לָשִׂים אוֹתָם בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר בָּנוּ לֵאלֹהִים. בֵּין בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים עוֹמֵד ר' יַעֲקֹב הַכֹּהֵן מֵאַשְׁכְּנַז, וּבְיָדוֹ סֵפֶר הַתּוֹרָה – הַשִּׁיּוּר הַיְחִידִי מִכָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ הָעֲצוּמָה וּמִכָּל הַקְּהִלָּה, שֶׁנִּתְפַּזְּרָה וְנָפוֹצָה בְאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ, וְהִנֵּה עוֹמֵד ר' יִשְׂרָאֵל וּבְיָדוֹ סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל הָעִיר אַיְזֶנְשְׁטָאט. אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו אָבְדוּ לוֹ בִשְׁעַת הַמְּהוּמָה, וְהוּא בָּא לְפוֹלִין לְחַפְּשָׂם, מִפְּנֵי שֶׁהַרְבֵּה יְהוּדִים מֵהַקְּהִלּוֹת נִמְלְטוּ שָׁמָּה, וְהוּא נָדַד מִשּׁוּק לְשׁוּק, עָד שֶׁבָּא לִזְלוֹצֵ’יב עִם יַלְדָּתוֹ וַיֵּשֶׁב בָּהּ.

וּבֵין בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים הַזְּקֵנִים, שְׂבֵעֵי הַצָּרוֹת, אֲשֶׁר נִבְחֲנוּ בָאֵשׁ וּבַמַּיִם עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, וְסִפְרֵי־הַתּוֹרָה שֶׁל הַקְּהִלּוֹת הַנֶּחֱרָבוֹת בִּידֵיהֶם, עָמַד בַּעַל־הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, פַּרְנַס הַקָּהָל ר' מֶנְדֵּל, וּבְיָדוֹ סֵפֶר תּוֹרָה חָדָשׁ, אֲשֶׁר כָּתַב בִּשְׁבִיל בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הַקְּהִלָּה הַיְּהוּדִית הַחֲדָשָׁה בִזְלוֹצֵ’יב. מְעִיל נִכְתָּם בְּדַם קְדוֹשִׁים וְדִמְעְוֹת נִמְלָטִים לֹא עָנַד⁷⁸ עוֹד אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה. עוֹד מְעִילוֹ חָדָשׁ וּבְלִי כָל רְבָב⁷⁹, וּמֶנְדֵּל שׁוֹמְרוֹ – חָסוֹן וּמְגֻשָּׁם. עַל פָּנָיו טֶרֶם יִשְׁכֹּן אוֹתוֹ בְרָק־הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַצַּעַר וְהָעִנּוּיִים, אֵין עוֹד כָּל רֹשֶׁם שֶׁל אוֹתָהּ הָעֶדְנָה, אֲשֶׁר יַאֲצִיל עַל הָאָדָם רֶגֶשׁ הִתְמַכְּרוּתוֹ לְקָרְבָּן עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. אַךְ חָסֹן הוּא, בְּיָדָיו הַמְּגֻשָּׁמוֹת וְהַגַּסּוֹת לוֹקֵחַ הוּא אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה הֶחָדָשׁ. לִבּוֹ יִפְחַד וְיִרְחַב בִּפְנֵי הָעֹל הֶחָדָשׁ, אֲשֶׁר נָטַל עַל עַצְמוֹ – לִהְיוֹת לְפַרְנַס הַקָּהָל. מַרְגִּישׁ הוּא אֶת הָעֹל הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ, אֲשֶׁר יִשְׂאוּ עַל שִׁכְמָם הַפַּרְנָסִים מִכְּבָר, פַּרְנְסֵי הַקְּהִלּוֹת שֶׁנֶּחְרְבוּ – וְהִנֵּה הוּא עוֹמֵד בֵּינֵיהֶם וְלִבּוֹ יִפְעַם בְּכֹחַ; הַאִם גַּם הוּא עָתִיד כְּמוֹהֶם לִמְסוֹר נַפְשׁוֹ בְּעַד קְהִלָּתוֹ, עַל יַד סֵפֶר הַתּוֹרָה? הֲיִהְיֶה מוּכָן לְקִדּוּשׁ הַשֵּׁם כְּמוֹהֶם? הַאִם לֹא יִמַּס לִבּוֹ? הַאִם רָאוּי הוּא לְאוֹתוֹ הַכָּבוֹד וְהַחוֹב, אֲשֶׁר הֶעֱמִיס עַל עַצְמוֹ?

פִּתְאֹם נִשְׁתַּתֵּק כָּל הַקָּהָל, דּוּמִיַּת קֹדֶשׁ שָׂרְרָה בְבֵית־הַכְּנֶסֶת כֻּלּוֹ, כְּאִלּוּ מִי שֶׁהוּא לֹא־נִרְאֶה נִכְנַס אֶל תּוֹכוֹ. ר' יַעֲקֹב לָקַח אֶת סֵפֶר־הַתּוֹרָה, הִגְבִּיהוֹ כְּלַפֵּי מַעְלָה, וּבְקוֹל מָלֵא דְמָעוֹת הֵחֵל לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל⁸⁰, הוֹדָה לֵאלֹהִים, עַל שֶׁהִצִּילוֹ מִכָּל הַסַּכָּנוֹת וֶהֱבִיאוֹ לִמְקוֹם מְנוּחָה, כְּשֶׁסֵּפֶר הַתּוֹרָה בְיָדוֹ. גְּנִיחָה חֲרִישִׁית נִשְׁמְעָה מֵעֶזְרַת־הַנָּשִׁים: אִשָּׁה אַחַת מִן הַמְּגֹרָשִׁים נִזְכְּרָה בִּבְנֵי־מִשְׁפַּחְתָּהּ, שֶׁנִּשְׁאֲרוּ, וְהִיא לֹא יָדְעָה אַיֵּה. וְהַבְּכִי דָּבַק בְּכָל הָעֵדָה, וְאֵימָה תָּקְפָה אוֹתָם, בְּחָשְׁבָם עַל אֹדוֹת הַיָּמִים הַבָּאִים: הַאֻמְנָם גַּם הֵם עֲתִידִים, כְּר' יַעֲקֹב, לַעֲזֹב אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת, אֲשֶׁר בָּנוּ בָּרֹב עָמָל וְאַהֲבָה, לָקַחַת אֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם וְלָלֶכֶת? מִי זֶה יֵדַע, מַה צָפוּן בְּחֵיק יָמִים יָבֹאוּ? וְזֶה אַחַר זֶה בֵרְכוּ בְנֵי הַגּוֹלָה אֶת בִּרְכַּת הַגּוֹמֵל. וּבְשָׁעָה שֶׁהִשְׁמִיעַ הַחַזָּן הַצָּעִיר, אֲשֶׁר הֵבִיא מֶנְדֵּל מֵאוּמָן, אֶת שְׁמוֹת הַמּוּמָתִים עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, גָּעָה כָל הָעָם בַּבֶּכִי. כָּל הָעֵינַיִם זָלְגוּ דִמְעָה חֶרֶשׁ, כָּל אֶחָד הִתְפַּלֵּל בְּסֵתֶר לִבּוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בֵית־כְּנֶסֶת זֶה מְקוֹם מִקְלָטָם הָאַחֲרוֹן, אֲשֶׁר בּוֹ יִמְצְאוּ חָסוּת וּמַרְגֹּעַ עַד בֹּא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ.

– יְהִי רָצוֹן, שֶׁתְּהִי זֹאת גָּלוּתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה – בֵּרַךְ יְהוּדִי אֶחָד אֶת חֲבֵרוֹ.

– יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּנָּצֵל מִכָּל פֶּגַע רַע, מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה.

הַנָּשִׁים נָשְׁקוּ זוֹ אֶת זוֹ מִתּוֹךְ דְּמָעוֹת.

אַךְ מִיָּד נֶעֶלְמָה הָעַצְבוּת, וּפְנֵי נְעָרִים וּזְקֵנִים נָהֲרוּ⁸¹. כַּשֶּׁמֶשׁ הַמְּאִירָה עַל שָׂדֶה רְטוּב־מָטָר, כֵּן הִגִּיהָה שִׁירָתוֹ שֶׁל הַחַזָּן, בְּלִוְיַת כִּנּוֹרוֹ הַנָּעִים שֶׁל יִצְחָק אַהֲרֹן, עֶצֶב כָּל פָּנִים: הַחַזָּן שָׁר “וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרוֹן”.

וּשְׁלֹמֹה, בְּנוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל, לָבוּשׁ קַפּוֹטָה שֶׁל מֶשִׁי יָרֹק, אֲשֶׁר תָּפַר לוֹ הַחַיָּט־הַמְּלַמֵּד לְיוֹם חֲתוּנָתוֹ, פָּתַח אֶת הָאָרוֹן. בַּעֲלֵי־הַבָּתִּים עָלוּ זֶה אַחַר זֶה עַל הַמַּעֲלוֹת וְהִכְנִיסוּ אֶת סִפְרֵי־הַתּוֹרָה אֶל הָאָרוֹן הֶחָדָשׁ. שְׁנֵי אֲרָיוֹת שֶׁל עֵץ, עֲנוּדֵי־נְזָרִים עַל רָאשֵׁיהֶם, עָמְדוּ מִשְּׁנֵי צִדֵּי הָאָרוֹן וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמֶרֶת סִפְרֵי הַתּוֹרָה, וּשְׁנֵי נְשָׁרִים לְבָנִים מְצֻפִּים זָהָב, עַל יְדֵי אֵיזֶה מוּכְנִי כָמוּס⁸², שֶׁהִמְצִיא פַסָּל־הָעֵץ שֶׁל נֵמִירוֹב, יָרְדוּ מִלְּמַעְלָה, מִמְּקוֹם חֲנָיָתָם תַּחַת רְקִיעַ הַתְּכֵלֶת הַזָּרוּעַ כּוֹכָבִים, וְנִשְׁאֲרוּ מְרַחֲפִים עַל גַּבֵּי הָאָרוֹן בַּאֲוִיר, וּשְׁתֵּי כַנְפֵיהֶם הָרְחָבוֹת הֵגִינוּ עַל סִפְרֵי הַתּוֹרָה. אֶת הַכָּבוֹד הָרִאשׁוֹן חָלְקוּ לְסִפְרֵי־הַתּוֹרָה שֶׁל הַמְּגֹרָשִׁים, מִתְּחִלָּה הָלַךְ ר' יַעֲקֹב הַזָּקֵן וְסִפְרוֹ, אַחֲרָיו – ר' יִשְׂרָאֵל מִשֶּׁבַע קְהִלּוֹת וְאַחֲרָיו רַב הָעֵדָה, וּמֶנְדֵּל עִם הַסֵּפֶר הֶחָדָשׁ שֶׁל קְהִלַּת זְלוֹצֵ’יב – אַחֲרוֹנָה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ לְהַכְנִיס אֶת הַסֵּפֶר הַפָּשׁוּט שֶׁלּוֹ אל הָאָרוֹן, עָמַד רֶגַע לִפְנֵי הָאָרוֹן, וְלִבּוֹ הִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה חֲרִישִׁית: “אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם, תְּהִי זֹאת הַמְּנוּחָה לְבָנֵינוּ וְלִבְנֵי בָנֵינוּ”, וְדִמְעָה – הַדִּמְעָה הָרִאשׁוֹנָה – יָרְדָה מֵעֵינֵי הַפַּרְנָס הֶחָדָשׁ עַל מְעִיל סֵפֶר־הַתּוֹרָה.

מִיָּד פָּתַח הַכִּנּוֹר בִּנְּגִינָה וְהַצֶּלְצְלִים נָקְשׁוּ, וּמַקְהֵלַת מַנְעִימֵי־קוֹל וּמְשׁוֹרְרִים הֵחֵלּוּ לָשִׁיר “אֲדוֹן עוֹלָם”, הַקָּהָל עָנָה אַחֲרֵיהֶם בְּשִׁיר, וְיַחַד עִם הַשִּׁירָה גָּבְרָה שִׂמְחַת הַקָּהָל. הָעֶצֶב וְהַפַּחַד נָמוֹגוּ, שִׂמְחָה יְהוּדִית הִשְׁתַּפְּכָה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת: אָבוֹת, בָּנִים וְאִמָּהוֹת גַּם יַחַד. קוֹלוֹת הַמְּשׁוֹרְרִים צִלְצְלוּ כְּעִנְבָּלִים⁸³ בְּצַוְּארֵי הָעִזִּים, הָרוֹעוֹת בֵּין כָּרִים⁸⁴ יְרֻקִים.

עַתָּה הִשְׁתַּפְּכוּ הַכִּנּוֹרוֹת כְּמַעְיָנוֹת מַיִם בְּתוֹךְ הַשָּׂדֶה. הֵם הִשְׁמִיעוּ אֶת הַנִּגּוּן שֶׁל הַהַכְנָסָה לֶחֻפָּה. הַמְּלַמֵּד־הַחַיָּט, שֶׁלִּמֵּד אֶת שְׁלֹמֹה’לִי, הָיָה שַׁמָּשׁ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, לָבוּשׁ מִכְנְסֵי־צִבְעוֹנִים פּוֹלָנִים שֶׁל צֶמֶר, אֲשֶׁר תָּפַר לוֹ לְיוֹם הַחֲתוּנָה, בָּא הֵנָּה, רָקַד אַחַת עִם כְּלוֹנְסְאוֹת⁸⁵ הַחֻפָּה וְקָרָא – חֲצִי יְהוּדִית, חֲצִי פוֹלָנִית – מֵרֹב שִׂמְחָה:

– זִ’ידְקִי, זִ’ידְקִי, הַצִּדָּה הַטּוּ. אֵינְכֶם רוֹאִים, מִי הוֹלֵךְ? יֶדְזִ’יי פַּן אִיצִיק נַוֶסֶּלֵיי (פַּן אִיצִיק נוֹסֵעַ לַחֲתוּנָה).

מִיָּד אָחֲזוּ הַנְּעָרִים וְהָאַבְרֵכִים⁸⁶ בִּכְלוֹנְסְאוֹת הַחֻפָּה וְהִצִּיגוּ אֶת הַחֻפָּה עַל הַבִּימָה. נִשְׁמְעָה שִׁירַת הַחֲלִילִים, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּרִיעִים בַּדֶּרֶךְ לִפְנֵי הָאָצִיל, וּפִתְאֹם נִצְנֵץ בְּרַק־אֹדֶם וָפָז. מַרְגָּלִיּוֹת וְאַבְנֵי חֵן שֶׁל הֶחֳשָׁנִיִם עַל חָזֵי הַנָּשִׁים. נוֹצוֹת וַאֲבָנִים יְקָרוֹת שֶׁעַל הַהִינוּמוֹת, מֶשִׁי אָדֹם מִסְּלוּצְק טָווּי חוּטֵי זָהָב הִבְהִיק, אַלְמוּגֵי⁸⁷ דָם הֶאֱדִּימוּ בֵּין אֹפֶל־הַמַּרְגָּלִיּוֹת, אֶבֶן־שְׁבוֹ⁸⁸ צְהֻבָּה לִבְלְבָה כְפִרְחֵי־פָּז בֵּין הָאַטְלָס הַלָּבָן, סַלְסִלָּה⁸⁹ לְבָנָה, רְקוּמָה מַעֲשֵׂה־חוֹשֵׁב⁹⁰, הִתְנוֹסְסָה כְקֶצֶף־גַּלִּים בְּשׁוּלֵי הַשִּׂמְלָה וְעַל חָזֵי־הַנָּשִׁים, עַטְרוֹת זָהָב כְּבֵדוֹת שָׁטוּ בֵּין הַמֶּשִׁי הַסְּלוּצְקִי, כְּאִלּוּ כַוַּנָתָן לִפְתֹּר אֶת הָרָז, שֶׁשִּׂמְלַת־הָאִשָּׁה מְחַפָּה עָלָיו… הָאִמָּהוֹת צָעֲדוּ מְתוּנוֹת, בִּצְעָדִים כְּבֵדִים, בְּבָרָק וְהָדָר, וּבֵינֵיהֶן נָהֲגוּ אֶת הַכַּלָּה. עוֹד תִּינוֹקֶת הָיְתָה, טֶרֶם מָלְאוּ לָהּ עֶשֶׂר שָׁנִים, אֶלָּא שֶׁזְּקוּקִים הָיוּ לְנִשְׁמָתָהּ, כְּדֵי לְקָרֵב אֶת הַקֵּץ: תַּחַת הַמִּסְפָּרַיִם נָשְׁרוּ תַּלְתַּלַּי־רֹאשָׁהּ הַשְּׁחוֹרִים, וְהַיַּלְדָּה לֹא יָדְעָה, כִּי יֵשׁ צֹרֶךְ בְּנִשְׁמָתָהּ לְשֵׁם גְּאוּלַת הָעוֹלָם. הִיא הִתְחַבְּטָה וְלֹא נָתְנָה לִגְזֹז אֶת תַּלְתַּלֶּיהָ הַשְּׁחוֹרִים, עַד שֶׁפִּיְּסָה אוֹתָהּ לֵאָה הַ“מְּטַבֶּלֶת” בִּגְלוּסְקָאוֹת מְתֻקּוֹת, גְּלוּסְקָא בְּעַד כָּל תַּלְתַּל… עַד הַיּוֹם עוֹד יַמְתִּיק אֶת הֲלִיכָתָהּ לְחֻפָּה זֵכֶר הַגְּלוּסְקָאוֹת, אֲשֶׁר קָנְתָה בִּמְחִיר תַּלְתַּלֶּיהָ… לְבוּשָׁה הָיְתָה אֵפוֹד־זָהָב לְחֻפָּה (אֲשֶׁר יָעַד הַקָּהָל לְהַלְבִּישׁ בּוֹ כָל כַּלָּה וְכַלָּה שֶׁבַּקְּהִלָּה וּלְהוֹלִיכָהּ בּוֹ אֶל הַחֻפָּה, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְבַיֵּשׁ אֶת הָעֲנִיִּים, שֶׁאֵין לָהֶם אֱפוֹדֵי־מֶשִׁי מִשֶּׁלָּהֶם); הִיא חִנְּכָה⁹¹ אֶת אֵפוֹד־הַזָּהָב, וְאַחֲרֶיהָ תִּלְבַּשְׁנָה אֶת הָאֵפוֹד כָּל הַכַּלּוֹת שֶׁבִּזְלוֹצֵ’יב לְיוֹם חֲתוּנָתָן… וְכָל הַנְּעָרוֹת שֶׁבִּזְלוֹצֵ’יב עָמְדוּ, וְהַבְדָּלוֹת קְלוּעוֹת וְדוֹלְקוֹת בִּידֵיהֶן, כִּמְשִׁיחוֹת־צִבְעוֹנִים⁹² פּוֹלָנִיּוֹת, וְהִגִּיהוּ אֶת דַּרְכָּהּ שֶׁל הַכַּלָּה הָרִאשׁוֹנָה בִזְלוֹצֵ’יב אֶל חֻפָּתָהּ…

הַכַּלָּה כְבָר עוֹמֶדֶת תַּחַת הַחֻפָּה, מְשַׂחֶקֶת בְּצִיצִיּוֹת שִׂמְלָתָהּ, וְהֶחָתָן אֵינֶנּוּ עוֹד. זֶה כְבָר גָּמַר הַבַּדְחָן לָשִׁיר אֶת פִּזְמוֹנוֹ, הַמְּנַגְּנִים כִּלּוּ אֶת נְגִינָתָם, וְהֶחָתָן עוֹד לֹא בָא. לַשָּׁוְא יִתְרוֹצְצוּ מִסָּבִיב הַשַּׁמָּשׁ וְהַגַּבָּאִים וְהַבְדָּלוֹת דּוֹלְקוֹת בִּידֵיהֶם, בְּכָל פִּנָּה מְחַפְּשִׂים הֵם אֶת הֶחָתָן לְהוֹלִיכוֹ אַל הַחֻפָּה. הֵם מָצְאוּ אוֹתוֹ חָבוּי תַּחַת כִּסְּאוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, וְקַפְטַן הַמֶּשִׁי, הַיָּרֹק וְהָאָרֹךְ, הוּא שֶׁגִּלָּה אֶת סוֹדוֹ – וְהַמְּלַמֵּד הִתְאַמֵּץ לְגָרְשׁוֹ מִתַּחַת לְכִסְאוֹ שֶׁל אֵלִיָּהוּ בַמַּקֵּל שֶׁבְּיָדוֹ.

– חָתָן, חָתָן, אֶל הַחֻפָּה לֵךְ!

וְהַנַּעַר בָּעַט בּוֹ בִנְעָלָיו הַמְּסֻמָּרוֹת וְלֹא חָפֵץ לָצֵאת מִתַּחַת לַכִּסֵּא, עַד שֶׁבָּא מֶנְדֵּל וְסָחַב אוֹתוֹ בְּפֵאוֹתָיו. הוּא נִכְלַם מִפְּנֵי חֲבֵרָיו הַנְּעָרִים, שֶׁהוֹצִיאוּ לוֹ לָשׁוֹן וְשָׁרוּ לוֹ שִׁיר:

"כָּל הַקָּהָל רוֹקֵד, צוֹהֵל,

צוֹחֵק הוּא וָשָׁר;

שְׁלֹמֹה’לִי לְבַדּוֹ – בּוֹכֶה הוּא.

– שְׁלֹמֹה’לִי, שְׁלֹמֹה’לִי, לָמָּה תֵבְךְ?

– נַפְשִׁי תֵדַע, לָמָּה תִבְכֶּה –

אֶל הַחֻפָּה הוֹלֵךְ אֲנִי".

הוּא רָקַע בִּנְעָלָיו, אַךְ אֶל הַחֻפָּה הָלַךְ, כְּשֶׁאָבִיו אוֹחֵז בְּאָזְנוֹ. יְרֵאִים הָיוּ, שֶׁמָּא יִבְרַח מִתַּחַת הַחֻפָּה. מִשּׁוּם כָּךְ אָחַז אָבִיו בִּפְאַת־בִּגְדוֹ הָאַחַת, וְהַמְּלַמֵּד בְּפֵאָתוֹ הַשְּׁנִיָּה. וְהוּא שָׁפַךְ אֶת חֲמָתוֹ עַל הַכַּלָּה, צָבַט בְּצַלְעוֹתֶיהָ, עַד שֶׁשִּׁחֲדָה אוֹתוֹ הַכַּלָּה בָּאַחַת מִגְּלוּסְקְאוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר קָנְתָה בִמְחִיר תַּלְתַּלֶּיהָ – וְהוּא נִתְרַצָּה לַשִּׁדּוּךְ.

וְהַרְחֵק הַרְחֵק נִשְׁמְעָה שִׁירַת בֵּית־הַכְּנֶסֶת בְּעַרְבוֹת אוּקְרַיְנָה, וְהַשִּׁירָה נָפוֹצָה עַל פְּנֵי יַעַר וְשָׂדֶה, כָּל אִילָן וְכָל גִּבְעוֹל־עֵשֶׂב רִשְׁרֵשׁ אֶת בְּשׂוֹרָתוֹ בְלֵיל הָאָבִיב הַחַם: בֵּית־הַכְּנֶסֶת נִבְנָה, חֻפָּה הֶעֱמִידוּ! הַבְּרָכָה בָאָה! בָּאָה הַבְּרָכָה!…

 

פרק חמישי: הַזּוּג    🔗

אִי אֶפְשָׁר לוֹמַר, שֶׁהַזּוּג הַצָּעִיר – שְׁלֹמֹה’לִי וּדְבוֹרָה – חָיוּ אַחֲרֵי נְשׂוּאֵיהֶם חַיִּים שֶׁל שָׁלוֹם. וּלְחֶרְפַּת שְׁלֹמֹה עָלֵינוּ לוֹמַר, שֶׁהַפְרָעַת שְׁלוֹם הַבַּיִת לֹא בָאָה אַף פַּעַם בְּלִי אַשְׁמָה מִצִּדּוֹ. שְׁלֹמֹה’לִי, שֶׁכְּבָר מָלְאוּ לוֹ אָז שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְהוּא הִתְכּוֹנֵן לְ“בַר מִצְוָה”, הָלַךְ אֶל הַחֶדֶר, אֶל מְלַמֵּד הַגְּמָרָא, וְשָׂחָה בְּיָם הַתַּלְמוּד כְּדָג זָקֵן וְרָגִיל. בָּקִי הָיָה כְבָר בְּכָל הַהֲלָכוֹת, כֵּיצַד מְקַדְּשִׁים אֶת הָאִשָּׁה, מַה כוֹתְבִים בִּכְתֻבָּתָהּ וּבְכָל הָעִנְיָנִים שֶׁבֵּין בַּעַל לְאִשְׁתּוֹ, הוּא יָדַע גַּם הִלְכוֹת גֵּרוּשִׁין. שְׁלֹמֹה’לִי, שֶׁיָּדַע לַעֲקֹר הָרִים וּלְטָחֲנָם זֶה בָזֶה, לֶהָרִים וּלְהַעֲלֹת פִּילָא בְּקוֹפָא דְמַחֲטָא⁹³ בְּפִלְפּוּלוֹ, שָׁב הַבַּיְתָה תְכוּפוֹת לָקוּי בִּרְצוּעָה. רַבּוֹ לֹא שָׂם לֵב בְּיוֹתֵר לַתַּפְקִיד הֶחָשׁוּב, שֶׁתָּפַס שְׁלֹמֹה’לִי בַחַיִּים בְּתוֹךְ אַבְרֵךְ. אֶת נִקְמַת הַמַּלְקוֹת הָיָה הַבַּעַל נוֹקֵם בַּהִינוּמָה שֶׁל אִשְׁתּוֹ. בְּמָצְאוֹ אֶת אִשְׁתּוֹ יוֹשֶׁבֶת עַל סַף הַדֶּלֶת לִפְנֵי הַפּוּנְדָק מִשְׁתַּעֲשַׁעַת בְּחוֹל, הָיָה קוֹרֵעַ אֶת הַהִינוּמָה מֵעַל רֹאשָׁהּ וְזוֹרֵק עָלָיו מְלֹא חָפְנַיִם חוֹל.

– הֲרֵי לָךְ, הֲרֵי לָךְ, כִּי לָעֹג לָעַגְתְּ לִי.

– עַל זֶה יַלְקוּךָ בְגֵּיהִנֹּם בִּשְׁבָטִים שֶׁל אֵשׁ! – הִפְחִידָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ.

– עָלַיִךְ הֶעָוֹן, אַתְּ עוֹמֶדֶת פְּרוּעַת־רֹאשׁ⁹⁴ תַּחַת כִּפַּת הָרָקִיעַ.

אָז יָצְאָה הָאִשָּׁה וְהִכְרִיזָה עַל רֻגְזָהּ בְלָשׁוֹן זוֹ:

שְׁלֹמֹה’לִי, שְׁלֹמֹה’לִי, בְּרֹגֶז אֲנִי עָלֶיךָ.

צֵא וְנַקֵּר אֶת שְׁתֵּי עֵינֶיךָ,

שְׁנֵי סְפָלִים מְלֵאִים דָּם –

לֹא יִהְיֶה בֵינֵינוּ שָׁלוֹם לְעוֹלָם.

בֵּין פַּחִים מְלֵאִים טִיט –

אֲנִי אֶל שְׁלֹמֹה’לִי לְעוֹלָם לֹא אַבִּיט.

הָאַבְרֵךְ קִבֵּל אֶת בְּשׂוֹרַת הַמִּלְחָמָה, סָבַב אַחַת עַל עֲקֵבוֹ, וְהָאִשָּׁה כִסְּתָה בְיָדֶיהָ אֶת עֵינֶיהָ, שֶׁלֹּא לִרְאוֹתוֹ.

זֶה הָיָה בְיוֹם שִׁשִּׁי שֶׁל קַיִץ אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם. הַפּוּנְדָק מָלֵא אִכָּרִים וַאֲצִילִים, מֶנְדֵּל טָרוּד בַּפּוּנְדָק, בַּחֲנוּת הָאֶרֶג וּבַיַּי"שׁ, יוֹכֶבֶד – בַּהֲכָנַת צָרְכֵי שַׁבָּת, וְהַתִּינוֹקוֹת צוֹעֲקִים לִפְנֵי הַפָּתַח. מָרוּשָׁה יָצְאָה לְקוֹל צַעֲקָתָם, רָאֲתָה, מֶה עָשָׂה שְׁלֹמֹה’לִי בַהִינוּמָה שֶׁל הָאִשָּׁה, וְהֵחֵלָּה לְשַׁחֲרוֹ מוּסָר⁹⁵:

– הוֹי, בָּחוּר שֶׁכְּמוֹתְךָ, וְכִי כָּךְ עוֹשִׂים לְאִשָּׁה? חַיָּב בַּעַל לְכַבֵּד אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא לִזְרֹק חוֹל עַל רֹאשָׁהּ.

– חָה, חָה – הוֹצִיא לָהּ הָאַבְרֵךְ לָשׁוֹן – אַתְּ הֲרֵי מֵאֲתוֹנוֹ שֶׁל בִּלְעָם, וְאֵין לָךְ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בְּכֶלֶב וְחָתוּל תִּתְגַּלְגְּלִי, כִּי לֹא מִזַּרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אָבִינוּ אַתְּ, אֶלָּא מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע.

– אַתָּה מִזַּרְעוֹ שֶׁל עֵשָׂו הָרָשָׁע, עֵשָׂו אַתָּה בְעַצְמְךָ! – הִתְגָּרְתָה הַנָּכְרִית בָּאַבְרֵךְ – עֲבֵרָה עָבַרְתָּ, פָּרַעְתָּ אֶת רֹאשׁ אִשְׁתְּךָ תַחַת כִפַּת הָרָקִיעַ, כְּלוּם זֶה מֻתָּר? הֲרֵי עַל זֶה יִקְלוּךָ⁹⁶ וְיִצְלוּךָ בְגֵיהִנֹּם – בָּאָה הַגּוֹיָה לִתְבֹעַ מִמֶּנּוּ אֶת עֶלְבּוֹנָה שֶׁל הָאִשָּׁה.

שְׁלֹמֹה’לִי נִזְכָּר, כִּי לֹא קִבֵּל עוֹד אֶת הַדּוּבְשָׁן הַמַּגִּיעַ לוֹ בְּכָל יוֹם שִׁשִּׁי, וְהוּא דָרַשׁ אוֹתוֹ:

– תְּנִי לִי אֶת הַדּוּבְשָׁן וַחֲסָל.

– מִתְּחִלָּה בָּרֵךְ, וְאַחֲרֵי כֵן תְּקַבֵּל אֶת הַדּוּבְשָׁן – דָּרְשָׁה הַגּוֹיָה מֵאֵת הָאַבְרֵךְ.

– מַה זֶה נוֹגֵעַ לָךְ? אֲנִי אֲבָרֵךְ. תְּנִי לִי אֶת הַדּוּבְשָׁן.

– אַתָּה עֵשָׂו הָרָשָׁע; וְתוּכַל, חָלִילָה, לִשְׁכֹּחַ וְלֶאֱכֹל בְּלִי בְּרָכָה.

שְׁלֹמֹה’לִי לֹא מָצָא כָל תַּחְבּוּלָה אַחֶרֶת, כִּי אִם לְהִשָּׁמַע לִתְבִיעוֹתֶיהָ שֶׁל הַגּוֹיָה, אַף שֶׁלִּבּוֹ כָאַב לוֹ, מַה שֶׁגּוֹיָה בָּאָה לְהָגֵן עַל יַהֲדוּתוֹ, אַךְ מִתּוֹךְ שֶׁדּוּבְשַׁן־הַגַּרְגִּירִים כְּבָר רֵיחוֹ נָדַף מִתּוֹךְ יָדָהּ שֶׁל הַגּוֹיָה וְהִטִּיף אֶת רִירוֹ, בֵּרַךְ שְׁלֹמֹה’לִי אֶת הַבְּרָכָה וְלָקַח אֶת הַדּוּבְשָׁן.

הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ הִתְפַּיְּסוּ עַל יְדֵי הַדּוּבְשָׁנִים. מִיָּד יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם, מִתּוֹךְ שְׁלוֹם בַּיִת, עַל־יַד מִפְתַּן הַפּוּנְדָק וְחִלְּקוּ בֵּינֵיהֶם אֶת פְּרוּסוֹת הַדּוּבְשָׁן.

זְמַן רָב לֹא נָתְנוּ לָהֶם לָשֶׁבֶת בְּשָׁלוֹם, כִּי כְבָר חִכָּה לוֹ הָאָב בְּפֶתַח הַפּוּנְדָק עִם חֲבִילַת הַלְּבָנִים תַּחַת שֶׁחִיוֹ וְלָקַח אוֹתוֹ אֶל הַמִּקְוֶה לִטְבֹּל לִכְבוֹד שַׁבָּת, כִּי הַשַּׁמָּשׁ כְּבָר הִכְרִיז בְּשׁוּק־הָעֲיָרָה, שֶׁהַמִּקְוֶה הוּסַק לִכְבוֹד שַׁבָּת.

בְּשׁוּבָם הַבַּיְתָה מְסֹרָקִים, לְבוּשִׁים כֻּתָּנוֹת חֲדָשׁוֹת כְּבוּסוֹת, בְּצַוְּארוֹנִים לְבָנִים וּרְחָבִים, הַמוּפְשָׁלִים עַל גַּבֵּי קַפּוֹטוֹתֵיהֶם הַיְרֻקּוֹת, מָצְאוּ אֶת הַפּוּנְדָק, שֶׁנֶּהְפַּךְ לְקֵן־שַׁבָּת שָׁלֵו. שׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה שָׁם, אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֶת הַפּוּנְדָק. הַפִּטָּסִים שֶׁל יַי"שׁ הָיוּ מְכֻסִּים סְדִינִים לְבָנִים וְעַל מַדָּפֵי⁹⁷ הַסְּחוֹרוֹת פְּרוּשִׂים מִטְפָּחוֹת וּסְדִינִים. הַפּוּנְדָק מְכֻבָּד⁹⁸ וְנֶהְפַּךְ לְחֶדֶר שֶׁל שַׁבָּת, כְּאִלּוּ מֵעוֹלָם לֹא מָכְרוּ בוֹ סְחוֹרָה. שִׁבְעָה נֵרוֹת שֶׁל שׁוּמָן כְּשַׁרִים בָּעֲרוּ בִמְנוֹרַת שַׁבָּת גְּדוֹלָה שֶׁל נְחֹשֶׁת, שֶׁעַל הַדֶּגֶל שֶׁעָלֶיהָ הִבְהֲבוּ⁹⁹ הַמִּלִּים “נֵרוֹת שֶׁל שַׁבָּת”. שְׁנֵי “לֶחֶם־מִשְׁנֶה”, שְׁתֵּי חַלּוֹת גְּדוֹלוֹת, לְבַעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן, וּשְׁתֵּי קְטַנּוֹת, לְבַעַל הַבַּיִת הַצָּעִיר, עֲרוּכוֹת עַל הַשֻּׁלְחָן, שֶׁעָלָיו פְּרוּשָׂה מַפָּה לְבָנָה, גַּם כּוֹס־כֶּסֶף גְּדוֹלָה אַחַת וְכוֹס־כֶּסֶף קְטַנָּה. הַכַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ יָשְׁבוּ אֶל הַשֻּׁלְחָן, שְׁתֵּיהֶן לְבוּשׁוֹת שִׂמְלוֹת־מֶשִׁי יְרֻקּוֹת סְרוּחוֹת וְהִינוּמוֹת חֲדָשׁוֹת מְעֻטָּרוֹת סַלְסִלָּה. מִצְחֵיהֶן הַמַבְהִיקִים הָיוּ מְקֻשָּׁטִים בִּשְׁבִיסִים וְעַל לִבּוֹתֵיהֶן חֳשָׁנִים, שֶׁעֲלֵיהֶם הִזְהִירוּ הַתַּכְשִׁיטִים, אֲשֶׁר קִבְּלוּ מִבַּעֲלֵיהֶן. דְּבוֹרָה’לִי, הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה וְהַזְּעִירָה, חִקְּתָה אֶת חֲמוֹתָהּ בְּכָל מַעֲשֶׂיהָ; וּמָרוּשָׁה, לְבוּשָׁה לְכָבוֹד שַׁבָּת סִנָּר חָדָשׁ וּמִטְפַּחַת חֲדָשָׁה עַל רֹאשָׁהּ, יָשְׁבָה עַל שְׁרַפְרַף קָטָן אֵצֶל הַתַּנּוּר וְהִבִּיטָה מִתּוֹךְ גָּאוֹן בְּבַעֲלַת־הַבַּיִת הַחֲדָשָׁה וְהַצְּעִירָה. הַכַּלָּה וַחֲמוֹתָהּ שָׁרוּ שְׁתֵּיהֶן לִכְבוֹד שַׁבָּת בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת:

אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁיר נָאֶה אֶאֱרוֹג,

בְּקוֹל רַעֲנָן, עַלִּיז וְנֶאְדָּר –

לִכְבוֹד הַמַּלְכָּה הַקְּדוֹשָׁה, בִּשְׁעָרִים נוֹדָעָה,

אֲשֶׁר בְּשֵׁם “שַׁבָּת קֹדֶשׁ” הִיא נִקְרָאָה.

אֱלֹהִים, אֲשֶׁר עִמּוֹ שְׁרֵא נְהוֹרָא¹⁰⁰,

אֶל בֵּיתִי יִשְׁלַח אֶת הַמַּלְכָּה הַטְּהוֹרָה;

הֵן אֶת הַבַּיִת פִּנִּיתִי לִכְבוֹדָהּ,

וְלָמָּה זֶה בַחוּץ יִתְמַהְמַהּ הוֹדָהּ?

שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה הִיא נָדָה וְנָעָה,

כְּאִישׁ אֲשֶׁר בַּגּוֹלָה, יִתְמוֹגֵג בְּרָעָה,

כְּצִפּוֹר בּוֹדְהָה, מִגַּג אֶל גַּג, הִיא פוֹרַחַת,

עַד עֶת שַׁבָּת קֹדֶשׁ תָּשׁוּב בְּנָחַת…

וּבְשָׁעָה שֶׁלָּקַח שְׁלֹמֹה’לִי אֶת הַסִּדּוּר הַגָּדוֹל וְהָיָה מוּכָן לָלֶכֶת עִם אָבִיו לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, נִשְׁמַע קוֹל מֶרְכֶּבֶת אָצִיל, הָרְתוּמָה לְכַמָּה סוּסִים, לִפְנֵי הַפּוּנְדָק:

– הֵי, יְהוּדוֹן, פְּתַח נָא, הָאָצִיל הַנָּאוֹר פַּן דּוֹמְבְּרוֹבְסְקִי דוֹפֵק בַּדֶּלֶת, פְּתַח.

– הוֹי, הָאָדוֹן הַגָּדוֹל פַּן דּוֹמְבְּרוֹבְסְקִי דּוֹפֵק בַּדֶּלֶת! אֵינִי יָכֹל, פָּרִיץ חָבִיב, שַׁבָּת הַיּוֹם.

– יְהוּדוֹן, שְׁלשִׁים מַכּוֹת בִּרְצוּעָה תְקַבֵּל, פְּתַח אֶת הַדָּלֶת!

– אֵינִי יָכֹל, פָּרִיץ חָבִיב, אֵינִי רַשַּׁאי¹⁰¹, פָּרִיץ חָבִיב, שַׁבָּת הַיּוֹם לַיְּהוּדִים!

– כֵּיצַד תָּעֵז פָּנֶיךָ, יְהוּדִי? הָאָדוֹן הַנָּאוֹר פַּן דּוֹמְבְּרוֹבְסְקִי חָפֵץ לִשְׁתּוֹת כּוֹס יַי"שׁ.

– אֵינִי יָכֹל, פָּרִיץ חָבִיב, אֵינִי רַשַּׁאי, פָּרִיץ חָבִיב, שַׁבָּת הַיּוֹם.

– הַצֵּג רְבִיעִית יַי"שׁ מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת. בְּכָל הָעִיר אֵין אַף טִפָּה.

– אֵינִי יָכֹל, פָּרִיץ חָבִיב, הָאִשָּׁה כְּבָר הִדְלִיקָה אֶת הַנֵּרוֹת.

– יְהוּדִי אָרוּר, בְּשָׁעָה שֶׁיְּהוּדִי שׁוֹמֵר אֶת שַׁבַּתּוֹ, מוּכְרַחַת פּוֹלִין כֻּלָּהּ לְהִשָּׁאֵר מִבְּלִי יַי"שׁ… – נִשְׁמַע קוֹל מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת.

 

פרק ששי: אֶל הַיְשִׁיבָה    🔗

כְּשֶׁמָּלְאוּ לִשְׁלֹמֹה’לִי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, הִתְכּוֹנְנוּ לְשָׁלְחוֹ אֶל הַיְּשִׁיבָה לְלוּבְלִין, כְּדֶרֶךְ הָאַבְרֵכִים הַמְהֻגָּנִים¹⁰² שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁנָּסְעוּ לִלְמֹד תּוֹרָה אֶל הַיְשִׁיבָה הַמְפֻרְסָמָה בְלוּבְלִין. מֶנְדֵּל הִתְכּוֹנֵן לִנְסֹעַ לְלוּבְלִין לְיוֹם הַשּׁוּק, אֲשֶׁר שָׁם עָתִיד הָיָה לְהִקָּהֵל בְּשָׁנָה זוֹ “וַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת”. הַסֵּים הַיְּהוּדִי. לְפָנָיו עָתִיד הָיָה מֶנְדֵּל לְהִתְיַצֵּב בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּתוֹר פַּרְנָס, וּלְפָנָיו חָפֵץ מֶנְדֵּל לְהַרְצוֹת עַל עִנְיָן אֶחָד חָשׁוּב מְאֹד, הַנּוֹגֵעַ לִכְלַל יִשְׂרָאֵל.

בְּיוֹם שִׁשִּׁי אֶחָד אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם הוֹפִיעַ בִּזְלוֹצֵ’יב הַחַיָּט, מְלַמְּדוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה’לִי. הָחֵל מִמּוֹצָאֵי הַשַּׁבָּת יָשַׁב לוֹ בְּבֵית מֶנְדֵּל בַּפּוּנְדָק מֵאֲחוֹרֵי הַתַּנּוּר, בְּאֶצְבְּעוֹנוֹ וּבְמַחֲטוֹ, לִתְפֹּר בְּגָדִים בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה’לִי לְצָרְכֵי הַדֶּרֶךְ. הַחַיָּט הָיָה תּוֹפֵר אֶת הַבְּגָדִים, כְּמוֹ שֶׁתָּפְרוּ לְפָנִים הַיְּהוּדִים בַּמִּדְבָּר, בְּגָדִים שֶׁהָיוּ גְדֵלִים יַחַד עִם הַנְּעָרִים, “כַּחֹמֶט¹⁰³ הַזֶּה, שֶׁקְּלִפָּתוֹ גְדֵלָה עִמּוֹ”. אֶת “הָעֹדֶף” הִכְנִיס וְתָפַר בְּתוֹךְ הַבֶּגֶד, כְּדֵי שֶׁאֶפְשָׁר יִהְיֶה לְהַתִּיר אֶת הַתְּפָר וּלְשַׁרְבֵּב¹⁰⁴ אֶת הַבָּגֶד. הַחַיָּט תָּפַר בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה’לִי אַדֶּרֶת שֶׁל מוֹכִין לַחֹרֶף מִמַּלְבּוּשׁוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל, לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת, מִמֶּשִׁי־אַרְגָמָן, לִכְבוֹד שַׁבָּת וְיוֹם־טוֹב, זוּג תַּחְתּוֹנִים רְחָבִים מִלֶּבֶד שָׁחוֹר, שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלשׁ כָּתְנוֹת־פִּשְׁתָּה; הַחַיָּט תָּפַר בְּגָדִים כְּשֵׁרִים, שֶׁשּׁוּלֵיהֶם מְעֻגָּלִים, כְּדֵי לְפָטְרָם מִצִּיצִית, זָהִיר הָיָה בְשַׁעַטְנֵז¹⁰⁵. וְאַף רֶגַע אֶחָד לֹא אִבֵּד לְבַטָּלָה בִשְׁעַת הַתְּפִירָה, אָמַר תְּהִלִּים אוֹ לָמַד מִשְׁנָיוֹת בְּעַל־פֶּה. אָמְרוּ עָלָיו, עַל הַחַיָּט, כִּי צַדִּיק נִסְתָּר הוּא, אֶחָד מִּלָּ"ו הַצַּדִּיקִים, שֶׁעֲלֵיהֶם עוֹמֵד הָעוֹלָם. הַחַיָּט רָגִיל הָיָה לְהֵעָלֵם לְשָׁבוּעוֹת אֲחָדִים מִן הָעֲיָרָה וְלִחְיוֹת בַּיְעָרוֹת הָעֲבוּתִים. יֵשׁ שֶׁהָיָה בָא פִתְאֹם בְּעַרְבֵי שַׁבָּתוֹת לְחוֹכֵר יְהוּדִי בוֹדֵד בְּפוּנְדָק יְהוּדִי וְהָיָה מְקַדֵּשׁ עַל הַיַּיִן לִפְנֵי הַיְּהוּדִי הַפָּשׁוּט, אוֹ שֶׁהָיָה נִרְאֶה אֶל יוֹלֶדֶת בּוֹדְדָה בְּלֵיל־הַשִּׁמּוּרִים¹⁰⁶ בְּפוּנְדָק עָזוּב וְנִלְחָם שָׁם עִם לִילִית¹⁰⁷, שֶׁבָּאָה לַהֲרֹג אֶת הַיֶּלֶד… אָמְרוּ עָלָיו, שֶׁנְּשָׁמוֹת גְּדוֹלוֹת בָּאוֹת אֵלָיו הַיַּעְרָה וְלוֹמְדוֹת אִתּוֹ אֶת סוֹדוֹת הַתּוֹרָה. הַבְּגָדִים, אֲשֶׁר תָּפַר הַחַיָּט נֶחְשְׁבוּ לִסְגוּלָה בִּפְנֵי כָל מִינֵי מַחֲלוֹת, מַלְבִּישִׁים הָיוּ אוֹתָם חוֹלֶה מְסֻכָּן – וְהִבְרִיא, מַקְשָׁה לֵילֵד – וְהַיֶּלֶד יָצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם.

בְּחַדְרוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל הִבִּיטוּ עַל הַחַיָּט כְּעַל קָדוֹשׁ, וְעַל מְלַאכְתּוֹ כְּעַל מְלֶאכֶת־הַקֹּדֶשׁ. דְּמָמָה שָׂרְרָה עַל יַד הַתַּנּוּר הָרָחָב, אֲשֶׁר שָׁם יָשַׁב הַחַיָּט וְתָפַר בְּגָדִים בִּשְׁבִיל שְׁלֹמֹה’לִי. בְּטוּחִים הָיוּ, שֶׁבְּגָדָיו שֶׁל הַחַיָּט יִשְׁמְרוּ עָלָיו מִכָּל פֶּגַע רָע וְיָגֵנוּ עָלָיו כָּל הָעֵת הָאֲרֻכָּה, אֲשֶׁר יֵשֵׁב שְׁלֹמֹה’לִי הַרְחֵק מִבֵּיתוֹ בֵין אֲנָשִׁים זָרִים…

____________

בַּשַּׁבָּת שֶׁלִּפְנֵי נְסִיעָתוֹ אֶל הַיְשִׁיבָה יָשַׁב שְׁלֹמֹה’לִי בַחֶדֶר הַמְּרֻוָּח עַל סַפְסָל שֶׁל עֵץ וְלָמַד אֶת שִׁעוּרוֹ (אִישׁ לֹא הָיָה בַחֶדֶר, אַבָּא וְאִמָּא יָשְׁנוּ תַּחַת הַמַּחְצֶלֶת). מָרוּשָׁה, הַשִּׁפְחָה הַזְּקֵנָה, לָקְחָה אֶת דְּבוֹרֶה’לִי אִשְׁתּוֹ, קִשְּׁטָה אוֹתָהּ בִּבְגָדֶיהָ הַחֲמוּדוֹת: חוּלְצָה מְמֹרָטָהּ¹⁰⁸, מְכֻבֶּסֶת יָפֶה יָפֶה, שֶׁצַּוְּארוֹנָהּ זָקוּף וּמְכַסֶּה אֶת הָאָזְנַיִם, וְסִנָּר מְסֹרָג לָבָן עַל שִׂמְלַת־מֶשִׁי יְרֻקָּה – נָתְנָה לְיָדָהּ אַגָּס וְתַפּוּחַ וְשָׁלְחָה אוֹתָהּ אֶל שְׁלֹמֹה’לִי. הִיא עַצְמָהּ עָמְדָה מֵאֲחוֹרֵי הַדֶּלֶת וְהֵצִיצָה בְעַד הַסָּדֶק. דְּבוֹרָה רָאֲתָה אֶת אִישָׁהּ וַתַּעֲמֹד אֵצֶל הַדֶּלֶת, אֶת אֶצְבָּעָהּ שָׂמָה לְתוֹךְ פִּיהָ, וּבְיָדָהּ הַשְּׁנִיָּה אָחֲזָה אֶת סִנָּרָהּ הַלָּבָן. שְׁלֹמֹה’לִי הוֹסִיף לִלְמֹד, הֵעִיף בָּהּ מֶבָּט וְלָמַד שׁוּב. אָז נִגְּשָׁה פִּתְאֹם הָאִשָּׁה הַקְּטַנָּה וַתַּעֲמֹד אֶצְלוֹ. שְׁלֹמֹה’לִי סָגַר אֶת הַגְּמָרָא הַגְּדוֹלָה וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ.

זְמָן רַב הִסְתַּכְּלוּ הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ זֶה בְזוֹ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה. אַחֲרֵי כֵן אָחֲזָה הָאִשָּׁה בְצִיצִיָּה אַחַת שֶׁל הַטַּלִּית־הַקָּטָן הָאָרֹךְ שֶׁלּוֹ, שֶׁכִּסָּה אוֹתוֹ כֻלּוֹ.

– נוֹסֵעַ אַתָּה?

– הֵן! – הֵנִיעַ שְׁלֹמֹה’לִי רֹאשׁוֹ.

– אִי אֶפְשִׁי¹⁰⁹, שֶׁתִּסַּע.

– חַיָּב אֲנִי לִנְסֹעַ אֶל הַיְּשִׁיבָה לִלְמֹד תּוֹרָה. הָרַב צִוָּה.

– וּמָתַי שׁוּב תָּשׁוּב?

– כְּשֶׁאֶגְדַּל וְעָשִׂיתִי חַיִל בְּלִמּוּד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה.

רֶגַע הֶחֱרִישָׁה הַתִּינוֹקֶת שׁוּב, אַחֲרֵי כֵן קָרְאָה פִתְאֹם:

– רְצוֹנִי לָלֶכֶת הַבַּיְתָה, אֶל אִמִּי הַבָּיְתָה.

– אֵינֵךְ יְכֹלָה לָלֶכֶת אֶל אִמֵּךְ הַבָּיְתָה, חַיֶּבֶת אַתְּ לְהִשָּׁאֵר כָּאן, כִּי הִתְקַדַּשְׁתְּ לִי כְדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

– לֹא הִתְקַדַּשְׁתִּי לְךָ.

– זוֹכֶרֶת אַתְּ, אָז, כְּשֶׁעָמַדְנוּ שְׁנֵינוּ תַּחַת הַחֻפָּה, בִּשְׁעַת חֲנֻכַּת בֵּית־הַכְּנֶסֶת, אֲנִי שַׂמְתִּי עַל אֶצְבָּעֵךְ אֶת הַטַּבַּעַת.

אָז נִסְתַּתְּמוּ טַעֲנוֹתֶיהָ שֶׁל הַנַּעֲרָה.

– וַאֲנִי, רְצוֹנִי לָשׁוּב הַבָּיְתָה. אֲנִי לֹא אֶשָּׁאֵר פֹּה – קָרְאָה פִתְאֹם הַנַּעֲרָה וְהִטְּתָה אֶת רֹאשָׁהּ לִקְרָאתוֹ.

– מִפְּנֵי מָה?

– מִפְּנֵי כָךְ.

– מַה זֶה מִפְּנֵי כָךְ?

– מִפְּנֵי שֶׁאַתָּה נוֹסֵעַ.

– וְאִם אָבִיא לָךְ דְּבַר־מָה, אָז תִּשָּׁאֲרִי?

– מַה תָּבִיא לִי?

– מָה אָבִיא לָךְ?

– שְׁתֵּי נַעֲלֵי זָהָב, כְּאוֹתָן שֶׁל אִמְּךָ, בַּעֲקֵבַיִם גְּדוֹלִים.

– כֵּן, אֲנִי אָבִיא לָךְ.

– וּרְצוּעוֹתֵיהֶן זָהָב?

– כֵּן. וְאַתְּ לֹא תֵלְכִי הַבַּיְתָה?

– לֹא, גַּם לֹא אֶבְכֶּה.

– הֲיוֹדַעַת אַתְּ, כִּי יַעֲקֹב אוֹהֵב הָיָה אֶת רָחֵל אִמֵּנוּ וְנַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה הָיְתָה בְנַפְשָׁהּ?

– כֵּן, אֲנִי לָמַדְתִּי זֹאת בִּ“צְאֶינָה וּרְאֶינָה”¹¹⁰ אֵצֶל אִמִּי שֶׁתִּחְיֶה.

– כֵּן, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ – קָרָא שְׁלֹמֹה’לֶה וְלָטַף אוֹתָהּ עַל גַּבֵּי הַהִינוּמָה.

– וְגַם אֲנִי אוֹתְךָ – קָרְאָה דְבוֹרָה וַתִּמְשֹׁךְ צִיצִיָּה אַחַת מִן הַטַּלִּית־קָטָן שֶׁלּוֹ.

הַזּוּג שָׁתָק.

________

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר בְּשָׁעָה שֶׁהַדִּמְדּוּמִים¹¹¹ הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל עַמּוּד הַשַּׁחַר הָאֲדַמְדָּם הֵצִיפוּ אֶת חֲצִי הָרָקִיעַ וְחָשְׂפוּ¹¹² מֵעַל הָעוֹלָם אֶת מַעֲטֵה־הַלַּיְלָה, בָּא הִלֵּל הָעֶגְלוֹן בִּקְרוֹנוֹ אֶל הַפּוּנְדָק. מִן הַפּוּנְדָק הוֹצִיאוּ כָרִים וּכְסָתוֹת, מִטְפָּחוֹת וְשַׂקִּים, תַּרְמִילִים מְלֵאִים אֹכֶל וּפִטָּסֵי יַי“שׁ, שֶׁהֵכִינוּ לַנְּסִיעָה הַאֲרֻכָּה, הַנִּמְשֶׁכֶת שְׁנַיִם־שְׁלּשָׁה שָׁבוּעוֹת מִזְּלוֹצֵ’יב וְעַד לוּבְלִין. בַּקָּרוֹן יָשַׁב גַּם חַיִּים אִישׁ־הַדּוֹאַר אוֹ, כְּמוֹ שֶׁכִּנּוּ אוֹתוֹ, “שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל”. אוֹתוֹ לָקְחוּ לִשְׁמִירָה מִפְּנֵי הַ”גַּזְלָנִים". זֶה הָיָה יְהוּדִי אֵיתָן וּגְבַהּ־קוֹמָה, שֶׁיָּדַע לִרְכֹּב עַל סוּס, וְהוּא לְבַדּוֹ מִכָּל בְּנֵי הָעֲיָרָה יָדַע כֵּיצַד לְהִתְנַהֵג עִם רוֹבֶה וַאֲבַק־שְׂרֵפָה. חַיִּים הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי־שְׂרָד כְּשׁוֹטֵר יְהוּדִי, רוֹבֶה חָגוּר לוֹ מִלְּפָנָיו וְרוֹבֶה מֵאַחֲרָיו, וּמִסָּבִיב לְכַרְסוֹ – אֵזוֹר רָחָב, וּבוֹ קֶרֶן אֲבַק־שְׂרֵפָה תְלוּיָה.

חַיִּים הָיָה אִישׁ־הַקָּהָל. הַקָּהָל הִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ בְתוֹר שְׁלִיחַ בֵּית־דִּין, בְּשָׁעָה שֶׁהוּצְרְכוּ לִשְׁלֹחַ מִי שֶׁהוּא מִיִּשּׁוּב לְיִשּׁוּב לְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן, אוֹ בְשָׁעָה שֶׁתָּבַע הַקָּהָל לְדִין אֵיזֶה “גֶבֶר אַלִּים¹¹³”, שֶׁלֹּא רָצָה לָבוֹא, אָז שָׁלְחוּ אֵלָיו אֶת חַיִּים אִישׁ־הַדּוֹאַר לַהֲבִיאוֹ בְחָזְקָה.

עַל חַיִּים אִישׁ־הַדּוֹאַר מוּטָלִים הָיוּ כָל הַתַּפְקִידִים, הַדּוֹרְשִׁים מֵאֵת הָאָדָם גְּבוּרָה; וּמִתּוֹךְ שֶׁחִיצוֹנִיּוּתוֹ לֹא הָיְתָה מְסֻגֶּלֶת לְעוֹרֵר רֹשֶׁם שֶׁל גְּבוּרָה, לָבַשׁ כְּלֵי־זַיִן.

בַּקָּרוֹן נָסַע גַּם ר' יוֹנָה אַבְּשִׁיץ, מַגִּיד הָעֲיָרָה, שֶׁדָּרַשׁ דְּרָשָׁה שֶׁל מוּסָר בְּכָל שַׁבָּת אַחֲרֵי הַצָּהֳרַיִם, בָּהּ הָיָה מְתָאֵר בִּצְבָעִים בְּהִירִים אֶת הַגֵּיהִנֹּם וְכָל יוֹרוֹת־הַאֵשׁ¹¹⁴ אֲשֶׁר בָּהּ, אֶת גַּן־הָעֵדֶן עַל כָּל מַדְרֵגּוֹתָיו. נְהִירִים¹¹⁵ הָיוּ לְרַ' יוֹנָה שְׁבִילֵי הַגֵּיהִנֹּם, הוּא יָדַע אֶת כָּל כִּבְשׁוֹנוֹתֶיהָ וְקַלְחוֹת־הָאֵשׁ אֲשֶׁר בָּהּ, כְּאִלּוּ הָיָה שָׁם אֶזְרָח תְּמִידִי. עַתָּה אָסַף אֶת דִּרְשׁוֹתָיו אֶל סֵפֶר, וְהוּא מוֹלִיךְ אוֹתָן לְלוּבְלִין, לְהַצִּיעַ אֶת סִפְרוֹ לִפְנֵי “וַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת” וּלְקַבֵּל רִשְׁיוֹן לְהַדְפָּסָתוֹ, וְגַם, אַגַּב אוֹרְחָא, בְּיוֹם הַשּׁוּק, בְּהִתְאַסֵּף נְגִידֵי־עָם, לִמְצֹא אֵיזֶה עָשִׁיר, אֲשֶׁר יַחְפֹּץ לִקְנוֹת לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא וְיוֹצִיא אֶת הַסֵּפֶר עַל חֶשְׁבּוֹנוֹ.

סוֹף סוֹף יָצְאוּ מִן הַפּוּנְדָק מֶנְדֵּל וּשְׁלֹמֹה נַעֲרוֹ. מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה, שֶׁטִּלְטְלָה אַחֲרָיו אֶת הָאַרְגָּז, בֵּרְכָה אוֹתוֹ בִיהוּדִית, שֶׁיִּגְדַּל חִשְׁקוֹ בַתּוֹרָה. הָאֵם וְהָאִשָּׁה יָשְׁבוּ עַל פֶּתַח הַפּוּנְדָק.

– לָמָּה אֵין אַתָּה נוֹטֵל בִּרְכַּת הַפְּרִידָה מֵאִשְׁתְּךָ, שְׁלֹמֹה’לֶה? בַּעַל נוֹסֵעַ לִזְמָן רָב כָּל כָּךְ, חַיָּב הוּא לִטּוֹל בִּרְכַּת פְּרִידָה מֵאִשְׁתּוֹ – אָמַר הָאָב.

שְׁלֹמֹה’לִי, בְּקַפּוֹטָתוֹ הָאֲרֻכָּה, הַנִּגְרֶרֶת אַחֲרֵי רַגְלָיו, בַּשְּׁטְרַיְמְל¹¹⁶ הַגָּדוֹל וְהַצָּהֹב שֶׁלּוֹ, נִגַּשׁ אֶל דְּבוֹרָה הָעוֹמֶדֶת עַל־יַד חֲמוֹתָהּ, וּמִבְּלִי הִסְתַּכֵּל בָּהּ מִן הַצַּד, אָמַר:

– הֲיִי שָׁלוֹם, דְּבוֹרָה!

הַנַּעֲרָה הֶחֱרִישָׁה.

– אִמְרִי לְאִישֵׁךְ “צֵאתְךָ לְשָׁלוֹם, וִיהִי רָצוֹן, שֶׁיִּגְדַּל חִשְׁקְךָ בַתּוֹרָה” – לִמְּדָה אוֹתָהּ הֶחָמוֹת.

– צֵאתְךָ לְשָׁלוֹם, וִיהִי רָצוֹן, שֶׁיִּגְדַּל חִשְׁקְךָ בַּתּוֹרָה – עָנְתָה הַנַּעֲרָה אַחֲרֵי חֲמוֹתָהּ.

כְּמוֹ אָז, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, בְּהִנָּשְׂאָם זֶה לְזוֹ, בּוֹשׁוּ הַיְלָדִים מֵהִסְתַּכֵּל זֶה בִּפְנֵי זוֹ.

שְׁלֹמֹה’לִי חָפֵץ כְּבָר לָגֶשֶׁת אֶל הַקָּרוֹן, אַךְ בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן לֹא יָכְלָה הָאֵם לְהִתְאַפֵּק, נָפְלָה עַל בְּנָהּ יְחִידָהּ, שָׁפְכָה עָלָיו אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ וּנְשִׁיקוֹתֶיהָ: “אֱלֹהִים יְהִי מַחֲסֶה לְךָ כָּל הַזְּמָן, שֶׁלֹּא אֶרְאֶךָּ” – וְאַחֲרֶיהָ הַשִּׁפְחָה הַקּוֹזָקִית. רַק עֵינֵי הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה כְבוּשׁוֹת הָיוּ בַקַּרְקַע בְּכֹבֶד רֹאשׁ.

– יוֹכֶבֶד – הִזְכִּיר לָהּ מֶנְדֵּל – אֱלֹהִים זִכָּה אוֹתָךְ לִשְׁלֹחַ אֶת בְּנֵךְ אֶל יְשִׁיבָה שֶׁל לוֹמְדִים וּגְאוֹנִים, וְאַתְּ בּוֹכִיָּה?

– בִּזְכוּת אֱלֹהִים – מָחֲתָה הָאֵם אֶת דִּמְעוֹתֶיהָ בַּסִנָּר.

שְׁלֹמֹה’לִי נִגֵּב בְּשַׁרְווּלוֹ אֶת נְשִׁיקַת אִמּוֹ מֵעַל לֶחְיוֹ וְקָפַץ אֶל הַקָּרוֹן:

"בְּרֶגֶל יְמָנִית,

בְּדֶרֶךְ נְכוֹנָה,

מְקוֹם רוּחוֹת־רָעוֹת לֹא תִּשְׁכּוֹנָה,

אַךְ חֶסֶד וָטוֹב

וְשַׁלְוַת עַד –

בֵּרְכָה אוֹתוֹ אִמּוֹ.

לְאַט לְאַט עָבַר הַקָּרוֹן אֶת הָעֲיָרָה הַנִּרְדֶּמֶת וַיֵּצֵא אֶל בֵּין שַׁדְמוֹת הָאֲצִילִים. אֲלוּמּוֹת הַבָּר הַקְּצוּרוֹת הַמּוּנָחוֹת בַּשָּׂדֶה מוּפָזוֹת הָיוּ¹¹⁷ בַשֶּׁמֶשׁ. הַדְּשָׁאִים – רְטֻבִּים מִטַּל בֹּקֶר, וּבֶחָלָל הַזַּךְ וְהָרַעֲנָן הִסְתַּלְסְלוּ וְעָלוּ עַנְנֵי־עָשָׁן קְטַנִּים מִגַּגּוֹת הַתֶּבֶן שֶׁל הָאִכָּרִים; הֵם עָשׂוּ אֶת כָּל הָאָרֶץ מִסָּבִיב – קְרוֹבָה וַחֲבִיבָה לַלֵּב. אַךְ בָּהּ בְּמִדָּה, שֶׁהִרְחִיקוּ לִנְסֹעַ, וְהַשֶּׁמֶשׁ חִמְּמָה אֶת הַיּוֹם הַמְּמַשְׁמֵשׁ וּבָא – הִתְמָעֲטוּ שַׁדְמוֹת־נִיר, וְהַתֵּבֵל הִשְׁתַּפְּכָה וְהָיְתָה לְאֵין־סוֹף אֶחָד. קְרוֹנוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל תָּעָה בְיַם הַדֶּשֶׁא, הָרָם וְהָרֵיחָנִי, וּבֵין הַפְּרָחִים הַמְּגֻוָּנִים – בְּלִי כָל נָתִיב וְאֹרַח. בְּכָל אֲשֶׁר הִגִּיעָה הָעַיִן, נִרְאָה עוֹלָם־יָהּ בְּלִבְלוּבוֹ. רַק לִפְעָמִים עַל הַגִּבְעָה הִתְכַּנְּסָה חֹרְשָׁה שֶׁל עֲרָבוֹת¹¹⁸ צְעִירוֹת וּלְבָנוֹת, אִילָנוֹת, שֶׁעַנְפֵיהֶם הָעֲדִינִים הִשְׂתָּרְגוּ¹¹⁹ לְמִקְלַעַת־אֶרֶג דַּקָּה וּמִבַּעַד הָאֶרֶג הֵצִיצוּ עָבִים קְטַנּוֹת, צְחוֹרוֹת וּבוֹדְדוֹת, הַשָּׁטוֹת כְּעֵדֶר־צֹאן בְּאֵין־סוֹף הָרָקִיעַ. פֹּה וְשָׁם פֵּרְשׂוּ הָאִילָנוֹת אֶת צִלָּם עַל חֵלֶק־שָׂדֶה, וְהַיֶּרֶק מִבֵּין אֹפֶל־הַצֵּל הִבְלִיט עוֹד יוֹתַר אֶת הַשְּׁדֵמָה הַבְּהִירָה. וּזְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם הֵצִיצוּ פִרְגֵי־בָּר אֲדֻמִּים וְלָהֲטוּ בַהֲדַר הַשָּׁמֶשׁ. כָּכָה שִׂחֲקָּה הָעֲרָבָה בְּאוֹר כָּל פְּרָחֶיהָ וַעֲשָׂבֶיהָ וּבִשְׁלַל־צִבְעֵיהֶם¹²⁰, אֲשֶׁר לֹא נוֹעֲדוּ לְאִישׁ, רַק לָהּ לְעַצְמָהּ וְלֵאלֹהִים יוֹצְרָהּ…

הַמִּשְׁעוֹל הַצַּר, שֶׁהוֹבִיל בְּשִׁפּוּעַ מִן הָעֲיָרָה אֶל הָעֵמֶק, מוּצָף הָיָה יַם־עֵשֶׂב, וְלֹא הָיָה נִכִּר, לְאָן הוּא מוֹלִיךְ. אָז שִׁלַּח הִלֵּל הָרַכָּב אֶת מוֹסְרוֹת הַסּוּסִים לַחָפְשִׁי, לְמַעַן יָרִיחוּ בְּעַצְמָם בִּנְחִירֵיהֶם אֶת מֵי אוּמָן. הַסּוּסִים זָקְפוּ מִפֶּרֶק לְפֶרֶק אֶת רָאשֵׁיהֶם, הִרְחִיבוּ אֶת נְחִירֵיהֶם הָרְטֻבִּים וְשָׁאֲפוּ רוּחַ בְּקוֹל רָם, וּמִיָּד הִתְעַמְּקוּ עָרְפֵיהֶם בְּסִמְלוֹנוֹתֵיהֶם¹²¹, וּבְיֶתֶר כֹּחַ הֵחֵלּוּ לָרוּץ בְּלֶב הָעֲרָבָה.

 

פרק שביעי: בְּלֶב הָעֲרָבָה    🔗

כְּשֶׁנִּכְנַס הַקָּרוֹן לְמַעֲמַקֵּי הָעֲרָבָה, שָׁכַן פַּחַד טָמִיר בְּלֶב הַנּוֹסְעִים. בְּעֵינַיִם דּוֹאֲגוֹת הִסְתַּכְּלוּ זֶה בְזֶה, אִם לֹא תֵרָאֶה מִבֵּין הַדֶּשֶׁא מִצְנֶפֶת־תַּתָּרִי יְרֻקָּה, אִם לֹא יְבַצְבֵּץ מִבֵּין הַשִּׂיחִים כֹּבַע־כְּבָשִׂים שֶׁל קוֹזָק. הָעֲרָבָה עַד אוּמָן הָיְתָה בְחֶזְקַת סַכָּנָה. מֵעֵבֶר הַדְּנְיֶפְּר הָיוּ בָאִים הַקּוֹזָקִים “מֵאַחֲרֵי הַמִּפְתָּן” וְאוֹרְבִים לְסוֹחֲרֵי יִשְׂרָאֵל. גַּם הַתַּתָּרִים בָּאוּ בְּסִירוֹת קַלּוֹת מֵאַרְצָם עַל הַדְּנְיֶּסְטְר, הִתְחַבְּאוּ בֵין הַדְּשָׁאִים וְחִכּוּ לִקְרוֹנוֹת־הַיְּהוּדִים. הֵם לָקְחוּ אֶת הַנּוֹסְעִים בַשְּׁבִי וּמָכְרוּ אוֹתָם בְּשׁוּק הָעֲבָדִים בְּקוּשְׁטָא אוֹ בְאִיזְמִיר, בְּיָדְעָם, כִּי יְהוּדֵי טוּרְקִיָה יִתְּנוּ בַעֲדָם כֹּפֶר רָב.

מִשּׁוּם כָּךְ חָרַד לֶב מֶנְדֵּל, וְהוּא הִבִּיט בְתִקְוָה וְתַנְחוּמִים אֶל חַיִּים אִישׁ־הַדּוֹאַר מְפַלְּטוֹ, שֶׁיָּשַׁב עַל הַדּוּכָן, אַךְ “שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל” הִתְכַּוֵּץ עַל דּוּכָנוֹ, כְּשֶׁחָטְמוֹ תָּקוּעַ בְּחֹרְשַׁת שְׂעָרוֹ וּשְׂפָמוֹ, וְעֵינָיו נִרְאוֹת מִתַּחַת לְגַבֵּיהֶן הַסְּמִיכוֹת, וְהוּא יָשֵׁן שְׁנַת־צַדִּיקִים…

אַךְ לַשָּׁוְא פָחַד מֶנְדֵּל וּבְנֵי־בֵיתוֹ מִפְּנֵי הָעֲרָבָה. אֵין לְךָ שַׁלְוָה בָעוֹלָם כְּשַׁלְוַת עֲרָבָה זוֹ. שְׁלֵוָה הָיְתָה בְמִשְׂחֲקָהּ וּבְקוֹל רִנָּתָהּ, אֲשֶׁר הִשְׁמִיעָה בְעֶצֶם הַיּוֹם, בְּרִבְבוֹת רִבְבוֹת הַצְּלָלִים וְהַגְּוָנִים שֶׁל כָּל דְּשָׁאֶיהָ וּפְרָחֶיהָ, בֵּין הַדְּשָׁאִים רָחֲשׁוּ וְזִמְזְמוּ כָּל מִינֵי דְבוֹרִים וּזְבוּבִים. דּוֹמֶה כְאִלּוּ הֵם אֲבַק אוֹרָה סַסְגּוֹנִי¹²², הָעוֹלֶה מִן הַפְּרָחִים, נִצָּנִים, פּוֹרְחִים וְחַיִּים הִזְדַּוְּגוּ בָאֲוִיר, וְדוֹמֶה כְאִלּוּ כָל מִינֵי שֶׁרֶץ־הָעוֹף עָלוּ מִן הַפְּרָחִים וְהִכּוּ בְסַנְוֵרִים בְּאוֹרָם וְרִבּוּי צִבְעֵיהֶם. הַיּוֹם פָּתַח אֶת צִיצָיו בָּעֲרָבָה, וְהַשֶּׁמֶשׁ לִהֲטָה עַל כָּל גִּבְעוֹל עֵשֶׂב. הָעֲרָבָה הִשְׁכִּירָה בְרֵיחוֹתֶיהָ. נֵטֶף־דְּבַשׁ נָזַל מִפִּרְחֵי־הַדְּבַשׁ הַלְּבָנִים, הִשְּׁקָה עַצְמוֹת כָּל יְצוּר וּמִלְּאַהוּ אֲוִיר מָתֹק, רְווּי תְּנוּמָה וּכְמֵהוּת¹²³.

דַּהֲרַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים הֶחֱרִידָה לִפְעָמִים קְרוֹבוֹת עֲדַת צִפֳּרִים שְׁחוֹרוֹת, שֶׁחָזְרוּ מִסָּבִיב לַקָּרוֹן, עוֹרְרוּ כָּל בְּרִיָּה נִרְדָּמָה מִבֵּין הַדְּשָׁאִים בְּקוֹלוֹתֵיהֶן וּבְמַשַׁק־כַּנְפֵיהֶן. אָז הֵקִיצָה כָּל הָעֲרָבָה, הָעֲרָבָה דִּבְּרָה בִשְׂפַת הַמְּעוֹפֵף וְהַזּוֹחֵל, בִּשְׂפַת הַמְּלַבְלֵב וְהַצּוֹמֵחַ. מִכָּל הַשִּׂיחִים וְהַפְּרָחִים הִתְנַשְּׂאוּ עַנְנֵי שִׁרְצֵי־כָּנָף, שֶׁהֵקִיצוּ לְקוֹל צַעֲקַת הַצִּפֳּרִים, וְלֹא הָיָה יָדוּעַ, הֵיכָן נִגְמָרִים הַפְּרָחִים וְהֵיכָן הַצִּפֳּרִים.

לִפְעָמִים נִתְקַל הַקָּרוֹן בִּבְרֵכַת־מַיִם נֶעְלָמָה, בְּמַעְיָן מַפְתִּיעַ בְּקִלּוּחוֹ בֵין הַדְּשָׁאִים, בְּעוֹף דּוֹרֵס בּוֹדֵד, שֶׁאָרַב לְדָּג אוֹ לְתוֹלַעַת, וְסָבַב מֵעַל לַמַּיִם הַמְּקֻמָּטִים, הָעוֹף הַדּוֹרֵס נִפְחַד מִפְּנֵי פַרְסוֹת הַסּוּסִים וְהִתְנַשֵּׂא לָעֲנָנִים, בְּהַחֲרִידוֹ אֶת כָּל הָעֲרָבָה בְקוֹל זַעֲקָתוֹ. בְּרִיּוֹת לֹא־נִרְאוֹת עָנוּ לִקְרָאתוֹ מִמַּחֲבוֹאָן בְּמַעֲמַקֵּי הַדְּשָׁאִים, כְּאִלּוּ מָסְרוּ זוֹ לְזוֹ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה: נוּסוּ, נוּסוּ, הָאָדָם בָּא לִכְבֹּשׁ אֶת הָעֲרָבָה!…

אַךְ הַנּוֹסְעִים שֶׁלָּנוּ לֹא רָאוּ אֶת כָּל זֶה. טְרוּדִים הָיוּ בְעַצְמָם. הִלֵּל הָעֶגְלוֹן, שֶׁאָכַל חֲתִיכָה הָרְאוּיָה לְהִתְכַּבֵּד¹²⁴ מִן הַכַּרְכֶּשֶׁת¹²⁵ הַמְּמֻלָּאָה שֶׁל סְעוּדַת מְלַוֶּה־מַלְכָּה¹²⁶, אֲשֶׁר נָתְנָה לוֹ יוֹכֶבֶד לַדֶּרֶךְ, הִכְבִּיד קְצָת. רֵיחַ־הַדְּבַשׁ נִמְשַׁךְ אֶל הָעֲצָמוֹת, הַפֶּה נָחַר, וְהָרֵיחוֹת שֶׁעָלוּ מִן הָעֲרָבָה עוֹרְרוּ סְחַרְחֹרֶת־רֹאשׁ וְהִפִּילוּ תְנוּמָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ, בְּשָׁעָה שֶׁהַסּוּסִים בָּעֲרָבָה לֹא הָיוּ זְקוּקִים עוֹד לְמוֹרֵה־דֶּרֶךְ, נִרְדַּם הִלֵּל, אַךְ הַסּוּסִים הִרְגִּישׁוּ עַתָּה אֶת חָטְמוֹ שֶׁל שׁוֹמְרָם, שֶׁנִּשְׁאַר עֵר בְּשָׁעָה שֶׁעֵינוֹ נָמָה שְׁנָתָהּ.

נַחֲרָתוֹ דָבְקָה בְ“שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל”, חַיִּים אִישׁ־הַדּוֹאַר, כִּי כְשֵׁם שֶׁהָיָה הִלֵּל גַּרְגְּרָן¹²⁷ גָּדוֹל, כָּךְ הָיָה חַיִּים שַׁתְיָן גָּדוֹל. “הוּא לֹא יָכֹל לְהַרְאוֹת אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, שֶׁהַקָּהָל הָיָה זָקוּק לָהּ כָּל כָּךְ, אֶלָּא אִם כֵּן הִלְהִיב מִתְּחִלָּה אֶת כַּעֲסוֹ בְיַיִן” (כָּךְ מְסֻפָּר עָלָיו בְּאֹפֶן רִשְׁמִי בְפִנְקֵס זְלוֹצֵ’יב). יְהוּדִי מָתוֹן, בַּעַל אִשָּׁה וּשְׁנֵי בָנִים, לֹא יָכֹל לְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ, לָקַחַת אֶת “הַמַּשְׁחִית” – אֶת הָרוֹבֶה לְיָדוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁתָה מִתְּחִלָּה לְשָׁכְרָה. וּבְשָׁעָה שֶׁשָּׁלְחוּ אוֹתוֹ בְּאֵיזוֹ שְׁלִיחוּת בָּעֲרָבָה אֶל עֲיָרָה אַחֶרֶת, אוֹ לְהָבִיא אֵיזֶה תַּקִּיף לְבֵית־דִּין, אוֹ לְהַלְקוֹת אֶת מִי שֶׁהוּא, אוֹ לְאָסְרוֹ בְחֶדֶר־שֵׁנִי בְשַׁלְשֶׁלֶת, לֹא יָכֹל חַיִּים לְמַלֵּא אֶת שְׁלִיחוּתוֹ, אֶלָּא אִם כֵּן שָׁתָה מִתְּחִלָּה לְשָׁכְרָה. גַּם עַתָּה, קוֹדֶם שֶׁהָלַךְ לְקַבֵּל עָלָיו נְסִיעָה לְלוּבְלִין דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה, הִשְׁקָה אוֹתוֹ מֶנְדֵּל לְשָׁכְרָה, וְכָל הַדֶּרֶךְ הֵעִיר אֶת רוּחַ גְּבוּרָתוֹ בַ“טִפָּה הַמָּרָה”, אֲשֶׁר לָקַח אִתּוֹ מֶנְדֵּל לַדֶּרֶךְ. מִשֶּׁשָּׁתָה הַשּׁוֹמֵר הַיְּהוּדִי מִן הַמַּשְׁקֶה הַמֵּשִׁיב נַפְשׁוֹ שֶׁל הָאָדָם, מִיָּד לָבַשׁ גְּבוּרָה כְשַׂר־גְּדוּד פּוֹלָנִי. וְגַם עַתָּה, בְּשִׁבְתּוֹ בַקָּרוֹן, הֶרְאָה אֶת כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ, בִּתְלוֹתוֹ אֶת רוֹבוֹ עַל כְּתֵפוֹ, כָּךְ, בְּלִי כָל סִבָּה; וּמֶנְדֵּל פָּחַד, בִּרְאוֹתוֹ זֹאת, כִּי יָרֵא, שֶׁמָּא יִירֶה הַמַּשְׁחִית פִּתְאֹם. אַךְ בִּרְאוֹת חַיִּים, כִּי אֵין כָּל צֹרֶךְ בִּגְבוּרָתוֹ, כִּי גַזְלָנִים לֹא יֵרָאוּ, וְכִי רוּחַ־הַגְּבוּרָה, שֶׁעוֹרְרָה שְׁתִיַּת הַיֵּי"שׁ, הוֹלֶכֶת לְאִבּוּד – הִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְשֵׁם נַחֲרָה. נַחֲרָתוֹ, שֶׁנִּשְׁמְעָה מִבֵּין נְחִירָיו הָרְחָבִים, הַבּוֹלְטִים מֵעַל פָּנָיו הַשְּׂעִירִים כִּשְׁתֵּי מִשְׁעָנוֹת מִגַּג שֶׁל תֶּבֶן, דּוֹמָה הָיְתָה לְנַחֲרָה שֶׁל שׁוֹפַר־צַיָּדִים, שֶׁקּוֹלוֹ צָרוּד מֵרוֹב שִׁמּוּשׁ.

מַנְהִיג הַסּוּסִים וְהַשּׁוֹמֵר הִתְנוֹעֲעוּ עַל הַקָּרוֹן, עַד שֶׁנָּפְלוּ זֶה לְתוֹךְ זְרוֹעוֹתָיו שֶׁל זֶה, וּבְחַבְּקָם זֶה אֶת זֶה כִשְׁנֵי רֵעִים נֶאֱמָנִים, צֵרְפוּ אֶת נְגִינוֹת־חָטְמֵיהֶם לְהַרְמוֹנְיָה אַחַת, וְנַחֲרָתָם הֶחֱרִידָה אֶת הָאַרְנָבוֹת מִמַּחֲבוֹאֵיהֶן.

לְעוּמַת זֶה דִבְּרוּ מֶנְדֵּל וְרַ' יוֹנָה גַּם בְּעַד הַיְשֵׁנִים. אַחֲרֵי שֶׁנִּרְגַּע מֶנְדֵּל קְצָת מִפַּחַד הַיְוָנִים, הֵחֵל לְהַבִּיט מִסָּבִיב וּלְהִסְתַּכֵּל בְעוֹלָמוֹ שֶׁל אֱלֹהִים וְרָאָה, מַה גָּדוֹל הוּא וּמַה שּׁוֹמֵם מֵאָדָם, וְהוּא הִתְאַוָּה תַאֲוָה – לִזְרֹעַ עַל פְּנֵי כָל הָעֲרָבָה יִשּׁוּבִי־יִשְׂרָאֵל. כַּמָּה עָרִים וַעֲיָרוֹת יְהוּדִיּוֹת אֶפְשָׁר הָיָה לְהוֹשִׁיב פֹּה עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה, לִבְנוֹת בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְּרָשׁוֹת, מִקְוָאוֹת וִישִׁיבוֹת, וְגַם מִסְחָר. בְּכָל חֹדֶשׁ – יוֹם שׁוּק בְּעִיר חֲדָשָׁה, הַשָּׂדוֹת מְלֵאִים בָּר, וּדְרָכִים כְּבוּשׁוֹת מוֹלִיכוֹת מֵעִיר לְעִיר, וִיהוּדִים נוֹסְעִים בַּדְּרָכִים עִם קְרוֹנוֹת שֶׁל סְחוֹרָה וְעוֹסְקִים בְּמִסְחָר. וְהַתּוֹרָה נְפוֹצָה בְּכָל אוּקְרַיְנָה, כִּי אִם יֵשׁ קֶמַח – יֵשׁ תּוֹרָה. וּמֶנְדֵּל גּוּפוֹ הוּא סוֹחֵר גָּדוֹל וּפַרְנָס שֶׁל כָּל הַיִּשּׁוּב… אֶת הִרְהוּרָיו אֵלֶּה הִרְצָה מֶנְדֵּל לִפְנֵי ר' יוֹנָה.

– גָּדוֹל הוּא עוֹלָמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, ר' יוֹנָה – אָמַר מֶנְדֵּל מִתּוֹךְ גְּנִיחָה – וְהָאָרֶץ, אֲשֶׁר אָנוּ נוֹסְעִים בָּהּ, טוֹבָה הִיא, ר' יוֹנָה, אֲדָמָה שְׁחוֹרָה, וְטִיבָהּ¹²⁸ נִכָּר מִתּוֹךְ גִּדוּל הָעֲשָׂבִים. בַּמָּקוֹם שֶׁאָנוּ נוֹסְעִים, ר' יוֹנָה, יִהְיוּ לְהַבָּא יִשּׁוּבִי־יִשְׂרָאֵל. עֲיָרוֹת יְהוּדִיּוֹת תְּפוּצֶינָה בְּכָל הָאָרֶץ, יְהוּדִים יִסְחֲרוּ, יוֹלִיכוּ סְחוֹרוֹת מֵעִיר לְעִיר, יָקִימוּ יְשִׁיבוֹת, וְהַתּוֹרָה תִהְיֶה מְצוּיָה בְיִשְׂרָאֵל.

רֶגַע אֶחָד הֶחֱרִישׁ ר' יוֹנָה, שָׁמַע אֶת דִּבְרֵי מֶנְדֵּל, אַחֲרֵי כֵן עָנָה: – הָאֲדָמָה טוֹבָה פֹּה וְהָאָרֶץ רַחֲבַת־יָדַיִם, אַךְ אֵין אִישׁ, אֲשֶׁר יַזְכִּיר שֵׁם ה', יְבָרֵךְ בְּרָכָה, יִתְפַּלֵּל עָלֶיהָ. מִשּׁוּם כָּךְ מְלֵאָה הִיא שֵׁדִים וְרוּחוֹת רָעוֹת. וְאַתָּה – כְּסָבוּר אַתָּה, פַּרְנָס, כִּי אֵלֶּה הֵם עוֹפוֹת פְּשׁוּטִים הַמִּתְרוֹצְצִים מִסָּבִיב לַקָּרוֹן, דְּשָׁאִים וּדְבוֹרִים אוֹ תוֹלָעִים פְּשׁוּטִים? כָּל אֵלֶּה – נְשָׁמוֹת הֵן, נְפָשׁוֹת אוֹבְדוֹת, תּוֹעוֹת בֵּין הַיְעָרוֹת, בְּמִדְבָּרִיוֹת, מְצַפּוֹת לְתִקּוּנָן; רָאוּ יְהוּדִים נוֹסְעִים בְּקָרוֹן – מִיָּד הֵן רָצוֹת אַחֲרָיו, רוֹצוֹת לִתְפֹּשׂ מִלָּה אַחַת שֶׁל תּוֹרָה אוֹ בְרָכָה, כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעוּ לְתִקּוּנָן עַל יָדֵנוּ וְיָבֹאוּ לִמְקוֹם מְנוּחָתָן… אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, בְּשָׁעָה שֶׁיָּבוֹאוּ לְכָאן יְהוּדִים וְיִתְיַשְּׁבוּ פֹּה, יִבְנוּ בָתֵּי־כְּנֵסִיּוֹת וּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, יִתְפַּלְּלוּ וִישַׁבְּחוּ לְהַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ – יְגָרְשׁוּ אֶת הָרוּחוֹת הָרָעוֹת, וְהַמָּקוֹם וְהַיִּשּׁוּב יְטֹהָרוּ.

– כְּסָבוּר אַתָּה, ר' יוֹנָה, כִּי כָאן יִהְיֶה מְקוֹם יִשּׁוּב, עֲיָרוֹת וּבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל?

– בְּוַדַּאי וּבְוַדַּאי! וּמַה סַלְקָא דַעְתָּךְ¹²⁹? הַמָּקוֹם הֲרֵי מוּכָן וּמְזֻּמָּן בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל. בְּשָׁעָה שֶׁהַגּוֹיִם הָיוּ מְצָעֲרִים מְאֹד אֶת הַיְּהוּדִים בַּגּוֹלָה, וְהַשְּׁכִינָה¹³⁰, כְּבַיָּכוֹל¹³¹, רָאֲתָה, שֶׁאֵין קֵץ וְאֵין תַּכְלִית וְיֵשׁ חֲשַׁשׁ, שֶׁמָּא תֹאבַד, חָלִילָה, שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל – מִיָּד בָּאָה הִיא, הַשְּׁכִינָה, לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לִטְעֹן אֶת טַעֲנוֹתֶיהָ וְאָמְרָה לוֹ כָךְ: "עַד מָתָי? יוֹנָה, שֶׁשִּׁלַּחְתָּ מִן הַתֵּיבָה בִימֵי הַמַּבּוּל, נָתַתָּ לָהּ עָנָף שֶׁל זַיִת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לָהּ מָקוֹם לְהַצִּיג אֶת כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ עַל הַמַּיִם – וְהִיא לֹא יָכְלָה לִסְבֹּל אֶת מֵי הַמַּבּוּל וְחָזְרָה אֶל הַתֵּיבָה; וְאֶת בָּנַי שִׁלַּחְתָּ מִן הַתֵּיבָה אֶל בֵּין מֵי הַמַּבּוּל וְלֹא בָרָאתָ בִשְׁבִילָם כְּלוּם, מָקוֹם, אֲשֶׁר יָנוּחוּ בוֹ בַגָּלוּת? מִיָּד נָטַּל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא חֵלֶק מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיָה חָבוּי אֶצְלוֹ בַשָּׁמַיִם מִיּוֹם שֶׁחָרֵב בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, הוֹרִידוֹ אַרְצָה וְאָמָר: הֱיֵה מְקוֹם מְנוּחָה לְבָנַי בַּגָּלוּת. מִשּׁוּם כָּךְ שְׁמָהּ פּוֹלִין – פֹּה־לִין, כְּלוֹמַר: פֹּה תָלִין בַּגָּלוּת. מִשּׁוּם כָּךְ אֵין כָּאן לַשָּׂטָן שְׁלִיטָה וְהַתּוֹרָה נְפוֹצָה בְכָל הַמְּדִינָה: בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת, בָּתֵּי־מִדְרָשׁוֹת וִישִׁיבוֹת, תּוֹדָה לַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

– וּמַה יִהְיֶה לְעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ? מַה נַעֲשֶׂה בְּבָתֵּי־הַכְּנֵסִיּוֹת וְהַיִּשּׁוּבִים, שֶׁבָּנִינוּ בְפוֹלִין? – נִזְכַּר פִּתְאֹם מֶנְדֵּל בִּזְלוֹצֵ’יב.

– הָא כֵּיצַד? לְעָתִיד לָבֹא, כְּשֶׁיָּבֹא הַמָּשִׁיחַ, וַדַּאי יַעֲבִיר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת פּוֹלִין עִם כָּל יִשּׁוּבֶיהָ, בָּתֵּי־מִדְרָשֶׁיהָ וִישִׁיבוֹתֶיהָ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וּמַה סַלְקָא דַּעְתָּךְ?

מֶנְדֵּל נִרְגָּע לְגַמְרֵי, לֹא רַק בִּשְׁבִיל זְלוֹצֵ’יב שֶׁלּוֹ, כִּי אִם בִּשְׁבִיל כָּל פּוֹלִין, שֶׁלֹּא יָכוֹל מֶנְדֵּל לְיַשֵּׁב¹³² בְּמֹחוֹ, מַה יִהְיֶה בָהּ, לִכְשֶׁיָּבֹא מָשִׁיחַ.

וְאַחַר שֶׁשָּׁבַר מֶנְדֵּל אֶת רַעֲבוֹנוֹ הָרוּחָנִי, הֵחֵל לַהֲצִיקוֹ רַעֲבוֹנוֹ הַגּוּפָנִי. הַנַּעַר הִלֵּל עָזַר לְזִכְרוֹנוֹ בְּמֶבָּטָיו הַמִּתְחַנְּנִים וְיִשְׂרָאֵל הַשּׁוֹמֵר גֵּרֵד אֶת קָדְקָדוֹ, זְקָנוֹ וּפֵאוֹתָיו כָּל זְמַן שֶׁדִּבֵּר הַמַּגִּיד, וַאֲוִיר הָעֲרָבָה גֵרָה. מִיָּד מָצְאוּ מַעְיָן וְעָמְדוּ לִטּוֹל יְדֵיהֶם.

גְּבִינוֹתֶיהָ הַשַּׁמְנוּנִיּוֹת וְהַיְבֵשׁוֹת שֶׁל יוֹכֶבֶד, הַצְּנוֹן הַשָּׁחוֹר וְהַיֵּי"שׁ הֶחָרִיף הֵשִׁיבוּ אֶת הַגּוּף, כְּשֵׁם שֶׁדִּבְרֵי ר' יוֹנָה הֶחֱיוּ אֶת הַנֶּפֶשׁ. וְאַחֲרֵי שֶׁהִשְׂבִּיעוּ אֶת גּוּפָם וְאֶת נַפְשָׁם, הִפְקִידוּ כֻּלָּם אֶת עַצְמָם בִּידֵי הַשֵּׁנָה וְנָתְנוּ לַסּוּסִים לִמְצֹא אֶת הַדֶּרֶךְ בְּעַצְמָם עַד אוּמָן. וְהַסּוּסִים חָשׁוּ אֶת רֵיחַ הַיַּעַר הָאוּמָנִי מִתּוֹךְ הָעֲרָבָה, וּבְשָׁעָה שֶׁהַחַלָּה הַחַמָּה לִשְׁקֹעַ וְעָרְבָה שָׁמַיִם וַעֲרָבָה בְלֶהָבָה אֲדַמְדֶּמֶת אַחַת – הִתְבַּלֵּט בִּקְצֵה הָאֹפֶק שְׁחוֹר הַיַּעַר הָאוּמָנִי, וְיַחַד עִם הָעֶרֶב הַשּׁוֹקֵט הִגִּיעוּ לִפְנֵי שַׁעַר אוּמָן.

 

פרק שמיני: אֲסֵפַת הַפַּרְנָסִים    🔗

בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים הִגִּיעַ קְרוֹנוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל עַד לָאַכְסַנְיָה שֶׁל בָּרוּךְ הַמּוֹזֵג בִּרְחוֹב הַיְּהוּדִים שֶׁבְּנֵמִירוֹב. הִלֵּל מָצָא אֶת מְבוֹא הָאַכְסַנְיָה מָלֵא קְרוֹנוֹת וַעֲגָלוֹת.

– הֵי, פַּנּוּ מָקוֹם לְפַרְנָסָהּ שֶׁל זְלוֹצֵ’יב! הַטֵּה הַצִּדָּה, בָּחוּר מְצוֹרָע, מַכּוֹת מִצְרַיִם יָחוּלוּ עַל רֹאשְׁךָ! פַּנּוּ מָקוֹם, פַּרְנָסָהּ שֶׁל זְלוֹצֵ’יב נוֹסֵעַ, הַשְׁמַעְתֶּם? – צָעַק מַנְהִיג הַסּוּסִים.

– אַל תִּצְעַק כָּכָה, מְשָׁרְתוֹ שֶׁל “מֶלֶךְ אֶבְיוֹן”! מַדְוֵי¹³³ מִצְרַיִם וְקִלְלוֹת הַתּוֹכֵחָה¹³⁴ – עַל רֹאשְׁךָ יָשׁוּבוּ. ר' זְכַרְיָה סוֹבֵילַנְקוֹ, פַּרְנָסָהּ שֶׁל צֵ’יהִירִין, וַהֲרֵי קְרוֹנוֹ. תְּנוּ כָבוֹד לוֹ! – צָעֲקוּ מִן הַקָּרוֹן הַשֵּׁנִי.

בְּשָׁמְעוֹ שֶׁל מִי הוּא הַקָּרוֹן הַשֵּׁנִי, צִוָּה מֶנְדֵּל לְנַעַר־הַסּוּסִים לַעֲמֹד, יָרַד בְּעַצְמוֹ מֵעַל הַקָּרוֹן וְנִגַּשׁ אֶל הַקָּרוֹן הַשֵּׁנִי:

– כְּלוּם ר' זְכַרְיָה כַאן?

– הֵן. הוּא בָא עִם ר' יַעֲקֹב אָחִיו, הֵם נוֹסְעִים לְלוּבְלִין אֶל יוֹם־הַשּׁוּק, וַהֲרֵי הֵם הִתְעַכְּבוּ אֵצֶל ר' יְחִיאֵל־מִיכַל, רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה. הוּא בְעַצְמוֹ צִוָּה לַעֲמֹד פֹּה עִם הַקָּרוֹן הַלָּיְלָה.

ר' זְכַרְיָה, פַּרְנֵס צֵ’יהִירִין, נָסַע בְּאַרְבָּעָה סוּסִים רְתוּמִים, כְּדֶרֶךְ הַשָּׂרִים הַגְּדוֹלִים, וּקְרוֹנוֹ הָיָה מְרֻוָּח, מָלֵא כָרִים וּכְסָתוֹת, וְהוּא תָפַס אֶת כָּל הַמָּבוֹא. מֶנְדֵּל צִוָּה לְנַעֲרוֹ לַעֲמֹד מִן הַצַּד, לְהַכְנִיס אֶת סוּסָיו אֶל הָאֻרְוָה וּלְהַאֲכִילָם יָפֶה יָפֶה. הוּא בְעַצְמוֹ נִכְנַס אֶל הָאַכְסַנְיָה, אֲשֶׁר שָׁמָּה הֵבִיאוּ הַנַּעַר וְהַשּׁוֹמֵר אֶת הַחֲבִילוֹת וְהַכָּרִים. מֶנְדֵּל לָבַשׁ אֶת קַפּוֹטָתוֹ הַחֲדָשָׁה, קִשֵּׁט אֶת שְׁלֹמֹה’לִי נַעֲרוֹ וַיֵּרֶד לְהוֹדִיעַ אֶת בִּיאָתוֹ לְרֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, ר' יְחִיאֵל־מִיכַל, הָרַב שֶׁל נֵמִירוֹב.

בַּחֲדַר בֵּית־הַדִּין שֶׁל הָרַב יְחִיאֵל־מִיכַל מָצָא מֶנְדֵּל אֶת הַפַּרְנָסִים מֵאוּמָן וּמִקָּרָסוּן, אֶת שְׁנֵי הָאַחִים ר' זְכַרְיָה וְר' יַעֲקֹב סוֹבֵילַנְקוֹ מִצֵּ’יהִירִין וְאֶת הַפַּרְנָסִים וּבַעֲלֵי־הַבָּתִּים הַנִּכְבָּדִים מִן הָעִיר נֵמִירוֹב, שֶׁבָּאוּ לְקַדֵּם אֶת פְּנֵיהֶם שֶׁל הַפַּרְנָסִים מִן הַחוּץ. ר' יְחִיאֵל־מִיכַל לֹא הָיָה פֹה. הוּא יָשַׁב עוֹד בַּיְשִׁיבָה, אֲשֶׁר שָׁם לָמַד אֶת שִׁעוּרוֹ לִפְנֵי הַתַּלְמִידִים. וְהַשַּׁמָּשִׁים כִּבְּדוּ לְפִי־שָׁעָה אֶת הַפַּרְנָסִים בְּדוּבְשָׁנִים וּבְיַי"שׁ אָדֹם מִטַּעַם הָרַבָּנִית.

ר' זְכַרְיָה סוֹבֵילַנְקוֹ, פַּרְנֵס צֵ’יהִירִין, יָשַׁב מִתּוֹךְ הַרְחָבַת־הַדַּעַת עַל אִצְטְבָא שֶׁל עֵץ. בֵּית סוֹבֵילַנְקוֹ חָשְׁבוּ אֶת עַצְמָם לְתַקִּיפִים גְּדוֹלִים, בְּיִחוּד ר' זְכַרְיָה, שֶׁהָיָה חָשׁוּב גָּדוֹל בְּבֵית הַשַּׂר (חֹרוּנְזִ’י), קוֹנֵיץ־פּוֹלְסְקִי, שֶׁל צֵ’יהִירִין, הוּא גַּם שָׂרָהּ שֶׁל זְלוֹצֵ’יב, וּמֶנְדֵּל נִמְצָא תַחַת מֶמְשַׁלְתּוֹ. מֶנְדֵּל רָחַשׁ יִרְאַת־הַכָּבוֹד לִזְכַרְיָה, שֶׁהָיָה פַרְנָס זָקֵן מִמֶּנּוּ. מֶנְדֵּל יָדַע, כִּי לֹא כָל כָּךְ בְּנָקֵל יִתְּנוּ לוֹ מַהְלְכִים בֵּין הַפַּרְנָסִים הָאֵלֶּה, וְהוּא פָחַד קְצָת בְּלִבּוֹ. הוּא הִסְתַּכֵּל מִתּוֹךְ רַחֲשֵׁי־כָבוֹד בְּר' זְכַרְיָה, שֶׁיָּשַׁב וּזְקָנוֹ הָאָרֹךְ וְהַצָּהֹב יוֹרֵד לוֹ עַל חָזֵהוּ וְעֵינָיו מְסֻתָּרוֹת מִתַּחַת לְרִיסֵיהֶן הַמְּדֻבְלָלִים¹³⁵ וְהַצְּהֻבִּים. וּפָנָיו, אַף שֶׁהָיוּ שְׁזוּפֵי־שֶׁמֶשׁ, מְלֵאִים הָיוּ בֶהָרוֹת־קַיִץ¹³⁶ צְהֻבּוֹת, שֶׁנִּרְאוּ כְאִיִּים תּוֹךְ יַם צָהֹב גָּדוֹל. ר' זְכַרְיָה לֹא פָנָה כְלָל לְהַבִּיט. הוּא לֹא הִרְגִּישׁ בְּפַרְנַס זְלוֹצֵ’יב הֶחָדָשׁ.

– שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם, פַּרְנֵס זְלוֹצֵ’יב – נָתַן ר'

שָׁלוֹם־יַעֲקֹב, פַרְנָס הַגָּלִיל שֶׁל נֵמִירוֹב, שָׁלוֹם לְמֶנְדֵּל.

– עֲלֵיכֶם שָׁלוֹם.

– מַה נִשְׁמַע בִּזְלוֹצֵ’יב? אוֹמְרִים, שֶׁזְּלוֹצֵ’יב גָּדְלָה לְעִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל, עוֹד מְעַט וְתִהְיֶה גְדוֹלָה כְצֵ’יהִירִין – אָמַר פַּרְנֵס נֵמִירוֹב, בְּחָפְצוֹ לַעֲקֹץ אֶת זְכַרְיָה הַגָּדוֹל.

– בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, יִשּׁוּבֵנוּ הוֹלֵךְ וְגָדֵל.

זְכַרְיָה הֵרִים אֶת גַּבּוֹת־עֵינָיו הַגְבֹהוֹת וְהַצְּהֻבּוֹת וְהִבִּיט מִסָּבִיב. הוּא הֵבִין אֶת הָעֲקִיצָה, שֶׁהִתְכַּוֵּן שָׁלוֹם־יַעֲקֹב, פַרְנֵס נֵמִירוֹב, לְעָקְצוֹ, בְּהַשְׁווֹתוֹ אֶת הַכְּפָר זְלוֹצֵ’יב לִקְהִלַּת צֵ’יהִירִין, שֶׁהָיְתָה יִשּׁוּב גָּדוֹל וְקָבוּעַ מִכְּבָר. אַךְ לֹא קַל כָּל כָּךְ לְהַחֲרִיד אֶת ר' זְכַרְיָה מִשַּׁלְוָתוֹ. רַק פַּעַם אַחַת הֵרִים אֶת עַפְעַפָּיו וּמִיָּד הוֹרִידָם שׁוּב.

בֵּין הַפָּרִיץ מִצֵ’יהִירִין, הַחֹרוּנְזִ’י קוֹנֵיץ־פּוֹלְסְקִי וּבֵין הַפָּרִיץ מִנֵמִירוֹב, הַנָּסִיךְ וִישְׁנְיוֵיצְקִי, הָיְתָה מַחְלֹקֶת תְּמִידִית בִּדְבַר הַשִּׁלְטוֹן בְּאוּקְרַיְנָה. הַמַּחְלֹקֶת לֹא עָבְרָה בְלִי רֹשֶׁם עַל הַיְּהוּדִים שֶׁל שְׁנֵי הַפָּרִיצִים הַלָּלוּ. אַךְ בְּיִחוּד הִשְׁתַּקְּפָה מַחְלֹקֶת זוֹ בְפַרְנְסֵיהֶן שֶׁל שְׁתֵּי הֶעָרִים, הֵם הַשְּׁתַּדְלָנִים בְּעַד הַיְּהוּדִים לִפְנֵי הַפָּרִיצִים. הַפַּרְנָסִים הִכְנִיסוּ עַצְמָם בְּהִתְלַהֲבוּת מְרֻבָּה כָּל כָּךְ בַּמַּחְלֹקֶת שֶׁל הַפָּרִיצִים, עַד שֶׁעָשׂוּ אוֹתָהּ לָעִנְיָן שֶׁלָּהֶם. הֵם הִתְגָּאוּ בְּעָשְׁרוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ וּבְרֹב נְכָסָיו, וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּפְגְּשׁוּ שְׁנֵי הַפַּרְנָסִים שֶׁל שְׁנֵי הַפָּרִיצִים, מִיָּד הִתְלַקְּחָה בֵּינֵיהֶם הַמַּחְלֹקֶת שֶׁל הַפָּרִיצִים.

– כִּי מָה הִיא לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר צֵ’יהִירִין – קְהִלָּה גְדוֹלָה שֶׁל כַּפְרִיִּים. זְלוֹצֵ’יב תִּגְדַּל מִמֶּנָּה, בְּעֶזְרַת ה' – שׁוּב עָקַץ ר' שָׁלוֹם־יַעֲקֹב אֶת זְכַרְיָה.

זֹאת לֹא יָכֹל זְכַרְיָה לִנְשׂוֹא עוֹד. הוּא, הֶחָשׁוּב הָרִאשׁוֹן בְּבֵית הַחֹרוּנְזִ’י, וְזֶה מִתְיַעֵץ עִמּוֹ בְכָל עֲסָקָיו, וּמָה הִיא זְלוֹצֵ’יב – וּמָה הוּא מֶנְדֵּל בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ? הוּא הֵרִים שׁוּב אֶת גַּבּוֹת עֵינָיו וּפָנָה לְמֶנְדֵּל:

– זֶה הוּא מֶנְדֵּל מִזְּלוֹצֵ’יב, שֶׁקִּבֵּל רְשׁוּת לְבִנְיַן בֵּית־הַכְּנֶסֶת. הַחֹרוּנְזִ’י סִפֵּר לִי זֹאת, שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם! – הוֹשִׁיט ר' זְכַרְיָה לוֹ אֶת יָדוֹ מֵרָחוֹק, בְּהִשָּׁאֲרוֹ יוֹשֵׁב עַל מְקוֹמוֹ, בְּרֹאשׁ הַמְסֻבִּים, על הָאִצְטְבָא שֶׁל עֵץ.

– וּמִי הוּא, הַבָּחוּר הַלָּז? – שָׁאַל ר' זְכַרְיָה עַל שְׁלֹמֹה.

– בְּנִי הוּא, אַבְרֵךְ הוּא, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ, נוֹסֵעַ הוּא לְלוּבְלִין, לַיְשִׁיבָה.

– לְלוּבְלִין? הַמְעַטּוֹת הֵן הַיְשִׁיבוֹת כָאן, בְּפוֹדוֹלְיָה, בִּקְרֵמֵנִיץ, בִּלְבוּב, וְכָאן, אֵצֶל ר' יְחִיאֵל־מִיכַל בַּגָּלִיל שֶׁלָּנוּ. כְּלוּם הוּא לַמְדָּן גָּדוֹל כָּל כָּךְ, הָאַבְרֵךְ שֶׁלְּךָ מִזְּלוֹצֵ’יב, שֶׁאֵינְךָ מוֹצֵא בִשְׁבִילוֹ יְשִׁיבָה בְּכָל פּוֹדוֹלְיָה, וְאַתָּה מוּכְרָח לְהוֹלִיכוֹ לְמֵרָחוֹק עַד לוּבְלִין?

– חוֹתְנוֹ הָרַב נָתַן לוֹ כְתָבִים לְמוֹרֵנוּ ר' נַפְתָּלִי כּ"ץ, הָרַב מִלּוּבְלִין. כִּשְׁרוֹנוֹתָיו שֶׁל הַנַּעַר טוֹבִים – הִתְנַצֵּל¹³⁷ ר' מֶנְדֵּל – אַגַּב רוֹצֶה אֲנִי, שֶׁהָאַבְרֵךְ יִלְמַד גַּם דִּבְרֵי חוֹל, חֶשְׁבּוֹן, וּלְדַבֵּר עִם הַשָּׂרִים, כִּי זְלוֹצֵ’יב הוֹלֶכֶת וּגְדֵלָה, בְּעֶזְרַת־הַשֵּׁם, וְדָרוּשׁ יִהְיֶה לָנוּ שְׁתַדְלָן הַיּוֹדֵעַ לָשׁוֹן פּוֹלָנִית.

הַדְּבָרִים הָאַחֲרוֹנִים הִרְגִּיזוּ עוֹד יוֹתֵר אֶת זְכַרְיָה, הוּא קָרָא בְכָעַס:

– עִם הַכַּפְרִיִּים שֶׁל זְלוֹצֵ’יב יוּכַל גַּם כֵּן לִלְמֹד פּוֹלָנִית.

מֶנְדֵּל שָׁתַק בְּעַנְוְתָנוּת, בְּכַבְּדוֹ אֶת הַפַּרְנָס הַזָּקֵן, אַךְ שָׁלוֹם־יַעֲקֹב לֹא יָכֹל כַּלְכֵּל¹³⁸ עוֹד.

– מַה דַעְתּוֹ שֶׁל הַפַּרְנָס מִצֵּ’יהִירִין, כִּי רַק הוּא לְבַדּוֹ קִבֵּל רְשׁוּת מֵאֵת הַוַּעַד לִהְיוֹת שְׁתַדְלָן? טוֹב מְאֹד אַתָּה עוֹשֶׂה, ר' מֶנְדֵּל, בְּשָׁלְחֲךָ אֶת הָאַבְרֵךְ שֶׁלְּךָ לְלוּבְלִין – הִרְגִּיעַ ר' שָׁלוֹם־יַעֲקֹב אֶת מֶנְדֵּל – נְחוּצִים לָנוּ בִמְקוֹמוֹתֵינוּ פַּרְנָסִים כְּשֵׁרִים, עוֹסְקִים בְּצָרְכֵי צִבּוּר בֶּאֱמוּנָה, לֹא כְאוֹתָם שֶׁמְּסִירִים אֶת הַמַּרְגָּלִיוֹת מֵעַל הַפָּרֹכֶת, מַנִּיחִים אוֹתָן עַל דּוּבְשָׁנִים וְשׁוֹלְחִים לַפָּרִיץ דּוֹרוֹן, לָשֵׂאת חֵן בְּעֵינָיו.

– אָחִי לֹא נָטַל, חָלִילָה, אֶת הַמַּרְגָּלִיוֹת לְעַצְמוֹ – לִמֵּד ר' יַעֲקֹב סוֹבֵילַנְקוֹ זְכוּת עַל אָחִיו – הַפַּרְנָס מִצֵּ’יהִירִין פֵּרַק אֶת הַמַּרְגָּלִיוֹת מֵעַל נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וְשָׁלַח דּוֹרוֹן יָקָר לַפָּרִיץ, חֹרוּנְזִ’י קוֹנֵיץ־פּוֹלְסְקִי, אֲשֶׁר בְּצֵל חַסְדּוֹ אָנוּ חוֹסִים, לְיוֹם חֲתוּנָתוֹ עִם הַגְּרָפִית זַמּוֹיִסְקִי.

– בְּוַדַּאי, בְּשָׁעָה שֶׁעָנִי מִתְחַתֵּן בְּמִשְׁפַּחַת הַזַּמּוֹיְסְקִים, הֲרֵי הוּא מוּכְרָח לָבֹא אֶל הַיְּהוּדִים בַּעֲיָרוֹת וּלְבַקֵּשׁ מֵהֶם “דְּמֵי חֲתוּנָה”. מָה הוּא – כְּלוּם וִישְׁנְיֹוֵיצְקִי הוּא? הַוִּישְׁנְיֹוֵיצְקִים אֵינָם זְקוּקִים לְמַרְגָּלִיוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּשְׁעַת חֲתוּנָתָם.

ר' זְכַרְיָה יָכֹל לָשֵׂאת אֶת חֶרְפָּתוֹ, אֲבָל לָשֵׂאת אֶת עֶלְבּוֹנוֹ שֶׁל הַפָּרִיץ לֹא יָכֹל.

– פַּרְנַס נֵמִירוֹב, מְשַׂחֵק אַתָּה מִשְׂחָק מְסֻכָּן, מַעֲלִיב אַתָּה אֶת הַחֹרוּנְזִ’י.

– וְאִם הֵן, מָה בְּכָךְ? כְּלוּם אֲנִי מְפַחֵד מִפְּנֵי הַחֹרוּנְזִ’י שֶׁלְּךָ? מָה, כְּלוּם תְּשִׂימֵנִי בְּבֵית הַמַּאֲסָר, כְּמוֹ שֶׁשַּׂמְתָּ אֶת שַׂר־הַמֵּאָה חֲמֶלְנִיצְקִי? חַיִּים אָנוּ כָּאן, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, בְּצִּלּוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ וִישְׁנְיֹוֵיצְקִי, שֶׁהוּא מוֹשֵׁל חֶסֶד, וְאֵינִי יְרֵא כְּלָל מִפְּנֵי הַפָּרִיץ שֶׁלְּךָ, פַּרְנַס צֵ’יהִירִין.

מִי יוֹדֵעַ, בַּמָּה הָיְתָה נִגְמֶרֶת הַקְּטָטָה, אִלְמָלֵא פָּתַח הַשַּׁמָּשׁ פִתְאֹם אֶת הַדֶּלֶת וּבִשֵּׂר:

– ר' יְחִיאֵל־מִיכַל בָּא.

כֻּלָּם קָמוּ מִמְּקוֹמוֹתֵיהֶם. ר' יְחִיאֵל־מִיכַל הָיָה עוֹד צָעִיר לְיָמִים, וּכְבָר יָצָא שְׁמוֹ לַתְּהִלָּה בְּכָל פּוֹדוֹלְיָה וּוֹלִינְיָה בְּתוֹר גְּאוֹן אוּקְרַיְנָה. הַכֹּל רָחֲשׁוּ לוֹ כָבוֹד. הָרַב נִכְנַס מִתְּחִלָּה אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, הוֹצִיא מִשָּׁם אֶת אִמּוֹ הַזְּקֵנָה וְהוֹשִׁיב אוֹתָהּ בְּרֹאשׁ הַמְּסֻּבִּים עַל הַכּוּרְסָה, אֵצֶל הַשֻּׁלְחָן; הוּא בְעַצְמוֹ יָשַׁב עַל יָדָהּ, עַל כִּסֵּא קָטָן, וְהִצִּיג לִפְנֵי אִמּוֹ אֶת הַפַּרְנָסִים וְאֶת הָאֲנָשִׁים הַמְּכֻבָּדִים. כָּל הָעֵת שִׁמֵּשׁ אֶת אִמּוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְרוֹב יְקָר.

הָרַב שָׁאַל אֶת הַפַּרְנָסִים, מַה נִשְׁמַע בִּמְקוֹמוֹתֵיהֶם, כֵּיצַד הוֹלְכִים וּגְדֵלִים הַיִּשּׁוּבִים, וּמַה שְׁלוֹם הַתּוֹרָה אֶצְלָם. בְּשָׁמְעוֹ מִפִּי מֶנְדֵּל, כִּי מוֹלִיךְ הוּא אֶת בְּנוֹ אֶל הַיְשִׁיבָה שֶׁבְּלוּבְלִין, שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה, עַל שֶׁזָּכְתָה זְלוֹצֵ’יב לִשְׁלֹחַ תַּלְמִיד אֶל הַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּלוּבְלִין. הוּא חָקַר אֶת שְׁלֹמֹה’לִי בְלִמּוּדוֹ, וּשְׁלֹמֹה’לִי עָנָה תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר. וְהוּא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי הָרָב, וְזֶה צִוָּה לַשַּׁמָּשׁ לָתֵת לוֹ דוּבְשָׁן, וּמֶנְדֵּל נָגַב אֶת עֵינָיו מֵרֹב שִׂמְחָה.

– מָרָא דְאַתְרָא¹³⁹ שֶׁלָּכֶם כּוֹתֵב לִי, שֶׁאֶשְׁלַח לוֹ בַחוּרִים מִישִׁיבָתִי לִזְלוֹצֵ’יב לְלַמֵּד תּוֹרָה אֶת הַנְּעָרִים. אַנְשֵׁי הָעִיר יִתְּנוּ לָהֶם אֹכֶל וּמָלוֹן. תּוֹדָה לְהַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ, הַתּוֹרָה הוֹלֶכֶת וּנְפוֹצָה בְּכָל מוֹשְׁבוֹת הַיְּהוּדִים, גַּם בְּעַרְבַת־צִיָּה – פּוֹנֶה הוּא אֶל אִמּוֹ.

הָאִשָּׁה הַזְּקֵנָה הִרְכִּינָה אֶת הַהִינוּמָה שֶׁל שַׁבָּת הַגְּבֹהָה שֶׁלָּהּ, הַמְּעֻטֶּרֶת סַלְסִלָּה לְבָנָה, אֲשֶׁר חָבְשָׁה לִכְבוֹד הַפַּרְנָסִים, וְלָחֲשָׁה לִבְנָהּ:

– כַּבֵּד, בְּנִי, אֶת הַפַּרְנָסִים בְּדוּבְשָׁנִים וּבְיַי"שׁ.

הָרַב קָם בְּעַצְמוֹ לְקַיֵּם אֶת שְׁלִיחוּת אִמּוֹ וּמָזַג יַי"שׁ לַפַּרְנָסִים.

– וְכֵיצַד חַיִּים אַתֶּם עִם שְׁכֵנֵיכֶם – בְּשָׁלוֹם? הֲרֵי חַיִּים אַתֶּם בֵּין שְׁדֵמוֹת חֲשׂוּפוֹת¹⁴⁰.

– עַד כַּמָּה שֶׁיֵּשׁ בִּיכָלְתֵּנוּ, מִתְאַמְּצִים אָנוּ לִחְיוֹת עִמָּהֶם בְשָׁלוֹם. הָאֲצִילִים אֵינָם בָּאִים כָּל הַשָּׁנָה – חַיִּים אָנוּ רַק בֵּין הַיְוָנִים. הֵם – שְׁכֵנֵינוּ, וְאָנוּ מִתְאַמְּצִים לִחְיוֹת עִמָּהֶם בְשָׁלוֹם. כַּמָּה פְעָמִים אֵין הֵם פּוֹרְעִים¹⁴¹ לָנוּ אֶת מַס בָּתֵּי־הַכְּנִיסָה, שֶׁהֵטִילוּ כְמָרֵי־פּוֹלִין עֲלֵיהֶם, הֵם חוֹשְׁבִים זֹאת לִפְחִיתוּת־הַכָּבוֹד לְעַצְמָם; וְאָנוּ, אֵין אָנוּ גוֹבִים מֵהֶם, אֶלָּא מְאַסְּפִים אָנוּ בֵינֵינוּ אֶת הַמַּס וְאָנוּ פוֹרְעִים בַעֲדָם. הַדָּבָר נוֹדַע לִכְמָרֵי פוֹלִין, וְהֵם הוֹכִיחוּ אוֹתָנוּ קָשָׁה. הֵם מַכְרִיחִים אוֹתָנוּ לִגְבּוֹת אֶת הַמַּס. זֶהוּ מִכְשׁוֹל גָּדוֹל לָנוּ. חוֹשְׁשִׁים אָנוּ, שֶׁמָּא יָרֵעוּ לָנוּ הַיְוָנִים עַל זֹאת. מִשּׁוּם כָּךְ בָּאתִּי לְהָרַב מִנֵּמִירוֹב. דָּבָר טוֹב הָיוּ עוֹשִׂים פַּרְנָסֵי אוּקְרַיְנָה יַחַד עִם הָרַבָּנִים, אִלוּ הָיוּ מִשְׁתַּדְּלִים לְהַטּוֹת אֶת הַוַּעַד הַגָּדוֹל שֶׁבְּלוּבְלִין לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בְעִנְיָן זֶה וּלְהָסִיר אֶת הַמַּס מִן הַיְוָנִים, אוֹ לִפְטוֹר אֶת הַיְהוּדִים מִגְּבִיָּתוֹ, שֶׁאִלְמָלֵא כָךְ, תָּבוֹא, חָלִילָה, תַּקָּלָה גְּדוֹלָה לָנוּ. חַיִּים אָנוּ סָמוּךְ לָעֲרָבָה, וּשְׁמוּעָה שָׁמַעְנוּ, שֶׁהַיְוָנִים רוֹצִים לְהִנָּקֵם מִמֶּנוּ, חָלִילָה, עַל זֶה.

הָרַב גָּנַח וְשָׁתַק דֹּם.

– בִּדְבַר הָעִנְיָן הַזֶּה אֲדַבֵּר אֲנִי – קָרָא ר' שָׁלוֹם־יַעֲקֹב, פַּרְנֵס נֵמִירוֹב – הִנֵּה יוֹשֵׁב כָּאן פַּרְנַס צֵ’יהִירִין, ר' זְכַרְיָה סוֹבֵילַנְקוֹ. פַּרְנַס זְלוֹצֵ’יב, ר' מֶנְדֵּל, יָרֵא לְהַגִּיד מִפְּנֵי שֶׁהוּא נִמְצָא יַחַד עִם פַּרְנַס צֵ’יהִירִין בִּרְשׁוּתוֹ שֶׁל קוֹנֵיץ־פּוֹלְסְקִי, אַךְ אָנוּ כָאן חַיִּים, בָּרוּךְ הַשֵּׁם, בְּצִּלּוֹ שֶׁל הַשַּׂר וִישְׁנְיֹוֵיצְקִי, שֶׁהוּא מוֹשֵׁל חֶסֶד בִּשְׁבִיל כֻּלָּנוּ, וְאֵין אָנוּ יְרֵאִים. חָפֵץ אֲנִי לְהַגִּיד בִּפְנֵי הָרַב מִנֵּמִירוֹב, כִּי שְׁמוּעָה הִגִּיעָה לְאָזְנֵינוּ, שֶׁפַּרְנַס צֵ’יהִירִין, ר' זְכַרְיָה, מַכְבִּיד לַחֲצוֹ עַל הַיְּהוּדִים וְעַל הַיְוָנִים, לְהַבְדִּיל, מֵטִיל הוּא אַרְנוּנִיּוֹת¹⁴² גְּדוֹלוֹת בִּשְׁבִיל מַתָּנוֹת לַשָּׂר. הוּא הִכָּה בַלָּשׁוֹן¹⁴³ אֶת אֶחָד מִשָּׂרַי־הַמֵּאָה שֶׁלָּהֶם, חֲמֶלְנִיצְקִי, לִפְנֵי הַשַּׂר, כִּי חָפֵץ הוּא לִקְשֹׁר קָשֶׁר. אֶת שַׂר הַמֵּאָה שָׂמוּ בְמַאֲסָר, וְהַיְוָנִים כּוֹעֲסִים מְאֹד מִשּׁוּם כָּךְ עַל הַיְּהוּדִים, וְתַקָּלָה עֲלוּלָה לִצְמֹחַ מִכָּאן בִּשְׁבִיל הַכְּלָל כֻּלּוֹ – גָּמַר הַפַּרְנָס אֶת קוּבְלְנָתוֹ¹⁴⁴ עַל ר' זְכַרְיָה.

ר' זְכַרְיָה יָשַׁב כָּל הַזְּמַן, שֶׁמָּסַר ר' שָׁלוֹם־יַעֲקֹב אֶת דִּינוֹ עָלָיו לְהָרַב ר' יְחִיאֵל־מִיכַל – גֵּאֶה וּמַחֲרִישׁ. אֶת זְקָנוֹ הַצָּהֹב הָאָרֹךְ סָרַק בִּשְׁתֵּי אֶצְבְּעוֹתָיו, הֵרִים אֶת גַּבּוֹת־עֵינָיו הַצְּהֻבּוֹת וְהַגְּבֹהוֹת, שֶׁיָּשְׁבוּ כִשְׁנֵי מְנִיפִים בְּשׁוּלֵי מִצְחוֹ עַל עֵינָיו, וּמִפֶּרֶק לְפֶרֶק הֵעִיף מִבַּעֲדָן מֶבָּט בְּאִישׁ־רִיבוֹ וְשָׁתַק.

– הָרַב מִנֵּמִירוֹב – קָרָא ר' זְכַרְיָה – אֶת הָאַרְנוּנְיָה אֵינִי נוֹטֵל, חָלִילָה, בִּשְׁבִיל עַצְמִי. אֵין אָנוּ הַיְּהוּדִים חַיִּים אֶלָּא בִזְכוּת הַשָּׂרִים, הַמְּגִינִים עָלֵינוּ בְחַסְדָם מִכָּל פֶּגַע רָע וְנוֹתְנִים לָנוּ זְכוּת לִבְנוֹת בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹת וּלְכוֹנֵן יִשּׁוּבִים – וְאָנוּ וְנָשֵׁינוּ וּבָנֵינוּ יוֹשְׁבִים בְּשָׁלוֹם וּבְשַׁלְוָה, שֶׁאֵין דּוּגְמָתָם בְּשׁוּם אָרֶץ. וּמִי הוּא חֲמֶלְנִיצְקִי בְעַצְמוֹ, אֲשֶׁר בְּשֶׁלּוֹ הֵקִים פַּרְנַס נֵמִירוֹב רַעַשׁ כָּזֶה? הוּא בָא אֵלַי אֶל הַפּוּנְדָק, וַאֲנִי שׁוֹמֵעַ, כֵּיצַד הוּא מִתְלַחֵשׁ עִם הַכְּנַעֲנִים¹⁴⁵ לִכְתֹּב מִכְתָּב לְחַן¹⁴⁶ הַתַּתָּרִים, כְּדֵי שֶׁיָּבוֹא לַעֲזֹר לַכְּנַעֲנִים לִפְרֹק אֶת עֻלָּם שֶׁל שָׂרֵי פּוֹלִין. כְּסָבוּר הוּא, שֶׁאֵינִי שׁוֹמֵעַ כְּלָל – וַאֲנִי יוֹשֵׁב לִי מֵאֲחוֹרֵי שֻׁלְחַן הַפּוּנְדָק, עוֹשֶׂה עַצְמִי כְלֹא שׁוֹמֵעַ. אַךְ אֶת כָּל אֲשֶׁר הוּא אוֹמֵר, רוֹשֵׁם אֲנִי בְקִרְטוֹן¹⁴⁷. בְּוַדַּאי חַיָּב אֲנִי לִמְסֹר אֶת שַׂר־הַמֵּאָה בְּיַד הַשָּׂרִים. הַחֹרוּנְזִ’י, יָרוּם הוֹדוֹ, נָתַן לִי רְשׁוּת, שֶׁאִם אֶשְׁמַע מִפִּי שַׂר־הַמֵּאָה חֲמֶלְנִיצְקִי דִּבְרֵי־מֶרֶד כָּאֵלֶּה, אָז זַכַּאי אֲנִי לְהַלְקוֹתוֹ לִפְנֵי פֶתַח הַפּוּנְדָק.

– בִּרְשׁוּת אִמִּי אָשִׁיב תְּשׁוּבָתִי לְפַרְנַס צֵ’יהִירִין. אֱמֶת הַדָּבָר, שֶׁאָנוּ חַיִּים בִּרְשׁוּתָם שֶׁל שָׂרַי פּוֹלִין וְהַמֶּלֶךְ וְלַדִּיסְלְבַ, יָרוֹם הוֹדוֹ, אֲשֶׁר חִדֵּשׁ אֶת זְכוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל מַלְכִי פּוֹלִין, עֲלֵיהֶם הַשָּׁלוֹם, אַךְ לֹא בִזְכוּתָם אָנוּ חַיִּים, כִּי אִם בִּזְכוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה. לֹא הֵם מְגִינִים עָלֵינוּ, כִּי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְחַסְדוֹ הַגָּדוֹל. סְפָרֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים מְצַוִּים עָלֵינוּ לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם עִם שְׁכֵנֵינוּ, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה עִם שְׁכֵנִים כָּאֵלֶּה, הַנִּרְדָּפִים בְּיַד נוֹגְשֵׂיהֶם וּמְעַנֵּיהֶם וֶאֱמוּנָתָם נֶעֱלֶבֶת. אֱמוּנָתָם אֵינָהּ עֲבוֹדָה זָרָה, מַאֲמִינִים הֵם בָּאֵל הַיָּחִיד וְהַחַי, וּמִצְוָה לְסַיֵּעַ בְּיָדָם, שֶׁיַּעַבְדוּ לֵאלֹהִים עַל פִּי דַרְכָּם הֵם. אָנוּ הַיְּהוּדִים חַיָּבִים לְהַרְגִּישׁ וְלָדַעַת, מַה זֹאת לִהְיוֹת נִרְדָּפִים עַל הָאֱמוּנָה, מִשּׁוּם כָּךְ מוֹצֵאת חֵן בְּעֵינַי הָעֵצָה הַטּוֹבָה שֶׁל פַּרְנַס זְלוֹצֵ’יב, שֶׁהַוַּעַד הַגָּדוֹל יִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת דְּבַר־מָה בְנוֹגֵעַ לָעִנְיָן הַזֶּה, שֶׁהַשְּׁתַדְלָנִים יִתְאַמְּצוּ לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה שֶׁל מַס־הַכְּנֵסִיָּה, וְאִם לֹא יַעֲלֶה, חָלִילָה, הַדָּבָר בְּיָדָם – אָנוּ הַיְּהוּדִים לֹא נִתְעַסֵּק בָּזֶה. פַּרְנַס זְלוֹצֵ’יב, אֲנִי אֶמְסֹר עַל יָדְךָ, אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, מִכְתָּב לָרַב מִלּוּבְלִין בָּעִנְיָן הַזֶּה.

מִיָּד נִשְׁמְעָה נְקִישָׁתוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ בְּפַטִּישׁ־הָעֵץ בְּדַפֵּי־הַדָּלֶת. אָז קָרָא הָרָב:

– רַבּוֹתַי, הִגִּיעַ זְמַן מִנְחָה – וּבִפְנוֹתוֹ אֶל אִמּוֹ אָמַר:

– בִּרְשׁוּתֵךְ, אִמָּא, נָקוּם. – יְחִיאֵל־מִיכַל, אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה תַּזְמִין אֶת הַפַּרְנָסִים לִסְעֹד אִתָּנוּ פַּת־עַרְבִית – אָמְרָה הָאֵם וַתָּקָם מִמְּקוֹמָהּ, וְהַבֵּן לִוָּה אוֹתָהּ בְּרֹב כָּבוֹד וְהַעֲרָצָה אֶל מִפְתַּן הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ.

 

פרק תשיעי: הַשּׁוּק בְּלוּבְלִין    🔗

אַחֲרֵי נְסִיעָה שֶׁל שְׁבוּעַיִם נִכְנַס הִלֵּל עִם “שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל” עַל דּוּכָנוֹ¹⁴⁸ דֶּרֶךְ שַׁעַר קְרַקוֹי אֶל הָעִיר לוּבְלִין הַמְּפֹאָרָה. כְּבָר מֵרָחוֹק רָמְזָה לָהֶם הָעִיר בַּמִּגְדָּלוֹת הַגְּבֹהִים שֶׁל בָּתֵּי־כְנֵסִיּוֹתֶיהָ וְטִירוֹתֶיהָ. מֶנְדֵּל הֶרְאָה מֵרָחוֹק לִשְׁלֹמֹה’לִי אֶת גַּג בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁל הרמ"א¹⁴⁹. הַשּׁוּק כְּבָר הָמָה מִפֶּה לָפֶה. בְּעָמָל רָב פָּרַץ לוֹ הָעֶגְלוֹן דֶּרֶךְ בֵּין כִּרְכְּרוֹת¹⁵⁰ הָאֲצִילִים הַמְּרֻבּוֹת וְהַצְּפוּפוֹת. הִלֵּל נָטָה הַצִּדָּה וְעָבַר לִרְחוֹבוֹת הַיְּהוּדִים, בַּמָּקוֹם שֶׁהִתְלַקֵּחַ הַשּׁוּק בִּגְבוּרָתוֹ. מַדָּפִים עִם סְחוֹרוֹת שׁוֹנוֹת מִלְּאוּ אֶת הָרְחוֹבוֹת, פֹּה הָיוּ מוּנָחוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל פַּרְווֹת, וְשָׁם עַל הַמּוֹטוֹת תְּלוּיוֹת נְעָלִים, מַדָּפִים עִם סְחוֹרָה שֶׁל צֶמֶר, מְשִׁיחוֹת־צִבְעוֹנִים שֶׁל כַּפְרִיּוֹת לָהֲטוּ עַל רָאשֵׁי נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, שֶׁעָמְדוּ עַל־יַד “מַעֲמָדָן” וּמָכְרוּ סְחוֹרוֹת: גַּוָּן הָבְנִים עִם צֶבַע צָהֹב; וְסַעֲרַת־צְעָקוֹת וְעֵרֶב־רַב שֶׁל לְשׁוֹנוֹת הִתְחוֹלְלוּ בָאֲוִיר: אוּמָנִים אַשְׁכְּנָזִים מִנִּירֶנְבֶּרְג מָכְרוּ כְלֵי־כֶסֶף וּנְחֹשֶׁת. גַּם פַּרְסִים בָּאוּ, וְעִמָּם רִקְמוֹת־צִבְעוֹנִים מִמִּזְרָח, גַּוָנֵי עִנְבָּר¹⁵¹ וְגַוָּנֵי הָבְנִים; גַּוָּנִים שֶׁל נְחֹשֶׁת מֻתָּכָה וְאוֹר כָּחֹל זַךְ כִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ; תְּכֵלֶת־אֲפֵלָה כְּצֶּבַע הַלַּיְלָה וְלֹבֶן שֶׁלֶג. וְגַוָּנִים צְנוּעִים, כְּקֶצֶף הַגַּלִּים, וְאוֹר צָנוּעַ שֶׁל מַרְגָּלִיוֹת יַחַד עִם הַצֶּבַע הָאֲדַמְדָּם־הַלּוֹהֵט שֶׁל מִטְפָּחוֹת, בְּגָדִים וּשְׁטִיחִים.

הַגַּוָנִים הִתְנוֹעֲעוּ כְּמוֹ בְחַג־מַסֵּכוֹת. עַל רָאשֵׁי שָׂרַי־הַצָּבָא, הַקַּסְטֵלָנִים¹⁵², עַל רָאשֵׁי הַהוּסָרִים וְהַחֹרוּנְזִ’ים בָּעֲרוּ נוֹצוֹת־קוֹבָעִים שֶׁל גַּוָּנִים מִגַּוָּנִים שׁוֹנִים, פֹּהֹ וְשָׁם הוּצַת נֹגַהּ אֶבֶן יְקָרָה מֵעַל תַּרְבּוּשׁ שֶׁעַל רֹאשׁ תַּתָּרִי, שֶׁהִתְרוֹמֵם מֵעַל יַם הָרָאשִׁים וְרָמַז מֵרָחוֹק.

אָז נִבְעַת מֶנְדֵּל, נִבְהַל הָאַבְרֵךְ הַקָּטָן שְׁלֹמֹה’לִי, גַּם שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל, חַיִּים אִישׁ־הַדּוֹאַר, נִבְהַל מִפְּנֵי הֶהָמוֹן הָרַב. רַק הִלֵּל הָעֶגְלוֹן לְבַדּוֹ לֹא נִבְהָל. מְכֻוָּץ עַל דּוּכָנוֹ, עָצַר בְּיָד חֲזָקָה אֶת הַסּוּסִים וְהִטָּה אוֹתָם בֵּין הַ“מַּעֲמָדוֹת”, הָאֲנָשִׁים וְהַקְּרוֹנוֹת, הוּא לֹא שָׂם לֵב לִכְלוּם, לְשׁוּם דָּבָר לֹא הָיָה לוֹ עִנְיָן. עָסוּק הָיָה בְּנִהוּג הַסּוּסִים, כִּי הַדֶּרֶךְ קָשָׁה הָיְתָה בֶאֱמֶת.

קָשֶׁה הָיָה לְמֶנְדֵּל לִמְצֹא אַכְסַנְיָה. לוּבְלִין מָלְאָה יְהוּדִים. מֵאַרְבַּע קַצְווֹת אֶרֶץ פּוֹלִין בָּאוּ יְהוּדִים לְלוּבְלִין לִמְכֹּר אוֹ לִקְנוֹת בְּיוֹם הַשּׁוּק. מִגְּלִילוֹת רְחוֹקִים בְּיוֹתֵר בָּאוּ רַבָּנִים וּפַרְנָסִים בִּשְׁאֵלוֹת וְדִינֵי־תּוֹרָה לְ“וַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת”, לִשְׁפֹּט בֵּין קְהִלָּה וּקְהִלָּה וּלְהַגִּישׁ אֶת טַעֲנוֹתֵיהֶם לִפְנֵי הָרַבָּנִים. כָּל הָרְחוֹבוֹת, בָּתֵּי־הַמִּדְרָשׁוֹת, בָּתֵּי־הַכְּנֵסִיּוֹת וְהָאַכְסַנְיוֹת מָלְאוּ יְהוּדִים, כָּל רַב בָּא עִם תַּלְמִידָיו. מְקֻבָּלִים¹⁵³ לְבוּשִׁי קַפּוֹטוֹת לְבָנוֹת בָּאוּ עִם הָרַב מִפּוֹזְנָא, ר' שֶׁפְטֵל הוּרְבִיץ, שֶׁהָיָה מְקֻבָּל גָּדוֹל. מֹחוֹת חֲרִיפִים, לוֹמְדִים, בָּאוּ עִם הָרַב מִלְּבוּב, מִי שֶׁחִבֵּר אַחַר כָּךְ אֶת הַט“ז¹⁵⁴, שֶׁיָּשַׁב בְּוַעַד יְהוּדֵי חו”ל. יְהוּדֵי אַשְׁכְּנַז בְּכֹבָעֵי־שִׁירָאִים¹⁵⁵ גְּדוֹלִים, יְהוּדֵי־פְּרָג בִּגְלִימוֹת מֶשִׁי שְׁחוֹרוֹת וּרְחָבוֹת, אִיטַלְקִים, שֶׁקָּשֶׁה הָיָה לְהַכִּירָם, אִם יְהוּדִים הֵם, בָּאוּ לְבוּשִׁים בְּגָדִים קְצָרִים מְגֻוָּנִים, כְּדֶרֶךְ הָאִיטַלְקִים, וְחַרְבָּם עַל יְרֵכָם. רַבִּים מֵהֶם בָּאוּ לִסְחֹר אוֹ לִלְמֹד בַּיְשִׁיבָה. יְשִׁיבוֹת פּוֹלִין מְפֻרְסָמוֹת הָיוּ, כִּישִׁיבוֹת בָּבֶל לְפָנִים, וּמִכָּל הָעוֹלָם שָׁלְחוּ יְהוּדִים אֶת בְּנֵיהֶם לִלְמֹד בִּישִׁיבוֹת פּוֹלִין. כַמָּה צְעִירִים בָּאוּ מִמְּדִינוֹת שׁוֹנוֹת לְקַבֵּל סְמִיכָה¹⁵⁶ לְהוֹרָאָה מֵרַב גָּדוֹל פְּלוֹנִי וּפְלוֹנִי, שֶׁיִּמָּצֵא בַּוַּעַד. מְחַבְּרִים בָּאוּ וְסִפְרֵיהֶם בִּידֵיהֶם לְבַקֵּשׁ הַסְכָּמוֹת מֵאֵת הָרַבָּנִים, וְיֵשׁ שֶׁבָּאוּ לְקַבֵּל רְשׁוּת לִשְׁחִיטָה אוֹ לְמִשְׂרַת־קֹדֶשׁ אַחֶרֶת.

וְכֻלָּם נָטוּ לַסִּמְטָא שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, בַּמָּקוֹם שֶׁדָּר הָרַב. בַּמָּקוֹם שֶׁהָיְתָה הַיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה וַאֲשֶׁר שָׁם הִתְאַסֵּף הַוַּעַד. שָׁם, בָּרְחוֹב הַהוּא, הָיָה הַשּׁוּק הַיְּהוּדִי. הָרְחוֹבוֹת הָיוּ מְלֵאִים כַּנֵּי סְפָרִים. שָׁם פָּתְחוּ הַשַּׁדְכָנִים אֶת חֲנוּיוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר אֲלֵיהֶן בָּאוּ בַעֲלֵי־הַבָּתִּים הָרוֹצִים לָקַחַת לָהֶם חָתָן תַּלְמִיד־חָכָם; הֵם בָּאוּ אֶל הַשַּׁדְכָנִים וּבָחֲרוּ לָהֶם חֲתָנִים בַּחוּרֵי יְשִׁיבָה וְלַמְדָּנִים לְפִי הַנְּדוּנְיָה, שֶׁהִשִּׂיגָה יָדָם לָתֵת. שָׁם הָיוּ גַּם חֲנוּיוֹתֵיהֶם שֶׁל הַמְּקֻבָּלִים וּבַעֲלֵי־שֵׁם־טוֹב, אֲשֶׁר בָּהֶן מָכְרוּ כָל מִינֵי קַמֵּיעוֹת¹⁵⁷ לִשְׁמִירָה מִן הָרוּחוֹת הָרָעוֹת וְהַשֵּׁדִים, פִּתְקָאוֹת לִתְלוֹת עַל הַכְּתָלִים לְשֵׁם הֲגָנָה מִלִּילִית. נָשִׁים צַדְקָנִיּוֹת מָכְרוּ בַחֲנוּיוֹתֵיהֶן תְּחִנּוֹת, “מַעֲנֵה־לָשׁוֹן” וּסְגוּלוֹת לְיוֹלְדוֹת, שִׁנֵּי־צְבָאִים, עִקָּרִים¹⁵⁸ לְתִינוֹקוֹת, יָדַיִם וְּרַגְלַיִם שֶׁל שַׁעֲוָה וּרְפוּאוֹת לִכְאֵב־שִׁנַּיִם וּלְהַשְׁבָּעָה מֵעַיִן הָרָעָה. סוֹפְרִים יָשְׁבוּ בַחֲנוּיוֹת, כָּתְבוּ שִׁטְרֵי־מְכִירָה שׁוֹנִים לְסוֹחֲרִים, שְׁטָרוֹת וְשׁוֹבָרוֹת¹⁵⁹ לְהַלְוָאוֹת. בַּחוּרִים צִיְּרוּ בְגַוָּנִים שׁוֹנִים, כָּתְבוּ תְּנָאִים¹⁶⁰, כְּתֻבּוֹת, מְגִלּוֹת – זֹאת הָיְתָה חֶזְקָתָם שֶׁל בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה (הַכֶּסֶף נְקְבַּץ בְּקֻפָּה אַחַת וְהִגִּיעַ לִידֵי בַּחוּרֵי הַיְשִׁיבָה). צוֹרְפִים מָכְרוּ כְלֵי־קֹדֶשׁ יְקָרִים, כּוֹסוֹת לְקִדּוּשׁ מֻתָּכוֹת, קוּפְסְאוֹת־אֶתְרוֹגִים וּמִגְדְּלוֹת בְּשָׂמִים, מְנוֹרוֹת חֲנֻכָּה, שֶׁהִשְׁמִיעוּ קוֹל שִׁירָה. אַךְ הָעִיקָר הָיָה הַמִּסְחָר בִּסְפָרִים. בָּתֵּי הַדְּפוּס בְּלוּבְלִין, שֶׁהָיוּ רַשָּׁאִים לְהַדְפִּיס בְּלִי בִקֹרֶת, מְפֻרְסָמִים הָיוּ בָעוֹלָם, וִיהוּדִים מִכָּל הָעוֹלָם נָסְעוּ לְלוּבְלִין לִקְנוֹת סִפְרֵי־יִשְׂרָאֵל. עַל שֻׁלְחָנוֹת גְּדוֹלִים הָיוּ עֲרוּכִים הַסְּפָרִים בְּבָתֵּי־מִדְרָשׁוֹת, בַּחֲנוּיוֹת הַסְּפָרִים, הַשַּׁ“ס¹⁶¹ הַמְּפֻרְסָם שֶׁל לוּבְלִין. יְהוּדִים אוֹרְגֵי טַלִּיתוֹת הֶעֱמִידוּ שָׁם כֵּנִים עִם טַלִּיתוֹת־צֶמֶר וְצִיצִיּוֹת שֶׁחוּטֵיהֶן “כְּפוּלֵי־שְׁמוֹנֶה”, עַטְרוֹת זָהָב וְכֶסֶף הִבְהִיקוּ מִן הַכֵּנִים. שָׁם, בַּסִּמְטָא אֵצֶל הַמִּקְוֶה, הָיוּ חֲנוּיוֹת הָרוֹפְאִים, שֶׁהִקִּיזוּ דָּם עָכֹר, רָשְׁמוּ רְפוּאוֹת, עָקְרוּ שִׁנַּיִם, וְנָשִׁים מַטְבִּילוֹת מָכְרוּ “סוֹדוֹת” לַעֲקָרוֹת, כֵּיצַד לְהוֹלִיד בָּנִים, וְ”סִמָּנִים" לְבָנִים וְ“סִמָּנִים” לְבָנוֹת, בְּשָׂמִים וְעִקָּרִים לִקְנוֹת אֶת לֶב הַבָּעַל… וִיהוּדִים מִכָּל אַפְסֵי אֶרֶץ פּוֹלִין, שֶׁהָיוּ בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַשָּׁנָה בוֹדְדִים בְּפוּנְדָקְאוֹתֵיהֶם, קָנוּ לָהֶם כָּאן יַהֲדוּת בִּשְׁבִיל כָּל הַחֹרֶף. וּבֵין הַסּוֹחֲרִים הִתְהַלְּכוּ נָשִׁים צַדְקָנִיּוֹת, שֶׁלָּקְחוּ לְעַצְמָן אֶת הַמִּצְוָה לְהַסְפִּיק לְבַחוּרֵי הַיְשִׁיבָה מָלוֹן וּלְבָנִים, הִתְהַלְּכוּ וּבִידֵיהֶן קֻפּוֹת גְּדוֹלוֹת, חֲתוּמוֹת בְּחוֹתַם הַיְשִׁיבָה וְהִכְרִיזוּ:

“מָלוֹן לְבַחוּרִים! כֻּתָּנוֹת, נַעֲלַיִם לְלוֹמְדֵי תוֹרָה!”

אַחֲרֵי שֶׁמָּסַר מֶנְדֵּל אֶת נַעֲרוֹ אֶל הַיְשִׁיבָה, פָּנָה אֶל הַוַּעַד בִּדְבַר מַס־הַכְּנֵסִיָּה, אֲשֶׁר אֲצִילֵי־פּוֹלִין מְאַלְּצִים אֶת חוֹכְרֵי יִשְׂרָאֵל לִגְבּוֹת מִן הָאִכָּרִים־הַקּוֹזָקִים, עִם הַמִּכְתָּב, אֲשֶׁר נָתַן לוֹ הָרַב מִנֵּמִירוֹב לְהַטָּ“ז, הִרְשׁוּ לוֹ לְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַוַּעַד. הַוַּעַד יָשַׁב בַּחֶדֶר הַגָּדוֹל שֶׁל הַקְּהִלָּה הַלּוּבְלִינִית. יוֹשֵׁב הָרֹאשׁ הָיָה ר' נַפְתָּלִי כּ”ץ, יַחְסָן גָּדוֹל, נֶכְדוֹ שֶׁל הָרַב מִלּוּבְלִין, שֶׁהָיָה גַם הוּא מְיֻחָס גָּדוֹל. וְנֶכְדוֹ שֶׁל הַגָּאוֹן מִפְּרָאג מִצַּד אִמּוֹ. בַּוַּעַד יָשְׁבוּ רַבָּנִים גְּדוֹלִים מִפּוֹזְנָא, לְבוּב, קְרָקוֹי, וּשְׁתַדְלָנִים וּפַרְנָסִים כְּר' אַבְרָהָם פַּרְנַס הַוַּעַד מִלּוּבְלִין וְר' מֹשֶׁה מוֹנְטַלְטִיס מִיּוֹצְאֵי סְפָרַד, נְשׂוּא־פָנִים בַּחֲצַר־הַמֶּלֶךְ. מִסָּבִיב יָשְׁבוּ שְׁלשִׁים רַבָּנִים גְּדוֹלִים וּפַרְנָסִים. לִפְנֵיהֶם הִגִּישׁ מֶנְדֵּל אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, כִּי יִתְאַמְּצוּ הַשְּׁתַדְלָנִים לְבַטֵּל אֶת הַגְּזֵרָה מֵעַל חוֹכְרֵי־יִשְׂרָאֵל לִגְבּוֹת מַס מִן הַקּוֹזָקִים, שֶׁאִלְמָלֵא כָךְ, תִּצְמַח צָרָה גְּדוֹלָה לַיְּהוּדִים. הַוַּעַד שָׁמַע אֶת טַעֲנוֹתָיו שֶׁל מֶנְדֵּל, וְהָרַב מִלּוּבְלִין אָמַר, כִּי דְבָרָיו נְכוֹחִים, אַךְ שָׁם לִפְנֵי הַוַּעַד הִזְמִינוּ גַּם אֶת זְכַרְיָה סוֹבֵילַנְקוֹ, כִּי גַּם הוּא הָיָה פַרְנָס מֵאוֹתוֹ הַמָּקוֹם וּשְׁתַדְלָן גָּדוֹל.

ר' זְכַרְיָה אָמַר, כִּי בְּאֹפֶן כָּזֶה יְעוֹרְרוּ, חָלִילָה אֶת חֲמָתָם שֶׁל הַכְּמָרִים וְהַיֵּשׁוּעִים. הֵם יֹאמְרוּ, שֶׁהַיְּהוּדִים מְסִירִים אֶת לֵב הַכְּנַעֲנִים מִדַּת הַקָּתוֹלִים, וּבְאֹפֶן כָּזֶה תִצְמַח תַּקָּלָה גְדוֹלָה לְיִשְׂרָאֵל. מִשֶּׁשָּׁמַע הַוַּעַד אֶת שֵׁם הַכְּמָרִים יוֹצֵא מִפִּיו, מִיָּד נָפַל פַּחַד עַל כָּל הָרַבָּנִים הַגְּדוֹלִים וְהַפַּרְנָסִים. ר' שֶׁפְטֵל הוּרְבִיץ, הָרַב מִפּוֹזְנָא, הִתְחִיל גּוֹנֵחַ, הוּא נִזְכַּר בַּעֲלִילַת הַדָּם, שֶׁהָיְתָה לִפְנֵי שְׁנָתַיִם בַּגָּלִיל שֶׁלּוֹ, בְּלֶנְצִ’יץ, וּבַקְּדוֹשִׁים, אֲשֶׁר עִנּוּ הַכְּמָרִים אוֹתָם עַד מָוֶת. פָּנָיו הַחִוְרִים קָדְרוּ, עֵינָיו נֶחְבְּאוּ בְחוֹרֵיהֶן, וְהוּא גָנָח:

– עֵת צָרָה הִגִּיעָה לְיַעֲקֹב.

וְהַפַּרְנָסִים עָנוּ:

– אֵצֶל הַמֶּמְשָׁלָה “הָעוֹלָמִית” יוּכְלוּ לְהַשִּׂיג הַכֹּל, אַךְ עִם הַכְּמָרִים וְהַכְּנֵסִיָּה יְרֵאִים הֵם לָבֹא בְמַגָּע־וּמַשָּׂא, שֶׁמָּא תִּצְמַח, חָלִילָה, תַקָּלָה גְדוֹלָה לַכְּלָל.

כָּךְ פִּטְרוּ אֶת מֶנְדֵּל בִּגְנִיחָה, וּמָסְרוּ אֶת דִּינוֹ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. וּבָזֶה חָזַר מֶנְדֵּל הַבָּיְתָה.

וּבְשָׁעָה שֶׁיָּשַׁב מֶנְדֵּל בַּקָּרוֹן, בְּדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה, עִם חַיִּים שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל וְהִלֵּל הָעֶגְלוֹן, רָאָה בֵין הַחֲנוּיוֹת וְהָאֳהָלִים, בַּסִּמְטָא שֶׁל בֵּית־הַמִּדְרָשׁ, עוֹמֵד עַל מִפְתַּן חָנוּת הַחַיָּט הַקָּדוֹשׁ, מְלַמֵּד־הַדַּרְדַּקֵּי שֶׁל שְׁלֹמֹה’לִי, וּמַזְמִין אֵלָיו קוֹנִים. הוּא יָרַד מִן הַקָּרוֹן, נִכְנַס אֶל הֶחָנוּת לִקְנוֹת דְּבַר־מָה, וְהוּא רוֹאֶה, שֶׁהֶחָנוּת רֵיקָה לְגַמְרֵי, אֵין בָּהּ רַק אַרְבָּעָה כְתָלִים, וְהוּא שָׁאַל אֶת הַחַיָּט:

– מַה יֵשׁ לְךָ לִמְכֹּר? הֲרֵי עוֹמֵד אַתָּה בְחָנוּת רֵיקָה.

– מוֹכֵר אֲנִי – עָנָה הַחַיָּט – תְּשׁוּבָה, תְּפִלָּה וּצְדָקָה! כִּי הַצָּרוֹת עוֹמְדוֹת לְהִתְגַּבֵּר עָלֵינוּ.

 

פרק עשירי: “אַתְחַלְתָּא דִגְאוּלָה”¹⁶²    🔗

שֵׁשׁ שָׁנִים עָשָׂה שְׁלֹמֹה בַיְשִׁיבָה שֶׁבְּלוּבְלִין וְהִכְשִׁיר עַצְמוֹ לְאוֹתוֹ הַתַּפְקִיד, אֲשֶׁר עָתִיד הָיָה לְמָלֵא בַחַיִּים – לִהְיוֹת פַרְנָס בְּיִשְׂרָאֵל. הוּא לָמַד תּוֹרָה מִפִּי רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה, הָרַב בְּלוּבְלִין, וְהִתְאַכְסֵן יַחַד עִם אַבְרֵכִים אֲחֵרִים בְּבֵית הָאִשָּׁה מָרַת שָׂרָה יָפֶה, בַּעֲלַת בֵּית־דְּפוּס שֶׁל סְפָרִים גָּדוֹל בְּלוּבְלִין. בְּבֵיתָהּ הָיָה אוֹכֵל בְּשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים, וְעַל שֻׁלְחָנָהּ לָמַד כַּמָּה מִדּוֹת טוֹבוֹת וּמִנְהָגִים טוֹבִים, כִּי גְבֶרֶת רַבָּה הָיְתָה הָאִשָּׁה וּבַת־נְדִיבִים.

אִמּוֹ שָׁלְחָה לוֹ מִבֵּיתָהּ עַל יְדֵי הַסּוֹחֲרִים, הַנּוֹסְעִים לִימֵי הַשּׁוּק, חֲרִיצֵי־חָלָב¹⁶³ מְיֻבָּשִׁים, צְלוֹחִית דְּבָשׁ, וְאָבִיו – זוּג נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת, פַּרְוָה לִימֵי הַחֹרֶף, מִכְתָּב, וּבוֹ דְּרִישַׁת שָׁלוֹם מֵאֵת “זוּגָתְךָ”, שֶׁעוֹרֵר רְגָשׁוֹת מוּזָרִים בְּלִבּוֹ וְאַדְמוּמִיּוּת עַל לְחָיָיו.

עָבְרוּ שֵׁשׁ שָׁנִים, שְׁלֹמֹה’לִי גָּמַר אֶת חֹק לִמּוּדָיו וְהָאִשָּׁה מָרַת דְּבוֹרָה, אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר בַּבַּיִת, כְּבָר גָּדְלָה – אָז נוֹעֲדוּ הַמְּחֻתָּנִים יַחְדָּו וְהֶחֱלִיטוּ: הֱיוֹת, שֶׁלֹּא טוֹב לְאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ לִהְיוֹת נִּפְרָדִים זֶה מִזּוֹ, לָכֵן כְּדַאי וְרָאוּי לְהָבִיא אֶת שְׁלֹמֹה’לִי מִן הַיְשִׁיבָה הַבָּיְתָה.

מֶנְדֵּל נָסַע לַיְרִיד שֶׁבְּלוּבְלִין, לְהָבִיא אֶת בְּנוֹ הַבָּיְתָה. אָבִיו לֹא הִכִּירוֹ. שְׁלֹמֹה’לִי גָדַל בֵּינָתַיִם, וּמַרְאֵהוּ כְרַב צָעִיר, בַּ“שְׁטְרַימְל” שֶׁלּוֹ וּבְפֵאוֹתָיו. וְאָבִיו רָחַשׁ יִרְאַת־כָּבוֹד בְּפָנָיו. שְׁלֹמֹה’לִי שָׁאַל לִשְׁלוֹם כֻּלָּם, לִשְׁלוֹם אִמּוֹ, וּלְהַבְדִּיל – לִשְׁלוֹם הַשִּׁפְחָה מָרוּשָׁה, אַךְ לִשְׁלוֹם אִשְׁתּוֹ לֹא שָׁאָל

– וְלָמָה אֵינְךָ שׁוֹאֵל לְזוּגָתְךָ? – חִיֵּךְ הָאָב.

שְׁלֹמֹה’לִי הִתְאַדֵּם.

– הִיא גָדְלָה, בְּלִי עַיִן־הָרָע, הָיְתָה לְאִשָּׁה. קָשֶׁה לְהַכִּירָהּ. הִיא – בְּבֵית הוֹרֶיהָ.

– לָמָּה אֵין הִיא בְּבֵית אִמָּא? – שָׁאַל שְׁלֹמֹה’לִי.

– כָּךְ נוֹהֲגִים אֶצְלֵנוּ, לִפְנֵי יוֹם־טוֹב, קֹדֶם שֶׁיָּשׁוּב הַבַּעַל הַבַּיְתָה, הוֹלֶכֶת הָאִשָּׁה אֶל אָבִיהָ וְאִמָּהּ. אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם, כְּשֶׁתָּשׁוּב הַבַּיְתָה, תָבוֹא גַּם הִיא לָדוּר אֶצְלֵנוּ.

שְׁלֹמֹה’לִי חָפֵץ כְּבָר לְהַשִּׂיאוֹ¹⁶⁴ לְעִנְיָן אַחֵר, אֶלָּא שֶׁאָבִיו הִזְכִּירוֹ שׁוּב:

– הֵא לְךָ כֶסֶף, תִּקְנֶה דְבַר־מָה וְתָבִיא לְזוּגָתְךָ מַתָּנָה נָאֶה לִכְבוֹד יוֹם־טוֹב.

שְׁלֹמֹה לָקַח אֶת הַכֶּסֶף מֵאָבִיו לִקְנוֹת דְּבַר־מָה בִשְׁבִיל אִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר בַּבָּיִת. הוּא יָצָא לַשּׁוּק, פָּגַשׁ בִּיְהוּדִי הָעוֹמֵד בַּשּׁוּק וּמַכְרִיז:

– נַעֲלֵי־זָהָב וַרְשָׁאִים לִמְכֹּר, מַתָּנָה לִכְבוֹד יוֹם־טוֹב בִּשְׁבִיל נָשִׁים צַדְקָנִיּוֹת.

שְׁלֹמֹה נִזְכַּר בְּנַעֲלֵי־הַזָּהָב, אֲשֶׁר הִבְטִיחַ לְאִשְׁתּוֹ לִפְנֵי צֵאתוֹ אֶל הַיְשִׁיבָה.

הוּא שִׁלֵּם לַסּוֹחֵר בְּעַד הַנְּעָלִים, וְהַיְּהוּדִי בֵרַךְ אוֹתוֹ:

– יְהִי רָצוֹן, שֶׁהַצַּדְקָנִית, שֶׁתִּנְעַל אֶת הַנְּעָלִים הָאֵלֶּה תִזְכֶּה לְנַעֲלָן בִּקְדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה!

הוּא הִסְתַּכֵּל בַּיְּהוּדִי, נִדְמָה לוֹ, שֶׁהוּא מַכִּיר אוֹתוֹ, כְּאִלּוּ רָאָהוּ כְבָר בְּאֵיזֶה מָקוֹם.

אַחַר כָּךְ נִזְכַּר שְׁלֹמֹה, שֶׁזֶּה הָיָה הַחַיָּט – וַיִּתְפַּלֵּא עַל הַדָּבָר.

______________

הַשָּׁנָה, שֶׁעָלֶיהָ נִרְמַז בַּסְּפָרִים, שֶׁיָּבוֹא בָהּ הַמָּשִׁיחַ, הִגִּיעָה.

שְׁנַת תַּ"ח, לִפְנֵי הַפּוּרִים. בַּשְּׁדֵמוֹת הָרְחָבוֹת הֶחֱלִיקָה בְעַלִּיזוּת עֶגְלַת־חֹרֶף כַּפְרִית, מְלֵאָה אֲנָשִׁים. צִלְלֵי הָאֲנָשִׁים, הַסּוּסִים וְהָעֲגָלָה צָנְחוּ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, מֵאַחֲרֵי הָעֲגָלָה. הַדֶּרֶךְ הַמְּרֻפָּשָׁה הִתְפַּתְּלָה כְנָחָשׁ, עָלְתָה גְבָעוֹת, יָרְדָה עֲמָקִים בְּתוֹךְ הַיָּם הַלָּבָן. כֹּה וְכֹה הֵצִיצוּ מִבֵּין יַם־הַלֹּבֶן חֶלְקוֹת־שְׁדֵמוֹת שְׁחוֹרוֹת כְּאִיִּים. כְּבָר נָטָה עֶרֶב, אַחֲרֵי יוֹם שֶׁמֶשׁ בָּהִיר. הָרָקִיעַ נָטוּי הָיָה עַל רָאשֵׁי הָאֲנָשִׁים – בָּהִיר וּכְחַלְחַל, כְּאִלּוּ רֻחַץ לְמִשְׁעִי וּמֹרַק יָפֶה יָפֶה מִכָּל עַנְנֵי־הַחֹרֶף לִכְבוֹד פֶּסַח. עָבִים כְּחֻלוֹת וּצְחוֹרוֹת טָבְלוּ בְגִיל בָּרָקִיעַ, וְהַשֶּׁמֶשׁ הָאֲדֻמָּה וְהַזְּהֻבָּה עָמְדָה מֵאַחֲרֵי יַעַר בְּרֵסְלַב וְשָׁלְחָה מֶבָּטֵי־פָז בְּעַד זַלְזַלֵּי הָאִילָנוֹת הָעֲרוּמִים. לַהֲקַת עוֹרְבִים שְׁחוֹרִים דָּלְקָה¹⁶⁵ אַחֲרֵי הָאֲנָשִׁים. מִבְּלִי מְצֹא מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֵיהֶם, חָזְרוּ בָאֲוִיר מִסָּבִיב לַקָּרוֹן, יָרְדוּ לְמַטָּה וְרִפְרְפוּ עַל גַּבֵּי הַשֶּׁלֶג, בְּהַשְׁאִירָם עָלָיו אֶת רָשְׁמֵי כַפּוֹת רַגְלֵיהֶם. הָאַוִּיר הָיָה מָלֵא נֹגַהּ סִגְלִי־חַכְלִילִי, שֶׁנֶּאֱצַל מִלַּבְנוּנִית הַשֶּׁלֶג וּמִכְּחוֹל הַשְּׁחָקִים. רֵיחַ־טַחַב נָדַף מִן הַשָּׁרָשִׁים הָרְקוּבִים וּמִן הָאֲדָמָה הַחֲשׂוּפָה וְהַבְּרִיאָה. כַּמָּה פְעָמִים עָבְרָה הָעֲגָלָה בִשְׂדֵה־שֶׁלֶג, אֲשֶׁר נִרְאוּ בּוֹ עִקְבוֹת זְאֵבִים, וּבְכָל פַּעַם שֶׁנִּתְקַל הַקָּרוֹן בְּעִקְבוֹת הַזְּאֵבִים בַּשֶּׁלֶג, נִשְׁמַע קוֹל מִתּוֹךְ הַקָּרוֹן:

– הִלֵּל, הֲלֹא בְשָׂדוֹת שׁוֹמְמִים אָנוּ, בֵּין חַיּוֹת רָעוֹת, וְהַיּוֹם נוֹטֶה לַעֲרֹב.

– מִיָּד נָבוֹא, אִישִׁי בַעַל־הַבַּיִת, כְּבָר נִרְאֵית הַ“תִּפְלָה”¹⁶⁶ שֶׁל בְּרֵסְלַב.

– מַה לִי וְלַתְּפִלָה, הִלֵּל? עָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת, סַכָּנָה הִיא לְהִתְעַכֵּב בַּשָּׂדֶה.

– אָנוּ בָאִים מִיָּד, אִישִׁי בַּעַל־הַבָּיִת.

– לִ“שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה” נְאַחֵר, הִלֵּל.

– לִ“שְׁמוֹנֶה־עֶשְׂרֵה” לֹא נְאַחֵר, חַס וְחָלִילָה. לִפְנֵי תְּפִלַּת מִנְחָה נָבוֹא.

וְהִלֵּל הֵאִיץ בְּסוּסָיו בִּלְשׁוֹנוֹת שׁוֹנוֹת, אֲשֶׁר יָדַע. הוּא דִבֵּר אִתָּם בְּלָשׁוֹן יְוָנִית: “סְטוּפַּאטֵי, בְּרַטִי, סְטוּפַּאטֵי”; הוּא דִבֵּר אִתָּם יְהוּדִית: “אַחַי רְחִימָאַי¹⁶⁷, בְּמָטוּתָא¹⁶⁸ מִכֶּם, הֱחָפְזוּ, עַל בַּעַל־הַבַּיִת לְהִתְפַּלֵּל מִנְחָה”. אַךְ הֵם הֵטֵיבוּ לַהֲבִינוֹ בְיוֹתֵר, בְּשָׁעָה שֶׁהֵחֵל הִלֵּל לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שַׁחֲרִית; הִלֵּל נָתַן בְּשִׁיר קוֹלוֹ בֵין הַשְּׁדֵמוֹת הַחֲשׂוּפוֹת. הַסּוּסִים דָּהֲרוּ עַל הָאֲדָמָה הָרְטוּבָה וְהָרַעֲנַנָּה – הַדֶּרֶךְ קָפְצָה אֲחֹרַנִית מִתַּחַת פַּרְסוֹתֵיהֶם, עוֹד מְעַט וְהֵם נִכְנְסוּ אֶל רְחוֹבוֹת בְּרֵסְלַב הַמְּרֻפָּשִׁים.

לָאַכְסַנְיָה שֶׁל בְּרַכְיָהוּ בִּבְרֵסְלַב נִזְדַמְּנוּ כַמָּה קְרוֹנוֹת וְעֶגְלוֹת־חֹרֶף, הָאַכְסַנְיָה מָלְאָה יְהוּדִים מִכָּל הַסְּבִיבָה. רַבִּים בָּאוּ מִיּוֹם הַשּׁוּק וְהִתְכּוֹנְנוּ לַעֲבֹר בְּמַעְבָּרָה¹⁶⁹ אֶת הַנָּהָר בַּדֶּרֶךְ לְנֵמִירוֹב, אַךְ הַקֶּרַח כְּבַר נָמֵס, וּגְלִידֵי קֶרַח גְּדוֹלִים צָפוּ עַל פְּנֵי הַנָּהָר. כָּכָה נֶאֶסְפוּ כַמָּה יְהוּדִים, בְּלִי עַיִן־הָרָע, אֵצֶל בְּרַכְיָהוּ בַעַל הָאַכְסַנְיָה וְהִמְתִּינוּ עַד שֶׁיּוּכְלוּ לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר.

מֶנְדֵּל פָּגַשׁ שָׁם מֵכָּרִים, אֶת ר' גְּדַלְיָה מִצֵּ’יהִירִין וְרַ' יְחֶזְקֵאל מִקּוֹלְנִיק, וִיהוּדִים מִנֵּמִירוֹב, וְאֶת ר' יוֹנָה הַמַּגִּיד וְר' מֹשֶׁה מִנֵּמִירוֹב, וְעוֹד כַמָּה יְהוּדִים. כֻּלָּם הָיוּ בְ“גִלּוּפִין”¹⁷⁰, וְחַסְקֵל־בָּרוּךְ הַמּוֹזֵג טָפַח עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל בְּרַכְיָה וְקָרָא בְקוֹל:

– אֱמוֹר לְזוּגָתְךָ, שֶׁתְּבַשֵּׁל מִקְרָצוֹת¹⁷¹ לִסְעוּדַת־הָעֶרֶב.

– וְכַרְכֶּשֶׁת מְמֻלָּאָה – הוֹסִיף יוֹחָנָן־אַהֲרֹן, הַדַּיָּג מִנֵּמִירוֹב.

– עִם דִּלְדּוּלִים¹⁷² שֶׁל שׁוּמָן.

– וְלֶפֶת¹⁷³, לֶפֶת כִּבְיוֹם הַשַּׁבָּת.

אַךְ דִּבְרֵיהֶם הָיוּ מְיֻתָּרִים. אֵצֶל הִכִּירָה עָמְדָה הָאִשָּׁה וּבִשְּׁלָה אֲרוּחַת־הָעֶרֶב, עַל אֵשׁ גְּדוֹלָה בְיוֹרָה גְדוֹלָה. וְרֵיחָהּ שֶׁל הַכַּרְכֶּשֶׁת עִם מִלּוּיָהּ וְשֶׁל הַמִּקְרָצוֹת כְּבָר עָלָה בַבָּיִת.

– לְשִׂמְחָה מַה זוּ עוֹשָׂה? – שׁוֹאֵל מֶנְדֵּל.

– לֹא כְלוּם, סְתָם. מִשֶּׁנִּכְנָס אֲדָר, מַרְבִּים בְּשִׂמְחָה.

– וּמִנְחָה הִתְפַּלַּלְתֶּם כְּבָר?

– בְּעֶצֶם הַיּוֹם, עִם אֲמִירַת הַלֵּל.

– לְשִׂמְחָה מַה זוּ עוֹשָׂה? – שׁוֹאֵל מֶנְדֵּל מִשְׁתָּאֶה.

– שׁוֹטֶה, שָׁכַחְתָּ בְּאֵיזוֹ שָׁנָה אָנוּ חַיִּים?

אָנוּ חַיִּים בִּשְׁנַת “זֹאת”, הִיא תַּ"ח, וּכְבָר הָיְתָה הַהַתְחָלָה.

– הַהַתְחָלָה שֶׁל מָה?

– לֹא שָׁמַעְתָּ? מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג, כְּמוֹ שֶׁצָּפָה הָאֲרִ“י ז”ל בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ – אָמַר ר' יוֹנָה לְמֶנְדֵּל.

– מִלּוּבְלִין אֲנִי בָּא וְאֵינִי יוֹדֵעַ עַד מָה.

– חֲמֵלְנִיצְקִי הָרָשָׁע, שַׂר הַמֵּאָה מִצֵּ’יהִירִין, קָבַץ כַּמָּה וְכַמָּה אֲלָפִים יְוָנִים, וְהֵם יָצְאוּ לְמִלְחָמָה אֶל שְׂפַת “הַמַּיִם הַצְּהֻבִּים” עַל הַפּוֹלָנִים.

– וּמַה שְׁלוֹם זְלוֹצֵ’יב? – שָׁאַל מֶנְדֵּל נִבְעָת.

– שׁוֹטֶה! אַתְחַלְתָּא דִגְאוּלָה הִיא, מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג – וְהוּא יוֹצֵא וְשׁוֹאֵל עַל זְלוֹצֵ’יב, פַּרְנָס עַם־הָאָרֶץ! – פֵּרַשׁ יוֹנָה מִמֶּנּוּ וְנִכְנֵס אֶל הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ, שֶׁשָּׁם נֶאֶסְפוּ כַמָּה יְהוּדִים עֲטוּפֵי טַלִּיתוֹת. קְצָתָם הִתְפַּלְּלוּ, קְצָתָם שָׁרוּ, קְצָתָם לָמְדוּ תוֹרָה, וְקוֹלוֹת עַלִּיזִים הִגִּיעוּ לְכָאן מִן הַחֶדֶר הַסָּמוּךְ.

– מַה שְׁלוֹם זְלוֹצֵ’יב? – נִכְנַס מֶנְדֵּל אֶל בֵּין הַקָּהָל כְּשֶׁהוּא נִבְעָת, בִּפְנוֹתוֹ בִשְׁאֵלָתוֹ אֶל כֻּלָּם.

– מַה שְׁלוֹם זְלוֹצֵ’יב? הֵם עוֹמְדִים אֵצֶל “הַמַּיִם הַצְּהֻבִּים”. הַשָּׂרִים פּוֹטוֹצְקִי וּקְלִינוֹבְסְקִי אָסְפוּ כַמָּה אֲלָפִים חַיָּלִים וְיָצְאוּ לְמִלְחָמָה לִקְרָאתָם – הִרְגִּיעוֹ ר' חַסְקִיל מִקּוֹלְסְק.

– תּוֹדָה לְהַשֵׁם יִתְבָּרֵךְ – שָׁאַף מֶנְדֵּל רוּחַ לָרְוָחָה – תְּהִי אַחֲרִיתוֹ כְאַחֲרִית פַּבְלִיק אֶשְׁתַּקֵד, בְּוַרְשָׁה יַתִּיזוּ אֶת רֹאשׁוֹ – הִרְגִּיעָם מֶנְדֵּל – אַךְ לְשִׂמְחָה מַה זוּ עוֹשָׂה? – שָׁאַל אוֹתָם מֶנְדֵּל.

– שׁוֹטֶה, הֲרֵי מִשּׁוּם כָּךְ אָנוּ שְׂמֵחִים. הֲרֵי עַל זֶה נִבָּא הָאֲרִ“י הַקָּדוֹשׁ, וּבַתּוֹרָה יֵשׁ רֶמֶז, שֶׁבְּשָׁנָה זוֹ יָבוֹא הַמָּשִׁיחַ. אָנוּ רוֹאִים זֹאת מַמָּשׁ בַּעֲלִיל. “אִם תָּקוּם מִלְחָמָה בְּ”זֹאת” אֲנִי בוֹטֵחַ“. מַה פֵרוּשׁוֹ שֶׁל בְּ”זֹאת“? בְּ”זֹאת" בְּגִמַּטְרִיָּא תַּ“ח, כְּלוֹמַר בִּשְׁנַת תַּ”ח תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה – וַאֲנִי בוֹטֵחַ. הֲרֵי לְךָ מַשְׁמָעוֹ שֶׁל הַכָּתוּב! – חַסְקִיל מִקּוֹלְסְק תָּחַב שׁוּב אֶת אֶצְבָּעוֹ לְתוֹךְ זְקָנוֹ. וְאַתָּה, שׁוֹטֶה, הוֹלֵךְ וְשׁוֹאֵל, לָמָּה זֶה שְׂמֵחִים יְהוּדִים?

– הֵי, בְּרַכְיָה, צַו לְזוּגָתְךָ וְתָשִׂים בַּסִּיר עוֹד כַּרְכֶּשֶׁת מְמֻלָּאָה בְשׁוּמָן עַל חֶשְׁבּוֹן הַפַּרְנָס מִזְּלוֹצֵ’יב – קְרָא חַסְקִיל מִקּוֹלְנִיק לַחוֹכֵר.

– שְׁתֵּי כִּרְכָּשׁוֹת – קָרָא מֶנְדֵּל, כִּי דָבְקָה בוֹ שִׂמְחַת הַקָּהָל.

– וּמִי הוּא הַבָּחוּר הַלָּז? – הֶרְאָה חַסְקֵל עַל שְׁלֹמֹה.

– אַבְרֵךְ הוּא, שָׁב הוּא מִן הַיְשִׁיבָה שֶׁבְּלוּבְלִין וְהֶתֵּר הוֹרָאָה¹⁷⁴ בְּכִיסוֹ. בְּנִי הוּא, בְּלִי עַיִן־הָרָע.

– הֶתֵּר הוֹרָאָה בְּכִיסוֹ שֶׁל בִּנְךָ – חֲתִיכַת טְחוֹל אֶל תּוֹךְ הַקְּדֵרָה עַל חֶשְׁבּוֹן הָאַבְרֵךְ ר' שְׁלֹמֹה בְרַבִּי מֶנְדֵּל בַּעֲבוּר הֶתֵּר הַהוֹרָאָה שֶׁבְּכִיסוֹ! – קְרָא חַסְקֵל שׁוּב.

– וּמִנְחָה הִתְפַּלַּלְתֶּם כְּבָר, יְהוּדִים? הֵיכָן מִתְפַּלְּלִים אֶצְלְכֶם מִנְחָה? – נִזְכַּר מֶנְדֵּל בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה.

– מִתְפַּלְּלִים? כָּאן עוֹסְקִים בְּעִנְיְנֵי אֲכִילָה; שָׁם בִּפְנִים מִתְפַּלְּלִים – הֶרְאָה חַסְקֵל לְמֶנְדֵּל.

מֶנְדֵּל הִסְפִּיק עוֹד “לַחֲטֹף” אֶת הַקְּדוּשָׁה הָאַחֲרוֹנָה שֶׁל מִנְחָה.

אַחֲרֵי תְּפִלַּת עַרְבִּית עָרַךְ בְּרַכְיָה אֶת הַשֻּׁלְחָן. אַפְלוּלִית כְּבָר שָׁלְטָה בֶחָדֶר. מִבַּחוּץ נִשְׁמַע מַשַׁק גְּלִידֵי הַקֶּרַח עַל פְּנֵי הַמָּיִם. הוּא הִצִּית בַּחֶדֶר עַל הִכִּירָה שְׁנֵי קִסְמֵי־עֵץ. וּשְׁתַּיִם־שָׁלשׁ שַׁלְהָבוֹת בָּעֲרוּ בִמְנוֹרָה שֶׁל שַׁבָּת. פִּרְחֵי¹⁷⁵ הָעֶגְלוֹנִים הֵבִיאוּ אֶת לַפִּידֵי הַזֶּפֶת מִן הַקְּרוֹנוֹת וְהִדְלִיקוּ אוֹתָם. אֶת כָּל הַשֻּׁלְחָנוֹת וְהָאִצְטְבָאוֹת הִסְמִיכוּ זֶה לָזֶה וְעָרְכוּ מֵהֶם שֻׁלְחָן אֶחָד גָּדוֹל לַאֲכִילָה. הַיְּהוּדִים נָטְלוּ יְדֵיהֶם וְיָשְׁבוּ מִסָּבִיב לַשֻּׁלְחָן. אִשְׁתּוֹ שֶׁל בְּרַכְיָה הִגִּישָׁה אֶל הַשֻּׁלְחָן אֶת הָאִלְפָּס¹⁷⁶ הַגָּדוֹל עִם הַכִּרְכָּשׁוֹת, הַטְּחוֹלִים וְהַכְּבֵדִים, שֶׁהֶעֱלוּ הֶבֶל רָב. וּבְרַכְיָה הִצִּיג עַל הַשֻּׁלְחָן פִּטָּס יַי“שׁ וּכְלִי לִשְׁתִיָּה. מִתְּחִלָּה טָעֲמוּ מַשֶּׁהוּ לְשֵׁם בִּרְכַּת “לְחַיִּים”, אַחֲרֵי כֵן הוֹצִיאוּ אֶת הַכִּרְכָּשׁוֹת מִן הָאִלְפַּס, קָרְעוּ מֵהֶן אוּמְצוֹת¹⁷⁷ בִּידֵיהֶם וְכִבְּדוּ זֶה אֶת זֶה וּבֵין כַּרְכֶּשֶׁת לְיַי”שׁ כִּבְּדוּ אֶת הַחַזָּן מֵאוּמָן לוֹמַר פֶּרֶק בְּשִׁיר – וְהוּא שָׁר “יִגְדַּל”. אַחֲרֵי כֵן נִמְצָא שָׁם יְהוּדִי מֵאוּמָן, מְנַגֵּן, שֶׁהָיָה חוֹזֵר בַּשְּׁוָקִים וְיָדַע לְנַגֵּן יָפֶה יָפֶה בְכִנּוֹר – וְהוּא שִׂמַּח אֶת לֵב הַמְּסֻבִּים בַּכִּנּוֹר שֶׁבְּיָדוֹ. גַּם “זָקֵן” נִמְצָא שָׁם, מִן “הַיְוָנִים” לְהַבְדִּיל, שֶׁיָּדַע לְנַגֵּן בְּנֵבֶל, וְהַיְּהוּדִים חִלְּקוּ לוֹ כָבוֹד, כִּי זָקֵן מוּפְלָג הָיָה. הוּא הָיָה מִתְהַלֵּךְ תְּכוּפוֹת בֵּין הַיְּהוּדִים, לַחֲתוּנוֹת וּשְׂמָחוֹת, וּמְעַנֵּג אֶת הַיְּהוּדִים בִּנְגִינָתוֹ וּבְשִׁירָתוֹ. שָׁר הוּא שִׁיר נָאֶה עַל מֶלֶךְ זָקֵן, שֶׁהוֹרִידוּהוּ בָנָיו מִכִּסְאוֹ בְעָרְמָה וְהִדִּיחוּהוּ מִמַּלְכוּתוֹ. וּמִתּוֹךְ שִׁירָה וּנְגִינָה דִבְּרוּ הַיְּהוּדִים עַל מָשִׁיחַ, עַל הַגְּאוּלָה הַקְּרוֹבָה, עַל מִלְחֶמֶת גּוֹג וּמָגוֹג. אַחֲרֵי כֵן, כְּטוֹב לֵב הַמְּסֻבִּים בַּיַּיִן, נִכְנְסוּ גַּם הַנָּשִׁים אֶל הַחֶדֶר, וּמִתּוֹךְ חֶדְוָה – שֶׁהֲרֵי קָרוֹב בּוֹאוֹ שֶׁל הַמָּשִׁיחַ – נָהֲגוּ הֶתֵּר, וְגַם הַנָּשִׁים רָקְדוּ רִקּוּד נָאֶה. הַמְּנַגְּנִים וְהַזָּקֵן לִוּוּ אוֹתָן בִּנְגִינָתָם, וְהַיְּהוּדִים מָחֲאוּ כַף לָהֶן, וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה וְחֶדְוָה הִסִּיחוּ דַעְתָּם – מֵהֶם נָטְלוּ אֲלוּנְטָאוֹת¹⁷⁸ וּמִטְפָּחוֹת, נָתְנוּ אוֹתָן בִּידֵי הַנָּשִׁים וְרָקְדוּ עִם הַנָּשִׁים.

וִיהוּדִים זְקֵנִים וְיִרְאֵי־שָׁמַיִם הִבִּיטוּ וְלֹא אָמְרוּ כְלוּם, כִּי גָדְלָה הַחֶדְוָה מְאֹד, וְהֵם חָשְׁבוּ, כִּי מָשִׁיחַ יָבוֹא בִמְהֵרָה בְקָרוֹב.

כָּכָה עָלְזוּ הַיְּהוּדִים כָּל הַלָּיְלָה. כַּמָּה נִגּוּנִים נֶאֶמְרוּ בְאוֹתוֹ מַעֲמָד, כַּמָּה מַעֲשֵׂי נִסִּים וְנִפְלָאוֹת מִימוֹת הַמָּשִׁיחַ נִמְסְרוּ, כַּמָּה רְמָזִים, פְּסוּקִים וְגִמַּטְרִיָּאוֹת¹⁷⁹ נִדְרְשׁוּ עַל שְׁנַת בּוֹאוֹ שֶׁל הַגּוֹאֵל; וְ“הַזָּקֵן” הַמְּנַגֵּן אַף הוּא נַעֲנָה לָהֶם וְאָמַר, כִּי גַּם בֵּין הַיְוָנִים אוֹמְרִים, שֶׁגְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת¹⁸⁰ תָּבֹאנָה בְשָׁנָה זוֹ. הוּא הָיָה בְקִיּוֹב וְשָׁמַע מְסַפְּרִים, שֶׁהַכֹּמֶר מָצָא כְתָב עַל הַבִּימָה בְּבֵית־הַכְּנֵסִיָּה, שָׁלוּחַ אֲלֵיהֶם מֵאֵת אֱלהֵיהֶם יֵשׁוּעַ הַנּוֹצְרִי, לִהְיוֹת עֲתִידִים לַשָּׁנָה הַזֹּאת…

אַךְ אֵצֶל הַקִּיר, בַּפִּנָּה, יָשְׁבוּ שְׁלשָׁה מְקֻבָּלִים וְלֹא הִשְׁתַּתְּפוּ לֹא בַאֲכִילָה וְלֹא בַשִּׂמְחָה; אֶחָד עָבֶה, אֶחָד צָעִיר וְאֶחָד זָקֵן. הֶעָבֶה הִתְעַנָּה, כְּדֵי לְהָקֵל אֶת כֹּבֶד גּוּפוֹ, שֶׁהֵעִיק עָלָיו, כִּי גּוּפוֹ הָיָה בַעַל־כֹּחַ רָב, ונִשְׁמָתוֹ בָטְלָה תְּכוּפוֹת בְּמֶרְחֲבֵי גוּפוֹ.

כְּשֶׁהִגִּישׁוּ אֶת הַקְּדֵרוֹת הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּלֵאוֹת כַּרְכָּשׁוֹת וְרֵיאוֹת, לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, כִּי הִתְגַּבְּרָה עָלָיו תַּאֲוָתוֹ, וְעָצַם אֶת עֵינָיו, וְהַתַּאֲוָה חָדְרָה אֶל תּוֹכוֹ דֶרֶךְ חָטְמוֹ וּפִיו; הוּא פָקַח תְּכוּפוֹת אֶת עֵינָיו וְשָׁאַל אֶת שְׁכֵנוֹ:

– מָה הֵם אוֹכְלִים שָׁם, הַ?

– כַּרְכֶּשֶׁת – נַעֲנָה לוֹ שְׁכֵנוֹ.

– כָּךְ? – גָּנַח מָרוֹת, וּכְדֵי לְסַגֵּף¹⁸¹ אֶת עַצְמוֹ, הִסְתַּכֵּל בַּכַּרְכֶּשֶׁת.

הַסָּב הָיָה בַעַל זָקָן לָבָן, הַצָּעִיר הָיָה צָנוּם, כֻּלּוֹ – עוֹר וַעֲצָמוֹת. גַּם הֵם הִתְעַנּוּ לְשֵׁם אֵיזֶה עִנְיָן נֶעְלָם מִכֹּל. אָז צָרָה עֵינוֹ שֶׁל הַצָּעִיר בְּשִׂמְחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, קָפַץ מִמְּקוֹמוֹ וְקָרָא:

– לָמָּה אַתֶּם שְׂמֵחִים אֶל חִנָּם? כָּתוּב בַּמְּגִלָּה “וַתִּכְתֹּב”, הֲרֵי אוֹת ת' רַבָּתִי, גַּם הַח' שֶּׁבְּ“חוּר” – רַבָּתִי, מַאי מַשְׁמַע¹⁸²? זֶה בָא לְלַמְּדֵנוּ, שֶׁגְּזֵרַת הָמָן נִדְחְתָה לִשְׁנַת תּ"ח.

הַמְּסֻבִּים נִבְעֲתוּ וַיִּפְנוּ לְהַבִּיט בָּאִישׁ הָאוֹמֵר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה.

– רָשָׁע, עֵינְךָ צָרָה בְשִׂמְחָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל. כַּמָּה מַרְבִּים יְהוּדִים לַעֲבֹד לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מִתּוֹךְ עַצְבוּת, וְאִם הֵם חֲפֵצִים לְעָבְדוֹ פַעַם אַחַת מִתּוֹךְ שִׂמְחָה, אַתָּה בָּא לְהַפְרִיעַ! – גָּעַר הַזָּקֵן בַּצָּעִיר – עִלְּזוּ יְהוּדִים, גִּילּוּ וּשְׂמָחוּ. כָּתוּב בַּתּוֹרָה: בְ“זֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ”, מַאי “בְּזֹאת”? זֶהוּ בְגִמַּטְרִיָּא “תַּ”ח“, בִּשְׁנַת תַּ”ח יָבֹא אַהֲרֹן אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, בִּשְׁנַת תַּ"ח תָּבֹא הַגְּאוּלָה.

שְׁלֹמֹה הִסְתַּכֵּל בַּזָּקֵן. הוּא הִכִּירוֹ, זֶה הָיָה הַחַיָּט הַקָּדוֹשׁ.

בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ עָמְדוּ יְהוּדִים וְטַלִּיתוֹתֵיהֶם עַל רָאשֵׁיהֶם, כְּבִימֵי יוֹם־טוֹב, הִתְפַּלְּלוּ וְשָׁרוּ הַקְּדוּשָׁה בְקוֹל רָם וּבְנִגּוּן שֶׁל חָג.

 

פרק אחד עשר: שְׁלֹמֹה’לִי שָׁב הַבָּיְתָה    🔗

בְּפֶתַח הַבַּיִת עָמְדָה הָאֵם וְהָאוֹמֶנֶת וְהִמְתִּינוּ לְבֹא הַבֵּן מִן הַיְשִׁיבָה. גַּם הָאֵם וְגַם הָאוֹמֶנֶת לֹא הִכִּירוּהוּ. שְׁלֹמֹה’לִי הִשְׁתַּנָּה, גָּדֵל וַיְהִי לְאִישׁ, חֲתִימַת־זָקָן שְׁחַרְחֹרָה כְבָר פָרְחָה עַל פָּנָיו וְהִתְמַזְּגָה עִם פֵּאוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהַמְּסֻלְסָלוֹת. זְקָנוֹ הוֹסִיף לִקְלַסְתֵּר פָּנָיו מַרְאֶה שֶׁל בַּחֲרוּת. הָאֵם רָחֲשָׁה יִרְאַת הַכָּבוֹד לִבְנָהּ, כְּבוֹד הַתּוֹרָה שָׁכַן עָלָיו, וְהִיא לֹא יָדְעָה, אִם רַשָּׁאִית הִיא לְדַבֵּר עִמּוֹ בִלְשׁוֹן יָחִיד… וּמָרוּשָׁה, שֶׁעָמְדָה מֵאַחֲרֵי הָאֵם, נִגְּבָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה:

– הָעֵגֶל גָּדַל וְאֵין הוּא מַכִּיר עוֹד אֶת הַפָּרָה, שֶׁהֵנִיקָה אוֹתוֹ.

אֶת הַחֶדֶר הַמְּשֻׁבָּח שֶׁבַּפּוּנְדָק הִקְצִיעוּ לַזּוּג הַצָּעִיר. שְׁנֵי סַפְסָלִים לְשֵׁנָה, אֲשֶׁר הִזְמִין הָאָב אֵצֶל הַנַּגָּר בִּשְׁבִיל הַזּוּג הַצָּעִיר, עָמְדוּ סָמוּךְ לְכֹתֶל הַחֶדֶר הַנָּמוּךְ, מְרֻפָּדִים כָּרִים וּכְסָתוֹת עַד חֲצִי הַתִּקְרָה. הַמִּטּוֹת הָיוּ מָרְחָקוֹת זוֹ מִזּוֹ, וִילוֹן שֶׁל אֶרֶג יָרֹק פָּרוּשׂ הָיָה עֲלֵיהֶן. אַרְגָּז גָּדוֹל, מְסֻגָּר בַּחֲשׁוּקֵי־בַּרְזֶל¹⁸³ וְיוֹשֵׁב עַל אוֹפַנֵּי־בַּרְזֶל, עָמַד בְּקֶרֶן־זָוִית, מָלֵא מִפֶּה לָפֶה בְגָדִים, כֻּתָּנוֹת וְתַכְשִׁיטִים. רְצוּעָה שֶׁל עוֹר מְחֻבֶּרֶת הָיְתָה לָאַרְגָּז, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן וּמְזֻמָּן עַל כָּל בֶּהָלָה, שֶׁלֹּא תָבֹא, לְמַעַן יוּכְלוּ הָאֲנָשִׁים לְהֵרָתֵם בּוֹ וּלְטַלְטְלוֹ עִמָּם הָלְאָה. שֻׁלְחָן לַאֲכִילָה וּלְלִמּוּד, סַפְסָל שֶׁל עֵץ לְשֵׁנָה, עֲרִיסָה וְכֵן¹⁸⁴ בִּשְׁבִיל הַתִּינוֹק הֶעָתִיד לְהִוָּלֵד. הָעֲרִיסָה וְהַכֵּן נַמְנוּ גַּם הֵם עַל מַעֲרֶכֶת הָרְהִיטִים, אֲשֶׁר הִזְמִין הָאָב בִּשְׁבִיל הַזּוּג הַצָּעִיר. אַךְ מִכָּל כְּלֵי הַבַּיִת הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הָיָה הַמַּדָּף שֶׁל הַסְּפָרִים. עִנְיַן הַסְּפָרִים הָיָה סָעִיף חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, אֲשֶׁר נִרְשַׁם בַּתְּנָאִים, וְהַחוֹתֵן הָרַב שָׂם לִבּוֹ בְיִחוּד לְהַשְׁגִּיחַ עַל קִיּוּמוֹ שֶׁל הַסָּעִיף הַזֶּה, הָרָשׁוּם בַּתְּנָאִים. הַסְּפָרִים, יְקָרִים הָיוּ מִן הַתַּכְשִׁיטִים, מִן הַנְּדוּנְיָה. וְלֹא רַק בְּכֶּסֶף נִקְנָה אוֹצַר הַסְּפָרִים. כַּמָּה יְגִיעוֹת יָגַע הָרַב, כַּמָּה עָמַל מֶנְדֵּל בְּרֹב אַהֲבָה וְעֹנֶג, עַד שֶׁקִּבְּצוּ אֶת אוֹצַר הַסְּפָרִים.

הַקֵּן כְּבָר מוּכָן וְעוֹמֵד בִּשְׁבִיל הַצָּעִיר, וְהַ“נְּקֵבָה” עוֹד אֵינֶנָּהּ. הָאִשָּׁה יָשְׁבָה בְּבֵית חֲמוֹתָהּ שֵׁשׁ שָׁנִים וְשָׁמְרָה, מָתַי יָבֹא אִישָׁהּ מִן הַיְשִׁיבָה תַּלְמִיד־חָכָם גָּדוֹל כְּאָבִיהָ. הִנֵּה כְבָר שָׁב הַבַּעַל, וְהַזּוּג הַצָּעִיר לֹא הִתְרָאֶה עוֹד פָּנִים. יוֹשֶׁבֶת הִיא בְּבֵית אִמָּהּ עַד עֶרֶב הַפֶּסַח, עֵת יוֹבִילוּהָ חֲמוֹתָהּ וְאִמָּהּ אֶל הַקֵּן, אֲשֶׁר בָּנוּ לַזּוּג הַצָּעִיר.

בְּשַׁבָּת הַגָּדוֹל הוּזְמַן שְׁלֹמֹה’לִי אֶל חוֹתְנוֹ לַשֻּׁלְחָן. בְּיוֹם הַשִּׁשִּׁי לִפְנוֹת עֶרֶב, בְּשׁוּבוֹ מִן הַמִּקְוֶה לְקַדֵּשׁ אֶת הַשַּׁבָּת, מְלֻבָּשׁ בִגְדוֹ הֶחָדָשׁ הַמְּעֻטָּר פַּרְוָה, אֲשֶׁר הֵבִיא אִתּוֹ מִלּוּבְלִין, רָאָה רִאשׁוֹנָה אֶת פְּנֵי אִשְׁתּוֹ. הִיא עָמְדָה בְחַדְרָהּ הַסָּמוּךְ עִם אִמָּהּ הָרַבָּנִית וְהִדְלִיקָה אֶת הַנֵּרוֹת. הֲזֹאת הִיא דְבוֹרָה אִשְׁתּוֹ? הוּא זָכַר אוֹתָהּ, בִּהְיוֹתָהּ יַלְדָּה, בְּעָזְבוֹ אוֹתָהּ. וְהִנֵּה כָאן, לִפְנֵי נֵרוֹת הַשַּׁבָּת, אֲשֶׁר הִיא מַדְלִיקָה עִם אִמָּהּ, נִצֶּבֶת בַּת־מַלְכָּה צְעִירָה, בַּת יִשְׂרָאֵל, חֲטוּבָה וּמְגֻדֶּלֶת, מְעֻלֶּפֶת¹⁸⁵ צְעִיף־רִקְמָה, תָּפוּר כֶּסֶף, הִינוּמָה מְעֻטֶּרֶת עֲדִי מְכַסָּה אֶת מִצְחָהּ הַלָּבָן וְהָרָם וּמִתְנוֹסֶסֶת כְּנֵזֶר עַל רֹאשׁ־הָעַלְמָה, אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַלְּבָנוֹת וְהָעֲדִינוֹת מְחַפּוֹת אֶת עֵינֶיהָ עִם פָּנֶיהָ, וְהוּא רוֹאֶה רַק אֶת גִּזְרָתָהּ הַצְּעִירָה וְהַגְּמִישָׁה, הַדּוֹמָה לְעֵץ־בְּרוֹשׁ צָעִיר. לִפְנֵי הַנֵּרוֹת הַדּוֹלְקִים מִתְפַּשְּׁטוֹת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַלְּבָנוֹת, וּמִבֵּין הָאֶצְבָּעוֹת הַשְּׁקוּפוֹת, הַנּוֹהֲרוֹת¹⁸⁶, מִתְגַּלּוֹת שְׁתֵּי עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת, מַבִּיטוֹת אֵלָיו בְּגַעְגּוּעִים וּמִתּוֹךְ בַּיְשָׁנוּת צְנוּעָה. לִבּוֹ הוֹלֵם בְּכֹחַ, גַּם נַפְשׁוֹ תִכְלֶה וְגַעְגּוּעִים יִתְעוֹרְרוּ בוֹ. נִדְמֶה לוֹ, כִּי תָמִיד נָשָׂא בְקִרְבּוֹ אֶת עֵינֶיהָ. אוֹתָן רָאָה בְלֵילוֹת הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים, בְּשִׁבְתּוֹ עַל הַגְּמָרָא בַיְשִׁיבָה. כְּמֵהוּת רוֹעֶדֶת חוֹלֶפֶת בְּכָל אֵבָרָיו. מַבִּיט הוּא אֵלֶיהָ וְאֵינוֹ יָכֹל לַעֲמֹד בִּפְנֵי מֶבָּטָהּ הָרָטוּב וְהָעוֹרֵג¹⁸⁷ וְהוּא מַשְׁפִּיל אֶת עֵינָיו. כַּעֲבֹר רֶגַע, יָשׁוּב וְיָרִים אוֹתָן, אַךְ עֵינֶיהָ כְּבָר מְכֻסּוֹת, רַק אֶת אֶצְבְּעוֹתֶיהָ הַנּוֹהֲרוֹת, אֶצְבְּעוֹת־הָהָבְנִים הוּא רוֹאֶה, וְהוּא עוֹמֵד מָלֵא הִרְהוּרִים.

אֵין הוּא שׁוֹמֵעַ עוֹד אֶת הַפִּלְפּוּל הֶחָרִיף, אֲשֶׁר חִדֵּשׁ חוֹתְנוֹ, אֵין הָאַבְרֵךְ חוֹשֵׁב עוֹד עַל הָרַמְבַּ"ם, אֲשֶׁר בְּעֶזְרָתוֹ אָמַר לְהַעְפִּיל אֶל הַמְּצוּדוֹת, שֶׁהֵקִים חוֹתְנוֹ בְּכִשְׁרוֹן־הַשְׂכֵּל. בְּעִנְיָנִים אֲחֵרִים יְהַרְהֵר לִבּוֹ. הָעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת, עֵינֵי דֻבְדְּבָנִיּוֹת נָאוֹת, שֶׁהֵצִיצוּ מִבַּעָד הָאֶצְבָּעוֹת הָעֲדִינוֹת בִּשְׁעַת הַדְלָקַת הַנֵּרוֹת. הֵן נִצָּבוֹת לְפָנָיו, וְהוּא נִזְכָּר, כִּי כַמָּה פְעָמִים רָאָה אוֹתָן בִּימֵי לָמְדוֹ בַיְשִׁיבָה – בִּשְׁעַת עַצְבוּת, בֵּין־הַשְּׁמָשׁוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁצִּלְלֵי הַכְּתָלִים וְהַסְּפָרִים הֵצִיפוּ אֶת הַיְשִׁיבָה, רָאָה אֶת עֵינֶיהָ. כָּךְ הִבִּיטָה רִבְקָה אֶל יִצְחָק, בְּפָגְשׁוֹ אוֹתָהּ בַּדָּרֶךְ. כָּךְ הִבִּיטָה רָחֵל אֶל יַעֲקֹב, בְּפָגְשׁוֹ אוֹתָהּ עִם הַצֹּאן עַל־יַד הַבְּאֵר. כָּךְ מַבִּיטָה הַשְּׁכִינָה אֶל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, בְּבוֹאָהּ בְכָל תִּשְׁעָה בְאָב אֶל חָרְבוֹת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, בְּפָגְשָׁהּ שָׁם אֶת רִבּוֹן הָעוֹלָם, יְדִיד לִבָּהּ, כְּשֶׁהוּא יוֹשֵׁב וּמִתְאַבֵּל וּשְׁתֵּי דְמָעוֹת זוֹלְגוֹת מֵעֵינָיו וּמַרְתִּיחוֹת אֶת מֵימֵי הַיַּרְדֵּן. כָּךְ מַבִּיטָה שַׁבָּת הַמַּלְכָּה, בְּרִדְתָּהּ מִשָּׁמַיִם וּבְהִכָּנְסָהּ אֶל בָּתֵּי יִשְׂרָאֵל, בְּשָׁעָה שֶׁאִמְּהוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל מַדְלִיקוֹת אֶת הַנֵּרוֹת.

וּבְעוֹדוֹ שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרָיו, רוֹאֶה הוּא פִתְאֹם וְהִנֵּה מִן הַחֶדֶר הַקָּרוֹב נִגֶּשֶׁת כִּדְמוּת קְדוֹשָׁה. מַרְגִּישׁ הוּא אֶת צְעָדֶיהָ הַקְּרֵבִים, מִבְּלִי רְאוֹת אוֹתָהּ. עֵינָיו מָשְׁפָּלוֹת אַרְצָה, רַק בְּקִרְבּוֹ נְהָרָה¹⁸⁸, וְנֹגַהּ־כֶסֶף יְרַחֵף בּוֹ.

בְּפֶתַח הַחֶדֶר עוֹמֶדֶת דְּבוֹרָה, הוּא לֹא הִבִּיט עֲדַיִן אֶל פָּנֶיהָ, אַךְ זֹהַר וּבְרַק־כֶּסֶף יִשְׁכֹּן בְּעֵינָיו.

– שְׁלֹמֹה’לִי, זוּגָתְךָ חֲפֵצָה לִרְאוֹתְךָ.

שְׁלֹמֹה’לִי פָּקַח אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת דְּבוֹרָה עוֹמֶדֶת לְפָנָיו. הֵם הָיוּ לְבַדָּם.

דְּבוֹרָה פָתְחָה בְדִבּוּר תְּחִלָּה.

– שְׁלֹמֹה – אָמְרָה – כַּאֲשֶׁר נָסַעְתָּ אֶל הַיְשִׁיבָה, בָּכִיתִי רַב בֶּכִי; לֹא חָפַצְתִּי, כִּי תִּסַּע אֶל הַיְשִׁיבָה, כִּי יַלְדָּה קְטַנָּה עוֹד הָיִיתִי וּתְבוּנָה נִבְצְרָה מִמֶּנִּי, וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ אֶת בִּכְיִי וַתַּבְטִיחַ לִי דְבַר־מָה. וְעַתָּה בָאתִי לְהַזְכִּירְךָ: הַאִם שָׁמֹר שָׁמַרְתָּ אֶת הַבְטָחָתֶךָ?

שְׁלֹמֹה לֹא עָנָה דָבָר, כִּי אִם נִגַּשׁ אֶל הָאַרְגָּז וַיִּפְתְּחֵהוּ וַיֹּאמַר:

– הִנֵּה לְפָנַיִךְ אֵת אֲשֶׁר הִבְטַחְתִּי לָךְ.

הָעַלְמָה עָמְדָה לִפְנֵי הָאַרְגָּז מַחֲרִישָׁה וּמִשְׁתָּאָה. מִתּוֹךְ הָאַרְגָּז הִזְהִירוּ נַעֲלֵי־הַזָּהָב. הִיא הוֹצִיאָה אוֹתָן, רָאֲתָה אֶת הַסּוּלְיוֹת הַגְּבֹהוֹת, הָעֲשׂוּיוֹת עַל פִּי אָפְנַת וַרְשָׁה, וְאֶת הַמְּעִיל הָרָקוּם מֶשִׁי־סְלוּצְקִי, תָּפוּר בְּכֶסֶף שֶׁל עֲטָרָה.

זְמַן רַב הִסְתַּכְּלָה דְּבוֹרָה בְמַתְּנוֹת אִישָׁהּ, אַחֲרֵי כֵן קָמָה מִלִּפְנֵי הָאַרְגָּז וְאָמְרָה:

– כֵּן, לֹא שְׁכַחְתַּנִי, וְגַם בִּהְיוֹתְךָ רָחוֹק מִמֶּנִּי זֶה כַמָּה, עָלָה זִכְרוֹנִי עַל לִבְּךָ וַתֵּט אֵלַי חַסְדֶּךָ.

– הֲלֹא אִשְׁתִּי אַתְּ, וְנִתְקַדַּשְׁתְּ לִי כְדַת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל.

– אֵינִי יוֹדַעַת, אִם רְאוּיָה אֲנִי לִהְיוֹת לְךָ לְאִשָּׁה, שְׁלֹמֹה, הֲלֹא אִשָּׁה עֲלוּבָה אֲנִי, וְלֹא אֵדַע אֵיךְ לְהִתְהַלֵּךְ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים. אֵינִי מְלֻמֶּדֶת, וְאַתָּה – תַּלְמִיד־חָכָם גָּדוֹל הִנְּךָ, הַרְבֵּה תּוֹרָה לָמַדְתָּ בַיְשִׁיבָה וְהַרְבֵּה דֶרֶךְ־אֶרֶץ מִבְּנֵי אָדָם בְאֶרֶץ נֵכָר.

– אֱלֹהִים הֶאֱצִיל עָלַיִךְ הַרְבֵּה חֵן, כַּאֲשֶׁר הֶאֱצִיל עַל רָחֵל אִמֵּנוּ – אָמַר שְׁלֹמֹה בְלָחַשׁ.

דְּבוֹרָה הֵעִיפָה בּוֹ אֶת מֶבָּטָהּ הָרָטֹב, אֲשֶׁר לֹא יָכֹל שְׁלֹמֹה לַעֲמֹד בְפָנָיו. רֶגַע אֶחָד הֶחֱרִישָׁה, אַחֲרֵי כֵן אָמְרָה:

– עַל זֹאת הִתְפַּלַּלְתִּי יוֹמָם וָלַיְלָה לֵאלֹהִים, כִּי אֶמְצָא חֵן בְעֵינֶיךָ. הַיּוֹם, כַּאֲשֶׁר עֲזָרַנִי ה', מַה לִי עוֹד?

– מֶה עָשִׂית כָּל הָעֵת, בִּהְיוֹתִי בַיְשִׁיבָה?

– אִמִּי לִמְּדַתְנִי, כֵּיצַד לִהְיוֹת אִשָּׁה כְשֵׁרָה וּצְנוּעָה, וַחֲמוֹתִי לִמְּדַתְנִי, כֵיצַד לְגַדֵּל אֶת בְּנִי לְתוֹרָה, לְחֻפָּה וּלְמַעֲשִׂים טוֹבִים.

שְׁלֹמֹה נִגַּשׁ אֵלֶיהָ, נָגַע בַּהִינוּמָה שֶׁלָּהּ בְיָדוֹ, מִבְּלִי הַבֵּט בָּהּ.

– אֱלֹהִים יִתֵּן לָנוּ אֹשֶׁר וְחֶדְוָה כָל יָמֵינוּ, דְּבוֹרָה.

– אָמֵן! – עָנְתָה דְּבוֹרָה אַחֲרָיו.

 

פרק שנים עשר: שָׁבוּעוֹת    🔗

חַג מַתַּן־הַתּוֹרָה הַיָּפֶה בָא לָעוֹלָם, וְיַחַד עִם הַחַג – בָּא הָאָבִיב וְשָׁכַן בָּעֲרָבָה. זְלוֹצֵ’יב הוּצְפָה בִּנְהַר־דֶּשֶׁא יָרֹק שֶׁל מֶשִׁי, אֲשֶׁר קָלַח מִן הָעֲרָבָה אֶל תּוֹךְ הָעֲיָרָה. הַיֶּרֶק לִבְלֵב בְּכָל אֲשֶׁר נִמְצָא, וְלֹא הָאֲדָמָה בִלְבַד כֻּסְּתָה עֵשֶׂב לַח, כִּי גַּם גַּגּוֹת הַבָּתִּים וְקִירוֹתֵיהֶם פָּרָחוּ. דּוֹמֶה כְאִלּוּ צָצוּ וְעָלוּ הַבָּתִּים מִן הָאֲדָמָה מְקֻשָּׁטִים וַעֲדוּיִם גֶּפֶן־סְרָק הַמְּטַפֶּסֶת עַל הַכְּתָלִים וְעַל רָאשֵׁיהֶם הֵגֵנּוּ כִתְרוֹת הָעֲנָפִים הַיְרֻקִים שֶׁל הַתְּרָזוֹת, הַמְּטַפְּסִים זֶה עַל גַבֵּי זֶה וּפְרוּשִׂים כְּחֻפּוֹת מֵעַל הַבָּתִּים. כָּל בִּיב שֶׁבִּזְלוֹצֵ’יב נֶהְפַּךְ לַעֲצִיץ שֶׁל פְּרָחִים, כָּל בִּצָּה כֻסְּתָה פִרְחֵי זִכְרִיָּה. “אֶרְזָפִים” צְהַבְהַבִּים רָמְזוּ מִן הַגַּגּוֹת שֶׁהֶעֱלוּ אֵזוֹב. מוּל כָּל חַלּוֹן וְחַלּוֹן שֶׁבִּזְלוֹצֵ’יב הֵצִיצוּ שִׂיחֵי יַסְמִין גְּבֹהִים, וְלִילָךְ לָבָן מִלֵּא בְרֵיחוֹ אֶת הַבָּתִּים.

וְעַל פְּנֵי זְלוֹצֵ’יב הֵחֵלּוּ נוֹשְׁבוֹת רוּחוֹת־אָבִיב מִן הָעֲרָבָה, רוּחוֹת הַבָּאוֹת מִמַּעְיָנוֹת מְשֻׁחְרָרִים, שֶׁנִּגְאֲלוּ מֵרַתּוּקֵי¹⁸⁹ הַקֶּרַח, רוּחוֹת הַבָּאוֹת מִשּׁוּט עַל גַּבֵּי יַם הַיֶּרֶק הַגָּדוֹל, הַשּׁוֹטֵף מִסָּבִיב לִזְלוֹצֵ’יב, עַל גִּבְעוֹתָיו וַעֲמָקָיו, עַל יַעֲרוֹתָיו הַמְּלַבְלְבִים וְעַרְבוֹתָיו הַמְּכֻסּוֹת פְּרָחִים; בָּאוּ גַם הָעֲרָבִים, בְשָׁעָה שֶׁהָאִילָנוֹת וְהַיֶּרֶק מִתְעַטְּפִים צְלָלִים, אָז דּוֹמֶה הָיָה, שֶׁזְּלוֹצֵ’יב תִּסָּחֵף כָּלִיל בִּירַק הָעֲרָבָה וְכָל זֵכֶר לֹא יִשָּׁאֵר לָהּ עַד עוֹלְמֵי עַד.

בְּעֶרֶב שָׁבוּעוֹת, בְּשָׁעָה שֶׁהִשְׁתַּעְשְׁעוּ הַתִּינוֹקוֹת מִסָּבִיב לְקוֹרַת־הָעֵץ סָמוּךְ לִבְאֵרָה שֶׁל הָעִיר, אֲשֶׁר בַּשּׁוּק, בָּא מִן הַדֶּרֶךְ יְהוּדִי סָב, בַּעַל זָקָן לָבָן וְעָגֹל, עַל כְּתֵפָיו שַׂק גָּדוֹל וּבְיָדוֹ מַקֵּל יָרֹק, זְמוֹרָה חֲתוּכָהּ. הַתִּינוֹקוֹת הִסְתַּכְּלוּ בְסַקְרָנוּת בַּזָּר הַבָּא אֶל הָעֲיָרָה, כִּי אוֹרֵחַ מִן הַחוּץ חִזָּיוֹן בִּלְתִּי־מָצוּי הָיָה בָעִיר. פִּתְאֹם קָם נַעַר, מְסֻלְסַל־פֵּאוֹת וְיָחֵף, מֵעַל קוֹרַת הָעֵץ וְקָרָא:

– הַחַיָּט בָּא, הַחַיָּט בָּא.

הַתִּינוֹקוֹת הִכִּירוּ אֶת הַחַיָּט וְרָצוּ לִקְרָאתוֹ, כְּשֶׁכֻּתָּנוֹתֵיהֶם וּמִכְנְסֵיהֶם מֻפְשָׁלִים וּפְנֵיהֶם מְמֹרָחִים¹⁹⁰ בְּגַרְגִּירִים:

– חַיָּט, חַיָּט, הוֹפּ הוֹפּ!

– גְּשׁוּ הָלְאָה, הָלְאָה! – אִיֵּם הַחַיָּט בַּמַּקֵּל שֶׁבְּיָדוֹ.

– בֹּא אֵלֵינוּ, חַיָּט.

– אֵלֵינוּ, אֵלֵינוּ!

– לֹא, אֵלֵינוּ! עַל הָאִצְטְבָא תִישָׁן.

אֲבָל פּוּנְדָק מְיֻחָד הָיָה לוֹ לַחַיָּט בָּעֲיָרָה. זֶה הָיָה הָאַכְסַדְרָה¹⁹¹ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. הַתִּינוֹקוֹת לִוּוּהוּ בְשִׂמְחָה עַד בֵּית־הַכְּנֶסֶת. שָׁם בָּאַכְסַדְרָה פֵרַק מֵעָלָיו אֶת תַּרְמִילוֹ הַגָּדוֹל, הוֹצִיא מִתּוֹכוֹ מַתָּנוֹת וַיְחַלֵּק לַתִּינוֹקוֹת. לָזֶה – חָלִיל גָּזוּר מִזְּמוֹרָה; לָזֶה – דּוּבְשָׁן, שֶׁהִטְמִין בִּשְׁבִילוֹ בָעֲיָרָה, אֲשֶׁר הָיָה שָׁם לָאַחֲרוֹנָה; לַשְּׁלִישִׁי, שֶׁיָּדַע קְרֹא – סֵפֶר קָטָן; וּמִתּוֹךְ שֶׁעוֹד הַרְבֵּה שָׁהוּת הָיְתָה לָלֶכֶת לַמִּקְוֶה, הִתְאַסְפוּ הַיְלָדִים סְבִיבוֹ, וְהוּא לִמְּדָם זֶמֶר נָאֶה לִכְבוֹד יוֹם־טוֹב.

בְּלֵיל יוֹם־טוֹב הִתְחָרוּ בַעֲלֵי־הַבָּתִּים שֶׁבִּזְלוֹצֵ’יב זֶה בָּזֶה, אֵצֶל מִי יִסְעַד הַחַיָּט בְּיוֹם־טוֹב. כֻּלָּם רָצוּ לִזְכּוֹת בְּמִצְוַת הַכְנָסַת־אוֹרְחִים, כִּי רַק לְעִתִּים רְחוֹקוֹת אֵרַע לָהֶם לְקַיֵּם מִצְוָה זוֹ בִזְלוֹצֵ’יב.

בְּיוֹם־טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל עֲצֶרֶת¹⁹² אָכַל הַחַיָּט אֵצֶל מֶנְדֵּל; זֹאת הָיְתָה חֶזְקָתוֹ, כִּי הוּא הָיָה הַפַּרְנָס. וְהַחַיָּט הָיָה מָלֵא שִׂמְחָה, בְּשִׁבְתּוֹ לִפְנֵי הַשֻּׁלְחָן, הוּא שָׁר וְדִבֵּר, שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ תָמִיד. הוּא שָׂמַח לִקְרַאת שְׁלֹמֹה’לִי, שֶׁכְּבָר בָּא מִן הַיְשִׁיבָה, דָּרַשׁ מִמֶּנּוּ שְׂכַר לִמּוּד, כִּי הוּא לִמֵּד אוֹתוֹ לְהִתְפַּלֵּל, וּשְׁלֹמֹה’לִי כִבְּדוֹ בְכוֹס שֶׁל מֵי־דְּבָשׁ. הַחַיָּט שָׁתָה אֶת מֵי־הַדְּבָשׁ וְגָנַח:

– גָּדְלָה זְלוֹצֵ’יב וַתְּהִי לְעִיר וְאֵם בְּיִשְׂרָאֵל – הָעֲלוּבָה!

אִישׁ לֹא הֵבִין אֶת גְּנִיחָתוֹ, וּמַדּוּעַ זֶה אָמַר “הָעֲלוּבָה”, מְאֹד הִשְׁתּוֹמְמוּ עַל זֶה, וְאִישׁ לֹא שָׁאַל מִמֶּנּוּ בֵאוּר, כִּי נִפְלָאִים הָיוּ דַרְכֵי הַחַיָּט.

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּיוֹם־טוֹב הַשֵּׁנִי שֶׁל עֲצֶרֶת, יָשַׁב שְׁלֹמֹה’לִי בְחַדְרוֹ וְלָמַד אֶת שִׁעוּרוֹ. הָאֶשְׁנַבִּים הָיוּ פְתוּחִים, וְאֶל תּוֹךְ הַחֶדֶר הַנָּמוֹךְ הֵצִיצוּ הָאִילָנוֹת הַגְּדֵלִים לִפְנֵי הַחַלּוֹן. קוֹל שִׁירַת הַצִּפֳּרִים הַנְּעִימָה נִשְׁמַע מִבַּחוּץ, וְרֵיחַ דְּבַשׁ מָתֹק עָלָה מִפִּרְחֵי־הָעֲרָבָה הַלְּבָנִים וּמִלֵּא אֶת הַחֶדֶר הַנָּמוֹךְ שֶׁל הַזּוּג הַצָּעִיר. הָאִשָּׁה עָמְדָה עַל־יַד הָאַרְגָּז, הוֹצִיאָה מִתּוֹכוֹ אֶת בְּגָדֶיהָ הַחֲמוּדוֹת וְאֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ וְהִתְקַשְּׁטָה בָהֶם, כְּדֵי לָלֶכֶת עִם חֲמוֹתָהּ אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת. חֵן רָב מָשׁוּךְ הָיָה עָלֶיהָ בְּבֹקֶר אָבִיב, בֹּקֶר־חַג זֶה. לְחָיֶיהָ הָיוּ עֲדִינוֹת, עֹנֶג שׁוֹרֶה הָיָה עֲלֵיהֶן, וְעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת מְעֻלָּפוֹת הָיוּ טַל־מַבְהִיק, כְּאִלּוּ עוֹד טֶרֶם הֵקִיצוּ מֵחֲלוֹם הַלַּיְלָה, אֲשֶׁר רִחֵף עֲלֵיהֶן עַד הֵנָה. וְאַהֲבָה רַבָּה הוּצְתָה בְלֵב הָאַבְרֵךְ לְאִשְׁתּוֹ, חֶמְלָה גְדוֹלָה וְתַחֲנוּנִים מִלְּאוּ אֶת לִבּוֹ. וְגַם לִבָּהּ מָלֵא אַהֲבָה אֵלָיו, כִּי קוֹלוֹ, קוֹל הַתּוֹרָה, נִשְׁמַע בְּרֹב נֹעַם בְּאָזְנֶיהֶ בְּבֹקֶר־הַחַג, כְּקוֹל הַצִּפֳּרִים הַמְּאֻשָּׁרוֹת, כִּי שְׁנֵיהֶם אָהֲבוּ מְאֹד זֶה אֶת זוֹ, כְּדֶרֶךְ בְּנֵי אָדָם צְעִירִים בָּעֵת הָרִאשׁוֹנָה אַחֲרֵי נְשׂוּאֵיהֶם. הוּא לֹא יָכֹל לִלְמֹד עוֹד. אֶת הַשְּׁטְרַימְל שֶׁלּוֹ שָׂם עַל הַגְּמָרָא וְהִתְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר אָנֶה וָאָנָה. וְהִיא, הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה, קִשְּׁטָה וְיִפְּתָה אֶת עַצְמָהּ לְפָנָיו וַתַּעַד אֶת תַּכְשִׁיטֶיהָ הַנָּאִים, וּלְאַחַר שֶׁהָיְתָה מְקֻשֶּׁטֶת יָפֶה, קָמָה מִלִּפְנֵי הָאַרְגָּז וַתִּגַּשׁ אֶל אִישָׁהּ, לְמַעַן יְבָרְכֶנָּה לִפְנֵי לֶכְתָּהּ אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת. אָז שָׂם הָאִישׁ אֶת שְׁתֵּי יָדָיו עַל רֹאשָׁהּ הַיָּפֶה וְאָמַר:

– לֹא יָסוּר חִנֵךְ מִמֵּךְ עַד עוֹלָם, כַּאֲשֶׁר לֹא סָר מֵרָחֵל אִמֵּנוּ.

וְהָאִשָּׁה לָקְחָה אֶת הַסִּדּוּר “קָרְבַּן מִנְחָה” בִכְרִיכַת הַכֶּסֶף, אֲשֶׁר נָתַן לָהּ חָמִיהָ לִתְשׁוּרָה, וּבְרֹב פְּאֵר, מְקֻשֶּׁטֶת בְּבִגְדֵי הַחַג, הָלְכָה אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת.

הַקָּהָל הִתְאַסֵף בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. הַנָּשִׁים עוֹמְדוֹת בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים¹⁹³, מְקֻשָּׁטוֹת לִכְבוֹד יוֹם־טוֹב, וּבְעַד הַסְּרָגִים¹⁹⁴ הַקְּטַנִּים הַמְּכֻסִּים וִילוֹנוֹת מְצִיצוֹת הֵן אֶל עֶזְרַת־הָאֲנָשִׁים. דְּבוֹרָה’לִי עוֹמֶדֶת בֵּין הָאֵם וְלֶחָמוֹת, מְקֻשֶּׁטֶת בְּמִטְפַּחַת־מֶצַח חֲדָשָׁה וּמְעֻטֶּרֶת עֲדִי גָדוֹל, אֲשֶׁר נָתַן לָהּ חָמִיהָ, בְּבוֹאָהּ אֵלָיו לִכְבוֹד יוֹם־טוֹב, נְעוּלָה נַעֲלֵי זָהָב, אֲשֶׁר הֵבִיא לָהּ שְׁלֹמֹה מִן הַיְשִׁיבָה, מְצִיצָה הִיא לְמַטָּה וְרוֹאֶה מִבֵּין הַסְּרָגִים אֶת שְׁלֹמֹה’לִי, מְעֻטָּף בְּטַלִּית גְּדוֹלָה, עוֹמֵד עַל הַבִּימָה, אוֹחֵז בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה בְּאַהֲבָה רַבָּה וְשָׁר שִׁיר לִכְבוֹד הֶחָג. בְּקוֹלוֹ הֶעָרֵב מְסַלְסֵל הוּא כְצִפּוֹר־רְנָנִים בְּנִגּוּן “אַקְדָּמוֹת” וּמַטְעִים יָפֶה יָפֶה אֶת כָּל “הַטְּעָמִים”¹⁹⁵. וּבְעוֹד דְּבוֹרָה’לִי מַקְשִׁיבָה לְקוֹל שְׁלֹמֹה’לִי, וְהִנֵּה הִרְהוּרִים עֲנוּגִים מְאֹד מִתְגַנְּבִים אֶל לִבָּהּ וְחוֹלְפִים בּוֹ כְשִׁירוֹת עֲרֵבוֹת מְאֹד; מִתְגַנְּבִים הַהִרְהוּרִים אֶל נַפְשָׁהּ, מְעוֹרְרִים אֹדֶם רַךְ עַל לֶחְיֵי הָאִשָּׁה וּמַבָּט רָטֹב וּמְבֻיָּשׁ בְּעֵינֶיהָ. אֶת עֵינֶיהָ הִיא מַסְתִּירָה בֵין כַּפּוֹת יָדֶיהָ, כְּאִלּוּ יְרֵאָה הִיא, שֶׁמָּא תִקְרָא אִמָּהּ מֵעַל פָּנֶיהָ אֶת הַמַּחֲשָׁבָה הָעֲנוּגָה, אֲשֶׁר הִיא חוֹשָׁבֶת…

עוֹד חוֹלֶמֶת הַנְּגִינָה מִתּוֹךְ קוֹל אִישָׁהּ – וְהִנֵּה מִבַּחוּץ מִתְפָּרֵץ קוֹל צְוָחָה וּמִתְגַבֵּר עַל שִׁירַת יוֹם־טוֹב. אִישׁ אֵינוֹ מֵעֵז לִפְשֹׁט אֶת טַלִּיתוֹ, לָצֵאת וְלִרְאוֹת, מָה אֵרַע שָׁם. וּשְׁלֹמֹה’לִי מִתְאַמֵּץ לְהָרִים אֶת קוֹלוֹ וּלְהַטְעִים עוֹד בְּיֶתֶר מְתִיקוּת אֶת נְגִינָתוֹ – אַךְ שְׁאוֹן הָרְחוֹב מִתְקָרֵב אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת וּמְגָרֵשׁ אֶת הֶחָג. פֹּה וְשָׁם מִשְׁתַּמֵּט מִי־שֶׁהוּא מִבֵּית־הַמִּדְרָשׁ וְיוֹצֵא. הַגַּבַּאי מְנַקֵּשׁ עַל הַבִּימָה, מִיָּד מִתְפָּרְצִים אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת נָשִׁים, אֲנָשִׁים וָטָף, וְלַחַשׁ יִשָּׁמַע:

– שְׁלִיחִים בָּאִים.

– מִקָּרָסוּן בָּאוּ שְׁנֵי שְׁלִיחִים.

– עַל סוּסִים בָּאוּ רְכוּבִים, חִלְּלוּ יוֹם־טוֹב.

– סַכָּנַת נְפָשׁוֹת הִיא.

לֹא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל סִלְסוּלוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה’לִי. נְגִינַת הַחַג נָדַמָּה. מֶנְדֵּל מְנַקֵּשׁ עַל הַבִּימָה, הַקָּהָל נוֹהֵר מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת הַחוּצָה.

פִּתְאֹם נִשְׁמַע קוֹל בְּכִיָּה:

– מַה קָרָה?

– הַס, הַס! – מְנַקֵּשׁ מֶנְדֵּל עַל הַבִּימָה.

וְהִנֵּה דֶלֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת נִקְרַעַת וְקוֹל־פְּחָדִים יִשָּׁמַע:

– יְהוּדִים, הַצִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם!

 

פרק שלשה עשר: גָּלוּת זְלוֹצֵ’יב    🔗

עַל בִּימַת הַחַג, הַמְּעֻטֶּרֶת יֶרֶק לִכְבוֹד יוֹם־טוֹב, בֵּין סִפְרֵי הַתּוֹרָה הָעֲדוּיִים כֶּסֶף, עוֹמְדִים שְׁנֵי יְהוּדִים, יְהוּדֵי־חוֹל, מַאֻבָּקִים מִן הַדֶּרֶךְ, שֶׁבָּאוּ רְכוּבִים בְּיוֹם הֶחָג.

– חֲמֵלְנִיצְקִי הָרָשָׁע נִצַּח אֶת שְׁנֵי הַגֵּנֵרַלִּים הַפּוֹלָנִים פּוֹטוֹצְקִי וְקַלִּינוֹבְסְקִי – מְסַפְּרִים הַיְּהוּדִים – וְהוּא עוֹבֵר עִם חֵילוֹ בְּכָל אוּקְרַיְנָה. חַן הַתַּתָּרִים הוֹלֵךְ עִמּוֹ. הוּא הִשְׁמִיד וְאִבֵּד אֶת קְהִלַּת קָרָסוּן. הַרְבֵּה יְהוּדִים נֶהֶרְגּוּ, נִמְלְטוּ רַק הָרוֹכְבִים, אֲשֶׁר בָּאוּ רְכוּבִים בְּיוֹם־טוֹב לִזְלוֹצֵ’יב, לְבַשֵּׂר לְאַחֵינוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אַנְשֵׁי זְלוֹצֵ’יב, כִּי גְדוֹלָה הַסַּכָּנָה, לְבַל יַשְׁגִּיחוּ בִקְדוּשַׁת יוֹם־טוֹב וְיַצִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיהֶם, כִּי חְמֵלְנִיצְקִי עִם הַיְוָנִים וְעִם הַתַּתָּרִים קְרֵבִים אֶל הָעִיר.

מְהוּמָה גְדוֹלָה קָמָה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. נָשִׁים חָטְפוּ אֶת הַתִּינוֹקוֹת בִּידֵיהֶן וְלֹא יָדְעוּ, לַהֵיכָן יָרוּצוּ. קְצָתָם קָרְאוּ, כִּי נָחוּץ לִרְתֹם אֶת הָעֲגָלוֹת לַסּוּסִים וְלִבְרֹחַ מִן הָעִיר בְּיוֹם־טוֹב. אַךְ אִישׁ לֹא הֵעֵז לַעֲשׂוֹת זֹאת. הֵם לֹא יָכְלוּ כְלָל לְדַמּוֹת בְּנַפְשָׁם, כִּי יִגָּזְרוּ מִן הַחַיִּים כָּכָה, לְפֶתַע פִּתְאֹם. אִישׁ לֹא מָצָא בוֹ דֵי אוֹן לְהָרִים יָדוֹ וּלְטַלְטֵל אֵיזֶה חֵפֶץ בְּיוֹם־טוֹב. וּבֵינָתַיִם הִרְבּוּ הַנָּשִׁים, הָאֲנָשִׁים וְהַטַּף לָבֹא אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת, כְּאִלּוּ מִקְלָט הֵם מְבַקְּשִׁים לָהֶם בְּבֵית אֱלֹהִים, אַף אֶחָד לֹא נִשְׁאַר בָּעִיר בְּבֵיתוֹ – כֻּלָּם הִרְגִּישׁוּ, כִּי עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת יַחְדָּו בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת.

מֶנְדֵּל הַפַּרְנָס עָלָה עַל הַבִּימָה חִוֵּר־פָּנִים, נָקַשׁ בַּשֻּׁלְחָן וְאָמַר כָּכָה:

– לֹא נֵצֵא מִכָּאן, יְהוּדִים. יִשּׁוּב בָּנִינוּ, בֵּית־הַכְּנֶסֶת הֵקַמְנוּ – עַל מִי נַשְׁאִיר אֶת כָּל אֵלֶּה? הֲלֹא מִן הַנִּמְנָע הוּא זֶה, שֶׁעוֹלָם מָלֵא יֶחֱרַב וְיִתָּם. יוֹם אוֹ יוֹמַיִם – וְעֶזְרָה תָבֹא לָנוּ. הַשַּׂר וִישְׁנְיֹוִיצְקִי יָבֹא עִם חֵיל הַפּוֹלָנִים, גַּם שָׂרִים אֲחֵרִים. וְלָעֵת־עַתָּה נֵחָבֵא, נִסָּגֵר בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְאוּלַי נָסוֹג חֲמֵלְנִיצְקִי וְחֵילוֹ אֶל צֵ’יהִירִין, הֲלֹא שָׁם בֵּיתוֹ – כִּי מַה לוֹ וְלָנוּ? אָנוּ לֹא עָשִׂינוּ לוֹ כָל רָעָה, לָבֹא וּלְהַחֲרִיב עִיר שְׁלֵמָה בְיָדַיִם, לְהַפְקִיר אֶת הַכֹּל – לֹא, לֹא נֵלֵךְ!

דִּבְרֵי מֶנְדֵּל הִרְגִּיעוּ רַבִּים. לְאוֹתָם הַיְּהוּדִים, שֶׁהָיוּ פֹּה מִתְּחִלָּה, מֵרֵאשִׁית יִסּוּד הַיִּשּׁוּב, הָיְתָה זְלוֹצֵ’יב יְקָרָה מְאֹד, וְהֵם נִמְשְׁכוּ כֻּלָּם אַחֲרֵי נִצּוֹץ הַתִּקְוָה, אֲשֶׁר גָּלָה לָהֶם הַפַּרְנָס, הַיְנוּ: כִּי נָסוֹג חֲמֵלְנִיצְקִי לְצֵ’יהִירִין, כִּי שָׁם בֵּיתוֹ. הָאָסוֹן בָּא בְהַפְתָּעָה כְזוֹ, שֶׁהֵם לֹא יָכְלוּ כְלָל לְשָׁעֵר לְעַצְמָם אֶת גֹּדֶל הַסַּכָּנָה. מִיָּד נִתְקַבְּצוּ מִסָּבִיב לְמֶנְדֵּל כַּמָּה יְהוּדִים – בַּעֲלֵי־מְלָאכָה, סוֹחֲרֵי סוּסִים, שֶׁהָיוּ רְגִילִים לִנְסֹעַ לְסֵץ' וְסָחֲרוּ אֶת הַקּוֹזָקִים; כַּמָּה פְעָמִים שָׂמוּ נַפְשָׁם בְּכַפָם – יְהוּדִים גִּבּוֹרִים, יְהוּדִים שְׁזוּפֵי־פָנִים מִשֶּׁמֶשׁ הָעֲרָבָה, שֶׁזִּקְנֵיהֶם שְׁחוֹרִים וְגַבּוֹת־עֵינֵיהֶם זְקוּפוֹת, יְהוּדִים רַחֲבֵי־כָתֵף וַחֲסוּנֵי־יָדַיִם, יָדַיִם שֶׁבָּנוּ עָרִים שְׁלֵמוֹת – וְהֵם הִסְכִּימוּ לְדֵעָה אַחַת עִם הַפַּרְנָס:

– מִי הָרוֹצֶה לָלֶכֶת, יֵלֶךְ לוֹ. אָנוּ נִשָּׁאֵר עִם הַפַּרְנָס שֶׁלָּנוּ.

– אָנוּ נִשָּׁאֵר עִם בֵּית־הַכְּנֶסֶת שֶׁלָּנוּ.

– בֵּית הַכְּנֶסֶת, עַל מִי תַעַזְבוּ אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת? הֲלֹא יִהְיֶה לִשְׂרֵפָה בִּידֵי הַיְוָנִים.

דְּמָמָה נִהְיְתָה בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת. הָרַב קָם מִמְּקוֹמוֹ, עָלָה עַל הַבִּימָה וְנָקַשׁ בַּשֻּׁלְחָן:

– אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְסַכֵּן עַצְמָם חִנָּם. “וּשְׁמוֹר נַפְשְׁךָ” – כָּתוּב בַּתּוֹרָה. הַמְּאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. פִּקּוּחַ־נֶפֶשׁ¹⁹⁶ דּוֹחֶה אֲפִלּוּ שַׁבָּת, אֲפִלּוּ יוֹם הַכִּפּוּרִים. גּוֹזְרַנִי בְּתוֹר רַב עַל פַּרְנַס הַקָּהָל לָלֶכֶת רִאשׁוֹנָה, לִרְתֹּם אֶת הָעֲגָלָה וְלָצֵאת מִיָּד אֶת הָעִיר, כִּי סַכָּנַת נְפָשׁוֹת גְּדוֹלָה הִיא.

הַפַּרְנָס לֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. הוּא נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַל הַבִּימָה.

– מִי הָרוֹצֶה לָלֶכֶת, יֵלֵךְ לוֹ, אֲנִי אֶשָּׁאֵר כָּאן עִם בֵּית־הַכְּנֶסֶת. אֱלֹהִים בָּנָה אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת – הוּא יָגֵן עָלָיו. אֲנִי לֹא אַשְׁאִיר אֶת הָעִיר הֶפְקֵר.

בִּרְאוֹת הַקָּהָל, כִּי נִשְׁאַר הַפַּרְנָס, לֹא אָץ לְמַלֵּא אֶת מִצְוַת הָרָב. מִסָּבִיב לְמֶנְדֵּל הִתְאַסְּפוּ יְהוּדִים־קַצָּבִים, סוֹחֲרֵי סוּסִים, סוֹחֲרִים בַּסֵּץ' – וְאִישׁ לֹא הֵעֵז לְחַלֵּל רִאשׁוֹן אֶת קְדוּשַׁת יוֹם־טוֹב.

דְּמָמָה גְדוֹלָה הָיְתָה בְבֵית־הַכְּנֶסֶת. כֻּלָּם הִבִּיטוּ אֶל הָרַב וְחִכּוּ, מַה יַעֲשֶׂה הוּא. אַךְ הָרַב לֹא אָמַר אַף מִלָּה, הוּא עָלָה אֶל הָאָרוֹן, הוֹצִיא שְׁנֵי סִפְרֵי־תּוֹרָה בִּשְׁתֵּי יָדָיו וְהֵכִין צְעָדָיו לָצֵאת מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת.

– יְהוּדִים, הַצִּילוּ אֶת סִפְרֵי־הַתּוֹרָה! – אָמַר הָרָב.

אַךְ דִּבְרֵי הָרַב כְּבָר הָיוּ מְיֻתָּרִים. בִּרְאוֹת הָעָם, כִּי נוֹשֵׂא הָרַב אֶת סִפְרֵי־הַתּוֹרָה מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת, גָּעוּ בִבְכִיָּה. רַק עַתָּה הֵבִינוּ אֶת הַצָּרָה. הֵם נִזְכְּרוּ בַזְּמָן, שֶׁהִכְנִיסוּ אֶת סִפְרֵי־הַתּוֹרָה לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְכֻלָּם הִתְפָּרְצוּ בְקוֹל בְּכִי גָדוֹל. הַמִּלִּים נֶעֶתְּקוּ מִפִּי כֻלָּם, כָּל הִרְהוּרִים לֹא הָיוּ בַלֵּב. הֵם לָקְחוּ אֶת סִפְרֵי־הַתּוֹרָה, וְהָעָם יָצָא מִבֵּית־ הַכְּנֶסֶת אַחֲרֵי הָרָב.

ר' שְׁמוּאֵל הַזָּקֵן מֵת זֶה כְבָר, מִשּׁוּם כָּךְ לָקַח יְהוּדִי אֶחָד אֶת סֵפֶר־הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ תַחַת אֲצִילִי יָדָיו¹⁹⁷ וְהוֹצִיאוּ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת.

אָז קָרָא הָרָב:

– יְהוּדִים, גּוֹזְרַנִי עֲלֵיכֶם, חַלְּלוּ יוֹם־טוֹב! רִתְמוּ אֶת הָעֲגָלוֹת וְהַצִּילוּ אֶת הָרְכוּשׁ. כֵּן אֶעֱשֶׂה גַם אָנִי.

הָעָם יָצָא אַחֲרֵי הָרַב מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת. הָאֲנָשִׁים כְּבָר הִתְרוֹצְצוּ אָנֶה וָאָנָה. פֹּה וְשָׁם רָתְמוּ אֶת הַקְּרוֹנוֹת לַסּוּסִים, הִסִּיעוּ אֶת הַקְּרוֹנוֹת, הוֹשִׁיבוּ עֲלֵיהֶם אֶת הַתִּינוֹקוֹת, סָחֲבוּ אֶת הָרְכוּשׁ מִן הַבָּתִּים – סְפָרִים וְכָרִים וּכְסָתוֹת. קְצָתָם הוֹצִיאוּ מִן הַבָּתִּים אֶת הָאַרְגָּזִים, אֲשֶׁר בָּהֶם הָיוּ אֲצוּרִים נִכְסֵיהֶם, רָתְמוּ אֶת עַצְמָם בְּמוֹשְׁכוֹת וְגֵרְרוּ אֶת הָאַרְגָּזִים עַל אוֹפַנֵיהֶם עַד הָרְחוֹב שֶׁאַחֲרֵי בֵית־הָעַלְמִין¹⁹⁸. אֲחֵרִים חָטְפוּ מִכָּל אֲשֶׁר עָלָה בְיָדָם: כְּלֵי בַיִת, בֶּגֶד, אַחַד הָרְהִיטִים. אֲחֵרִים – עֲטוּפִים בְּטַלִּיתוֹת אַחֲרֵי הַתְּפִלָּה. וּזְלוֹצֵ’יב יָצְאָה בַגּוֹלָה אַחֲרֵי רַב הָעִיר, בַּדֶּרֶךְ לְנֵמִירוֹב.

וּבְבֵית־הַכְּנֶסֶת עַל הַבִּימָה עוֹד יָשַׁב פַּרְנַס הַקָּהָל כְּאֶבֶן דּוּמָם, הִקְשִׁיב לְשַׁעֲטַת הַסּוּסִים, לִשְׁאוֹן הַגַּלְגַּלִים. זְלוֹצֵ’יב בּוֹרַחַת, זְלוֹצֵ’יב נְמֵסָה וְאֵינָהּ – וְהוּא לֹא יָזוּז מִמְּקוֹמוֹ. מִסָּבִיב לוֹ הִתְאַסְּפוּ בַעֲלֵי־הַמְּלָאכָה, סוֹחֲרֵי־הַסּוּסִים וְשָׁתְקוּ.

שְׁלֹמֹה’לִי עָמַד אֵצֶל אָבִיו. גַּם דַּעְתּוֹ הָיְתָה כְדַעַת הָרַב, כִּי אֵין לְךָ דָבָר עוֹמֵד בִּפְנֵי פִקּוּחַ־נֶפֶשׁ, וְהוּא הִתְחַנֵּן לִפְנֵי אָבִיו, וַיְבַקְּשֵׁהוּ לַעֲזֹב אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת וְלָצֵאת עִם הַיְּהוּדִים, אַךְ אָבִיו עוֹד יָשַׁב כְּאֶבֶן דּוּמָם:

– אֱלֹהִים בָּנָה לוֹ בֵּית־כְּנֶסֶת, הוּא יָגֵן עָלָיו – נָהַם הָאָב לְתוֹךְ זְקָנוֹ.

בִּרְאוֹתוֹ, כִּי אָבִיו נִשְׁאַר, נִשְׁאַר גַּם הוּא אֵצֶל אָבִיו, וְיַחַד עִמּוֹ – דְּבוֹרָה וְכָל מִשְׁפַּחְתּוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל. וּמָרוּשָׁה, הַגּוֹיָה הַזְּקֵנָה, עָמְדָה עַל־יַד פֶּתַח בֵּית־הַכְּנֶסֶת וּבָכְתָה:

– פַּנִּיץ', בְּרַח לְךָ. הָאַחִים יָבוֹאוּ מִן הָעֲרָבָה. הֵם לֹא יָחוּסוּ עַל אִישׁ. הַצִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

אַךְ אִישׁ לֹא הִשְׁגִּיחַ בָּהּ, כִּי לֹא הֵעֵזָה לְהִכָּנֵס אֶל בֵּית־הַכְּנֶסֶת. רַק עַל יַד הַפֶּתַח עָמְדָה וַתֵּבְךְ לְבַדָּהּ.

הַזְּעָקוֹת וְהַמְּבוּכָה מִבַּחוּץ כְּבָר חָדָלוּ. זְלוֹצֵ’יב נִתְרוֹקְנָה מֵאָדָם, נִדְּפָה כֶעָשָׁן, הָעֲרָבָה גָּבְתָה בַחֲזָרָה אֶת חֶלְקָהּ, אֲשֶׁר חָמְסוּ מִמֶּנָּה הָאֲנָשִׁים. בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת הָיְתָה דְמָמָה. קְרִירוּת נָשְׁבָה מִן הַזָּוִיּוֹת הַמְּסֻתָּרוֹת. בְּעַד שְׁנֵי אֶשְׁנַבִּים אֲדֻמִּים־כְּחֻלִּים, הַקְּבוּעִים בַּתִּקְרָה, חָדְרוּ שְׁנֵי עַמּוּדֵי־אוֹרָה, הוּרְכְּנוּ עַל גַּבֵּי בֵית־הַכְּנֶסֶת, הִגִּיהוּ אֶת אֲרוֹן־הַקֹּדֶשׁ הַפָּתוּחַ וְאֶת כּוֹכְבֵי־הַלַּיְלָה הַמְּצֻיָּרִים עָלָיו. עַל הָעַמּוּד דּוֹלֵק הָיָה נֵר בּוֹדֵד, אֲשֶׁר הִצִּית הַשַּׁמָּשׁ לִתְפִלַּת יוֹם־טוֹב. מִסָּבִיב לַבִּימָה עוֹד תְּלוּיִים הָיוּ הַפַּרְכִּילִים¹⁹⁹ הַיְרֻקִּים וְהַיֶּרֶק, כְּנָהוּג לְקַשֵּׁט בָּהֶם אֶת הַבָּתִּים וְאֶת בֵּיִת הַתְּפִלָּה לְזֵכֶר מַעֲמַד הַר סִינָי. עַל הַבִּימָה יָשְׁבוּ הַשּׁוֹמְרִים הַבּוֹדְדִים, הַפַּרְנָס וְהַיְּהוּדִים, אֲשֶׁר נוֹתְרוּ עִמּוֹ לִשְׁמֹר אֶת בֵּית־הַכְּנֶסֶת.

פִּתְאֹם קָם מִי־שֶׁהוּא מִקֶּרֶן זָוִית וְנִגַּשׁ אֶל הַבִּימָה. זֶה הָיָה הַחַיָּט. אִישׁ לֹא הִרְגִּישׁ בּוֹ עַד עַכְשָׁו, בְּשִׁבְתּוֹ כָל הָעֵת בְּפִנָּתוֹ וּבְאָמְרוֹ מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים. מֶנְדֵּל וְהַיְּהוּדִים הִשְׁתָּאוּ לְמַרְאֵהוּ. הַחַיָּט הִסְתַּכֵּל בַּיְּהוּדִים, וּבְלָשׁוֹן כְּזוֹ אָמַר לָהֶם:

– עַל בֵּית־כְּנֶסֶת אַתֶּם שׁוֹמְרִים? בַּמֶּה תָגֵנוּ עָלָיו? בִּגְבוּרַתְכֶם? הַחֵפֶץ לַה' בִּגְבוּרָה? הַאֵין אֶבֶן וּבוּל־עֵץ חֲזָקִים מִכֶּם? הֲתֶחְסַר לֵאלֹהִים גְּבוּרָה?

אִישׁ לֹא עָנָהוּ.

פִתְאֹם – וְהִנֵּה מִן הַפִּנָּה, אֲשֶׁר מִמֶּנָּה יָצָא הַחַיָּט, בִּצְבְּצָה וְעָלְתָה שַׁלְהֶבֶת חִוֶּרֶת. הַלַּהַב סִכְסֵךְ²⁰⁰ אֶת הַפָּרֹכֶת הַתְּלוּיָה עַל אֲרוֹן הַקֹּדֶשׁ הַסָּמוּךְ, עוֹד רֶגַע – וְהָעַמּוּד, הַסָּפוּג שֶׁמֶן, לָהַט בָּאֵשׁ.

– אֵשׁ, אֵשׁ! בֵּית הַכְּנֶסֶת בּוֹעֵר בָּאֵשׁ!

– מִי עָשָׂה זֹאת? – הִתְעוֹרְרוּ הַיְּהוּדִים וְאָמְרוּ לָרוּץ אֶל הָאֵשׁ.

– חַכּוּ, אֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת – עָצַר הַחַיָּט אֶת הַקָּהָל – כְּשֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְהַגְלוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל מֵאַרְצָם, כָּתוּב בַּגְּמָרָא, הָיוּ יִשְׂרָאֵל חַיָּבִים מִיתָה, אֶלָּא שֶׁשָּׁפַךְ אֱלֹהִים אֶת חֲמָתוֹ עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים. הוּא שָׂרַף אֶת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וְהִצִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל. הַטּוֹבִים אַתֶּם מִן הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? עַל מָה אַתֶּם אוֹמְרִים לְהָגֵן – עַל הָעֵצִים וְעַל הָאֲבָנִים? כִּבְשׁוּ אֶת רוּחַ גְּבוּרַתְכֶם, עוֹד יִהְיֶה צֹרֶךְ בִּגְבוּרַתְכֶם בִּשְׁבִיל עִנְיָן יוֹתֵר נִשְׂגָּב, כְּשֶׁתַּגִּיעַ הַשָּׁעָה, כְּשֶׁנִּזְכֶּה לְכָךְ. הַצִּילוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. כִּי לֹא שֶׁלָּכֶם הֵן, כִּי אִם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא.

הַיְּהוּדִים נִבְהֲלוּ מִדִּבְרֵי הַחַיָּט, אַחַד אֶחָד הִשְׁתַּמְּטוּ וְיָצְאוּ מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת. וְגַם לֹא הָיָה עוֹד עַל מַה לְהָגֵן, הַפָּרָכוֹת הַסְּפוּגוֹת שֶׁמֶן וְחֵלֶב וְהָעֵצִים בָּעֲרוּ כְקִיסְמִים.

– כָּךְ יָפֶה לָנוּ; נוֹחַ לָנוּ לְשָׂרְפוֹ בְּיָדֵינוּ, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּהוּ הִגּוֹיִם. בּוֹאוּ, יְהוּדִים, נִרְתֹּם אֶת הָעֲגָלוֹת – קָרָא הַפַּרְנָס, לָקַח אֶת בְּנֵי־בֵיתוֹ וַיֵּצֵא מִבֵּית־הַכְּנֶסֶת.

– קוּמִי, זְקֵנָה, סַיְּעִי לִצְרוֹר אֶת הַחֲפָצִים, הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת.

בְּעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים קָרַב הִלֵּל עִם הַקָּרוֹן אֶל הַפּוּנְדָק, מִן הַחֶדֶר הֵחֵלּוּ לְטַלְטֵל אֶת הַסְּפָרִים וְהָאַרְגָּזִים. בְּהוּלִים הָיוּ לָצֵאת, כִּי אֶל הַפּוּנְדָק נִכְנַס הַכֹּמֶר וּשְׁנֵי אִכָּרִים מִן הַקּוֹזָקִים וְהֵחֵלּוּ לָבוֹז אֶת הַיַּי"שׁ מִן הַפּוּנְדָק.

– תָּמִיד אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי יָבוֹאוּ הָאַחִים מִן הָעֲרָבָה, עַל סוּסִים קַלִּים יָבוֹאוּ, וְהַמַּלְאָךְ מִיכָאֵל מְלַוֶּה אוֹתָם – קָרָא הַפּוֹפּ, שִׁכּוֹר מִן הַיַּי"שׁ, הִתְנוֹדֵד וְצָעַק בְּטוּב־לֵב אֶל מֶנְדֵּל.

– בֶּן הַכֶּלֶב! – מְטַפַּחַת²⁰¹ מָרוּשָׁה בְאַנְפִּילָה²⁰² עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַכֹּמֶר – כְּשֶׁיּוֹצֵא הָאָדוֹן, מִתְפָּרְצִים הַחֲזִירִים מִתּוֹךְ הַדִּיר.

וּבַשָּׁעָה שֶׁקְּרוֹנוֹ שֶׁל הַפַּרְנָס עָזַב אַחֲרוֹנָה אֶת זְלוֹצֵ’יב, פָּנָה מֶנְדֵּל לְאַחֲרָיו וְהִבִּיט אֶל זְלוֹצֵ’יב בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה – וְהִנֵּה בֵית־הַכְּנֶסֶת בּוֹעֵר לְבַדּוֹ… וְהוּא הִזְכִּיר לוֹ נֵר דּוֹלֵק לְזֵכֶר נִשְׁמַת הַמֵּת…

 

פרק ארבעה עשר: נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע    🔗

עַל פְּנֵי הָעֲרָבָה הִשְׂתָּרְעוּ אֹרְחוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁל קְרוֹנוֹת מְלֵאִים נְשֵׁי יִשְׂרָאֵל, תִּינוֹקוֹת וְכָרִים וּכְסָתוֹת, שֶׁהִתְאַסְפוּ מִכָּל הַסְּבִיבָה – בַּדֶּרֶךְ לְנֵימִירוֹב. בַּלַּיְלָה יָרְאוּ לִנְסֹעַ מִשּׁוּם חַיּוֹת רָעוֹת וְהָיוּ חוֹנִים עַל יַד הַנָּחַל. הַנָּשִׁים וְהַטַּף נִרְדְּמוּ תַרְדֵּמָה כְבֵדָה, וְהָאֲנָשִׁים הִתְיַצְּבוּ עַל הַמִּשְׁמָר, לִשְׁמוֹר עַל הַקְּרוֹנוֹת מִפְּנֵי הַחַיּוֹת הָרָעוֹת וְהַתַּתָּרִים הָרָעִים.

הֵם הִצִּיתוּ מְדוּרוֹת. הַזְּקֵנִים יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לָאֵשׁ וְאָמְרוּ מִזְמוֹרֵי תְּהִלִּים, וְהַבַּחוּרִים עָמְדוּ וְצָפוּ מֵרָחוֹק.

זֶה הָיָה בְיוֹם־טוֹב הַשֵּׁנִי שֶׁל עֲצֶרֶת, עִם חֲשֵׁכָה, בְּשָׁעָה שֶׁנּוֹהֲגִים יְהוּדִים לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה. הַחַיָּט לֹא נָתַן לָעָם לִשְׁקֹעַ בְּעַצְבוּת.

– יְהוּדִים, הָבָה נִשְׂמַח בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה! הָעָם לֹא עָנָה. כָּל אֶחָד הָיָה טָרוּד בָּעִנְיָנִים שֶׁלּוֹ. גָּדוֹל מְאֹד הָיָה צַעֲרָם עַל עָזְבָם אֶת הָעִיר. הֵם שָׁכְחוּ אֶת בִּטְחוֹנָם בְּהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא – וְאִישׁ לֹא נַעֲנָה לוֹ.

– יְהוּדִים זְעִירִים, כְּבָר בַּנִּסָּיוֹן הָרִאשׁוֹן אָבַד לָכֶם בִּטְחוֹנְכֶם – אָמַר מִי־שֶׁהוּא מִבֵּין הַקָּהָל.

– וְאוּלַי כָּךְ דַּרְכּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא. רְצוֹנוֹ, בָּרוּךְ הוּא, לִרְאוֹת יְהוּדִים שְׂמֵחִים בְּשִׂמְחַת הַתּוֹרָה לֹא בָעִיר, בְּבָתֵּיהֶם וּבְבָתֵּי־כְנֵסִיּוֹתֵיהֶם, כִּי אִם עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה.

– גַּם יִשְׂרָאֵל, שֶׁקִּבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה עַל הַר סִינַי, לֹא הָיְתָה לָהֶם לֹא עִיר וְלֹא בָתִּים וְלֹא בָתֵּי־כְנֵסִיּוֹת – הֵם חָנוּ עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה כְּמוֹתֵנוּ, וְאַף־עַל־פִּי־כֵן אָמְרוּ “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע”.

– “נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע” – נַעֲנָה מִי־שֶׁהוּא מִבֵּין הַקָּהָל.

וּכְאִלּוּ קַב²⁰³ תַּנְחוּמִים יָרַד אֶל בֵּין הַקָּהָל, כְּאִלּוּ שְׁבִיב תִּקְוָה הוּצַת בְּלִבּוֹתָם וְלִבָּה²⁰⁴ אֶת בִּטְחוֹנָם. יְהוּדִים הֵחֵלּוּ לְהָבִין, לִרְאוֹת מַה טַעֲמוֹ שֶׁל הַדָּבָר, וּמִיָּד הוֹצִיא אֶחָד אֶת סֵפֶר הַתּוֹרָה שֶׁל זְלוֹצֵ’יב, שֶׁהָלַךְ עִם יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹלָה – וְקָרָא בְקוֹל גָּדוֹל:

– נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!

וְהַקָּהָל עָנָה אַחֲרָיו בְּקוֹל:

– נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!

מִי־שֶׁהוּא הֵחֵל לָשִׁיר אֶת הַהַלֵּל, מִזְמוֹרֵי תְהִלִּים, וְהַקָּהָל עָנָה אַחֲרָיו. יְלָדִים הֵקִיצוּ מִשְּׁנָתָם, רָאוּ אֶת הָאוֹר הַבּוֹעֵר בָּעֲרָבָה וְאֶת הַיְּהוּדִים הָרוֹקְדִים מִסָּבִיב לָאֵשׁ וְסִפְרֵי הַתּוֹרָה בִידֵיהֶם.

– נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!

וְהָעֲרָבָה הָיְתָה לְהַר סִינַי, הָאֵשׁ לָהֲטָה בְקוֹל, וִיהוּדִים מִסָּבִיב לָאֵשׁ וְסִפְרֵי תוֹרָה בִידֵיהֶם, וְהַרְחֵק הַרְחֵק הִתְגַּלְגֵּל הַקּוֹל בָּעֲרָבָה:

– נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע!

בְּעוֹד יָמִים אֲחָדִים בָּאוּ לְנֵמִירוֹב. נֵמִירוֹב מָלְאָה יְהוּדִים זָרִים מִכָּל הַמְּדִינָה, שֶׁבָּאוּ הֵנָה לְבַקֵּשׁ מִפְלָט בָּעִיר הַבְּצוּרָה מִפְּנֵי הַקּוֹזָקִים שֶׁל חֲמֵלְנִיצְקִי. קְהִלַּת נֵמִירוֹב וְרַ' יְחִיאֵל מִיכַל רַבָּהּ בָּאוּ לְעֶזְרַת הַגְּרוּשִׁים בְּכָל אֲשֶׁר יָכְלוּ. הַיְּהוּדִים הַזָּרִים גָּרוּ בְּבָתֵּי־הַמִּדְרָשׁוֹת; הַנָּשִׁים וְהַטַּף בְּעֶזְרַת הַנָּשִׁים, וּנְשֵׁי הָעִיר אָסְפוּ כָרִים וּכְסָתוֹת וּבְגָדִים וְהִצִּיעוּ מִטּוֹת לַנָּשִׁים וְלַטָּף. בַּחֲצַר בֵּית־הַכְּנֶסֶת, בְּסִמְטַת הַיְּהוּדִים, הֶעֱלוּ מְדוּרוֹת תַּחַת יוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת וּבִשְּׁלוּ אֹכֶל לָרְעֵבִים. כָּל מִי שֶׁהָיָה לוֹ גוֹאֵל אוֹ מוֹדָע²⁰⁵, קָרוֹב אוֹ רָחוֹק, חִפֵּשׂ אַחֲרָיו – וּמִיָּד הָיְתָה נֵמִירוֹב לִקְהִלָּה אַחַת גְּדוֹלָה. גַּם הַתּוֹשָׁבִים וְגַם הַגֵּרִים יָשְׁנוּ כֻלָּם יַחַד בְּחַדְרֵי הַקָּהָל וְאָכְלוּ אֲכִילָה מְשֻׁתֶּפֶת מִתַּמְחוּי²⁰⁶ הַקָּהָל.

שְׁמוּעָה עָבְרָה, כִּי נָסוֹג חֲמֵלְנִיצְקִי אֶל צֵ’יהִירִין, אֶל מְקוֹמוֹ. שָׁם הִכְחִיד אֶת כָּל קְהִלַּת יִשְׂרָאֵל וְאֶת רַ' זְכַרְיָה בְרֹאשָׁהּ; אוֹתוֹ עִנָּה עִנּוּיִים קָשִׁים לִפְנֵי מוֹתוֹ. רַ' זְכַרְיָה וְכָל קְהִלַּת צֵ’יהִירִין מֵתוּ עַל קִדוּשׁ הַשֵּׁם, כְּיָאוּת לִיהוּדִים. הֵם לָבְשׁוּ טַלִּיתוֹת וְקִיטְלִים²⁰⁷, הִתְאַסְּפוּ בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת, וְשָׁם נֶהֶרְגוּ כֻלָּם. עוֹד שְׁמוּעָה בָאָה, כִּי קְהִלּוֹת אֲחָדוֹת שָׂרַף חֲמֵלְנִיצְקִי בָּאֵשׁ, וְאֵת זְלוֹצֵ’יב בְּתוֹכָן. רַק בְּאֶחָד תָּלוּ אֶת בִּטְחוֹנָם – בַּשַּׂר וִישְׁנְיֹוִיצְקִי, שֶׁהִקְרִיב הֵנָה מֵעֵבֶר הַדְּנְיֶפְּר וְצָבָא רַב עִמּוֹ לְהִלָּחֵם בִּגְדוּדֵי חֲמֵלְנִיצְקִי. הֵם יִחֲלוּ²⁰⁸ לַשַּׂר וִישְׁנְיֹוִיצְקִי, כִּי הָיָה גַם אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל גָּדוֹל, וְקִוּוּ, שֶׁבְּעֶזְרַת הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ יְנַצַּח אֶת הָרָשָׁע וִיהוּדִים יָשׁוּבוּ אֶל קְהִלּוֹתֵיהֶם הַחֲרֵבוֹת.

אַךְ מִיָּד נוֹדַע, כִּי נִצַּח חֲמֵלְנִיצְקִי אֶת הַשַּׂר הָאוֹהֵב לְיִשְׂרָאֵל, כִּי נָסוֹג הַנָּסִיךְ וִישְׁנְיֹוִיצְקִי לְלִיטָא, וְכָל הַמְּדִינָה כֻלָּהּ נִשְׁאֲרָה בְלִי כָל מָגֵן וּמַחֲסֶה – הֶפְקֵר לָאוֹיֵב. וְגַם מִוַּרְשָׁה לֹא יָכְלוּ לְצַפּוֹת לְשׁוּם עֵזֶר, כִּי אַחֲרֵי מוֹתוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ וְלָדִיסְלַב לֹא יָכְלוּ הַשָּׂרִים לָבֹא לִידֵי הֶסְכֵּם בֵּינֵיהֶם, בְּמִי לִבְחֹר לְמֶלֶךְ עַל פּוֹלִין, וּמַלְכוּת פּוֹלִין הָיְתָה כִסְפִינָה מְטֹרֶפֶת בַּיָּם, אֲשֶׁר מָשׁוֹט אֵין לָהּ.

אָז קָרָא הָרַב רַ' יְחִיאֵל מִיכַל לַאֲסֵפָה גְדוֹלָה אֶת כָּל הַפַּרְנָסִים וְהַנִּכְבָּדִים, אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בְנֵמִירוֹב, לְטַכֵּס עֵצָה²⁰⁹ מַה לַעֲשׂוֹת, כִּי גָדְלָה הַסַּכָּנָה מְאֹד.

בָּאֲסֵפָה נָפְלוּ חִלּוּקִי דֵּעוֹת. קְצָתָם אָמְרוּ, כִּי צָרִיךְ לַעֲזֹב אֶת הָעִיר וְלָלֶכֶת לְטוּלְצִ’ין, שֶׁהִיא מִבְצָר אֵיתָן. אֲחֵרִים יָעֲצוּ לְהִשָּׁאֵר.

– לְאָן נֵלֵךְ? אָנָה נִמָּלֵט? מְדִינָה שְׁלֵמָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל תָּנוּס, וְהֵיכָן נַעֲמֹד מִלָּנוּס? הַאִם לְטוּלְצִ’ין לֹא יָבֹאוּ? אִם לֹא תָבֹא, חָלִילָה, כָּל יְשׁוּעָה, אָז יִכְבְּשׁוּ אֶת כָּל הַמְּדִינָה עַד לְבוּב וְעַד הַוִּיסְלָה. הֲלֹא אִי־אֶפְשָׁר, שֶׁתֹּאבַד פּוֹלִין כֻּלָּהּ! הֲרֵי לֹא יִתְּנוּ הַשָּׂרִים לִשְׂרֹף אֶת עָרֵיהֶם, אֶת כְּפָרֵיהֶם וְאֶת כָּל הָרְכוּשׁ. עֶזְרָה מוּכְרַחַת שֶׁתָּבֹא. אִי אֶפְשָׁר, שֶׁתִּשָּׁאֵר מְדִינָה שְׁלֵמָה הֶפְקֵר!

כֻּלָּם הִקְשִׁיבוּ לְדִבְרַי הַפַּרְנָס מִזְּלוֹצֵ’יב וּמָצְאוּ, כִּי בֶאֱמֶת אֵין מָקוֹם לָנוּס. כִּי אִם נֵמִירוֹב עִם כָּל רַבָּנֶיהָ, פַּרְנְסֶיהָ, גְּבִירֶיהָ וּקְהִלַּת יִשְׂרָאֵל הָעֲצוּמָה תִּצְטָרֵךְ לָנוּס – אָז כָּלוּ כָּל הַקִּצִּין, וַהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר, שֶׁיָּשְׁאִירוּ הַשָּׂרִים אֶת כָּל אוּקְרַיְנָה הֶפְקֵר.

– אִם כֵּן, מַה הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה? – שָׁאֲלוּ הַיְּהוּדִים.

– נֵמִירוֹב עִיר בְּצוּרָה הִיא. מִצַּד אֶחָד – הַנָּהָר חוֹמָתָהּ; מִן הַצַּד הַשֵּׁנִי – הַסּוֹלְלוֹת. תְּהִלָּה לָאֵל, פֹּה בְנֵמִירוֹב הִתְאַסַּפְנוּ כְאַלְפַּיִם יְהוּדִים. רֵאשִׁית כֹּל, עָלֵינוּ לְהִתְבַּצֵּר בַּמְּצוּדָה, לְבַל יוּכְלוּ הַיְוָנִים אֲשֶׁר בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהַפּוֹלָנִים לִמְסֹר אוֹתָהּ בִּידֵי הַקּוֹזָקִים, כַּאֲשֶׁר יִגְּשׁוּ אֶל הָעִיר. אָנוּ נָגֵן עַל עַצְמֵנוּ עַד בֹּא עֶזְרָה מִפּוֹלִין, הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר, שֶׁתִּתֵּן הַמַּמְלָכָה לְהַחֲרִיב מְדִינָה שְׁלֵמָה!

עֵצָה זוֹ יָשְׁרָה בְעֵינֵי כֻלָּם, הֶחְלִיטוּ לִשְׁמֹעַ לַעֲצָתוֹ הַטּוֹבָה שֶׁל פַּרְנַס זְלוֹצֵ’יב.

רַק בְּפִנָּה אַחַת שֶׁל חֲדַר בֵּית־הַדִּין יָשַׁב הַחַיָּט וְנָהַם לְעַצְמוֹ: – גְּבוּרָה, בִּגְבוּרָה הֵם אוֹמְרִים לַעֲזֹר לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא? אֶת הַגְּבוּרָה שִׁמְרוּ לְעַצְמְכֶם. יָבֹא יוֹם, וְהַגְּבוּרָה נְחוּצָה תִהְיֶה לָכֶם, לְעַצְמְכֶם, לְשֵׁם עִנְיָן יוֹתֵר נִשְׂגָּב.

אַךְ אִישׁ לֹא שָׁמַע עַתָּה לִדְבָרָיו. פַּרְנְסֵי הָעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת, אֲשֶׁר נוֹעֲדוּ בְבֵית הָרַב, כֻּלָּם הָיוּ מִסּוּגוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל. הֵם בָּנוּ בְעַצְמָם אֶת עָרֵיהֶם, אֲשֶׁר הָיוּ לָהֶן לְפַרְנָסִים, וְהֵם אָהֲבוּ אֶת הַמָּקוֹם, שֶׁבָּאוּ מִשָּׁם, וְלֹא רָצוּ לְהַשְׁאִירוֹ הֶפְקֵר – מִשּׁוּם כָּךְ הִסְכִּימוּ כֻלָּם לַעֲצָתוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל וְנִגְשׁוּ מִיָּד לְקַיְּמָהּ בְּמַעֲשֶׂה.

נֵמִירוֹב מוּקֶּפֶת מִצַּד אֶחָד נָהָר, וּמִשְּׁאַר הַצְּדָדִים הַפְּתוּחִים הִקִּיפָה סוֹלְלָה²¹⁰ אֶת כָּל הָעִיר מִסָּבִיב. בִּזְוִיּוֹת הַסּוֹלְלוֹת הָיוּ בְנוּיִים מִגְדָּלוֹת גְּבוֹהִים, וּבְתוֹכָם נִמְצְאוּ כְלֵי־תוֹתָח נוֹשָׁנִים וַחֲלוּדִים, שֶׁכַּדּוּרִים לֹא הָיוּ בִשְׁבִילָם וְאִישׁ לֹא יָדַע, כֵּיצַד לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶם. אַךְ הַיְּהוּדִים לֹא חָשְׁבוּ כְלָל לִירוֹת, כִּי אִם לְהָגֵן עַל עַצְמָם. לְשֵׁם כָּךְ בִּצְּרוּ קֹדֶם כֹּל אֶת שַׁעֲרֵי הַחוֹמָה. נַפָּחֵי־יִשְׂרָאֵל חִשְּׁלוּ מוֹטוֹת בַּרְזֶל אֲרֻכִּים, בְּרִיחִים וְשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל, וּבָהֶם חִזְּקוּ אֶת בֶּדֶק²¹¹ הַחוֹמָה. וּמִסָּבִיב לַחוֹמָה הֶעֱמִידוּ שֻׁלְחָנוֹת, סוּלָמוֹת וּבָנוּ מְצוּדָה שֶׁל עֵץ, אָסְפוּ הַרְבֵּה אֲבָנִים, קוֹצִים וְיוֹרוֹת רוֹתְחוֹת.

בָּעִיר נִמְצְאוּ גַּם כַּמָּה מֵאוֹת פּוֹלָנִים, כְּעֶשְׂרִים אוּמָנִים אַשְׁכְּנָזִים שֶׁיָּדְעוּ לִירוֹת מִקְּנֵי־רוֹבִים. אוּלָם הַיְּהוּדִים לֹא חָפְצוּ לְהַפְקִיד בְּיָדָם אֶת חוֹמוֹת הַמִּבְצָר וְאֶת מִגְדְּלוֹתָיו. הֵם הִשְׁאִירוּ אוֹתָם עַל הַסּוּלָמוֹת שֶׁעַל הַחוֹמָה, לְמַעַן יַעַזְרוּ לַהֲדוֹף אָחוֹר אֶת הַקּוֹזָקִים. רֵאשִׁית מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל הַיְּהוּדִים הָיְתָה לְהַסְתִּיר אֶת הָעֲלָמוֹת וְאֶת הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת בַּמִּגְדָלוֹת, וְהֵם בְּעַצְמָם עָלוּ עַל הַחוֹמָה.

הַצְּפִיפוּת גָּדְלָה בְנֵמִירוֹב. מִיּוֹם לְיוֹם הִרְבּוּ הַיְּהוּדִים לָבֹא מִן הָעֲיָרוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהֵבִיאוּ בְשׂוֹרָה עֲצוּבָה, כִּי שָׁלַח חֲמֵלְנִיצְקִי אֶת קְרִיוִינוֹס, הַגֵּנֵרָל שֶׁלּוֹ, וְהַרְבֵּה קוֹזָקִים וְתַתָּרִים עִמּוֹ, וְכִי עוֹלִים הֵם עַל נֵמִירוֹב. פַּחַד נָפַל עַל הַיְּהוּדִים. הָרַב רַ' יְחִיאֵל מִיכַל הִקְהִיל שֵׁנִית אֶת הָעָם בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אֶל בֵּית־הַתְּפִלָּה, הִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְעָמַד וְדָרַשׁ לִפְנֵי הַקָּהָל.

– רַבּוֹתָי! אֵין אָנוּ יוֹדְעִים, מַה צָפוּי לָנוּ – אָמַר הָרַב – עֵת קָשָׁה הִגִּיעָה לְנֵמִירוֹב, אֶפְשָׁר שֶׁהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא דּוֹרֵשׁ מֵאִתָּנוּ, שֶׁנְּקַדֵּשׁ אֶת שְׁמוֹ, אִם כֵּן, אָנוּ מוּכָנִים וּמְזֻמָּנִים לְכָךְ. אֶפְשָׁר, שֶׁאֵין הָאוֹיֵב בָּא לִכְבֹּשׁ אֶת גְּוִיוֹתֵינוּ, כִּי אִם אֶת נַפְשׁוֹתֵינוּ? בִּשְׁבִיל גּוּפֵינוּ הֲכִינוֹנוּ מָגֵן – הֵן הַסּוֹלְלוֹת שֶׁלָּנוּ. אֵיזוֹ הִיא הַסּוֹלְלָה, שֶׁהֲכִינוֹנוּ בִּשְׁבִיל נִשְׁמוֹתֵינוּ? אִם יָבֹא הָרָשָׁע וְיֹאמַר, חַס וְחָלִילָה: “תְּנוּ לִי אֶת הַנֶּפֶשׁ – וְאָז תִּחְיוּ”, הֲתִהְיוּ אַמִּיצִים לְמִדַּי, שֶׁלֹּא לָחוּס עַל נְשֵׁיכֶם וְיַלְדֵיכֶם וּלְקַדֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם, כְּמוֹ שֶׁקִּדְּשׁוּ עֲשָׂרָה הֲרוּגֵי מַלְכוּת, כְּכָל הַקְּדוֹשִׁים וְהַטְּהוֹרִים?

דְּמָמָה הָיְתָה בְבֵית־הַכְּנֶסֶת. הַנָּשִׁים חָדְלוּ לְהִתְיַפֵּחַ וְהַגְּבָרִים לִגְנֹחַ. נִרְאוּ רַק עֵינַיִם מַבְהִיקוֹת וּפָנִים חִוְרִים וּמַחֲרִישִׁים.

וְהִנֵּה קָרָא מִי־שֶׁהוּא מִבֵּין הַקָּהָל:

– שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד!

מִיָּד נַעֲנָה הַקָּהָל אַחֲרָיו כְּאִישׁ אֶחָד:

– שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד!

נִשְׁתַּתֵּק הָרָב. הוּא לֹא דִבֵּר עוֹד עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם. קוֹלוֹ נַעֲשָׂה יוֹתֵר רַךְ. הוּא פָתַח בְּדִבְרֵי תַנְחוּמִים כְּלַפֵּי הָעָם:

– וְאוּלַי אֵין זֶה אֶלָּא נִסָּיוֹן. זִכְרוּ נָא: “וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ”, – חַיָּב אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל לְהַצִּיל עַצְמוֹ בְכָל אֲשֶׁר יוּכַל, וּמִי שֶׁמְּאַבֵּד אֶת חַיָּיו בְיָדַיִם, הֲרֵי הוּא מְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת וְאֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. עַל שׁוּם דָּבָר לֹא תָחוּסוּ – עַל הָרְכוּשׁ, עַל כֶּסֶף וְזָהָב אוֹ עַל הַסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, כִּי לֹא שֶׁלָּכֶם אַתֶּם, כִּי אִם שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, וְעַל שׁוּם דָּבָר לֹא תְּסַכְּנוּ עַצְמְכֶם, חוּץ מִן הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.

בְּכִי גָּדוֹל נִשְׁמַע בְּבֵית־הַכְּנֶסֶת אַחֲרֵי דִבְרֵי הָרָב. הַמִּשְׁפָּחוֹת הִתְאַסְפוּ יַחְדָּו, הַנָּשִׁים וְהַגְּבָרִים. כָּל מִשְׁפָּחָה וּמִשְׁפָּחָה יָשְׁבָה לְבַדָּהּ עִם הַיְלָדִים. הֵם נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה וְנִחֲמוּ זֶה אֶת זֶה. לִבּוֹ שֶׁל הָעָם הִתְאוֹשֵׁשׁ אַחֲרֵי דִבְרֵי הָרָב.

_____________________

לְמָחֳרָת רָאוּ הַצּוֹפִים מֵרָאשֵׁי הַמִּגְדָּלוֹת כַּעֲנַן אָבָק מִתְרוֹמֵם מֵעַל הָעֲרָבָה. הֵם יָרְדוּ וּבִשְּׂרוּ אֶת הַבְּשׂוֹרָה הָרָעָה, כִּי בָאִים הָרְשָׁעִים. אָז רָצוּ הַגְּבָרִים, הִתְיַצְּבוּ עַל הַסּוּלָמוֹת מֵאַחֲרֵי הַחוֹמָה וּבִידֵיהֶם אֲבָנִים, קַרְדּוּמוּת וּמְטִילֵי בַרְזֶל, אֲשֶׁר הֵכִינוּ עַל הַחוֹמָה, וְהַנָּשִׁים הֵבִיאוּ קְדֵרוֹת מְלֵאוֹת חֵלֶב מֻתָּךְ וְדַיְסָה רוֹתַחַת, אֲשֶׁר הֵכִינוּ. וְהִנֵּה בָא בִמְרוּצָה פַּן קוֹשְׁנְיֶצְקִי, מְמַלֵּא מְקוֹמוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ וִישְׁנְיֹוִיצְקִי בָעִיר, וְעִמּוֹ עוֹד פּוֹלָנִים וְחַרְבוֹתֵיהֶם בִּידֵיהֶם, וְקָרְאוּ לַיְּהוּדִים:

– מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? לְמִי אַתֶּם מְכִינִים אֶת הָאֲבָנִים וְאֶת הַדַּיְסָה הָרוֹתַחַת, לְחַיָּלוֹתָיו שֶׁל הַנָּסִיךְ וִישְׁנְיֹוִיצְקִי, הַבָּאִים לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד הַקּוֹזָקִים? הַאֵינְכֶם מַכִּירִים אֶת הַנֶּשֶׁר הַלָּבָן הַפּוֹלָנִי עַל דִּגְלֵיהֶם הָאֲדֻמִּים? הַאֵינְכֶם מַכִּירִים אֶת נוֹצוֹת הַטַּוָּס עַל קוֹבְעֵי הַחַיָּלִים? כְּלוּם לוֹבְשִׁים הַקּוֹזָקִים הַכְּנַעֲנִים קוֹנְטוּשֵׁי מַלְכוּת שֶׁל חוּלְדַת־הַסְּנָאִים? הַאֵינְכֶם מַכִּירִים מֵרָחוֹק אֶת הַשְּׂפָמִים הַמְּדֻבְלָלִים, מֵאֹזֶן לְאֹזֶן, תַּחַת שִׂפְמֵי־הַסַּרְטָן שֶׁל הַקּוֹזָקִים? פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר לִפְנֵי גִּבּוֹרָיו שֶׁל הַנָּסִיךְ יֶרְמִיַּאשׁ, הוֹצִיאוּ דוּבְשָׁנִים וּמַרְגָּלִיוֹת לִקְרַאת הַגִּבּוֹרִים, הַבָּאִים לְהַצִּיל אֶת חַיֵּיכֶם, אֶת נְשֵׁיכֶם וּבְנֵיכֶם מִידֵי הַקּוֹזָקִים!

וְאָמְנָם, מִבֵּין עֲנַן הָאָבָק נִרְאָה יַעַר דְּגָלִים אֲדֻמִּים, וַעֲלֵיהֶם הִבְהִיק לְאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הַנֶּשֶׁר הַפּוֹלָנִי הַלָּבָן. כֹּה וְכֹה הִתְנַפְנְפוּ דְגָלִים לְבָנִים בָאֲוִיר, אָצוּ קָדִימָה, כִּמְבַשְּׂרֵי עֵזֶר וִישׁוּעָה. וּמִיָּד חָרְדָה הַחוֹמָה לַקּוֹל קְרִיאַת־חֶדְוָה:

– עֶזְרָה בָאָה! עֶזְרָה בָאָה!

הַנָּשִׁים יָצְאוּ מִן הַמְּצוּדָה וְיַלְדֵיהֶן עַל יְדֵיהֶן, עָלוּ בַסּוּלָמוֹת עַל הַחוֹמָה, וּבִרְאוֹתָן מֵרָחוֹק אֶת דִּגְלֵי הַפּוֹלָנִים, קָרְאוּ:

– מַעֲשֵׂי אֱלֹהִים וְנִפְלְאוֹתָיו! רְאוּ נָא, רְאוּ אֵת אֲשֶׁר שָׁלַח אֱלֹהִים מִשָּׁמָיִם!

וְאַנְשֵׁי נֵמִירוֹב יָצְאוּ אֶל הָרְחוֹבוֹת מִן חוֹרִים נִסְתָּרִים, מִמַּרְתֵּפִים וְחוֹמוֹת. כָּל אִישׁ, אֲשֶׁר הִתְחַבֵּא מִפְּנֵי הַקּוֹזָקִים, בָּא אֶל שַׁעַר־הַחוֹמָה לִרְאוֹת בְּצִבְאוֹת פּוֹלִין הַבָּאִים הָעִירָה לִהְיוֹת לָהֶם לְעֵזֶר. פֹּה וְשָׁם הִתְאַסְּפָה מַלְאָכוּת שֶׁל יְהוּדִים לְבוּשִׁים בִּגְדֵי שַׁבָּת וְסִפְרֵי תוֹרָה בִידֵיהֶם, שֶׁבָּאוּ לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי חַיָּלָיו שֶׁל הַנָּסִיךְ. אִמָּהוֹת הִטְמִינוּ אֶת בְּנוֹתֵיהֶן מִפְּנֵי הַחַיָּלוֹת הַבָּאִים… וּבַחוּרִים וּנְעָרִים הִתְאַסְפוּ עַל יַד הַשַּׁעַר לִרְאוֹת בִּצְעֹד הַגִּבּוֹרִים אֶל תּוֹךְ הָעִיר. אַךְ הִנֵּה נִגְּשׁוּ הַחַיָּלִים סָמוּךְ לַשַּׁעַר, וְהַיְּהוּדִים אֵינָם אָצִים לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר. הִנֵּה כְבָר רָץ רוֹכֵב לִפְנֵיהֶם וְדִגְלוֹ בְיָדוֹ, הוּא עוֹמֵד לִפְנֵי הַשַּׁעַר וּמְחַצְצֵר בְּקוֹל:

– פִּתְחוּ שַׁעַר לִפְנֵי חֵילוֹ שֶׁל הַנָּסִיךְ וִישְׁנְיֹוִיצְקִי!

– יְהוּדִים, הַצִּדָּה, הַצִּדָּה, פִּתְחוּ שַׁעַר! חֵיל הַפּוֹלָנִים בָּא! – קָרָא פַּן קוֹשְׁנְיֶצְקִי.

– עַתָּה נִרְאֶה, כַּאֲשֶׁר יִקְרְבוּ אֶל הַשַּׁעַר, חֵילוֹ שֶׁל מִי הוּא – עֲנוּ הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר עַל יַד הַשָּׁעַר.

הַחַיִל אֵינוֹ אָץ לָגֶשֶׁת אֶל הַשָּׁעַר. הַמַּחֲנֶה עוֹדֶנּוּ עוֹמֵד מֵרָחוֹק, חוֹנֶה בַּחוֹרְשָׁה אֲשֶׁר מֵאַחֲרֵי הָעִיר, אֶלָּא שֶׁהוּא מוֹסִיף לִשְׁלֹחַ רָצִים וּמְחַצְצְרִים מְרִיעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת, אַךְ הַיְּהוּדִים מְמָאֲנִים לִשְׁמֹעַ.

– אֵין אָנוּ יוֹדְעִים מִי הֵם, יִגְּשׁוּ נָא אֶל הַשַּׁעַר, אָז נַכִּיר, חֵילוֹ שֶׁל מִי הֵם.

– הוֹי, יְהוּדִים פַּחְדָּנִים, עַד כַּמָּה רַךְ לִבְּכֶם! פִּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר, תְּנוּ לִי לָצֵאת לִקְרָאתָם, אִם לֹא אָשׁוּב – קוֹזָקִים הֵם, וַהֲרֵי אֶתְחַיֵּב בְּנַפְשִׁי; אִם אָשׁוּב – אוֹת הוּא, כִּי פּוֹלָנִים הֵם. אֵין לִי חֵפֶץ בְּאִישׁ מִכֶּם, אֲנִי בְעַצְמִי אַשְׁלִיךְ נַפְשִׁי מִנֶּגֶד, וְאַתֶּם לְכוּ הִתְחַבְּאוּ מִתַּחַת לְסִנּוֹרֵי נְשֵׁיכֶם! – נָזַף בָּהֶם הָאָצִיל.

הַיְּהוּדִים פָּתְחוּ אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ²¹² וְנָתְנוּ לְפַּן קוֹשְׁנְיֶצְקִי לָצֵאת. הָרָץ הוֹבִיל אֶת הָאָצִיל עַד הַחַיִל אֲשֶׁר בַּחוֹרְשָׁה. הַפַּן הִתְמַהֲמַהּ שָׁם עַד בּוֹשׁ²¹³. אַחֲרֵי כֵן שָׁב, כְּשֶׁהוּא רָכוּב עַל סוּס לָבָן וְדֶגֶל פּוֹלָנִי בְיָדוֹ. עַל יָדוֹ עָמְדוּ שְׁנֵי מְחַצְצְרִים. הַמְּחַצְצְרִים הֵרִיעוּ וְהַיְּהוּדִים עָמְדוּ עַל הַחוֹמָה.

הַפַּן קָרָא מִתּוֹךְ הַכְּתָב וְהִכְרִיז בְּקוֹל רָם:

– בְּשֵׁם הוֹד תִּפְאַרְתּוֹ, נְסִיךְ רוּס, יֶרְמִיַּאשׁ וִישְׁנְיֹוִיצְקִי, שַׂר נֵמִירוֹב וַאֲדוֹנָהּ, מְצַוֶּה אֲנִי לְתוֹשָׁבֵי נֵמִירוֹב לִפְתֹּחַ אֶת הַשַּׁעַר לִפְנֵי חֵיל הוֹד תִּפְאַרְתּוֹ.

– יְחִי מָגִנֵּנוּ, הָאָדוֹן וִישְׁנְיֹוִיצְקִי! – עָנוּ הַיְּהוּדִים וַיִּפְתְּחוּ אֶת הַשַּׁעַר לִרְוָחָה.

מַלְאָכוּת אַחֲרֵי מַלְאָכוּת הִתְיַצְּבָה בְשׁוּרָה. הַחַיִל הִגִּיחַ²¹⁴ בִּמְרוּצָה אֶל הַשַּׁעַר, נִפְנֵף אֶת הַדְּגָלִים בְּלִי סֵדֶר מִתּוֹךְ קְרִיאוֹת “הֵידָד”. הַיְּהוּדִים נִבְהָלוּ.

לֹא כָךְ נִכְנָסִים חַיְלוֹת־עֵזֶר לְעִיר אֲשֶׁר בַּעֲלַת־בְּרִיתָם הִיא. אַךְ כְּבָר נִטְרְפָה הַשָּׁעָה²¹⁵. הָרוֹכְבִים הָרִאשׁוֹנִים כְּבָר נִכְנְסוּ הָעִירָה.

עַל פִּי שִׂפְמֵי־הַסַּרְטָן הָאֲרֻכִּים, הַמְּדֻמְדָּלִים כְּלַפֵּי מַטָה, הִכִּירוּ אוֹתָם הַיְּהוּדִים, זְעָקָה גְּדוֹלָה נִשְׁמְעָה בָעִיר:

– הַקּוֹזָקִים! הַקּוֹזָקִים!

 

פרק חמשה עשר: נֵמִירוֹב    🔗

מְהוּמָה קָמָה בָעִיר. הָאֲנָשִׁים חָטְפוּ מִכָּל אֲשֶׁר בָּא בְיָדָם, אֶת הַנָּשִׁים וְהַתִּינוֹקוֹת, וַיָּנוּסוּ. אַךְ הֵם לֹא יָדְעוּ לְאָן לָנוּס. קְצָתָם צָעֲקוּ: “אֶל בֵּית־הָעַלְמִין, הָרַב רָץ אֶל בֵּית־הָעַלְמִין, לִכְשֶׁנָּמוּת – נָבֹא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל”! אֲחֵרִים צָעֲקוּ: “אֶל הַנָּהָר, הָרַב רָץ אֶל הַנָּהָר!” אַךְ הַקּוֹזָקִים כְּבָר הָיוּ מֵאַחֲרֵיהֶם. בָּרְחוֹבוֹת נִשְׁמַע קוֹל צַעֲקוֹת פְּחָדִים שֶׁל הַבְּתוּלוֹת וְהַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת, אֲשֶׁר חָטְפוּ הַקּוֹזָקִים וְהוֹשִׁיבוּן עַל סוּסֵיהֶם. כֹּה וְכֹה הִתְפָּרְצָה צְעָקָה – וּפִתְאֹם נָדַמָּה. וּמִיָּד נֶאֱלַם הַכֹּל – נִשְׁמְעָה רַק שַׁעֲטַת־הַסּוּסִים הַקֵּהָה.

בְּסִמְטְאוֹת נֵמִירוֹב הַצָּרוֹת הָיְתָה דְמָמָה; הִתְרוֹקְנוּ מֵאָדָם, כְּאִלּוּ מֵתָה נֵמִירוֹב. בָּרְחוֹבוֹת הִתְגּוֹלְלוּ גִלְיוֹנוֹת קְרוּעִים שֶׁל סְפָרִים, בְּגָדִים כְּתוּמִים, כּוֹבְעֵי־שֵׂעָר, הִינוּמוֹת, כְּלֵי־בַּיִת, מְנוֹרַת־נְחֹשֶׁת שְׁבוּרָה, קִרְעֵי־טַלִּיתוֹת וּגְוִיּוֹת־אֲנָשִׁים. לֹא יָדוּעַ הָיָה עוֹד, מַה הַגּוּף וּמַה הַבָּגֶד. הַכֹּל הִתְעָרֵב יַחְדָּו, נִכְפַּשׁ²¹⁶ תַּחַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים. מִבַּעַד תְּרִיסֵי הַבָּתִּים הַסְּגוּרִים וְחַלּוֹנוֹתֵיהֶם נִשְׁמְעוּ זְעָקוֹת, שַׁוְעוֹת זְקֵנִים, צְעִירִים וִילָדִים, אֲשֶׁר נִפְסְקוּ פִתְאֹם. נַחֲרַת גּוֹסְסִים וּצְעָקוֹת מְמֻשָּׁכוֹת, מְמֻשָּׁכוֹת שֶׁל קוֹלוֹת צְעִירִים… לִפְרָקִים נִרְאָה קוֹזָק יוֹצֵא מֵאֵיזֶה בַיִת, עָרוֹם לְמֶחֱצָה, כֻּתָּנְתּוֹ קְרוּעָה עַל בְּשָׂרוֹ, וְהוּא נוֹשֵׂא בְּיָדָיו מְנוֹרַת־נְחֹשֶׁת אוֹ כֶסֶף, גְּלוּמֵי מֶשִׁי²¹⁷, בְּגָדִים, חֲפָצִים יְקָרִים, מַגָּפַיִם אוֹ פַרְווֹת. מֵרְחוֹב אַחֵר בָּאוּ שְׁלשָׁה חַיָּלִים שִׁכּוֹרִים, עֲרוּמִים־לְמֶחֱצָה, מְגֻלְּחֵי־רֹאשׁ, וְצִיצִיוֹת שֵׂעָר אֲרֻכּוֹת נִרְאוּ מִתַּחַת כּוֹבְעֵי־הַשֵּׂעַר שֶׁלָּהֶם עַל גַּבֵּי מִצְחָם, פְּנֵיהֶם וְגוּפֵיהֶם מְכֻסִּים הָיוּ זֵעָה בַשֶּׁמֶשׁ הַלּוֹהֵטֵת, וְעַל גַּבָּם מְטֻלְטָלִים – תִּינוֹקוֹת עֲרוּמִים, קְצָתָם מֵתִים וּקְצָתָם עוֹדָם חַיִּים, וְהֵם הִכְרִיזוּ בָרְחוֹב, בְּחַקּוֹתָם אֶת קַצָּבֵי־יִשְׂרָאֵל: בְּשַׂר־עֵגֶל בֶּן־יוֹמוֹ, שְׁתֵּים־עֶשְׂרֵה פְרוּטוֹת הַלִּיטְרָה, שָׁחוּט כָּשֵׁר, כָּשֵׁר!

אַךְ מִיָּד נָדַם הַכֹּל. הַזְּעָקוֹת מִן הַבָּתִּים הַסְּגוּרִים חָדְלוּ. רַק מִפֶּרֶק לְפֶרֶק נִשְׁמַע קוֹל מְרוּצָה וּזְעָקָה מִסִּמְטָא רְחוֹקָה – וְגַם הוּא נָדַם. בִּרְחוֹבוֹת נֵמִירוֹב הִתְגּוֹלְלוּ קוֹזָקִים שִׁכּוֹרִים, עֲרוּמִים לְמֶחֱצָה, מְעֻטָּפִים מִטְפְּחוֹת־מֶשִׁי שֶׁל נָשִׁים וּפַרְווֹת־יִשְׂרָאֵל, קְצָתָם מְכֻסִּים טַלִּיתוֹת קְרוּעוֹת, חֲתִיכוֹת מֶשִׁי, שָׁכְבוּ נָשִׁים יְהוּדִיּוֹת, עֲלָמוֹת וְתִינוֹקוֹת, הַמֵּתִים עִם הַחַיִּים, הָיוּ מְפֻזָּרִים כֵּלִים רְמוּסִים, שִׁבְרֵי כְלֵי קֹדֶשׁ. פֹּה וְשָׁם – גָּוִיל קָרוּעַ שֶׁל סֵפֶר תּוֹרָה, כְּרִיכוֹת־עוֹר שֶׁל סְפָרִים, פִּטָּסֵי יַי“שׁ, קַעֲרוֹת בְּדִיל וּמַאֲכָלִים רְמוּסִים, נֶשֶׁק, גִּזְרֵי שְׁטִיחִים תּוֹגְרִיִּים מְעֹרָבִים בְּדַם אָדָם וְיַי”שׁ שָׁפוּךְ. אִישׁ לֹא יָדַע עוֹד, מִי מֵת וּמִי חַי. דּוֹמֶה, כִּי הַכֹּל הִשְׁתַּכֵּר וְתָעָה בְקִיאוֹ – הַחַיִּים עִם הַמֵּתִים…

יוֹם הַקַּיִץ אָרֹךְ מְאֹד. דּוֹמֶה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לוֹ קֵץ. בְּמֶשֶׁךְ נִצְחִיּוּת שְׁלֵמָה רָבְצָה זָוְעַת־פָּחַד. בַּחוּץ הָיָה – יוֹם. אוֹרָה וְחֹם. אַךְ הִנֵּה לָאַחֲרוֹנָה הֵחֵלּוּ הַצְּלָלִים לְהִתְכַּנֵּס מִן הָעֲרָבָה, וְהַלַּיְלָה הֵחֵל לְהִשָּׁזֵר מִבַּיִת לְבָיִת. וּמִיָּד כִּסְּתָה הַכֹּל עֲלְטַת לָיְלָה. דְּמָמָה וּשְׁחוֹר רָבְצוּ מִסָּבִיב. הַכּוֹכָבִים מִלְּמַעְלָה וְהַזִּמְזוּם וְהַקִּרְקוּר בַּבִּצּוֹת – כִּבְכָל עֶרֶב וָעֶרֶב. רַק מִן הַבָּתִּים הַשְּׁחוֹרִים, הַבּוֹדְדִים, הֵצִיצָה דִמְמַת מָוֶת. וּמִתּוֹךְ כָּל זֶה פָרַט אֶחָד עַל הַנֵּבֶל, שָׁר שִׁיר וּבָכָה עַל מְרִי־גּוֹרָלוֹ שֶׁל מִי־שֶׁהוּא…

_______________________

בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת שֶׁל הָעִיר בְּתוֹךְ דּוּמִיַּת הַלַּיְלָה הָיְתָה תְנוּעָה. מֵאֲחוֹרֵי אַבְנֵי הַמַּצֵּבוֹת הֵחֵלּוּ לִזְחֹל הַמֵּתִים־הַחַיִּים. קְצָתָם – עֲטוּפִים טַלִּיתוֹת, קְצָתָם לְבוּשִׁים קִיטְלִים לְבָנִים. אֲחֵרִים, שֶׁלֹּא הִסְפִּיקוּ לִלְבֹּשׁ בִּגְדֵי־מֵתִים, הִתְחַבְּאוּ בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, כְּדֵי לָמוּת בְּבֵית־עָלְמִין יְהוּדִי, אֲשֶׁר שָׁם יוּכְלוּ לָבֹא לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל וּלְהִקָּבֵר בֵּין אֲחֵיהֶם. כָּל הַיּוֹם חִכּוּ לַמָּוֶת, בְּשָׁכְבָם בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת, וְהַמָּוֶת לֹא בָא. מִן הָעִיר הִגִּיעָה שַׁוְעַת הַמְּעֻנִים, וְהֵם אָמְרוּ וִדּוּי בְּצִבּוּר. אִישׁ אִישׁ בִּקֵּשׁ לוֹ שָׁם אֶת קֶבֶר קְרוֹבוֹ וַיִּשְׁכַּב עָלָיו וְשָׁם חִכָּה לַמָּוֶת. אַךְ הַיּוֹם עָבַר, וּמִן הָעִיר לֹא נִרְאָה אִישׁ. הַזְּעָקָה בָעִיר נָדַמָּה. אָז הִתְעוֹרֵר זִיק תִּקְוָה בְלֵב הַחַיִּים. הֵם הִרְהִיבוּ עֹז בְּנַפְשָׁם, זָחֲלוּ מֵאֲחוֹרֵי אַבְנֵי הַמַּצֵּבוֹת, וְאַחַד הַ“מֵּתִים” פָּנָה בִדְבָרִים אֶל חֲבֵרוֹ:

– בָּרוּךְ הַשֵּׁם, עוֹמְדִים אָנוּ בְסוֹף הַחֹדֶשׁ. אוֹר הַלְּבָנָה אַיִן, וְהַלַּיְלָה אָפֵל.

– אִם כֵּן, אֶפְשָׁר, שֶׁיֵּלְכוּ הָלְאָה?

– הֲיֵשׁ עָזְרָה?

– הָס…

רַבִּים הֵכִינוּ לְעַצְמָם תַּכְרִיכִים בְּחַיֵּיהֶם זֶה כְבָר. וְכַאֲשֶׁר רָצוּ אֶל בֵּית־הָעָלְמִין, לָקְחוּ אִתָּם מִכָּל רְכוּשָׁם רַק אֶת בִּגְדֵי הַמֵּתִים בִּלְבָד. לָבְשׁוּ תַּכְרִיכִים מִשְּׁנֵי טְעָמִים: כְּשֶׁיָּבֹאוּ הַקּוֹזָקִים, יַחְשְׁבוּ, כִּי כְבָר מֵתוּ; וָאֵם, חָלִילָה, נִגְזַר עֲלֵיהֶם לָמוּת, אָז יָבֹאוּ לְקֶבֶר יִשְׂרָאֵל בְּתַכְרִיכֵיהֶם. דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ יָצְאוּ הַמֵּתִים מִקִּבְרֵיהֶם וְהִנֵּה הֵם מְשׁוֹטְטִים בֵּין הַחַיִּים. הִנֵּה “מֵתָה” אַחַת בְּתַכְרִיכֶיהָ פָּרְשָׁה לְתוֹךְ קְבוּצַת הַחַיִּים וּפָשְׁטָה יָדָהּ:

– לְמִי פְּרוּסַת לֶחֶם? הַנְּשָׁמָה פוֹרַחַת מַמָּשׁ – הִתְחַנְּנָה אִשָּׁה זְקֵנָה בְּתַכְרִיכֶיהָ.

– לְבוּשָׁה תַּכְרִיכִים וְלִבָּהּ לְעִנְיְנֵי אֲכִילָה – אָמַר מִי־שֶׁהוּא.

– מַה לַעֲשׂוֹת? כָּל זְמָן, שֶׁהַנְּשָׁמָה בְגוּפוֹ שֶׁל אָדָם, תָּאֵב הוּא לֶאֱכֹל – עָנְתָה הָאִשָּׁה.

__________________

בֵּין הַכְּנוּפְיוֹת²¹⁸ הַשּׁוֹנוֹת נִמְצָא גַּם מֶנְדֵּל וּמִשְׁפַּחְתּוֹ. כְּשֶׁבָּאָה שׁוּרַת הַפּוּרְעָנוּיּוֹת²¹⁹ אָמַר גַּם הוּא, כְּכָל הַיְּהוּדִים, לְהִמָּלֵט עִם מִשְׁפַּחְתּוֹ, לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וְלִבְרֹחַ לְטוּלְצִ’ין. אַךְ בִּרְאוֹתָם אֶת הַמְּהוּמָה עַל יַד הַמַּיִם, חָשְׁבוּ, כִּי בְּכָל אֹפֶן אָבְדָה תִּקְוָתָם לְהִשָּׁאֵר בַּחַיִּים, וְרָצוּ אֶל בֵּית־הָעָלְמִין לָמוּת שָׁם בֵּין כָּל יִשְׂרָאֵל. כָּל הַיּוֹם יָשְׁבוּ בְנֵי הַמִּשְׁפָּחָה יַחְדָּו, כָּל הַיּוֹם חִכּוּ יַחְדָּו לַמָּוֶת, שֶׁהָיוּ צְפוּיִים אֵלָיו בְּכָל רֶגַע וָרָגַע. הֵם נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה, אָמְרוּ וִדּוּי יַחְדָּו, וּשְׁלֹמֹה’לִי, בִּהְיוֹתוֹ תַּלְמִיד־חָכָם, נִחֵם אוֹתָם וַיְאַמֵּץ אֶת לִבָּם. הוּא הִבְטִיחַ לָהֶם, שֶׁיִּכָּנְסוּ יָשָׁר אֶל גַּן־הָעֵדֶן, כִּי כָּל הַמּוּמָתִים עַל קְדוּשַׁת שְׁמוֹ בָּרוּךְ הוּא – חֶלְקָם בְּגַן־עֵדֶן. וְהוּא תֵאֵר לָהֶם אֶת גַּן־הָעֵדֶן עִם כָּל הַמַּדְרֵגוֹת וְהַמַּעֲלוֹת שֶׁבּוֹ, אֶת שֶׁבַע הַשְּׁמָשׁוֹת, אֶת הַפַּמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה²²⁰, אֶת שַׁלְוַת־הַנֶּצַח, הַצַּדִּיקִים הַיּוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם וְהַמַּלְאָכִים מְנַגְּנִים לִפְנֵיהֶם בְּכִנּוֹרוֹת זָהָב וְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא מְלַמְּדָם תּוֹרָה. שְׁבִילֵי הָעוֹלָם הַבָּא נְהִירִים הָיוּ לוֹ מִשְּׁבִילֵי הָעוֹלָם הַזֶּה. בְּסִפְרֵי הַמּוּסָר הַקְּדוֹשִׁים וְסִפְרֵי הַקַּבָּלָה לָמַד אֶת כָּל אֵלֶּה, עַל חַיֵּי הַטֹּהַר בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁשָּׁם נִמְצָאִים כָּל הָאָבוֹת וְכָל יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּכָל הַדּוֹרוֹת. וּמַה נֶחְשָׁב הָעוֹלָם עִם כָּל זְוָעוֹתָיו, עִם שִׁלְטוֹן הָרְשָׁעִים, לְמוּל הַיִּעוּד²²¹ הַגָּדוֹל אֲשֶׁר בְּעוֹלַם־הַנֵּצַח?

בִּדְבָרָיו אִמֵּץ אֶל לֵב אָבִיו וְאִמּוֹ וְאִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה וְהִכְשִׁיר אוֹתָם לַנֵּסָּיוֹן הַגָּדוֹל הָעוֹמֵד לִפְנֵיהֶם. הֵם הָיוּ נִרְגָּעִים וּמְאֻשָּׁרִים, בִּרְאוֹתָם אֶת בְּנָם עַל יָדָם – כְּמוֹרֵה דֶּרֶךְ וּמְנַחֵם בְּצָרָתָם הַגְּדוֹלָה, שָׁכְחוּ אֶת חֶרְדַּת הַמָּוֶת, נִשְׁתַּחְרְרוּ מִבַּלְהוֹת הָעוֹלָם וְרָאוּ רַק אֶת הַמְּנוּחָה הַגְּדוֹלָה וְהָעֲמֻקָּה, הַמְּחַכָּה לָהֶם כְּפֶשַׂע²²² אַחֲרֵי מוֹתָם, וְהֵם יִחֲלוּ לוֹ, כְיַחֵל אִישׁ לִגְאוּלָה.

וּמִתַּחַת מַצֵּבָה אַחַת יָשַׁב הַזּוּג הַצָּעִיר – שְׁלֹמֹה’לִי וְרַעְיָתוֹ. הַלַּיְלָה הָיָה סְבִיבָם. הַכּוֹכָבִים גְּדוֹלִים בָּרָקִיעַ. וּמֵאַחֲרֵיהֶם, מִן הָעֵמֶק אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַנַּחַל, נִשְׁמַע קוֹל הֲמוֹן־הַקּוֹזָקִים וְנַהֲמָתָם. הִנֵּה יְרִיָּה נִצֶּתֶת. שַּׁלְהָבוֹת קוֹרְצוֹת²²³ וְכָבוֹת. לִפְעָמִים מִתְפָּרֵץ בָּאֲוִיר קוֹל בְּכִי עָצוּר. אָז תְּאַמֵּץ הָאִשָּׁה אֶת אִישָׁהּ אֵלֶיהָ, לֹא אֶת הַמָּוֶת יְרֵאָה הִיא, כִּי אִם אֶת הַפְּרִידָה מִן הָעֹנֶג, שֶׁנָּפַל בְּחֶלְקָהּ. וּבְיֶתֶר כֹּחַ תְּאַמֵּץ הָאִשָּׁה אוֹתוֹ, כְּאִלּוּ מִתְאַוָּה הִיא לָמוּת אִתּוֹ יַחַד, לִבְלִי הִפָּרֵד מִמֶּנּוּ עַד עוֹלָם.

– שְׁלֹמֹה, זֶה עַתָּה הַחִילוֹנוּ לִחְיוֹת, וְהִנֵּה כְבָר עָלֵינוּ לְהִפָּרֵד. אֱלֹהִים לֹא זִכָּה אוֹתִי לִהְיוֹת לְאֵם לְבָנֶיךָ.

– דְּבוֹרָה, אֱלֹהִים זִוֵּג אוֹתָנוּ, הוּא יְזַוֵּג אוֹתָנוּ גַם בַּשָּׁעָה, שֶׁנִּזְכֶּה לָבֹא לְפָנָיו בִּקְדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה. שָׁם בַּפַמַּלְיָא שֶׁל מַעְלָה, שָׁם נִהְיֶה יַחַד עַד עוֹלָם, נֵהָנֶה מִזִּיו הַשְּׁכִינָה עַד בֹּא הַמָּשִׁיחַ, עַד שֶׁיְּעוֹרֵר אוֹתָנוּ שׁוֹפָרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ לִתְחִיַּת הַמֵּתִים.

וּפִתְאֹם נֶהֶפְכָה חֶרְדָּתָם לְשִׂמְחָה גְדוֹלָה. הֵם לֹא יָדְעוּ בְנַפְשָׁם, כֵּיצַד אֵרַע הַדָּבָר. הִרְגִּישׁוּ, כְּאִלּוּ שַׁבָּת גְּדוֹלָה יוֹרֶדֶת לָעוֹלָם, וְהֵם נִכְנָסִים לְשַׁבָּת זוֹ בְּרֹב שִׂמְחָה. וּמִתּוֹךְ שִׂמְחָה שָׁבוּ לָהֶם לִשְׁנֵיהֶם דִּמְעוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר חָרְבוּ מֵעֵינֵיהֶם מִפְּנֵי פַחַד הַמָּוֶת. וְהָאִשָּׁה אָמְרָה מִתּוֹךְ בַּת־צְחוֹק שֶׁל אוֹרָה, שֶׁהִזְהִירָה מִבֵּין דִּמְעוֹתֶיהָ:

– בַּשָּׁעָה שֶׁאַתָּה מְדַבֵּר, כָּל כָּךְ קַל לִי לָמוּת. שְׁלֹמֹה, לָמָה אֵין הֵם בָּאִים לְשַׁחְרֵר אוֹתָנוּ. הֲלֹא כֹה הָיָה נָעִים לִי לָמוּת, כַּאֲשֶׁר נָעַם לִי לֶכְתִּי אִתְּךָ אֶל הַחֻפָּה.

– לֹא כָךְ, דְּבוֹרָה, כָּל זְמָן, שֶׁאָנוּ חַיִּים, עָלֵינוּ לְהִתְפַּלֵּל לְחַיִּים וְלֹא לַמָּוֶת.

– הֲיִפָּלֵא מִמֶּנּוּ, בָּרוּךְ־הוּא, דָּבָר? כֵּן, שְׁלֹמֹה, אָנוּ נִשָּׁאֵר בַּחַיִּים. רוֹצָה אֲנִי כָּל כָּךְ לִחְיוֹת בִּשְׁבִילְךָ, שְׁלֹמֹה, כְּשֶׁאֶזְכֶּה לְכָךְ.

– שִׁתְקִי, דְּבוֹרָה’לִי, שִׁתְקִי.

– הוֹ, רוֹצָה אֲנִי כָּל כָּךְ לִחְיוֹת אִתְּךָ יַחַד – בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָעוֹלָם הַבָּא. הוֹ, לִחְיוֹת וְלָדַעַת, כִּי אַתָּה עִמָּדִי – צָנְחָה הָאִשָּׁה אֶל בֵּין זְרוֹעוֹתָיו וַתֵּרָדֵם מֵרֹב נֹעַם.

שְׁלֹמֹה יָשַׁב אֶצְלָהּ וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ. חוּלְשָׁתָהּ וְיָפְיָהּ הִרְעִידוּ אֶת לִבּוֹ. נִדְמָה לוֹ, כִּי אֵין הוּא מַכִּירָהּ עוֹד. הִיא פָּשְׁטָה מֵעָלֶיהָ כָּל אַרְצִיּוּת, הָיְתָה קַלִּילָה וַעֲדִינָה כְּבַת־שָׁמַיִם, כְּאַחַת הָאִמָּהוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, כְּאוֹתָהּ הַשְּׁכִינָה, הַבּוֹכָה בַלֵּילוֹת עַל חָרְבוֹת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ – כְּיוֹנַת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל…

 

פרק ששה עשר: עַל פְּנֵי הַמָּיִם    🔗

בַּלַּיְלָה שָׁבוּ הָרָצוֹן וְהַתִּקְוָה לְחַיִּים. מֶנְדֵּל שָׁכַח אֶת הִרְהוּרָיו עַל דְּבַר הַמָּוֶת. כָּל חִשְׁקוֹ וּמִרְצוֹ הֵקִיצוּ בּוֹ. הוּא הִבִּיט מִסָּבִיב לוֹ בְעֵינָיו הַמַּבְהִיקוֹת. כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת הִרְהוּרָיו. הוּא הִבִּיט אֶל דְּבוֹרָה הַמִּתְנַמְנֶמֶת.

דְּבוֹרָה הָיְתָה צְעִירָה וְיָפָה, וְאִם יִשְׁבּוּהָ הַקּוֹזָקִים, אָז יְחַיּוּהָ וִיעַנּוּהָ – זֶה מַר מִמָּוֶת. אִישׁ לֹא דִבֵּר עַל זֶה, אַךְ כֻּלָּם יָדְעוּ אֶת הַדָּבָר וְהִרְהֲרוּ בוֹ.

וּבֵינָתַיִם הֵחֵל הָעָם לְהִתְנוֹעֵעַ. פֹּה וְשָׁם בִּצְבְּצוּ חֲבוּרוֹת, הִתְלַחֲשׁוּ זֶה עִם זֶה. מִרְצוֹ שֶׁל מֶנְדֵּל הִתְעוֹרֵר עוֹד יוֹתֵר. הוּא קָם מִמְּקוֹמוֹ.

– וּמָה אַתָּה אוֹמֵר לַעֲשׂוֹת, מֶנְדֵּל?

– אֲנִי אֵלֵךְ וְאָצִיץ בְּעַד הַגָּדֵר, אוּלַי…

– מֶנְדֵּל…

– הָס!

– לְהֵיכָן אַתָּה הוֹלֵךְ? לֹא אֲנִיחֲךָ – עָצְרָה אוֹתוֹ אִשְׁתּוֹ – אִם לַמָּוֶת, נָמוּת יַחְדָּו.

– אֶל הַגָּדֵר אֶגַּשׁ, אוּלַי יֵשׁ תִּקְוָה…

דְּבוֹרָה הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ, הִבִּיטָה מִסָּבִיב לָהּ מִתּוֹךְ בְּעָתָה וְשָׁאֲלָה:

– מִי זֶה מֵיטִיב כָּכָה לְנַגֵּן? בַּחֲלוֹמִי וְהִנֵּה נְגִינָה כְזוֹ אֲנִי שׁוֹמָעַת.

וּבֶאֱמֶת, מֵרָחוֹק נִשְׁמְעָה מַנְגִּינָה עַל נֵבֶל־כַּפְרִי. מַנְגִּינָה נוּגָה הִשְׁמִיעַ הַנֵּבֶל וְהִתְיַפֵּחַ. פַּחַד נָפַל עַל הַיְּהוּדִים. קְצָתָם אָמְרוּ, כִּי הֵם בָּאִים. הַקָּהָל נִמְלַט אֶל בֵּין הַמַּצֵּבוֹת, בְּעָצְרוֹ נְשִׁימָתוֹ. אִמָּהוֹת כִּסּוּ אֶת יַלְדֵיהֶן וְאִיְּמוּ עֲלֵיהֶם, לְבַל יִצְעָקוּ. מִיָּד נִהְיְתָה דְמָמָה בְּבֵית־הַקְּבָרוֹת. נִשְׁמְעָה רַק רְעָדָה בֵּין עַנְפֵיהֶן הָאֲרֻכִּים שֶׁל הַצַּפְצָפוֹת הַבּוֹדְדוֹת, וּמַנְגִּינַת הַנֵּבֶל הָלְכָה וְקָרְבָה אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת.

לָאַחֲרוֹנָה נִכְנַס מִי־שֶׁהוּא אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת. הַנְּגִינָה נָדַמָּה, וְקוֹלוֹ שֶׁל יְהוּדִי נִשְׁמַע:

– יְהוּדִים, יְהוּדִים, עֵת לַעֲשׂוֹת לַה', לָמָה אַתֶּם מְחַכִּים? הַקָּהָל הִרְהִיב עֹז בְּנַפְשׁוֹ, קָם וְנִגַּשׁ אֶל הַזָּר. לְנוֹגַהּ הַכֹּכָבִים רָאוּ הֵלֶךְ זָקֵן עוֹמֵד וְנֵבֶל בְּיָדוֹ.

– מִי אַתָּה?

– הַאֵינְכֶם מַכִּירִים אוֹתִי? אֲנִי הַחַיָּט. לָשׁוֹן יְוָנִית שְׁגוּרָה בְּפִי, מִשּׁוּם כָּךְ הִתְחַפַּשְׂתִּי כְזָקֵן מִשֶּׁלָּהֶם וְהִנְנִי מִתְהַלֵּךְ בֵּין הַגּוֹיִים. מַלְּטוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם. שָׁמַעְתִּי אוֹמְרִים בֵּינֵיהֶם, כִּי נִמְצָאִים כַּמָּה יְהוּדִים בְּבֵית־הָעָלְמִין, וְעִמָּם כֶּסֶף וְזָהָב הַרְבֵּה מְאֹד, וּכְשֶׁיָּאִיר הַיּוֹם, יָבוֹאוּ הֵנָּה. מַלְּטוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם.

– לְאָן?

– הַנָּהָר שׁוֹקֵט, הָרְשָׁעִים מִתְעַלְּסִים בָּעִיר, שׁוֹתִים לְשָׁכְרָה וְעוֹשִׂים כָּל מַעֲשֵׂי־נְבָלָה. אוֹי לְעֵינַיִם, שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת. בִּרְחוּ דֶרֶךְ הַמַּיִם מִי שֶׁיּוּכַל, כִּי גְדוֹלָה הַסַּכָּנָה מְאֹד.

תְּנוּעָה קָמָה בֵין הַקָּהָל. צְלָלִים שְׁחוֹרִים הֵחֵלוּ מִתְכַּנְּסִים מֵאֲחוֹרֵי הַמַּצֵּבוֹת. נִשְׁמְעוּ לְחִישׁוֹת וּנְהִימוֹת. פִּתְאֹם נִהְיְתָה מְרוּצָה. פֹּה וְשָׁם נִשְׁמְעוּ זְעָקוֹת וּגְנִיחוֹת.

– הָס! הַקּוֹל יַגִּיעַ אֲלֵיהֶם – הִזְהִירוּ אֲחָדִים.

– מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? הַגּוֹיִים יַרְגִּישׁוּ בָכֶם.

– אַחַד אֶחָד הִתְפַּשְּׁטוּ בְּכָל הַשָּׂדֶה – צִוָּה מִי־שֶׁהוּא.

כֹּה וְכֹה זָחֲלוּ, הִתְנוֹעֲעוּ, הִגִּיחוּ מִמַּחֲבוֹאֵיהֶם.

רַק מֶנְדֵּל יָשַׁב עוֹד, הִסְתַּכֵּל בִּדְבוֹרָה בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ. הוּא חָשַׁב עָלֶיהָ עֵצוֹת. כֻּלָּם יָדְעוּ, בַּמָּה הוּא מְהַרְהֵר, וּדְבוֹרָה יָדְעָה זֹאת גַּם הִיא, וְהֶחֱרִישָׁה כַאֲשֵׁמָה.

בֵּית־הַקְּבָרוֹת הָלַךְ וְהִתְרוֹקֵן מֵרֶגַע לְרֶגַע. וּמֶנְדֵּל עוֹדֶנּוּ יוֹשֵׁב וְלֹא זָז מִמְּקוֹמוֹ.

פִּתְאֹם זָחַל מִי־שֶׁהוּא אֲלֵיהֶם וְהִתְנַפֵּל לְרַגְלֵי מֶנְדֵּל:

– פַּנִּיצ’וּ, הַצֵּל אֶת נַפְשְׁךָ. הַלַּיְלָה אָפֵל – וְאַתָּה בְרַח לְךָ.

הִיא הִתְנַפְּלָה עַל דְּבוֹרָה וְגָעֲתָה בִבְכִי: בִּתִּי!

מֶנְדֵּל וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הִכִּירוּ לְרֹב תִּמְהוֹנָם אֶת מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה, אֶת הָאָמָה הַקּוֹזָקִית מִן הַפּוּנְדָק אֲשֶׁר לָהֶם; רֶגַע קַל הִסִּיחוּ דַעְתָּם מִן הַסַּכָּנָה וְשָׂמְחוּ עָלֶיהָ.

– מַה מַעֲשַׂיִךְ? לָמָּה אֵינֵךְ בָעִיר? הֵן לֹא יַעֲשׂוּ לָךְ רָעָה.

– מָה אַתָּה סָבוּר, אֶת אֲדוֹנַי אֶעֱזֹב וְהָלַכְתִּי לְהִתְהוֹלֵל²²⁴ עִם הַקּוֹזָקִים? אִם נִגְזַר עָלֵינוּ לָמוּת – נָמוּת יַחְדָּו. בַּאֲשֶׁר אָכַלְתִּי אֶת לַחְמִי, שָׁם אֶחְיֶה וְגַם אָמוּת.

– אַךְ הֵיאַךְ בָּאת הֵנָה?

– אִתְּכֶם הָלַכְתִּי. בִּרְאוֹתִי אֶת אֲדוֹנַי רָצִים אֶל בֵּית־הַקְּבָרוֹת, רַצְתִּי שָׁמָּה גַם אָנִי. יָרֵאתִי, שֶׁמָּא יְגָרְשׁוּנִי, כִּי בַת־אֱמוּנָה אַחֶרֶת אָנִי; מִשּׁוּם כָּךְ שָׁכַבְתִּי שׁוֹקֵטָה כַחֲתוּלָה מֵאֲחוֹרֵי הָאֶבֶן וְחָשַׁבְתִּי: אֶשְׁכַּב פֹּה וַאֲחַכֶּה, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ הָאַחִים, אָז אֶקַּח אֶת שְׁנֵי יְלָדַי, אָגֵן עֲלֵיהֶם בִּבְשָׂרִי וְאוֹמַר: אַחִים, הִרְגוּ אוֹתִי, וְאֶת בָּנַי הַחֲיוּ. אִם גַּם בְּנֵי אֱמוּנָה אַחֶרֶת הֵם, בְּכָל זֹאת יְלָדַי הֵם.

– שׁוּבִי הָעִירָה! הַאֵינֵךְ רוֹאָה? אָנוּ בְנַפְשֵׁנוּ עוֹמְדִים בְּסַכָּנָה. שׁוּבִי אֶל אַחַיִךְ, וְאִם לֹא – הֵם יְעַנּוּ אוֹתָךְ, כְּמוֹ שֶׁעִנּוּ אוֹתָנוּ.

– פַּנִּיצ’וּ, אַל תְּגָרְשֵׁנִי – הִתְחַנְּנָה הַגּוֹיָה – הֲלֹא בֶאֱמוּנָה עָבַדְתִּי אֶתְכֶם, וְאֶת יְלָדַי אֲנִי אוֹהֶבֶת. בָּאתִי לְהַצִּיל אֶת דְּבוֹרָה’לִי. הִנֵּה הֵבֵאתִי בִגְדֵי קוֹזָקִים. אֲנִי אַלְבִּישֶׁנָּה כְאַחַת מֵאִתָּנוּ. אֲנִי אוֹמַר, כִּי בִּתִּי הִיא, וּכְדֵי שֶׁלֹּא יִתְּנוּ הָאַחִים אֶת עֵינֵיהֶם בָּהּ, אֶעֱשֶׂה אוֹתָהּ לִזְקֵנָה וּמְכֹעֶרֶת. אַתָּה קַח אֶת בַּעֲלַת־הַבַּיִת וְאֶת הַבָּחוּר הַצָּעִיר וְשׁוּט אֶל מֵעֵבֶר לַנָּהָר, אוּלַי יְרַחֵם אֱלֹהִים. אֶת הַפַּנִּי הַצְּעִירָה אַל תִּקַּח אִתְּךָ. יוֹדַעַת אֲנִי אֶת אַחַי, אֶת הַקּוֹזָקִים. אֲנִי אַלְבִּישֶׁנָּה בִּגְדֵי קוֹזָקִית, אוֹבִילֶנָּה אֶל דַּיָּג אֶחָד לֹא רָחוֹק מִכָּאן. יוֹדַעַת אֲנִי כָאן דַּיָּג אֶחָד. שָׁם נֹאמַר, כִּי אִכָּרוֹת קוֹזָקִיּוֹת אָנוּ, אֲנִי אֶתֵּן לוֹ בֵיצִים, וְהוּא יַעֲבִיר אוֹתָנוּ בְסִירָה. שָׁם, מֵעֵבֶר לַנָּהָר, נִפָּגֵשׁ. אוֹ שֶׁאֲבִיאֶנָּה אֵלֶיךָ אֶל טוּלְצִ’ין, וַה' יַעֲזֹר לָנוּ. בִּהְיוֹתָהּ אִתִּי, בְּטוּחָה הִיא מִכָּל פֶּגַע רַע יוֹתֵר, מֵאֲשֶׁר אִתְּךָ. כְּנִשְׁמַת אַפִּי, כִּבָבַת עֵינִי אֶצָּרֶנָּה²²⁵, אֶת אֶפְרֹחָתִי־קְטַנָּתִי.

רֶגַע אֶחָד נִצְנְצָה תִקְוָה בְלֵב מֶנְדֵּל. עֲצַת הַגּוֹיָה מָצְאָה חֵן בְּעֵינָיו, אֶלָּא שֶׁלֹּא מָצָא בוֹ דֵי אוֹן לְהִפָּרֵד מדְּבוֹרָה’לִי. אָמְנָם, הוּא הֵבִין, שֶׁבְּחֶבְרַת הַקּוֹזָקִית בְּטוּחָה הִיא מִן הַסַּכָּנָה, מֵאֲשֶׁר בִּהְיוֹתָהּ עִמּוֹ; אֲבָל הָרָצוֹן “לָמוּת יַחְדָּו” חָזָק הָיָה בְלִבּוֹ כָּל כָּךְ, שֶׁהוּא הֶחֱרִישׁ וְהִרְהֵר. אִישׁ לֹא הֵעֵז לוֹמַר דָּבָר, לָעוּץ עֵצָה; הֵם חִכּוּ, עַד שֶׁיַּחְלִיט הָאָב.

אַךְ מָרוּשָׁה לֹא נָתְנָה לוֹ לְהַרְהֵר. שׁוּב הִתְנַפְּלָה לְפָנָיו וְהִתְחַנְּנָה:

– פַּנִּיצ’וּ, הַצֵּל אֶת חַיֶּיךָ. הָיִיתִי בָעִיר, רָאִיתִי אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ אַחַי לַיְּהוּדִים, אַחַי מִן הָעֲרָבָה – רוּחַ פְּרָאוּת שָׁלְטָה בָהֶם, הֵם שָׁכְחוּ אֶת אֱלֹהִים. עֵת רָעָה בָאָה. הַקּוֹזָקִים שָׁכְחוּ אֶת אֱלֹהִים. בִּרְחוּ, בִּרְחוּ.

– בֹּאוּ אַחֲרַי, מַה הֶפְרֵשׁ יֵשׁ, הֵיכָן יִמְצָאֵנוּ הַמָּוֶת – מָשַׁךְ מֶנְדֵּל אַחֲרָיו אֶת הַמִּשְׁפָּחָה.

הֵם יָצְאוּ מִבֵּית הַקְּבָרוֹת אֲשֶׁר בָּעֵמֶק וְעָמְדוּ עַל הַגִּבְעָה. רַק בַּעֲלוֹתָם עַל הַגִּבְעָה, רָאוּ גְדוּד קוֹזָקִים, שׁוֹכְבִים שְׁטוּחִים לְאֹרֶךְ הַמָּיִם. הַגְּדוּד הָיָה מוּגָה בְאוֹר הַמְּדוֹרוּת, הַבּוֹעֲרוֹת תַּחַת הַיּוֹרוֹת, וְהַלַּפִּידִים הַבּוֹדְדִים. הַגְּדוּד לֹא יָשֵׁן עוֹד. פֹּה וְשָׁם נִשְׁמְעָה נְגִינָה, שִׁירָה אוֹ קוֹל צַעֲקַת אַחַד הַשִּׁכּוֹרִים. כְּנוּפְיוֹת כְּנוּפְיוֹת הִתְאַסְּפוּ מִסָּבִיב לְזוּגוֹת רוֹקְדִים. הַגְּדוּד הִמְלִיט תְּכוּפוֹת קוֹל זְעָקָה. כָּל זֶה אֶפְשָׁר הָיָה לְהַבְחִין מִן הַגִּבְעָה, הַנִּשְׁקֶפֶת עַל שְׂפַת הַנָּהָר.

מָרוּשָׁה הִתְנַפְּלָה לְרַגְלֵי מֶנְדֵּל וַתִּתְחַנֵּן:

– פַּנִּיצוּ, אַל תֵּלֵךְ, רְאֵה מַה שָׁם. שָׁם הַמָּוֶת. הָאַחִים יִרְאוּ אוֹתָנוּ, בְּחוּשׁ־הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶם יַרְגִּישׁוּ, כִּי אִשָּׁה בֵינֵינוּ.

– עָלֵינוּ לְהִפָּרֵד אִישׁ מֵאֲחוֹתוֹ. בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ – הַמָּוֶת לְנֶגֶד עֵינֵינוּ. כְּשֶׁיָּאִיר הַיּוֹם, יַרְגִּישׁוּ בָנוּ. אוּלַי כַּאֲשֶׁר נִמָּלֵט, יְהִי ה' בְּעֶזְרֵנּוּ, כַּאֲשֶׁר עֲזָרָנוּ עַד כֹּה. וְאָז נָשׁוּב נִתְרָאֶה פָנִים בְּטוּלְצִ’ין. וְאִם, חָלִילָה, נִגְזַר עָלֵינוּ לָמוּת, נָמוּת עַל קְדוּשַׁת שְׁמוֹ, בָּרוּךְ הוּא – אָמַר מֶנְדֵּל.

וּמֶנְדֵּל חִבֵּק אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ וַיָּרֶם עֵינָיו הַשָּׁמָיְמָה:

– רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הוֹשִׁיעָה נָא לָנוּ!

אִישׁ מֵהֶם לֹא בָכָה. בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה חִבְּקוּ זֶה אֶת זֶה דוֹם.

– הִפָּרֵד, שְׁלֹמֹה, מֵאִשְׁתְּךָ, אוּלַי יִהְיֶה ה' בְּעֶזְרֵנוּ, כַּאֲשֶׁר נִפָּרֵד זֶה מִזֶּה.

הָאִישׁ וְאִשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרוּ רֶגַע אֶחָד לְבַדָּם. שְׁלֹמֹה הֶחֱלִיק לִדְבוֹרָה עַל רֹאשָׁהּ וְאָמָר:

– דְּבוֹרָה, בִּטְחִי בֵאלֹהִים. הֲיִפָּלֵא מֵה' דָּבָר? אֲפִלּוּ בְשָׁעָה שֶׁחֶרֶב חַדָּה מוּנַחַת עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אָדָם, אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים…

הָאִשָּׁה שָׁתְקָה וְהִבִּיטָה אֶל תּוֹךְ עֵינָיו:

– אָנוּ נִתְרָאֶה עוֹד בִּזְכוּתֵךְ, דְּבוֹרָה, הֲלֹא צַדְקָנִית אָתְּ.

– בִּזְכוּתְךָ, שְׁלֹמֹה, וְאִם לֹא, חַס וְחָלִילָה, אָז אַגִּיעַ לִפְנֵי כִסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בִקְדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה, כַּאֲשֶׁר לִמַּדְתָּנִי.

– שִׁמְרִי עַל חַיַּיִךְ, דְּבוֹרָה, וְקַוִּי לַה'.

– בִּזְכוּת יְלָדֵינוּ, אֲשֶׁר יְזַכֶּה ה' אוֹתָנוּ בָהֶם – אָמְרָה הָאִשָּׁה חֶרֶשׁ, וְאֵלֶּה הָיוּ דְבָרֶיהָ הָאַחֲרוֹנִים אֶל אִישָׁהּ.

הָאִישׁ וְהָאִשָּׁה נִפְרְדוּ זֶה מִזֶּה.

– אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם לָךְ אֶת חַסְדֵּךְ, מָרוּשָׁה, אֲשֶׁר גָּמַלְתְּ לָנוּ – אָמְרָה יוֹכֶבֶד לַקּוֹזָקִית – בְּיָדֵךְ אֲנִי מוֹסֶרֶת אֶת כָּל הַיָּקָר לִי, אֶת חַיַּי וְאֶת חַיֵּי בָּנַי, וֵאלֹהִים יְשַׁלֵּם לָךְ כִּגְמוּלֵךְ, שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ. אֵינִי יוֹדַעַת, אִם אוּכַל אֲנִי לְשַׁלֵּם לָךְ.

– הִתְפַּלְּלוּ לֵאלֹהִים עָלֵינוּ, וְאָנוּ נִתְפַּלֵּל עֲלֵיכֶם – אָמְרָה הַקּוֹזָקִית הַזְּקֵנָה וַתֵּעָלֵם עִם דְּבוֹרָה בֵּין הַשִּׂיחִים.

רֶגַע אֶחָד הִמְתִּין מֶנְדֵּל. יוֹכֶבֶד גָּמְעָה אֶת הַדְּמָעוֹת, אֲשֶׁר רַק בְּרֶגַע זֶה נִפְתַּח מְקוֹרָן, רֶגַע אֶחָד הִקְשִׁיב שְׁלֹמֹה לְרִשְׁרוּשׁ הַשִּׂיחִים וְהַדְּשָׁאִים הַיְבֵשִׁים – מֵאַחֲרֵיהֶם נֶעֶלְמָה חֶדְוַת־חַיָּיו.

אָז קָרָא מֶנְדֵּל:

– עַתָּה בְשֵׁם ה'.

וּמֶנְדֵּל זָחַל עַל אַרְבַּע בֵין הַשִּׂיחִים וְהַדְּשָׁאִים, בְּמוֹרַד הַגִּבְעָה, אֶל שְׂפַת הַנָּהָר, וְאִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ זָחֲלוּ אַחֲרָיו.

זְמָן רָב זָחֲלוּ בֵּין הַשִּׂיחִים וְהָעֲשָׂבִים, קוֹלוֹת הַקּוֹזָקִים קָרְבוּ אֲלֵיהֶם מֵרֶגַע לְרָגַע. כְּבָר שָׁמְעוּ אֶת קוֹל צַחֲקָם וְדִבּוּרָם. לֹא פַעַם חָשְׁבוּ, כִּי כְבָר אָבְדוּ, אַךְ אֱלֹהִים הָיָה בְעֶזְרָם. הֵם הִתְגַנְּבוּ אֶל שְׂפַת הַנָּהָר מִבְּלִי מֵשִׂים, כִּי גִּבְעוֹלֵי הַדֶּשֶׁא הָרָמִים סָכוּ²²⁶ בַעֲדָם. גַּם בַּגְּדוּד כְּבָר שָׂרְרָה דְמָמָה. הַמְּדוּרוֹת תַּחַת הַיּוֹרוֹת כְּבָר הֵחֵלּוּ לְהִכָּבוֹת, וְהַשָּׁאוֹן – לָקוּם לִדְמָמָה. הַלַּפִּידִים עוֹד בָּעֲרוּ עַל הַקְּרוֹנוֹת. כֹּה וְכֹה הוֹבִיל קוֹזָק אֶת סוּסוֹ אֶל הַמַּיִם לְהַשְׁקוֹתוֹ. מֶנְדֵּל, אִשְׁתּוֹ וּבְנוֹ שָׁכְבוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים מִן הַצַּד, וְחִכּוּ עַד שֶׁיֵּרָגַע הַגְּדוּד כָּלִיל, שֶׁלֹּא יִשְׁמַע אִישׁ אֶת קוֹל שִׁכְשׁוּךְ גּוּפוֹתֵיהֶם בַּמָּיִם. הֵם יָרְאוּ לְדַבֵּר זֶה עִם זֶה, שָׁכְבוּ וְעָצְרוּ אֶת נְשִׁימָתָם.

– הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא יַעֲזֹר לָנוּ – קָרָא מֶנְדֵּל – אֶת אִמְּךָ אַרְכִּיב עַל כְּתֵפַי, וְאַתָּה, שְׁלֹמֹה, בֹּא אַחֲרַי, וְאִם, חָלִילָה, יֶחֱלַשׁ כֹּחֲךָ, תֹּאחַז בִּי.

הַמַּיִם הִשְׁמִיעוּ שִׁקְשׁוּק קַל פַּעַם אַחֲרֵי פַּעַם. וּשְׁנֵי כְתָמִים שֶׁחוֹרִים צָפוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְהֶחֱרִידוּ אֶת הַגַּלִּים הַשְּׁלֵוִים, הַקְּמוּטִים. הַנָּהָר הִתְנוֹדֵד לְאָחוֹר, וְגַלִּים חֲרִישִׁים הֵחֵלּוּ לְטַפֵּחַ עַל חוֹל שְׂפָתוֹ, זֶה אַחַר זֶה.

עַל שְׂפַת הַנָּהָר שָׁכַב קוֹזָק עַל אֻכְפּוֹ, הִסְתַּכֵּל בַּכּוֹכָבִים הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּרָקִיעַ וְשָׁר לוֹ שִׁירָה נוּגָה־מְמֻשָּׁכָה. נִדְנוּד הַגַּלִּים עַל שְׂפַת הַנָּהָר עוֹרֵר אוֹתוֹ מִנִּמְנוּמוֹ. הוּא מִהֵר לְהַבִּיט אַחֲרָיו, וְעֵינוֹ, עֵין־הָאַיָּה²²⁷, הִבְחִינָה מִיָּד אֶת שְׁנֵי הַקִּלוּחִים הַקְּטַנִּים שֶׁעַל פְּנֵי הַמַּיִם, הַשְּׁלֵוִים וְהַקְּמוּטִים. סַקְרָנוּתוֹ הִתְגַּבְּרָה עַל עַצְלוּתוֹ; אַחֲרֵי אֲשֶׁר הִתְרוֹצְצוּ שְׁתֵּיהֶן רֶגַע אֶחָד בְּמוֹחוֹ. הוּא אָחַז בַּחֲנִיתוֹ: יָחֵף הָיָה, לֵיל־הַתַּמּוּז חַם – וּמִיָּד הִשְׁמִיעוּ הַמַּיִם שִׁכְשׁוּךְ קַל.

מִתּוֹךְ בְּהִילוּת שְׂחִיָּתוֹ נִדְמָה לְמֶנְדֵּל, כִּי שׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל קוֹרֵא “שְׁמַע יִשְׂרָאֵל”, וּמִתּוֹךְ הֶרְגֵּל עָנָה מֶנְדֵּל, כְּשֶׁהוּא שָׁט, מָלֵא חֶרְדַּת־מָוֶת וְאִשְׁתּוֹ דְבוֹרָה עַל כְּתֵפוֹ:

– שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד.

וּכְשֶׁהִגִּיעַ אֶל עֵבֶר הַנָּהָר, רָאָה – וְהִנֵּה הוּא לְבַדּוֹ עִם אִשְׁתּוֹ, וְעַל פְּנֵי הַמַּיִם הִבְחִין לַנֹּגַהּ הַכּוֹכָבִים סִלּוֹן²²⁸ מַיִם קָטָן, הַשָּׁט אֶל הַחוֹף הַשֵּׁנִי.

 

פרק שבעה עשר: בַּשִּׁבְיָה    🔗

– אֶת מִי שָׁבִיתָ שְׁבִי, קוֹזָק חָבִיב?

– יְהוּדִי, בָּחוּר, שָׁבִיתִי. – אָמַר הַקּוֹזָק, אֲשֶׁר מָשָׁה אֶת שְׁלֹמֹה מִן הַמַּיִם, לַקּוֹזָק הַשֵּׁנִי, שֶׁהִמְתִּין לוֹ עַל הַחוֹף.

– מַה תַּעֲשֶׂה בוֹ? – שָׁאַל הַקּוֹזָק.

– אֵינִי יוֹדֵעַ. לְהָרְגוֹ – חֲבָל, לַשָּׁוְא צָלַלְתִּי בַמַּיִם וּכְלוּם לֹא הֶעֱלֵיתִי בְיָדִי.

– אִם תְּחַיֵּהוּ, תִּצְטָרֵךְ לְהַאֲכִילוֹ.

– גַּם זֶה אֱמֶת – אָמַר הַקּוֹזָק מִתּוֹךְ גְּנִיחָה.

שְׁלֹמֹה שָׁכַב עַל יַד הַקּוֹזָק, רָטוֹב וּמְכֻוָּץ. הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הַקּוֹזָק, וְלֹא אִכְפַּת לוֹ כְלוּם. נָכוֹן הָיָה לַמָּוֶת. הוּא אָמַר עַתָּה וִדּוּי לְעַצְמוֹ. רֶגַע אֶחָד אוּלַי חָס עַל חַיָּיו הָרַעֲנַנִּים וְעַל הָאֹשֶׁר, אֲשֶׁר זֶה עַתָּה הֵחֵל לְהִתְעַנֵּג עָלָיו, אֲבָל בָּטוּחַ הָיָה, כִּי בָעוֹלָם הַבָּא יִפָּגֵשׁ עִם דְּבוֹרָה, וּשְׁנֵיהֶם יָחֵלוּ לִחְיוֹת שָׁם חַיִּים נַעֲלִים, חַיֵּי נֶצַח מִתּוֹךְ שַׁלְוַת־עַד. וְהוּא הָיָה מְאֻשָּׁר, עַל שֶׁהִגִּיעַ לְכָךְ, וְגַם צַר הָיָה לוֹ, עַל שֶׁאֵין דְּבוֹרָה אֶצְלוֹ וְאֵין הֵם מֵתִים יַחְדָּו. דָּבָר זֶה, שֶׁלֹּא יָדַע, מַה עָלְתָה לִדְבוֹרָה, וְהַמַּחֲשָׁבָה, שֶׁנִּפְרָד הוּא מִמֶּנָּה, הֵצִיקוּ לוֹ בְרֶגַע חַיָּיו הָאַחֲרוֹן. אַךְ מִיָּד שָׁבָה אֵלָיו מְנוּחַת בִּטְחוֹנוֹ בְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא, הָרוֹאֶה כֹל וְיוֹדֵעַ הַכֹּל.

הַקּוֹזָק הֶחֱזִיק בְּקַפּוֹטָתוֹ, וּמִסָּבִיב הִתְאַסְּפוּ עוֹד קוֹזָקִים. הַלַּיְלָה הָיָה אָפֵל וְשָׁקֵט, הָעֲרָבָה וְהַמַּיִם אָבְדוּ שְׁנֵיהֶם בְּאִישׁוּן הַלָּיְלָה. רַק שְׂפַת הַנָּהָר הוּגְהָה בְשַׁלְהֶבֶת הַמְּדוּרוֹת. הַקּוֹזָקִים נִגְּשׁוּ אַחַד אֶחָד אֶל הַקּוֹזָק, תְּאֵבִים לָדַעַת, אֶת מִי מָשָׁה מִן הַמַּיִם: אִשָּׁה זְקֵנָה אוֹ צְעִירָה? הֵם לָקְחוּ אֶת הַלַּפִּיד וְהֵאִירוּ אֶת פְּנֵי שְׁלֹמֹה. בִּרְאוֹתָם אֶת פֵּאוֹתָיו הָאֲרֻכּוֹת, הָרוֹעֲדוֹת עַל פָּנָיו הַחִוְרִים, הַצְּעִירִים, הִתְפָּרְצוּ בְקוֹל צְחוֹק פָּרוּעַ:

– הוֹ־הוֹ! לַיְּהוּדִיָּה נָתַן לַעֲבֹר אֶת הַנָּהָר וְאֶת הַיְּהוּדִי מָשָׁה. רְאוּ, קוֹזָקִים, אֶת אֲשֶׁר דִּיֵּג. רְאוּ נָא אֶת טַרְפּוֹ. הוֹי, דַּיָּג שֶׁכְּמוֹתֶךָ.

הַקּוֹזָק, בָּחוּר צָעִיר, שֶׁפָּנָיו טוֹבִים וּשְׁתֵּי עֵינָיו זְעִירוֹת וְחַדּוֹת, הִסְתַּכֵּל בְּטַרְפּוֹ. פַּעֲמַיִם כְּבָר בָּעַט בִּשְׁלֹמֹה, לֹא מֵרוֹעַ לֵב, כִּי אִם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יָדַע, מַה לַעֲשׂוֹת בַּיְּהוּדִי. לָאַחֲרוֹנָה הֶחְלִיט:

– אֲנִי אֲאַלְּצֵהוּ לְהָמִיר דָּתוֹ. אֶל בֵּית הַכְּנִיסָה אֶתְּנֵהוּ. לְכָל הַפָּחוֹת, אֶזְכֶּה בְאֵיזֶה שָׂכָר מֵאֵת אֱלֹהִים בְּעַד עֲבוֹדָתִי.

תּוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר הוֹצִיא הַקּוֹזָק צְלָב קָטָן שֶׁל מַתֶּכֶת וְהִגִּישׁ אוֹתוֹ מוּל פָּנָיו שֶׁל שְׁלֹמֹה.

– הִתְפַּלֵּל לְיֵשׁוּ, עַל בִּרְכֶּיךָ הִתְפַּלֵּל, אָז אֲחַיֶּה אוֹתְךָ.

שְׁלֹמֹה לֹא עָנָהוּ כְלוּם, כְּאִלּוּ מְכֻנָּס הָיָה לְתוֹכוֹ; הוּא כָבַשׁ פָּנָיו בְּגוּפוֹ וְנִשְׁאַר שָׁכוּב כָּכָה.

– קוּם, יְהוּדִי – הֵרִימוֹ הַקּוֹזָק – נוּ, חָפֵץ אֲנִי לַעֲשׂוֹת אִתְּךָ חָסֶד. אֶל בֵּית־הַכְּנִיסָה הַקָּדוֹשׁ אַכְנִיסְךָ וְגַם בַּחַיִּים אַשְׁאִירְךָ, הוֹאִיל וְצָחֲקוּ הַקּוֹזָקִים עָלָי. הִתְפַּלֵּל לֵאלֹהִים, כְּרַע לְפָנָיו, נַשֵּׁק אֶת הַצְּלָב וַעֲנֵה אַחֲרַי אֶת הַמִּלִּים: “בְּשֵׁם הָאָב וְהַבֵּן…” אֱמֹר, יְהוּדִי אָרוּר, וְאִם לֹא – אֶהֱרָגְךָ, חַי אֱלֹהִים, כִּי אֶהֱרָגְךָ.

אַךְ כְּשֶׁהִרְפָּה הַקּוֹזָק מִטַּרְפּוֹ, מִיָּד הִתְנַפֵּל הַלָּז אַרְצָה, כָּבַשׁ אֶת פָּנָיו בֵּין יָדָיו וְשָׁתָק.

– כְּלוּם לֹא יִצְלַח בְּיָדֶךָ – עָנָה קוֹזָק שֵׁנִי. יוֹדֵעַ אֲנִי בַחוּרִים כְּמוֹתוֹ. הִנֵּה בְקָרָסוּן שָׁבִיתִי אֶחָד מֵהֶם, בָּחוּר צָעִיר וְיָפֶה, חֲבַל הָיָה לְהָרְגוֹ, חָפַצְתִּי לְהַשִּׂיא לוֹ אֶת בִּתִּי לְאִשָּׁה. “הִתְנַצֵּר, אָמַרְתִּי לוֹ, וְאֶת בִּתִּי אֶתֵּן לְךָ לְאִשָּׁה. אָז תֵּלֵךְ עִמִּי אֶל הַסֵּץ', תִּהְיֶה לְקוֹזָק”. כְּלוּם לֹא עָלָה בְיָדִי, הוּכְרַחְתִּי לְהָרְגוֹ. עוֹר נוּקְשֶׁה הוּא זֶה. הָרַבָּנִים עוֹשִׂים לָהֶם זֹאת בְּכִשְׁפֵיהֶם. מִין יַיִן אָדֹם מַשְׁקִים אוֹתָם הָרַבָּנִים בְּשָׁעָה, שֶׁהֵם מְיַהֲדִים אוֹתָם, וְהַיַּיִן הָאָדֹם אֵינוֹ נוֹתֵן לָהֶם לְהַסִּיחַ דַּעְתָּם מֵאֱמוּנָתָם. כְּלוּם לֹא יַעֲלֶה בְיָדֶךָ. הָרְגֵהוּ.

– הָרַבָּנִים שֶׁלָּהֶם מַשְׁקִים אוֹתָם דָּם בְּשָׁעָה, שֶׁהֵם מָלִים אוֹתָם, וְהַדָּם נוֹתֵן לָהֶם כֹּחַ כָּזֶה. בְּשָׁעָה שֶׁהֵם חֲפֵצִים לְהִתְנַצֵּר, בָּא הַדָּם וְטוֹפֵחַ עַל פְּנֵיהֶם – אָמַר הַשֵּׁנִי.

– אוֹמְרִים, שֶׁהֵם רוֹאִים אֵיזֶה אוֹר לִפְנֵי מִיתָתָם, בְּאוֹר זֶה מוֹפִיעָה לִפְנֵיהֶם אִמָּם, וְזֶה מְעַכֵּב אוֹתָם מִלְּהָמִיר אֶת אֱמוּנָתָם, אֲבָל בְּשָׁעָה שֶׁעוֹצְמִים לָהֶם אֶת עֵינֵיהֶם, אָז אֵין הֵם רוֹאִים עוֹד אֶת הָאוֹר.

– מָה אִיכְפַּת, כְּלוּם לֹא יַעֲלֶה בְיָדְךָ – מוּטָב לְךָ לְהָרְגוֹ.

– תְּנֵהוּ לִי! – מִתְחַנֵּן לְפָנָיו קוֹזָק שֵׁנִי.

– מַה תַּעֲשֶׂה בוֹ?

– אֶתְּנֵהוּ בְמַתָּנָה לִזְקֶנְתִּי.

הַקּוֹזָקִים צוֹחֲקִים.

– הָרְגֵהוּ וְאַל תְּעַנֶה אֶת דִּינוֹ²²⁹ – אוֹמֵר זָקֵן אֶחָד – חֵטְא הוּא לְהִתְעוֹלֵל²³⁰ בִּבְרִיָּה חַיָּה.

– צָדַקְתָּ, אַבָּא, מוּטָב לְהָרְגוֹ – מַחְלִיט הַקּוֹזָק, שׁוֹבֵהוּ שֶׁל שְׁלֹמֹה.

מִמֶּרְחָק נִשְׁמְעָה נְגִינַת נֵבֶל. זָקֵן נִגַּשׁ אֶל הַקּוֹזָקִים, נִשְׁעָן עַל מַקְלוֹ וּפָרַט עַל הַנִּימִים.

– הָהּ, קוֹזָקִים, מַה תִצְחָקוּ?

– רוֹאֶה אַתָּה, זָקֵן, יְהוּדוֹן לָקַחְנוּ בַשְּׁבִי וְאֵין אָנוּ יוֹדְעִים, מַה לַעֲשׂוֹת בּוֹ.

– מָכְרֵהוּ לְמוּרַד־חַן. הוּא קוֹנֶה אֶת כָּל הַיְּהוּדִים. בְּעַד זָקֵן מְשַׁלֵּם הוּא שֶׁקֶל כֶּסֶף וּבְעַד בָּחוּר – שֶׁקֶל זָהָב. אֶפְשָׁר, שֶׁעוֹד תַּשִּׂיג אֶצְלוֹ גַּם קַב שֵׁכָר תַּתָּרִי לִשְׁתִיָּה בִשְׁבִיל עֲדַת הַקּוֹזָקִים. בָּחוּר עָרוּם הוּא, מוּרַד־חַן זֶה. כַּמָּה שְׁטִיחִים פַּרְסִיִּים וְנֶשֶׁק טוּרְקִי יְקַבֵּל מֵאֵת הַיְּהוּדִים שָׁם בְּטוּרְקִיָה; וְאַחֵינוּ הַקּוֹזָקִים אֵינָם יוֹדְעִים לָחוּס עַל סְחוֹרָתָם וְהוֹרְגִים אֶת הַיְּהוּדִים. בְּקוּשְׁטָא מְשַׁלְּמִים בַּעֲדָם בְּכֶסֶף מָלֵא.

– בְּחָכְמָה דִּבַּרְתָּ, זָקֵן. אֵין הֵם יוֹדְעִים, אַחֵינוּ הַקּוֹזָקִים, כֵּיצַד לְטַפֵּל בִּסְחוֹרָתָם – מַסְכִּים לְדַעְתּוֹ קוֹזָק אַחֵר.

– הֵי, זָקֵן, הָבֵא אוֹתָנוּ לְמוּרַד־חַן. הֵיכָן הוּא? – אָמַר הַקּוֹזָק, בְּאָחֲזוֹ בְעָרְפּוֹ שֶׁל שְׁלֹמֹה וּבְסָחֲבוֹ אוֹתוֹ אַחֲרָיו.

– הַרְפֵּה מִמֶּנּוּ, רְחִימָאִי, לְאַט לְךָ, בְּעַד יְהוּדִי מֵת לֹא יִתֵּן מוּרַד־חַן כְּלוּם – אָמַר הַזָּקֵן.

– הַרְקִידֵהוּ קְצָת כִּסְיָח, הַשְׁקֵהוּ יַי"שׁ, בִּשְׁבִיל שֶׁיִּצְהֲלוּ פָנָיו.

אַחַד הַקּוֹזָקִים לָקַח כְּלִי נְחֹשֶׁת מָלֵא יַי"שׁ, הִטָּה אוֹתוֹ לְפִיו שֶׁל שְׁלֹמֹה וְאָנַס אֶת הַצָּעִיר הַמֵּת־לְמֶחֱצָה לִשְׁתּוֹת.

– שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד! – שָׁמַע שְׁלֹמֹה קוֹל קוֹרֵא בְאָזְנוֹ.

הוּא הִבִּיט מֵאַחֲרָיו, כְּשֶׁהוּא עֵר וְלֹא עֵר, אַחֲרֵי שְׁתִיַּת הַיֵּי"שׁ, וְרָאָה אֶת הַזָּקֵן, שֶׁאָחַז בְּיָדוֹ וְקָרָא לוֹ:

– אָח, יְהוּדִי, לָמָה תִישַׁן, הָקִיצָה – בָּרוּךְ הַשֵּׁם.

נִדְמָה לִשְׁלֹמֹה, כִּי הַקּוֹל יָדוּעַ לוֹ, יָדוּעַ לוֹ הֵיטֵב, אֶלָּא שֶׁלֹּא זָכַר, הֵיכָן שָׁמַע אוֹתוֹ.

הֵם הִגִּיעוּ לִפְנֵי קַרְפָּף²³¹ גָּדוֹל מוּקָף גָּדֵר; וּמֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר נִשְׁמַע קוֹל הֲמוּלָה, לַחַשׁ יְהוּדִי, כְּאִלּוּ מִי־שֶׁהוּא מִתְפַּלֵּל שָׁם. לִפְנֵי שַׁעַר הַקַּרְפָּף יָשַׁב מוּרַד־חַן עַל הַשָּׁטִיחַ וְחָבִית שֶׁל זֶפֶת בּוֹעֶרֶת לְפָנָיו. עַל הַשָּׁטִיחַ מוּנָחוֹת הָיוּ עֲרֵמוֹת שֶׁל מַטְבְּעוֹת נְחֹשֶׁת וְכֶסֶף, כֵּלִים תּוֹגְרִיִּים שׁוֹנִים, חֲפָצִים לְחִלּוּף. מוּרַד־חַן, בִּשְׂפָמוֹ הָאָרֹךְ, הַמְּדֻלְדָּל כְּלַפֵּי מַטָּה, וּבְעֵינָיו הַתְּרוּטוֹת²³² וְהַכָּבוֹת יָשַׁב מַחֲרִישׁ וְדָווּי²³³, עַל יָדוֹ עָמְדוּ שְׁנֵי תַתָּרִים כְּסוּיֵי־רֹאשׁ וְהִכְרִיזוּ בִלְשׁוֹן הַקּוֹזָקִים:

– אַחֵינוּ הַקּוֹזָקִים, הָבִיאוּ אֶת שְׁבוּיֵיכֶם לְמוּרַד־חַן! הַסּוֹחֵר הַגָּדוֹל, קוֹנֶה אֶת הָעֲבָדִים.

– קוֹזָקִים, קוֹזָקִים, מוּרַד־חַן מְשַׁלֵּם בְּכֶסֶף טוּרְקִי עוֹבֵר לַסּוֹחֵר בְּעַד הָעֲבָדִים.

תַּתָּרִי גוּץ נִגַּשׁ לִכְנוּפְיַת הַקּוֹזָקִים, בָּדַק אֶת שְׁלֹמֹה וַיְמוּשֵׁהוּ וְחִוָּה²³⁴ בְיָדוֹ עַל שְׁנֵי מַטְבְּעוֹת:

– וְנוֹסַף עַל זֶה, פִּטָּס שֶׁל שֵׁכָר תַּתָּרִי – עָמַד עַל מִקְחוֹ.

הַתַּתָּרִי הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה.

– אִם כֵּן, אֶהֶרְגֶנּוּ, חַי אֱלֹהִים, כִּי אֶהֶרְגֶנּוּ. אִם תִּתֵּן לַקּוֹזָקִים פִּטָּס שֵׁכָר תַּתָּרִי לִשְׁתּוֹת – טוֹב, וְאִם לֹא – אֶהֶרְגֶנּוּ.

הַתַּתָּרִי נִגַּשׁ אֶל מוּרַד־חַן, שֶׁיָּשַׁב כְּשֶׁרַגְלָיו מְקֻפָּלוֹת תַּחְתָּיו, עָצוּב וְאִלֵּם, כָּאָדָם סוֹבֵל מִמַּחֲלָה. פָּנָיו הָיוּ אֲדִישִׁים, וְעֵינָיו הָאֲרֻכּוֹת וְהַדְּלוּחוֹת לֹא הִבִּיעוּ כְלוּם.

מוּרַד־חַן הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ לְאוֹת שְׁלִילָה.

– אִם כֵּן, נַהַרְגֶנּוּ וְלַתַּתָּרִים לֹא נִמְכְּרֶנּוּ.

– חַכּוּ, קוֹזָקִים, חַכּוּ – אָמַר הַזָּקֵן הַמְּנַגֵּן בַּנֵּבֶל, נִגַּשׁ אֶל הַתַּתָּרִי וְלָחַשׁ בְּאָזְנוֹ, בְּבָאֲרוֹ לוֹ לְמֶחֱצָה בִרְמִיזוֹת־יָד:

– שָׁבוּי זֶה יְהוּדִי חָשׁוּב הוּא – מְחַוֶּה הוּא עַל שְׁלֹמֹה – מַכִּיר אֲנִי אוֹתוֹ, “רַבִּין” הוּא. הַיְּהוּדִים בְּאִיזְמִיר יִתְּנוּ בַעֲדוֹ הַרְבֵּה כֹפֶר, כִּי “רַבִּין” הוּא.

הַתַּתָּרִי נִגַּשׁ שׁוּב אֶל מוּרַד־חַן וּמָסַר לוֹ אֶת דִּבְרֵי הַזָּקֵן.

מוּרַד־חַן הֵנִיעַ רֹאשׁוֹ, הַתַּתָּרִי לָקַח בַּקְבּוּק שֵׁכָר, שֶׁעָמַד אֵצֶל מוּרַד־חַן, וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַקּוֹזָקִים.

הַתַּתָּרִי נָטַל מִיָּדָם אֶת שְׁלֹמֹה וְהִכְנִיסוֹ אֶל הַקַּרְפָּף, אֶל בֵּין הַשְּׁבוּיִים.

מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר נִשְׁמְעָה אֲמִירַת תְּהִלִּים:

“לְדָוִד – ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא…”

– בֹּאוּ, אַחֵינוּ הַקּוֹזָקִים, הָבָה וְנִשְׁתֶּה – קָרְאוּ הַקּוֹזָקִים וְיָשְׁבוּ עַל הַכָּר לִשְׁתּוֹת אֶת הַשֵּׁכָר הַתַּתָּרִי.

– וְאַתָּה, מְנַגֵּן, נַגֵּן לָנוּ דְבַר־מָה עַלִּיז וּדְבַר־מָה עָצוּב – הִפְצִירוּ בוֹ אֲחָדִים. הַקּוֹזָקִים יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לַמְּנַגֵּן. הַלָּז לָקַח אֶת הַנֵּבֶל וְהֵחֵל לִפְרוֹט וְלַעֲנוֹת בְּשִׁיר:

"וְ' נַשּׁוּ זֵמְליוּ נַס,

וְ' נַשּׁוּ זֵמְליוּ נַס!

טִילְקוּ, טִילְקוּ נְיֶי בְּיֶדּוּי,

סְוֵויי סֵרְצִי נְיֶי זֶפְּסוּי,

בַּנְדְּזִ’י מַטְקָה וִיקוּפְּלְיוֹנָה,

בַּנְדְּזִ’י חַטְקָה וִיקוּבְּיוֹנָה,

בּוּנְדְּזִ’י מוֹנִדְרִי, פַּץ' קוֹנְצָה!

אַבְרָהָם’נְיוּ, אַבְרָהָם’נְיוּ, אַבְרָהָם’נְיוּ,

סְטַרְשִׁיק טִי נַשׁ,

יִצְחָק’נְיוּ, יִצְחָק’נְיוּ, יִצְחָק’נְיוּ,

דִּזֵ’ידְזִ’יק טִי נַשׁ.

יַעֲקֹבְ’נְיוּ, יַעֲקֹבְ’נְיוּ, יַעֲקֹבְ’נְיוּ,

אוֹטֶיץ' טִי נַשׁ,

צ’וּז' נְיֶ פְּרוֹסִיטֶה,

צ’וּז' נְיֶ פְּרוֹסִיטֶה,

פַּנַּה בּוֹגָה זַ נַס?

וְו’זִי נַשִּׁי חַטְקִי וִיסְטְרוּאִילִי,

נַשׂוּ זֵמְלְיוּ וִיקוּפִּילִי,

נַס בִּי וְ’זֵמְלְיוּ אוֹטְבוֹזִילִי.

וְ' נַשּׁוּ זֵמְלְיוּ נַס,

וְ' נַשּׁוּ זֵמְלְיוּ נַס".

("לְאַרְצֵנוּ,

לְאַרְצֵנוּ!

אַךְ וְרַק אַל תֵּרָגֵן,

וְאֶל לִבְּךָ אַל תִּצְטַעֵר:

הֵן אִמֵּנוּ תְהִי פְדוּיָה,

סֻכָּתֵנוּ תְהִי בְנוּיָה,

הֱיֵה חָכָם, צְפֵה לַקֵּץ!

אַבְרָהָם’נְיוּ, אַבְרָהָם’נְיוּ, אַבְרָהָם’נְיוּ,

הַזָּקֵן שֶׁלָּנוּ,

יִצְחָקְ’נְיוּ, יִצְחָקְ’נְיוּ, יִצְחָקְ’נְיוּ,

סָבָא שֶׁלָּנוּ,

יַעֲקֹבְ’נְיוּ, יַעֲקֹבְ’נְיוּ, יַעֲקֹבְ’נְיוּ,

אַבָּא שֶׁלָּנוּ!

לָמָּה אֵינְכֶם מְחַלִּים,

לָמָּה אֵינְכֶם מְבַקְּשִׁים –

אֶת אֱלֹהִים בַּעֲדֵנוּ?

לְמַעַן יָקִים סֻכָּתֵנוּ,

לְמַעַן יִפְדֶה אֶת אַרְצֵנוּ,

וְיוֹבִילֵנוּ לְאַרְצֵנוּ –

לְאַרְצֵנוּ –

לְאַרְצֵנוּ").

וְאַחֲרָיו כָּל הַקּוֹזָקִים אֲשֶׁר מִסָּבִיב עָנוּ בְּשִׁיר:

"לְאַרְצֵנוּ,

לְאַרְצֵנוּ".

וְאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר נִשְׁמַע קוֹל שִׁירָה וְזִמְרָה:

"לְאַרְצֵנוּ,

לְאַרְצֵנוּ".

 

פרק תשעה עשר: הַגּוֹרָל    🔗

מְדוּרָה שֶׁל עֲנָפִים בָּעֲרָה בָעֲרָבָה. עַל־יַד הָאֵשׁ יָשְׁבוּ שְׁלשָּׁה קוֹזָקִים וְהִתְגָּרוּ זֶה בָזֶה:

– אֲנִי רְאִיתִיה רִאשׁוֹן, וְהִיא שֶׁלִּי – אָמַר אֶחָד מֵהֶם, הוּא הַזָּקֵן שֶׁבֵּינֵיהֶם. פָּנָיו הַמְּצֻמָּקִים²³⁵ הוּגְהוּ בְאוֹר הָעֲנָפִים הַחוֹרְקִים בָאֵשׁ, וּבַאֲפֵלַת הַלַּיְלָה הִזְהִירוּ עֵינָיו הַזְּעִירוֹת, הַנְּעוּצוֹת בְּתוֹךְ פָּנָיו הָרְחָבִים וְהַגְּדוֹלִים, כִּשְׁנֵי צִמּוּקִים הַנְּעוּצִים בְּעִיסָה גְדוֹלָה. הוּא גָחַן עַל גַּבֵּי הַנַּעֲרָה הַשּׁוֹכֶבֶת בְּקֵרוּב מָקוֹם עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה, מְכֻסָּה בִּגְלִימָה שֶׁל קוֹזָקִים לְבָנָה. הוּא נִסָּה לְהַחֲלִיקָה בְּכַפוֹ הַשְּׂעִירָה וְהַזְּקֵנָה, אַךְ יָד אַחֶרֶת דָּחֲפָה אוֹתוֹ, יַד אִשָּׁה זְקֵנָה, הַכּוֹרַעַת אֶצְלָהּ גְּחוּנָה וּמְכֻוֶּצֶת וְשׁוֹמֶרֶת עַל הַנַּעֲרָה.

– אֵין זֶה כְלוּם, מַה שֶׁרָאִית אוֹתָהּ רִאשׁוֹן, בְּהִתְחַבְּאָהּ בֵּין הָעֲשָׂבִים – אָמַר הַשֵּׁנִי – חֲמוֹר זָקֵן רָאִיתָ וְהִנֵּה סְיָח צָעִיר נִמְצָא תַּחְתָּיו, אִשָּׁה זְקֵנָה קוֹזָקִית רָאִיתָ, שֶׁהוֹצֵאנוּ מִבֵּין הַשִּׂיחִים, רַק אֲנִי הִכַּרְתִּי בָהּ יְהוּדִיָּה צְעִירָה, בְּקָרְעִי אֶת הַמִּטְפַּחַת מֵעַל רֹאשָׁהּ וּבְרָחֲצִי אֶת הָרֶפֶשׁ מֵעַל פָּנֶיהָ, אֲשֶׁר בּוֹ כִסְּתָה אוֹתָהּ הַמַּכְשֵׁפָה הַזְּקֵנָה. אַתָּה רָאִיתָ סוּסָה זְקֵנָה וְסוּמָה, חֲמוֹר זָקֵן וְחִגֵּר – כָּזֹאת רָאִיתָ. וַאֲנִי מְצָאתִיהָ – סְיָחָה יְנִיקָה²³⁶, יוֹנַת־אֵלֶם, אִם כֵּן, שֶׁל מִי הִיא, שֶׁלִּי אוֹ שֶׁלְּךָ? – הִתְקוֹטֵט עִם הַזָּקֵן בָּחוּר צָעִיר מִן הַקּוֹזָקִים. הַלַּהַב הִגִּיהַּ אֶת פָּנָיו הַמְּלֵאִים, הָעֲגֻלִּים, שֶׁהֵצִיצוּ מִתַּחַת כֹּבָעוֹ הַשָּׂעִיר וְהָרָם, וְאֶת שְׁתֵּי עֵינָיו הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַתְּמִימוֹת, הַמְּפִיקוֹת טוּב־לֵב אֲפִלּוּ בִשְׁעַת כַּעֲסוֹ.

– וַאֲנִי אוֹמֵר: שְׁלָשְׁתֵּנוּ מָצָאנוּ אוֹתָהּ, שֶׁל שְׁלָשְׁתֵּנוּ הִיא. כָּךְ עוֹשִׂים חֲבֵרִים וְקוֹזָקִים – קָרָא הַקּוֹזָק הַשְּׁלִישִׁי, שֶׁיָּשַׁב עַל־יַד הַמְּדוּרָה. הוּא לֹא הִתְרַגֵּשׁ וְלֹא צָעַק כִּשְׁנֵי חֲבֵרָיו, אֶלָּא דִבֶּר בְּאֹמֶץ וּבְבִטָּחוֹן. שְׁנֵי קְצוֹת שְׂפָמוֹ מְדֻלְדָּלִים הָיוּ מֵעַל פִּיו כְּמֶלְקָחַיִם שֶׁל סַרְטָן. עָרוֹם הָיָה לְמֶחֱצָה, וְאוֹר הַמְּדוּרָה הִבְלִיט אֶת גַּוָּן הַנְּחֹשֶׁת שֶׁל בְּשָׂרוֹ. הוּא הִתִּיךְ חֲתִיכָה שֶׁל חֵלֶב־חֲזִיר עַל גַּבֵּי שְׁפוֹד²³⁷ בְּתוֹךְ הַלָּהַב. טִפּוֹת טִפּוֹת שֶׁל חֵלֶב מֻתָּךְ נָפְלוּ אֶל תּוֹךְ הָאֵשׁ, וּפַעַם בְּפַעַם הִשְׁמִיעָה הָאֵשׁ קוֹל רְתִיחָה. הָאֵשׁ הֶאֱצִילָה נֹגַהּ אֲדַמְדַּם עַל פָּנָיו, פְּנֵי הַנְּחֹשֶׁת, שֶׁלָּבְשׁוּ עַתָּה גַּוָּן אָפֹר. עֵינָיו הָיוּ שְׁחוֹרוֹת, נְעוּצוֹת עָמֹק בְּחוֹרֵיהֶן וּמָאֳרָכוֹת, פָּנָיו מָאֳרָכִים, הַצְּדָעִים²³⁸ הִתְבַּלְּטוּ מֵעֲלֵיהֶם בְּשִׂרְטוּט מְחֻדָּד, וְעַל סַנְטֵרוֹ צָמְחוּ שְׂעָרוֹת בּוֹדְדוֹת וּמְסֻמָּרוֹת; פֵּאָה אֲרֻכָּה, שֶׁנִּשְׁאָרָה עַל מִצְחוֹ מִשְּׂעַר־רֹאשׁוֹ הַגָּלוּחַ, הִשְׁתַּרְבְּבָה עַל לֶחְיוֹ וְנָתְנָה לְפָנָיו הַבָּעַת־מֶרֶץ, יַחַד עִם אֵיזֶה קִפָּאוֹן שֶׁל מֵת – כְּאִלּוּ אַף פַּעַם לֹא הִזְהִירָה בַת־צְחוֹק עֲלֵיהֶם.

– לִשְׁלָשְׁתֵּנוּ? לֹא וָלֹא, אֶחָי. אוֹ שֶׁתִּהְיֶה לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, אוֹ לְשׁוּם אִישׁ – הֵשִׁיב הַצָּעִיר.

– הָהּ, כְּלַבְלַב צָעִיר, אַל תַּתְּרִיז²³⁹ בִּפְנֵי קוֹזָק זָקֵן. הֵנָּה בָאָה עֵת רָעָה – גָּנַח הַקּוֹזָק הָרִאשׁוֹן.

– אִם כֵּן, נְמִיתֶנָּה – עָנָה הַקּוֹזָק הַמְּיֻשָּׁב²⁴⁰. – חֲבָל לַהֲמִיתָהּ, אַחֵינוּ – נַעֲנָה הַקּוֹזָק הָרִאשׁוֹן – מוּטָב שֶׁנְּבִיאֶנָּה אֶל הַתַּתָּרִים. הֲלֹא גַם לַחַן בָּהַרְמוֹן שֶׁלּוֹ אֵין עַלְמָה כְזוֹ, הוּא יִתֵּן לָנוּ שַׂק מָלֵא זָהָב בַּעֲדָה, וְאֶת הַזָּהָב נְחַלֵּק בֵּינֵינוּ.

– וְאֶת מִי עוֹד תָּבִיא אֶל הַחַן? גַּם אֶת אִשְׁתְּךָ וּבְנוֹתֶיךָ? הָה, עִתִּים רָעוֹת בָאוּ – הַקּוֹזָקִים הָיוּ לִמְשָׁרְתִים לַחַן. חֲמֵלְנִיק מָכַר אוֹתָנוּ כָלִיל לַתַּתָּרִים. אֵין קוֹזָק רַשָּׁאִי לָקַחַת לְעַצְמוֹ אֲפִלּוּ יְהוּדִיָּה יָפָה. אֶת הַכֹּל עָלֵינוּ לְהָבִיא אֶל הַחַן. לֹא, אַחִים, אוֹ שֶׁתִּהְיֶה לְאֶחָד מֵאִתָּנוּ אוֹ שֶׁנְּמִיתֶנָּה – קָרָא הַקּוֹזָק הֶעָרוֹם לְמֶחֱצָה, וּבְדַבְּרוֹ זֹאת, הוֹצִיא מֵאֵזוֹרוֹ תַרְמִיל קָטָן תָּפוּר וַיְנַעֵר מִתּוֹכוֹ קֻבְיָה שֶׁל עֲצָמוֹת. – אַחִים, נַעֲשֶׂה כְדֶרֶךְ הַקּוֹזָקִים, נַפִּיל גּוֹרָל, עַל מִי שֶׁיְּחַוּוּ הָאֲבָנִים הָאֵלּוּ, לוֹ תִהְיֶה הָעַלְמָה – הֲרֵי מַזָּלוֹ שֶׁל זֶה גָרַם, וְאַף שֶׁמֶץ קִנְאָה לֹא יִפֹּל בֵּין הַקּוֹזָקִים בְּשֶׁל יְהוּדִיָּה יָפָה.

– אֱמֶת, כֵּן דִּבַּרְתָּ, כְּרֵעַ וּכְקוֹזָק. עַל מִי שֶׁיְּחַוּוּ הָאֲבָנִים הָאֵלּוּ, לוֹ תִּהְיֶה הַיְּהוּדִיָּה. לוֹ יִעֵד אוֹתָהּ אֱלֹהִים, וְכָל שֶׁמֶץ קִנְאָה לֹא יִהְיֶה בֵין הַקּוֹזָקִים בְּשֶׁל יְהוּדִיָּה.

הַקּוֹזָק הַצָּעִיר עָמַד וְהִרְהֵר חֶרֶשׁ וְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינָיו, עֵינֵי־שִׁירָאִים, בַּגְּלִימָה הַלְּבָנָה, שֶׁתַּחְתֶּיהָ שָׁכְבָה הַשְּׁבוּיָה.

– אָחִי! וַתֵּר עַל רְצוֹנְךָ! הַאִם בִּגְלַל יְהוּדִיָּה יִתְגָּרוּ קוֹזָקִים זֶה בָּזֶה? לָאִישׁ, אֲשֶׁר יִתְּנֶנָּה אֱלֹהִים, לוֹ תִּהְיֶה. וְאִם לֹא יְהוּדִיָּה זוֹ – עוֹד תִּמְצָא יְהוּדִיּוֹת כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה לְמַלֵּא בָהֶן אֶת אֻרְווֹת אִמֶּךָ. חֲרוּמַף²⁴¹ יוֹבִיל אוֹתָנוּ לְטוּלְצִ’ין, שָׁם הִתְאַסְפוּ הַיְּהוּדִיּוֹת מֵאוּקְרַיְנָה כֻּלָּהּ, אָז תּוּכַל לִבְחֹר לְךָ כְּכָל אַוַּת לִבֶּךָ.

הַקּוֹזָק הַצָּעִיר גָּחַן פִּתְאֹם אֶל הָאֵשׁ, לָקַח אֶת הַקֻּבְיוֹת וְהִשְׁלִיכָן לְתוֹכָהּ.

– שָׁלשׁ, שְׁמֹנֶה, חָמֵשׁ – הֵחֵלּוּ לִמְנוֹת.

– שֵׁשׁ, שָׁלשׁ, עֶשֶׂר.

– יָפֶה עָלָה!

– חָמֵשׁ, שְׁמֹנֶה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה!

מִי־שֶׁהוּא קָרָא וְצָחַק, וְהֵד־קוֹלוֹ הִגִּיעַ מִיַּרְכְּתֵי הָאֹפֶל בַּשְּׁדֵמוֹת.

תַּחַת הַגְּלִימָה הַלְּבָנָה הַקּוֹזָקִית שָׁכְבָה דְבוֹרָה וְעֵינֶיהָ אָרְבוּ לְמִשְׂחַק־הַקֻּבְיָא הַמִּתְחוֹלֵל לְאוֹר הַמְּדוּרָה. הִיא יָדְעָה, כִּי בְשֶׁלָּהּ כָּל הַמִּשְׂחָק, כִּי עָלֶיהָ מַפִּילִים גּוֹרָל. אֶלָּא שֶׁלֹּא הִתְיָאֲשָׁה אַף לְרֶגַע קַל. אֵיזֶה בִטָּחוֹן פְּנִימִי, כִּי יַעֲזֹר לָהּ אֱלֹהִים, מִלֵּא אֶת לִבָּהּ. הִיא הֶאֱמִינָה בַדְּבָרִים, אֲשֶׁר אָמַר לָהּ שְׁלֹמֹה לִפְנֵי לֶכְתּוֹ מֵאִתָּהּ, כִּי אֱלֹהִים עוֹד יֶשְׁנוֹ וְהוּא יָבִיא אוֹתָם יַחַד וְהֵם יִחְיוּ יַחְדָּו. הִיא זָכְרָה אֶת אֹשֶׁר חַיֶּיהָ כָּל יְמֵי שִׁבְתָּם יַחַד וְאֵלָיו יִחֲלֶה בִימֵי מְרוּדֶיהָ²⁴². בְּהַעֲלוֹתָהּ זֹאת עַל לִבָהּ, נִרְגְּעָה וַתִּמָּלֵא בִטָּחוֹן, כִּי עוֹד תָּבֹא שָׁעָה וֵאלֹהִים יִגְאָלֶנָּה מִכָּל צָרָה וִישִׁיבֶנָּה אֶל אִישָׁהּ, וֶאֱמוּנָתָהּ זוֹ נָתְנָה לָהּ כֹּחַ לִחְיוֹת.

שׁוּב קוֹל קְרִיאָה עַל־יַד הַמְּדוּרָה.

– שָׁלשׁ, שֵׁשׁ, חָמֵשׁ.

– שֶׁבַע, שָׁלשׁ, שְׁמֹנֶה.

– חַ – חַ – חַ.

– אַרְבַּע, שְׁמֹנֶה, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה – הִתְפָּרֵץ קוֹל נָבוּב בִּצְחוֹק כָּבֵד בְּדוּמִיַּת הַלַּיְלָה.

אַךְ פִּתְאֹם בִּצְבֵּץ מֵבִין הָעֵשֶׂב כֶּתֶם שָׁחוֹר, אוֹתָהּ שֶׁכָּרְעָה לִפְנֵי דְבוֹרָה וַאֲשֶׁר חָשְׁבוּ כֻלָּם, כִּי כְבָר נֶאֶלְמָהּ לָנֶצַח אַחֲרֵי הַמַּכָּה, אֲשֶׁר הִכָּה אוֹתָהּ הַקּוֹזָק.

– עַל נִשְׁמוֹתֵיכֶם הַפִּילוּ גוֹרָל, עַל אִמּוֹתֵיכֶם, וְלֹא עַל סִיְחָתִי, עַל יַלְדָּתִי רְחִימָתִי, עַל יְחִידָתִי – קָרְאָה מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה לַקּוֹזָקִים. הִיא גָחֲנָה אֶל הָאִשָּׁה הַצְּעִירָה, חִבְּקָה אוֹתָהּ וַתְּדַבֵּר עַל לִבָּהּ:

– נִשְׁמַת אַפִּי, אֱלֹהִים יַעֲזֹר לָנוּ, הֲלֹא תִּרְאִי, אֱלֹהִים יִשְׁלַח אִשּׁוֹ בָהֶם. הָהּ, רוּחַ פְּרָאִים נִכְנְסָה בַקּוֹזָקִים, הֵם שָׁכְחוּ אֶת אֱלֹהִים, שָׁכְחוּ אֶת אֲבִיהֶם וְאִמָּם. אֵין עוֹד יָרֵא אֶת הַמֶּלֶךְ וְשׁוֹמֵר חֻקִּים אָפֵס. הָהּ, חֲמַת אֱלֹהִים תַּשְׁמִידְכֶם בְּקוֹלוֹת וּבְרָקִים, אֶת הַגְּשָׁרִים יַבְעִיר מִתַּחְתֵּיכֶם, בָּאֲדָמָה יַבְקִיעַ בְּקָעִים, לְתוֹךְ הַגֵּיהִנֹּם תֵּרְדוּ, בְּנֵי־כְלָבִים.

– הַחֲרִישִׁי, מְכַשֵּׁפָהּ זְקֵנָה, הַחֲרִישִׁי, אֵת אֲשֶׁר מָכַרְתְּ אֶת עַצְמֵךְ לַשָּׂטָן!

– כִּרְתוּ לָהּ אֶת לְשׁוֹנָהּ.

– לֹא, מוּטָב לָנוּ לְהַתִּיז אֶת רֹאשָׁהּ, וְאָז לֹא נִצְטָרֵךְ לִכְרוֹת אֶת לְשׁוֹנָהּ.

מִתַּחַת לַגְּלִימָה הַלְּבָנָה נִפְקְחוּ עַתָּה הָעֵינַיִם הַשְּׁחוֹרוֹת וְהַמַּבְהִיקוֹת אֶל מוּל הָרָקִיעַ, הִסְתַּכְּלוּ בַכּוֹכָבִים, וְהֶאֱמִינוּ כִּי שָׁם, בֵּין הַכּוֹכָבִים, יוֹשֵׁב אוֹתוֹ הַנֶּעֱלָם, הַיּוֹדֵעַ הַכֹּל וְרוֹאֶה הַכֹּל.

רַק דָּבָר אֶחָד יָדְעָה דְבוֹרָה – כִּי אֵינָהּ רוֹצָה לָמוּת. לֹא, הִיא עוֹד תִּחְיֶה וְתָגֵן עַל חַיֶּיהָ, כָּל עוֹד תִּמְצָא כֹחַ בָּהּ – הֲרֵי כָךְ הִבְטִיחָה לִשְׁלֹמֹה, לֹא לְמַעֲנָהּ, כִּי אִם לְמַעַן בַּעֲלָהּ, בִּשְּׁבִיל שֶׁתִּזְכֶּה לִהְיוֹת אֵם לְבָנָיו.

הַקּוֹזָקִים הִפִּילוּ גוֹרָל בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.

– בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה!

– שָׁלשׁ, שֵׁשׁ, חָמֵשׁ!

עַל זִכְרוֹנָהּ עָלָה עַתָּה חַג הַשָּׁבוּעוֹת הָאַחֲרוֹן אוֹתוֹ הַבֹּקֶר לִפְנֵי בֹא עֲלֵיהֶם הַצָּרָה; הִיא רָאֲתָה אֶת הָאִילָנוֹת הַיְרֻקִּים וְהַכָּרִים הַיְרֻקִּים, כְּשֶׁהֵם מְצִיצִים אֶל חַדְרָהּ בְּעַד הָאֶשְׁנַבִּים הַזְּעִירִים. הִיא רוֹאָה אוֹתוֹ יוֹשֵׁב לִפְנֵי הַגְּמָרָא, רוֹאָה אוֹתוֹ, כְּשֶׁהוּא מִתְנוֹעֵעַ עַל גַּבֵּי הַגְּמָרָא וְלוֹמֵד בְקוֹל רָם, הִיא שׁוֹמַעַת אֶת קוֹלוֹ, קוֹלוֹ מְצַלְצֵל בָּאָזְנֶיהָ כְּקוֹל שִׁירָה. וְהִיא עוֹמֶדֶת לִפְנֵי הָאַרְגָּז וּמִתְקַשֶּׁטֶת לְמַעֲנוֹ, לֹא – לְמַעַן אֱלֹהִים בְּלֶכְתָּהּ לְבֵית־הַכְּנֶסֶת, בְּתַכְשִׁיטֵי יוֹם־טוֹב, אֲשֶׁר הֵבִיא אִתּוֹ בִשְׁבִילָהּ מִלּוּבְלִין, וְהִיא נִגֶּשֶׁת אֵלָיו בְּמִטְפַּחַת־הַמֵּצַח אֲשֶׁר לָהּ, וְהוּא מַנִּיחַ אֶת יָדוֹ עַל רֹאשָׁהּ וּמֵצִיץ אֶל תּוֹךְ עֵינֶיהָ.

מִלִּפְנֵי הַמְּדוּרָה הִתְפָּרֵץ קוֹל רַעַשׁ, קוֹל מְחִיאַת־כַּפַּיִם, קוֹל צְחוֹק פֶּרֶא. הִיא לֹא הֵבִינָה, מַה זֹאת, אַךְ יָדְעָה, כִּי עַתָּה בָא הָרֶגַע הַנָּכוֹן, כִּי עַתָּה יַעַזְרֶנָּה אֱלֹהִים.

מִי־שֶׁהוּא קָם מִלִּפְנֵי הַמְּדוּרָה. הַקּוֹזָק הַשַּׂחֲקָנִי, הֶעָרוֹם, נִגַּשׁ אֶל הַכֶּתֶם הַלָּבָן בְּצַעֲדֵי רִשְׁרוּשׁ, קָרַע מֵעָלָיו אֶת גְּלִימַת־הַקּוֹזָקִים הַלְּבָנָה. לְפָנָיו נֶחְשָׂף בַּלַּיְלָה, לְאוֹר הַכּוֹכָבִים, גּוּף עַלְמָה, עָטוּף לְמֶחֱצָה סְחָבוֹת קְרוּעוֹת, שֶׁהִתְכַּוֵּץ וְהִצְטַנֵּף לְתוֹךְ עַצְמוֹ כְתוֹלָע.

– לֹא תִּגַּשׁ הֵנָּה, לְיַלְדָּתִי לֹא תַּעֲשֶׂה כָל רָע, אֶת עֵינֶיךָ אֶשְּׂרֹט – זָנְקָה מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה כְּחוּלְדָה גְרוּיָה בֵּין הַקּוֹזָק וּבֵין הָאִשָּׁה וְשָׁלְחָה לִקְרָאתוֹ אֶת שְׁתֵּי יָדֶיהָ אֲרֻכּוֹת־הָאֶצְבָּעוֹת.

הִיא חָפְצָה לוֹמַר עוֹד דְּבַר־מָה, מֵעֵין תְּפִלָּה אוֹ בְכִי, אַךְ עוֹד פַּעַם נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ, וּמָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה נָפְלָה אַרְצָה כַּחֲבִילַת עֲצָמוֹת מְרֻסָּקוֹת וְגָנְחָה:

– רַחֶם נָא, אָבִי שֶׁבַּשָּׁמַיִם!

הַקּוֹזָק הוֹשִׁיט יָדוֹ וְהִתְאַמֵּץ לֶאֱחֹז בִּדְבוֹרָה, אַךְ דְּבוֹרָה, זְרִיזָה כְחוּלְדָּה, קָפְצָה הָלְאָה. הִיא חִפְּשָׂה לָהּ עֶזְרָה בְעֵינֶיהָ – וְהִנֵּה לְנֶגְדָּהּ הִבְהִיקָה גִזְרָתוֹ הָרַכָּה שֶׁל הַקּוֹזָק הַצָּעִיר הָעוֹמֵד עַל־יָדָהּ, מוּגֶה בְאוֹר הַמְּדוּרָה. מֶבָּטוֹ הַשִּׁירָאִי וְהַנּוּגֶה לִטֵּף אוֹתָהּ, וּשְׁבִיב־תִּקְוָה נִצְנַץ בְּנַפְשָׁהּ.

– הַצִּילָה אוֹתִי מִיָּדוֹ, אֵינִי רוֹצָה לִהְיוֹת לוֹ – הִתְכַּוְּצָה דְבוֹרָה לִפְנֵי הַקּוֹזָק הַצָּעִיר וְהִתְקַפְּלָה מִתַּחְתָּיו, כְּתִינוֹקֶת מִתַּחַת לְאִילָן בִּשְׁעַת מָטָר.

הַקּוֹזָק הַצָּעִיר הִתְחַלְחַל. קוֹלָהּ, קוֹל עַלְמָה, אֲשֶׁר שָׁמַע בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, אַחֲרֵי שְׁבוֹתוֹ אוֹתָהּ, רָטַט בְּלִבּוֹ; וּכְשֶׁהִסְתַּכְּלָה בְּפָנָיו בְּעֵינֶיהָ הַמִּתְחַנְּנוֹת וְהָרְטֻבּוֹת, לֹא יָכֹל עוֹד נְשׂא אֶת מֶבָּטָהּ – וַיַּפְנֶה עֵינָיו הַצִּדָּה. וְאַף־עַל־פִּי־כֵן נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ וְלֹא זָע עוֹד. פָּנָיו חָוְרוּ וְלִבּוֹ פָעַם בְּכֹחַ, מִבְּלִי שֶׁיֵּדַע לָמָה.

רֶגַע אֶחָד עָמַד הַקּוֹזָק הַשֵּׁנִי וְצָפָה, מַה יַעֲשֶׂה הַלָּז. אַךְ מִיָּד נִגַּשׁ בִּצְעַדִים כְּבֵדִים אֶל הָאִשָּׁה וְשָׁלַח יָדוֹ לִקְרָאתָהּ.

– הוּא רִמָּה בַמִּשְׂחָק, אֵינִי רוֹצָה לָלֶכֶת אֵלָיו – צָעֲקָה דְבוֹרָה, כַּאֲשֶׁר נִגַשׁ הַקּוֹזָק אֵלֶיהָ.

הַצָּעִיר עוֹד עָמַד אִלֵּם וְזָקוּף כְּאַלּוֹן, אַךְ בְּעֵינָיו הִבְהִיקָה שַׁלְהָבֶת.

– שִׁתְקֵי, אֲרוּרָה, בּוֹאִי אֶל אֲדוֹנַיִךְ – נִסָּה הַקּוֹזָק לֶאֱחֹז בְּיָדָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה וְלִסְחֹב אוֹתָהּ אֵלָיו בְּחָזְקָה.

הַקּוֹזָק הַצָּעִיר מָשַׁךְ אוֹתָהּ הַצִּדָּה וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי הַשֵּׁנִי.

שְׁנֵי פֵיוֹת סַכִּינִים לָהֲטוּ לְנֹגַהּ הַמְּדוּרָה.

– קוֹזָקִים, מָה אַתֶּם עוֹשִׂים, בִּשְׁבִיל יְהוּדִיָּה תִּשְׁחֲטוּ זֶה אֶת זֶה? הַמְעַט יְהוּדִיּוֹת בְּאוּקְרַיְנָה? קוֹזָקִים, הִנָּחֲמוּ, מָה אַתֶּם עוֹשִׂים? – קָרָא הַשְּׁלִישִׁי.

אַךְ הוּא יָרֵא לָגֶשֶׁת. שְׁנֵי הַקּוֹזָקִים עָמְדוּ זֶה מוּל זֶה, הִסְתַּכְּלוּ אִישׁ בְּעֵינֵי רֵעֵהוּ וְהַסַּכִּינִים הַטּוּרְקִים הַמְּעֻגָּלִים הִבְהֲבוּ לְאוֹר הַמְּדוּרָה.

וּפִתְאֹם זִנֵּק הַצָּעִיר כְּחַיָּה רָעָה עַל הַזָּקֵן, כְּשֶׁסַכִּינוֹ בְיָדוֹ; וּבְעוֹד רֶגַע כְּבָר שָׁכַב הַלָּז וְהִשְׁמִיעַ נַחֲרַת־גּוֹסֵס כְּבֵדָה בְדוּמִיַּת הַלָּיְלָה.

– אָרוּר תִּהְיֶה, אִישׁ חוֹטֵא, בְּשֶׁל יְהוּדִיָּה רָצַחְתָּ קוֹזָק. יִרְבַּץ הֶעָוֹן עָלֶיךָ כְמַשָּׂא כָבֵד, בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה – גִּדֵּף הַזָּקֵן הַשֵּׁנִי, רָקַק וְהָלַךְ לוֹ לְבַדּוֹ בְּעֹמֶק הַלָּיְלָה.

רֶגַע אֶחָד עָמַד הַצָּעִיר, כְּמוֹ שָׁקוּעַ בְּהִרְהוּרִים, אַךְ מִיָּד כְּאִלּוּ נִזְכַּר בִּדְבַר־מָה וְקָרָא לַקּוֹזָק, שֶׁהִתְרַחֵק לוֹ לְבַדּוֹ.

– הוֹי, זָקֵן, לְאָן תֵּלֵךְ?

– אֵינֶנִּי רוֹצֶה לָדוּר עִמְךָ יַחַד. לַשָּׂטָן מָכַרְתָּ אֶת נִשְׁמָתְךָ – עָנָהוּ קוֹל מִמַּעֲמַקֵּי הַלָּיְלָה.

רֶגַע אֶחָד עָמַד עוֹד, מִבְּלִי דַּעַת מַה לַעֲשׂוֹת. הוּא הִפְנָה מֶבָּטוֹ, חִפֵּשׂ בְּעֵינָיו אֶת הַיְּהוּדִיָּה, הוּא מָצָא אוֹתָהּ שׁוֹכֶבֶת מִתְעַלֶּפֶת עַל הָעֵשֶׂב.

הוּא גָחַן עַל גַּבָּהּ, הֵרִימָהּ וְהֵבִיא אוֹתָהּ עַד לִפְנֵי הַמְּדוּרָה. אֶת גְּלִימָתוֹ הַקּוֹזָקִית לָקַח וַיְכַסֶּה אוֹתָהּ. הוּא יָשַׁב אֶצְלָהּ לְבַדּוֹ. לַהַט הַמְּדוּרָה הֵאִיר אֶת פָּנֶיהָ. הוּא רָאָה אֶת גַּוַּן עוֹרָהּ הַחִוֵּר וְאֶת הָאַשְׁמוּרוֹת הַפְּרוּשׂוֹת עַל אִישׁוֹנֵי עֵינֶיהָ כְּעַל עֵינֵי יוֹנָה, וְרֶגֶשׁ שֶׁל רֹךְ לִטֵּף אוֹתוֹ לַיְצִיר הֶחָלָשׁ הַשּׁוֹכֵב עַל יָדוֹ.

 

פרק עשרים: בַּשָּׂדֶה הֶחָשׂוּף    🔗

– מַה שְׁמֵךְ, יְהוּדִיָּה? – שָׁאַל הַקּוֹזָק.

– דְּבוֹרָה.

– וּשְׁמִי יֶרֶם – חָשַׂף הַקּוֹזָק אֶת שִׁנָּיו הַלְּבָנוֹת מִתּוֹךְ בַּת־צְחוֹק.

דְּבוֹרָה רָעֲדָה.

– לָמָּה תִּרְעֲדִי? הֲקַר לָךְ, יְהוּדִיָּה?

דְּבוֹרָה הֵנִיעָה רֹאשָׁהּ.

– גְּשִׁי אֶל הָאֵשׁ.

אַךְ דְּבוֹרָה נִזְכְּרָה בָאוֹמֶנֶת וְהִבִּיטָה מִסָּבִיב לָהּ.

– אֶת מִי תְבַקְּשִׁי, אֶת הַזְּקֵנָה? – שָׁאַל הַקּוֹזָק. הוּא נִגַּשׁ וְלָקַח אֶת מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה, שֶׁשָּׁכְבָה עַל הַקַּרְקַע בְּלִי־נוֹעַ, אַחֲרֵי הַמַּכָּה, אֲשֶׁר הֻכְּתָה, וְסָחַב אוֹתָהּ אֶל דְּבוֹרָה. דְּבוֹרָה שָׂמָה אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל הַזְּקֵנָה בֵין כַּפֶּיהָ וְאִמְּצָה אוֹתוֹ אֶל לִבָּהּ.

– חַכִּי, אֲנִי אַחְלִימֶנָּה²⁴³ – אָמַר יֶרֶם – הֵי, זְקֵנָה, טַעֲמִי נָא מְעַט מִן הַקֶּרֶן הַזֹּאת – הַקּוֹזָק הִגִּישׁ אֶל פִּיהָ אֶת קֶרֶן הַיֵּי"שׁ אֲשֶׁר אִתּוֹ – שְׁתִי לְגִימָה הֲגוּנָה, אַל תְּקַמְּצִי, יֵשׁ לָאַחִים דֵּי וְהוֹתֵר.

אַחֲרֵי שְׁתוֹתָה, פָקְחָה מָרוּשָׁה אֶת עֵינֶיהָ, הִבִּיטָה סְבִיבָה, וּבִרְאוֹתהּ אֶת דְּבוֹרָה עַל־יָדָהּ, חִבְּקָה אוֹתָהּ:

– אַתְּ חַיָּה, גּוֹזָלִי, הָהּ, תְּהִלָּה לָאֵל – הִיא זָחֲלָה עַל אַרְבַּע אֶל יֶרֶם, אָחֲזָה בְיָדָיו וְנָשְׁקָה אוֹתָן.

– אַתָּה, הַנֶּשֶׁר הָאַדִּיר, אֲשֶׁר הִצַּלְתָּנוּ מִיַּד הַשָּׂטָן, הַצִּילָה אוֹתָנוּ, בְּשֵׁם אֱלֹהִים, הַצִּילָה אֶת גּוֹזָלִי. הָהּ, הֵן מַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת אַתָּה.

– וּמָה הִיא לָךְ, הַאִם בִּתֵּךְ הִיא?

– יוֹתֵר מִבַּת הִיא לִי. הִיא חַיֵּי נַפְשִׁי, נִשְׁמַת אַפִּי – חִבְּקָה מָרוּשָׁה אֶת דְּבוֹרָה, כְאִלּוּ חָפְצָה לְהָגֵן עָלֶיהָ.

– הֲרֵי יְהוּדִיָּה הִיא, וְאַתְּ נוֹצְרִית.

– אֵינִי יוֹדַעַת, טְבוּעָה הִיא בְמַעֲמַקֵּי לִבִּי, אַף אִם בַּת אֱמוּנָה אַחֶרֶת הִיא, כְּצִפּוֹר הַבָּאָה מִקֵּן זָר. הֲלֹא אֲנִי טִפַּחְתִּיהָ²⁴⁴ מִימֵי יַלְדוּתָהּ, אוֹתָהּ וְאֶת בַּעֲלָהּ, עוֹד בִּהְיוֹתָם קְטַנִּים.

– הֲיֵשׁ לָהּ בַּעַל?

– כֵּן, נִשְׁרִי, זֶה לֹא כְבָר נִשֵּׂאת לוֹ. הוּא שָׁב מִבֵּית־הַסֵּפֶר, נָשָׂא אוֹתָהּ. בָּנָה לוֹ קֵן לִדְגֹר אֶת אֶפְרוֹחָיו – וְהִנֵּה בָאָה הַצָּרָה הַזֹּאת.

– וְהֵיכָן בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ?

– רַק אֱלֹהִים יוֹדֵעַ זֹאת, נִמְלְטוּ אוֹ שֶׁנִּשְׁבּוּ בִידֵי הַקּוֹזָקִים. מִי יוֹדֵעַ, אִם עוֹדָם חַיִּים?

– הַאִם אֶפְשָׁר שֶׁיִּחְיוּ? הֵם אָבְדוּ בִידֵי הַקּוֹזָקִים – מַחְלִיט הַקּוֹזָק.

הוּא נִגַּשׁ אֶל דְּבוֹרָה, אָחַז בְּיָדָהּ וְשָׁאַל אוֹתָהּ:

– וְלִי אַתְּ חֲפֵצָה לִהְיוֹת לִי, יְהוּדִיָּה?

דְּבוֹרָה עָמְדָה אִלֶמֶת.

– אֵיךְ אֶפְשָׁר, שֶׁתִּהְיֶה לְךָ, נִשְׁרִי? הֲלֹא יֵשׁ לָהּ בַּעַל – אוֹמֶרֶת מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה.

– שִׁתְקֵי, זְקֵנָה, בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּהּ אֵינָם חַיִּים עוֹד. הַקּוֹזָקִים הִשְׁמִידוּ אֶת כָּל הַיְּהוּדִים, וּבַעַל אֵיּן לָהּ עוֹד. אַתְּ תִּהְיִי לִי, יְהוּדִיָּה, אָז תִּחְיִי, וְאִם לֹא – תָּמוּתִי. אֵיךְ שֶׁתִּרְצִי.

דְּבוֹרָה הֶחֱרִישָׁה דֹם.

– לָמָּה לֹא תַעֲנִי, יְהוּדִיָּה? רַע וָמָר יִהְיֶה גּוֹרָלֵךְ, אִם לֹא תַעֲנִי. מִדַּת הַדִּין דָּרְשָׁה, שֶׁתִּהְיִי לְיֶפְרֵם סְקִבּוּז. הוּא זָכָה בָךְ בְּגוֹרַל־הַקֻּבְיָא, הוּא עָשָׂה בִרְמִיָּה בְמִשְׂחָקוֹ, אָנֹכִי הָרַגְתִּי אוֹתוֹ וְאוֹתָךְ הִצַּלְתִּי. בִּשְׁבִילִי הִצַּלְתִּי אוֹתָךְ, כִּי מָצָאת חֵן בְּעֵינַי, וְגַם נִקְשְׁרָה נַפְשִׁי לְאַהֲבָה אוֹתָךְ מִיָּד, כְּשֶׁרְאִיתִיךְ. אִם כֵּן, יְהוּדִיָּה, אִמְרִי, רוֹצָה אַתְּ לִהְיוֹת לִי? הֲלֹא הִבְטַחְתְּ?

דְּבוֹרָה הֶחֱרִישָׁה דֹם.

– הֲלֹא טוֹב לֵב אַתָּה, הֲלֹא כְמַלְאָךְ אֱלֹהִים הִנְּךָ, אֵם יְלָדַתְךָ וְלֹא כֶלֶב, כְּאוֹתָם הַקּוֹזָקִים שָׁם, הֲלֹא יֵשׁ אֱלֹהִים בְּלִבְּךָ – לֹא תַעֲשֶׂה כַדָּבָר הַזֶּה, וְלֹא תֶחֱטָא לֵאלֹהִים, הֲלֹא יֵשׁ לָהּ בַּעַל – טָעֲנָה מָרוּשָׁה.

– שִׁתְקֵי, זְקֵנָה, פֶּן אֶהֶרְגֵךְ, כְּמוֹ שֶׁהָרַגְתִּי אֶת יֶפְרֵם. הֲלֹא אוֹמְרִים לָךְ, כִּי בַעֲלָהּ אֵינוֹ חַי עוֹד, כִּי נִרְצָח. כָּל הַיְּהוּדִים נִרְצָחוּ.

– וְאוּלַי נִמְלַט? – שׁוֹאֶלֶת הַזְּקֵנָה.

– הוּא נֶהֱרַג, וְאִם לֹא – אֶהֶרְגֶנּוּ אָנֹכִי, וְאַתְּ, זְקֵנָה, שִׁתְקֵי, בַּת־הַשָּׂטָן, הֲלֹא קוֹזָקִית אַתְּ, עָלַיִךְ לַעֲמֹד עַל צִדּוֹ שֶׁל הַקּוֹזָק, וְלֹא שֶׁל הַיְּהוּדִי. אֶת נִשְׁמָתֵךְ מָכַרְתְּ לַשָּׂטָן הַיְּהוּדִי, הִזָּהֲרִי, זְקֵנָה! – אָמַר הַקּוֹזָק בְּכַעַס, יָשַׁב לוֹ עַל יַד הָאֵשׁ אֵצֶל דְּבוֹרָה, אָחַז בְּיָדָהּ וְדִבֶּר לָהּ רַכּוֹת, כַּאֲשֶׁר יָכֹל:

– הֲלֹא לִי אַתְּ, אֲנִי הִכַּרְתִּיךְ רִאשׁוֹן, כִּי צְעִירָה וְיָפָה אַתְּ. מִבֵּין הַסְּחָבוֹת, אֲשֶׁר הִלְבִּישָׁתֵךְ הַזְּקֵנָה, הִכַּרְתִּיךְ, אַךְ הֵעַפְתִּי עֵינַי בָּךְ – וְהִנֵּה נִתַּר²⁴⁵ לִבִּי בִּי וְנַפְשִׁי דָבְקָה לְאַהֲבָה אוֹתָךְ, וָאֶחְמֹל עָלַיִךְ, כַּחֲמֹל אִישׁ עַל גּוֹזָלוֹ. לְאִישׁ לֹא אֶתְּנֵךְ, לֹא לַהֶטְמַן וְלֹא לַחַן, אֶת כֻּלָּם אֶהֱרֹג וְאַתְּ תִּשָּׁאֲרִי לִי.

רֶגַע אֶחָד הֶחֱרִישָׁה דְבוֹרָה. פִּתְאֹם הִבִּיטָה יָשָׁר אֵל תּוֹךְ עֵינָיו שֶׁל הַקּוֹזָק וְאָמְרָה:

– הֲלֹא בְיָדֵךָ אֲנִי, יָכֹל אַתָּה לַעֲשׂוֹת בִּי כִרְצוֹנְךָ. וּבְכָל זֹאת לֹא אִירָא מִמְּךָ. מִי־שֶׁהוּא חָזָק מִמְּךָ שׁוֹמֵר עָלַי. גַּם אִם תַּכֶּה אוֹתִי, לֹא אֶפְחַד מִפָּנֶיךָ. אִם אֶחְפֹּץ, אֹהַב, וְאִם לֹא אֶחְפֹּץ – לֹא אֹהַב.

– אִם אֶחְפֹּץ, אֹהַב, וְאִם לֹא אֶחְפֹּץ, לֹא אֹהַב – כֵּן דִּבַּרְתְּ, יְהוּדִיָּה, טוֹב. וַאֲנִי לֹא אֲאַלְּצֵךְ לֶאֱהָבֵנִי, אִם לֹא, כָּכָה אֶעֱשֶׂה – אוֹמֵר הַקּוֹזָק, וְהוּא נִגַּשׁ אֶל הַזְּקֵנָה – אֵינִי יוֹדֵעַ, מָה הִיא לָךְ. אֵם אוֹ מָה? אַחַת הִיא. אִמְרִי, יְהוּדִיָּה, אִם תִּהְיִי לִי, אָז אֲחַיֶּה אוֹתָהּ, וְאִם לֹא – אֲמִיתֶנָּה.

עֵינֵי דְּבוֹרָה הִבְהֲבוּ²⁴⁶. רַק רֶגַע אֶחָד פִּקְפְּקָה. מִיָּד נִתְחַוֵּר²⁴⁷ לָהּ, כִּי עָלֶיהָ לְהַצִּיל אֶת הַזְּקֵנָה. כֵּיצַד תַּעֲשֶׂה זֹאת, לֹא יָדְעָה עוֹד, אַף שֶׁהָיְתָה מוּכָנָה לְכָל דָּבָר.

וּדְבוֹרָה קָרְאָה כְמִתוֹךְ בַּיְשָׁנוּת.

– לְאִשָּׁה אֶהְיֶה לְךָ, אַךְ לְמָאֳהֶבֶת לֹא אֶהְיֶה.

– כֵּן, טוֹב אָמַרְתְּ. זֶה מוֹצֵא חֵן בְּעֵינַי, לְאִשָּׁה תִהְיִי לִי, וְלֹא לְמָאֳהֶבֶת.

– מֶה עָשִׂית, בִּתִּי? בְּעַד יְמֵי־הַזִּקְנָה הַמְּעַטִּים שֶׁלִּי חָטָאת לֵאלֹהִים, מֶה עָשִׂית?

– שִׁתְקֵי, זְקֵנָה, הֲלֹא אֲנִי אוֹהַב אוֹתָהּ – אָמַר הַקּוֹזָק בְּלֵב נִרְגָּשׁ. אֵיִן זֹאת, כִּי בִקְסָמֶיהָ עָשְׂתָה לִי. אֶת אָחִי הַנֶּאֱמָן הָרַגְתִּי לְמַעֲנָהּ, הֲלֹא דוֹדִי הָיָה – מַחֲוֶה הוּא בְאֶצְבָּעוֹ עַל הַקּוֹזָק הַמֵּת – דּוֹדִי וּמוֹרִי, הוּא לִמְדַּנִי לִרְכֹּב עַל סוּס, לִירוֹת בְּרוֹבֶה, וַאֲנִי הֲרַגְתִּיו בִּגְלַל יְהוּדִיָּה. אֶת אִמִּי מוּכְשָׁר הָיִיתִי לַהֲרֹג לְמַעֲנָהּ… אֵין זֹאת, כִּי בִקְסָמֶיהָ עָשְׂתָה לִי.

אֵיזֶה רַעְיוֹן נִצְנַץ בְּלִבָּהּ שֶׁל דְּבוֹרָה. הִיא קָמָה מִלִּפְנֵי הַמְּדוּרָה, הִתְמַתְּחָה לְאוֹר הַלַּהַב וְעֶמְדָּה זְקוּפָה, כְּדִמְיוֹן־בַּלָּהוֹת מֵעוֹלָם זָר.

– אֲנִי עָשִׂיתִי זֹאת.

– כֵּיצַד עָשִׂית זֹאת?

– בַּקְּסָמִים אֲשֶׁר בְּיָדִי.

– וְאֶת שְׁבוּעָתֵךְ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּעַתְּ לְאִישֵׁךְ, חִלַּלַתְּ, שָׁכַחַתְּ אֶת אֱלֹהִים, אֻמְלָלָה – קִלְּלָה אוֹתָהּ הַזְּקֵנָה.

דְּבוֹרָה פֵרְשָׂה אֶת כַּפֶּיהָ הַחֲטוּבוֹת וְהַגְּרוּמוֹת²⁴⁸ לְמוּל הָרָקִיעַ, וְאֶת פָּנֶיהָ הַחִוְרִים נָשְׂאָה לַכּוֹכָבִים.

– כָּךְ צִוּוּ לִי.

– מִי צִוָּה?

– יוֹשֵׁב מְרוֹמִים, בְּכֹחַ שִׁלְטוֹנוֹ.

הַקּוֹזָק הַתָּמִים נִבְעַת מִפָּנֶיהָ. הוּא פָנָה לָאוֹמֶנֶת:

– מָה הִיא סָחָה?

– אֵינִי יוֹדַעַת – גִּמְגְּמָה הָאוֹמֶנֶת וַתִּבָּעֵת גַּם הִיא – חָדַלְתִּי לְהַכִּירָה. מְדַבֶּרֶת הִיא כָכָה עִם אֱלֹהֶיהָ.

– אֶת עַצְמוֹתַי מָשַׁחְתִּי בְמִשְׁחַת־קְסָמִים, אֲשֶׁר נָתַן לִי, וְאִישׁ לֹא יוּכַל לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה. הִנְנִי עוֹמֶדֶת לְפָנֶיךָ, נַסֵּה בִי אֶת סַכִּינְךָ וְרָאִיתָ, אִם שֶׁקֶר בְּפִי.

הַקּוֹזָק נִבְעַת. נְחִירָיו רָעֲדוּ. סַכִּינוֹ צָרְבָה²⁴⁹ אֶת יָדוֹ.

– מָה אַתְּ עוֹשָׂה, מָה אַתְּ סָחָה? – חִבְּקָה אוֹתָהּ הָאוֹמֶנֶת.

– הָהּ, פְּתַיָּה, פְּתַיָּה זְקֵנָה, לָמָּה נִבְהַלְתְּ? הַאֵינֵךְ יוֹדַעַת, כִּי אִם אֱלֹהִים לִי לְמַחֲסֶה, לֹא יְאֻנֶּה לִי כָל רָע?

הָאוֹמֶנֶת כָּרְעָה עַל בִּרְכֶּיהָ לְפָנֶיהָ, אָחֲזָה בְיָדֶיהָ וְכָבְשָׁה בֵינֵיהֶן אֶת פָּנֶיהָ הַזְּקֵנִים, הָרְטֻבִּים מִדִּמְעָה.

מֵרָחוֹק עָמַד הַקּוֹזָק וְרָעָד. אֶת הַבָּחוּר הֶחָסוֹן וְהַמְּגֻדָּל אָחַז פַּחַד מִפְּנֵי הַיְּהוּדִיָּה.

– בּוֹאִי אֶל אִמִּי, יְהוּדִיָּה, בְּבֵית אִמִּי תֵשְׁבִי עַד הַחֲתוּנָה. יָרֵא אֲנִי, שֶׁמָּא יָבוֹאוּ הַקּוֹזָקִים הֵנָה, יִרְאוּ אוֹתָךְ וְיִגְזְלוּךְ מִיָּדִי.

– לֹא אֵלֵךְ עִמְּךָ, עַד שֶׁתִּשָּׁבַע לִי בְּחַיֵּי נִשְׁמָתְךָ וּבֶאֱמוּנָתְךָ, לִפְנֵי לֶכְתִּי אִתְּךָ.

– בַּכֹּל אֶשָּׁבַע לָךְ, יְהוּדִיָּה יָפָה, אִמְרִי, אֵיזוֹ שְׁבוּעָה דּוֹרֶשֶׁת אַתְּ מִמֶּנִּי בְחַיֵּי נִשְׁמָתִי וּבֶאֱמוּנָתִי?

– יָדַעְתִּי, יֶרֶם, כִּי אִישׁ טוֹב אַתָּה, כִּי הִצַּלְתַּנִי מִידֵי אִישׁ רָע וְלֹא נָתַתָּ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה. אֱלֹהִים יְשַׁלֵּם לְךָ כִּגְמוּלֶךָ. הִשָּׁבַע לִי, יֶרֶם, לִפְנֵי לֶכְתִּי עִמְּךָ, כִּי תָחוּס עָלַי עַד הַחֲתוּנָה, תִּשְׁמֹר עַל טָהֳרָתִי וְכָל רָע לֹא תַעֲשֶׂה לִי.

הַקּוֹזָק חִיֵּךְ.

– בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי לָךְ, יְהוּדִיָּתִי הַיָּפָה, כִּי עַד הַחֲתוּנָה אָחוּס עָלַיִךְ, אֶשְׁמֹר עַל טָהֳרָתֵךְ וְכָל רָע לֹא אֶעֱשֶׂה לָךְ.

– זְכוֹר, יֶרֶם, כִּי הִבְטַחְתָּ לִי בֶאֱמוּנָתְךָ וּבְנִשְׁמָתְךָ נִשְׁבַּעְתָּ, וְאִם יַעֲלוּ בְּלִבְּךָ הִרְהוּרִים רָעִים, וְאִם תַּחְפֹּץ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה – מִיָּד אֲנַחֵשׁ אֶת הִרְהוּרֶיךָ בַקְּסָמִים אֲשֶׁר בְּיָדִי, וְכַאֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת לִי רָעָה, יָבֹא הַכֹּחַ הָעֶלְיוֹן הַמֵּגִין עָלַי וְיִטְּלֵנִי מִמְּךָ, וְאַתָּה לֹא תּוּכַל לַעֲשׂוֹת לִי מְאוּמָה.

– בֵּאלֹהִים נִשְׁבַּעְתִּי – רוֹעֵד הַקּוֹזָק – כִּתְמוּנַת־קֹדֶשׁ אֶצָּרֵךְ, כְּעַל קְדוֹשָׁה אֶשְׁמֹר עָלַיִךְ – נִשְׁבַּע הַקּוֹזָק.

הוּא עָטַף אוֹתָהּ בִּגְלִימָתוֹ הַלְּבָנָה, הַאֲרֻכָּה, גְּלִימַת הַקּוֹזָקִים, וְהוֹצִיאָה מִן הַשָּׂדֶה אֶל בֵּית אִמּוֹ. מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה הָלְכָה אַחֲרֵיהֶם. וּכְבָר הֵחֵלוּ דִּמְדּוּמֵי־הַשַּׁחַר לְהַגִּיהַּ אֶת רָאשֵׁי הָאִילָנוֹת, שֶׁהֵצִיצוּ אֶל הָעוֹלָם כְּמִבֵּין הָעֲרָפֶל.

 

פרק עשרים ואחד: לְתוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה    🔗

עוֹד חֲמֵלְנִיצְקִי נוֹשֵׂא וְנוֹתֵן עִם הַפֶלְדְמַרְשַׁל הַפּוֹלָנִי דוֹמִינִיק, אִם לְהִכָּנַע לְמַלְכוּת פּוֹלִין אוֹ לֹא – וְהִנֵּה הוּא מוֹסִיף לִשְׁלֹחַ אֶת קַלְגַּסֵּי²⁵⁰ הַקּוֹזָקִים לְהַחֲרִיב עָרִים פְּרָזוֹת בִּשְׁבִיל לְשַׁלֵּם בִּשְׁלָלָן לַקּוֹזָקִים; וְגַם בִּשְׁבִיל לִתְמֹךְ בְּקֶשֶׁר הַיְּדִידוּת אֲשֶׁר בֵּינוֹ וּבֵין הַתַּתָּרִים מוּכְרָח הָיָה לְהַעֲשִׁיר אֶת הַרְמוֹנֵי הַחַן בִּנְשֵׁיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם הַיָּפוֹת שֶׁל יִשְׂרָאֵל. גְּדוּד שֶׁל עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים קוֹזָקִים, שֶׁאֶחָד מִן הַלִּסְטִים אֲשֶׁר לִחְמֵלְנִיצְקִי עָמַד בְּרֹאשׁוֹ – הוּא קְרִיוֶ־נוֹס (חֲרוּמַף), הִשְׂתָּעֵר עַל כְּרַכֵּי אוּקְרַיְנָה וַעֲיָרוֹתֶיהָ וַיִּמְחֵם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. אַחֲרֵי גְּדוּדֵי הַקּוֹזָקִים הָלְכוּ גְּדוּדֵי הַתַּתָּרִים כְּסִיעוֹת שֶׁל עוֹפוֹת־דּוֹרְסִים שְׁחוֹרִים.

לַשָּׁוְא הִתְחַנֵּן הַנָּסִיךְ הַנָּדִיב וִשְׁנְיֹוִיצְקִי לִפְנֵי שָׂרֵי פוֹלִין וַאֲצִילֶיהָ, לַשָּׁוְא בִּקֵּשׁ עֶזְרָה לַמַּחֲנֶה הַקָּטָן שֶׁל חַיָּלֵי פוֹלִין הַנִּלְחָמִים בַּקּוֹזָקִים וּבַתַּתָּרִים. קוֹלוֹ, שֶׁהִזְהִיר בִּפְנֵי סַכָּנַת הַקּוֹזָקִים, נִשְׁאַר כְּקוֹל קוֹרֵא בַּמִּדְבָּר. הַפֶלְדְמַרְשַׁל דוֹמִינִיק הוֹסִיף עוֹד לִתְלוֹת תִּקְווֹתָיו בְּיֹשֶׁר לִבּוֹ שֶׁל חֲמֵלְנִיצְקִי וּבִרְצוֹנוֹ לְהִכָּנֵעַ לְפוֹלִין. הוּא הוֹסִיף עוֹד לַעֲשׂוֹת וִתּוּרִים לַקּוֹזָקִים וּלְהַכְתִּיר אֶת חֲמֶלְנִיצְקִי בִּתְאַרִים חֲדָשִׁים, בְּקַוּוֹתוֹ לְשַׁכֵּךְ בָּזֶה אֶת חֲמַת הַקּוֹזָק. הַשָּׂרִים הָיוּ טְרוּדִים בִּבְחִירַת מֶלֶךְ חָדָשׁ תַּחַת הַמֶּלֶךְ וְלַדִּיסְלַב הַמָּנוֹחַ. אִישׁ לֹא נָתַן לִבּוֹ לְגוֹרָלוֹ שֶׁל גְּלִיל אוּקְרַיְנָה הָרָחוֹק, לָאַחֲרוֹנָה הוּכְרַח וִישְׁנְיֹוִיצְקִי בְעַצְמוֹ לְהִסְתַּלֵּק מֵחֵילוֹ הַפּוֹלָנִי הַקָּטָן וְנָסַע לְוַרְשָׁה לְבַקֵּשׁ עֵזֶר מֵאֵת הָאֲצִילִים, הָעֲסוּקִים בְּמִשְׁתָּאוֹת וְהוֹלְלוּת, בִּשְׁבִיל תּוֹשָׁבֵי אוּקְרַיְנָה הָאֻמְלָלִים.

וּבֵינָתַיִם הָיְתָה כָל הָאָרֶץ פְּתוּחָה בִפְנֵי קַלְגַּסֵּי הַקּוֹזָקִים, כְּגֵאוּת נָהָר סוֹחֵף שָׁטְפוּ מֵעִיר לְעִיר וּמָחוּ מֵהֶן אֶת כָּל הַחַי, אֶת הֶעָרִים שָׂרְפוּ וְאֶת הָרְכוּשׁ בָּזְזוּ, וְאֶת הַתּוֹשָׁבִים, גַּם אֶת הַיְּהוּדִים וְגַם אֶת הַפּוֹלָנִים, שָׁחֲטוּ בַחֶרֶב, מִנַּעַר וְעַד זָקֵן, מִלְּבַד אוֹתָם הָרְאוּיִים לְהִמָּכֵר בִּשְׁוָקֵי הָעֲבָדִים – אוֹתָם הֶחֱיוּ הַתַּתָּרִים. וּבַנָּשִׁים וּבַבְּתוּלוֹת הַיָּפוֹת הֶעֱשִׁירוּ אֶת הַרְמוֹנֵיהֶם.

מִנֵּמִירוֹב פָּשְׁטוּ עַל טוּלְצִ’ין. בְּמִבְצַר טוּלְצִ’ין הִסְתַּתְּרוּ הַיְּהוּדִים מִן הָעֲיָרוֹת אֲשֶׁר מִסָּבִיב וְהַנִּמְלָטִים מִנֵּמִירוֹב. כָּכָה הִתְאַסְפוּ בְטוּלְצִ’ין אֻכְלוֹסֵי יִשְׂרָאֵל עַד עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים נֶפֶשׁ בְּמִסְפָּר, וְגַם הַרְבֵּה עֹשֶׁר הֵבִיאוּ הַיְּהוּדִים אִתֶּם. בִּרְכוּשׁ זֶה נָתְנוּ עֵינֵיהֶם הַקּוֹזָקִים.

אַךְ לֹא בְנָקֵל עָלָה בְיַד חֲרוּמַף וְקַלְגַּסֵּי הַקּוֹזָקִים לִלְכֹּד אֶת טוּלְצִ’ין. טוּלְצִ’ין הָיְתָה עִיר בְּצּוּרָה, וְהַיְּהוּדִים, שֶׁרֻבָּם בָּרְחוּ מִן הָעֲיָרוֹת הַנֶּחֱרָבוֹת, יָדְעוּ, מַה צָפוּי לָהֶם, וּבָחֲרוּ לָמוּת בַּמִּלְחָמָה, מֵאֲשֶׁר לִנְפֹּל בִּידֵי הַקּוֹזָקִים.

בָּעִיר נִמְצְאוּ גַם פּוֹלָנִים בְּמִסְפָּר הָגוּן, כַּמָּה מֵאוֹת שֶׁל חַיָּלִים פּוֹלָנִים. הַיְּהוּדִים כָּרְתוּ עִמָּהֶם בְּרִית, וְהָרַב ר' אַהֲרֹן, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה בְטוּלְצִ’ין וְהַדֻּכָּס צְ’וֶרְצִ’ינְסְקִי חָתְמוּ שְׁנֵיהֶם עַל כְּתַב־אֲמָנָה, בְּהִתְחַיְּבָם לְהִלָּחֵם יַחְדָּו וּלְהָגֵן עַל הָעִיר מִפְּנֵי הַקּוֹזָקִים עַד הָאִישׁ הָאַחֲרוֹן, עַד טִפַּת דָּמָם הָאַחֲרוֹנָה.

אַחֲוָה גְדוֹלָה נִהְיְתָה בֵּין הַפּוֹלָנִים וּבֵין הַיְּהוּדִים. הַיְּהוּדִים הִתְאַסְפוּ בְּבָתֵּי־הַכְּנֵסִיּוֹת, הַפּוֹלָנִים – בְּבָתֵּי־הַמִּסְגָּד וּבִקְּשׁוּ מֵאֵת הָאֱלֹהִים לְמַלֵּט אוֹתָם מִידֵי הַקּוֹזָקִים, וְנִשְׁבְּעוּ לְהָגֵן אֵלֶּה עַל אֵלֶּה. הֵם “הִתְרוֹעֲעוּ”²⁵¹. הַפּוֹלָנִים קָרְאוּ לַיְּהוּדִים: “קוֹכַמִּי שְׁיֶּ” (אָנוּ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה), וְהַיְּהוּדִים חִלְּקוּ עִמָּהֶם אֶת הָאֹכֶל, אֲשֶׁר קִבְּצוּ בָעִיר, לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בַּמָּצוֹר, עַד אֲשֶׁר תָּבֹא עָזְרָה מִשָּׂרַי פוֹלִין.

הַפּוֹלָנִים וְהַחַיָּלִים הַפּוֹלָנִים, תַּחַת הַנְהָלָתוֹ שֶׁל הָאָדוֹן צְ’וֶרְצִ’ינְסְקִי, שֶׁהָיוּ בְקִיאִים בְּטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה יוֹתֵר מִן הַיְּהוּדִים וְיָדְעוּ לִתְפֹּשׂ נֶשֶׁק, קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְהָגֵן עַל מְצוּדַת טוּלְצִ’ין. וְהַיְּהוּדִים, שֶׁמִּסְפְּרָם רָב מִמִּסְפַּר הַפּוֹלָנִים וְרוּחָם עַזָּה הָיְתָה מֵרוּחַ הַפּוֹלָנִים, כִּי הַסַּכָּנָה הַצְּפוּיָה לָהֶם גְּדוֹלָה הָיְתָה יוֹתֵר, קִבְּלוּ עַל עַצְמָם לְהָגֵן עַל חֶלְקֵי הָעִיר הַפְּרָזִים, שֶׁאֵין לָהֶם חוֹמָה.

הֵם הֶעֱמִיסוּ עַל שִׁכְמֵיהֶם נֶשֶׁק טוּרְקִי, רוֹבִים וּמוֹרֵי אֲבַק־שְׂרֵפָה²⁵², אֲשֶׁר קִבְּלוּ מִן הַמְּצוּדָה, מִסָּבִיב לַחוֹמָה הֶעֱמִידוּ נִדְבָּכִים²⁵³ גְּבוֹהִים וְסוּלָמוֹת, הִקִּיפוּ אוֹתָם בִּימוֹת וְאָסְפוּ עֲלֵיהֶם עֲרֵמוֹת שֶׁל אֲבָנִים וּמִשְׁקָלוֹת, הַנָּשִׁים בִּשְׁלוּ קְדֵרוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל חֵלֶב מֻתָּךְ, דַּיְסָה רוֹתַחַת וּמַיִם רוֹתְחִים וְהִגִּישׁוּ אֶל הַחוֹמוֹת. הַיְּהוּדִים נָתְנוּ תְכוּפוֹת לַקּוֹזָקִים לָגֶשֶׁת אֶל הַחוֹמָה וּלְהַעֲמִיד אֶת קִלשׁוֹנוֹת הַבַּרְזֶל שֶׁלָּהֶם כְּדֵי לְרוֹעֵעַ²⁵⁴ אֶת הַחוֹמָה – וּפִתְאֹם הִמְטִירוּ עֲלֵיהֶם גַּלֵּי אֲבָנִים, יָצְקוּ קְדֵרוֹת חֵלֶב רוֹתֵחַ עַל רָאשֵׁיהֶם וְהַקּוֹזָקִים בָּרְחוּ, בְּהַשְׁאִירָם אֶת קִלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם וְאֶת מֵתֵיהֶם מִסָּבִיב לַחוֹמוֹת. לֹא פַעַם הִבְקִיעוּ הַיְּהוּדִים לָצֵאת אֶת הָעִיר, כְּבִימֵי מְצוֹר יְרוּשָׁלַיִם, וּמִתּוֹךְ בּוּז גָּמוּר לַמָּוֶת הִשְׂתָּעֲרוּ עַל גַּיְסוֹת הַקּוֹזָקִים, הֵמִיתוּ רַבִּים מֵהֶם, וְאֶת הַנִּשְׁאָרִים רָדְפוּ עַד מַחֲנֵיהֶם.

אַךְ הָאֹכֶל הָלַךְ וּפָחַת בָּעִיר. הַמָּזוֹן, אֲשֶׁר אָסְפוּ הַיְּהוּדִים בָּעִיר, נֶחְלַק בִּידֵי הַהַנְהָלָה בְמָנוֹת שָׁווֹת בֵּין הַיְּהוּדִים והַפּוֹלָנִים. מִתְּחִלָּה פִרְנְסוּ אֶת הַטַּף וְהַנָּשִׁים, הַגְּבָרִים הִסְפִּיקוּ תְכוּפוֹת אֹכֶל לְעַצְמָם מֵאֵת הַקּוֹזָקִים. לַיְּהוּדִים נוֹדַע עַל יְדֵי הַצּוֹפִים, אֲשֶׁר הֶעֱמִידוּ, אֵימָתַי מְאַסֵּפִים הַקּוֹזָקִים אֶת עֶדְרֵי הַצֹּאן וְהַבָּקָר, אָז הִבְקִיעוּ אֶל בֵּין גַּיְסוֹת הַקּוֹזָקִים, גָּזְלוּ מֵהֶם אֶת עֶדְרֵי הַבְּהֵמָה וְנִהֲלוּ אוֹתָם הָעִירָה. כָּכָה הָיוּ מַסְפִּיקִים אֹכֶל לָעִיר לְכַמָּה שָׁבוּעוֹת.

בֵּין אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה הַיְּהוּדִים נִמְצָא גַּם מֶנְדֵּל, פַּרְנַס זְלוֹצֵ’יב. אַחֲרֵי שֶׁאָבַד בְּנוֹ לְעֵינָיו, בְּשׁוּטוֹ בַנָּהָר, וְגַם מִכַּלָּתוֹ, שֶׁהָלְכָה עִם מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה, לֹא קִבֵּל כָּל יְדִיעוֹת – לָקַח מֶנְדֵּל אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלַךְ אֶל טוּלְצִ’ין, כִּשְׁאָר הַפְּלִיטִים, מִתּוֹךְ תִּקְוָה, אוּלַי הֵבִיאָה אוֹתָהּ מָרוּשָׁה הַזְּקֵנָה אֶל טוּלְצִ’ין בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת. אַךְ בְּטוּלְצִ’ין לֹא מָצָא אוֹתָהּ, וּבִהְיוֹתוֹ בָּטוּחַ כִּי בְנוֹ, אֲשֶׁר נִשְׁבָּה בִידֵי הַקּוֹזָקִים, אֵינוֹ עוֹד בֵּין הַחַיִּים, קָצָה נַפְשׁוֹ בְחַיָּיו גַּם הוּא. כָּל טַעַם לֹא הָיָה עוֹד לְחַיָּיו, הוּא לֹא חָפֵץ לִחְיוֹת, אַךְ חוּשׁוֹ הַטִּבְעִי הָיָה יוֹתֵר מִדַּי בָּרִיא, וְגַם אֱמוּנָתוֹ בֵאלֹהִים תָּמְכָה בוֹ, וְלֹא נָתְנָה לוֹ לָשִׂים קֵץ לְחַיָּיו. הוּא, כְּמוֹ כַמָּה אֲחֵרִים, אַחֲרֵי שֶׁאָבְדָה לוֹ כָל תִּקְוָה לִזְכֹּת לְאֹשֶׁר פְּרָטִי, הֶעֱבִיר אֶת שְׁאִיפוֹתָיו וְאֶת תִּקְווֹתָיו הַפְּרָטִיּוֹת עַל קִיּוּם הָעֵדָה כֻּלָּהּ. עֲדַת טוּלְצִ’ין הָיְתָה לוֹ עַתָּה לְבֵן, לִ“שְׁלֹמֹה” שֶׁלּוֹ, לְעָתִיד שֶׁלּוֹ, לְחַיֵּי נַפְשׁוֹ. בְּעֵדָה זוֹ מָצָא אֶת כֹּחוֹ, וּבְעַד קִיּוּמָהּ הֵטִיל עַצְמוֹ לְתוֹךְ הַקְּרָב, מִתּוֹךְ בּוּז גָּמוּר לַמָּוֶת וּלְאָשְׁרוֹ הַפְּרָטִי, אֲשֶׁר חָדַל לִשְׁאֹף אֵלָיו. הוּא נִכְסַף²⁵⁵ לָמוּת עַל אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וְהוּא נִכְנַס רִאשׁוֹן אֶל מַעַרְכוֹת הַמִּלְחָמָה, בְּכָל עֲלִילָה²⁵⁶ מְסֻכָּנָה בְיוֹתֵר הִשְׁתַּתֵּף, סָחַף אַחֲרָיו רַבִּים, בְּהַצִּיתוֹ בָהֶם הִתְלַהֲבוּת קֹדֶשׁ בְּאִמְרֵי־פִיו.

– יְהוּדִים – הָיָה אוֹמֵר, וְעֵינָיו הִקְרִינוּ מִתּוֹךְ הִתְפָּעֲלוּת – אֶת בָּנֵינוּ הָרְגוּ, גַּם אוֹתָנוּ יַהַרְגוּ, אַךְ אֱלֹהֵינו חַי לְעוֹלָם, הָבָה נִלָּחֲמָה בְעַד כְּבוֹדוֹ, לְתוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה.

וְהַקּוֹזָקִים חָדְלוּ לְהָבִין וּלְהַכִּיר אֶת הַיְּהוּדִים. הָאֵלֶּה הֵם הַיְּהוּדִים, שֶׁהִתְאַסְפוּ בַעֲיָרוֹת כְּשֵׂיוֹת עֲקוּדוֹת, כְּעוֹפוֹת לִשְׁחִיטָה? הָאֵלֶּה הֵם הַיְּהוּדִים הַנִּבְעָתִים וְהַנִּבְהָלִים? כִּנְמֵרִים פְּרָאִים הִתְפָּרְצוּ הַיְּהוּדִים אֶל בֵּין הַקּוֹזָקִים מֵעַל הַחוֹמָה, בְּיָדַיִם רֵיקוֹת, אַךְ בְּמַקְלוֹתֵיהֶם וּפִגְיוֹנוֹתֵיהֶם, וּמִתּוֹךְ קְרִיאָה “לְתוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה” הִבְקִיעוּ אֶל בֵּין קַלְגַּסֵּי הַקּוֹזָקִים. הֵם לֹא הִרְגִּישׁוּ בַחִצִּים הַנִּחָתִים²⁵⁷ עֲלֵיהֶם, כַּדּוּרֵי הָרוֹבִים וְגַעַשׁ הַתּוֹתָחִים לֹא הֵטִילוּ עֲלֵיהֶם אֵימָה. בְּקוֹל צְעָקָה וּבְעֵינֵי־לְהָבִים קָרְעוּ אֶת עַנְנֵי הֶעָשָׁן, שֶׁעָלָה מִפֵּיוֹת הַתּוֹתָחִים, הִבְקִיעוּ בֵּין הַקּוֹזָקִים, נָשְׁכוּ אוֹתָם בְּשִׁנֵּיהֶם, נִקְּרוּ אֶת עֵינֵיהֶם בְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם, וּבַחֲלָפִים²⁵⁸ אֲרֻכִּים חָתְכוּ אֶת צַוְּארֵיהֶם וְרָאשֵׁיהֶם. כַּמָּה פְעָמִים הִתְכַּנֵּף²⁵⁹ יְהוּדִי בְקוֹזָק, וּבְעַקְשָׁנוּת יִשְׂרְאֵלִית נָעַץ שִׁנָּיו בְּצַוָּארוֹ שֶׁל הַקּוֹזָק, עַד שֶׁנָּפְלוּ שְׁנֵיהֶם, וְדַם יְהוּדִי וְדַם נָכְרִי הִתְעָרְבוּ יַחְדָּו.

כַּמָּה יְהוּדִים, בִּהְיוֹתָם נְכוֹנִים לַמָּוֶת, לָבְשׁוּ תַכְרִיכִים, קִיטְלִים, טַלִּיתוֹת וּבַחֲלָפִים שֶׁבִּידֵיהֶם הֵגִיחוּ בֵין הַקּוֹזָקִים. הַקַּלְגַּסִּים, בִּרְאוֹתָם אֶת הַבְּבוּאוֹת²⁶⁰ הַלְּבָנוֹת, כְּשֶׁהֵן טָסוֹת בְּאֹפֶל הַלַּיְלָה, עֵינֵיהֶם־לְהָבִים וּפְנֵיהֶם מַזְהִירִים בְּזֹהַר־קֹדֶשׁ, נָפְלָה עֲלֵיהֶם חִתַּת אֱלֹהִים. הֵם נָפְלוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם לִפְנֵי הַיְּהוּדִים הַלְּבָנִים וְהִתְפַּלְּלוּ אֲלֵיהֶם, כְּהִתְפַּלֵּל אֶל מַלְאֲכֵי־אֵל:

– אֱלֹהִים, רַחֶם נָא!

אֲחֵרִים נִבְהֲלוּ מִפְּנֵי הֶחָרוֹן הַנּוֹרָא, שֶׁהִבְהֵב מִפְּנֵיהֶם הַחֲוַרְוָרִים שֶׁל הַיְּהוּדִים, וְהֵם בָּרְחוּ מִתּוֹךְ קוֹלוֹת פְּרוּעִים, כְּאִלּוּ מַלְאֲכֵי־בַלָּהוֹת דּוֹלְקִים אַחֲרֵיהֶם, וְצַעֲקוֹתֵיהֶם זָרְקוּ פַחַד בֵּין הַגְּיָסוֹת, וְלִגְיוֹנוֹת שְׁלֵמִים בָּרְחוּ מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים הָעֲטוּפִים תַּכְרִיכִים, בְּהַשְׁאִירָם אֶת הַכֹּל מֵאַחֲרֵיהֶם.

שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים עָמְדוּ הַקּוֹזָקִים לִפְנֵי חוֹמוֹת טוּלְצִ’ין, וְאֶת הָעִיר לֹא יָכְלוּ לִכְבֹּשׁ. לַשָּׁוְא חֵרַף חֲרוּמַף אֶת שָׂרַי הַמֵּאָה אֲשֶׁר לוֹ, הַקּוֹזָקִים נָסוּ מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים הַלְּבָנִים, כְּאִלּוּ אֵימַת־אֱלֹהִים נָפְלָה עֲלֵיהֶם. הוּא בוֹשׁ מִפְּנֵי הַתַּתָּרִים שֶׁבְּמַחֲנֵהוּ, שֶׁרָאוּ כִּי בוֹרְחִים הַקּוֹזָקִים מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים, וְגַם יָרֵא מִפְּנֵי חֲמֵלְנִיצְקִי וְחָשַׁשׁ, פֶּן יִוָּדַע הַדָּבָר לַחַן שֶׁל הַתַּתָּרִים. הוּא גִּיֵּס אֻכְלוֹסִים מְרֻבִּים שֶׁל קוֹזָקִים וְאִכָּרִים מִכָּל הַסְּבִיבָה, וְהָאִכָּרִים, שֶׁהִשְׁתַּחְרְרוּ מִן הֶעָרִים וְהַכְּפָרִים, הִתְאַסְפוּ אֵלָיו לִרְבַבוֹת. מֵרֹב הָאֻכְלוֹסִים, הַסּוּסִים וְהַקְּרוֹנוֹת הִשְׁחִירָה עַל הָאָרֶץ מִסָּבִיב לְטוּלְצִ’ין. בָּעִיר נִשְׁמְעָה צִוְחַת הַקַּלְגַּסִּים הַצָּרִים עַל הָעִיר. בַּלַּיְלָה נִרְאוּ מְדוּרוֹת לוֹהֲטוֹת בְּכָל הָעֲרָבָה, וְרַבּוֹת מְאֹד הָיוּ הַמְּדוּרוֹת אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה, וְהַרְחֵק הַרְחֵק נִרְאוּ בָעֲרָבָה. הַיְּהוּדִים לֹא חָלוּ וְלֹא זָעוּ, נְכוֹנִים הָיוּ לַמָּוֶת כֻּלָּם עַד אֶחָד, אַךְ לֹא כְעֵדֶר כְּבָשִׂים, כִּי אִם בְּמִלְחָמָה, בְּמִלְחָמָה לֵאלֹהִים וּלְתוֹרָתוֹ. אוֹתָהּ הָאִמְרָה, שֶׁהֵטִיל פַּרְנַס זְלוֹצֵ’יב אֶל בֵּין הַקָּהָל, הָפְכָה נְדוֹנֵי־לַמָּוֶת לְגִבּוֹרִים, לִבְּתָה בְנֶפֶשׁ הַיְּהוּדִים אֶת רוּחַ יִשְׂרָאֵל הָעַתִּיקָה, וְהַמָּוֶת הָיָה לָהֶם לְשִׂמְחָה. וּכְמוֹ אָז מֵאֲחוֹרֵי חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם, כֵּן נִלְחֲמוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל גַּם עָתָּה. כָּל הַלַּיְלָה נָשְׂאוּ הַנָּשִׁים אֲבָנִים עַל הַסּוּלָמוֹת, בִּשְׁלוּ חֵלֶב, יוֹרוֹת שֶׁל עֹפֶרֶת, גָּרֲרוּ פִטָסֵי־זֶפֶת גְּדוֹלִים עַל הַכַּנִּים שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַחוֹמָה וְהִתְכּוֹנְנוּ לַקְּרָב.

צְ’וֶרְצִ’ינְסְקִי וְשֵׁשׁ מֵאוֹת חַיָּלֵי פוֹלִין, מְזֻיָּנֵי תוֹתָחִים וְרוֹבִים, נִמְצְאוּ בַמְּצוּדָה. אִתּוֹ הָיוּ גַם כָּל הַפּוֹלָנִים יוֹשְׁבֵי טוּלְצִ’ין, וְכֻלָּם עֲמוּסִים הָיוּ נֶשֶׁק לִשְׁמֹר עַל הָעִיר.

כְּשֶׁהֵחֵלּוּ דִמְדּוּמֵי־שַׁחַר רִאשׁוֹנִים לְהָפִיז אֶת רָאשֵׁי הַמִּגְדָּלוֹת שֶׁבְּטוּלְצִ’ין, שָׁלַח חֲרוּמַף אֶת הַמַּעֲרָכוֹת הַקְּדוּמוֹת אֶל הַחוֹמָה, וּבִידֵיהֶם מַקְדְּחֵי בַרְזֶל²⁶¹. בַּמַּעֲרָכוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת נִמְצְאוּ הָאִכָּרִים מִכָּל הַסְּבִיבָה, אֲשֶׁר זִיֵּן חֲרוּמַף. חָפֵץ הָיָה, שֶׁיִּשְׁפְּכוּ הַיְּהוּדִים אֶת כָּל הָאֲבָנִים וְאֶת כָּל הַזֶּפֶת עַל רֹאשָׁם שֶׁל הָאִכָּרִים, וּבְשָׁעָה שֶׁחַיָּלֵי הַקּוֹזָקִים, הַבְּקִיאִים מֵהֶם בְּטַכְסִיסֵי מִלְחָמָה, יִגְּשׁוּ אֶל הַחוֹמָה, כְּבָר יֶחֱלַשׁ כֹּחָם שֶׁל הַיְּהוּדִים, אַךְ מִבְּלִי מְשִׂים יָרוּ הַיְּהוּדִים מִתּוֹתְחֵיהֶם, קֹדֶם שֶׁהִגִּיעוּ הַמַּעֲרָכוֹת אֶל הַחוֹמָה. הֵם פֵּרְקוּ אֶת הַתּוֹתָחִים מִן הַמְּצוּדָה וְהִצִּיגוּ אוֹתָם בַּלַּיְלָה עַל הַבִּנְיָנִים מִסָּבִיב לַחוֹמָה, וּכְשֶׁשָּׁמְעוּ הָאִכָּרִים אֶת יְרִיַּת הַתּוֹתָחִים, וּכְשֶׁהִתְעַטְּפוּ עַנְנֵי עָשָׁן, מִיָּד הִתְפַּזְּרוּ לְאַרְבַּע רוּחוֹת הַשָּׁמָיִם. חֲרוּמַף שָׁלַח מַעֲרָכָה אַחֲרֵי מַעֲרָכָה, וְהַיְּהוּדִים הוֹסִיפוּ לְגָרֵשׁ אוֹתָם בְּכַדּוּרֵיהֶם וּבִירִיּוֹת תּוֹתְחֵיהֶם. כָּל הַיּוֹם הָיוּ הוֹדְפִים אֶת הַקּוֹזָקִים מִלִּפְנֵי הַחוֹמָה. וְלָאַחֲרוֹנָה, בְּרֶדֶת הַלַּיְלָה, נִגְּשׁוּ הַקּוֹזָקִים אֶל הַחוֹמָה וְהֵחֵלּוּ לְהַעֲמִיד אֶת מַקְדְּחֵיהֶם – אָז פָּגְשׁוּ אוֹתָם הַיְּהוּדִים בִּמְטַר אֲבָנִים. הֵם שָׁפְכוּ עֲלֵיהֶם עֹפֶרֶת רוֹתַחַת וְדַיְסָה לוֹהֶטֶת, זֶפֶת דּוֹלֶקֶת הָמְטְרָה מִן הַחוֹמָה עַל רָאשֵׁי הַקּוֹזָקִים. רַבִּים נִשְׂרְפוּ בָאֵשׁ וְנִשְׁאֲרוּ שׁוֹכְבִים עַל מַקְדְּחֵיהֶם, כְּשֶׁהֵם חֲרוּכִים, אַךְ מַעֲרָכוֹת חֲדָשׁוֹת שֶׁל קוֹזָקִים זִנְּקוּ²⁶² עַל סוּסֵיהֶם אֶל לִפְנֵי הַחוֹמָה, וְהָאֵשׁ נִתְּכָה מֵעַל הַחוֹמָה, שָׂרְפָה וְהִשְׁחִיתָה אֶת הַגְּיָסוֹת אֲשֶׁר מִתַּחַת לַחוֹמָה.

הַקּוֹזָקִים צָהֲלוּ, צָוְחוּ וְצָעָקוּ. אִישׁ הֵאִיץ בְּאָחִיו בְּקוֹלוֹת צְעָקָה וּבִקְרִיאוֹת הֵידָד, אַךְ מְטַר הָאֵשׁ לֹא חָדַל מֵעַל הַחוֹמָה וַעֲרֵמוֹת הַגּוּפִים הַנֶּחֱרָכִים בַּזֶּפֶת הַבּוֹעֲרָה הוֹסִיפוּ לְהִגָּבֵב אֵצֶל קִיר הַחוֹמָה. לָאַחֲרוֹנָה נִפְתַּח שַׁעַר הָעִיר, וּמַחֲנוֹת יְהוּדִים לְבָנִים הִתְפָּרְצוּ מִן הַחוֹמָה וּמִתּוֹךְ קְרִיאוֹת “לֵאלֹהִים וּלְתוֹרָתוֹ!” נִכְנְסוּ אֶל בֵּין הַקַּלְגַּסִּים כְּרוּחוֹת בַּלָּהוֹת, כְּשֶׁחַלְפֵיהֶם בִּידֵיהֶם. וּבִרְאוֹת הָאִכָּרִים אֶת גַּיְסוֹת הַיְּהוּדִים הַלְּבָנִים, נָפְלָה עֲלֵיהֶם חִתַּת אֱלֹהִים, הֵם בָּרְחוּ לְכָל עֵבֶר, וְהַיְּהוּדִים שָׁבוּ הָעִירָה, מִתּוֹךְ שִׁירַת מִזְּמוֹרֵי תְהִלִּים.

סוֹף סוֹף יָרַד הַלַּיְלָה. הַקּוֹזָקִים הִתְאַסְפוּ מִסָּבִיב לַמְּדוּרוֹת בְּמַחֲנֵיהֶם, וּמֵעֵבֶר לַחוֹמָה עוֹד נִשְׁמְעָה שִׁירַת הַחַזָּנִים. קוֹל הַשִּׁירָה הִגִּיעַ כָּל הַלַּיְלָה מִן הָעִיר. אֵלֶּה הָיוּ הַיְּהוּדִים, שֶׁשָּׁרוּ פִרְקֵי תְּהִלִּים וְקָרְאוּ לֵאלֹהִים. זֹאת לֹא הָיְתָה זַעֲקַת נְצוּרִים²⁶³, כִּי אִם שִׁיר הוֹדָיָה גָּדוֹל לֵאלֹהִים, אֲשֶׁר שָׁרוּ לוֹ בְנֵי אָדָם, הַנְּכוֹנִים לָמוּת בְּעַד כְּבוֹדוֹ, אֱמוּנָתוֹ וְתוֹרָתוֹ.

אָז נִדְבְּרוּ הַקּוֹזָקִים לְאוֹר־הַמְּדוּרוֹת, בַּלַּיִל הַזָּרוּעַ כּוֹכָבִים:

– אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עַתִּיק־הַיָּמִים הֵקִיץ וְשָׁב מִירוּשָׁלַיִם, וְהוּא עִם הַיְּהוּדִים בָּעִיר, אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ!

 

פרק עשרים ושנים: הַמִּכְתָּב    🔗

בְּאֹהֶל, עַל חֲבִילַת שְׁטִיחִים קוֹזָקִים, שָׁכַב שַׂר צְבָא הַקּוֹזָקִים חֲרוּמַף, מְכֻסֶּה פַרְוַת־כְּבָשִׂים, אַף שֶׁהַלַּיְלָה הָיָה לֵיל אָב חָמִים, הָאֹהֶל מָלֵא רֵיחַ מַחֲנִיק שֶׁל מִין חֲלֵב סוּסִים, אֲשֶׁר מָשְׁחָה בוֹ בְּכָל לַיְלָה זְקֵנָה קוֹזָקִית, חֶצְיָהּ מְכַשֵׁפָה וְחֶצְיָהּ רוֹפֵאת, אֶת רַגְלֵי שַׂר־הַצָּבָא. שַׂר־הַצָּבָא חוֹלֶה הָיָה בְּמַחֲלַת הָרֵיוְמַטִיזְם. רֵיחַ הֶחָלָב שָׂרַט אֶת הַגָּרוֹן, צָרַב אֶת הַחֹטֶם. בָּאֹהֶל נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת עֲטִישָׁה וְשִׁעוּל גָּדוֹל שֶׁל שָׂרַי הַמֵּאָה הַקּוֹזָקִים, אֲשֶׁר יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לְשַׂר־הַצָּבָא. בַּעֲטִישׁוֹתֵיהֶם וְשִׁעוּלָם לִבּוּ אֶת שַׁלְהֶבֶת נֵרוֹת־הַחֵלֶב, הַנְּעוּצִים בַמְּנוֹרוֹת הַתּוּרְקִיּוֹת הַגְּבוֹהוֹת. לֵב חֲרוּמַף רַע הָיָה עָלָיו. מַחֲלָתוֹ הֵצִיקָה לוֹ עַד מְאֹד. עַצְמוֹתָיו וְרַגְלָיו רְטֻבּוֹת הָיוּ וְהִכְבִּידוּ עָלָיו, כְּאִלּוּ אַבְנֵי־מַעֲמָסָה קְשׁוּרוֹת אֶל רַגְלָיו. וְכָאן חַם הָיָה כָל כָּךְ, וּבָרַגְלַיִם מָרְגָּשׁ הָיָה כְאֵב דַּק כָּל כָּךְ, הַמְּנַקֵּר וּמְנַקֵּר כְּתוֹלַעַת וְאֵינוֹ נוֹתֵן לְהַרְהֵר בְּשׁוּם דָּבָר, רַק בּוֹ בְעַצְמוֹ! וַהֲלֹא הָיוּ עִנְיָנִים חֲשׁוּבִים הַטְּעוּנִים עִיּוּן רָב. כְּבָר אַרְבָּעָה שָׁבוּעוֹת עוֹמְדִים הֵם לִפְנֵי טוּלְצִ’ין מִבְּלִי יְכֹלֶת לִלְכֹּד אֶת הָעִיר. זֶה כְבָר צְרִיכִים הָיוּ לְהַגִּיעַ לְבָר, זֶה כְבָר צְרִיכִים הָיוּ לִהְיוֹת בִּלְבוּב. וּמִי יוֹדֵעַ, אִם לֹא יָבֹא בֵינָתַיִם הַנָּסִיךְ וִישְׁנְיֹוִיצְקִי. וּבִגְלַל מָה? מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים! לֹא צְבָא מִלְחָמָה מְעַכֵּב אוֹתָם, כִּי אִם הַיְּהוּדִים! וְאֵיךְ יָעִיזוּ עוֹד לְהָרִים מֵצַח לִפְנֵי חֲמֵלְנִיצְקִי? אֵין הֵם יְכוֹלִים לִכְבֹּשׁ אֶת טוּלְצִ’ין – מִפְּנֵי הַיְּהוּדִים! קוֹזָקִים בּוֹרְחִים מִפְּנֵי יְהוּדִים! הוּא חֵרַף אֶת שָׂרַי־הַמֵּאָה, נָזַף בָּהֶם, וְאֶת הָעוֹמֵד עַל יָדוֹ הִכָּה בָאַלָּה שֶׁבְּיָדוֹ, עַד שֶׁנָּקַב חוֹר בְּרֹאשׁוֹ.

– הָהּ, אַתֶּם, בְּנֵי חָם, עֲבָדִים נִרְצָעִים, מֵאֵימָתַי בּוֹרְחִים קוֹזָקִים מִפְּנֵי יְהוּדִים? הֲלֹא עוֹד מְעַט – וְהַדָּבָר יִוָּדַע לַתַּתָּרִים, הַחַן יְמַלֵּא צְחוֹק פִּיו, יִצְחַק מְלֹא אֶגְרוֹפָיו. לְלַעַג וּלְקֶלֶס נִהְיֶה בְעֵינָיו. אֶת הַקּוֹזָקִים יַעֲזֹב, יִסּוֹג לְאַסְטְרַחַן, וְהָאַחִים הַקּוֹזָקִים יִשָּׁאֲרוּ לְבַדָּם וְיִהְיוּ לְמִשְחָק לַפּוֹלָנִים, אֲשֶׁר יָבִיאוּ אוֹתָם לְוַרְשָׁה וְיַּתִּיזוּ שָׁם אֶת רָאשֵׁיהֶם.

– וְאַתָּה, אַבָּא, אַל תִּכְעַס, לֹא אֶת הַיְּהוּדִים אָנוּ יְרֵאִים, יְרֵאִים אָנוּ מִפְּנֵי הַשָּׂטָן, שֶׁהֵחֵל “לְהִתְרוֹעֵעַ” עִם הַיְּהוּדִים. כְּשֶׁיּוֹצֵא הַיְּהוּדִי מִן הַשַּׁעַר, מִיָּד מְרַקֵּד בְּתוֹכוֹ הַשָּׂטָן, לָבוּשׁ קִיטְלִים לְבָנִים וְחַלָּפִים אֲרֻכִּים בְּיָדָיו. וּמִסְפְּרוֹ רַב וְעָצוּם, הַשֵּׁד יוֹדֵעַ לִמְנוֹתוֹ, פְּעָמִים הוּא כָאן וּפְעָמִים שָׁם. וּכְשֶׁרוֹאִים הַקּוֹזָקִים אוֹתוֹ, אֶת הַשָּׂטָן, בְּקֶרֶב הַיְּהוּדִים, אָז אֵין עֵצָה וְאֵין תְּבוּנָה עוֹד לְנֶגְדּוֹ – הֵם מַשְׁלִיכִים הַכֹּל וּבוֹרְחִים, וְגַם בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת שֶׁל בַּרְזֶל לֹא תַעַצְרֵם.

– לֹא הַשָּׂטָן הוּא זֶה, זֶהוּ אֱלֹהֵיהֶם הַמִּתְרָאֶה בְקִיטְלִים – מְסַפֵּר שַׂר־מֵאָה אַחֵר – אוֹמְרִים, כִּי שָׁב אֱלֹהֵיהֶם אֲלֵיהֶם, הוּא הוּא הַנִּלְחָם לָהֶם. אִם אֱמֶת הַדָּבָר, אָז אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ, הַקּוֹזָקִים.

– אֱלֹהִים אוֹ הַשָּׂטָן, אַתֶּם, שָׂרַי־הַמֵּאָה, חִיַּבְתֶּם אֶת רָאשֵׁיכֶם עַל הַחֶרְפָּה אֲשֶׁר הֵמַטְתֶּם עַל הַקּוֹזָקִים. לַחַן הִבְטַחְנוּ מָאתַיִם בְּתוּלוֹת וְנָשִׁים מִטּוּלְצִ’ין וְהַרְבֵּה עֲבָדִים. וְהִנֵּה אָנוּ עוֹמְדִים פֹּה. הַיְּהוּדִים נוֹטְלִים מִמֶּנּוּ אֶת בְּהֵמוֹתֵינוּ, הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת? כְּלוּם קוֹזָקִים אַתֶּם? כְּלָבִים אַתֶּם, כְּלָבִים מְצוֹרָעִים, שִׂמְלוֹת־נָשִׁים! – חֵרַף הַשַּׂר וַיִּטְפַּח עַל בְּשָׂרוֹ.

– הָהּ, אָחָא, כְּלוּם לֹא יוֹעִיל, עָלֵינוּ לִמְצֹא אֵיזוֹ הַעֲרָמָה, הַעֲרָמָה טוֹבָה לְהִכָּנֵס אֶל הָעִיר, כְּמוֹ שֶׁעָשִׂינוּ בְנֵמִירוֹב, וַחֲסָל – אוֹמֵר אֶחָד מֵהֶם.

– בְּדִגְלֵי פוֹלִין לֹא תִגְנֹב עוֹד אֶת דַּעְתָּם, נֵמִירוֹב לִמְּדָה עַרְמוּמִיּוּת אֶת הַיְּהוּדִי הָאָרוּר.

בְּקֶרֶן־זָוִית יָשַׁב קוֹזָק שַׁתְקָנִי, כָּחוּשׁ וּמְגֻדָּל, וְעֵינָיו פִּקְחִיּוֹת וּשְׁחוֹרוֹת; הֵן אָרְבוּ לְכָל מִלָּה וְהֶחֱרִישׁוּ. אַף שֶׁפָּנָיו הָיוּ גַּסִּים וּפְרָאִיִּים, בְּכָל זֹאת נִרְאָה כְאִישׁ יוֹדֵעַ קְרֹא, כִּמְלֻמָּד בֵּין הַקּוֹזָקִים. עָצוּב הָיָה, וְעָסוּק בְּפִלּוּי כֵּלָיו²⁶⁴.

– וְאַתָּה לָמָּה תַחֲרִישׁ? מַה יָזַמְתָּ בְּלִבֶּךָ? הִנְּךָ שׁוֹמֵעַ וְשׁוֹמֵעַ וְאֵינְךָ מְדַבֵּר כְּלוּם – קָרָא הָרֹאשׁ לַקּוֹזָק הַשַּׁתְקָן.

– מַה יֵשׁ כָּאן לְדַבֵּר, כְּלוּם אֵין כָּאן לְדַבֵּר. יֵשׁ רַק לַעֲשׂוֹת – עוֹנֶה הַקּוֹזָק, מִבְּלִי שֶׁיַּפְסִיק מִפִּלּוּי כֵּלָיו, שֶׁלְּפִי הַנִּרְאֶה, הַעֱנִיג אוֹתוֹ מְאֹד, וְצַר הָיָה לוֹ לְהַפְסִיק מַעֲשֶׂה נָעִים זֶה.

– וּמַה יֵשׁ לַעֲשׂוֹת?

– לִכְתֹּב מִכְתָּב.

– אֶל מִי, לַיְּהוּדִי? – מִשְּׁתָּאִים כֻּלָּם.

– שִׁתְקוּ, קוֹזָקִים – מְצַוֶּה הָרֹאשׁ.

– אֶל הַלְּיַאךְ.

– מַה לִכְתֹּב? – שׁוֹאֵל הָרֹאשׁ.

– עָלֵינוּ לְהַזְכִּירָם אֶת יֵשׁוּ הָאֱלֹהִים. מֵאֲחוֹרֵי הַיְּהוּדִים הֵם מִתְחַבְּאִים? יֵבוֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ! הֲלֹא חֶרְפָּה הִיא לְנוֹצְרִי לְבַקֵּשׁ חָסוּת מֵאֵת הַיְּהוּדִי. יִמְסְרוּ הֵם אֶת הַיְּהוּדִים בְּיָדֵינוּ, אָז נְחַיֶּה אוֹתָם, כִּי נוֹצְרִים הֵם, וְאֶת הָרְכוּשׁ נְחַלֵּק עִמָּהֶם.

– וּמַה תִּשְׁאַל עוֹד? אֶת אוֹיְבֵנוּ הַפּוֹלָנִי נְחַיֶּה, כְּדֵי שֶׁיִּנְקֹם אַחַר כָּךְ אֶת נִקְמָתוֹ מִן הַקּוֹזָק?

– וְאֶת הָרְכוּשׁ נִתֵּן לָהֶם? – צוֹעֲקִים הַקּוֹזָקִים.

– הֲנִשְׁמַע כָּזֹאת, שֶׁיִּתְחַנְּנוּ הַקּוֹזָקִים אֶל הַלְּיַאכִים?

– יִפְתְּחוּ נָא הֵם קֹדֶם כֹּל אֶת שַׁעֲרֵי הָעִיר, נִכָּנֵס אֶל תּוֹךְ הָעִיר וְאָז נִרְאֶה – עוֹנֶה הַקּוֹזָק.

– הָהּ, אַתָּה הֶעָרוּם, וַסִיל!

– וּמַה יִהְיֶה, אִם לֹא יִשְּׁמַע לָנוּ הַפּוֹלָנִי?

– עָלֵינוּ לִכְתֹּב אֶת הַמִּכְתָּב בְּאֹפֶן כָּזֶה, שֶׁהוּא יִשְׁמַע לָנוּ. בָּעִיר אֵין לֶחֶם, גַּם שְׁאָר הָאֹכֶל יִתַּם, וְאַחֲרֵי כֵן, – כְּשֶׁיִּפְּלוּ בִידֵי הַקּוֹזָקִים…

– טוֹב.

– שֵׁב וּכְתוֹב, לַבְלָר, אֶת אֲשֶׁר אוֹמַר אֵלֶיךָ – צִוָּה הָרֹאשׁ.

הַקּוֹזָק הַמְּגֻדָּל, הוּא הַיּוֹעֵץ וְהוּא הַיּוֹדֵעַ לִקְרֹא הַיְּחִידִי בֵּין הַקּוֹזָקִים, יָשַׁב אֶל הַשֻּׁלְחָן, אֲשֶׁר יַי"שׁ הָיָה שָׁפוּךְ עַל כֻּלּוֹ וּשְׁיָרֵי אֹכֶל; הוּא כִבֵּד אֶת הַשֻּׁלְחָן, פָּרַשׂ עָלָיו גְּלִימָה קוֹזָקִית, הוֹצִיא מִן הַקֶּסֶת גָּוִיל וְנוֹצַת־אַוָּז וּמִין דְּיוֹ, אֲשֶׁר לָקַח עִמּוֹ לְמַטָּרָה זוֹ, אֶת הַמְּנוֹרוֹת הִגִּישׁוּ אֵלָיו, וְהַקּוֹזָקִים יָשְׁבוּ מִסָּבִיב לוֹ, עָמְדוּ עַל גַּבּוֹ וְעָזְרוּ לִכְתֹּב אֶת הַמִּכְתָּב אֶל הַלְּיַאכִים.

אֲבָל חֲרוּמַף לֹא הָיָה פָּנוּי לְהַרְהֵר בַּמִּכְתָּב. הַכְּאֵב בְּרַגְלָיו נַעֲשָׂה מֵרֶגַע לְרֶגַע יוֹתֵר חָרִיף וְנוֹקֵר, פָּנָיו הַקּוֹדְרִים וְהַזּוֹעֲפִים הִתְעַוְּתוּ מִכְּאֵב, וְהוּא הִתְחִיל לִצְעֹק:

– אֶת הַזְּקֵנָה הָבִיאוּ, אֶת הַזְּקֵנָה!

קוֹזָק אֶחָד יָצָא, וּבְעוֹד רְגָעִים אֲחָדִים נִכְנְסָה קוֹזָקִית זְקֵנָה.

– נָחוּץ דָּם, דָּם צָעִיר, דָּם בְּעוֹדוֹ חַם – אָז, אַבָּא יֵחַם לְעַצְמוֹתֶיךָ וּכְאֵבְךָ יֶחְדַּל – אָמְרָה הַזְּקֵנָה, בְּגַשְּׁשָׁה אֶת רַגְלָיו הַחוֹלוֹת שֶׁל שַׂר־הַצָּבָא.

הַקּוֹזָקִים הֶחֱרִישׁוּ. הֵם הִבִּיטוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ בְּכֹבֶד־רֹאשׁ וּמִתּוֹךְ הִרְהוּר, וְעַל פְּנֵיהֶם נִכָּר רֹשֶׁם שֶׁל פָּחַד. לֹא פַעַם רָאוּ דָּם צָעִיר שֶׁל תִּינוֹקוֹת שְׁסוּעִים וּמְרֻטָּשִׁים²⁶⁵ בְּנֵמִירוֹב וּבְעָרִים אֲחֵרוֹת, אַךְ הֵם בְּעַצְמָם לֹא עָשׂוּ זֹאת. דָּבָר זֶה עָשׂוּ הַתַּתָּרִים. הַקּוֹזָקִים הָרְגוּ רַק אֶת הַזְּקֵנִים וְלֹא אֶת הַיְלָדִים.

– מַה כַּוָּנָתֵךְ, דָּם צָעִיר, שֶׁל יְהוּדִי? – שׁוֹאֵל הָרֹאשׁ.

– גַּם דַּם עִזִּים טוֹב הוּא – עוֹנָה הַזְּקֵנָה – לֵךְ, בְּנִי, הָבֵא לִי גְּדִי רַךְ, בְּוַדַּאי תִּמְצָא גְּדִי כָזֶה בֵין הַסּוּסִים, וְאִם לֹא, לֵךְ אֶל הָעֵדֶר וְהָבֵא שֶׂה קָטָן, וּבִלְבָד שֶׁיִּהְיֶה רַךְ, שֶׁנּוֹלַד זֶה לֹא כְבָר – פָּנְתָה הַזְּקֵנָה אֶל אַחַד הַקּוֹזָקִים.

הַקּוֹזָק יָצָא, וְכַעֲבֹר זְמָן־מָה, שָׁב וּבְיָדָיו גְּדִי לָבָן וְרַךְ, שֶׁהִסְתַּכֵּל סְבִיבוֹ מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן, נִבְעָת מִפְּנֵי הָאוֹר וּמִפְּנֵי הָאֲנָשִׁים וּפָעָה כְתִינוֹק בְּקוֹל רוֹעֵד.

– קְרַע אוֹתוֹ, אַבָּא, וְאֶת דָּמוֹ הַזְלֵף עַל רַגְלֶיךָ הַחוֹלוֹת – אָמְרָה הַזְּקֵנָה לַחֲרוּמַף – וּבְגוּפוֹ הַקָּרוּעַ כַּסֵּה אֶת רַגְלֶיךָ, וְהַכְּאֵב יֶחְדַּל מִיָּד.

חֲרוּמַף פָּשַׁט אֶת רַגְלָיו הַחֲשׂוּפוֹת וְהַחוֹלוֹת. הַקּוֹזָק לָקַח אֶת הַגְּדִי – הַגְּדִי רָעַד, אַךְ צַעֲקָתוֹ הָרוֹעֶדֶת נִפְסְקָה בְאֶמְצַע. מִיָּד הֵחֵל קִלּוּחַ שֶׁל דָּם חַם שׁוֹתֵת²⁶⁶ עַל רַגְלֵי הַשָּׂר, וּגְוִיַּת הַגְּדִי הַחַמָּה וְהַשְּׁסוּעָה כִסְּתָה אֶת רַגְלָיו.

– וְאַתָּה הִתְכַּסֵּה הֵיטֵב, אַבָּא, וִיחַמֵּם אוֹתְךָ הַדָּם. אַתָּה נֶעְתַּרְתָּ²⁶⁷ לַשָּׂטָן, וְעַתָּה יֶרֶף מִמֶּךָּ.

וּבֶאֱמֶת, הִרְגִּישׁ הַשַּׂר מִיָּד, כִּי הוּקַל לוֹ מִמַּכְאוֹבוֹ. הַגְּוִיָּה הָרַעֲנַנָּה וְהַמְּפַרְפֶּרֶת חִמְּמָה אוֹתוֹ, וְהַחֹם נָעַם לוֹ, כְּחֻמּוֹ שֶׁל גּוּף־יֶלֶד. הַכְּאֵב חָדַל, עַתָּה יָכֹל חֲרוּמַף לְהַכְתִּיב אֶת הַמִּכְתָּב:

– "בְּשֵׁם יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי, בָּרוּךְ יִהְיֶה לְעוֹלָם וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמֵן.

לִפְנֵי אַחֵינוּ הַפּוֹלָנִים חוֹבְטִים אָנוּ אֶת מְצָחֵנוּ בַקַּרְקַע – שְׁלוֹמְכֶם יִשְׂגֶּא²⁶⁸. מִתְפַּלְּלִים אָנוּ בַעַדְכֶם יוֹמָם וָלַיְלָה לַה' אֱלֹהֵינו, כִּי יִשְׁמָרְכֶם מֵרָעָב, מִלְחָמָה וְדֶבֶר מֵהַיּוֹם וְעַד עוֹלְמֵי־עַד, אָמֵן.

שָׁמוֹעַ שָׁמַעְנוּ, כִּי שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הָיָה לְחֶרְפָּה וְלִכְלִמָּה, וְגַם רָאִינוּ, כִּי הַנּוֹצְרִים, הַפּוֹלָנִים אַחֵינוּ, מְמִיטִים קָלוֹן עַל נַפְשָׁם, בְּבַקְּשָׁם עֵזֶר וְהַצָּלָה מֵאֵת אוֹיְבֵי הַנּוֹצְרִי, מֵאֵת הַיְּהוּדִים – וְלִבֵּנוּ הַנּוֹצְרִי דָוֶה עָלֵינוּ. הַאִם כְּדַאי וְיָאֶה הַדָּבָר, שֶׁהַנּוֹצְרִים, הַפּוֹלָנִים אַחֵינוּ, יִתְרוֹעֲעוּ עִם אוֹיְבֵי הַנּוֹצְרִי, עִם הַיְּהוּדִים, נֶגֶד הַנּוֹצְרִים? הַכְּדַּאי וְיָאֶה הַדָּבָר, שֶׁהַפּוֹלָנִים הַגִּבּוֹרִים יְבַקְּשׁוּ לָהֶם מָגֵן מֵאֵת הַיְּהוּדִים? לָכֵן גָּמַרְנוּ אֹמֶר לִשְׁלֹחַ אֲלֵיכֶם שְׁלִיחִים בְּבִרְכַּת שָׁלוֹם, וַהֲרֵי אָנוּ מַפִּילִים תְּחִנָּתֵנוּ לִפְנֵיכֶם, אַחֵינוּ הַפּוֹלָנִים, שֶׁתְּקַבְּלוּ אֶת שְׁלִיחֵינוּ בְסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת כָּרָאוּי וְתִשְׁמְעוּ אֶת דְּבָרֵינוּ.

אַחֵינוּ הַפּוֹלָנִים!

לֹא עֲלֵיכֶם, עַל נְשֵׁיכֶם וּבְנֵיכֶם, לֹא עַל נִכְסֵיכֶם וְכָל אֲשֶׁר לָכֶם יָצְאוּ הַקּוֹזָקִים לַמִּלְחָמָה. לֹא בְנוֹצְרִים אָנוּ נִלְחָמִים, כִּי־אִם בְּאוֹיְבֵי הַנּוֹצְרִי, אֲשֶׁר צָלְבוּ אֶת יֵשׁוּ אֲדוֹנֵנוּ, חָמְסוּ אֶת רְכוּשֵׁנוּ – עֲלֵיהֶם וְעַל כָּל אֲשֶׁר לָהֶם יָצְאוּ הַקּוֹזָקִים לְהִלָּחֵם, לְהָגֵן עַל כְּבוֹד הַנּוֹצְרִי. אַתֶּם, הַפּוֹלָנִים, אַחֵינוּ הִנְּכֶם, וְאָנוּ נִתְנַהֵג עִמָּכֶם כְּעִם אַחִים. אִם תִּמְסְרוּ אֶת הַיְּהוּדִים בְּיָדֵינוּ, אָז נָחוּס עֲלֵיכֶם, עַל נְשֵׁיכֶם וּבְנֵיכֶם וְעַל כָּל אֲשֶׁר לָכֶם. וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא יַסְתִּירוּ הַיְּהוּדִים אֶת רְכוּשָׁם, הַעֲבִירוּ קוֹל בֵּין הַיְּהוּדִים, כִּי אָנוּ, הַקּוֹזָקִים, נְכוֹנִים לַעֲזֹב אֶת הָעִיר, אִם יַאַסְפוּ הַיְּהוּדִים אֶת כָּל רְכוּשָׁם, כַּסְפָּם וּזְהָבָם, מֶשְׁיָם וּלְבוּשֵׁיהֶם וְאֶת כָּל אֵלֶּה יִתְּנוּ לָנוּ כֹפֶר נַפְשָׁם. אֶת הָרְכוּשׁ יָבִיאוּ הַיְּהוּדִים אֲלֵיכֶם אֶל הַמְּצוּדָה, וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר יַאַסְפוּ אֶת כַּסְפָם וּזְהָבָם בַּמְּצוּדָה, אָז תִּפְתְּחוּ לָנוּ אֶת שַׁעַר הָעִיר וְתַכְנִיסוּ אֶת הַקּוֹזָקִים, וְנִקַּמְנוּ אֶת נִקְמָתֵנוּ מֵאוֹיְבֵי הַנּוֹצְרִי, אֲשֶׁר צָלְבוּ אֶת אֱלֹהֵינוּ, וְאֶתְכֶם, אֶת נְשֵׁיכֶם וּבְנֵיכֶם וְכָל אֲשֶׁר לָכֶם, נְחַיֶה וְאֶת הָרְכוּשׁ נְחַלֵּק בֵּינֵינוּ. כֵּן יַעַזְרֵנוּ יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי אֱלֹהֵינו, אָמֵן".

שְׁנֵי פָרָשִׁים הוֹלִיכוּ בְלֵיל־אֹפֶל אֶת הַגָּוִיל, אֲשֶׁר נִכְתַּב תַּחַת הַדָּם הַחַם שֶׁל גְּדִי שָׁסוּעַ, אֶל הַנּוֹצְרִים שֶׁבְּטוּלְצִ’ין. דֶּגֶל לָבָן הֶחֱוִיר לְנֹגַהּ הַכּוֹכָבִים, וּכְשֶׁקָּרְאוּ הַצּוֹפִים מִמִּגְדַּל הַמְּצוּדָה לַפָּרָשִׁים:

– מִי הוֹלֵךְ?

הֵנִיפוּ הַפָּרָשִׁים אֶת הַדֶּגֶל הַלָּבָן וְאֶת הַגָּוִיל וְקָרְאוּ:

– בְּשֵׁם יֵשׁוּ הַנּוֹצְרִי!

 

פרק עשרים ושלשה: הַנִּסָּיוֹן    🔗

הָאָצִיל צְ’וֶרְצִ’ינְסְקִי הוֹדִיעַ לַיְּהוּדִים, כִּי נְכוֹנִים הַקּוֹזָקִים לָסֶגֶת מִלִּפְנֵי הָעִיר בְּעַד כָּל הַזָּהָב וְהַכֶּסֶף, הַמֶּשִׁי, הַפַּרְווֹת וְהַבְּגָדִים, אֲשֶׁר יִתְּנוּ הַיְּהוּדִים כֹּפֶר. ר' אַהֲרֹן, רֹאשׁ הַיְּשִׁיבָה וּמָרָא כְּאַתְרָא, הִקְהִיל אֶת הַפַּרְנָסִים וְרָאשֵׁי הָעִיר לַאֲסֵפָה – וְהֵם הֶחְלִיטוּ לָתֵת אֶת הָרְכוּשׁ כֹּפֶר נַפְשָׁם. אָז הִכְרִיזוּ בְּבָתֵּי־הַמִּדְרָשׁוֹת, בַּשְּׁוָקִים וּמִסָּבִיב לְחוֹמוֹת, כִּי חַיָּבִים הַיְּהוּדִים לְהָבִיא אֶת מָמוֹנָם וּרְכוּשָׁם אֶל טִירַת הַגְּרָף בִּשְׁבִיל הַקּוֹזָקִים כֹּפֶר נַפְשָׁם.

הַיְּהוּדִים אָסְפוּ אֶת נִכְסֵיהֶם, בְּחָשְׁבָם: יְהִי כַסְפָם וּזְהָבָם כַּפָּרַת חַיֵּיהֶם, וְהִלְּלוּ אֶת ה' עַל הַהַצָּלָה, אֲשֶׁר הוּא שׁוֹלֵחַ לָהֶם.

הַרְבֵּה כְלֵי חֶמְדָּה נִמְצְאוּ בֵין הַחֲפָצִים, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַיְּהוּדִים אֶל הַטִּירָה. גְּבִיעִים יְצוּקֵי כֶּסֶף, עֲשׂוּיִים בְּנִירֵנְבֶּרְג, אֲשֶׁר הֵבִיאוּ הַיְּהוּדִים מִימֵי הַשּׁוּק, קוּפְסָאוֹת שֶׁל אֶתְרוֹגִים בִּדְמוּת כָּל מִינֵי פֵרוֹת, כְּלֵי־בְשָּׂמִים בִּדְמוּת מִגֶדָּלוֹת גְּבוֹהִים מְעֻטָּרִים דְּגָלִים וּמַזָּלוֹת, מְנוֹרוֹת־חֲנֻכָּה עִם סִמָּנֵי־הַשְּׁבָטִים, כָּל מִינֵי תַּכְשִׁיטִים שֶׁל זָהָב וְכֶסֶף וַאֲבָנִים יְקָרוֹת, פַּרְווֹת צָבָל וּנְמִיָּה יְקָרוֹת, אֲשֶׁר קָנוּ מֵאֵת סוֹחֲרֵי רוּסְיָה, הַרְבֵּה רִקְמַת־מֶשִׁי לִבְגָדִים, בְּרוֹקַט אִיטַלְקִי, אֲשֶׁר קָנוּ לְפָרָכוֹת וּלְמַתְּנוֹת־כַּלָּה, מֶשִׁי שֶׁל סְלוּצְק טָווּי כֶּסֶף וְזָהָב, כִּי לֹא חָסוּ הַיְּהוּדִים עַל שׁוּם דָּבָר – וּבִלְבָד שֶׁיַּצִּילוּ אֶת נַפְשָׁם. הֵם הִשְׁלִיכוּ אֶת רְכוּשָׁם בַּעֲרֵמוֹת גְּדוֹלוֹת בִּמְצוּדַת טוּלְצִ’ין. עַטְרוֹת־הַכֶּסֶף הַגְּדוֹלוֹת הִבְהִיקוּ מֵעַל הַפַּרְווֹת הָאֲפֵלוֹת וְתַכְשִׁיטֵי הַזָּהָב וְהָאֲבָנִים הַיְּקָרוֹת נִצְנְצוּ מִבֵּין הַמֶּשִׁי הַבָּהִיר, הַשִּׁירָאִים וְהָאַטְלָס, שֶׁהָיוּ מְגֻבָּבִים עֲרֵמוֹת עֲרֵמוֹת בַּחֲצַר הַמִּבְצָר וְחִכּוּ לְבֹא הַקּוֹזָקִים.

וּכְשֶׁהֵבִיאוּ הַיְּהוּדִים אֶת נִכְסֵיהֶם, אָמַר הָאָצִיל:

– הוֹצִיאוּ אֶת נִשְׁקְכֶם וַהֲבִיאוּהוּ הֵנָּה.

אָמְרוּ הַיְּהוּדִים:

– הֲיֵשׁ חֵפֶץ לַקּוֹזָק בְּנִשְׁקֵנוּ? הֲלֹא יֵשׁ לוֹ נֶשֶׁק רָב, וְהוּא יוֹדֵעַ הֵיטֵב, שֶׁאָנוּ לֹא נִרְדֹּף אַחֲרָיו, כְּשֶׁיִּסּוֹג מִכָּאן, כִּי לֹא הֶחֱזַקְנוּ אֶת נִשְׁקֵנוּ אֶלָּא לְשֵׁם הֲגָנָה עַל עַצְמֵנוּ, אַךְ לֹא לְשֵׁם הִשְׂתָּעֲרוּת עָלָיו, חָלִילָה, וְעַכְשָׁו כְּשֶׁהוּא נָסוֹג מִכָּאן וְאֵין הוּא חָפֵץ לְהִלָּחֵם אִתָּנוּ עוֹד, לָמָּה לוֹ נִשְׁקֵנוּ?

עָנָה הָאָצִיל:

– כָּךְ רְצוֹנוֹ שֶׁל הַקּוֹזָק וְכָךְ הִתְנֵיתִי עִמּוֹ.

אָז נוֹכְחוּ הַיְּהוּדִים, כִּי בָאוּ הַפּוֹלָנִים בִּקְנוּנְיָא²⁶⁹ עִם הַקּוֹזָקִים לְהַשְׁמִידֵם.

נַעֲנָה לוֹ מֶנְדֵּל, פַּרְנַס זְלוֹצֵ’יב:

– אֶת רְכוּשֵׁנוּ הֲבִיאוֹנוּ לָכֶם, וְאֶת נִשְׁקֵנוּ לֹא נָבִיא לָכֶם. כִּי אִם דּוֹרְשִׁים אַתֶּם אֶת נִשְׁקֵנוּ, אֵיִן זֹאת אֶלָּא שֶׁבָּאתֶם בְּעֵצָה אַחַת עִם הַקּוֹזָקִים לִמְסֹר אוֹתָנוּ בְיָדָם, שֶׁאִלְמָלֵא כָךְ, לָמָּה אַתֶּם דּוֹרְשִׁים מִמֶּנּוּ אֶת נִשְׁקֵנוּ, אֲשֶׁר בּוֹ הֲגִינוֹנוּ עַל הָעִיר וְהִצַּלְנוּ אוֹתָהּ?

אָז עָנוּ יְהוּדִים אֲחֵרִים אַחֲרַי הַפַּרְנָס:

– אֶת רְכוּשֵׁנוּ הֲבִיאוֹנוּ לָכֶם, וְאֶת הַנֶּשֶׁק לֹא נָבִיא.

וְעוֹד יְהוּדִים צָעֲקוּ וְעָנוּ לָאָצִיל:

– אִם לָמוּת – אָז נָמוּת כֻּלָּנוּ, גַּם הַיְּהוּדִים, גַּם הַפּוֹלָנִים!

וְשָׁם נִמְצָא צָעִיר מִקָּרָסוּן, כָּחוּשׁ וּגְבַהּ־קוֹמָה, וְעֵינָיו לָהֲטוּ בְאֵשׁ־נְקָמָה לֵאלֹהִים, פֵּאוֹתָיו נָעוּ, שִׁנָּיו וְסַנְטֵרוֹ נָקְשׁוּ מִכַּעַס, כִּי חֲמַת ה' בָעֲרָה בוֹ. הוּא אָחַז חַלָּף בְּיָדוֹ וְקָרָא לַיְּהוּדִים:

– הַגּוֹיִם מָעֲלוּ בָנוּ, גַּם בְּנֵמִירוֹב, גַּם פֹּה, נִקּוֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ מֵהֶם – אֶת נִקְמַת ה'. לֵאלֹהִים וּלְתוֹרָתוֹ!

כְּלַפִּיד אֵשׁ נָפְלוּ דִבְרֵי הַצָּעִיר בֵּין הַקָּהָל הַנִּרְגָּשׁ. הֲלֹא כַאֲשֶׁר אָבְדוּ, אָבָדוּ. הֵם הִשְׁלִימוּ עִם הַמָּוֶת זֶה כְבָר, אֶלָּא שֶׁחָפְצוּ לִמְכֹּר אֶת חַיֵּיהֶם בִּמְחִיר הָגוּן. הֶחָרוֹן הַיִּשְׂרְאֵלִי הָעַתִּיק הִתְלַקַּח בָּהֶם פִּתְאֹם, הָעֵינַיִם לָהֲטוּ, הַפֵּאוֹת וְהַשִּׁנַּיִם נָעוּ, הַנֶּשֶׁק הִבְהֵב בִּידֵיהֶם, וְקוֹל הֲמוּלָה הִבְקִיעַ בֵּין הַקָּהָל, כְּרַעַם עָצוּר, וְהִתְגַּלְגֵּל מֵאִישׁ לְרֵעֵהוּ:

– הַגּוֹיִם מְכָרוּנוּ!

– בְּעַד נֵמִירוֹב!

– בְּעַד דְּמֵי יִשְׂרָאֵל!

– לְתוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה!

וְהַקָּהָל – הַגְּבָרִים, הַבַּחוּרִים וְהַזְּקֵנִים, אַלְפַּיִם אִישׁ בְּמִסְפָּר, הֵחֵלּוּ לְהָגִיחַ עַל הַפּוֹלָנִים, כְּשֶׁחַלְפֵיהֶם בִּידֵיהֶם. הָאָצִיל וְחַיָּלָיו, הַפּוֹלָנִים וּנְשֵׁיהֶם וְטַפָּם, אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בַמְּצוּדָה, הוּקְפוּ מִיָּד מִכָּל עֲבָרִים עַל יְדֵי הַקָּהָל הַיִּשְׂרְאֵלִי מַר־הַנֶּפֶשׁ. הֶהָמוֹן הָלַךְ הָלֹךְ וְקָרוֹב, וְהַחוּג מִסָּבִיב לַפּוֹלָנִים הָלַךְ וָצָר. כְּבָר נִגְּשׁוּ יְהוּדִים מְזֻיְּנֵי־חַלָּפִים אֶל הַפּוֹלָנִים – עוֹד רֶגַע, וְטֶבַח נוֹרָא הָיָה מִתְחוֹלֵל, כִּי הַיְּהוּדִים מָרֵי־נֶפֶשׁ הָיוּ. פִּתְאֹם קָרָא אֶחָד מִבֵּין הָעֵדָה:

– יְהוּדִים, בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים, מָה אַתֶּם עוֹשִׂים?

הַקָּהָל עָמַד לְרֶגַע, וּמִקִּרְבּוֹ פָרַשׁ זָקֵן אֶחָד, שֶׁפָּנָיו מְעֻטָּרִים זָקָן קָטָן, לָבָן וּבָהִיר. לָבוּשׁ הָיָה לְבָנִים, וּבְיָדָיו הַחֲשׂוּפוֹת וְהַגְּרוּמוֹת, שֶׁנִּרְאוּ מִתַּחַת הַקִּיטָל שֶׁלּוֹ, עָצַר אֶת הָעֵדָה הַנִּרְגָּזָה:

– אוֹי לָעֵינַיִם, שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת! – קָרָא הַזָּקֵן – כְּלוּם אֵלֶּה הֵם רַחֲמָנִים בְּנֵי רַחֲמָנִים? כֵּיצַד יְכוֹלִים אַתֶּם לְהַסִּיחַ דַּעְתְּכֶם מִזֶּה רֶגַע אֶחָד לִפְנֵי מוֹתְכֶם, לִפְנֵי בֹא הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל?

הַקָּהָל קָם לִפְנֵי הַזָּקֵן, הַמְּעֻטָּר זָקָן לָבָן וְיָדָיו הַחֲשׂוּפוֹת הָיוּ בוֹלְטוֹת מִן הַקִּיטָל הַגָּדוֹל. וּכְשֶׁהֵצִיץ מֶנְדֵּל בְּפָנָיו, הִכִּיר אֶת “הַחַיָּט הַקָּדוֹשׁ”.

– יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה! – קָרָא הַזָּקֵן בְּקוֹל – כְּשֶׁתַּהַרְגוּ אֶת הַגּוֹיִם, אָז יִקְּמוּ הֵם אֶת נִקְמָתָם מִן הַיְּהוּדִים בְּיֶתֶר הֶעָרִים. אָסוּר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לִזְעֹם, אָסוּר לָנוּ לִנְקֹם נָקָם – רַק הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא לְבַדּוֹ הוּא יִקּוֹם אֶת נִקְמָתֵנוּ, חִשְׂכוּ אֶת גְּבוּרַתְכֶם לָרֶגַע הַנָּכוֹן, כְּשֶׁיָּבֹא הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל, לָמוּת עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם, לְתוֹרָה וְלֶאֱמוּנָה.

– הֵם מָכְרוּ אוֹתָנוּ לַקּוֹזָקִים! הֵם יְמִיתוּנוּ, כְמוֹ שֶׁהֵמִיתוּנוּ בְנֵמִירוֹב – קָרָא מִי־שֶׁהוּא מִבֵּין הַקָּהָל.

– הַטּוֹבִים אַתֶּם מִיהוּדֵי נֵמִירוֹב? הֲלֹא הֵם מֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם! יֵשׁ חֵפֶץ לְהַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא בְּנִשְׁמוֹתֵינוּ – וְאָנוּ נִמְסֹר אוֹתָן לוֹ בְשִׂמְחָה וּבְשָׂשׂוֹן, וְיָדֵינוּ תִהְיֶינָה נְקִיּוֹת. אָנוּ לֹא נִהְיֶה כַגּוֹיִם, הֵם מָכְרוּ אוֹתָנוּ – תָּחוּל עַל רֹאשָׁם חֲמַת ה' עַל דַּם יִשְׂרָאֵל הַנִּשְׁפָּךְ כַּמַּיִם, אָנוּ לֹא נִקּוֹם נִקְמָתֵנוּ, לֹא נְחַלֵּל בְּנִקְמָתֵנוּ אֶת שֵׁם ה‘, אֵת אֲשֶׁר חָפֵץ ה’ מֵאִתָּנוּ. עָלֵינוּ לִרְאוֹת וּלְהַחֲרִישׁ דֹּם – כָּךְ הוּא רְצוֹנוֹ, בָּרוּךְ הוּא. יְהוּדִים, מִסְרוּ אֶת הַנֶּשֶׁק! אִם יִרְצֶה אֱלֹהִים לַעֲזֹר לָנוּ, כְּלוּם זָקוּק הוּא לְנֶשֶׁק, לְגִזְרֵי עֵץ וּבַרְזֶל? כֹּל יָכוֹל הוּא, הֲלֹא שָׁמַיִם וְאֶרֶץ בְּיָדוֹ – הֲיֵשׁ לוֹ חֵפֶץ בְּנֶשֶׁק, מַעֲשֵׂה יְדֵי אָדָם, בִּשְׁבִיל לַעֲזֹר לָנוּ? זֶה הוּא עֵזֶר לַגּוֹיִם, וּבְזֹאת – גְּבוּרָתָם. גְּבוּרָתֵנוּ אָנוּ – הוּא אֱלֹהִים, בִּשְׁבִילוֹ חִסְכוּ אֶת כֹּחוֹתֵיכֶם, לֶאֱמוּנָה וּלְתוֹרָה – כַּאֲשֶׁר תָּבֹא שְׁעַת הַנִּסָּיוֹן הַגָּדוֹל!

מִיָּד יָצָא אֶחָד מִן הַקָּהָל, נִגַּשׁ אֶל הָאָצִיל הַפּוֹלָנִי, אֲשֶׁר עָמַד בֵּין הַפּוֹלָנִים וְרָעַד מִפַּחַד בִּפְנֵי אוֹתוֹ הַדָּבָר הַמּוּפְלָא הַמִּתְחוֹלֵל לְנֶגֶד עֵינָיו – וְזָרַק אֶת זֵינוֹ לְרַגְלֵי הָאָצִיל.

אַחַד אֶחָד נִגְּשׁוּ אֶל הָאָצִיל וְזָרְקוּ לְרַגְלָיו אֶת הַנֶּשֶׁק, מַעֲשֵׂה יְדֵי הָאָדָם.

וְעַל פְּנֵיהֶם נָגְהָה בַּת־צְחוֹק שֶׁל אֹשֶׁר, וְעֵינֵיהֶם הָיוּ מוּאָרוֹת בִּבְרַק־קֹדֶשׁ, וּמִתּוֹךְ אֹשֶׁר פְּנִימִי כָמוּס, אֲשֶׁר הִלְהִיב אֶת פְּנֵיהֶם, זָרְקוּ אֶת הַנֶּשֶׁק לְרַגְלֵי הָאָצִיל. הֵם לֹא הֵרִימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם וְלֹא הֵעִיפוּ בוֹ אַף מֶבָּט אֶחָד, כִּי עֲסוּקִים הָיוּ כֻלָּם בְּאָשְׁרָם הַפְּנִימִי וְאֶת הָאָצִיל בִּטְּלוּ תַכְלִית הַבִּטּוּל.

הַפָּרִיץ נָתַן צָו – והַפּוֹלָנִים פָּתְחוּ אֶת הַשַּׁעַר. הַיְּהוּדִים לֹא אָמְרוּ עוֹד אַף מִלָּה. וּמִיָּד הִקִּיפוּ אוֹתָם חַיָּלֵי פּוֹלִין וְצִוּוּ לָהֶם לָלֶכֶת. הַיְּהוּדִים יָצְאוּ. הָרַבָּנִים בְּטַלִּיתוֹתֵיהֶם הָלְכוּ רִאשׁוֹנִים וְכָל הָעָם אַחֲרֵיהֶם, וּמִיָּד הֵחֵל כָּל הַקָּהָל, הָאֲנָשִׁים, הַנָּשִׁים וְהַיְלָדִים לָשִׁיר אַחֲרֵי הַחַזָּנִים בְּקוֹל עַלִּיז:

"לְדָוִד. ה' אוֹרִי וְיִשְׁעִי, מִמִּי אִירָא?

ה' מָעוֹז חַיֵּי, מִמִּי אֶפְחָד"?

וּבְקוֹל שִׁירָה יָצְאוּ לִקְרַאת הַמָּוֶת.

 

פרק עשרים וארבעה: הַטָּבַח    🔗

הַקּוֹזָקִים כְּבָר הִמְתִּינוּ לָהֶם מִבַּחוּץ. הֵם הִקִּיפוּ אֶת הַיְּהוּדִים וְהֵחֵלּוּ לְקַבֵּץ אוֹתָם כַּצֹּאן, וְאֶת כֻּלָּם צָפְפוּ בְּתוֹךְ גַּן גָּדוֹל מוּקָף גָּדֵר. שָׁם נִמְצְאוּ כְאַלְפַּיִם אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל עִם נְשֵׁיהֶם וְטַפָּם. בֵּינֵיהֶם נִמְצְאוּ גַם רַבָּנִים אֲחָדִים, ר' אַהֲרֹן, הָרַב הַזָּקֵן, רֹאשׁ יְשִׁיבַת טוּלְצִ’ין, וְעוֹד רַבָּנִים, גַּם מְקֻבָּלִים גְּדוֹלִים הָיוּ בֵינֵיהֶם. הֵם, יַחַד עִם הַחַיָּט הַקָּדוֹשׁ, שֶׁגַּם הוּא הָיָה לָבוּשׁ תַּכְרִיכִים וְטַלִּיתוֹ עַל רֹאשׁוֹ, נִהֲלוּ אֶת הַיְהוּדִים. הַחַזָּנִים לֹא פָסְקוּ מִלָּשִׁיר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפְּלוּ הַיְּהוּדִים לְתוֹךְ עַצְבוּת וְלֹא יֵרַךְ לִבָּם, חָלִילָה… וְהַקָּהָל עָנָה אַחֲרֵיהֶם:

"אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה, לֹא יִירָא לִבִּי,

אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה, בְזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ".

וְלֹא יָדְעוּ הַיְּהוּדִים, מַה רוֹצִים הַקּוֹזָקִים לַעֲשׂוֹת לָהֶם, הַיְחַיּוּ אוֹתָם אוֹ יְמִיתוּם? אַחַת הָיְתָה לָהֶם. רוּחַ אֹמֶץ מוּפְלָאָה הִלְהִיבָה אוֹתָם וְהֵם הָיוּ נְכוֹנִים לָמוּת. אֶת שַׁעֲרֵי גַן־הָעֵדֶן רָאוּ כִפְתוּחִים לִפְנֵיהֶם, וְלֹא אֶת הַמָּוֶת פָּחֲדוּ, רַק זְוָעָה גְדוֹלָה תָקְפָה אוֹתָם, פֶּן יַפְרִידוּ בֵינֵיהֶם, פֶּן יִקְחוּ אוֹתָם מִנְּשֵׁיהֶם וְטַפָּם. נְכוֹנִים הָיוּ לְהָמִית אֶת בְּנֵי מִשְׁפַּחְתָּם בִּידֵיהֶם, שֶׁלֹּא יְטַמְּאוּ אוֹתָם הָעֲרֵלִים. הַנָּשִׁים הִבִּיטוּ אֶל הַגְּבָרִים וּבְמֶבָּטָן נִכֶּרֶת הָיְתָה הֲבָנַת הַמָּוֶת הַמְּמַשְׁמֵשׁ וּבָא. הֵן לֹא בָכוּ, גַּם הַתִּינוֹקוֹת לֹא בָכוּ, שִׁירַת הַחַזָּנִים עוֹדְדָה אֶת רוּחָם וּמָסְכָה עֲלֵיהֶם חֶדְוָה גְדוֹלָה. כָּל רֶגֶשׁ אַרְצִיּוּת אָבַד לָהֶם. וּקְצָתָם כְּבָר חָיוּ אוֹתָם הַחַיִּים הָרְחוֹקִים, לִבְלִי תַּכְלִית, שֶׁמֵּעֵבֶר מִזֶּה…

הַגַּן מָלֵא פֵרוֹת בְּשֵׁלִים. הַיָּמִים יְמֵי אֱלוּל, הַשֶּׁמֶשׁ הִזְהִיבָה, וְהָעוֹלָם נִרְאָה בַהֲדָרוֹ, בִּלְבוּשׁ חָג. כֻּלָּם נִמְצְאוּ יַחְדָּו, וְהַחַזָּנִים שָׁרוּ. קְצָתָם רָאוּ אוֹר תְּכֵלֶת, רָאוּ שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם נִפְתָּחִים לִפְנֵיהֶם וְהֵם שָׁטִים וְנִכְנָסִים אֶל אֵין־הַסוֹף, וּקְצָתָם שָׁמְעוּ אֶת קוֹל הַשִּׁירָה הַמַּגִּיעַ הֵנָּה מִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֲשֶׁר שָׁם יוֹשֵׁב אֱלֹהִים עִם הַצַּדִּיקִים וּמְלַמְּדָם תּוֹרָה, וְהַתִּינוֹקוֹת הָיוּ סְבוּרִים, כִּי יוֹם כִּפּוּרִים גָּדוֹל בָּא לָעוֹלָם, וְעוֹד מְעַט יָבֹא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, וְדָוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן בְּכִנּוֹרוֹ – וְהִנֵּה הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ רוֹכֵב עַל סוּסוֹ הַלָּבָן. הוּא רוֹכֵב, רוֹכֵב וְיוֹצֵא מִבֵּין עַנְנֵי שָׁמַיִם וְכֻלָּם מְחַכִּים לוֹ, עוֹד מְעַט יָבֹא… וְהִנֵּה הוּא יוֹרֵד מִבֵּין הֶעָבִים.

וְהַפַּחַד נֶהְפַּךְ לְשִׂמְחָה. שִׂמְחָה עֲמֻקָּה, לִבְלִי תַכְלִית, שָׂרְרָה בֵין אָדָם לָאָדָם. אָבוֹת, אִמָּהוֹת וִילָדִים הִתְאַסְפוּ יַחַד, וְכָל הָעֵדָה הָיְתָה כְמִשְׁפָּחָה אֶחָת. הַיְּהוּדִים אָחֲזוּ זֶה בְאַבְנֵטוֹ שֶׁל זֶה, וְהַיְלָדִים נִדְבְּקוּ בְאִמּוֹתֵיהֶם, וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל הִתְקַבֵּץ מִסָּבִיב לְרַבָּנָיו וְחַזָּנָיו, וּמִיָּד גָּדַל הַחַג עַד לִמְאֹד, וְאִישׁ לֹא יָדַע, כֵּיצַד פָּתַח מִי־שֶׁהוּא מִתּוֹךְ הַקָּהָל בִּקְרִיאַת הַלֵּל:

"הַלְלוּיָה, הַלְּלוּ, עַבְדֵי ה‘, הַלְּלוּ אֶת שֵׁם ה’ ".

הַחַזָּנִים נָתְנוּ בְזֶמֶר קוֹלָם, הֵחֵלּוּ לְזַמֵּר פְּסוּקֵי תְהִלִּים בְּנִגּוּן שֶׁל יוֹם־טוֹב. אֲמִירַת הַהַלֵּל הֵבִיאָה אֶת הַיְּהוּדִים לִידֵי הִתְפַּעֲלוּת כְּזוֹ, שֶׁכֻּלָּם עָנוּ אַחֲרֵיהֶם בְּקוֹל זֶמֶר, וְכָל קְהַל יִשְׂרָאֵל, הָאֲנָשִׁים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף מִלְּאוּ אֶת הַגַּן בְּקוֹל תְּרוּעַת־חָג:

"מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'.

רָם עַל כָּל גּוֹיִם ה', עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ,

מִי כַה' אֱלֹהֵינוּ, הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת"?

וְלֹא רָאוּ הַיְּהוּדִים, כִּי הַגַּן מָלֵא קוֹזָקִים וְתַתָּרִים; קְצָתָם הָיוּ עֲרוּמִים לְמֶחֱצָה, גּוּפֵיהֶם בּוֹלְטִים, וּבִידֵיהֶם אַלּוֹת מְסֻמָּרוֹת, בִּידֵי קְצָתָם הָיוּ חֲרָבוֹת עֲקֻמּוֹת, וְהַתַּתָּרִים בְּעֵינַיִם זְעִירוֹת, עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה, הִסְתַּכְּלוּ בַנָּשִׁים, בָּעֲלָמוֹת וּבַתִּינוֹקוֹת. הַיְּהוּדִים לֹא רָאוּ אַף אֶחָד מֵהֶם. כֻּלָּם נִדְחֲקוּ זֶה לָזֶה, כְּעֵדֶר צֹאן בִּשְׁעַת סְעָרָה, כֵּן נִצְבְּרוּ יַחַד, הַנָּשִׁים וְהַתִּינוֹקוֹת הִתְיַצְּבוּ בַתָּוֶךְ וְהַגְּבָרִים מִסָּבִיב לָהֶם, כְּשֶׁהֵם אוֹחֲזִים זֶה בְאַבְנֵטוֹ שֶׁל זֶה:

"מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָהּ, עָנָנִי בַמֶּרְחַב יָהּ.

ה' לִי, לֹא אִירָא, מַה יַעֲשֶׂה לִי אָדָם?

ה' לִי בְעוֹזְרָי – וַאֲנִי אֶרְאֶה בְשׂוֹנְאָי!"

בַּגַּן נִשְׁמַע קוֹל תְּרוּעַת חֲצוֹצְרוֹת.

הַקּוֹזָקִים קָרְאוּ הֵידָד, וַיְפַנּוּ דֶרֶךְ לְקוֹזָק קָטָן וָגוּץ. הוּא הָיָה לָבוּשׁ גְּלִימַת־פַּרְוָה אֲרֻכָּה, וְכֹבַע־פַּרְוָה מְעֻטָּר חֲבִילַת נוֹצוֹת בְּיוֹם אֱלוּל חַם זֶה. הַשֶּׁמֶשׁ לָהֲטָה בִגְבוּרָתָהּ, וּגְלִימַת־הַפַּרְוָה שֶׁל הַקּוֹזָק נִגְרְרָה עַל גַּבֵּי קַרְקַע. מֵאַחֲרָיו הָלַךְ פּוֹפ בְּשִׂמְלַת־מֶשִׁי שֶׁל אִשָּׁה וּבְיָדוֹ צְלָב גָּדוֹל. מַקְהֵלַת מְשׁוֹרְרֵי בֵית־מִסְגָּד הָלְכוּ אַחֲרֵי הַכֹּמֶר, וְלִפְנֵיהֶם דֶּגֶל עִם תְּמוּנָה קְדוֹשָׁה. הַיְּהוּדִים לֹא רָאוּ לֹא אֶת חֲרוּמַף, שַׂר צְבָא הַקּוֹזָקִים, וְלֹא אֶת הַתַּהֲלוּכָה הַדָּתִית. הֵם עָצְמוּ אֶת עֵינֵיהֶם מֵרְאוֹת אֶת הַצְּלָב וְאֶת תְּמוּנַת יֵשׁוּ הַקְּדוֹשָׁה, וַיָּרִימוּ קוֹלוֹתֵיהֶם בְּשִׁירַת מִזְּמוֹרֵי תְהִלִּים:

"כָּל גּוֹיִם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם ה', כִּי אֲמִילַם,

סַבּוּנִי גַם סְבָבוּנִי, בְּשֵׁם ה', כִּי אֲמִילַם.

סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים, דָּעֲכוּ כְאֵשׁ קוֹצִים, בְּשֵׁם ה', כִּי אֲמִילַם".

קוֹלוֹתֵיהֶם שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִתְעָרְבוּ עִם קוֹל הַמַּקְהֵלָה הַדָּתִית. דּוֹמֶה הָיָה, כְאִלּוּ הָרוֹצֵחַ וְטַרְפּוֹ הִתְחַבְּרוּ יַחְדָּו בְּהִשְׁתַּפְּכוּת שִׁירָתָם לִפְנֵי אֱלֹהִים בְּיוֹם שֶׁמֶשׁ נִפְלָא זֶה. אַךְ מִיָּד נָדַם קוֹל שִׁירַת הַמַּקְהֵלָה הַנּוֹצְרִית. הַכֹּמֶר אָחַז אֶת הַדֶּגֶל עִם הַתְּמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְנָעַץ אוֹתוֹ בַקַּרְקַע. עַל תְּלוּלִית יְרֻקָּה אֵצֶל הַדֶּגֶל עָמַד קוֹזָק חוֹלָנִי וְגוּץ, אֲשֶׁר הִתְעַנָּה בְפַרְוָתוֹ הַאֲרֻכָּה. פְּנֵי חֲרוּמַף הָיוּ נוּגִים וְקָרִים כִּפְנֵי אִישׁ חוֹלֶה. רֶגַע אֶחָד הִפְנָה מֶבָּטוֹ וְהִסְתַּכֵּל בִּקְהַל יִשְׂרָאֵל הַצָּפוּף, כְּאִלּוּ כֻלָּם אוֹחֲזִים אִישׁ בְּיַד רֵעֵהוּ, וְשִׁירָתָם עוֹלָה וּמִתְגַּבֶּרֶת וְחֶדְוָתָם וְהִתְפָּעֲלוּתָם הוֹלְכוֹת וּמִתְרַבּוֹת – וְאֵין הֵם רוֹאִים לֹא אוֹתוֹ, לֹא אֶת הַתְּמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה וְלֹא אֶת הַקּוֹזָקִים מִסָּבִיב לָהֶם בְּחַרְבוֹתֵיהֶם, בְּרָמְחֵיהֶם וְאַלּוֹתֵיהֶם, כְּאִלּוּ הִרְחִיקוּ לֶכֶת אֵי־מִזֶּה וְרָאוּ אִלּוּ דְבָרִים לֹא מֵעוֹלָם זֶה וְשָׁמְעוּ קוֹלוֹת לֹא מֵעוֹלָם זֶה וְאֵין הֵם יוֹדְעִים אֶת הַנַּעֲשֶׂה סְבִיבָם.

חֲרוּמַף נִבְעַת מִפְּנֵי שִׁירַת־יִשְׂרָאֵל הַסּוֹעָרֶת. הוּא נִבְהַל מִפְּנֵי הַחֶדְוָה הַמַּזְהִירָה עַל פְּנֵי הַיְּהוּדִים, עָמַד מַחֲרִישׁ וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת. פָּנָיו הַחוֹלָנִיִּים נִלְהֲבוּ. עֵינָיו הַזְּעִירוֹת נִפְקְחוּ לִרְוָחָה וְהֵפִיקוּ פָחַד. הַכֹּמֶר נָתַן אֶת הַצְּלָב בְּיָדוֹ.

חֲרוּמַף לֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת בַּצְּלָב. פַּעֲמַיִם הֵרִים אֶת הַצְּלָב מֵעַל רֹאשׁוֹ, וּכְשֶׁהִרְגִּיש אֶת הַצְּלָב בְּיָדוֹ, שָׁב אֵלָיו בִּטְחוֹנוֹ. הוּא קָרָא:

– יְהוּדִים, מִי שֶׁיִּגַּשׁ לִפְנֵי הַדֶּגֶל וְיִשְׁתַּחֲוֶה לַצְּלָב, תְּהִי לוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל.

הַיְּהוּדִים לֹא שָׁמְעוּ אֶת דְבָרָיו. הֵם לֹא רָאוּ, מִי עוֹמֵד שָׁם וּמִי מְדַבֵּר דְּבָרָיו. אִישׁ מֵהֶם לֹא זִכָּה אַף בְּמֶבָּט אֶחָד לֹא אֶת חֲרוּמַף וְלֹא אֶת הַקּוֹזָקִים. שׁוּב הִשְׁתַּפְּכוּ קוֹלוֹתֵיהֶם בְּשִׂמְחָה בֵּין הָאִילָנוֹת בְּזֹהַר הָרָקִיעַ:

"קוֹל רִנָּה וִישׁוּעָה בְאָהֳלֵי צַדִּיקִים,

יְמִין ה' עוֹשָׂה חָיִל".

– יְהוּדִים, אֲנִי קוֹרֵא לָכֶם שֵׁנִית, הַאֵינְכֶם שׁוֹמְעִים? מִי הֶחָפֵץ בַּחַיִּים, יִגַּשׁ הֵנָּה לִפְנֵי הַדֶּגֶל וְיִשְׁתַּחֲוֶה לַצְּלָב.

"יְמִין ה' רוֹמֵמָה,

יְמִין ה' עוֹשָׂה חָיִל" –

צִלְצְלָה רִנַּת הַיְּהוּדִים בְּיֶתֶר כֹּחַ וְעֹז בַּגָּן.

חֲרוּמַף עָמַד נִדְהָם וְלֹא יָדַע מַה לַעֲשׂוֹת, וּמִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן הִסְתַּכֵּל בַּכֹּמֶר.

– אֶת הַשָּׂטָן הֵם שׁוֹלְחִים בְּךָ, גָּרְשֵׁהוּ וַעֲשֵׂה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים – אָמַר הַכֹּמֶר לַחֲרוּמַף הָרוֹעֵד וַיַּצְלִיבֵהוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים.

– בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה אֶקְרָא אֲלֵיכֶם! מִי שֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֶת הַדַּת הַנּוֹצְרִית יִשָּׁאֵר בַּחַיִּים. גְּשׁוּ הֵנָּה אֶל הַצְּלָב!

"זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ,

זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה', נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ" –

עָנוּ הַיְּהוּדִים בְּקוֹל שִׁירָה.

וְשׁוּב עָמַד חֲרוּמַף, מִבְּלִי דַּעַת מַה לַעֲשׂוֹת, וְהִסְתַּכֵּל בַּכֹּמֶר מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן.

– עֲשֵׂה אֶת מַעֲשֵׂה הָאֱלֹהִים – הוֹסִיף הַכֹּמֶר לְהַצְלִיבוֹ.

– קוֹזָקִים, עַל הַיְּהוּדִים, הֵידָד!

וּקְרִיאַת הֵידָד הֵרִיעָה בַגַּן, וּמִכָּל פִּנּוֹת הַגַּן הֵגִיחוּ הַקּוֹזָקִים עַל כְּנוּפְיוֹת הַיְּהוּדִים. מֵהֶם אָחֲזוּ בִידֵיהֶם חֲרָבוֹת מְעֻקָּמוֹת, מֵהֶם – רְמָחִים אֲרֻכִּים, מֵהֶם – אַלּוֹת מְסֻמָּרוֹת, וְכֻלָּם הִתְנַפְּלוּ עַל הַיְּהוּדִים.

הַיְּהוּדִים הִתְחַבְּקוּ, הָאֲנָשִׁים, הַנָּשִׁים וְהַטַּף הָיוּ מְחֻבָּקִים יַחַד, וְהֵם קָרְאוּ יַחְדָּו:

“שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד”.

רֶגַע אֶחָד נִדְמָה, כִּי הַקְּרִיאָה לֵאלֹהִים הִתְגַּבְּרָה עַל זַעֲקַת הַקּוֹזָקִים. אַךְ הַקּוֹלוֹת נַדָמוּ אַחַד אֶחָד, כָּבוּ בְאֶמְצַע, כְּנֵרוֹת דּוֹלְקִים. וּבֵין הַדֶּשֶׁא הָרָמוּס וְהָעֲנָפִים הַשְּׁבוּרִים שָׁכְבוּ מִשְׁפָּחוֹת שְׁלֵמוֹת, אָבוֹת, אִמָּהוֹת וּבָנִים, דָּמָם הִתְעָרֵב יַחְדָּו, וְנִשְׁמוֹתֵיהֶם יָצְאוּ יַחְדָּו, בְּאָחֲזָם זֶה בִזְרוֹעוֹ שֶׁל זֶה וּבְקָרְאָם כֻּלָּם כְּאֶחָד: “שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל!”

אֶלֶף וְאַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ, אִשָּׁה וְיֶלֶד נִטְבְּחוּ בוֹ בַיּוֹם בַּגַּן בְּטוּלְצִ’ין בִּידֵי הַקּוֹזָקִים. אֶת יִתְרָם הוֹבִילוּ הַתַּתָּרִים לִשְׁוָקֵי־הָעֲבָדִים. אַךְ אַף אֶחָד מֵהֶם לֹא קָנָה אֶת חַיָּיו בִּמְחִיר אֱמוּנָתוֹ.

––––––––

תַּחַת הָאִילָן, בֵּין הַדֶּשֶׁא הָרָמוּס וַעֲנָפִים נִתָּזִים²⁷⁰, הָיְתָה מוּשְׁלֶכֶת גּוּפָתוֹ שֶׁל פַּרְנַס זְלוֹצֵ’יב. עֵינָיו הָיוּ פְקוּחוֹת וּתְלוּיוֹת הַשָּׁמַיְמָה. פָּנָיו, שֶׁהִזְדַּקְּנוּ בֶחֳדָשִׁים הָאַחֲרוֹנִים, הֵפִיקוּ גַּם עַתָּה, בְּכָל חִוְרוֹן שְׂפָתָיו, חֹסֶן וְחַיִּים, וְאִי אֶפְשָׁר הָיָה לְהַאֲמִין, כִּי פָנִים שְׁזוּפִים אֵלּוּ קְלוּפֵי־הָעוֹר – פְּנֵי מֵת הֵם, כִּי עַל פָּנָיו נָהֲרָה בַת־צְחוֹק שְׁלֵוָה וּבְרִיאָה.

וְאוּלַי שָׁלֵו הָיָה, מִפְּנֵי שֶׁעַל יָדוֹ שָׁכְבָה יוֹכֶבֶד. אַךְ אֶת מַרְאֵה פָנֶּיהָ אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לָדַעַת, כִּי אֶת פָּנֶיהָ כָּבְשָׁה בְחָזֵהוּ.

בַּגַּן שָׂרְרָה דְמָמָה, כִּבְתוֹךְ עֲרָבָה. בֵּין הַדֶּשֶׁא וְהָעֲנָפִים הַנִּתָּזִים, בֵּין פֵּרוֹת רְמוּסִים וְעָלִים יְבֵשִׁים מוּשְׁלָכִים הָיוּ הַגּוּפִים, הָרְמוּסִים וְהָרְטוּשִׁים, כְּפֵרוֹת הָאִילָנוֹת. אֶפְשָׁר הָיָה לַחֲשֹׁב, כִּי רַק צְרוֹרוֹת שֶׁל בְּלָאִים²⁷¹ מוּנָחִים כָּאן, מְגֹאָלִים בְּרֶפֶשׁ וָדָם. רַק בַּמָּקוֹם, שֶׁנִּרְאוּ פְּנֵי אָדָם – פְּנֵי אִישׁ, שֶׁפֵּאוֹתָיו קְרוּשׁוֹת מִדָּם אוֹ שֶׁל אִשָּׁה, שֶׁעֵינֶיהָ־יוֹנִים עֲצוּמוֹת, אוֹ שֶׁל יֶלֶד יָשֵׁן – שָׁם הִזְהִירָה בַת־צְחוֹק צְנוּעָה וּשְׁלֵוָה, הַבָּעַת אֹשֶׁר כָּבוּשׁ פְּנִימִי, כְּאִלּוּ הָאֲנָשִׁים מוֹסִיפִים עוֹד לִחְיוֹת, וְהֵם רוֹאִים עוֹד דְּבַר־מָה, הֵם שׁוֹמְעִים עוֹד דְּבַר־מָה, לֹא מֵעוֹלָם זֶה וְלֹא מֵאֲדָמָה זֹאת.

––––––––

עַל הַתְּלוּלִית הַיְרֻקָּה הִתְנוֹפֵף דֶּגֶל נוֹצְרִי נִכְלָם. חֲרוּמַף שָׁכַח לִטּוֹל אוֹתוֹ עִמּוֹ, בְּלֶכְתּוֹ הָעִירָה לִרְצֹחַ אֶת הַתּוֹשָׁבִים הַפּוֹלָנִים…

 

פרק עשרים וחמשה: בַּגָּן    🔗

בְּגַן אִמּוֹ שֶׁל יֶרֶם עָלָה כָל הַיּוֹם רֵיחַ הַדְּבַשׁ. הַדְּבוֹרִים טָסוּ יָצֹא וָשׁוֹב מִן הַכַּוָּרוֹת, הַקְּבוּעוֹת בְּנִקְרוֹת הָאִילָנוֹת, וְזִמְזְמוּ מִסָּבִיב לְפִרְחֵי־הַדְּבַשׁ הַלְּבָנִים, הַלְּהוּטִים שָׁרָב, הַזְּרוּעִים עַל פְּנֵי כָל הַכָּר אֲשֶׁר בַּגָּן. הָאִילָנוֹת חָרְקוּ תַחַת כֹּבֶד עַנְפֵיהֶם הָעֲמוּסִים שְׁזִיפִים בְּשֵׁלִים, שֶׁנָּשְׁרוּ מִן הָאִילָנוֹת. אִישׁ לֹא לִקֵּט אוֹתָם, הֵם רָקְבוּ בַדֶּשֶׁא, בַּהֲפִיצָם מִסָּבִיב רֵיחַ פֵּרוֹת רְקוּבִים. בַּגַּן רָעוּ שְׁנַיִם־שְׁלשָׁה כְבָשִׂים כַּפְרִיִּים, שְׁחוֹרֵי צֶמֶר, שֶׁצּוּרַת־רֹאשָׁם הֲמוֹנִית; הֵם לִחֲכוּ עֵשֶׂב מִתּוֹךְ שִׁעְמוּם, וּמִתּוֹךְ שִׁעְמוּם לִקְּקוּ בִלְשׁוֹנוֹתֵיהֶם זֶה אֶת זֶה. זוּג בַּרְוָזִים בָּא מִן הָעֵדֶר, כְּמַלְאָכוּת שֶׁל בַּעֲלוֹת־בַּיִת כְּבוּדוֹת, הַבָּאָה בִשְׁלִיחוּת חֲשׁוּבָה, וְגוּפֵיהֶם הַשְּׁמֵנִים הִתְנוֹדְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם הַקְּצָרוֹת. אַוָּז אֶחָד הִתְעוֹפֵף פִּתְאֹם מִתּוֹךְ פִּשּׁוּק־כְּנָפַיִם²⁷². וּבִצְעָקָה וּבִצְוָחָה טָס הָלְאָה. אַךְ בְּפָגְשׁוֹ פִתְאֹם אֶת בּוּגָּה הַכֶּלֶב, שֶׁהֵקִיץ מִשְּׁנָתוֹ, נִרְתַּע לְאָחוֹר מִתּוֹךְ בְּעָתָה. הוּא הֶחְלִיט לְהִתְחַמֵּק מִכָּאן, מִשּׁוּם דַּרְכֵי שָׁלוֹם, הִסְתַּלֵּק לִצְדָדִין, הִשְׁפִּיל אֶת כְּנָפָיו וַיֵּרָגַע.

בַּגַּן, בֵּין הַכְּבָשִׂים, הַבַּרְוָזִים, הָאַוָּזִים וּשְׁאָר מִינֵי עוֹפוֹת וּבַהֲמוֹת־בַּיִת, הִסְתּוֹבְבָה דְבוֹרָה. עַל רַגְלֶיהָ קְשׁוּרִים הָיוּ עִנְבָּלִים, אֲשֶׁר הֶעֱדָה²⁷³ אוֹתָהּ יֶרֶם, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִבְרַח וְשֶׁיִּשְׁמַע תָּמִיד אֶת קוֹל צְעָדֶיהָ. עַל רֹאשָׁהּ הָיָה צָעִיף קוֹזָקִי תַּחַת הַהִנּוּמָה שֶׁלָּהּ. הוּא כִסָּה אֶת פָּנֶיהָ. בְּעֶצֶב הִתְהַלְּכָה בַגַּן, וְהָעִנְבָּלִים צִלְצְלוּ לְקֶצֶב צְעָדֶיהָ הַנּוּגִים. כָּכָה נִגְּשָׁה אֶל הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף מִתַּחַת לַגַּן, יָשְׁבָה לָהּ עַל שְׂפַת הַנַּחַל וְהִבִּיטָה בַמָּיִם.

אַךְ יֶרֶם הָלַךְ אַחֲרֶיהָ, הוּא הִתְחַקָּה אַחֲרֵי כָל הֲלִיכוֹתֶיהָ, נִגַּשׁ אַט אֶל הַמַּיִם וְיָשַׁב עַל יָדָהּ.

– לָמָּה אַתְּ עֲדַיִן עֲצוּבָה כָל כָּךְ, יְהוּדִיָּה יָפָה? עַד הַיּוֹם לֹא תוּכְלִי לִשְׁכֹּחַ אֶת בְּנֵי בֵיתֵךְ. הֲלֹא בִלְהָטִים עָשִׂית לִי וַתַּרְעִיל אֶת לִבִּי, אוֹי וַאֲבוֹי לִי. מָה אֶעֱשֶׂה? מָה אֶעֱשֶׂה?

– הִשָּׁקֵט, יֶרֶם, הֲלֹא הִבְטַחְתָּ לִי, שֶׁעַד הַחֲתוּנָה לֹא תְעַנֶּה אוֹתִי, גַּם תִּתֵּן לִי לְבַכּוֹת אֶת בְּנֵי בֵיתִי.

– הוֹי, אֱמֶת הַדָּבָר, אָמְנָם כֵּן הוּא, הִבְטַחְתִּי לָךְ, אַךְ לִבִּי יֶחֱרַב וְיִיבַשׁ, כְּנַחַל־אַכְזָב²⁷⁴, בְּהַבִּיטִי בָךְ. אֶת לַחְמֵנוּ לֹא תֹאבִי לֶאֱכֹל, בִּסְעֻדָּתֵנוּ תִּמְאַס נַפְשֵׁךְ. רַק אֶת אֲשֶׁר תָּבִיא לָךְ הָאוֹמֶנֶת תֹּאכְלִי, פֵּרוֹת וְיָרֶק. וַהֲלֹא כְבָר כַּלָּתִי אָתְּ!

– נֶדֶר נָדַרְתִּי לַמֵּתִים, יֶרֶם, לִשְׁמֹר אֶת חֻקֵּיהֶם, עַד לֶכְתִּי מֵאִתָּם. הָהּ, תֵּן לִי, יֶרֶם, לִשְׁמֹר אֶת חֻקַּי, הֲלֹא אִישׁ טוֹב אַתָּה, יֶרֶם, וְגַם תֶּאֱהָבֵנִי.

– כֵּן, אָהֹב אֲהַבְתִּיךְ, דְּבוֹרָה, בְּעֶצֶם עֲלוּמַי אֶכָּרֵת מִן הָעוֹלָם בִּגְלָלֵךְ. לְמַעֲנֵךְ נָכוֹן אֲנִי לִפְשֹׁעַ, אֶת אָחִי בֶן־אִמִּי אֶהֱרֹג לְמַעֲנֵךְ. אִמְרִי מִלָּה – וַאֲנִי אֵלֵךְ אִתָּךְ לְסוֹף הָעוֹלָם, עַל אִי בוֹדֵד אֶתְיַשֵּׁב עִמָּךְ, נַחַל קָטָן יִשְׁטֹף לִפְנֵי פֶתַח בֵּיתֵנוּ, פָּרָג אָדֹם יִפְרַח לִפְנֵי חַלּוֹנֵנוּ. אֲנִי אֶהְיֶה הָאִכָּר וְאַתְּ – מַלְכָּתִי. הוֹי מַלְכָּתִי, הַמַּלְכָּה שֶׁלִּי, מַלְאָכִי, יוֹנָתִי הַצְּחוֹרָה, מַה זֶה יִשְׁכֹּן בָּךְ? עֵינַיִךְ, עֵינַיִךְ־יוֹנִים מוֹחֲצוֹת אֶת לִבִּי, וַאֲנִי נָכוֹן לָמוּת, לָמוּת תַּחְתָּי… – גָּחַן הַבָּחוּר הַנָּכְרִי לְפָנֶיהָ, אֶת פָּנָיו כָּבַשׁ בֵּין יָדָיו וְגָעָה בִבְכִי, כְּתִינוֹק קָטָן.

– הִשָּׁקֵט, יֶרֶם, הֲלֹא טוֹב אַתָּה – וַאֲנִי אֲחוֹנֵן אוֹתְךָ. לֵב טוֹב לְךָ, הֵרָגַע, יֶרֶם – לִטְּפָה דְבוֹרָה אֶת שְׂעָרוֹ בְּיָדֶיהָ, כְּלַטֵּף גְּבֶרֶת אֶת כַּלְבָּהּ.

– הָהּ, שֵׂיָתִי הַצְּחוֹרָה, הָהּ, יוֹנָתִי־תַמָּתִי, הָהּ, עֶגְלָתִי הַתְּמִימָה, לָמָּה תְּעַנִּינִי כָכָה, רְחִימָתִי, לָמָּה תִמְחֲצִי אֶת לִבִּי בִי? הָהּ, עוֹד מְעַט – וְשַׂמְתִּי קֵץ לְחַיָּי.

– הָהּ, חָיֹה תִּחְיֶה, יֶרֶם, צָעִיר אַתָּה וְחָסוֹן, וְגַם טוֹב אָתָּה.

– אַךְ, לָמָּה זֶה לִי חַיַּי, אִם אַתְּ לֹא תִהְיִי לִי? מִיּוֹם אֶל יוֹם אַתְּ דּוֹחָה אוֹתִי, וְהָאַהֲבָה מְכַרְסֶמֶת אֶת לִבִּי, כְּתוֹלַעַת בְּאִילָן, אֲנִי הוֹלֵךְ וְיָבֵשׁ. אִמְרִי לִי, מַלְאָכִי: אֵיפֹה אֶבְנֶה אֶת בֵּיתִי? עַל יַד אֵיזֶה נַחַל, בְּאֵיזוֹ אָרֶץ?

– הָהּ, יֶרֶם, לֹא הַרְבֵּה נִשְׁאַר לְךָ לְחַכּוֹת, לֹא הַרְבֵּה עוֹד – אָמְרָה הִיא נוּגוֹת.

– אִמְרִי לִי: מָתָי?

– הֲלֹא הִבְטַחְתָּ לִי, כִּי לֹא תְּעַנֵּינִי. הֲלֹא אֲהַבְתָּנִי.

– כֵּן, אֲנִי מַחֲרִישׁ. אִם רוֹצָה אַתְּ – אִמְרִי, וְאִם לֹא – אַל תֹּאמְרִי. כַּרְסְמִי אֶת נַפְשִׁי, כַּרְסְמִי אֶת לִבִּי, יְכֻרְסְמוּ הֵם, עַד אֲשֶׁר אָמוּת – כָּבַשׁ הַגּוֹי אֶת פָנָיו בַּדֶּשֶׁא.

– עוֹד מְעַט וּבָא הַקֵּץ. הַמְתֵּן עוֹד מְעַט, יֶרֶם, עוֹד מְעַט – הִרְגִּיעָה דְבוֹרָה אוֹתוֹ, בְּלַטְּפָה אֶת רֹאשׁוֹ בְיָדָהּ הָרַכָּה וְהַצּוֹנֶנֶת, וְעֵינֶיהָ הַלּוֹהֲטוֹת הִבִּיטוּ הַרְחֵק.

הוּא נָצַר אוֹתָהּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ וְהָלַךְ אַחֲרֶיהָ בְּכָל צַעַד וְצַעַד, שֶׁעָשְׂתָה, כִּמְשָׁרֵת נֶאֱמָן. קוֹזָקִים וְאִכָּרִים הִתְלוֹצְצוּ, הִתְגָּרוּ בּוֹ, עַל שֶׁהוּא מִתְעַסֵּק בִּיהוּדִיָּה. וְהַבְּרִיּוֹת הָיוּ מְרַנְּנִים אַחֲרָיו וְאָמְרוּ, כִּי אֵין זֹאת, אֶלָּא שֶׁקָּסְמָה לוֹ הַיְּהוּדִיָּה בִכְשָׁפֶיהָ.

פַּעַם אַחַת שָׁב יֶרֶם מִן הָעִיר וְהֵבִיא דְבַר־מָה לִדְבוֹרָה:

– כָּל הַיְּהוּדִים וְהַלְּיַאכִים נֶהֶרְגּוּ בְטוּלְצִ’ין, לֹא נוֹתַר אַף אֶחָד.

– מֵהֵיכָן אַתָּה יוֹדֵעַ, יֶרֶם? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ דְבוֹרָה.

– הָאִכָּרִים סִפְּרוּ זֹאת בָּעִיר, רְכוּשׁ רַב הֵבִיאוּ הָעִירָה מִטּוּלְצִ’ין, אֲשֶׁר בָּזְזוּ מֵאֵת הַיְּהוּדִים. הִנֵּה הֵבֵאתִי לָךְ דְּבַר־מָה, יְהוּדִיָּתִי הַיָּפָה, מֵאִכָּר אֶחָד קָנִיתִי זֹאת בִּשְׁבִילֵךְ, פַּרְוָה נָתַתִּי לוֹ תְּמוּרָתוֹ.

יֶרֶם הוֹצִיא זוּג נַעֲלֵי־זָהָב וְנָתַן לָהּ.

– אוֹמְרִים, שֶׁהַיְּהוּדִים קוֹנִים נַעֲלַיִם כָּאֵלֶּה לְכַלּוֹתֵיהֶם, וְהַיְּהוּדִיּוֹת חוֹשְׁקוֹת לִנְעָלָן; מִשּׁוּם כָּךְ קְנִיתִין לָךְ, יְהוּדִיָּתִי הַיָּפָה.

דְּבוֹרָה לָקְחָה אֶת הַנַּעֲלַיִם וְהִסְתַּכְּלָה בָהֶן. הִיא הִכִּירָה אוֹתָן. אֵלֶּה הָיוּ הַנַּעֲלַיִם שֶׁהֵבִיא לָהּ שְׁלֹמֹה מִלּוּבְלִין, בְּשׁוּבוֹ מִן הַיְשִׁיבָה.

– מֵהֵיכָן הֵן לְךָ? – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ דְבוֹרָה.

– מֵאֵת אִכָּר קָנִיתִי אוֹתָן. הוּא מְצָאָן אֵצֶל יְהוּדִי מֵת, אֲשֶׁר הָרְגוּ בְטוּלְצִ’ין. הַלָּז לָחַץ אוֹתָן אֶל לִבּוֹ.

– צָעִיר הָיָה הַיְּהוּדִי אוֹ זָקֵן – שָׁאֲלָה אוֹתוֹ דְּבוֹרָה.

– אֵינִי יוֹדֵעַ, יְהוּדִיָּתִי הַיָּפָה. זֹאת לֹא אָמַר לִי. אַךְ לָמָּה חָוְרוּ פָנַיִךְ כָּכָה, יוֹנָתִי?

– אַחֲרֵי כֵן, אַחֲרֵי כֵן אוֹמַר לְךָ. אַיֵּה אוֹמַנְתִּי? רְצוֹנִי לָלֶכֶת אֶל הָאוֹמֶנֶת.

– מַה לָךְ? לָמָּה חָוַרְתְּ כָּכָה, מַלְאָכִי, יוֹנָתִי, קְטַנָּתִי, לָמָּה? – עָמַד הַגּוֹי מִשְׁתָּאֶה.

– אַחֲרֵי כֵן אֹמַר לְךָ הַכֹּל, יֶרֶם. עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט תִּהְיֶה חֲתוּנָתִי. רַק לְנַעֲלַיִם חִכִּיתִי. עַתָּה יָבֹא הַקֵּץ. עוֹד מְעָט. אוֹמַנְתִּי!

– אוֹמֶנֶת! – קָרָא יֶרֶם. וְהָאוֹמֶנֶת הַזְּקֵנָה אַךְ בָּאָה בִמְרוּצָה, מֵהַאֲכִילָה אֶת הַתַּרְנְגֹלִים, וְהִנֵּה דְבוֹרָה נוֹפֶלֶת עַל הַכָּר.

– מַה לָהּ? – שָׁאַל הַגּוֹי אֶת הָאוֹמֶנֶת.

הָאוֹמֶנֶת רָאֲתָה אֶת הַנַּעֲלַיִם בִּידֵי דְבוֹרָה וַתִּצְעַק בְּקוֹל:

– אֱלֹהִים, רַחֶם נָא! – וַתִּלְחַץ אֶת דְּבוֹרָה בֵין זְרוֹעוֹתֶיהָ.

יֶרֶם עָמַד מִשְׁתָּאֶה.

 

פרק עשרים וששה: בְּנַעֲלֵי־הַזָּהָב    🔗

בּוֹ בָעֶרֶב הִתְחַמְּמוּ פִרְחֵי־הַדְּבַשׁ הַלְּבָנִים, וְרֵיחַ־דְּבַשׁ עָלָה בַגָּן. בָּאֲוִיר הוּצְתוּ וְגַם כָּבוּ גַחֲלִילִיּוֹת²⁷⁵, כִּנְשָׁמוֹת תּוֹעוֹת. הַרְחֵק בָּעֲרָבָה, בַּחוּץ, שָׁטוּ הַשַּׁלְהָבוֹת, הוּצְתוּ וְכָבוּ. כָּל רֹאשׁ־פָּרָג אָדֹם לָהַט בָּאֵשׁ, הַכּוֹכָבִים הִתְחַכְּכוּ זֶה בָזֶה וְהִגִּיהוּ אֶת הָאֲוִיר בְּאוֹר מוּזָר, כְּאִלּוּ מָלֵא הָאֲוִיר גְּרָמִים²⁷⁶ נֶעְלָמִים, שֶׁבָּאוּ אֶל אֲוִירֵנוּ מִשּׁוּט בְּעוֹלָם אַחֵר.

דְּבוֹרָה עָמְדָה בַחוּץ. בַּגַּן, לִפְנֵי מְדוּרַת הָאֵשׁ, אֲשֶׁר הֶעֱלָה יֶרֶם. מִן הַצְּרִיף נִשְׁמַע קוֹל פֵּרוּט עַל הַנֵּבֶל, אֲשֶׁר נִגֵּן עָלָיו “זָקֵן” נוֹדֵד בַּלָּדָה²⁷⁷ לָאִכָּרִים הַמִּתְאַסְּפִים. קוֹלוֹת שִׁכּוֹרִים, בְּכִי וּצְחוֹק נִשְׁמַע מִן הַצְּרִיף. בַּצְּרִיף מוּטָל הָיָה הוֹן יִשְׂרָאֵל שָׁדוּד, אֲשֶׁר אָסְפוּ הַגּוֹיִם מִטּוּלְצִ’ין. הֵם חִלְּקוּ בֵינֵיהֶם אֶת רְכוּשָׁם שֶׁל יִשְׂרָאֵל וְשָׁתוּ אֶת יֵינָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, וְהַזָּקֵן פָרַט לָהֶם עַל הַנָּבֶל.

דְּבוֹרָה עָמְדָה לִפְנֵי הַמְּדוּרָה. הָעִנְבָּלִים עַל רַגְלֶיהָ צִלְצְלוּ לְכָל תְּנוּעָה וּתְנוּעָה שֶׁלָּהּ. עֵינֶיהָ מוּרָמוֹת הָיוּ לָרָקִיעַ, לַכּוֹכָבִים. דּוֹמָה הָיְתָה בְקוֹמָתָהּ לְאִילָן צָעִיר, וְהִיא אָמְרָה, כְּאִלּוּ רָאֲתָה אֶת מִי־שֶׁהוּא:

– עוֹד מְעַט אָבֹא אֵלֶיךָ, אִישִׁי וּבְחִירִי, רוֹאָה אֲנִי אוֹתְךָ בָאוֹר, אֶת יָדֶיךָ אַתָּה שׁוֹלֵחַ לִקְרָאתִי. קָחֵנִי אֵלֶיךָ, אִישִׁי וּבְחִירִי, לְךָ תַעֲרֹג נַפְשִׁי.

הִיא רָאֲתָה יַם תְּכֵלֶת כֻּלּוֹ נְהָרָה, וְסִירוֹת זְרוּעוֹת כּוֹכָבִים שָׁטוֹת בּוֹ, כֻּלָּן שָׁטוֹת לְחוֹף אֶחָד. שָׁם הָאוֹרָה רַבָּה כָל כָּךְ. אִי־אֶפְשָׁר לְהִסְתַּכֵּל בָּאוֹרָה, כַּמָּה אוֹרָה שָׁם! שָׁם אוֹתוֹ הַיְחִידִי, הַנִּצְחִי, אֱלֹהִים שָׁם. וְכֻלָּם שָׁטִים לְחֹף־הַנֹּגַהּ, בְּכָל סִירָה וְסִירָה – מִשְׁפָּחָה יְהוּדִית. הִיא יוֹדַעַת אֶת כָּל אֵלֶּה הַשָּׁטִים בַּסִּירוֹת, הִיא מְחַפֶּשֶׂת בֵּין הַסִּירוֹת, וְהִנֵּה הִיא רוֹאָה אוֹתוֹ, בְּסִירָתוֹ הוּא מְחַכֶּה לָהּ – כֻּלָּם כְּבָר נֶעֶקְרוּ מִן הַחֹף, רַק הוּא לְבַדּוֹ מְחַכֶּה, וְהִיא קוֹרֵאת לוֹ:

– שְׁלֹמֹה, שְׁלֹמֹה, חַכֵּה לִי, אֲנִי בָאָה, אֲנִי בָאָה, אֲנִי בָאָה – הוֹשִׁיטָה אֶת יָדֶיהָ הַצְּעִירוֹת לַסִּירָה, אֶל תּוֹךְ הָרָקִיעַ.

– אֶת מִי תִרְאִי? לְמִי תְדַבְּרִי? מַה לָךְ, יְהוּדִיָּה יָפָה?

– אַל תִּגַּע בִי, פֶּן תִּשָּׂרֵף, אֵשׁ אוֹכְלָה אָנִי. הַאֵינְךָ רוֹאֶה – הֲלֹא בוֹעֶרֶת אֲנִי, אֲנִי אוֹר – וְאַתָּה תִכָּוֶה בִי!

עֵינֶיהָ בָּעֲרוּ, וּפָנֶיהָ מוּגָהִים הָיוּ בְנֹגַהּ הַכּוֹכָבִים הַמְּרַטֵּט. גִּזְרָתָהּ הַחֲטוּבָה וְהַצְּעִירָה וּכְתֵפוֹתֶיהָ הַקַּלּוֹת וְהַמְּגֻוָּנוֹת כְּאִלּוּ הוּצְתוּ בְנֹגַהּ הַמְּדוּרָה, דּוֹמֶה הָיָה, כְּאִלּוּ לוֹהֶטֶת הִיא בָאֵשׁ.

יֶרֶם הִסְתַּכֵּל בִּדְבוֹרָה. הוּא לֹא הִכִּירָהּ עוֹד. נִדְמֶה לוֹ, כִּי כְבָר רָאָה אוֹתָהּ בְּאֵיזֶה מָקוֹם וּבְאֵיזֶה זְמָן, בִּהְיוֹתוֹ נַעַר קָטָן, וְאֵין הוּא זוֹכֵר, הֵיכָן רָאָה אוֹתָהּ, אַךְ מִיָּד כְּבָרָק נִצְנֵץ בְּמוֹחוֹ: – יוֹדֵעַ אֲנִי אוֹתָךְ וְאֵינִי יוֹדֵעַ, מִי אַתְּ, הָהּ, יוֹדֵעַ אֲנִי – הָהּ, נְשָׁמָה חוֹטֵאת שֶׁכְּמוֹתִי. הָהּ, הָהּ… – וְהוּא נָפַל עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי דְבוֹרָה וְהִתְפַּלֵּל לְפָנֶיהָ, כְּמוֹ שֶׁמִּתְפַּלְּלִים לִפְנֵי הָאִיקוֹנִין²⁷⁸:

– הָהּ, אֱלֹהִים, רַחֶם נָא! – אֶת פָּנָיו כָּבַשׁ בֵּין יָדָיו וְגָעָה בַבֶּכִי.

– יוֹדֵעַ אֲנִי, עַכְשָׁו יוֹדֵעַ אֲנִי, הִכַּרְתִּיךְ, אַתְּ קְדוֹשָׁה, אַתְּ אֱלֹהִית, בְּבֵית־הַכְּנֵסִיָּה רְאִיתִיךְ, עַל הַתְּמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה רְאִיתִיךְ, יוֹדֵעַ אָנִי. הָהּ, אָנֹכִי אִישׁ חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ, רַחֲמִי נָא! – גִּמְגֵּם הַגּוֹי.

– אַל תִּירָא, יֶרֶם, טוֹב אַתָּה וְלִבְּךָ טוֹב. אַל תִּירָא.

– הָהּ, אִישׁ חוֹטֵא וּפוֹשֵׁעַ אֲנִי, רַחֲמִי נָא – וְהַבָּחוּר קָם וּבָרַח מִפָּנֶיהָ. וּבְקוֹל צְעָקָה רָץ אֶל צְרִיף הָאִכָּרִים:

– אִכָּרִים, אֱלֹהִים בַּגַּן, אוֹי לָנוּ!

הָאִכָּרִים סִלְּקוּ אֶת מַשְׁקְאוֹתֵיהֶם הַצִּדָּה, קוֹל הַנֵּבֶל נָדַם, הֵם חָוְרוּ, שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ:

– מַה תֹּאמַר לָזֶה?

אַךְ יֶרֶם בָּכָה וּפָחַד כְּיֶלֶד קָטָן וְחִוָּה בְיָדוֹ עַל הַגָּן:

– שָׁם בַּחוּץ.

פַּחֲדוֹ דָבַק בָּאִכָּרִים, מִתּוֹךְ פַּחַד הִתְגַּנְּבוּ אֶל פֶּתַח הַצְּרִיף וְהֵצִיצוּ.

– הֵיכָן?

– שָׁם, אֵצֶל הָאֵשׁ, הַאֵינְכֶם רוֹאִים? הַבִּיטוּ, הַבִּיטוּ!

– שָׁם עוֹמֶדֶת הַיְּהוּדִיָּה שֶׁלְּךָ, וְלֹא אֱלֹהִים.

– אֲנִי הִכַּרְתִּיהָ, מִן הַתְּמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה יָרְדָה אֵלֵינוּ, הִיא אֱלֹהִים!

– הִיא הִכְּתָה אוֹתְךָ בַסַּנְוֵרִים. הִיא כִשְּׁפָה אוֹתְךָ בִקְסָמֶיהָ, כְּלוּם אֵינְךָ רוֹאֶה? הַיְּהוּדִיָּה שֶׁלְּךָ הִיא, וְלֹא אֱלֹהִים. חָלִילָה לְךָ מֵחֲטוֹא!

– אִכָּרִים, אֲנִי הִכַּרְתִּיהָ, הִבַּטְתִּי בְפָנֶיהָ וְהִכַּרְתִּיהָ, קְדוֹשָׁה הִיא, מִתְּמוּנָה קְדוֹשָׁה יָרְדָה אֵלֵינוּ.

– תַּרְאֶה נָא לָנוּ, כִּי אֱלֹהִים הִיא.

– פֶּלֶא תַרְאֶה לָנוּ.

– תַּרְאֶה לָנוּ פֶלֶא, וְאָז נַאֲמִין, כִּי אֱלֹהִים הִיא, וְאִם לֹא – מְכַשֵּׁפָה הִיא הַיְּהוּדִיָּה הָאֲרוּרָה שֶׁלְּךָ, וּטְעוּנָה שְׂרֵפָה.

– הִיא הִכְשִׁיפָה אֶת הָאִכָּר, תִּשָּׂרֵף עַל הַמּוֹקֵד!

– אִכָּרִים, שִׁתְקוּ וְאַל תֶּחֱטָאוּ – קָרָא יֶרֶם, נִגַּשׁ אֶל דְּבוֹרָה וְכָרַע לְפָנֶיהָ מֵרָחוֹק, הִשְׁתַּחֲוָה כְלִפְנֵי תְמוּנַת־קֹדֶשׁ.

– אִמְרִי לָהֶם, הַרְאִי לָהֶם, כִּי לֹא שָׁגִיתִי, וְיַאֲמִינוּ בֵּאלֹהִים. הָהּ, הוֹכִיחִי לָהֶם, כִּי אֱלֹהִים אָתְּ.

דְּבוֹרָה הֶחְרִישָׁה זְמָן־מָה, אַחֲרֵי כֵן הִפְנְתָה אֶת פָּנֶיהָ הַנּוֹהַרִים אֶל יֶרֶם וְאָמְרָה:

– קְרָא לָאוֹמֶנֶת, יֶרֶם.

אַךְ הָאוֹמֶנֶת הָיְתָה אֶצְלָהּ זֶה כְבָר. הִיא שָׁכְבָה לְרַגְלֶיהָ, עָטְפָה אֶת פָּנֶיהָ בְּשִׂמְלַת דְּבוֹרָה וּבָכְתָה.

– לְכִי, אוֹמַנְתִּי, הָבִיאִי לִי אֶת נַעֲלֵי־הַזָּהָב – אָמְרָה לָאוֹמֶנֶת יְהוּדִית.

– הָהּ, יַלְדָּתִי, יוֹנָתִי, אִי אֶפְשָׁר. מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת לַעֲשׂוֹת?

– אֲנִי מְצַוָּה אוֹתָךְ, אוֹמֶנֶת, הָבִיאִי לִי אֶת נַעֲלֵי־הַזָּהָב.

הָאוֹמֶנֶת הָלְכָה לָהּ וְהוֹצִיאָה מִן הַחֶדֶר אֶת נַעֲלֵי־הַזָּהָב.

– אַל תִּבְכִּי, הֲיִי שְׂמֵחָה. הַנְעִילִינִי אֶת הַנַּעֲלַיִם, כְּמוֹ שֶׁהִנְעַלְתְּ אוֹתִי, בִהְיוֹתִי יַלְדָּה קְטַנָּה. זְכוּרָה אַתְּ, כְּשֶׁשְּׁלַחְתִּינִי אֵלָיו, בִּהְיוֹתוֹ עוֹד נַעַר, וְנָתַתְּ בְּיָדִי אַגָּס וְתַפּוּחַ? – אָמְרָה חֶרֶשׁ לָאוֹמֶנֶת.

– הָהּ, אֲנִי מְבִינָה, אֲנִי מְבִינָה, מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת לַעֲשׂוֹת?

– הֵן אֲנִי הוֹלֶכֶת אֵלָיו. הוּא מְחַכֶּה לִי שָׁם בְּסִירָתוֹ, לָשׁוּט אִתִּי הַשָּׁמַיְמָה – הִיא חִבְּקָה אֶת הָאוֹמֶנֶת וַתִּשַּׁק לָהּ.

הָאוֹמֶנֶת פָּרְשָׁה מִמֶּנָּה, וּדְבוֹרָה, אַחֲרֵי שֶׁנָּעֲלָה אֶת נַעֲלֵי־הַזָּהָב, קָרְאָה לְיֶרֶם הָרוֹעֵד:

– יֶרֶם, קַח אֶת רוֹבְךָ וּקְלַע בִּי.

פַּחַד נָפַל עַל הָאִכָּרִים מִסָּבִיב. אוֹתוֹ הַפַּחַד, שֶׁנָּפַל עַל הַגּוֹי הַצָּעִיר, דָּבַק גַּם בָּהֶם, וְדִבְרֵי דְבוֹרָה הֶחֱרִידוּם. קְצָתָם כְּבָר נָטוּ לְהַאֲמִין, כִּי רוֹאִים הֵם דְּבַר־מָה מוּזָר. וְאֶחָד מֵהֶם כְּבָר כָּרַע עַל בִּרְכָּיו וְגִמְגֵּם:

– אֱלֹהִים, חוּסָה נָא!

וְיֶרֶם הִתְחַלְחֵל מִפָּחַד. יָדָיו וְרַגְלָיו רָעָדוּ.

– לֹא, לֹא, לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת, יָרֵא אָנִי.

– אַל תִּירָא, יֶרֶם, כְּלוּם לֹא יֶאֱרַע לִי. לֹא כָאן אֲנִי כְבָר. שָׁם אֲנִי, שָׁם בַּמְּרוֹמִים. אֶת נַעֲלֵי־הַזָּהָב נָעַלְתִּי, אֲשֶׁר שָׁלַח לִי מֵרָקִיעַ, לְמַעַן אָבוֹא אֵלָיו. לֵךְ, יֶרֶם, קַח אֶת הָרוֹבֶה וּקְלַע אֶל לִבִּי.

אַךְ הָאִכָּר הוֹסִיף לְהִתְיַפֵּחַ וְלִרְעֹד וְגִמְגֵּם:

– לֹא, לֹא, יָרֵא אָנִי. חִמְלִי עָלָי.

– אֲנִי מְצַוָּה אוֹתְךָ, יֶרֶם, לֵךְ וְהָבֵא אֶת הָרוֹבֶה. אֲנִי אֶעֱמֹד פֹּה, אֵצֶל הָאוֹר, לְמַעַן תִּרְאֶה, לְאָן לִירוֹת. הֲלֹא אָמַרְתִּי לְךָ, שֶׁכָּל רָע לֹא יְאֻנֶּה לִי. אֲנִי מְצַוָּה אוֹתְךָ, עֲשֵׂה אֶת אֲשֶׁר צִוֵּיתִי.

בִּהְיוֹתָהּ מוּגָהָה בְאוֹר הַמְּדוּרָה, דָּמְתָה לְאֵל צָעִיר הַמְּפַקֵּד בְּמַאֲמַר־פִּיו, וְאֵימַת אֱלֹהִים נָפְלָה עַל הָאִכָּרִים. הֵם כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵיהֶם. אֶחָד מֵהֶם פָּתַח בְּשִׁיר, וְכֻלָּם עָנוּ אַחֲרָיו:

“אֱלֹהִים, חֲמָל נָא, אֱלֹהִים, רַחֶם נָא”.

מִי־שֶׁהוּא מִן הָאִכָּרִים הִגִּישׁ לְיֶרֶם הַכּוֹרֵעַ אֶת הָרוֹבֶה. דְּבוֹרָה, נְעוּלָה נַעֲלֵי זָהָב, עָמְדָה מוּגָהָה אוֹר.

– קְלַע, יֶרֶם!

הָאִכָּרִים נֶאֶלְמוּ דוֹם, נִשְׁאֲרוּ כְרוּעִים עַל הָאָרֶץ. נִשְׁמַע קוֹל נִפּוּץ. גַּל עָשָׁן עָלָה וְהוּאַר בְּאוֹר הָאֵשׁ.

– קְלַע הֵיטֵב, יֶרֶם. תִּרְאֶה – כָּל רָע לֹא יְאֻנֶּה לִי.

יֶרֶם יָרָה שֵׁנִית, וְשׁוּב עָלָה גַּל עָשָׁן בָּאֲוִיר.

דְּבוֹרָה כָשְׁלָה וַתִּצְנַח עַל בִּרְכֶּיהָ.

– הִיא נוֹפֶלֶת!

– דָּם!

– הַיְּהוּדִיָּה הָאֲרוּרָה! הִיא רִמְּתָה! – צָעֲקוּ הָאִכָּרִים, בְּקוּמָם מִכְּרֹעַ עַל בִּרְכֵיהֶם, וַיָּרוּצוּ אֶל דְּבוֹרָה, קְמוּצֵי־אֶגְרוֹפִים.

– יְהוּדִיָּה אֲרוּרָה! רִמְּתָה אוֹתָנוּ!

אַךְ יֶרֶם כְּבָר הֵגִין עָלֶיהָ. הוּא אָחַז אֶת גּוּפָהּ הַמִּתְנוֹעֵעַ בֵּין זְרוֹעוֹתָיו, אֶת גּוּפָהּ הַכּוֹשֵׁל, אֲשֶׁר דָּם נָזַל מִמֶּנּוּ אֶל תּוֹךְ לַהֶבֶת הָאֵשׁ.

– סְלַח, יֶרֶם, סְלַח לִי. מוֹדֶה אֲנִי לְךָ, עַל שֶׁשְּׁלַחְתַּנִי אֵלָיו. יָדַעְתִּי, כִּי תִשְׁלַח אוֹתִי אֵלָיו. טוֹב אַתָּה, יֶרֶם.

– בְּיָדַי, הֲלֹא יַלְדָּתִי הִיא – צָעֲקָה הָאוֹמֶנֶת, רָצָה וְחָטְפָה אֶת דְּבוֹרָה בֵין יָדֶיהָ.

דְּבוֹרָה רָאֲתָה אֶת הַסִּירָה הַזְּרוּעָה כוֹכָבִים. שְׁלֹמֹה מַגִּישׁ לָהּ אֶת יָדוֹ וּמְסַיֵּעַ לָהּ לַעֲלוֹת בָּהּ.

– הֲיִי שָׁלוֹם, אוֹמַנְתִּי – גִּמְגְּמָה דְבוֹרָה.

– דַּרְכֵּךְ לְשָׁלוֹם, יַלְדָּתִי – עָנְתָה הָאוֹמֶנֶת יְהוּדִית.

וּמִתּוֹךְ שֶׁחָפְצָה לְהִתְיַחֵד, פָּרְשָׁה מִיֶּרֶם, פָּרְשָׁה מִן הָאוֹמֶנֶת. הִיא הִנִּיחָה אֶת רֹאשָׁה עַל הַדֶּשֶׁא, וְהָאִכָּרִים שָׁמְעוּ אֶת הַבִּטּוּי הַיּוֹצֵא מִבֵּין שְׂפָתֶיהָ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ כַמָּה וְכַמָּה פְעָמִים בְּאוֹתָם הַיָּמִים מִפִּי הַיְּהוּדִים:

“שְׁמַע, יִשְׂרָאֵל, ה' אֱלֹהֵינוּ ה' אֶחָד”.

הִיא שָׁקְטָה כָלִיל.

 

פרק עשרים ושבעה: בִּטָּחוֹן    🔗

בַּשּׁוּק שֶׁבְּלוּבְלִין הִתְאַסֵף אוֹתָהּ הַשָּׁנָה וַעַד אַרְבַּע הָאֲרָצוֹת. תְּעוּדָה גְדוֹלָה מוּטֶלֶת הָיְתָה עַל הַוַּעַד. בְּלוּבְלִין הִתְאַסְּפוּ יְהוּדִים הַרְבֵּה מְאֹד מִכָּל אוּקְרַיְנָה. בָּאוּ אָבוֹת לְבַקֵּשׁ אֶת יַלְדֵיהֶם, אֲשֶׁר נִגְזְלוּ בִידֵי הַקּוֹזָקִים, וְכַמָּה עֲגוּנוֹת²⁷⁹, שֶׁלֹּא יָדְעוּ, אִם עֲגוּנוֹת הֵן אוֹ אַלְמָנוֹת… וַאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ נְשֵׁיהֶם בִּידֵי הַתַּתָּרִים, וִיתוֹמִים מִבְּלִי אָב, וּסְתָם יְהוּדִים, שֶׁנֶּחְרְבוּ קְהִלּוֹתֵיהֶם, וְהֵם נָדְדוּ בַמְּדִינָה וְלֹא יָדְעוּ, לְאָן לָשֵׂאת אֶת נַפְשָׁם.

הָעִיר מָלְאָה פְלִיטִים, רַבִּים מָצְאוּ אֶת בְּנֵי־מִשְׁפַּחְתָּם, אֲשֶׁר חָשְׁבוּ אוֹתָם זֶה כְבָר בֵּין הַמֵּתִים. אָבוֹת וּבָנִים, בְּעָלִים וּנְשֵׁיהֶם, אַחִים וַאֲחָיוֹת הִכִּירוּ זֶה אֶת זֶה. הַוַּעַד עָמַל לְהָקִים שׁוּב אֶת חַיֵּי יִשְׂרָאֵל, לְחַבֵּר יַחַד אֶת מִשְׁפְּחוֹת יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר קָרְעוּ אוֹתָן הַקּוֹזָקִים וְהַתַּתָּרִים. גָּזְרוּ עַל כָּל יְהוּדֵי הֶעָרִים הַנֶּחֱרָבוֹת לָשׁוּב אֶל עָרֵיהֶם וְלִבְנוֹת שׁוּב אֶת קְהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, כִּי מֶלֶךְ פּוֹלִין וְגַיְסוֹתָיו גֵּרְשׁוּ אֶת הַקּוֹזָקִים אֶל אֶרֶץ הָרוּסִים, וַחֲמֵלְנִיצְקִי נִשְׁבָּה בִידֵי הַתַּתָּרִים. הַוַּעַד אָסַף דְּמֵי פִדְיוֹן שְׁבוּים בֵּין הַגְּבִירִים וְשָׁלַח לְאֶרֶץ הַתּוֹגֵר לִפְדוֹת אֶת הַשְּׁבוּיִם. הִתִּיר לַאֲנָשִׁים לְהַחֲזִיר אֶת נְשׁוֹתֵיהֶם, אֲשֶׁר נִשְׁבּוּ בִידֵי הַקּוֹזָקִים, לְשֵׁם תַּקָּנַת בְּנֵיהֶם, וְחָזַר וְהִכְנִיס תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה אֶת אֵלֶּה, שֶׁנֶּאֶנְסוּ בִידֵי הַקּוֹזָקִים לְהָמִיר דָּתָם.

בֵּין הַפְּלִיטִים נִמְצָא גַם שְׁלֹמֹה’לִי. יְהוּדֵי תוֹגַרְמָה פָדוּהוּ עִם עוֹד שְׁבוּים מִידֵי הַתַּתָּרִים, אֲשֶׁר הֱבִיאוּהוּ אֶל שׁוּק הָעֲבָדִים בְּקוּשְׁטָא. יְהוּדֵי תוֹגַרְמָה שָׁמְעוּ, כִּי שְׁלֹמֹה’לִי הוּא תַלְמִיד יְשִׁיבַת לוּבְלִין הַמְּפֹאָרָה, וְהֵם חָפְצוּ לְעָצְרוֹ בְתוֹגַרְמָה, לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה לְשֵׁם לִמּוּד הַתּוֹרָה בְנוּסַח פּוֹלִין, בְּדֶרֶךְ הַפִּלְפּוּל, אַךְ שְׁלֹמֹה הִתְגַּעְגֵּעַ מְאֹד לִבְנֵי־בֵיתוֹ בְּפוֹלִין. אָז לָקַח אוֹתוֹ סוֹחֵר יְהוּדִי מִשַּׂאלוֹנִיקִי אִתּוֹ בִסְפִינָתוֹ, שֶׁהוֹבִילָה סְחוֹרָה לְנֵיאַפּוֹל. בְּאִיטַלְיָה חָפְצוּ שׁוּב לַעֲצֹר אֶת שְׁלֹמֹה’לִי, בִּשְׁבִיל שֶׁיְּלַמֵּד אֶת הַתַּלְמוּד לַבַּחוּרִים כְּדֶרֶךְ פּוֹלִין, אַךְ שְׁלֹמֹה חָפֵץ לָשׁוּב הַבַּיְתָה לְפוֹלִין. אָז נָתְנוּ לוֹ רַבָּנֵי אִיטַלְיָה – שֶׁהָיוּ מִקְצָתָם חֲבֵרִים לוֹ, וְהֵם לָמְדוּ אִתּוֹ יַחַד תּוֹרָה בִּישִׁיבַת לוּבְלִין – בְּגָדִים וְכֶסֶף וְשִׁלְּחוּהוּ לְאַשְׁכְּנָז.

זְמָן רָב תָּעָה בְאַשְׁכְּנָז. שָׁם הִגִּיעָה לוֹ הַבְּשׂוֹרָה הַמַּעֲצִיבָה, עַל כָּל אֲשֶׁר עָשׂוּ הַקּוֹזָקִים לִיהוּדִי טוּלְצִ’ין, בָּר וּשְׁאָר הָעֲיָרוֹת. כָּכָה הִגִּיעַ לְפוֹלִין, מִהֵר לְלוּבְלִין לְיוֹם הַשּׁוּק, בְּקַוּוֹתוֹ לִשְׁמֹעַ שָׁם מַה עָלְתָה לִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ.

בְּלוּבְלִין פָּגַשׁ בִּפְלִיטִים מִטּוּלְצִ’ין, מִבָּר וּמִשְּׁאָר הָעֲיָרוֹת. אַךְ אִישׁ לֹא יָדַע, מַה גוֹרָלָהּ שֶׁל דְּבוֹרָה, לֹא שֶׁל דְּבוֹרָה וְלֹא שֶׁל אָבִיו וְאִמּוֹ. –

הוּא הִתְהַלֵּךְ בְּלוּבְלִין בְּיוֹם הַשּׁוּק, בֵּין הַפְּלִיטִים, הַגְּרוּשִׁים, הָעֲגוּנוֹת, הָאַלְמָנוֹת וְהַיְתוֹמִים, שָׁמַע אֲנָחוֹת יְהוּדִיּוֹת, שֶׁשָּׁטוּ בַחֲלַל הַשּׁוּק, הִתְעַמֵּק בְּכָל הָעִנְיָן כֻּלּוֹ, חָפֵץ לְהָבִין אֶת טַעַם הַצָּרוֹת. רֶגַע אֶחָד נֶעְלַם מִמֶּנּוּ הַטַּעַם וְלֹא הֵבִין, וְעַצְבוּת שָׁרְתָה עָלָיו. וְהָעַצְבוּת הֱבִיאַתּוּ לִידֵי שִׁבְרוֹן־הַלֵּב, שֶׁהֲרֵי יָדוּעַ, כִּי מֵעַצְבוּת לִסְפֵקוֹת – אַךְ מַדְרֵגָה אַחַת… וּפַעַם אַחַת הִתְהַלֵּךְ בְּסִמְטָא צָרָה בְלוּבְלִין, שֶׁשָּׁם עוֹמְדוֹת הַחֲנוּיוֹת. רָאָה זָקֵן עוֹמֵד לִפְנֵי חָנוּת וּמַזְמִין קוֹנִים אֶל חֲנוּתוֹ וְהִכִּיר בּוֹ אֶת הַחַיָּט.

– אַתָּה פֹה?

– כֵּן.

– הֲיוֹדֵעַ אַתָּה אֶת גּוֹרָלָם שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלִּי?

– יוֹדֵעַ אָנִי. אַבָּא וְאִמָּא שֶׁלְּךָ מֵתוּ עַל קִדּוּשׁ הַשֵּׁם עִם שְׁאָר הַיְּהוּדִים בְּטוּלְצִ’ין.

– וּמַה סוֹפָהּ שֶׁל זוּגָתִי?

– זוּגָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה עָלְתָה שָׁמַיְמָה בִּקְדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה. מִי יִתֵּן, וִיהִי חֶלְקֵנוּ עִמָּהֶם. –

זְמָן רָב עָמַד שְׁלֹמֹה שָׁקוּעַ בְּמַחֲשָׁבָה. אַחֲרֵי כֵן נִכְנַס אֶל הֶחָנוּת וּמָצָא, כִּי הֶחָנוּת רֵיקָה וּכְלוּם לֹא הָיָה שָׁם לִמְכִירָה. הַדָּבָר הָיָה לְפֶלֶא בְּעֵינָיו וְשָׁאַל אֶת הַזָּקֵן:

– מָה אַתָּה מוֹכֵר פֹּה? הֲלֹא חֲנוּתְךָ רֵיקָה וְאֵין בָּהּ דָּבָר לִמְכִירָה.

עָנָה לוֹ הַזָּקֵן:

– סוֹחֵר בְּבִטָּחוֹן אָנִי.