רקע
נחום גוטמן
לובנגולו מלך זולו
איורים מאת: נחום גוטמן
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: בן שמן: מודן; 1990
קובץ 1.jpg
קובץ 2.jpg

 

ליצחק יציב


קובץ 4.jpg
קובץ 5.jpg

 

שָׁלוֹם לָךְ, תֵּל־אָבִיב!

פַּעַם חָלַמְתִּי וְהִנֵּה אֲנִי בְּאַפְרִיקָה, עוֹרֵךְ צַיִד עַל פִּילִים פְּרָאִים, אֲרָיוֹת, קַרְנַפִּים, תֻּכִּיִּים. הֱקִיצוֹתִי וְלִבִּי דָּפַק בְּחָזְקָה: הֲלֹא יָכוֹל אֲנִי לִנְסֹעַ לְשָׁם מַמָּשׁ!…

מַדּוּעַ לֹא אֶסַּע לְשָׁם בֶּאֱמֶת? מֵאָז לֹא הִרְפְּתָה מִמֶּנִּי הַמַּחֲשָׁבָה וּתְשׁוּקָתִי לִהְיוֹת בְּאַפְרִיקָה גָבְרָה מִיּוֹם לְיוֹם, עַד שֶׁבְּיוֹם־קַיִץ בָּהִיר אֶחָד אָרַזְתִּי אֶת חֲפָצַי וְיָשַׁבְתִּי בַּמְּכוֹנִית הָאֲדֻמָּה מִסְפָּר 5. הִיא הֵבִיאָה אוֹתִי עַד קְצֵה רְחוֹב אַלֶנְבִּי וְכַעֲבֹר רְגָעִים אֲחָדִים כְּבָר יָשַׁבְתִּי בָּרַכֶּבֶת הַיּוֹצֵאת לְחֵיפָה. מִנְּמַל חֵיפָה אֶפְשָׁר לְהַגִּיעַ לְכָל מָקוֹם שֶׁבָּעוֹלָם.

יָרַדְתִּי בָּאֳנִיָּה לֹא גְדוֹלָה. נָסַעְנוּ יוֹם, יוֹמַיִם, שְׁלֹשָׂה. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הִגַּעְנוּ לְאִיטַלְיָה.

קובץ 6.jpg

 

מַדּוּעַ צָחַק מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי?

רַק עַל הַמַּפָּה יֵשׁ לָהּ לְאִיטַלְיָה צוּרָה שֶׁל מַגָּף כָּזֶה, אֲבָל בֶּאֱמֶת הִיא אֶרֶץ כְּכָל הָאֲרָצוֹת.

מֵרָחוֹק רָאִיתִי הָר. הַר גָּבוֹהַּ הַפּוֹלֵט אֵשׁ וְעָשָׁן. זֶה כְּדַאי לִרְאוֹת. כְּשֶׁעָגְנָה הָאֳנִיָּה עָלִיתִי עַל הַיַּבָּשָׁה וְהָלַכְתִּי אֶל הָהָר. נִגַּשְׁתִּי אֵלָיו לְאַט לְאַט, בַּחֲשָׁשׁ. זָכַרְתִּי שֶׁלָּמַדְתִּי בְּבֵית־הַסֵּפֶר מַעֲשֶׂה בְּהַר זֶה, וֶזוּב שְׁמוֹ, שֶׁכִּסָּה בַּלַּבָּה שֶׁלּוֹ עִיר גְּדוֹלָה, עַל בָּתֶּיהָ וַאֲנָשֶׁיהָ.

אַךְ מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי צוֹחֵק:

– אַל תִּפְחַד לִקְרַב אֶל הָהָר. אַתָּה רוֹאֶה, פֹּה יֵשׁ כְּבִישׁ וְאוֹטוֹבּוּסִים רָצִים בּוֹ וְאֵין אִישׁ מְפַחֵד. בּוֹא וְאַרְאֶה לְךָ, הִנֵּה שָׁם לְמַעְלָה בָּנוּי גַּם בֵּיתִי.

קובץ 7.jpg

לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה אָמְנָם גָּעַשׁ הָהָר הַזֶּה וְהֶחֱרִיב אֶת הָעִיר הַגְּדוֹלָה פּוֹמְפֵּיָה, שֶׁעָמְדָה לְרַגְלָיו. אֲבָל זְכֹר אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר אַגִּיד לְךָ, זְכֹר וְסַפֵּר אוֹתוֹ גַם לִידִידֶיךָ: לֹא הַלָּבָּה כִּסְּתָה אֶת הָעִיר, כִּי אִם הָאָבָק אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ מִלּוֹעַ הָהָר. הוּא כִּסָּה אֶת פְּנֵי הָעִיר וְהֶחֱנִיק אֶת אֲנָשֶׁיהָ. לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים שׁוּב הֵחֵל הָהָר לִפְלֹט לַבָּה. אַךְ הַפַּעַם הִצְלִיחַ לִסְחֹף רַק אֶת גַּנִּי, מִבְּלִי שֶׁפָּגַע בַּבַּיִת. הִצְטַעַרְתִּי עַל כָּךְ צַעַר רָב. שָׂמֵחַ הָיִיתִי לוּ סָחַף אֶת הַבַּיִת וְלֹא פָּגַע בַּגַּן. כִּי הַגַּן גַּנִּי וְהַבַּיִת שָׂכוּר. אֲבָל הָהָר אֵינֶנּוּ רַע. הוּא מַרְשֶׁה שֶׁיִּהְיוּ חוֹרְשִׁים בְּאַדְמָתוֹ הַדְּשֵׁנָה וְשֶׁיִּהְיוּ נוֹסְעִים עָלָיו. אַף הִתְקִינוּ מַעֲלִית חַשְׁמַל הַמַּגִּיעָה עַד לוֹעוֹ מַמָּשׁ. יֵשׁ לוֹ גַּם פְּרוֹפֶסוֹר שֶׁלּוֹ. הַפְּרוֹפֶסוֹר בָּנָה לוֹ בַּיִת סָמוּךְ לְלוֹעַ הָהָר וְיוֹם וָלַיְלָה הוּא עוֹסֵק בּוֹ. מַכְנִיס מַכְשִׁירִים לְתוֹךְ הַלּוֹעַ וּמוֹדֵד אֶת חֻמּוֹ. לְפִי מִדַּת הַחֹם יוֹדֵעַ הַפְּרוֹפֶסוֹר מָתַי מִתְכּוֹנֵן הָהָר לִפְלֹט לַבָּה; וְאָז הוּא לוֹחֵץ מִיָּד עַל כַּפְתּוֹר־הַחַשְׁמַל לְהוֹדִיעַ לָעִיר עַל הַסַּכָּנָה הַקְּרוֹבָה…

וּפַרְנָסָה יֵשׁ לָנוּ כָּאן: אֲנַחְנוּ כֻּלָּנוּ מוֹרֵי־דֶּרֶךְ לְאוֹרְחִים, הַבָּאִים לִרְאוֹת אֶת פּוֹמְפֵּיָה שֶׁנֶּחְרְבָה לִפְנֵי אַלְפַּיִם שָׁנָה.

לְיַד הָהָר הַזֶּה נִמְצָאִים בָּתֵּי־חֲרשֶׁת לְאִטְרִיּוֹת. הֲלֹא הֵן הָאִטְרִיּוֹת הַמְפֻרְסָמוֹת בְּיוֹתֵר בָּעוֹלָם. אִטְרִיּוֹת – זֶה הַמַּאֲכָל הַטּוֹב מִכָּל הַמַּאֲכָלִים שֶׁבָּעוֹלָם.

וְאִם חָלִילָה יִתְעוֹרֵר הָהָר וְיִגְעַשׁ פַּעַם שְׁלִישִׁית – נִבְרַח!… וְעַל אַדְמַת הַלַּבָּה הַחֲדָשָׁה יִנָּטְעוּ גַנִּים חֲדָשִׁים וְיִבָּנוּ בָּתִּים חֲדָשִׁים, בָּהֶם יָגוּרוּ מוֹרֵי־דֶרֶךְ חֲדָשִׁים, זְכֹר דְּבָרַי!

כָּךְ דִּבֵּר אֵלַי הָאִיטַלְקִי, מוֹרֵה־הַדֶּרֶךְ שֶׁלִּי. הִבְטַחְתִּי לוֹ לִזְכֹּר אֶת דְבָרָיו וְלִמְסֹר אוֹתָם גַּם לַאֲחֵרִים.

אֶת עֲשַׁן הַר־הַגַּעַשׁ רָאִיתִי עוֹד זְמַן רַב בְּעָמְדִי עַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה, זוּ הָאֳנִיָּה הַגְּדוֹלָה אֲשֶׁר הִפְלִיגָה מֵחוֹף אִיטַלְיָה יָשָׁר לְאַפְרִיקָה.

קובץ 8.jpg

 

אָנוּ עוֹבְרִים אֶת קַו־הַמַּשְׁוֶה

כְּתָב־יָדִי מֵעִיד כִּי הַיָּם סָעַר. הָאִישׁ הַשָּׁמֵן הוּא שְׁכֵנִי הַטּוֹב בָּאֳנִיָּה, אִישׁ אַפְרִיקָה. מִמַּרְאֵה פָּנָיו לָמַדְתִּי לְהַכִּיר אֶת מַצָּב הַיָּם: אִם פָּנָיו וְרֻדִּים – הַיָּם שָׁקֵט, אִם פָּנָיו צְהֻבִּים – הַיָּם סוֹעֵר.

הַיָּם שָׁקֵט. הַנּוֹסְעִים מְשַׂחֲקִים בְּמִשְׂחָקִים שׁוֹנִים, מִתְרַחֲצִים בַּבְּרֵכָה, שׁוֹמְעִים מַנְגִּינוֹת־רַדְיוֹ, מִסְתַּכְּלִים בַּדָּגִים הַקּוֹפְצִים וּבַדָּגִים הַמְּעוֹפְפִים, וּבָעֲרָבִים יוֹשְׁבִים בַּקּוֹלְנוֹעַ אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה.

כָּךְ מְבַלִּים אֶת הַזְּמַן כְּשֶׁהַיָּם שָׁקֵט; וּכְשֶׁהוּא סוֹעֵר – – אַךְ סְעָרוֹת כִּמְעַט לֹא הָיוּ בְּדַרְכֵּנוּ.

כַּעֲבֹר אַרְבָּעָה יְמֵי־נְסִיעָה הִתְקָרַבְנוּ אֶל קַו־הַמַּשְׁוֶה.

עַל אֹדוֹת קַו־הַמַּשְׁוֶה לוֹמְדִים בְּכָל בָּתֵּי־הַסֵּפֶר. הוּא הַקַּו הַמְּחַלֵּק אֶת כַּדּוּר הָאָרֶץ לִשְׁנֵי חֲלָקִים שָׁוִים, הָעֶלְיוֹן – הַצְּפוֹנִי, וְהַתַּחְתּוֹן – הַדְּרוֹמִי. קַו־הַמַּשְׁוֶה הוּא הַמָּקוֹם הַחַם בְּיוֹתֵר עַל כַּדּוּר הָאָרֶץ.

כָּאן הָיָה הַיָּם חָרוּשׁ כַּאֲדָמָה אֲשֶׁר נֶחְרְשָׁה חֲלָקוֹת חֲלָקוֹת. כְּמוֹ בַּצִּיּוּר שֶׁבְּדַף 9. אַךְ קַו־הַמַּשְׁוֶה אֵיפֹה הוּא? אֵיךְ הוּא? הַבִּיטוּ בַּצִּיּוּר שֶׁלְּמַטָּה: הַצִּפֳּרִים בַּשָּׁמַיִם אֵינָן צִפֳּרִים אֶלָּא דָּגִים מְעוֹפְפִים. תְּחִלָּה נִרְאוּ בְּעֵינַי כִּסְנוּנִיּוֹת שֶׁהָיוּ עָפוֹת כַּמָּה עַשְׂרוֹת מֶטְרִים, נַעֲלָמוֹת, וְלֹא בַּמְּרוֹמִים.

לְמַבָּטִי הַתָּמֵהַּ אָמַר לִי שְׁכֵנִי הָאַפְרִיקָאִי: – אַל תְּחַפֵּשׂ דָּגִים שָּׁמַיִם! קַו־הַמַּשְׁוֶה הוּא רַק מְדֻמֶּה. לִרְאוֹת אוֹתוֹ אִי אֶפְשָׁר. הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ חָצְתָה אוֹתוֹ בְּשֶׁקֶט וְגַאֲוָה. הַשָּׁמַיִם הָיוּ מְעֻרְפָּלִים, רוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה.

קובץ 9.jpg
קובץ 10.jpg

 

עַל אַדְמַת אַפְרִיקָה

סוֹף סוֹף הִגַּעְנוּ לְחוֹף אַפְרִיקָה, לְדָקָר, עִיר נָמָל שֶׁל סֶנֶגַל הַצָּרְפָתִית.

הֲמוֹן סִירוֹת קְטַנּוֹת הִקִּיפוּ מִיָּד אֶת סְפִינָתֵנוּ. סִירוֹת מְשֻׁנּוֹת וְקַלּוֹת שֶׁמִּפְרְשֵׂיהֶן קְלוּעִים מִקַּשׁ. יָשְׁבוּ בָּהֶם כּוּשִׁים שְׁחוֹרִים־יְרֻקִּים, שֶׁנּוֹצְצוּ כְּאִלּוּ נִמְרְחוּ בְּשֶׁמֶן.

סוֹחֲרִים כּוּשִׁים עָלוּ אֵלֵינוּ עִם סְחוֹרוֹתֵיהֶם: נַרְתִּיקִים עֲשׂוּיִים עוֹר־נָחָשׁ, טַבָּעוֹת מֵעוֹרְקִי פִּילִים, צַעֲצוּעִים מִקַּרְנֵי קַרְנַפִּים, מָגִנִּים מֵעוֹרוֹת סוּסֵי־הַיְאוֹר, פַּטִּישִׁים מִשִּׁנֵּי אֲרָיוֹת.

אֲחָדִים מִן הַנּוֹסְעִים הִתְחִילוּ לִזְרֹק הַמַּיְמָה מַטְבְּעוֹת נְחשֶׁת. הַכּוּשִׁים צָלְלוּ תְּהוֹמָה לְהַעֲלוֹתָן מִקַּרְקַע הַיָּם. אֶחָד אֶחָד הֵם מוֹפִיעִים עַל פְּנֵי הַמַּיִם, זוֹרְקִים אֶת הַמַּטְבְּעוֹת בַּאֲוִיר וְצָדִים אוֹתָן בְּפִיהֶם. כָּךְ אָגְרוּ אֶת שְׁלַל הַמַּטְבְּעוֹת תַּחַת לְשׁוֹנָם.

הַנּוֹסְעִים הַלְּבָנִים הִצְטוֹפְפוּ עַל מְרוֹמֵי סִפּוּן הָאֳנִיָּה וְהִבִּיטוּ בְּתַעֲנוּג רַב בַּמַחֲזֶה הַזֶּה. הָרוּחַ נָשְׁבָה וְהִצְמִידָה אֲלֵיהֶם, בְּקִפּוּלִים עֲדִינִים, אֶת כָּתְנוֹת הַמֶּשִׁי הַלְּבָנוֹת. הַנּוֹסְעִים הַלְּבָנִים הִרְגִּישׁוּ עַצְמָם כִּבְנֵי־אֵלִים, רַבֵּי חֶסֶד.

קובץ 11.jpg

 

הַר־הַשֻּׁלְחָן

מִדָּקָר הִפְלַגְנוּ דָּרוֹמָה, לְקֵיפּ־טָאוּן, הָעוֹמֶדֶת לְרַגְלֵי הָהָר “כֵּף־הַתִּקְוָה הַטּוֹבָה”.

כָּךְ קָרָא לוֹ בְּלֵב נִרְגָּשׁ הַתַּיָּר הָרִאשׁוֹן וַסְקָה דֵּי־גַמָה, הַפּוֹרְטוּגֶזִי אַמִּיץ־הַלֵּב, לִפְנֵי אַרְבַּע מֵאוֹת וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לְעֵינָיו הָהָר לְאַחַר נְסִיעָה מְיַגַּעַת שֶׁל חֳדָשִׁים רַבִּים בַּיָּם הַסּוֹעֵר.

הָהָר הַזֶּה מָלֵא הוֹד. הוּא גָּבוֹהַּ כָּל כָּךְ עַד שֶׁהוּא חוֹסֵם אֶת דֶּרֶךְ הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם.

הָעֲנָנִים נֶעֱצָרִים בְּצַלְעוֹ וּמִתְקַבְּצִים כָּאן עֲדָרִים עֲדָרִים, כְּשׁוֹהִים וּמְטַכְּסִים עֵצָה אֵיךְ לַעֲבֹר אוֹתוֹ.

פִּתְאֹם כְּאִלּוּ הֶחְלִיטוּ. הֵם מִשְׂתָּעֲרִים, עוֹלִים וּמְטַפְּסִים עַל סַלְעֵי הָהָר הַתָּלוּל. הֵם דּוֹחֲפִים זֶה אֶת זֶה וּמְשַׁנִּים כָּל רֶגַע אֶת צוּרָתָם. רֶגַע הֵם דּוֹמִים לְסוּסִים לְבָנִים מִשְׁתּוֹלְלִים. פִּתְאֹם נֶהְפָּכִים לְאַרְמוֹנוֹת נֶהְדָּרִים וּכְהֶרֶף־עַיִן – לְרָאשֵׁי עֲנָקִים פְּרוּעֵי שֵׂעָר וְזָקָן.

לְאַט לְאַט הֵם עוֹלִים בַּחֲשִׁיבוּת אֶל רֹאשׁוֹ הַשָּׁטוּחַ שֶׁל הָהָר (תּוֹשָׁבֵי הָאָרֶץ קוֹרְאִים לוֹ “הַר־הַשֻּׁלְחָן”). שָׁם הֵם מִתְפַּשְּׁטִים, כּוֹבְשִׁים אֶת כָּל רָמַת הָהָר וְרוֹבְצִים תַּחְתֵּיהֶם כְּאוֹמְרִים לָפוּשׁ.

אַךְ עֶדְרֵי עֲנָנִים חֲדָשִׁים דּוֹחֲפִים אוֹתָם הָלְאָה. בַּעֲצַלְתַּיִם הֵם זָזִים, שָׁטִים וְעוֹבְרִים אֶת הָהָר כֻּלּוֹ, גּוֹלְשִׁים, כֶּחָלָב הָרוֹתֵחַ מִתּוֹךְ הַסִּיר, וְנוֹפְלִים אֶל מֵעֵבֶר לָהָר, לְתוֹךְ הָעֵמֶק הַפָּתוּחַ.

– אֵיזֶה מַרְאֶה! אֵיזֶה הוֹד! – קָרָאתִי בְּקוֹל לְעַצְמִי, כְּשֶׁרָאִיתִי אֶת הָהָר לָרִאשׁוֹנָה מֵעַל סִפּוּן הָאֳנִיָּה.

קובץ 12.jpg

מִיָּד שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹל שְׁכֵנִי הָאַפְרִיקָאִי: – הוֹד! הוֹד?! אֲבָל בְּאֶרֶץ זוֹ יֵשׁ מַה שֶּׁהוּא עוֹד! – אוֹצְרוֹת זָהָב בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה!

– בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה? – שָׁאַלְתִּי, – וְלֹא בַּעֲרוּצֵי הַנְּחָלִים? – אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, אִישׁ תֵּל־אָבִיב! עָבוֹר עָבְרוּ הַזְּמַנִּים הָהֵם, עֵת גּוּשֵׁי הַזָּהָב וְגַרְעִינֵי הַיַּהֲלוֹמִים הָיוּ מִתְגַּלְגְּלִים בְּאַפְרִיקָה בַּעֲרוּצֵי נְחָלִים. אֶת זֶה תִּמְצָא כַּיּוֹם רַק בִּסְפָרִים. בִּזְמַנֵּנוּ צָרִיךְ לְהַעֲמִיק וְלַחְפֹּר אֶת הַזָּהָב וְהַיַּהֲלוֹמִים מִבֶּטֶן הָאֲדָמָה. אַפְרִיקָה שֶׁל הַיּוֹם הִיא אֶרֶץ הַמִּכְרוֹת, מִכְרוֹת זָהָב!


 

קָרוּ־קָרוּ־קָרוּ

מִן הָאֳנִיָּה לָרַכֶּבֶת. סִיגָרָה בַּפֶּה – וְאָנוּ נוֹסְעִים. הִתְיַשַּׁבְתִּי כְּאָדָם הַמִּתְיַשֵּׁב בְּקוֹלְנוֹעַ וּמְחַכֶּה לְהַצָּגָה שֶׁתַּתְחִיל. הָרַכֶּבֶת טָסָה כִּמְטֹרֶפֶת. לְחִנָּם אִמַּצְתִּי אֶת עֵינַי וְהִבַּטְתִּי מִבַּעַד לַחַלּוֹן לְתוֹךְ מֶרְחֲבֵי הַמִּדְבָּר. עֲשַׁן הַקַּטָּרִים צָרַב אֶת הָעֵינַיִם. כָּל חַיָּה לֹא נִרְאֲתָה לְעֵינַי. לֹא אֲרִי וְלֹא בַּרְדְּלָס, לֹא עֲנָק וְלֹא נַנָּס. שְׁלשִׁים שָׁעָה טַסְנוּ בְּתוֹךְ מִדְבָּר גָּדוֹל. זֶה הוּא מִדְבַּר “קָרוּ”. מִדְבָּר אָרֹךְ עַד בְּלִי סוֹף. כְּאִלּוּ נִכְנַסְנוּ בְּתוֹךְ מִנְהָרָה אֲרֻכָּה וְרֵיקָה. רַק שִׂיחֵי קוֹצִים יְבֵשִׁים נִשְּׂאוּ בַּאֲוִיר מִמַּשַּׁב הָרוּחַ שֶׁהֵקִימָה סְבִיבָהּ הָרַכֶּבֶת שֶׁטָּסָה.

כָּל הַצָּגָה לֹא הִתְחִילָה. – הַאֻמְנָם אֲנִי בְּאַפְרִיקָה?

– בְּאַפְרִיקָה שֶׁל יָמֵינוּ – אָמַר לִי שְׁכֵנִי הָאַפְרִיקָאִי שֶׁיָּשַׁב גַּם הַפַּעַם מִמּוּלִי – אֵין הַחַיּוֹת מְצוּיוֹת כְּמִלְּפָנִים. רַק בַּסְּפָרִים תִּמְצָא עוֹד אֶת אַפְרִיקָה הַיְּשָׁנָה – אֶרֶץ הַפִּילִים וְהָאֲרָיוֹת. לֹא עָנִיתִי לִשְׁכֵנִי דָבָר. בְּרֶגַע זֶה שָׂמַחְתִּי כִּי בְּעוֹד כַּמָּה שָׁעוֹת נֵרֵד מִן הָרַכֶּבֶת וְנִפָּרֵד אִישׁ מֵעַל רֵעֵהוּ. כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל שְׁכֵנִי זֶה הָיָה מְקַלְקֵל וּפוֹגֵם אֶת חֲלוֹמִי הַיָּפֶה אֲשֶׁר חָלַמְתִּי עַל אַפְרִיקָה.


בֵּאוּר לִשְׁנֵי צִיּוּרִים

זוֹהִי מְכוֹנִית־נוֹסְעִים הָעוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי כְּבִישׁ שָׁחוֹר עָשׂוּי זֶפֶת (שָׁכַחְתִּי לִצְבֹּעַ אוֹתוֹ בְּצֶבַע שָׁחוֹר). הַכְּבִישׁ הַזֶּה עוֹבֵר עַל פְּנֵי אֶרֶץ גְּדוֹלָה וּרְחָבָה, אֲשֶׁר לָהּ הָרִים וּבְקָעוֹת, יְעָרוֹת וּנְהָרוֹת, וְכָל מִינֵי חַיּוֹת־טֶרֶף מִתְהַלְּכוֹת בָּהּ חָפְשִׁיּוֹת, לְלֹא כָּל פַּחַד.

חֻקֵּי אֶרֶץ זוֹ אוֹסְרִים לַהֲרֹג כָּל חַיָּה. שׁוֹמְרִים הֻפְקְדוּ לְהַשְׁגִּיחַ שֶׁלֹּא יָצוּדוּ כָּל צַיִד בְּלִי רִשְׁיוֹן מְיֻחָד מֵאֵת הַמֶּמְשָׁלָה.

מִכָּל קַצְוֵי הָעוֹלָם בָּאִים הֵנָּה תַּיָּרִים לִרְאוֹת אֶת הַמַּרְאֶה הַנֶּהְדָּר (וְכַמָּה זֶה נֶהְדָּר!), מַרְאֵה חַיּוֹת־פֶּרֶא בִּסְבִיבָתָן הַטִּבְעִית.

הַתַּיָּרִים יוֹשְׁבִים לָהֶם בְּהַרְחָבָה בְּתוֹךְ מְכוֹנִיּוֹת סְגוּרוֹת וּמִסְתַּכְּלִים מִבַּעַד לָאֶשְׁנַבִּים בְּעוֹלַם־בְּרֵאשִׁית זֶה.

הַחַיּוֹת מַבְחִינוֹת לְפִי חוּשׁ הָרֵיחַ שֶׁלָּהֶן וּמְבִינוֹת כִּי הַמְּכוֹנִית אֵינָהּ בַּעַל־חַי בָּשָׂר־וָדָם וְאֵינָן מְפַחֲדוֹת מִמֶּנָּה.

שֵׁם אֶרֶץ אַגָּדִית זוֹ – “קְרוּגֶר־פַּרְק”.

בִּ“קְרוּגֶר־פַּרְק”, עַל פְּנֵי אַחַד הַכְּבִישִׁים, רָבְצָה מִשְׁפַּחַת אֲרָיוֹת אַחַת וְלֹא קָמָה וְלֹא זָעָה לַמְרוֹת שֶׁקָּרַבְנוּ מְאֹד אֲלֵיהֶם עִם הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ.

קובץ 13.jpg

בִּ“קְרוּגֶר־פֶּרֶק”, עַל מִדְרוֹן גִּבְעָה, רָאִיתִי נִבְלַת נְמֵר־גָּמָל, גּוּף אָרֹךְ וְעָדִין וְיָפֶה כְּשָׁטִיחַ מְנֻמָּר. כְּשֶׁקָּרַבְנוּ שָׁמַעְנוּ חִרְחוּר רַע שֶׁל נָמֵר. זֶה הָיָה כְּבָר לְאַחַר שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָיָה עָלֵינוּ לְמַהֵר וּלְהִסָּגֵר בְּאֶחָד מִן הַמַּחֲנוֹת הַקְּרוֹבִים, בְּהֶתְאֵם לְחֻקֵּי הַמָּקוֹם.

בִּ“קְרוּגֶר־פַּרְק”, בְּלֶכְתִּי בַּכְּבִישׁ,

נִשְׁמְעָה פִּתְאֹם אִוְשָׁה קַלָּה וּבִקְפִיצַת קֶשֶׁת עֲנָקִית קָפְצוּ מֵעַל לַכְּבִישׁ עֵדֶר שֶׁל יְעֵלִים נַנָּסִים.

וּבִ“קְרוּגֶר־פֶּרֶק” הִכַּרְתִּי גַּם אָדָם מֻפְלָא – הִכַּרְתִּי שָׁם אֶת הַצַּיָּד הָאֲמֵרִיקָנִי הַמְפֻרְסָם, אֲשֶׁר עָבַר בְּרֶגֶל אֶת כָּל אַפְרִיקָה. הִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב לוֹ מִשְּׂמֹאל וְרַגְלָיו עַל הַשֻּׁלְחָן (כָּל הַצַּיָּדִים מַחֲזִיקִים אֶת רַגְלֵיהֶם עַל הַשֻּׁלְחָן בִּשְׁעַת יְשִׁיבָה). הַנְּקֻדּוֹת שֶׁעַל יָדָיו וְרַגְלָיו הֵן שְׂעָרוֹת וְסִימָנֵי עֲקִיצוֹת שֶׁל יַתּוּשִׁים. הוּא סִפֵּר לִי כִּי בְּצֵאתוֹ לָצוּד צַיִּד הוּא לוֹקֵחַ עִמּוֹ רַק חִצִּים וָקֶשֶׁת, כִּי הֵם טוֹבִים מִן הָרוֹבֶה. אֲנִי שׁוֹמֵעַ וּמַאֲזִין לִדְבָרָיו, – כָּזֹאת קָרָאתִי גַּם בִּסְפָרִים. בָּרוּר: גַּם הַחַיּוֹת מְפַחֲדוֹת וּבוֹרְחוֹת מִפְּנֵי הָאָדָם.

קובץ 14.jpg

קובץ 15.jpg

קובץ 16.jpg

 

מַעֲשֶׂה בְּפִילוֹן לָבָן

אַחֲרֵי שֶׁשָּׁמַעְתִּי אֶת כָּל דִּבְרֵי הַצַּיָּד הָאֲמֶרִיקָנִי, לָבַשְׁתִּי בִּגְדֵי צַיָּד, לָקַחְתִּי רוֹבֵה־צַיָּדִים וְאֶת מַחְבֶּרֶת הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי וְיָצָאתִי לַדֶּרֶךְ גַּם אָנִי.

עִם עֶרֶב הִגַּעְתִּי לְמַחֲנֶה שֶׁל שְׁחוֹרִים. הֵם יָשְׁבוּ סָבִיב לִמְדוּרָה וְדִבְּרוּ עַל צֵיד פִּילִים: הַפִּילִים נִתְיַקְּרוּ מְאֹד. מְחִירוֹ שֶׁל פִּיל – חֲמֵשׁ מֵאוֹת לִירוֹת, אַךְ יָקָר בְּיוֹתֵר הוּא הַפִּיל הַלָּבָן. וְיָקָר מִן הַפִּיל הַלָּבָן – הַפִּילוֹן הַלָּבָן.

שׁוֹטַטְתִּי שָׁעוֹת אֲחָדוֹת וְתַרְתִּי אֶת הַסְּבִיבָה, עָיַפְתִּי וְהָלַכְתִּי לִישֹׁן. לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, טֶרֶם הִתְעוֹרֵר אִישׁ, קַמְתִּי וְעָזַבְתִּי אֶת הַמַּחֲנֶה. הָעֲשָׂבִים הַגְּבוֹהִים הָיוּ מְכֻסִּים טָל. גְּבִיעֵי הַפְּרָחִים הַגְּדוֹלִים וְהַמְשֻׁנִּים עוֹד הָיוּ פְּתוּחִים. בְּכָל גָּבִיעַ כְּאִלּוּ הֵטִיל מִישֶׁהוּ בֵּיצָה קְטַנָּה, בֵּיצַת־טָל.

פִתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹלוֹת טְפִיחָה כְּקוֹל כָּרִים נוֹפְלִים עַל הָאֲדָמָה. כָּרַעְתִּי עַל בִּרְכַּי בֵּין הַשִּׂיחִים. מִמַּאֲרָב רָאִיתִי פִּיל קָטָן.

– פִּילוֹן!

הִתְקָרַבְתִּי וְלֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי: הַפִּילוֹן לָבָן הוּא! הִבַּטְתִּי בְּפָנָיו וְהוּא כְּאִלּוּ צוֹחֵק אֵלַי וּמְגַחֵךְ. עֵינָיו טוֹבוֹת, פִּיו מְעֻקָּם!

צָעַדְתִּי לִקְרָאתוֹ – וְהוּא עוֹמֵד. אֲנִי צוֹעֵד וּמִתְקָרֵב עוֹד – וְהוּא עוֹמֵד. גִּחַכְתִּי גַּם אֲנִי וְנִגַּשְׁתִּי אֵלָיו. הוֹרַדְתִּי אֶת חֲגוֹרָתִי וּקְשַׁרְתִּיהָ סְבִיב הַחֶדֶק שֶׁלּוֹ – וְקָדִימָה! כְּלוֹמַר – חֲזָרָה אֶל הַמַּחֲנֶה שֶׁלִּי. בְּיָדִי הַיְמָנִית קְצֵה הַחֲגוֹרָה וּבַשְּׂמָאלִית מַחְבֶּרֶת הַצִּיּוּרִים. אֲנִי הוֹלֵךְ וְהַפִּילוֹן הַלָּבָן אַחֲרַי. תֵּאַרְתִּי לְעַצְמִי מָה יִּתְמַהּ כָּל הַמַּחֲנֶה:

– בָּא אוֹרֵחַ מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, לָן לַיְלָה אֶחָד וּכְבָר צָד פִּילוֹן!

חָשַׁבְתִּי: מָה אֶעֱשֶׂה בַּפִּילוֹן הַקָּטָן? אֲבִיאֵהוּ לְתֵל־אָבִיב. נִבְנֶה לוֹ בַּיִת לְיַד בִּנְיָן מְכַבֵּי־הָאֵשׁ. הוּא יָבִיא לָהֶם תּוֹעֶלֶת. וּבְפוּרִים, בָּעַדְלֹיָדָע, יְקַשְּׁטוּ אוֹתוֹ בִּשְׁטִיחִים, יוֹשִׁיבוּ עָלָיו אֶת אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְיַעֲבֹר בְּרֹאשׁ הַתַּהֲלוּכָה. בִּימוֹת הַחֹל יַעֲרֹךְ בִּקּוּרִים בְּגַנֵּי־הַיְלָדִים. יוֹם יוֹם בְּגַן־יְלָדִים אַחֵר. וְגַם לַמּוֹשָׁבוֹת יֵלֵךְ.

קובץ 17.jpg

פִתְאֹם עָמַד הַפִּילוֹן, עָמַדְתִּי גַּם אֲנִי. הוּא נִשְׁמַע לִי כַּאֲשֶׁר רָצִיתִי אֲנִי לָלֶכֶת – אַף אֲנִי אֶשָּׁמַע לוֹ כְּשֶׁהוּא רוֹצֶה לַעֲמֹד. עָמַדְנוּ. מִסָּבִיב שֶׁקֶט. הַשַּׁחַר כְּבָר עָלָה. אֲנִי שׁוֹמֵעַ כִּי הַמַּחֲנֶה מִתְעוֹרֵר. הַפִּילוֹן צָעַד צְעָדִים אֲחָדִים אֲחוֹרַנִּית. צָעַדְתִּי גַם אָנִי. עָשִׂיתִי אֶת רְצוֹנוֹ. עַתָּה, חָשַׁבְתִּי, יִשָּׁמַע לִי שׁוּב. עָמַדְתִּי מִלִּצְעֹד אַחֲרָיו, וְאָז – – הַפִּילוֹן רָץ וַאֲנִי נִסְחַב אַחֲרָיו, כְּשַׂק מָלֵא קַשׁ. לְוַתֵּר עָלָיו לֹא רָצִיתִי. הִשְׁלַכְתִּי מִיָּדִי אֶת מַחְבֶּרֶת הַצִּיּוּרִים וְהֶחֱזַקְתִּי בַּחֲגוֹרָה בִּשְׁתֵּי יָדַי…

פִּתְאֹם עָצַר הַפִּילוֹן בְּרִיצָתוֹ. אֲנִי שׁוֹמֵעַ קוֹל תְּרוּעָה. הֲרִימוֹתִי אֶת רֹאשִׁי וְהִנֵּה אֲנִי כִּמְעַט תַּחַת רַגְלֵי פִּילָה גְּדוֹלָה, לְבָנָה… הָיִיתִי בְּכָל רַע. הָאֵם וַדַּאי תַּעֲנשׁ אוֹתִי. אַךְ הִיא מַבִּיטָה אֶל בְּנָהּ, אֶל הַפִּילוֹן, וּמְגַחֶכֶת כְּאִלּוּ עָשָׂה מַעֲשֶׂה שׁוֹבְבוֹת. נִתְבַּלְבַּלְתִּי מְאֹד. בְּלִי לָדַעַת מָה אֲנִי עוֹשֶׂה הִתַּרְתִּי אֶת חֲגוֹרָתִי מֵחֶדֶק הַפִּילוֹן וְעָמַדְתִּי כְּאָשֵׁם.

רַק אָז עָלָה בְּדַעְתִּי כִּי עָלַי לְמַהֵר וּלְהִסְתַּלֵּק. הִתְחַמַּקְתִּי וְשַׁבְתִּי אֶל הַמַּחֲנֶה. בְּדַרְכִּי רָאִיתִי כַּמָּה דַּפִּים לְבָנִים מִתְגַּלְגְּלִים עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה. נִגַּשְׁתִּי לִרְאוֹת – וְהִנֵּה מַחְבֶּרֶת־הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי, מְעוּכָה וּדְרוּסָה.


קובץ 17א.jpg

קובץ 18.jpg

 

הָאֱמֶת עַל דְּבַר בַּת־הַיַּעֲנָה

רֵאשִׁית, הָלַכְתִּי לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה בְּחַוּוֹת הַגִּדּוּל. מְגַדְּלִים אוֹתָן לְשֵׁם נוֹצוֹתֵיהֶן הַיָּפוֹת וְהַיְקָרוֹת, נוֹצוֹת הַזָּנָב וְהַכְּנָפַיִם. מֵהֶן עוֹשִׂים מְנִיפוֹת, צַוְּארוֹנִים וּשְׂמִיכוֹת. בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה בְּחַוּוֹת הַגִּדּוּל – כְּמוֹ תַּרְנְגוֹלוֹת בַּמֶּשֶׁק: מַדְגֵּרָה, חָצֵר גְּדוּרָה וְשָׁעוֹת קְבוּעוֹת לַאֲכִילָה. רָצִיתִי לִרְאוֹתָן גַּם חָפְשִׁיּוֹת.

מִן הַסְּפָרִים לָמַדְתִּי, כִּי הַכּוּשִׁים הַיּוֹצְאִים לָצוּד אֶת בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה מִתְחַפְּשִׂים כִּבְנוֹת־יַעֲנָה וּבָאִים בֵּינֵיהֶן, וּכְשֶׁהֵן מַרְגִּישׁוֹת בַּסַּכָּנָה, הֵן מַסְתִּירוֹת רֹאשָׁן בַּחוֹל. טִפְּשׁוֹת הֵן. הֵן חוֹשְׁבוֹת: “אִם אֵין אָנוּ רוֹאוֹת אֶת הַסַּכָּנָה בְּעֵינֵינוּ – אֵין סַכָּנָה!” עַד הַיּוֹם אוֹמְרִים עַל אָדָם הַמַּעְלִים עַיִן מִסַּכָּנָה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה כְּלוּם לַהֲגָנַּת עַצְמוֹ, שֶׁהוּא דוֹמֶה לְבַת־יַעֲנָה!

כֵּן רָאִיתִי בִּסְפָרִים. אַךְ הַסְּפָרִים טָעוּ. זֹאת רָאִיתִי בְּעֵינַי מַמָּשׁ. הֶחְלַטְתִּי לְהִתְחַפֵּשׂ כְּבַת־יַעֲנָה, לָבוֹא בֵּינֵיהֶן וְלִרְאוֹת כֵּיצַד הֵן מַסְתִּירוֹת רֹאשָׁן בַּחוֹל.

קָשַׁרְתִּי לְגַבִּי קֶרֶשׁ שֶׁבּוֹ תְּקוּעוֹת נוֹצוֹת בְּנוֹת־יַעֲנָה, וּלְצַוָּארִי – רֹאשׁ בַּת־יַעֲנָה עָשׂוּי כַּרְטוֹן.

הָלַכְתִּי הַמִּדְבָּרָה.

יָצָאתִי לִפְנוֹת עֶרֶב וְהִתְחַבֵּאתִי לְיַד מַעְיָן. חִכִּיתִי לְבוֹא הָעוֹפוֹת לִשְׁתּוֹת מַיִם.

עֲנַן־אָבָק הִתְחִיל מִתְקָרֵב אֵלַי, מִתּוֹכוֹ יָצְאוּ סוּסִים עֲקֻדִּים. בְּרַעַשׁ וּבְבִטָּחוֹן בָּאוּ, מַכִּים בְּרַגְלֵיהֶם בַּמַּיִם, מְרִיחִים אוֹתָם וְגוֹמְאִים מֵהֶם.

אַחַר־כָּךְ קָרְבוּ הַיְּעֵלִים, חֲרֵדִים וְקַלֵּי־רַגְלַיִם: שׁוֹתִים מִן הַמַּעְיָן וְעִם כָּל גְּמִיעָה הֵם מְרִימִים רֹאשׁ, זוֹקְפִים אָזְנַיִם וּמַבִּיטִים סָבִיב.

קובץ 19.jpg

אַחֲרֵיהֶם, יָדַעְתִּי, תָּבוֹאנָה בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה, תָּמִיד הֵן מִצְטָרְפוֹת לְמַחֲנוֹת הַסּוּסִים הָעֲקֻדִּים וְהַיְּעֵלִים. כִּי הַסּוּסִים הָעֲקֻדִּים חוּשׁ רֵיחָם מְפֻתָּח מְאֹד, וּמִמֶּרְחָק רַב הֵם מַרְגִּישִׁים בְּסַכָּנָה: כְּמוֹ לְפִי מַתַּן אוֹת בּוֹרְחִים הַסּוּסִים הָעֲקֻדִּים וְהַיְּעֵלִים, וּבְנוֹת־הַיַּעֲנָה אַחֲרֵיהֶם.

הִנֵּה הוֹפִיעוּ בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה. הִתְקָרְבוּ. שָׁתוּ מִן הַמַּיִם, נִעְנְעוּ בְּרָאשֵׁיהֶן, כְּאִלּוּ הֵן מְדַבְּרוֹת בֵּינֵיהֶן – וּפָסְעוּ אָחוֹר. זֹאת הָיְתָה לַהֲקָה שֶׁל חֲמִשָּׁה־עָשָׂר עוֹפוֹת. יָצָאתִי מִמַּחֲבוֹאִי וְהִתְקָרַבְתִּי אֲלֵיהֶן. אֶחָד מֵהֶם, שָׁחוֹר (הַשְּׁחורִים הֶם הַזְּכָרִים וְהַנְּקֵבוֹת – חוּמוֹת) הִפְנָה אֶת רֹאשׁוֹ אֵלַי. רָאִיתִי אֲפִלּוּ אֶת חֲרִיץ־הַנְּחִירַיִם שֶׁלּוֹ כְּשֶׁהוּא נִפְתָּח וְנִסְגָּר, כְּאִלּוּ מִתּוֹךְ כַּוָּנָה לְהַבְחִין דְּבַר־מָה – אַךְ הַיָּעֵן חָזַר לָלֶכֶת עִם כֻּלָּן בְּלִי כָּל דְּאָגָה.


קובץ 19א.jpg

הֵן מִתְנוֹעֲעוֹת מִצַּד לְצַד. לְרַגְלֵיהֶן הָאֲרֻכּוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת, כְּרַגְלֵי הַגָּמָל, טְלָפִים שְׁסוּעִים לִשְׁנַיִם, וּמִשּׁוּם כָּךְ אֵינָן שׁוֹקְעוֹת בְּתוֹךְ הַחוֹל. הַשּׁוֹקַיִם, הַחֲשׂוּפוֹת מִכָּל נוֹצָה, שְׁרִירִיּוֹת וַחֲזָקוֹת מְאֹד, בָּהֶן הֵן רָצוֹת מֵאוֹת קִילוֹמֶטְרִים בִּמְהִירוּת אֲיֻמָּה וּלְלֹא עֲיֵפוּת. הָרַגְלַיִם מְשַׁמְּשׁוֹת לָהֶן גַּם כְּלִי הֲגַנָּה: בִּשְׁעַת בְּרִיחָתָן מִפְּנֵי הַשּׂוֹנֵא הַגָּדוֹל שֶׁלָּהֶן, הָאַרְיֵה, הֵן בּוֹעֲטוֹת בָּרַגְלַיִם לַאֲחוֹרֵיהֶן – וְרֶגֶל כָּזוֹ יֵשׁ בְּכֹחָהּ לְרוֹצֵץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ שֶׁל הָאַרְיֵה.

עַתָּה הִנֵּה הֵן מְהַלְּכוֹת לְפָנַי בְּשֶׁקֶט וּמְקַרְקְרוֹת בִּצְנִיעוּת. נִכְנַסְתִּי לִי בֵּינֵיהֶן – וַאֲנִי נֶהֱנֶה הֲנָאָה רַבָּה.

מָה שָּׂמֵחַ וּמַצְחִיק לְהִתְחַפֵּשׂ וְאֵין אִישׁ מַכִּיר אוֹתְךָ. וְיוֹם זֶה – מַה מּוּזָר – חָל בְּחַג הַפּוּרִים. שָׁם, בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כָּל הַיְלָדִים מִתְחַפְּשִׂים וּשְׂמֵחִים, וְכָאן אֲנִי מְהַלֵּךְ בְּמַסֵּכָה מְשֻׁנָּה זוֹ בְּמִדְבְּרוֹת אַפְרִיקָה, וְיֵשׁ לִי פּוּרִים עִם בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה.


 

שְׁלֹשָׂה רְגָעִים וְהַסּוֹף הַנּוֹרָא

כַּאֲשֶׁר הִגַּעְנוּ לְבֵין גִּבְעוֹת־הַחוֹל, הֶחְלַטְתִּי לְהִוָּכַח אִם בֶּאֱמֶת הֵן מַסְתִּירוֹת אֶת רֹאשָׁן בַּחוֹל מִפְנֵי הַסַּכָּנָה.

זָקַפְתִּי אֶת קוֹמָתִי. הִתְחַלְתִּי מְנַפְנֵף בְּמַחְבֶּרֶת הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי וְצוֹעֵק: אַ אַ אַ! אוּ!…

רֶגַע רִאשׁוֹן: נֶעֶצְרוּ בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה בַּהֲלִיכָתָן, עָצְמוּ לִשְׁנִיָּה עֵינֵיהֶן הַגְּדוֹלוֹת וּפָתְחוּ אֶת אָזְנֵיהֶן – וּמִסָּבִיב נַעֲשָׂה שֶׁקֶט. הֵן הִבִּיטוּ עָלַי בְּתִמָּהוֹן, כְּמִתְפַּלְּאוֹת עַל מַעֲשֶׂה־הַשְּׁטוּת שֶׁלִּי. כִּמְעַט הִתְבַּיַּשְׁתִּי.

בָּרֶגַע הַשֵּׁנִי: הֵן סָבְבוּ אוֹתִי מִכָּל צַד. אֲנִי מַבִּיט עַל רָאשֵׁיהֶן וְעַל הַחוֹל. – לֹא! אֵין הֵן טוֹמְנוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶן בַּחוֹל. אֵין הֵן חוֹשְׁבוֹת אֲפִילוּ לַעֲשׂוֹת כָּךְ.

רֶגַע שְׁלִישִׁי: בְּקוֹל צְוָחָה, כְּנִבְהָלוֹת, הִתְחִילוּ לְהִלָּחֵץ מִסָּבִיב לִי כְּשֶׁהֵן מַפְנוֹת אֵלַי אֶת גַּבֵּיהֶן. אֲנִי רוֹאֶה הֵיטֵב אֶת שׁוֹקֵיהֶן הַחֲשׂוּפוֹת וְהַחֲזָקוֹת, וְאֶת שְׁנֵי הַטְּלָפַיִם הַגְּדוֹלִים בִּקְצֵה כָּל רֶגֶל. רֶגֶל אַחַת כָּזוֹ דַּיָּהּ לְהַשְׁכִּיב אַרְיֵה – וַאֲנִי בֵּינֵיהֶן, רַךְ וְיָחִיד בְּלִי רוֹבֶה (כַּעֲצַת חֲבֵרִי, הַצַּיָּד הַגָּדוֹל מֵאֲמֵרִיקָה). הִנְנִי בְּכָל רַע. יוֹם הַפּוּרִים נֶהְפַּךְ לִי לְיוֹם־הַכִּפּוּרִים.

הַסּוֹף הַנּוֹרָא: פִּתְאֹם – כְּמוֹ רַעַם גָּדוֹל בָּקַע אֶת הָאֲוִיר, וְאַחֲרָיו הִתְגַּלְגְּלוּ הֵדִים רוֹעֲמִים. הִבַּטְתִּי לַשָּׁמַיִם: הַאֻמְנָם רַעַם הוּא?… כַּאֲשֶׁר חָזַרְתִּי וְהוֹרַדְתִּי אֶת עֵינַי אֶל בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה – כְּבַר הָיוּ רְחוֹקוֹת, רְחוֹקוֹת מְאֹד מִמֶּנִּי, בַּעֲנַן הַחוֹל.

אַרְיֵה הִצִּיל אוֹתִי. שַׁאֲגָתוֹ הִיא אֲשֶׁר הֶחֱרִידָה אֶת כָּל הַמִּדְבָּר. וּבְתוֹךְ מְהוּמָה זוֹ שֶׁל שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת הַסּוּסִים הָעֲקֻדִּים, קְפִיצוֹת הַיְּעֵלִים וּגְעִיּוֹת־הַפַּחַד שֶׁל עֶדְרֵי הַתְּאוֹ – הִתְחַמַּקְתִּי וּבָרַחְתִּי בְּשָׁלוֹם אֶל הַמַּחֲנֶה. לְיַד הַמְּדוּרָה אֵין פַּחַד מִפְּנֵי חַיּוֹת־טֶרֶף.

בַּת־הַיַּעֲנָה אֵינֶנָּה מַסְתִּירָה אֶת רֹאשָׁהּ בַּחוֹל בִּשְׁעַת הַסַּכָּנָה. הִיא עוֹמֶדֶת עַל נַפְשָׁהּ אוֹ בּוֹרַחַת כְּמוֹ כָּל חַיָּה נִתְקֶפֶת. זוֹהִי הָאֱמֶת. הַסְּפָרִים טָעוּ. זֹאת רָאִיתִי בְּעֵינַי מַמָּשׁ.


 

הַקּוֹפִים

כָּל מָקוֹם בָּעוֹלָם אֲשֶׁר שָׁם עֵצִים, מְנַתְּרוֹת וּמְצַפְצְפוֹת שָׁם צִפֳּרִים. אֲבָל בֵּין הָעֵצִים בְּאַפְרִיקָה, בַּמְּקוֹמוֹת שָׁם טִיַּלְתִּי, קוֹפְצִים וּמְצַפְצְפִים קוֹפִים! אֵין עָנָף וְאֵין עֵץ שֶׁלֹּא יִהְיוּ בּוֹ קוֹפִים, מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת.

עָמַדְתִּי לְיַד עֵץ. הָרִאשׁוֹן שֶׁיָּרַד לְקַבֵּל אֶת פָּנַי, הָיָה הַזָּקֵן שֶׁבַּחֲבוּרָה, יָרַד בִּכְבֵדוּת, כְּמוֹ סַבְתָּא בַּמַּדְרֵגוֹת. בִּרְאוֹתוֹ כִּי אֵין בְּיָדִי רוֹבֶה (כַּעֲצַת חֲבֵרִי הַצַּיָּד הַגָּדוֹל מֵאֲמֵרִיקָה), כְּאִלּוּ הִצְטַחֵק אֵלַי. כַּנִּרְאֶה, מָצַאתִי חֵן בְּעֵינָיו. אֲבָל הוּא הִתְחִיל חוֹשֵׁד בְּמַחְבֶּרֶת הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי – מַה הִיא? כַּאֲשֶׁר הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ הַבָּטְנִים אֲשֶׁר הֵבֵאתִי אִתִּי – צִפְצֵף וּמִיָּד יָרְדָה כָּל מִשְׁפַּחְתּוֹ. הַחֲצוּפִים, כְּדֶרֶךְ הָעוֹלָם, הֵם הָאַחִים הַגְּדוֹלִים. הֵם קָפְצוּ אֵלַי מִיָּד. אַחֲרֵיהֶם הִתְקָרְבָה בִּזְהִירוּת הַאֵם, עֲדִינָה, רָזָה, וּכְמוֹ כָּל אִמָּא – קְצָת עֲצוּבָה. אֶל בִּטְנָהּ צָמוּד קוֹפִיף קָטָן, תִּינוֹק. בְּבַת־אַחַת שֻׁלְּחוּ אֵלַי כַּמָּה יָדַיִם לְקַבֵּל אֶת הַבָּטְנִים. יָדַיִם קְטַנּוֹת, וְרֻדּוֹת מִבִּפְנִים, עִם קְמָטִים, בְּדִיּוּק כְּמוֹ יְדֵי אָדָם קְטַנּוֹת.


קובץ 22.jpg

הַתִּינוֹק עָזַב אֶת חֵיק אִמּוֹ, הִתְקָרֵב אֵלַי וְהֶעֱמִיד עָלַי זוּג עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, נוֹצְצוֹת, שֶׁאִישׁוֹנֵיהֶן רְחָבִים מְאֹד כְּמוֹ אֵצֶל כָּל הַקּוֹפִים. וְהָעֵינַיִם סְמוּכוֹת מְאֹד זוֹ לְזוֹ, מְלֵאוֹת פַּחַד וְעַצְבוּת. כְּשֶׁהִבַּטְתִּי לְתוֹכָן רָאִיתִי בָּהֶן אֶת הָעֵצִים, אֶת הָעֲנָנִים וְגַם אֶת אַפִּי.

קָלַפְתִּי בַּנָּנָה וְנָתַתִּי לַתִּינוֹק. הוּא נָעַץ בָּהּ שִׁנַּיִם קְטַנּוֹת, וְאַגַּב לְעִיסָה הִבִּיט לְכָל צַד. לְשֵׁם בִּטָּחוֹן שֶׁהַבַּנַּנָּה לֹא תִּבְרַח, שָׂם אֶת אֶצְבְּעוֹתָיו הַקְּטַנּוֹת וְהַחֲמִימוֹת עַל אֶצְבְּעוֹתַי הַמַּחֲזִיקוֹת בַּפְּרִי.

סְבִיבִי רָבְתָה הַשִּׂמְחָה. הָאַחִים הַגְּדוֹלִים הֵקִימוּ רַעַשׁ וּצְוָחָה, עַד אֲשֶׁר שָׁמְעוּ כָּל הַשְּׁכֵנִים. שַׁיָּרוֹת־שַׁיָּרוֹת יָרְדוּ מִן הָעֵצִים וְהִתְקָרְבוּ אֵלַי. נָתַתִּי גַם לָהֶם מִן הַבָּטְנִים, אֲבָל קָשֶׁה לְחַלֵּק בְּצֶדֶק וְשֶׁלֹּא יַרְגִּישׁ מִי שֶׁהוּא אֶת עַצְמוֹ מְקֻפָּח. לָכֵן קָמוּ מְרִיבוֹת. רָצִיתִי לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם, אַךְ לֹא יָדַעְתִּי אֶת שְׂפָתָם.

הַקּוֹפִיף הַתִּינוֹק גָּמַר אֶת סְעֻדָּתוֹ וְהִתְחִיל לְהִשְׁתּוֹבֵב: קָפַץ מֵעָנָף לְעָנָף וּמִדֵּי פַּעַם חָזַר בִּקְפִיצָה אֶל חֵיק אִמּוֹ, וְהִפְרִיעַ אוֹתָהּ מֵאֲכֹל אֶת הַבָּטְנִים. פַּעַם, פַּעֲמַיִם וְשָׁלשׁ. בַּפַּעַם הָרְבִיעִית הִכְּתָה הָאֵם בְּכַף־יָדָהּ עַל יְדֵי הַשּׁוֹבָב וְהוּא נִרְגַּע. כְּמוֹ שֶׁעוֹשָׂה לָנוּ גַם אִמָּא שֶׁלָּנוּ.

כְּמֵאָה קוֹפִים הִתְלַקְּטוּ סְבִיבִי, מַעְגָּל שָׁלֵם. מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת, עִם סָבִים וְסָבוֹת, נְכָדִים וּנְכָדוֹת. טוֹב כִּי רַק קוֹפִים מִן הַמִּין הַקָּטָן שׁוֹכְנִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה. אִם אָרִים יָד – יִבְרְחוּ מִפָּנַי כֻּלָּם, עַד אֶחָד.

כָּל קוֹף זָקֵן יֵשׁ לוֹ זָקָן, וְהָעוֹר הֶחָשׂוּף מַאְדִּים סָבִיב לִזְנָבוֹ.

חִלַּקְתִּי אֶת כָּל הַבָּטְנִים וְרָצִיתִי לְצַיֵּר. אֲבָל קָשֶׁה הַדָּבָר. הַקּוֹפִים מִתְנוֹעֲעִים בְּלִי הֶרֶף. אַף הִתְחִילוּ מְצִיקִים לִי, מִשְׁתַּעַשְׁעִים בִּשְׂרוֹכֵי הַנַּעֲלַיִם שֶׁלִּי וְרוֹצִים לִתְפֹּשׂ אֶת הָעִפָּרוֹן. הֲרִימוֹתִי אֶת יָדַי וְהִתְחַלְתִּי מְאַיֵּם עֲלֵיהֶם: – חֲצוּפִים!


קובץ 22א.jpg

קובץ 23.jpg

נִבְהֲלוּ הַקּוֹפִים, בָּרְחוּ וְקָפְצוּ עַל הָעֵצִים. רָצִיתִי לְהַמְשִׁיךְ בִּמְלֶאכֶת הַצִּיּוּר, אֲבָל – – הַקּוֹפִים בְּבָרְחָם לָקְחוּ אִתָּם אֶת מַחְבַּרְתִּי… לִכְעֹס? לִצְעֹק? לְטַפֵּס וְלִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם? הַקּוֹף שֶׁחָטַף אֶת הַמַּחְבֶּרֶת קָפַץ מֵעָנָף לְעָנָף, נִתְלָה בְּרֶגֶל אַחַת, הִסְתּוֹבֵב סְבִיב הֶעָנָף וְנִשְׁאַר תָּלוּי עַל זְנָבוֹ… הַזָּנָב מְשַׁמֵּשׁ לוֹ כְּמוֹ יָד חֲמִישִׁית. – וּמָה אֲנִי לְעֻמָּתוֹ?

מַבִּיט אֲנִי סְבִיבוֹתַי – אֵין עוֹזֵר. הַשֶּׁמֶשׁ כְּבָר עָמְדָה בִּמְרוֹם הָרָקִיעַ. נִפְרַדְתִּי מֵעַל קוֹפֵי הָעֵצִים וּפָנִיתִי לָלֶכֶת, לִרְאוֹת אֶת קוֹפֵי הַסְּלָעִים. אֲנִי בַּדֶרֶךְ וּכְמוֹ יוֹנִים לְבָנוֹת פּוֹרְשׂוֹת כָּנָף וְיוֹרְדוֹת לְאַט אֶל הַשָּׂדֶה… עָלִים עָפִים! עָלִים מִן הַמַּחְבֶּרֶת שֶׁלִּי! הַקּוֹף קָרַע אֶת הַמַּחְבֶּרֶת וֶהֶשִׁיבָהּ לִי דַּפִּים דַּפִּים. אָסַפְתִּי אוֹתָם וְהָלַכְתִּי לִי.


 

קוֹף־הַסְּלָעִים

וְהַדֶּרֶךְ – דֶּרֶךְ סְלָעִים וְהָרִים, הָרִים שׁוֹמְמִים.

אֲנִי מַטֶּה אֹזֶן וְשׁוֹמֵעַ קוֹל נְבִיחָה, כִּנְבִיחַת כֶּלֶב גָּדוֹל. הָלַכְתִּי לְעֵבֶר הַקּוֹל: וַדַּאי שָׁם אֲחֻזַּת אִכָּר, אוּכַל לִשְׁתּוֹת מַיִם וְלָנוּחַ. עָלִיתִי עַל הָהָר. הִבַּטְתִּי לְכָל צַד – אֵין אֲחֻזָּה.

פִּתְאֹם רָאִיתִי קוֹף גָּדוֹל, בּוֹרֵחַ וְ–נוֹבֵחַ. וּלְעֻמָּתוֹ עוֹנוֹת נְבִיחוֹת אֲחֵרוֹת.

זֶה הוּא קוֹף־הַסְּלָעִים! הַבַּבּוּן! גָּדוֹל, רַע, שִׁנָּיו כְּשִׁנֵּי הַנָּמֵר. הוּא חַי בַּעֲדָרִים. וְזֶה שֶׁבָּרַח הוּא אֶחָד מִשּׁוֹמְרֵי הַמַּחֲנֶה. בְּרוּצוֹ הִפְנָה אֵלַי אֶת רֹאשׁוֹ וְחָשַׂף אֶת שִׁנָּיו הַגְּדוֹלוֹת.


קובץ 23א.jpg

קובץ 24.jpg

הַבַּבּוּנִים אֲפֹרִים הֵם וְקָשֶׁה לְהַבְחִין בָּהֶם בֵּין הַסְּלָעִים הָאֲפֹרִים. הָאִכָּרִים שׂוֹנְאִים אוֹתָם. פַּעַם בְּמוֹ עֵינַי רָאִיתִי אֶת גַּנֵּי הַתַּפּוּחַ וְהַשְּׁזִיף, אֲשֶׁר הַבַּבּוּנִים הֶחֱרִיבוּ אוֹתָם בְּבוֹאָם לֵהָנוֹת מִן הַפֵּרוֹת: רָאִיתִי גַּם אֶת שְׂדוֹת הַחִטָּה אֲשֶׁר הִשְׁמִידוּ.

לְאַט הָלַכְתִּי וְהִתְקָרַבְתִּי אֶל הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּהֶם, בְּרֹאשׁ הָהָר. הַקּוֹפִים עָמְדוּ מְבֹהָלִים, חֲזוֹתֵיהֶם עָלוּ וְיָרְדוּ כְּמַפּוּחִים. רַעְמוֹתֵיהֶם הַשְּׂעִירוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת מְכַסּוֹת רַק אֶת מַחֲצִית גּוּפָם הָעֶלְיוֹן. פִּתְאֹם – וּמְטַר אֲבָנִים נִתַּךְ עָלַי.


קובץ 24א.jpg

רָאִיתִי אֶת הַקּוֹפִים שֶׁקָּפְצוּ אֶל מֵעֵבֶר לָהָר הַשֵּׁנִי, וְהָאֲבָנִים נָפְלוּ סְבִיבִי – וְגַם פָּגְעוּ בְּרַגְלַי.

רֶגַע חָשַׁבְתִּי כִּי הַקּוֹפִים זָרְקוּ אוֹתָן בִּי. אַךְ לֹא כָּךְ הוּא. לֹא בִּידֵי הַקּוֹפִים נִזְרְקוּ אֵלַי הָאֲבָנִים, אֶלָּא הֵן דֻּרְדְּרוּ מֵעַצְמָן מִתַּחַת לְרַגְלֵי הַקּוֹפִים שֶׁנָּסוּ.

בְּבַקָּשָׁה, זִכְרוּ זֹאת: אֵין הַקּוֹפִים יוֹדְעִים לִזְרֹק אֲבָנִים לַהֲגַנָּתָם. זֹאת רָאִיתִי הַפַּעַם בְּעֵינַי וְאַף קָרָאתִי בְּסֵפֶר מֶחְקָר עַל חַיֵּי הַקּוֹפִים.


קובץ 25.jpg

יָרַדְתִּי מִן הָהָר וְשַׁבְתִּי בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר בָּאתִי בָּהּ, כִּי הִנֵּה הַיּוֹם פָּנָה לַעֲרֹב.

הַבַּבּוּנִים שָׁבוּ לְרֹאשׁ הָהָר וְלִוּוּ אוֹתִי בְּמַבְּטֵיהֶם. בְּהַרְגִּישָׁם כִּי הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת לִשְׁקֹעַ, הִפְנוּ אֵלֶיהָ אֶת פְּנֵיהֶם וְנִשְׁאֲרוּ מַבִּיטִים בָּהּ. עָבַרְתִּי עַל פְּנֵי הָעֵצִים אֲשֶׁר בְּצִלָּם הִשְׁתַּעֲשַׁעְתִּי הַבֹּקֶר עִם הַקּוֹפִים הַקְּטַנִּים. לְתִמְהוֹנִי, לֹא שָׁמַעְתִּי עוֹד אֶת צִפְצוּפָם. שֶׁקֶט. אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ אֶת זִמְזוּם הַדְּבוֹרָה שֶׁאֵחֲרָה לַחֲזֹר לִנְחִילָהּ.

מִסְתַּכֵּל אֲנִי בְּצַמְּרוֹת הָעֵצִים וְרוֹאֶה אֶת הַקּוֹפִים יוֹשְׁבִים מִשְׁפָּחוֹת־מִשְׁפָּחוֹת בְּרָאשֵׁי הַצַּמָּרוֹת, דְּחוּקִים וּלְחוּצִים אִישׁ לְרֵעֵהוּ, כַּגַּרְעִינִים שֶׁבָּרִמּוֹן. כָּל הָרָאשִׁים מֻפְנִים אֶל הַשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת.

קָרָאתִי לָהֶם, אַךְ הֵם לֹא זָעוּ, לֹא הִבִּיטוּ אֵלַי וְלֹא שָׁעוּ לַבָּטְנִים שֶׁהִצַּעְתִּי לָהֶם. מַבְּטֵיהֶם הָעֲצוּבִים כְּמוֹ נִדְבְּקוּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.

כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, חוֹלֵף הַחֵשֶׁק לְהִשְׁתּוֹבֵב. נַעֲשָׂה קְצָת עָצוּב. כָּךְ גּוֹמְרִים הַקּוֹפִים אֶת יוֹמָם. עִם חֲשֵׁכָה בָּאָה מְנוּחָה, יוֹרֶדֶת דְּמָמָה עַל יַעַר הַקּוֹפִים.


קובץ 25א.jpg

קובץ 26.jpg

 

מַעֲשֶׂה בְּחַיָּה מְשֻׁנָּה שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁתֵּי קַרְנַיִם, בַּחֲבֵרִי הַצַּיָּד הַגָּדוֹל מֵאֲמֵרִיקָה, בִּידִידִי הָאַנְגְּלִי וּבִי…

מַעֲשֶׂה וְתָעִיתִי בְּבִצּוֹת. בְּעַרְבוֹת אַפְרִיקָה רַבּוֹת הַבִּצּוֹת. רֶפֶשׁ עָמֹק. קְנֵי סוּף גְּבוֹהִים הִסְתִּירוּ מִמֶּנִּי אֶת דַּרְכִּי. נִתְבַּלְבַּלְתִּי – וְתָעִיתִי. לִתְעוֹת בַּיּוֹם כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ מְאִירָה – אֵין פַּחַד.

פִּתְאֹם רָאִיתִי בָּעֵשֶׂב דְּבַר־מָה כָּזֶה:

– מַה זֶּה?

– אֵינִי יוֹדֵעַ. אוּלַי תְּאוֹ.


קובץ 26א.jpg

אֲנִי מִתְקָרֵב אֶל הַתְּאוֹ. הָעוֹר מְכֻסֶּה יַבָּלוֹת וְהוּא שָׁמֵן קְצָת יוֹתֵר מִדַּי. וְגַם זֹאת: אֵין לוֹ קַרְנַיִם בּוֹלְטוֹת מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי מִצְחוֹ. לֹא! אֵין זֶה תְּאוֹ.

– שֶׁמָּא סוּס־הַיְאוֹר?

לֹא! אֵין זֶה סוּס־הַיְאוֹר. סוּס־הַיְאוֹר נָפוּחַ כְּחָבִית עַד שֶׁאֵין לִרְאוֹת אֶת הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת שֶׁבְּגוּפוֹ, וְחַיָּה זוֹ גְרוּמָה הִיא, יֵשׁ לָהּ קְפָלִים גְּדוֹלִים בְּעוֹרָהּ וּזְנָבָהּ מְחֻדָּד וְאָרֹךְ (שֶׁל סוּס־הַיְאוֹר הוּא רָבוּעַ וְקָצָר). עוֹמֶדֶת לָהּ הַחַיָּה וּמְנִיעָה אֶת זְנָבָהּ כְּמוֹ מְטֻטֶּלֶת־הַשָּׁעוֹן יָמִין־שְׂמֹאל, שְׂמֹאל־יָּמִין.


קובץ 27 .jpg

הִתְקָרַבְתִּי עוֹד מִסְפַּר צְעָדִים. בְּרִיָּה מְשֻׁנָּה. מַצְחִיקָה קְצָת. אֲבָל גְּדוֹלָה הִיא יוֹתֵר מִדַּי שֶׁתְּעוֹרֵר צְחוֹק. בְּכָל אֹפֶן כְּדַאִי לְצַיֵּר אוֹתָהּ. כִּמְעַט שֶׁגָּמַרְתִּי לְצַיֵּר אוֹתָהּ וְהִנֵּה –

– פְרְרְ!

וְהַחַיָּה מַפְנָה אֵלַי אֶת רֹאשָׁה: רֹאשׁ כְּמוֹ שֶׁל צָב. הַשָּׂפָה הָעֶלְיוֹנָה מָאֳרֶכֶת קְצָת, כְּאִלּוּ לֹא הִסְפִּיקָה לִגְדֹּל וְלִהְיוֹת לְחֶדֶק שֶׁל פִּיל. הָעֵינַיִם קְטַנּוֹת, כַּחֲפֵצוֹת לִישֹׁן. אֵיזוֹ חַיָּה מְשֻׁנָּה! וְהָעִקָּר – מָה שָּׁם בִּקְצֵה אַפָּהּ? קֶרֶן! וְעוֹד קֶרֶן!

– לְאֵיזוֹ חַיָּה יֵשׁ קֶרֶן עַל הָאַף?

– קַרְנַף! קַרְנַף! – צָעַקְתִּי וּבָרַחְתִּי. בָּרַחְתִּי כָּל עוֹד נַפְשִׁי בִּי. בָּרַחְתִּי! אֵינִי מִתְחָרֵט וְאֵינִי מִתְבַּיֵּשׁ. כָּזֶה כְּשֶׁהוּא כּוֹעֵס יָכוֹל לָרוּץ כַּסּוּס. עוֹצֵם הוּא אֶת עֵינָיו הַתְּאֵבוֹת שֵׁנָה וְרָץ. קֶרֶן שֶׁלּוֹ יְכוֹלָה לְבַתֵּק אֲפִילוּ בִּטְנוֹ שֶׁל פִּיל. רָץ אֲנִי בְּכָל כֹּחִי עַד שֶׁהָרוּחַ מַתְחִיל לְנַגֵּן בְּתוֹךְ אָזְנַי; רָץ וּמַתִּיז בֹּץ מִנְּעָלַי. וְהַקַּרְנַף רוֹדֵף אַחֲרַי. הָיִיתִי רוֹצֶה לָדַעַת אִם בֶּאֱמֶת עוֹצֵם הוּא אֶת עֵינָיו הַקְּטַנּוֹת בִּשְׁעַת רִיצָה, אַךְ אֵין לִי פְּנַאי לָזֹאת. אִם כָּךְ כָּתוּב בַּסְּפָרִים, מִן הַסְּתָם כָּךְ הוּא.

קובץ 27א.jpg

אֲבָל לָמָּה זֶה יִרְדֹּף אַחֲרַי?!

הַקַּרְנָף אֵינוֹ אוֹכֵל בָּשָׂר. זֶה יָדוּעַ. הוּא רוֹעֶה תָּמִים, אוֹכֵל עֵשֶׂב, אַךְ כַּעְסָן גָּדוֹל הוּא. אֵינוֹ סוֹבֵל שָׁכֵן בִּסְבִיבָתוֹ.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹל פַּרְסוֹתָיו הַשּׁוֹקְעוֹת בַּבֹּץ וְיוֹצְאוֹת מִמֶּנּוּ בְּרַעַשׁ גָּדוֹל כְּקוֹל הָאֶגְרוֹפִים הַלָּשִׁים בַּבָּצֵק.

פִּתְאֹם עָמַד. נִעֲנַע בְּרֹאשׁוֹ, כְּאִלּוּ מַתְרֶה בִּי בָּאֶצְבַּע בְּצַד הָאַף. וְשׁוּב עָמַד לוֹ כְּמִתְנַמְנֵם.

וַאֲנִי רַצְתִּי וְשַׁבְתִּי אֶל הַמַּחֲנֶה… אַךְ הַסִּפּוּר עֲדַיִן לֹא נִגְמַר!


28.jpg

בַּמַּחֲנֶה מָצָאתִי אֶת חֲבֵרִי, הַצַּיָּד הַגָּדוֹל מֵאֲמֵרִיקָה. אִתּוֹ הָיָה גַּם יְדִידִי הָאַנְגְּלִי. סִפַּרְתִּי לָהֶם אֶת קוֹרוֹתַי. יְדִידִי הָאַנְגְּלִי אָמַר כִּי קַרְנָף גָּדוֹל זֶה מַפִּיל פַּחְדּוֹ מִכְּבָר עַל כָּל הַסְּבִיבָה.

חֲבֵרִי, הַצַּיָּד מֵאֲמֵרִיקָה אָמַר: – קַרְנָף כָּזֶה נָאֶה לוֹ שֶׁיִּמָּצֵא בְּגַּן־הַחַיּוֹת. אֶרְדֹּף אַחֲרָיו וְאֶשְׁבֶּנּוּ. אֲנִי מַתְחִיל בַּצַּיִד מִיָּד!

יָצָא הַחוּצָה וְהִתְחִיל מְגַדֵּעַ בְּגַרְזֶן עֵץ קוֹקוֹס גָּבוֹהַּ:

– תַּךְ!! תַּךְ!!

הֵד צָלוּל וְקָצוּב חָזַר עִם כָּל מַכָּה וּמַכָּה וְהֶחֱרִיד אֶת הַסְּבִיבָה, צִפֳּרִים הֻבְהֲלוּ מִקִּנֵּיהֶן וְטָסוּ סְבִיבֵנוּ.

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי טָמַן יָדָיו בְּכִיסָיו, הִסְתַּכֵּל בְּקֹר־רוּחַ, בְּבִטָּחוֹן שֶׁל אָדָם הַיּוֹדֵעַ מַה הוּא עָתִיד לַעֲשׂוֹת, וְעִשֵּׁן אֶת מִקְטַרְתּוֹ.


 

שִׂיחָה בֵּין חֲבֵרִי, הַצַּיָּד הַגָּדוֹל מֵאֲמֵרִיקָה, וִידִידִי הָאַנְגְּלִי (אֲנִי שָׁתַקְתִּי כָּל הַזְּמָן)

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי: בְּכָל זֹאת, קַח אִתְּךָ רוֹבֶה.

חֲבֵרִי הַצַּיָּד: לֹא. אֵין אֲנִי בָּא כְּרוֹצֵחַ אֶל הַחַיּוֹת שֶׁבָּרָא אֱלֹהִים.

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי: (מְעַשֵּׁן הַמִּקְטֶרֶת וְשׁוֹתֵק).

חֲבֵרִי הַצַּיָּד: אֲנִי אֵינֶנִּי הוֹרֵג. לַהֲרֹג חַיּוֹת – אֵין זוֹ גְבוּרָה. בְּיָמֵינוּ, אָדָם מְסַכֵּן אֶת נַפְשׁוֹ בִּשְׁבִיל לְצַלֵּם אוֹתָן. זוֹהִי גְבוּרָה וְגַם מַעֲשֶׂה טוֹב. כָּל מִי שֶׁרוֹאֶה אֶת הַצִּלּוּמִים, נֶהֱנֶה מִיפִי הַחַיּוֹת, כְּשֶׁהֵן חַיּוֹת מַמָּשׁ. וּמַה יֹּפִי בִּפְגָרִים מֵתִים?

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי: הָעִקָּר לֹא הַיֹּפִי, כִּי אִם הַתּוֹעֶלֶת! בִּמְקוֹם הַחַיּוֹת, שֶׁהֵן מְעַנְיְנוֹת אוֹתְךָ וְאֵינָן מְבִיאוֹת לְךָ תּוֹעֶלֶת – אֲנִי מְחַפֵּשׂ עוֹרוֹת, פַּרְווֹת!

חֲבֵרִי הַצַּיָּד: “תּוֹעֶלֶת!” עַד שֶׁאַתָּה מְחַפֵּשׂ תּוֹעֶלֶת, אֵין עֵינֶיךָ רוֹאוֹת כַּמָּה יָפֶה הָעוֹלָם.

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי: וַאֲנִי אוֹמֵר: קַח רוֹבֶה וְשִׂים קֵץ!


 

צַיִד בְּבוּלֵי־עֵץ

בֵּינָתַיִם נִגְדַּע עֵץ הַקּוֹקוֹס וְנָפַל בִּשְׁרִיקָה כְּשׁוֹט מַצְלִיף. הַכּוּשִׁים נִסְּרוּ אֶת הַגֶּזַע לְבוּלֵי־עֵץ בְּצוּרַת חָבִיּוֹת גְּדוֹלוֹת. חֲבֵרִי הַצַּיָּד צִוָּה לְגַלְגֵּל אוֹתָם אֶל הַבִּצּוֹת. מֵרָחוֹק רָאִינוּ אֶת הַקַּרנָף, שֶׁעֲדַיִן עָמַד בִּמְקוֹמוֹ בְּלִי נוֹעַ, כִּמְנַמְנֵם.

לְכָל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִתַּן בּוּל־עֵץ. כָּל אִישׁ מְגַלְגֵּל אֶת בּוּל־הָעֵץ שֶׁלּוֹ וּמִסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרָיו. כָּךְ הִתְקָרַבְנוּ אֶל הַקַּרְנָף, הוּא לֹא נָע וְלֹא זָע, עָמַד בְּלִי תְּנוּעָה כָּל־שֶׁהִיא.

הַכּוּשִׁים הִתְחִילוּ מְתוֹפְפִים בַּתֻּפִּים; הִדְלִיקוּ אֲבוּקוֹת מַעֲלוֹת עָשָׁן. מִדֵּי הָנִיעַ הַקַּרְנָף אֶת רֹאשׁוֹ וּמִדֵּי הַשְׁמִיעו “פְּרְרְר,” מִיָּד הָיוּ הַכֹּל מִסְתַּתְּרִים מֵאֲחוֹרֵי בּוּלֵי־הָעֵץ. מִשְׂחַק־מַחֲבוֹאִים נָאֶה.

זְמַן רָב עָבַר עָלֵינוּ בְּמִשְׂחָק זֶה. חָשַׁבְנוּ כִּי לֹא נַצְלִיחַ. הַיַּתּוּשִׁים זִמְזְמוּ זִמְזוּם שֶׁלְּאַחַר הַצָּהֳרַיִם. כַּאֲחוּז תְּנוּמָה יָשַׁבְתִּי בְּצֵל בּוּל־הָעֵץ וְדִפְדַּפְתִּי בְּסֵפֶר־הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי. מֵאֲחוֹרַי שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל יְדִידִי הָאַנְגְּלִי בְּאָמְרוֹ: יֶס, זֶהוּ עִנְיָן שֶׁאֵין לוֹ סוֹף, לוֹ לָקַחְתָּ רוֹבֶה כִּי אָז – –

* * *

אֲנִי טָס בָּאֲוִיר…


30.jpg

כַּמָּה זְמַן טַסְתִּי? כַּמָּה זְמַן אֶפְשָׁר לוֹ לְאָדָם לָטוּס בְּלִּי אֲוִירוֹן? כְּשֶׁהִתְעוֹרַרְתִּי עָמַד עַל יָדִי חֲבֵרִי, הַצַּיָּד הַגָּדוֹל מֵאֲמֵרִיקָה, כְּשֶׁהוּא לוֹחֵץ אֶת יָדִי בְּרֶגֶשׁ וְאוֹמֵר: – תּוֹדָה, חָבֵר. הוּא רָץ אֵלֶיךָ דַּוְקָא, כִּי הִכִּירְךָ עוֹד מִן הַבֹּקֶר. בַּעֲבוּרְךָ הִצְלַחְנוּ בַּצַיִד!

פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְרָאִיתִי אֶת הַקַּרְנָף עוֹמֵד, רֹאשׁוֹ מֻטֶה וּשְׁתֵּי קַרְנָיו תְּקוּעוֹת עָמֹק עָמֹק בְּתוֹךְ בּוּל־הָעֵץ שֶׁלִּי. לֹא יָכֹל לְהוֹצִיא אֶת קַרְנָיו. וְהַכּוּשִׁים כְּבָר הִתְחִילוּ קוֹשְׁרִים אוֹתוֹ בַּחֲבָלִים.

– נַסֵּר אֶת קַרְנָיו, תִּרְתֹּם אוֹתוֹ כְּשׁוֹר לְעֶגְלָתְךָ וְיִהְיֶה לְךָ לְתוֹעֶלֶת – אוֹמֵר יְדִידִי הָאַנְגְּלִי. – לֹא רוֹצֶה תּוֹעֶלֶת, – קָרָא חֲבֵרִי הַצַּיָּד. – קַרְנָף זֶה נוֹעַד לְגַן־הַחַיּוֹת.


אוֹתוֹ קַרְנָף חַי כַּיּוֹם הַזֶּה בְּגַן־הַחַיּוֹת בְּיוֹהַנִּיסְבּוּרְג.


עֶרֶב נְסִיעָתִי הַבַּיְתָה, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בָּאתִּי לְבַקְּרוֹ. מָצָאתִי כִּי שָׁם סִדְּרוּ לוֹ בִּצָּה וְהוּא שׁוֹכֵב בָּהּ עַל צִדּוֹ הַשְּׂמָאלִי וְיָשֵׁן שְׁנַת־יְשָׁרִים.


31.jpg

קובץ 32.jpg

 

כַּאֲשֶׁר לֹא קָרָה דָבָר…

הַפַּעַם לֹא קָרָה לָנוּ דָּבָר. לֹא מַעֲשֶׂה נוֹרָא וְלֹא מַעֲשֵׂה גְבוּרָה, לֹא מִקְרֵה בְּדִיחָה וְלֹא מִקְרֵה בְּרִיחָה. זֶה לָנוּ שָׁבוּעַ יָמִים לְלֹא כָּל מְאֹרָעוֹת, לַחֲלוּטִין. אֲבָל לַיְלָה אֶחָד עָבַר עָלַי, אֲשֶׁר אִם כִּי לֹא קָרָה בּוֹ דָבָר רוֹצֶה אֲנִי לְתָאֵר אוֹתוֹ וּלְצַיְּרוֹ. לַיְלָה זֶה בְּלִי כָּל הַרְפַּתְקָאוֹת הָיָה מְעַנְיֵן וְיָפֶה מִכָּל הַמְאֹרָעוֹת שֶׁאֵרְעוּ לָנוּ עַד עַתָּה.

רָצִינוּ לָצוּד נָמֵר. פָּרַשְׂנוּ רֶשֶׁת בֵּין קְנֵי־בַּמְבּוּק וְכִסִּינוּ אוֹתָהּ עָלִים וַעֲנָפִים. מִשֶּׁנִּכְנֶסֶת הַחַיָּה בָּרֶשֶׁת נוֹפְלִים עָלֶיהָ קְנֵי הַבַּמְבּוּק, הַחֲבָלִים הַקְּשׁוּרִים לְגִזְעֵי הָעֵצִים נִמְתָּחִים, וְהַחַיָּה מִתְרוֹמֶמֶת וְנִשְׁאֶרֶת תְּלוּיָה בָּאֲוִיר. כָּרָגִיל פּוֹרְשִׂים אֶת הָרֶשֶׁת בַּמִּשְׁעוֹל הַמּוֹלִיךְ אֶל הַנַּחַל, כִּי בּוֹ הוֹלְכוֹת הַחַיּוֹת לְרַוּוֹת צִמְאוֹנָן.

לַיְלָה לַיְלָה הִפְקַדְנוּ שׁוֹמְרִים לְיַד הָרֶשֶׁת. אִם יִפֹּל הַנָּמֵר בַּפַּח צָרִיךְ לִקְשֹׁר אוֹתוֹ מִיָּד, שֶׁלֹּא יְכַרְסֵם אֶת הָרֶשֶׁת וְשֶׁלֹּא יַזִּיק לְעַצְמוֹ; מֵרֹב הִתְפַּתְּלוּת לָצֵאת מִן הַסְּבַךְ יְכוֹלָה לִנְקֹעַ אַחַת מֵרַגְלָיו. לַיְלָה אֶחָד הִגִּיעַ תּוֹרִי; אֲנִי וְכוּשִׁי.

בָּחַרְנוּ מָקוֹם נֶגֶד הָרוּחַ, שֶׁלֹּא תָּבִיא אֶת רֵיחֵנוּ לִמְקוֹם הָרֶשֶׁת. יָשַׁבְנוּ עַל הַגִּבְעָה מִתַּחַת לְאָטָד. אֶת מִקְטַרְתִּי כִּסִּיתִי שֶׁלֹּא תָּאִיר בַּחֲשֵׁכָה. לַיְלָה אָרֹךְ לְפָנֵינוּ.

צַרְצוּרִים גְּדוֹלִים בַּעֲלֵי חֲצָאֵי־כְּנָפַיִם הֵחֵלוּ “לְכַוֵּן אֶת כִּנּוֹרוֹתֵיהֶם.” מְשַׁפְשְׁפִים הֵם אֶת כַּרְעֵיהֶם בְּגוּפָם וּמַשְׁמִיעִים צִרְצוּרִים מְמֻשָּׁכִים וְחַדִּים. הָאֶחָד עוֹנֶה לַחֲבֵרוֹ. לְכָל אֲשֶׁר אֲנִי מַבִּיט נִדְמֶה לִי כִּי מִשָּׁם בָּא הַקּוֹל.

הַצְפַרְדְּעִים הָעֲנָקִיּוֹת, כְּגֹדֶל צַלַּחַת, מְקַרְקְרוֹת וּמַחֲרִישׁוֹת אָזְנַיִם. מְקַרְקְרוֹת וּמַבְלִיטוֹת עֵינֵיהֶן, כִּמְבַקְּשׁוֹת לִרְאוֹת אֵיזֶה רשֶׁם עוֹשֶׂה קִרְקוּרָן.


קובץ 32א.jpg

דְּבַר־מָה מְחַכֵּךְ בְּחֶבֶל הָרֶשֶׁת. צָב. זוֹחֵל הוּא בִּזְהִירוּת וּמָלֵא דְּאָגָה. עַצְלָן זֶה יָכוֹל לַעֲמֹד שָׁבוּעוֹת תְּמִימִים בְּלִי כָּל תְּנוּעָה, וּמַה מַּכְרִיחַ אוֹתוֹ לָצֵאת בַּלַּיְלָה הַזֶּה מִמְּקוֹמוֹ? מַה יֵּשׁ לוֹ לְחַפֵּשׂ? עֵשֶׂב הֵן יֵשׁ לוֹ לְמַכְבִּיר בְּכָל מָקוֹם.

קוֹלוֹת וּרְחָשִׁים רַבִּים מַגִּיעִים לְאָזְנֵינוּ. עַד שֶׁאֲנִי מַקְשִׁיב וְרוֹצֶה לְנַחֵשׁ וּלְהָבִין פֵּשֶׁר כָּל קוֹל, יוֹשֵׁב מוּלִי הַכּוּשִׁי, אוּמְגַבַּבָּא, מְכֻנַּס יָדַיִם וְרַגְלַיִם וְיוֹדֵעַ פֵּשֶׁר כָּל רַחַשׁ. הוּא נִבְלַע כֻּלּוֹ בַּחֲשֵׁכָה, רַק עֵינָיו מַלְבִּינוֹת. בְּלִי תְּנוּעָה הוּא יוֹשֵׁב וּבְפָנָיו אֵין כָּל שִׁנּוּי, כְּמוֹ לוּחַ שָׁעוֹן. אַךְ הוּא יוֹדֵעַ הַכֹּל.

נִשְׁמָעִים קוֹלוֹת־נֶפֶץ רָפִים. קְלִפּוֹת הָעֵצִים מִתְבַּקְּעוֹת. מִנְּשִׁיבַת הָרוּחַ מִתְפּוֹצְצִים כִּיסֵי־הַזְּרָעִים שֶׁל הַצְּמָחִים הַמְּשֻׁנִּים. הֵם “יוֹרִים” אֶת הַזֵּרְעוֹנִים. לִילִיּוֹת צְעִירוֹת לוֹמְדוֹת לָעוּף. הֵן עָפוֹת בְּלִי שָׁאוֹן, נוֹפְלוֹת מֵחֻלְשָׁה אוֹ מִפַּחַד, מִתְאַמְּצוֹת וּמִתְרוֹמְמוֹת וְעָפוֹת. הָאֵם עוֹמֶדֶת בְּרֹאשׁ הָעֵץ שֶׁלָּנוּ וּמַשְׁגִּיחָה עֲלֵיהֶן בְּעֵינֶיהָ הַצְּהֻבּוֹת.

פָּסְקוּ כָּל הַקּוֹלוֹת. שֶׁקֶט. נִשְׁמָעוֹת דְּפִיקוֹת עֲמוּמוֹת, קְצוּבוֹת. הֵן אֵינָן מִתְרַחֲקוֹת וְאֵינָן מִתְקָרְבוֹת, הַקַּרְנָף מְחַדֵּד אֶת קַרְנָיו בָּעֵצִים, בַּיּוֹם הוּא רַק אוֹכֵל וְנָח, חַם לוֹ לַעֲבֹד. בַּלַּיְלָה יֵשׁ לוֹ פְּנַאי לְטַפֵּל קְצָת בְּגוּפוֹ. צִפֳּרֵי הָאִיבִּיס הַלְּבָנוֹת, יְדִידוֹתָיו הַטּוֹבוֹת הַמְּלַוּוֹת אוֹתוֹ תָּמִיד וּמִתְפַּרְנְסוֹת מִן הַזְּבוּבִים הַדְּבוּקִים בּוֹ, אֵינָן מִתְרַחֲקוֹת מִמֶּנּוּ גַּם בִּשְׁעוֹת הַלַּיְלָה. עוֹמְדוֹת הֵן עַל יָדוֹ עַל רֶגֶל אַחַת וּמְכַנְּסוֹת אֶת רָאשֵׁיהֶן בְּנוֹצוֹת הַכְּתֵפַיִם. שׁוֹמְעוֹת הֵן אֶת שִׁפְשׁוּף הַקַּרְנַיִם שֶׁל מְפַרְנְסָן, פּוֹקְחוֹת עַין אַחַת וְרוֹאוֹת כִּי עוֹד הַלַּיְלָה שָׁחוֹר וּמַמְשִׁיכוֹת לְנַמְנֵם.

עֵינִי אוּמְגַבַּבָּא קָרְצוּ אֵלַי פִּתְאֹם בַּחֲרָדָה. נִשְׁמְעָה אִוְשָׁה קַלָּה. רֶגֶל רַכָּה דוֹרֶכֶת עַל עָלִים יְבֵשִׁים. אִוְשָׁה – וְשֶׁקֶט. אִוְשָׁה – וְשֶׁקֶט. הַנָּמֵר! כָּךְ הוּא הוֹלֵךְ לָתוּר לוֹ טֶרֶף. זָהִיר הוּא! הֲיִמָּלֵט גַּם הַלַּיְלָה מִן הָרֶשֶׁת?


33.jpg

קובץ 34.jpg

טִפּוֹת נוֹפְלוֹת: טִיף־טִיף. אֵלֶּה הֵם רְסִיסֵי־טַל הַנּוֹפְלִים מֵעָלֶה לְעָלֶה, מֵעָלֶה לְעָלֶה וְעַד הָאֲדָמָה.



קוֹל זְעָקָה גְּדוֹלָה. נִבְהַלְתִּי וְכִמְעַט קָפַצְתִּי מִמְּקוֹמִי. אַךְ פְּנֵי אוּמְגַבַּבָּא נִשְׁאֲרוּ שְׁלֵוִים וְיָדַעְתִּי: צָרִיךְ לָשֶׁבֶת וּלְהַקְשִׁיב עַד הַסּוֹף. זוֹ הָיְתָה זְעָקַת תֻּכִּי וָרֹד. קוֹף־הַפַּרְוָה הִתְנַפֵּל עָלָיו. זְמַן־מָה נִשְׁמְעוּ פִּרְכּוּסִים וַחֲבִיטוֹת כְּנָפַיִם. כָּל עֲדַת הַתֻּכִּיִּים נֵעוֹרָה. הַזְּעָקוֹת עָבְרוּ מֵעֵץ לְעֵץ, כַּאֲבוּקוֹת הַמַּדְלִיקוֹת אַחַת אֶת הַשְּׁנִיָּה.


קובץ 35.jpg

לְאַט לְאַט שָׁב הַשֶּׁקֶט וַתְּהִי דְמָמָה, כְּמוֹ בְּאוּלָם הַמִּתְרוֹקֵן אַחַר הַצָּגָה. מִלְּמַטָּה, מִן הָעֵמֶק, עָלָה שָׁאוֹן, שִׁקְשׁוּק מַיִם. וַדַּאי יָרְדוּ הָאֲרָיוֹת לִשְׁתּוֹת. נַעֲשָׂה קָרִיר.

קוֹל מְיַבֵּב, צוֹרֵחַ בְּעַקְשָׁנוּת וּלְלֹא הֶפְסֵק, כְּתִינוֹק שֶׁנִּתְעוֹרֵר בְּתוֹךְ עֲרִיסָה רְטֻבָּה, – פַּנְתֵּרָה קְטַנָּה שֶׁהוֹרֶיהָ עֲזָבוּהָ, בָּרְחוּ מִפְּנֵי הַצַּיָּד. קֹר הַלַּיְלָה הֵעִיר אוֹתָהּ. עוֹד עִוֶּרֶת הִיא. בַּת שְׁלשָׁה יָמִים. אֵין לָהּ עוֹד כֹּחַ לַעֲמֹד עַל רַגְלֶיהָ.

שׁוֹכֶבֶת הִיא עַל בִּטְנָהּ וְרַגְלֶיהָ פְּרוּשׂוֹת. בִּכְבֵדוּת הִיא מְרִימָה אֶת רֹאשָׁהּ וּמְיַלֶּלֶת. טִפְּשָׁה קְטַנָּה! אִלּוּ שָׁתְקָה וְלֹא הָיְתָה מַכְרִיזָה עַל עַצְמָהּ. רַבִּים הַטּוֹרְפִים מִסָּבִיב. לֹא מֵרֹעַ לֵב עֲזָבוּהָ. הָאֵם הַשַּׁכּוּלָה תְּחַפֵּשׂ וְתִמְצָא אֶת הַבַּת הָאוֹבֶדֶת.

מִתּוֹךְ מְאוּרַת־הַסְּלָעִים נִשְׁמְעָה אֲנָחָה: הַלְּבִיאָה הֵקִיצָה מִשְּׁנָתָהּ. הִרְגִּישָׁה בַּגּוּרִים הַקְּטַנִּים שֶׁלָּהּ כִּי עַל יָדָהּ הֵם, נֶאֶנְחָה אַנְחַת אֵם וְנִרְדְּמָה שׁוּב.

קוֹף הָרִיקִי־טִיקִי הִתְהַפֵּךְ מִתּוֹךְ שְׁנָתוֹ: נִזְכַּר הֶחָכָם כִּי שָׁכַח לַעֲשׂוֹת דְּבַר־מָה אֶתְמוֹל. פִּתְאֹם הָשְׁלַךְ הָס. הַכֹּל נִפְסַק. עֵינֵי הַכּוּשִׁי הִבְרִיקוּ בְּפַחַד. שָׁמַעְתִּי אֶת רַחַשׁ הַתּוֹלַעַת בָּעֵץ. עוֹד מְעַט וְגַם זֶה נִפְסַק. רַק עֵץ־הַבַּרְזֶל הַשָּׁחוֹר וַדַּאי הִמְשִׁיךְ לְהַצְמִיחַ אֶת קְלִפָּתוֹ הַקָּשָׁה. דְּמָמָה. עוֹד מְעַט נִשְׁמַע אוּלַי אֶת קוֹל הַכּוֹכָבִים הַסּוֹבְבִים בַּשָּׁמַיִם. נָשְׁבָה רוּחַ קַלָּה, רִשְׁרֵשׁ עָלֶה אֶחָד – וְזֶה הַכֹּל. לֹא יוֹתֵר. הַלַּיְלָה שָׁב לִהְיוֹת כְּקֹדֶם.

שָׁאַלְתִּי:

מַה זֶּה הָיָה?

– הָאֲדָמָה נָשְׁמָה, – עָנָה הַכּוּשִׁי. שְׁטֻיּוֹת. הָאֲדָמָה אֵינָהּ נוֹשֶׁמֶת. אֲבָל יֵשׁ דְּבָרִים שֶׁאָנוּ מַרְגִּישִׁים וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים מָה הֵם.

עַל עָנָף, גָּבוֹהַּ מֵעָלֵינוּ, רוֹבֶצֶת חַיָּה שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְזַהוֹת אוֹתָהּ. הִיא כְּאִלּוּ דָּבְקָה בְּבִטְנָהּ אֶל הַגֶּזַע. כַּנִּרְאֶה זָלְלָה הַרְבֵּה וְלָכֵן מְזַמְזֶמֶת בִּטְנָהּ נִגּוּן אָרֹךְ.

נִשְׁמַע קוֹל שָׁאוֹן, כְּשֶׁל מָנוֹעַ הַמַּתְחִיל לַעֲבֹד. הַשָּׁאוֹן בָּא מִלְּמַטָּה, מִן הַמַּיִם.

אֲנִי: מַה זֶּה?

הַכּוּשִׁי: סוּס־הַיְאוֹר מְטַלְטֵל אֶת זְנָבוֹ וּמְפַזֵּר אֶת גְּלָלָיו לִצְדָדִים, אֶל הַשִּׂיחִים, שֶׁהַנָּמֵר לֹא יֵדַע אֶת עִקְּבוֹתָיו.


קובץ 37.jpg

פְּנֵי הַכּוּשִׁי אוּמְגַבַּבָּא הִתְחִילוּ לְהִתְבַּהֵר, הוּא עוֹד יָשַׁב מְכֻנַּס יָדַיִם וּרַגָלַיִם, כַּאֲשֶׁר יָשַׁב בְּרֵאשִׁית הַלַּיִל. הַשָּׁמַיִם מִתְבַּהֲרִים. מֵרָחוֹק־מֵרָחוֹק, מֵעֵבֶר הַבִּצּוֹת וּקְנֵי־הַסּוּף, נִשְׁמַע קוֹל תְּרוּעָה, כְּקוֹל מַשְׁרוֹקִית חֲזָקָה.

יָדַעְתִּי, זֶהוּ קוֹלוֹ שֶׁל הַתְּאוֹ הַשָּׁחוֹר קְצַר־הַקַּרְנַיִם. גָּדוֹל הוּא, שָׁחוֹר וְשָׁמֵן. מַכְרִיז הוּא עַל עֲלִיַּת הַשֶּׁמֶשׁ וְכִי שְׁעַת הַמִּרְעֶה הִגִּיעָה. כַּאֲשֶׁר עָלְתָה הַשֶּׁמֶשׁ מָצְאָה כְּבָר אֶת כָּל הַחַיּוֹת לְמִינֵיהֶן רוֹעוֹת בַּמִּרְעֶה כְּשֶׁרָאשֵׁיהֶן מוּרָדִים וְהַצַּוָּאר הָאָרֹךְ מֻטֶּה בַּאֲלַכְסוֹן אֶל הָעֵשֶׂב הָרָטֹב וְהַטָּרִי. יָפֶה יָשְׁנוּ הַלַּיְלָה וְהֵן מְהַלְּכוֹת וּמְלַחֲכוֹת מִן הָעֵשֶׂב, שְׁקֵטוֹת וּתְמִימוֹת.


וְהָרֶשֶׁת אֲשֶׁר טָמַנּוּ לַנָּמֵר הָיְתָה גַּם הַבֹּקֶר רֵיקָה. לֹא קָרָה לָנוּ דָבָר הַלַּיְלָה.


קובץ 37א.jpg

קובץ 38jpg.jpg

 

לֹא הַגֹּדֶל עִקָּר

בֹּקֶר אֶחָד טִיַּלְתִּי בַּיַּעַר, טִפַּסְתִּי וְעָלִיתִי עַל אַחַד הָעֵצִים. יָשַׁבְתִּי עַל עָנָף עָבֶה וְהִבַּטְתִּי סְבִיבִי. מִקָּרוֹב, כִּמְעַט עַל יָדִי, שָׁמַעְתִּי “צְוִיץ!” מִי זֶה? יוֹנֶקֶת־הַדְּבַשׁ הִיא שֶׁיָּצְאָה מִתּוֹךְ קִנָּהּ לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח. הִיא הָיְתָה בְּ“מַצַּב־רוּחַ” טוֹב. מִיָּד אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת זֹאת: עָמְדָה זְקוּפָה וּמִתּוֹךְ פְּזִיזוּת סָרְקָה בְּמַקּוֹרָהּ אֶת נוֹצוֹתֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת. וְהַבֹּקֶר בֶּאֱמֶת הָיָה טוֹב.

שֶׁמֶשׁ. הַטַּל הָרַב שֶׁיָּרַד בַּלַיְלָה הָלַךְ וְהִתְאַדָּה. הַיּוֹנֶקֶת שָׂמְחָה עַל הַפְּרָחִים הָרַבִּים שֶׁנִּפְתְּחוּ הַבֹּקֶר. יִהְיֶה לָהּ דְּבַשׁ הַרְבֵּה וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לְהַרְחִיק מִן הַקֵּן. הִסְתַּכַּלְתִּי בְּקִנָּהּ וְרָאִיתִי בּוֹ שְׁתֵּי בֵּיצִים.


קובץ 39.jpg

קובץ 40.jpg

הַיּוֹנֶקֶת הִתְחִילָה לִקְפֹּץ מֵעָנָף אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, קָפוֹץ וְחָזוֹר, בִּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם בְּבַת־אַחַת, אַחַר־כָּךְ בְּרֶגֶל־יָמִין, וְאַחַר־כָּךְ בְּרֶגֶל־שְׂמֹאל, קָפְצָה וְצִפְצְפָה. הֶעָנָף אֲשֶׁר עָמְדָה עָלָיו הִתְכּוֹפֵף. לֹא, חָלִילָה, מִכֹּבֶד גּוּף הַיּוֹנֶקֶת. מָה כֹּבֶד גּוּפָהּ? כָּל גָּדְלָהּ הוּא כְּמוֹ אֱגוֹז! הֶעָנָף הִתְכּוֹפֵף מִשּׁוּם שֶׁנָּשְׁבָה רוּחַ בֹּקֶר.

הָרוּחַ נָגְעָה בֶּעָלִים, הָפְכָה אוֹתָם וְהֶרְאֲתָה לִי אֶת צִדָּם הַשֵּׁנִי. הִיא גַּם נָשְׁבָה בֵּין נוֹצוֹת הַיּוֹנֶקֶת וְחָשְׂפָה בְּמִקְצָת אֶת גּוּפָהּ הֶעָרֹם. גּוּפִיפוֹן כְּשֶׁל הַיּוֹנֶקֶת כְּשֶׁהוּא נֶחְשָׂף מִנּוֹצוֹתָיו – גָּדְלוֹ כְּמוֹ שָׁקֵד.

אֲבָל כָּל זֶה אֵינוֹ חָשׁוּב. חָשׁוּב שֶׁהַיּוֹנֶקֶת עוֹד מְעַט תִּהְיֶה אִמָּא. לַיּוֹנֶקֶת מַקּוֹר חַד וְאָרֹךְ. עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וְיָפוֹת לָהּ. נוֹצוֹת בִּטְנָהּ צְהֻבּוֹת, וּבִזְנָבָהּ שְׁתֵּי נוֹצוֹת אֲרֻכּוֹת, זְהֻבּוֹת. קוֹלָהּ חָזָק וְצָלוּל. צִפְצוּפֶיהָ מַקִּיפִים אֶת כָּל הָעֵצִים הַגְּדוֹלִים הָאֵלֶּה. לֵב קָטָן לָהּ לַיּוֹנֶקֶת (גָּדְלוֹ כַּעֲדָשָׁה), הַהוֹלֵם מַהֵר, מַהֵר. יֵשׁ לָהּ כָּל מָה שֶׁנָּחוּץ לְבַעַל־חַי. וְנוֹסָף לָזֶה יֵשׁ לָהּ מַעֲלוֹת. הִיא שׁוֹמֶרֶת סֵדֶר וְיוֹדַעַת חוֹבָה וּמִשְׁמַעַת.

הִיא תָּמִיד נְקִיָּה, וְהַקֵּן שֶׁלָּהּ תָּמִיד נָקִי. עַל הַבֵּיצִים הִיא דוֹגֶרֶת בְּהַקְפָּדָה, שֶׁלֹּא תִּתְקָרֵרְנָה. וְכִי מֶה חָשׁוּב שֶׁהַבֵּיצִים אֲשֶׁר בְּקִנָּה אֵינָן גְּדוֹלוֹת כְּשֶׁל בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה? כִּי אֵלֶּה שֶלָּהּ קְטָנּוֹת כְּמוֹ… כְּמוֹ פּוֹלִים?

כַּאֲשֶׁר תִּתְבַּקַּעְנָה הַבֵּיצִים, יֵצְאוּ מִתּוֹכָן שְׁנֵי אֶפְרוֹחִים, דּוֹמִים לָהּ וְנֶחְמָדִים כָּמוֹהָ. אֲבָל הִיא לֹא תְּפַנֵּק אוֹתָם. כְּבָר רָאִיתִי כַּמָּה אִמָּהוֹת יוֹנְקוֹת־דְּבַשׁ כְּשֶׁהֵן מְחַנְּכוֹת אֶת גּוֹזְלֵיהֶן. הֵן מְלַמְּדוֹת אוֹתָם גַּם מִשְׁמַעַת וְכָבוֹד לִגְדוֹלִים.

הַיּוֹנֶקֶת סִדְּרָה בְּמַקּוֹרָהּ אֶת נוֹצוֹתֶיהָ אֲשֶׁר נִתְבַּדְּרוּ בָּרוּחַ, רָצְתָה לָשׁוּב אֶל הַבֵּיצִים וְהִנֵּה – רַחַשׁ.

מָה קָּרָה?

קוֹף צוֹעֵד לוֹ עַל הֶעָנָף לְמַטָּה. זָקֵן הָיָה הַקּוֹף: זֹאת רָאִיתִי מִיָּד, כִּי בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת הָיָה עוֹרוֹ קֵרֵחַ. כַּנִרְאֶה, הָיָה גַּם חוֹלֵה־שִׁגָּרוֹן (כְּאֵב בָּעֲצָמוֹת). לְפִי הִלּוּכוֹ אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר זֹאת. כַּנִּרְאֶה, גַּם לֹא יָשַׁן הַלַּיְלָה, הַזִּקְנָה גוֹבֶרֶת, זִכְרוֹנוֹת וַחֲלוֹמוֹת רָעִים מַפְרִיעִים אֶת הַשֵּׁנָה לְעֵת זִקְנָה. גַּם הַתֵּאָבוֹן נִפְסָד. לָכֵן הִתְהַלֵּךְ לוֹ סְתָם.

יוֹנֶקֶת־הַדְּבַשׁ רָאֲתָה אוֹתוֹ מִיָּד! עֵינֶיהָ הַזְּרִיזוֹת מְרַגְּלוֹת תָּמִיד לִמְצֹא אֶת רוֹדְפֶיהָ. וְהַקּוֹף הָיָה חָשׁוּד. בִּכְלָל, הַקּוֹפִים יְדוּעִים כְּגַנָּבֵי בֵּיצִים וְטוֹרְפֵי צִפֳּרִים. שְׁאֵלָה: הַיְכוֹלוֹת שְׁתֵּי בֵּיצִים שֶׁגָּדְלָן כְּפוֹלִים לְהַשְׁבִּיעַ קוֹף זָקֵן? זוֹהִי אָמְנָם שְׁאֵלָה, אֲבָל מַכִּירִים אֶת הַקּוֹפִים! גַּנָּבִים וְטוֹרְפִים הֵם! לָכֵן הִתְחִילָה הַיּוֹנֶקֶת לְהַתְרִיעַ בְּצִיּוּצִים חֲזָקִים.

הַקּוֹף הִמְשִׁיךְ דַרְכּוֹ מִבְּלִי הַרְגֵּשׁ בָּהּ וּמִבְּלִי הַבֵּט אֵלֶיהָ, כִּי הַרְבֵּה צִיּוּצִים כְּבָר שָׁמַע בִּימֵי חַיָּיו.

הֶעָנָף אֲשֶׁר הָלַךְ עָלָיו הוּא תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הֶעָנָף שֶׁעָלָיו עָמְדָה הַיּוֹנֶקֶת. עָלָיו גַּם תָּלוּי הַקֵּן. הַקּוֹף רָצָה רַק לַעֲבֹר דַּרְכּוֹ אֶל צַמֶּרֶת הָעֵץ הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר עָלָיו חָנְתָה עֲדַת קוֹפִים.

כַּאֲשֶׁר קָרַב הַקּוֹף עוֹד אֶל מְקוֹם הַקֵּן, הִתְחִילָה הַיּוֹנֶקֶת לְהַרְעִישׁ אֶת הָעוֹלָם. הַצִּיּוּצִים יָצְאוּ מִגְּרוֹנָהּ תְּכוּפִים בָּזֶה אַחַר זֶה, כִּירִיּוֹת רוֹבֶה. הִיא קָפְצָה לִפְנֵי הַקּוֹף, כִּרְכְּרָה סְבִיבוֹ, עָפָה מֵעָלָיו. רַק אָז הֵרִים הַקּוֹף אֶת עֵינָיו וְרָאָה אוֹתָהּ… הֶעֱמִיד פָּנִים תְּמֵהִים וְנֶעֱצַר. בְּעָמְדוֹ הִסְתִּיר בְּגַבּוֹ אֶת קַן הַיּוֹנֶקֶת, וְכָךְ סָתַם לָהּ אֶת הַכְּנִיסָה לַקֵּן.

בְּרֶגַע זֶה נַעֲשָה לָהּ בָּרוּר, בָּרוּר כְּאוֹר הַיּוֹם, כִּי הַקּוֹף הַזֶּה עָלָה וְטִפֵּס בִּשְׁאֵרִית כֹּחוֹתָיו עַל עֵץ זֶה רַק בִּשְׁבִיל לֶאֱכֹל אֶת שְׁתֵּי הַבֵּיצִים שֶׁבַּקֵּן, וְאוּלַי גַּם – לַהֲרֹג אוֹתָהּ, אֶת הָאֵם.

הִיא קָפְצָה וְטָסָה כְּאִלּוּ פָּרְצָה אֵשׁ בְּתוֹךְ גֻּלְגָּלְתָּהּ הַקְּטַנָּה… הִיא הָיְתָה בְּבַת־אַחַת בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת: מִלְּמַטָּה, מִלְמַעְלָה, מִיָּמִין וּמִשְּׂמֹאל. לְבַסּוֹף עָמְדָה עַל עָנָף אֶחָד מוּל פְּנֵי הַקּוֹף וּבְעֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת הִבִּיטָה יָשָׁר לְתוֹךְ פָּנָיו, כְּדוֹרֶסֶת אַכְזָרִיָּה. יָשָׁר לְתוֹךְ הָעֵינַיִם! מַבָּט שֶׁאֵין לְפָרֵשׁ אוֹתוֹ שְׁנֵי פֵּרוּשִׂים. חַיִּים אוֹ מָוֶת.

מֵרֹב הִתְרַגְּשׁוּת הֶחֱוִירָה, זֹאת אוֹמֶרֶת, הֲבִינוֹתִי כִּי הֶחֱוִירָה: לְפִי רִיסֵי הָעֵינַיִם הִכַּרְתִּי זֹאת.

כָּל נוֹצוֹתֶיהָ סָמְרוּ וְעָמְדוּ מִסָּבִיב לְרֹאשָׁהּ כַּחֲנִיתוֹת מְמֹרָטוֹת וְנוֹצְצוֹת בַּשֶּׁמֶשׁ; אֶת כְּנָפֶיהָ פָּרְשָׂה, זָקְפָה אָחוֹר אֶת זְנָבָהּ וְנִתְגַּלָּה גוּפָה הֶעָרֹם; כְּטִפּוֹת דָּם נוֹצְצוּ צִפָּרְנֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת. וּמָה עֵינַיִם נוֹרָאוֹת הֶעֱמִידָה!

לִבָּה דָּפַק בְּחָזְקָה, כְּאִלּוּ רָצָה בְּכָל תֹּקֶף לָצֵאת הַחוּצָה, אֶל הָאֲוִיר.

תָּמַהּ הַקּוֹף: מָה זּוֹ רוֹצָה מִמֶּנּוּ? מִי הִיא בִּכְלָל? הֵקִימָה רַעַשׁ כְּאִלּוּ תָּפְשָׂה גַנָּב. אֶת כָּל הַיַּעַר הִיא מְקִימָה וְיַבִּיטוּ בּוֹ. הִיא מְהַלֶּכֶת אֵימִים. מְנַתֶּרֶת יָשָׁר לְתוֹךְ עֵינָיו וּמַכָּה בְּפָנָיו בְּמַקּוֹרָהּ. צִפְצוּפֶיהָ, כִּשְׁרִיקוֹת שׁוֹט מַצְלִיף, מְמַלְּאִים אֶת כָּל הַיַּעַר. נִדְמֶה, הָעֵצִים עוֹמְדִים עֲמִידָה שֶׁל אֲשֵׁמִים בִּדְבַר־מָה. כֻּלָּם עָצְרוּ אֶת נְשִׁימָתָם וְהִפְנוּ אֶת תְּשׂוּמַת־לִבָּם אֶל הָאֵם הַמְּגִנָּה.

וְהִיא – מְגִנָּה! מְגִנָּה לֹא בְּפַחַד וְלֹא בִּצְנִיעוּת, כִּי אִם בְּיָד רָמָה, בְּקוֹלוֹת רָמִים – לִפְנֵי עַם וְעֵדָה, נֶגֶד הַשָּׁמַיִם וְהָעֵצִים, לִפְנֵי כָּל שׁוֹכְנֵי הַיַּעַר.

רָצָה הַקּוֹף לִשְׁלֹחַ יָד וּלְתָפְשָׂהּ. צִפּוֹר־פַּרְעשׁ זוֹ הֲרֵי הוּא מוֹרֵס אוֹתָהּ כְּמוֹ עֵנָב. חָשַׁבְתִּי: אִם יִתְפֹּשׂ אוֹתָהּ הַקּוֹף וְיִמְרֹס אוֹתָהּ, תֵּעָלֵם הָאֵם הַקְּטַנָּה, הַצִּפְצוּפִים הַיָּפִים, הַנּוֹצוֹת הַכְּחֻלּוֹת, הַצִּפָּרְנַיִם הָאֲדֻמּוֹת, הַלֵּב הַקָּטָן שֶׁהִרְגִּישׁ בַּסַּכָּנָה, וְהַנִּקָּיוֹן, וְהַרְגָּשַׁת הָאַחֲרָיוּת, וְהַסֵּדֶר, וְהַמִּשְׁמַעַת, וְהַכָּבוֹד לִגְדוֹלִים – הַכֹּל. הַכֹּל יִהְיֶה לְאֶפֶס.

רַק כֶּתֶם קָטָן יִשָּׁאֵר כְּאִלּוּ נִדְרַס אֵיזֶה עֵנָב שָׁחוֹר. בֵּינָתַיִם הֶחְלִיט הַקּוֹף הַזָּקֵן כִּי הֲלָצָה זוֹ כְּבָר הִגִּיעַ זְמַנָּהּ לְהִפָּסֵק. עַל כֵּן מָשַׁךְ בִּכְתֵפָיו וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ לְאִטּוֹ וְהַלָּךְ לוֹ.

הַיּוֹנֶקֶת צִיְּצָה עוֹד פַּעֲמַיִם, פָּשׁוּט מִשּׁוּם שֶׁעֲדַיִן נִשְׁאַר לָהּ אֲוִיר בָּרֵאוֹת. הִיא הִתְכּוֹנְנָה לְצִפְצוּף מְמֻשָּׁךְ – וּפִתְאֹם אֵין עוֹד צֹרֶךְ בּוֹ. הִבִּיטָה סְבִיבָהּ בְּעֵינַיִם מְזָרוֹת נִצָּחוֹן וּ – קְפָץ! לְתוֹךְ הַקֵּן. יָרַד שֶׁקֶט. הָאָזְנַיִם נָחוּ מִן הַצִּפְצוּפִים. שֶׁקֶט וָרֶוַח, כְּמוֹ בְּחֶדֶר לְאַחַר שֶׁטִּאטְאוּ אוֹתוֹ.

זָחַלְתִּי וְקָרַבְתִּי אֶל קַן הַיּוֹנֶקֶת. רָאִיתִי אוֹתָהּ יוֹשֶׁבֶת לָהּ עַל בֵּיצֵיהָ. מִתּוֹךְ הָאַפְלוּלִית הִבְרִיקוּ עֵינֶיהָ הַגְּדוֹלוֹת. הָעַפְעַפַּיִם כְּבָר לֹא הָיוּ חִוְרִים. הִיא נִרְגְּעָה.

יָרַדְתִּי מֵעַל הֶעָנָף וְהָלַכְתִּי לִי. כָּךְ הוּא הַדָּבָר כְּשֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי בֵּיצִים בַּקֵּן. לֹא הַגֹּדֶל עִקָּר.


קובץ 43.jpg

קובץ 44.jpg

 

לָמָּה הָאִישׁ הָעוֹמֵד מִצַּד שְׂמֹאל מַחֲזִיק פֶּרַח בְּיָדוֹ וְאֵינוֹ אִתָּנוּ בַּסִּירָה?

יָשַׁבְנוּ בַּסִּירָה, סִירַת מְשׁוֹטִים. אַרְבָּעָה הָיִינוּ בָּהּ: חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה, יְדִידִי הָאַנְגְּלִי, הַכּוּשִׁי אוּמְגַבַּבָּא וַאֲנִי. לָשׁוּט בְּסִירָה בִּנְהַר זַמְבֶּזִי וַדַּאי יָפֶה וְנָעִים, אֲבָל – חַם. הַשֶּׁמֶשׁ לוֹהֶטֶת. פְּנֵי הַנָּהָר מַחֲזִירִים אֵלֵינוּ אֶת הַחֹם כְּהַחֲזֵר הָרְאִי אֶת אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.

כֻּלָּנוּ הָיִינוּ עֲצֵלִים כְּמוֹ זִקִּיּוֹת. כָּל תְּנוּעָה – חֲצִי שָׁעָה! הָיִינוּ כְּמוֹ אַרְבַּע לְבִיבוֹת בְּמַחֲבַת. אֲנַחְנוּ – הַלְּבִיבוֹת, הַמַּחֲבַת – הַסִּירָה וְשֶׁמֶשׁ אַפְרִיקָה – הַפְּרִימוּס.

שָׁטִים. הַמַּיִם חֲלָקִים לְלֹא גַּל. הַסִּירָה חוֹצָה בָּהֶם כְּסַכִּין בְּתוֹךְ מִקְפָּה. כֻּלָּנוּ מַעֲלִים עָשָׁן בַּמִּקְטָרוֹת שֶׁלָּנוּ. מֵרָחוֹק אֶפְשָׁר לַחְשֹׁב: סִירַת־קִיטוֹר שָׁטָה.

לִפְעָמִים רְחוֹקוֹת נִשְׁמַע צִפְצוּף שֶׁל צִפּוֹר אוֹ קוֹף. גַּם הֵם עֲצֵלִים הַיּוֹם, כְּאִלּוּ בָּאנוּ לְאֶרֶץ הָעֲצֵלִים.

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי הוֹדִיעַ:

– זֶה לֹא טִיּוּל!

– אֶלָּא מָה? – שָׁאַלְנוּ.

– אֶצְלֵנוּ טִיּוּל: חַיּוֹת־פֶּרֶא, רוֹדְפִים אַחֲרֵיהֶן בִּכְלָבִים! יְרִיּוֹת! מְבִיאִים הַבַּיְתָה עוֹרוֹת… מַרְאִים אוֹתָם לַשְּׁכֵנִים, וּפֹה – אַתֶּם יוֹשְׁבִים כְּיַלְדֵי־הַגַּן וּמִתְפַּעֲלִים מִכָּל דָּבָר. אֵין עוֹשִׂים כְּלוּם. אֶחָד מְצַלֵּם, הַשֵּׁנִי מְצַיֵּר וְהַשְּׁלִישִׁי – לֹא־כְלוּם. זֶה לֹא טִיּוּל!

חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה הֵסִיר אֶת מִשְׁקָפָיו, אוֹת הוּא כִּי הוּא רוֹצֶה לַעֲנוֹת: אוּלָם הוּא אַךְ נִגֵּב אוֹתָם בִּזְהִירוּת וְשָׁב וְהִרְכִּיב אוֹתָם עַל אַפּוֹ.

בַּמַּיִם הַשְּׁקוּפִים רָאִינוּ כַּמָּה מִינֵי דָגִים, כִּקְפוּאִים עָמְדוּ עַל מָקוֹם אֶחָד. לֹא רָחוֹק הִתְפַּתֵּל דָּג־נָחָשׁ מְרֻבֵּה־צְבָעִים. הַמַּיִם הַחוֹתְרִים מִתַּחַת לָעֵצִים גִּלּוּ אֶת שָׁרְשֵׁיהֶם וְהָעֵצִים כְּאִלּוּ עָמְדוּ עַל רַגְלֵי צִפֳּרִים.

– הַבִּיטוּ! הַבִּיטוּ! – קָרָא אוּמְגַבַּבָּא.


קובץ 45.jpg

עַל הַחוֹף בְּתוֹךְ הַטִּיט רָבְצוּ תַּנִּינִים אֲחָדִים, רָבְצוּ לְלֹא תְּנוּעָה וּבְעֵינַיִם עֲצוּמוֹת, כְּבוּלֵי־עֵץ. אֶחָד מֵהֶם הִתְרוֹמֵם, הִתְקָרֵב אֶל הַמַּיִם, צָלַל בָּהֶם וְנֶעְלַם.

– זֹאת אֲנִי מֵבִין! – קָרָא יְדִידִי הָאַנְגְּלִי, – יוֹצִיא נָא אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶפְגַּע בּוֹ.

כַּיָּדוּעַ, אֵין הַתַּנִּין יָכֹל לְהִמָּצֵא זְמַן רַב מִתַּחַת לַמַּיִם. מִדֵּי פַּעַם עָלָיו לְהוֹצִיא אֶת נְחִירָיו מֵעַל פְּנֵי הַמַּיִם וְלִשְׁאֹף אֲוִיר. וְאָמְנָם מִיָּד הִתְחִיל מַשֶּׁהוּ לְהֵרָאוֹת עַל פְּנֵי הַמַּיִם, – הֵנָּה נְחִירַיִם, עֵינַיִם…


קובץ 46jpg.jpg

– פִּיף!… פִּיף!… פַּף!…

לֹא פָּגַע.

הַיְּרִיּוֹת הֶעֱלוּ הֵד חָזָק. הַמַּיִם כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ לֹא־שְׁקֵטִים, כְּמוֹ הֵעִיר אוֹתָם הָרַעַשׁ מִשְּׁנָתָם.

סָמוּךְ לְסִירָתֵנוּ עָלוּ בַּעְבּוּעֵי־אֲוִיר. הַמַּיִם הֵחֵלּוּ לְבַעְבֵּעַ כְּרוֹתְחִים, מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּדוּד הָעוֹמֵד עַל הָאֵשׁ. וְהִנֵּה מִתְרוֹמֶמֶת וְעוֹלָה גִבְעָה: גַּב עָגֹל, שְׁנֵי נְחִירַיִם, שְׁתֵּי עֵינַיִם. עָלָה סוּס־יְאוֹר גָּדוֹל. עָלָה וְנָשַׁף בְּחָזְקָה.

אַחֲרָיו הוֹפִיעַ עוֹד אֶחָד. אֵין לְהִתְיָרֵא מֵהֶם. סוּסֵי־הַיְּאוֹר אֵינָם חַיּוֹת טוֹרְפוֹת. אוֹכְלֵי־עֵשֶׂב הֵם. אוּלָם אֵין לְהַרְגִּיזָם. בְּכַעְסָם יְכוֹלִים הֵם לְהָרִים עַל כִּתְפֵיהֶם סִירָה כְּמוֹ שֶׁלָּנוּ וּלְפַצְּחָהּ כְּמוֹ אֱגוֹז. שְׁמֵנִים הֵם וּגְדוֹלִים מְאֹד. וְכָל עוֹד אֵינָם פּוֹעֲרִים אֶת הַפֶּה, מַרְאֵיהֶם כִּבְרִיּוֹת עַלִּיזוֹת וְטוֹבוֹת־לֵב.

הַסִּירָה שֶׁלָּנוּ עָבְרָה בֵּינֵיהֶם בְּשֶׁקֶט, מִבְּלִי שֶׁחָתַרְנוּ בַּמְּשׁוֹטִים, וְנִכְנְסָה אֶל בֵּין קְנֵי־הַסּוּף. שׁוֹשַׁנּוֹת־מַיִם גְּדוֹלוֹת, לְבָנוֹת וּוְרֻדּוֹת, צָפוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, מִמָּקוֹם לְמָקוֹם.

וְכָאן אֵרַע לָנוּ מְאֹרָע. אֵיךְ קָרָה הַדָּבָר, אֵינִי יוֹדֵעַ. לֹא רָאִיתִי. אַחַר כָּךְ נִתְבָּרֵר לִי, כִּי יְדִידִי הָאַנְגְּלִי רָצָה לִקְטֹף שׁוֹשַׁנַּת־מַיִם. הִתְכּוֹפֵף, אַךְ אִבֵּד אֶת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל (מַה זֶּה לְאַבֵּד אֶת שִׁוּוּי הַמִּשְׁקָל?) – וּטְפַח! נָפַל לְתוֹךְ הַמַּיִם.

לְאַחַר רֶגַע עָלָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְהֶחֱזִיק בְּיָדוֹ שׁוֹשַׁנַּת־מַיִם כְּשֶׁהוּא צוֹחֵק צְחוֹק גְּדוֹל: – כַּמָּה טוֹב בַּמַּיִם! תַּעֲנוּג! חַ־חַ־חַ…


קובץ 46א.jpg

קובץ 47.jpg

מַּיִם לֹא עֲמֻקִּים, וְלָכֵן הִתְקָרֵב בַּהֲלִיכָה. רַגְלָיו הָיוּ טוֹבְעוֹת בְּבֹץ דָּבִיק וְעָמֹק. עַד שֶׁהוּא צוֹחֵק וְרוֹצֶה לְהִתְקָרֵב אֶל הַסִּירָה, צָעַק פִּתְאוֹם אוּמְגַבַּבָּא:

– דַלָּה בַּלָּה, דַלָּה בַּלָּה! הִפְנִינוּ אֶת רָאשֵׁינוּ לַצַּד שֶׁהֶרְאָה לָנוּ בְּיָדוֹ: תַּנִּין גָּדוֹל הִתְחִיל לְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ. הֵרִים מִן הַמַּיִם אֶת עֵינָיו הַזּוֹמְמוֹת וּנְחִירָיו הַנּוֹשְׁפִים. קְצֵה־זְנָבוֹ הִכָּה יָמִינָה וּשְׂמֹאלָה, כְּמָשׁוֹט. הַמֶּרְחָק בֵּין הַנְּחִירַיִם וּבֵין קְצֵה הַזָּנָב הָיָה כַּחֲמִשָּׁה מֶטְרִים. חָדַלְנוּ לִצְחֹק. גַּם יְדִידִי הָאַנְגְּלִי שָׁכַח אֶת צְחוֹקוֹ.

– תְּקַע בְּפִיו אֶת הַמָּשׁוֹט! – קָרָא אֵלַי חֲבֵרִי הָאֲמֶרִיקָנִי. אֲנִי יָשַׁבְתִּי עַל חַרְטוֹם הַסִּירָה וְקָרוֹב בְּיוֹתֵר לִמְקוֹם הַמַּעֲשֶׂה. הָיְתָה זוֹ אָמְנָם עֵצָה טוֹבָה, טוֹבָה מְאֹד. הַמָּשׁוֹט הָיָה בְּיָדִי, אֲבָל… הַתַּנִּין נִמְצָא מֵעֵבֶר לַסִּירָה, בְּקָצֶהָ הַשֵּׁנִי. לוּ הָיָה עַל־יָדִי אֲנִי, וְלוּ הִתְקָרֵב אֵלַי, וְלוּ פָּעַר אֶת פִּיו – כִּי אָז הָיָה הָעִנְיָן מִסְתַּדֵּר בְּנָקֵל: אֲנִי לֹא הָיִיתִי מַחֲטִיא אֶת הַמַּטָּרָה!

הַזֶּרֶם הִסִּיעַ אֶת סִירָתֵנוּ קָדִימָה, וִידִידִי הָאַנְגְּלִי צָרִיךְ הָיָה לִצְעֹד כַּעֲשָׂרָה צְעָדִים בַּבֹּץ הַדָּבִיק כְּדֵי לַעֲלוֹת לַסִּירָה. דָּבָר זֶה לֹא נַעֲשָׂה בִּן־רֶגַע. הַתַּנִּין הִתְחִיל לִשְׂחוֹת בַּחֲצִי־עִגּוּל סְבִיבֵנוּ, כְּכֶלֶב נוֹדֵד הַמְּפַקְפֵּק אִם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לָתֵת לוֹ אֶת נֵתַח הַבָּשָׂר אוֹ מִתְכַּוְּנִים רַק שֶׁיִּקְרַב כְּדֵי לְהַרְבִּיץ בּוֹ.

מִדֵּי פַּעַם הָיָה צוֹלֵל וְנֶעְלַם מִן הָעַיִן. אֵלֶּה הָיוּ הָרְגָעִים הַמְּסֻכָּנִים בְּיוֹתֵר, כִּי חָשַׁשְׁנוּ שֶׁמָּא הוּא כְּבָר מִתְנַפֵּל עַל טַרְפּוֹ מִתַּחַת לַמַּיִם.


 

סַכָּנָה, סַכָּנָה!

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי הָלַךְ בֵּינָתַיִם וְהִתְקָרֵב אֵלֵינוּ. גַּם אָנוּ חָתַרְנוּ לַאֲחוֹרֵינוּ לִקְרָאתוֹ. אוּלָם פִּתְאֹם הוֹפִיעַ הַתַּנִּין בֵּין הַסִּירָה וּבֵין יְדִידִי… יְדִידִי הָאַנְגְּלִי בְּאֵין בְּרֵרָה הִתְרַחֵק מֵאִתָּנוּ לְתוֹךְ הַנָּהָר… הַלֵּב כָּאַב לַמַּרְאֶה הַנּוֹרָא: עָזוּב וְיָחִיד שָׁט יְדִידִי הָאַנְגְּלִי בְּלֵב הַנָּהָר וְתַנִּין אַכְזָרִי אַחֲרָיו. חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה תָּפַשׂ אֶת הָרוֹבֶה שֶׁל הָאַנְגְּלִי וְחִכָּה בְּקֹר־רוּחַ שֶׁל גִּבּוֹר עַד שֶׁיּוּכַל לִירוֹת וְלִהְיוֹת בָּטוּחַ כִּי לֹא יִפְגַּע גַּם בִּידִידִי הָאַנְגְּלִי. וַאֲנִי, הַמָּשׁוֹט בְּיָדַי, עוֹמֵד בַּסִּירָה וּמְחַכֶּה. הִסְתַּכְּלוּ שׁוּב בַּצִּיּוּר הָרִאשׁוֹן וְתָבִינוּ אֶת הַמַּצָּב.

בְּרֶגַע מְסֻכָּן זֶה קָפַץ אוּמְגַבַּבָּא לַמַּיִם. הַדָּבָר מָשַׁךְ אֶת תְּשׂוּמַת־לִבּוֹ שֶׁל הַתַּנִּין. עַתָּה הָיָה מְהַסֵּס, עַל מִי לְהִתְנַפֵּל תְּחִלָּה. אֲבָל אוּמְגַבַּבָּא לֹא נָתַן לַתַּנִּין שְׁהוּת רַבָּה לְהַסֵּס; הוּא שָׂחָה יָשָׁר אֵלָיו!

הַתַּנִּין נָעַץ בּוֹ אֶת עֵינָיו הָאַכְזְרִיּוֹת וְהַשְּׂמֵחוֹת, פָּנָה וְשָׂחָה אֵלָיו וּפָעַר אֶת פִּיו… פֶּה גָּדוֹל, אָדֹם, עִם מַעֲרֶכֶת שִׁנַּיִם חַדּוֹת, גְּדוֹלוֹת, בִּשְׁתֵּי הַלְּסָתוֹת.


קובץ 49.jpg

בּוֹ בָּרֶגַע שָׁלַח אוּמְגַבַּבָּא אֶת יָדוֹ הַיְּמָנִית שֶׁהֶחֱזִיקָה בִּדְבַר־מָה שָׁחוֹר; בִּזְרִיזוּת רַבָּה הִכְנִיס אֶת הַחֵפֶץ הַשָּׁחוֹר, בְּאֹפֶן אֲנָכִי, עָמוֹק לְתוֹךְ פִּיו שֶׁל הַתַּנִּין כָּךְ:

– חְרְרְרְרַק!

הַתַּנִּין סָגַר אֶת פִּיו וְהַחֵפֶץ הַשָּׁחוֹר נִתְקַע לוֹ בְּחִכּוֹ מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי רֹאשׁוֹ. שׁוּב לֹא יָכֹל הַתַּנִּין לִפְתֹּחַ אֶת פִּיו, חֲסָל! חֵפֶץ זֶה הָיָה שְׁלָשׁ־הרֶגֶל שֶׁל מַצְלֵמַת חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה, עֲשׂוּיָה בַּרְזֶל וּמַסְמְרִים חַדִּים לָהּ בִּקְצוֹתֶיהָ. אָז מִהֲרוּ יְדִידִי הָאַנְגְּלִי וְאוּמְגַבַּבָּא אֶל הַסִּירָה.


קובץ 49א.jpg

הַתַּנִּין הִתְפַּתֵּל כִּמְטֹרָף, בְּפֶה נָעוּל. חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה הִפְסִיק אֶת יִסּוּרָיו בִּירִיַּת־רוֹבֶה אֶחָת. הַתַּנִּין צָלַל, וְרַק קַו־דָּם אָדֹם שֶׁנִּסְתַּמֵּן עַל פְּנֵי הַמַּיִם הֶרְאָה לָנוּ אֶת מְקוֹמוֹ.

יָשַׁבְנוּ בַּסִּירָה בְּלִי הוֹצִיא הֶגֶה. הַסִּירָה חָתְכָה אֶת הַמַּיִם כְּסַכִּין בְּמִקְפָּה. חָשַׁבְתִּי שֶׁחֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה יָעִיר מַשֶּׁהוּ לִיְדִידִי הָאַנְגְּלִי עַל חֹסֶר זְרִיזוּתוֹ בְּשָׁעָה שֶׁקָּטַף אֶת שׁוֹשַׁנַּת־הַמַּיִם, וְעַל הַסַּכָּנָה אֲשֶׁר הֵטִיל עַל עַצְמוֹ וְעַל כֻּלָּנוּ. אַךְ חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה שָׁתַק וַאֲפִלּוּ לֹא הִשְׁפִּיל אֶת מַבָּטוֹ, מָה שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה תָּמִיד לִפְנֵי שֶׁפָּתַח בִּדְבָרִים. עֵינָיו הִבִּיטוּ בְּשֶׁקֶט נִכְחוֹ וְיָדָיו הִתְחִילוּ לְטַפֵּל בְּמִקְטַרְתּוֹ שֶׁכָּבְתָה בֵּינָתַיִם.

גַּם אֲנִי הִבַּטְתִּי בְּשֶׁקֶט נִכְחִי וְלֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם לַחֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה, אַף כִּי זֶה עַתָּה דָּרַך עַל רַגְלִי. מַה יֵּשׁ לְדַבֵּר? הָיִינוּ אַרְבָּעָה גְּבָרִים בְּלֵב הַזַּמְבֶּזִי הָרוֹחֵשׁ תַּנִּינִים.

הִדְלַקְנוּ גַם אָנוּ אֶת מִקְטְרוֹתֵינוּ וְהִמְשַׁכְנוּ אֶת הַנְּסִיעָה בְּלֵב שָׂמֵחַ. חָשַׁבְתִּי בְּעֹנֶג: הִנֵּה הִיא אַפְרִיקָה, הִנֵּה הִיא אַפְרִיקָה!

עִם בֹּא הָעֶרֶב הֵחֵלָּה לִנְשֹׁב רוּחַ קַלָּה וְהִגַּעְנוּ ללוּמְבּוּרִיאַנְטוֹר.


קובץ 50.jpg

קובץ 51.jpg

52.jpg

 

תַּחַת כַּפּוֹת הַנָּמֵר

כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: שָׁכַבְתִּי לָנוּחַ תַּחַת אַחַד הָעֵצִים לְיַד כְּפָר שֶׁל כּוּשִׁים, עָיֵף הָיִיתִי וְנִרְדַּמְתִּי מִיָּד. תּוֹךְ שֵׁנָה הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ מִבְרֶשֶׁת חַמָּה נוֹגַעַת בִּלְחָיַי. פַּעַם וּפַעֲמַיִם. נִבְהַלְתִּי.

מִתּוֹךְ נִסְיוֹנִי יָדַעְתִּי, כִּי אֵין לִקְפֹּץ בְּבֶהָלָה מִתּוֹךְ שֵׁנָה בִּשְׁעַת סַכָּנָה. צָרִיךְ לַחְשֹׁב תְּחִלָּה יָפֶה יָפֶה עַל כָּל תְּנוּעָה, אִם כְּדַאי לַעֲשׂוֹתָהּ וְאֵיךְ לַעֲשׂוֹתָהּ. שָׁכַבְתִּי בְּלִי לְהִתְנוֹעֵעַ. פָּקַחְתִּי קְצֵה עַיִן אַחַת. לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינִי!

פָּקַחְתִּי קְצֵה עַיִן שְׁנִיָּה, לְהִוָּכַח אִם הָרִאשׁוֹנָה לֹא טָעֲתָה. לֹא! אֵין כָּאן טָעוּת. לֹא יֵאָמֵן! עָלַי עָמַד נָמֵר. נָמֵר גָּדוֹל עוֹמֵד עָלַי וְנוֹשֵׁף אֶל פָּנַי. בִּשְׁעַת סַכָּנָה חוֹלְפוֹת הַמַּחֲשָׁבוֹת בַּמֹּחַ מַהֵר. בְּרֶגַע אֶחָד הִסְפַּקְתִּי לַחְשֹׁב עַל מֵאָה דְּבָרִים וְאֶחָד. אֲבָל אֵיךְ לָצֵאת מִן הַמֵּצַר?

זָכַרְתִּי אֶת הַמַּעֲשֶׂה בְּדֹב, שֶׁלָמַדְתִּי בְּבֵית־הַסֵּפֶר. מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי חֲבֵרִים שֶׁהָיוּ מְהַלְכִים בַּיַּעַר וְהִתְנַפֵּל עֲלֵיהֶם דֹּב. הָאֶחָד בָּרַח וְהַשֵּׁנִי עָשָׂה עַצְמוֹ כְּמֵּת: לֹא נָשַׁם וְלֹא הֵנִיעַ אֵבֶר. הַדֹּב חָשַׁב אוֹתוֹ מֵת וַעֲזָבָהוּ לְנַפְשׁוֹ. חָשַׁבְתִּי: “לֹא מֵעָרְמָה עָשָׂה כָּךְ אוֹתוֹ אָדָם, כִּי אִם מִפַּחַד חָדַל לִנְשֹׁם!” בְּאֵין בְּרֵרָה עָשִׂיתִי כָּךְ גָּם אֲנִי.

עָבָר רַק רֶגַע אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה בְּעֵינַי כְּשָׁנָה.

הַנָּמֵר פָּסַע מֵעַל לְגוּפִי, שִׁפְשֵׁף אֶת גּוּפוֹ בַּאֲדָמָה כְּדֵי לְפַנּוֹת אֶת הָאֲבָנִים הַקְּטַנּוֹת, הַצְּרוֹרוֹת, וְרָבַץ תַּחְתָּיו. הוּא הוֹצִיא אֶת לְשׁוֹנוֹ הַחוּצָה כִּי הָיָה צָמֵא. הָיָה חַם. זְבוּבִים זִמְזְמוּ סָבִיב. הַנָּמֵר הִתְחִיל מְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ כְּדֵי לְגָרֵשׁ אֶת הַזְּבוּבִים מֵעָלָיו וְהֶעֱלָה עַנְנֵי אָבָק. הָאָבָק נִכְנַס יָשָׁר לְתוֹךְ אַפִּי וְגֵרָה אוֹתוֹ לְהִתְעַטֵּשׁ… אֲנָשִׁים טוֹבִים מַה לַּעֲשׂוֹת?


קובץ 53.jpg

פָּקַחְתִּי שׁוּב עַיִן וְרָאִיתִי אֶת צִדּוֹ הַיְּמָנִי שֶׁל אַפִּי, אֶת קְצוֹת נַעֲלַי, שָׁמַיִם כְּחֻלִּים – וּבָאֶמְצַע: אֶת הַנָּמֵר. חֲבַרְבָּר כֻּלּוֹ: צָהֹב וְחוּם. בֵּין כַּפּוֹתָיו הָרַכּוֹת וְהַגְּדוֹלוֹת מֻטֶּלֶת הַבֶּטֶן הַלְּבָנָה. הִיא הָיְתָה מְלֵאָה וּנְפוּחָה! זֶה הָיָה רַעְיוֹן־הַנֶּחָמָה הָרִאשׁוֹן וְהַיָּחִיד: נָמֵר שָׁבֵעַ אֵינֶנּוּ מְסֻכָּן כָּל כָּךְ. חֲבֵרִי הַצַּיָּד הֶרְאָה לִי צִלּוּמִים שֶׁל עֶדְרֵי אַיָּלוֹת וּבֵינֵיהֶן עָמַד אַרְיֵה. הָאַיָּלוֹת לֹא בָּרְחוּ וְהָאַרְיֵה לֹא שָׂם אֲלֵיהֶן לֵב, כִּי הָיָה שָׂבֵעַ. כַּאֲשֶׁר הַטּוֹרֵף שָׁבֵעַ אֵינֶנּוּ מְסֻכָּן. אַף הַחַיּוֹת מְבִינוֹת זֹאת.

וְהַנָּמֵר – רוֹבֵץ לוֹ בְּרַחֲבוּת וְרוֹטֵן לוֹ בְּתוֹךְ בִּטְנוֹ כְּמוֹ מְכוֹנַת־פְּרִימוּס.

וְהַזָּנָב!

הַזָּנָב כִּשְׁכֵּשׁ בְּדַיְּקָנוּת שֶׁל שָׁעוֹן. וְגַלֵּי הָאָבָק יָשָׁר – לְאַפִּי. הֶחְלַטְתִּי: לְהִתְפַּקֵּעַ, אֲבָל לֹא לְהִתְעַטֵּשׁ. כִּי חַיֵּי תְּלוּיִים בְּכָךְ. לִבִּי דָּפַק כְּמוֹ מַקְדֵּחַ חַשְׁמַלִּי.

פִּתְאֹם נִזְדַּעֲזֵעַ כָּל גּוּפִי, כְּאִלּוּ הִתְפַּקֵּעַ… רַק לְאַחַר מַעֲשֶׂה הֲבִינוֹתִי מַה קָּרָה לִי: הִתְעַטַּשְׁתִּי!

הָעֲטִישָׁה הָיְתָה כְּמוֹ רַעַם בַּשָּׁמַיִם. הָאָזְנַיִם כְּאִלּוּ הִתְפּוֹצְצוּ. נִשְׁאַרְתִּי מֻטָּל כְּאִלּוּ כַּדּוּר פִּלַּח אוֹתִי.

מָלֵא פַּחַד, מוּכָן לִקְרַאת הַמָּוֶת, פָּקַחְתִּי עַיִן… לְתִמְהוֹנִי, הִסְפַּקְתִּי לִרְאוֹת רַק אֶת קְצֵה זְנָבוֹ שֶׁל הַנָּמֵר.

הַנָּמֵר אֵינֶנּוּ!

קָפַצְתִּי עַל רַגְלַי מָלֵא סַקְרָנוּת. לָמָּה בָּרַח הַנָּמֵר?


קובץ 53א.jpg

 

וּבֶאֱמֶת, לָמָּה בָּרַח?

זָרַקְתִּי עַיִן מְנֻסָּה עַל כָּל סְבִיבַי וְהִתְחַלְתִּי לַחֲקֹר כָּל דָּבָר, כְּמוֹ בַּלָּשׁ. אֲנִי מְחֻיָּב לִמְצֹא אֶת פֵּשֶׁר הַחִידָה. זְמַן רַב הִבַּטְתִּי סְבִיבִי אִם יֵשׁ לִרְאוֹת דְּבַר־מָה חָשׁוּד, אֲשֶׁר בְּעִקְּבוֹתָיו אוּכַל לִפְתֹּר אֶת הַחִידָה.

לְתִמְהוֹנִי, מָצָאתִי פִּתְקָה, מַמָּשׁ לְרַגְלַי. פִּתְקָה מֻטֶּלֶת וְעָלֶיהָ כָּתוּב: “לְמָר נַחוּם גּוּטְמַן, אַפְרִיקָה.” זֶה הִפְלִיא אוֹתִי.

וְעוֹד דָּבַר חָשׁוּד: רֵיחַ חָזָק שֶׁל בֶּנְזִין עָלָה בְּאַפִּי. אָז הִתְחַלְתִּי לְהַקְשִׁיב: מֵעָלַי, מֵעַל הָעֵץ, שָׁמַעְתִּי כְּקוֹל צְחוֹק. צְחוֹק שֶׁל קוֹף. הִתְכּוֹפַפְתִּי: מָצָאתִי אֱגוֹז שָׁחוֹר. רַק מַבָּט אֶחָד אֶל צַמֶּרֶת הָעֵץ וְיָדַעְתִּי כִּי תַּחַת עֵץ אֱגוֹזִים שְׁחוֹרִים שָׁכַבְתִּי.

הִנֵּה כָּךְ בָּדַקְתִּי כָּל דָּבָר. בְּכָל חוּשַׁי (וְכַיָדוּעַ, יֵשׁ לָאָדָם חֲמִשָּׁה חוּשִׁים) עָשִׂיתִי חֶשְׁבּוֹן:

עֵינַי רָאוּ פִּתְקָה.

אַפִּי הֵרִיחַ רֵיחַ בֶּנְזִין.

אָזְנִי שָׁמְעָה צְחוֹק קוֹף.

אֶצְבְּעוֹתַי מִשְּׁשׁוּ אֱגוֹז שָׁחוֹר.

וּלְשׁוֹנִי טָעֲמָה טַעַם יֹבֶשׁ.

מָה הֵן הַמַּסְקָנוֹת שֶׁאֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִכָּל הַגְּלוּיִים?

הִדְלַקְתִּי אֶת מִקְטַרְתִּי, נָתַתִּי יָדַי בַּכִּיסִים וְהִתְחַלְתִּי לְהַלֵּךְ מִתַּחַת לָעֵץ הָלוֹךְ וְחָשׁוֹב: מֵעֲטִישָׁה שֶׁל בֶּן־אָדָם לֹא יִבְרַח נָמֵר!

הַפִּתְקָה – הֲרִימוֹתִי אוֹתָהּ בִּזְהִירוּת אֶל מוּל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ, בָּחַנְתִּי אוֹתָהּ יָפֶה וְנִתְבָּרֵר לִי מִיָּד: זֶה הָיָה מִכְתָּב שֶׁנָּפַל מִתּוֹךְ כִּיסִי בִּשְׁעַת שְׁנָתִי.


קובץ 55.jpg

בֶּנְזִין – נִשְׁאַר לְלֹא פִּתְרוֹן לְפִי שָׁעָה.

עָשִׂיתִי רַק צְעָדִים אֲחָדִים וְהָלַכְתִּי אַחַר הָרֵיחַ. הוּא הִתְגַּבֵּר וְהָלַךְ בְּכִוּוּן אֶל הַכְּפָר הַקָּרוֹב.

קוֹל הַקּוֹף חֲדַל לְהַפְלִיא אוֹתִי: הַרְבֵּה קוֹפִים יֵשׁ בְּאַפְרִיקָה וְלָמָּה לֹא יִהְיוּ שְׂמֵחִים?

הָאֱגוֹז – אוֹתוֹ בָּחַנְתִּי וּמָצָאתִי לְפִי הָעֹקֶץ שֶׁהָיָה מְחַבְּרוֹ אֶל הֶעָנָף, כִּי נִקְטַף זֶה עַתָּה.

אֶפְשָׁר שֶׁהַקּוֹף הַצּוֹחֵק קָטַף אוֹתוֹ. אַךְ לֹא מֵאֱגוֹז שֶׁנָּפַל יִבְרַח נָמֵר!

הַיֹּבֶשׁ שֶׁבַּפֶּה בָּא לִי, כַּנִרְאֶה, מִצָּמָא. עוֹד אֲנִי מְהַלֵּךְ, חוֹשֵׁב וּמְחַשֵּׁב, וְהַכּוּשִׁי אוּמְגַבַּבָּא (הוּא שֶׁלִוָּה אוֹתָנוּ בְּכָל דַּרְכֵּנוּ) בָּא אֵלַי בִּמְרוּצָה וְקוֹרֵא:

– יַוָּה בַּמָּה, גַּלַּי מַנָּה!…

פֵּרוּשָׁן שֶׁל מִלִּים אֵלֶּה לֹא הֲבִינוֹתִי. וְאֵין אֶת מִי לִשְׁאֹל פֵּשֶׁר הַמִּלִּים. וּמִיָּד נַעֲשָׂה הַכֹּל זָר לִי. זָרִים הָעֵצִים וְזָרָה הָאָרֶץ. כָּךְ הוּא הַדָּבָר כְּשֶׁאֵין מְבִינִים אֶת שְׂפָת הָאֶרֶץ.

יָרַדְתִּי אֶל הַכְּפָר הַקָּרוֹב, צוֹלֵל בְּמַחֲשָׁבוֹת: מִפְּנֵי מָה בָּרַח הַנָּמֵר? רֵיחַ הַבֶּנְזִין הָלַךְ וְגָבַר. הָלַכְתִּי אַחֲרָיו. וְכָךְ נִכְנַסְתִּי לִרְחוֹבוֹ הָרָאשִׁי שֶׁל הַכְּפָר. לְיַד ה“גַּרַז' הַשָּׁחוֹר” עָמַד אוֹטוֹ מְכֻסֶּה אָבָק רַב, שֶׁהוּא, כַּנִרְאֶה, בָּא מִמֶּרְחָק. מַחְסַן הַבֶּנְזִין שֶׁלּוֹ נָקוּב וּמְטַפְטֵף. דֶּלֶת הָאוֹטוֹ נִפְתְּחָה וּלְפִי הָרֶגֶל שֶׁנִּשְׁלְחָה מִתּוֹכוֹ – רֶגֶל שְׂעִירָה וְעָלֶיהָ הַרְבֵּה סִימָנִים שֶׁל עֲקִיצוֹת יַתּוּשִׁים – הֲבִינוֹתִי אֶת מִי מָצָאתִי.

– הַלּוֹ!

– הַלּוֹ!

חֲבֵרִי הַצַּיָּד הַגָּדוֹל מֵאֲמֵרִיקָה! הוּא לָחַץ אֶת יָדִי, טָפַח לִי עַל כְּתֵפַי וּלְבַסּוֹף גַּם חִבֵּק אוֹתִי. כַּמָּה שָׂמֵחַ אֲנִי כִּי כָּךְ נִגְמַר הָעִנְיָן! – אָמַר לִי.


קובץ 56.jpg

 

סִפּוּר שֶׁכֻּלּוֹ שְׁאֵלוֹת

– אֵיזֶה עִנְיָן? – שָׁאַלְתִּי. – מָה אַתָּה שָׂם עַצְמְךָ תָּם? אֲנִי מִתְכַּוֵּן לְעִנְיַן הַנָּמֵר. – וּמֶה הָיָה עִנְיַן הַנָּמֵר?

– יָצָאתִי הַבֹּקֶר בָּאוֹטוֹ שֶׁלִּי לְצַלֵּם חַיּוֹת? – כֵּן, יָדַעְתִּי. – פָּגַשְׁתִּי בְּנָמֵר שֶׁטָּרַף יַחְמוּר? – וּבְכֵן? – וּבְכֵן, מָה אַתָּה חוֹשֵׁב – עָמַדְתִּי לְצַלֵּם אוֹתוֹ אוֹ לֹא? – עָמַדְּתָ.

וְהַנָּמֵר אָכַל כִּמְעַט אֶת כָּל טַרְפּוֹ. וְאַתָּה חוֹשֵׁב כִּי נָעַם לוֹ רֵיחַ הַבֶּנְזִין שֶׁל הָאוֹטוֹ שֶׁלִּי? – לֹא.

– וּלְאַחַר שֶׁשָּׂבַע שָׂמַח לְהִמָּלֵט מֵרֵיחַ הַבֶּנְזִין?

– שָׂמַח. – וְאָז הָלָךְ לִשְׁכַּב תַּחַת עֵץ הָאֱגוֹזִים הַשְּׁחוֹרִים?

– הָלַךְ.

– וַאֲנִי כָּל הַזְּמַן נוֹסֵעַ אַחֲרָיו וּמְצַלֵּם אוֹ לֹא מְצַלֵּם?

– מְצַלֵּם.

– וְאַתָּה חוֹשֵׁב כִּי לֹא דָאַגְתִּי אַחַר שֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ שָׁם מֻטָּל לְיַד הַנָּמֵר?

– דָּאַגְתָּ.

– וְאַתָּה יוֹדֵעַ כִּי רוֹבֶה אֵין אִתִּי. בַּמֶּה יָכֹלְתִּי אֵפוֹא לְגָרֵשׁ מֵעָלֵיךָ אֶת הַנָּמֵר?

– בַּמֶּה?

– עוֹד מְעַט וְתֵדַע בַּמֶּה. חוֹשֵׁב אַתָּה שֶׁלֹּא נֶהֱנֵיתִי לִרְאוֹת כִּי חֲבֵרִי מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שׁוֹכֵב כְּבֶן־חַיִל וְאֵינוֹ מִתְנוֹעֵעַ?

– נֶהֱנֵיתָ?

– וְכִי בָּטוּחַ הָיִיתִי כִּי אַתָּה עֲדַיִן חַי? אָז הִתְחַלְתִּי לִלְחֹץ עַל בֶּרֶז הַבֶּנְזִין וּלְהִתְקָרֵב וְלִתְקֹעַ בַּחֲצוֹצְרָה?

– אֵינִי יוֹדֵעַ. לֹא שָׁמַעְתִּי. רָצִיתִי לְהִתְעַטֵּשׁ.

– טוֹב. אֲבָל הַנָּמֵר שָׁמַע!

– כַּנִרְאֶה…

– אָז בָּרַח אוֹ לֹא בָּרַח?

– בָּרַח, בָּרַח… אֲבָל לָמָּה לֹא רָאִיתִי אוֹתְךָ, חֲבֵרִי? – וְכִי סָבוּר אַתָּה כִּי רָצִיתִי לְהִשָּׁאֵר תָּקוּעַ עִם הָאוֹטוֹ שֶׁלִּי בְּתוֹךְ הַחוֹל?

– כָּכָה…

– וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב, צִנּוֹר הַבֶּנְזִין שֶׁלִּי לֹא נִשְׁבַּר מִן הַלַּחַץ?

– וּבְכֵן?

– כְּשֶׁרָאִיתִי כִּי הַנָּמֵר קָם וְהָלַךְ מֵעָלֶיךָ, צִלַּמְתִּי גַּם אֶת זֹאת גַּם אֶת עֲטִישָׁתְךָ, וּמִיָּד נָסַעְתִּי לַכְּפָר. אֶל “הַגַּרַז' הַשָּׁחוֹר.” וְכִי לֹא שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ אֶת הַכּוּשִׁי, אוּמְגַבַּבָּא, לְהוֹדִיעֲךָ כִּי אֲנִי מְחַכֶּה לְךָ?

* * *

אֶרֶץ רְחָבָה וּגְדוֹלָה הִיא אַפְרִיקָה, גְּדוֹלָה מְאֹד מְאֹד. אֲבָל אֵין מְרֶחָבִים גְּדוֹלִים שָׂמִים גְּבוּל לִידִידוּת וּלְעֶזְרָה. אָז צִיַּרְתִּי לִי לְמַזְכֶּרֶת אֶת חֲבֵרִי הַצַּיָּד מֵאֲמֵרִיקָה כְּשֶׁהוּא נוֹסֵעַ בָּאוֹטוֹ וּמְצַלֵּם חַיּוֹת שׁוֹנוֹת. הִנֵּה הוּא:


קובץ 58.jpg

קובץ 59.jpg

קובץ 60א.jpg

 

תִּשְׁמַע בָּאוֹטוֹ

שָׁכַבְתִּי בְּמִטָּתִי וְיָשַׁנְתִּי. פִּתְאֹם הִתְעוֹרַרְתִּי, כִּי שָׁמַעְתִּי קוֹל מְדַבֵּר. פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי. רָאִיתִי אֶת חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה מְהַלֵּךְ בַּחֶדֶר, מְגָרֵד אֶת פָּנָיו מֵעֲקִיצוֹת הַיַּתּוּשִׁים וּמְדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ בְּקוֹל

רָם:

– עָלֵינוּ לַעֲזֹר! עָלֵינוּ לַעֲזֹר!

עַל שֻׁלְחָנוֹ מֻנַּחַת מַפָּה מְשֻׁנָּה, מְצֻיֶּרֶת. הוּא נִגָּשׁ אֵלֶיהָ מִפַּעַם לְפַעַם וּמְעַיֵּן בָּהּ.

הִתְפַּלֵּאתִי: מָה קָּרָה?

וְהִנֵּה טִרְטֵר אוֹטוֹ לְיַד הַדֶּלֶת – וִידִידִי

הָאַנְגְּלִי נִכְנַס לַחֶדֶר. הִבַּטְתִּי עַל הַשָּׁעוֹן: אַרְבַּע. אַרְבַּע לִפְנוֹת בֹּקֶר.

יְדִידִי נִכְנַס וְאָמַר מִלָּה אַחַת:

– בּוֹאוּ.

פָּנָה אֵלַי חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה:

– חָבֵר מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אַתָּה מִצְטָרֵף?

– לְמָה? לְמִי?

– תִּשְׁמַע בָּאוֹטוֹ – עָנָה לִי.

עָבְרוּ שְׁנֵי רְגָעִים וַאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים.


קובץ 60.jpg

 

בֵּית מִיסְטֶר וִילִיַמְס וְהַמַּפָּה הַסּוֹדִית

לְיַד בַּיִת זֶה נֶעֱצַר הָאוֹטוֹ. נִכְנַסְנוּ פְּנִימָה. בַּיִת יָשָׁן. רֵיחַ טַחַב. אִשָּׁה זְקֵנָה, בּוּרִית, טִפְּלָה בַּהֲכָנַת קָפֶה. הַמִּתְיַשְּׁבִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁבָּאוּ לְאַפְרִיקָה נִקְרָאִים בּוּרִים. נִכְנַס בַּעַל־הַבַּיִת וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ: – מִיסְטֶר וִילִיַמְס.

כָּזֶה הוּא. פְּנִים קְמוּטִים. זְקַן תַּיִשׁ. הוּא הִכְנִיס לָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ שְׁנֵי רוֹבִים. אָמַרְנוּ שָׁלוֹם לַזְּקֵנָה וְנָסַעְנוּ.


קובץ 61.jpg

בָּאוֹטוֹ, בִּזְמַן הַנְּסִיעָה, סִפֵּר לָנוּ מִיסְטֶר וִילִיַמְס עַל חַיָּיו לְפָנִים וּכַיּוֹם. לְשֵׁם הַקִּצּוּר אֲתָאֵר זֹאת בְּלוּחַ כָּזֶה:

קובץ 61ב.jpg

מַזָּלוֹ שֶׁל מִיסְטֶר וִילְיַמְס רַע הוּא מֵאָז רָאָה אֶת הַמַּפָּה הַסּוֹדִית.


קובץ 63.jpg

 

מִיסְטֶר וִילִיַמְס מְסַפֵּר כֵּיצַד הִגִּיעָה לְיָדוֹ הַמַּפָּה

לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְתֵשַׁע שָׁנִים הָיָה הַדָּבָר. בֹּקֶר אֶחָד עָמַדְנוּ, אֲנִי וְאִשְׁתִּי, וְשָׁתַלְנוּ תִּירָס. אֲנִי שׁוֹתֵל וְלִבִּי מַר עָלַי: הִנֵּה בָּאוּ אֲנָשִׁים חֲדָשִׁים לְאַפְרִיקָה וְאַחַר שֶׁעָשׂוּ בָּהּ רַק שָׁבוּעוֹת מִסְפָּר מָצְאוּ עַפְרוֹת־זָהָב בַּנְּחָלִים וּמִיָּד הִתְעַשְּׁרוּ עשֶׁר רָב.

וַאֲנִי, “חֲתַת־הָאֲרָיוֹת,” יְלִיד הַמָּקוֹם הַזֶּה, עָמֵל כְּמוֹ כּוּשִׁי וּבְזֵעַת אַפַּיִם אֲנִי מוֹצִיא אֶת לַחְמִי.

פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל: – אֲדוֹנִי, אֲדוֹנִי. הֲרִימוֹתִי אֶת עֵינַי: לְפָנַי עָמַד כּוּשִׁי, זָר, לֹא מִסְּבִיבָתֵנוּ.

אָמַרְתִּי לוֹ: – מַה לְּךָ? וּמֵאַיִן אַתָּה?

אָמַר לִי: – מִמַּטּוֹפּוֹס הַבּוֹדֵד אֲנִי, מֵעֵבֶר הָהָר אַנְגַ’לֶּלָּה, לְיַד הַגְּבָעוֹת הַנּוֹדְדוֹת. אוּמְלִימוֹ שְׁמִי.

וְזֶה יֵשׁ לִי… בְּיָדוֹ הָיְתָה הַמַּפָּה הַסּוֹדִית… נָתַן לִי לְהַבִּיט בָּהּ וְאָמַר: – זֶה אוֹצָר! אוֹצָר לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶךְ זוּלוּ!

בִּן־לַיְלָה תִּהְיֶה עָשִׁיר! עֲשִׁיר עֲשִׂירֵי הָעֲשִׁירִים! לֹא תַּזִּיעַ וְלֹא תִּשְׁתֹּל תִּירָס וּבִטְנְךָ תִּהְיֶה גְּדוֹלָה. לֹא תַּחֲרשׁ וְלֹא תִּזְרַע וּתְעַשֵּׁן אֶת הַמִּקְטֶרֶת. וּבַכִּיסִים וּבָאֲרוֹנוֹת שֶׁלְּךָ – זָהָב! אֲבָנִים יְקָרוֹת! בּוֹא לָקַחַת אֶת הָאוֹצָר! לְךָ רוֹבֶה וְעָרְמָה!

שָׁמְעָה אִשְׁתִּי וְאָמְרָה לִי: – אַל תֵּלֵךְ! כִּי אִם תֵּלֵךְ לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹצָר – מִי יַחֲרשׁ אֶת הַשָּׂדוֹת? וּמִי יִזְרַע? וְצֹאנְךָ וּבְקָרְךָ? וְעַל מִי תַּעֲזֹב אֶת יְלָדֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ?

אָמַר הַכּוּשִׁי: – טוֹב. אַל תֵּלֵךְ. תּוֹצִיא חַיֶּיךָ בַּעֲבוֹדָה קָשָׁה וְתֹאכַל פַּת חֲרֵבָה וּתְהַלֵּך עִם מִקְטֶרֶת קָרָה. לָקַח אֶת הַמַּפָּה, פָּנָה וְהָלַךְ לוֹ.

אוֹתוֹ לַיְלָה נָדְדָה שְׁנָתִי. חָשַׁבְתִּי עַל דִּבְרֵי אוּמְלִימוֹ – לָלֶכֶת אִתּוֹ אוֹ לְהִשָּׁאֵר בִּמְקוֹמִי? כֵּן אוֹ לֹא?

אַךְ הֵאִיר הַשַּׁחַר הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ אֶת אוּמְלִימוֹ. חָשַׁבְתִּי: לֹא אֶמְצָא אוֹתוֹ – לֹא אֵלֵךְ.

בָּאתִי לַשּׁוּק – וְהִנֵּה אוּמְלִימוֹ לְפָנַי. נִמְלַכְתִּי בְּדַעְתִּי וְלֹא דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ.

בַּלַיְלָה הַשֵּׁנִי לֹא יָכֹלְתִּי לִישֹׁן. אַךְ הֵאִיר הַשַּׁחַר הָלַכְתִּי לְחַפֵּשׂ אֶת אוּמְלִימוֹ שֵׁנִית. רָאִיתִי אוֹתוֹ עַל הַגִּבְעָה. וְגַם הַפַּעַם לֹא דִּבַּרְתִּי עִמּוֹ.

בַּלַיְלָה הַשְּׁלִישִׁי לֹא יָדַעְתִּי שֵׁנָה. כְּאִלּוּ זְבוּב רַע עָקַץ אוֹתִי וְהִרְעִיל אֶת דָּמִּי. מְאֹד חָפַצְתִּי לִהְיוֹת לְעָשִׁיר בִּן־לַיְלָה. עִם אוֹר הַיּוֹם יָצָאתִי בַּשְּׁלִישִׁית לְחַפֵּשׂ אֶת אוּמְלִימוֹ. וְהִנֵּה הוּא יוֹשֵׁב לְפֶתַח חֲצֵרִי, כִּמְחַכֶּה לִי. עַתָּה יָדַעְתִּי:

אֵלֵךְ, וַיְהִי מָה!

קָרָאתִי לוֹ וְיָשַׁבְנוּ תַּחַת הָעֵץ. הוּא סִפֵּר לִי אֶת מַעֲשֶׂה הָאוֹצָר שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶךְ זוּלוּ, הַמֶּלֶךְ הַנּוֹרָא, וְהִסְבִּיר לִי אֶת סִימָנֵי הַמַּפָּה הַסּוֹדִית.


 

סִפּוּר הָאוֹצָר שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶךְ זוּלוּ אֲבִי עַם הַמְטַבּוּלוּ אֲשֶׁר בְּהָרֵי בּוּלַוָּיָה



מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה לִפְנֵי שְׁלשִׁים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה. לְמַּעַן הַקִּצּוּר אֲסַפֵּר אוֹתוֹ בְּצִיּוּרִים. הַבִּיטוּ בְּצִיּוּר זֶה. הִנֵּה הוּא. כּוּשִׁי יוֹשֵׁב לוֹ תַּחַת הָעֵץ הַגָּדוֹל. זֶה הוּא מֶלֶךְ הַכּוּשִׁים הַגָּדוֹל לוֹבֶּנְגּוּלוּ. חָזָק וְאַכְזָר. תַּחַת הָעֵץ הַזֶּה הָיָה יוֹשֵׁב בֹּקֶר בֹּקֶר לִשְׁפֹּט אֶת עַמּוֹ. קובץ 66.jpg


הִנֵּה מָשָׁל אֶחָד, הַמַּרְאֶה כֵּיצַד הָיָה שׁוֹפֵט הַמֶּלֶךְ לוֹבֶּנְגּוּלוּ:


קובץ 66א.jpg

כָּזֶה הָיָה לוֹבֶּנְגּוּלוּ הַמֶּלֶךְ הָאַכְזָר. עָשִׁיר גָּדוֹל הָיָה לוֹבֶּנְגּוּלוּ. הָיוּ לוֹ אוֹצְרוֹת זָהָב, אֲבָנִים טוֹבוֹת וְשֶׁן־הַפִּיל. הָיוּ לוֹ שְׁמוֹנָה אַרְגְּזֵי־נְחשֶׁת גְּדוֹלִים, אֲשֶׁר בְּכָל אֶחָד מֵהֶם הָיוּ שְׁמוֹנֶה מְגֵרוֹת, כָּל מְגֵרָה מְחֻלֶּקֶת לִשְׁמוֹנָה תָּאִים וְכָל הַתָּאִים מְלֵאִים יַהֲלוֹמִים. הָיוּ לוֹ שְׁנֵים־עָשָׂר אַרְגְּזֵי־בַּרְזֶל וּבָהֶם לְבָנִים שֶׁל זָהָב וְשֶׁן־הַפִּיל לָרֹב.

לַיְלָה לַיְלָה לִפְנֵי שְׁנָתוֹ הָיָה לוֹבֶּנְגּוּלוּ מִשְׂתָּרֵעַ עַל הָאֲדָמָה וּמְכַסֶּה אֶת כָּל גּוּפוֹ בַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. הָיָה צוֹחֵק מִשִּׂמְחָה (רְאוּ אֶת שִׁנָּיו!) וּמְצַוֶּה עַל עֲבָדָיו לִרְקֹד סְבִיבוֹ.

פַּעַם אַחַת בָּאוּ אֲנָשִׁים לְבָנִים לַמַּחֲנֶה שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ; רָאוּ אֶת הַמֶּלֶךְ מְשַׂחֵק בְּיַהֲלוֹמָיו וְאָמְרוּ לוֹ: – אַתָּה הָאִישׁ הֶעָשִׁיר הַגָּדוֹל בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. שָׂמַח לוֹבֶּנְגּוּלוּ. אַך פִּתְאֹם קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו. הִנֵּה כָּךְ. תָּמִיד הָיָה קוֹפֵץ עַל רַגְלָיו כַּאֲשֶׁר חָשַׁב מַחֲשָׁבָה חֲשׁוּבָה. פָּנָה לַעֲבָדָיו וְאָמַר: – אֲנִי מְפַחֵד; הָאֲנָשִׁים הַלְּבָנִים הָאֵלֶּה יָבוֹאוּ עִם רוֹבִים וְיִשְׁדְּדוּ אֶת כָּל אוֹצְרוֹתַי! שָׁתְקוּ הָעֲבָדִים וְלֹא עָנוּ דָּבָר.

קובץ 67אjpg.jpg

 

מֶה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לוֹבֶּנְגּוּלוּ בְּאוֹצָרוֹ מֵחֲשָׁשׁ פֶּן יִגְזְלוּהוּ הַלְּבָנִים


קובץ 67.jpg

רְאוּ נָא, הִנֵּה הוּא רוֹכֵב עַל הַפִּיל הַלָּבָן. אַחֲרָיו נוֹסְעוֹת הָעֲגָלוֹת וּבָהֶן שְׁמוֹנַת אַרְגְּזֵי־הַנְּחשֶׁת, מְלֵאִים אֲבָנִים יְקָרוֹת, שְׁנֵים עָשָׂר אַרְגְּזֵי הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר בָּהֶם לִבְנֵי־הַזָּהָב וְשֶׁן־פִּיל לָרֹב. בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה עָמְסוּ אֶת הַמַּשָּׂא עַל הָעֲגָלוֹת וְלוֹבֶּנְגּוּלוּ וַעֲבָדָיו יָצְאוּ לַמַּסָּע. בְּלִי אֲבוּקוֹת יָצְאוּ, אַרְבָּעִים וּשְׁנַיִם אִישׁ.

כָּךְ הַלְכוּ חֲצִי לַיְלָה וְיוֹם, לַיְלָה וְיוֹם וַחֲצִי לַיְלָה. פָּנוּ מִן הֶהָרִים דָּרוֹמָה, עַד אֲשֶׁר בָּאוּ לַעָרוּץ הַנָּהָר לִימְפּוֹפּוֹ. אָז פָּנוּ מִזְרָחָה וְעָמְדוּ לְיַד הַגִּבְעָה הָאֲדֻמָּה.

בַּמָּקוֹם הַזֶּה, מִצַּד צָפוֹן, עָמְדוּ שְׁנֵי עֵצִים עַתִּיקִים. מִמּוּלָם, בְּמֶרְחָק שֶׁל מֵאָה וְעֶשְׂרִים צַעַד דָּרוֹמָה, עָמַד עוֹד עֵץ אֶחָד.

בֵּין הָעֵצִים הָאֵלֶּה, בְּמֶרְחָק שֶׁל שִׁשִּׁים צַעַד מִכָּל עֵץ, צִוָּה לוֹבֶּנְגּוּלוּ הַמֶּלֶךְ לִכְרוֹת בּוֹר. חָפְרוּ הָעֲבָדִים בּוֹר עָמֹק מְאֹד. וְלוֹבֶּנְגּוּלוּ יָשַׁב וְצִיֵּר אֶת הַמַּפָּה הַסּוֹדִית.

לְפִי מַפָּה זוֹ אֶפְשָׁר לָדַעַת בְּדִיּוּק אֶת מְקוֹם הַבּוֹר.

עַל הָעֵץ שֶׁבַּצָּפוֹן שָׂם טַבַּעַת־בַּרְזֶל וּבָעֵץ שֶׁבַּדָּרוֹם תָּקַע שִׁבְעָה מַסְמְרִים. זְמַן רַב יָשַׁב לוֹבֶּנְגּוּלוּ עַד שֶׁגָּמַר לְצַיֵּר אֶת הַמַּפָּה הַסּוֹדִית. הִסְתַּכְּלוּ יָפֶה בַּעֲבָדִים הַחוֹפְרִים וְנוּדוּ לָהֶם, נוּדוּ! כִּי הָאֻמְלָלִים לֹא זָכוּ לָשׁוּב חַיִּים אֶל מִשְׁפְּחוֹתֵיהֶם…

כַּאֲשֶׁר גָּמְרוּ לַחְפֹּר אֶת הַבּוֹר שָׂמוּ בּוֹ אֶת כָּל הָאוֹצָר וְכִסּוּ אוֹתוֹ בַּאֲדָמָה. עֲיֵפִים מִן הַדֶּרֶךְ וּמִן הָעֲבוֹדָה שָׁכְבוּ לִישׁוֹן שְׁנַת יְשָׁרִים. עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר קָם לוֹבֶּנְגּוּלוּ, הֵעִיר אֶת שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ וְיַחַד הָרְגוּ אֶת כָּל הָעֲבָדִים הַיְּשֵׁנִים.

– לָמָּה?

כִּי לוֹבֶּנְגּוּלוּ הֶעָרִיץ פָּחַד פֶּן יְגַלּוּ הָעֲבָדִים אֶת מְקוֹם הָאוֹצָר. לָכֵן הָרַג אוֹתָם.


קובץ 68.jpg

קובץ 69.jpg

 

סוֹפוֹ שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ וּמֶה הָיָה לַמַּפָּה הַסּוֹדִית

מֵאוֹתוֹ לַיְלָה, לֵיל הַדָּמִים, עָבְרוּ כַּמָּה שָׁנִים. לוֹבֶּנְגּוּלוּ לֹא הֶאֱרִיךְ יָמִים. הוּא קָצַר אֶת אֲשֶׁר זָרַע. בֹּקֶר אֶחָד קָמוּ עָלָיו אֲנָשָׁיו וְכָל אֶחָד יָרָה בּוֹ חֵץ מָרְעָל. הוּא הִשְׁתּוֹלֵל, צָעַק, פָּקַד וְאִיֵּם – אַךְ הֵם רַק יָרוּ וְיָרוּ… הוּא הִתְגַּלְגֵּל עַל הָאֲדָמָה בִּכְאֵבִים נוֹרָאִים. מֵרֹב הַחִצִּים הַתְּקוּעִים בּוֹ הָיָה דוֹמֶה לְקִפּוֹד.

– וּמַה קָּרָה לִשְׁנֵי שׁוֹמְרֵי־רֹאשׁוֹ שֶׁיָּדְעוּ אֶת מְקוֹם הָאוֹצָר? הָאֶחָד נֶעֱלַם. נֶעֱלַם וְאֵינֶנּוּ. אָמְרוּ כִּי הַמֶּלֶךְ הִרְעִיל אוֹתוֹ.

– וְהַשֵּׁנִי?

אַךְ מִי הוּא זֶה הַמִּתְגַּנֵּב, מִיָּד לְאַחַר הָרֶצַח שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ, וְנִכְנָס לְאֹהֶל הַמֶּלֶךְ? מִי הוּא זֶה הַיּוֹצֵא מִן הָאֹהֶל? הִנֵּה הוּא מִתְחַמֵּק בִּזְהִירוּת וּבְיָדוֹ קְלָף־עוֹר יָשָׁן. – זֶה הוּא שׁוֹמֵר־הָרֹאשׁ הַשֵּׁנִי, אֲשֶׁר יָדַע אֶת דְּבַר הָאוֹצָר. הוּא הוּא אֲשֶׁר גָּנַב אֶת הַמַּפָּה הַסּוֹדִית מֵאָהֳלוֹ שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ. זֶה הוּא אוּמְלִימוֹ.


קובץ 69א.jpg

קובץ 70.jpg

 

אוּמְלִימוֹ יוֹצֵא לְבַדּוֹ לְבַקֵּשׁ אֶת הָאוֹצָר

לְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר יָצָא אוּמְלִימוֹ לַדֶּרֶךְ – רוֹכֵב לוֹ עַל גַּבּוֹ שֶׁל תְּאוֹ, אֶת הַמַּפָּה הַסּוֹדִית קָשַׁר לְצַוָּארוֹ. וּמִשְּׁנֵי צִדֵּי הַתְּאוֹ תָּלָה שְׁנֵי סַלִּים עִם צֵידָה לְדֶרֶךְ אֲרֻכָּה.

אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל מְקוֹם הָאוֹצָר זָכַר אוּמְלִימוֹ הֵיטֵב. הוּא הָלַךְ עִם עֲרוּץ הַנָּהָר לִימְפּוֹפּוֹ. מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַנָּהָר הָרִים זְקוּפִים וּגְבוֹהִים. רוֹכֵב, רוֹכֵב לוֹ הַכּוּשִׁי. לִבּוֹ טוֹב עָלָיו וְאֵין לוֹ עִם מִי לְדַבֵּר. הִתְחִיל לְדַבֵּר אֶל הַתְּאוֹ: – תָּמִיד אֲנַחְנוּ – רֵיק בַּבֶּטֶן. לֹא הַרְבֵּה פָּרוֹת. לֹא הַרְבֵּה אֹכֶל. עוֹד מְעַט – דַּי! תִּהְיֶינָה לִי הַרְבֵּה פָּרוֹת וְיִהְיֶה לִי הַרְבֵּה אֹכֶל! אַבִּיט אֵיךְ אֲחֵרִים עוֹבְדִים לְמַעֲנִי וַאֲעַשֵּׁן מִקְטֶרֶת. אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה כָּךְ?… עֲנֵה לִי, אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה?

הִתְכּוֹפֵף אוּמְלִימוֹ לבֵין קַרְנֵי הַתְּאוֹ לִרְאוֹת אֶת עֵינָיו וְלָדַעַת אִם הֵבִין לוֹ. וְעֵינֵי הַתְּאוֹ, כְּמוֹ תָּמִיד, רְטֻבּוֹת וְנוֹצְצוֹת, לֹא יוֹתֵר. וְכִי יָכוֹל תְּאוֹ לְדַבֵּר?

אוּמְלִימוֹ יוֹדֵעַ כִּי תְּאוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר, אֲבָל כְּשֶׁיֵּשׁ חֵשֶׁק לְאָדָם לְדַבֵּר, יְדַבֵּר אֶל כָּל דָּבָר. וְאוּמְלִימוֹ הִמְשִׁיךְ: – אַתָּה יוֹדֵעַ לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁכָּל הַזָּהָב, הַשֵּׁן וְהָאֲבָנִים הַיְקָרוֹת שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ – לְאוּמְלִימוֹ! אֵין לוֹבֶּנְגּוּלוּ, יֵשׁ אוּמְלִימוֹ! הֱיֶה טוֹב. עֲנֵה נָא לִי: אַתָּה מֵבִין? גַּם לְךָ יִהְיֶה הַרְבֵּה טוֹב מִן הַיּוֹם הַזֶּה וָהָלְאָה.

הַפַּעַם עָנָה הַתְּאוֹ. הוּא נָשַׁף בִּנְחִירָיו בְּחָזְקָה וְעָמַד בִּמְקוֹמוֹ. הִבִּיט אוּמְלִימוֹ סְבִיבוֹ וְנִתְמַלֵּא חֲרָדָה…


 

רְעִידַת אֲדָמָה

הַשָּׁמַיִם הָיוּ אֲפֹרִים, הַשֶּׁמֶשׁ נֶעֶלְמָה, הָאֲוִיר יָבֵשׁ וּמִתּוֹךְ נְקִיקֵי הַסְּלָעִים עָלוּ עַנְנֵי אָבָק, כְּתִימְרוֹת עָשָׁן… הִתְפַּלֵּא אוּמְלִימוֹ מְאֹד. וְהִנֵּה הֶהָרִים כְּאִלּוּ זָעוּ, הִתְקָרְבוּ זֶה לָזֶה וְהִתְרַחֲקוּ. וּפִתְאֹם: קוֹל נֵפֶץ גָּדוֹל.

הֶהָרִים הִשְׁלִיכוּ מֵעֲלֵיהֶם סְלָעִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים. כְּמוֹ שֶׁטֶף מַיִם נִסְחֲבוּ הַסְּלָעִים לְמַטָּה, לְמַטָּה… וּבְדַרְכָּם הֵם עוֹקְרִים וְגוֹרְפִים אִתָּם סְלָעִים אֲחֵרִים.

מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה עָלָה רַעַשׁ רוֹטֵן, כְּאִלּוּ נִמְצָא בָּהּ תֹּף עֲנָקִי. יָרַד אוּמְלִימוֹ מֵעַל הַתְּאוֹ וְשָׁכַב עַל הָאֲדָמָה. רָאָה אֶת עַצְמוֹ יְחִידִי בִּפְנֵי אָסוֹן גָּדוֹל שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה הוּא וְהִתְחִיל בּוֹכֶה מִפַּחַד. כִּסָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְעָצַם אֶת עֵינָיו. רַק אָזְנָיו מַקְשִׁיבוֹת לְנֵפֶץ הַסְּלָעִים וּמְטַר הָאֲבָנִים שֶׁנָּפְלוּ סְבִיבוֹ.

אַחֲרֵי זְמַן־מָה חָזַר הַשֶּׁקֶט. רַק הָאֲדָמָה עוֹד הֶעֶלְתָה עָשָׁן, כְּכִירַיִם בּוֹעֲרוֹת שֶׁנִּשְׁפְּכוּ עֲלֵיהֶן מַיִם.

פְּקָעוֹת עָשָׁן קָפְצוּ מִסֶּלַע לְסֶלַע וּבְכָל מָקוֹם שֶׁנָּגְעוּ הִשְׁאִירוּ שִׁיּוּרֵי עָשָׁן. הָפְכוּ לְעֲנָנִים וְהִתְחִילוּ לַעֲלוֹת וּלְהִשְתַּזֵר לְתוֹךְ הַשָּׁמַיִם. סוֹף־סוֹף נָמוֹגוּ וְהַשֶּׁמֶשׁ הֵאִירָה מֵחָדָשׁ.

עַכְשָׁו קָם לְעֵינֵי אוּמְלִימוֹ עוֹד פֶּלֶא: הַסְּלָעִים שֶׁנֶּעֶרְמוּ סָתְמוּ אֶת הַנָּהָר. מֵי הַנָּהָר הִתְחִילוּ לַעֲלוֹת, גָּאוּ, כְּאִלּוּ הִתְנַפְּחוּ, פָּרְצוּ מֵעַל לַעֲרֵמוֹת הַסְּלָעִים וְנִשְׁתַּפְּכוּ בְּדֶרֶךְ אַחֶרֶת, חֲדָשָׁה: הַנָּהָר שִׁנָּה אֶת מַסְלוּלוֹ.

אוּמְלִימוֹ הִשְׁתּוֹמֵם וְחָשַׁב: פֶּלֶא! אֲסוֹנוֹת כָּאֵלֶּה קָרוּ וְעָבְרוּ וְהוּא נִשְׁאַר בְּחַיִּים! לִבּוֹ נִתְמַלֵּא עַתָּה שִׂמְחָה רַבָּה. רַק עַכְשָׁו רָאָה כִּי כָל הַזְּמַן חִבֵּק בִּזְרוֹעוֹתָיו אֶת הַתְּאוֹ שֶׁרָבַץ עַל יָדוֹ, כְּאִלּוּ כִּסָּה עַצְמוֹ בְּגוּף הַתְּאוֹ.


קובץ 72.jpg

 

סוֹפוֹ שֶׁל הַתְּאוֹ

הִתְחִיל אוּמְלִימוֹ טוֹפֵחַ עָלָיו וּמְדַבֵּר אֵלָיו: – אוּמְלִימוֹ לֹא מֵת! אוּמְלִימוֹ לֹא מֵת! אַתָּה טוֹב. אַתָּה אָמַרְתָּ לִי: “עֲמֹד, אוּמְלִימוֹ, אַל תֵּלֵךְ!” אַתָּה…

טוֹפֵּחַ אוּמְלִימוֹ עַל גַּב הַבְּהֵמָה וְהִיא אֵינָהּ זָעָה. קָם לִרְאוֹת אֶת עֵינֶיהָ וְהִנֵּה – סְגוּרוֹת הֵן. פָּקַח אוֹתָן בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְהִנֵּה הֵן רְטֻבּוֹת, נוֹצְצוֹת כְּמוֹ תָּמִיד, אַךְ הָעַפְעַפַּיִם סוֹגְרִים עֲלֵיהֶן. לְיַד הָאֹזֶן רָאָה דָּם נוֹזֵל… אַחַת הָאֲבָנִים הָרְגָה אֶת הַתְּאוֹ. בָּכָה אוּמְלִימוֹ מִצַּעַר וְדִבֵּר אֶל הַתְּאוֹ הַמֵּת: – רָאִיתָ מֶה הָיָה? הַכֹּל עָבַר. כָּעֵת טוֹב. וְעַכְשָׁו עָזַבְתָּ אוֹתִי, יְדִידִי…

קָם אוּמְלִימוֹ לְחַפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ – וְלֹא מָצָא. הָרִים וּסְלָעִים סָגְרוּ עָלָיו מִכָּל צַד. לָקַח חֵלֶק מִן הַצֵּידָה וְהִתְחִיל מְטַפֵּס וְעוֹלֶה. מְטַפֵּס וְעוֹלֶה וְאֶת הַדֶּרֶךְ אֵינוֹ רוֹאֶה וְאֵינוֹ מַכִּיר. לֹא מִלְּפָנָיו וְלֹא מֵאֲחוֹרָיו. אָבוֹד אָבְדָה הַדֶּרֶךְ וְאֵינֶנָּהּ.


 

מַה קָּרָה לְאוּמְלִימוֹ לְאַחַר רְעִידַת הָאֲדָמָה

אַחֲרֵי נְדוּדִים רַבִּים בֵּין הֶהָרִים הִגִּיעַ אוּמְלִימוֹ לִכְפָר שֶׁל כּוּשִׁים. חַלָּשׁ הָיָה, צָמֵא וְרָעֵב וְכִמְעַט נוֹטֶה לָמוּת. יָשַׁב בַּכְּפָר עַד שֶׁהֶחְלִים וְשָׁב לְבֵיתוֹ.

אַךְ מֵאָז לֹא נָח אוּמְלִימוֹ. הַחֵשֶׁק לִמְצֹא אֶת הָאוֹצָר וּלְהִתְעַשֵּׁר בִּן־לַיְלָה לֹא נָתַן לוֹ מָנוֹחַ. הוּא הֵבִין כִּי לְבַדּוֹ לֹא יוּכַל לָצֵאת לְחַפְּשׂוֹ. אֶת מִי לָקַחַת? הוּא חָשַׁב הַרְבֵּה וְהֶחְלִיט לִפְנוֹת אֶל מִיסְטֶר וִילִיַמְס, הָאָדָם הַלָּבָן, הַגִּבּוֹר וְהֶעָרוּם.


קובץ 73.jpg

 

מִיסְטֶר וִילִיַמְס וְאוּמְלִימוֹ יוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹצָר

אִשָּׁה זוֹ הָעוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן עִם יֶלֶד בִּזְרוֹעוֹתֶיהָ הִיא אִשְׁתּוֹ שֶׁל מִיסְטֶר וִילִיַמְס, הִיא לֹא יָצְאָה לְלַוּוֹת אֶת בַּעֲלָהּ כַּאֲשֶׁר הָלַךְ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹצָר שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ. וְלֹא זֶה בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁעַד הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן, לִפְנֵי שֶׁנִּכְנַס בַּעֲלָהּ, מִיסְטֶר וִילִיַמְס, לְתוֹךְ הָעֲגָלָה, לֹא פָּסְקָה מִלְּהַפְצִיר בּוֹ שֶׁיַּעֲזֹב אֶת דְּבַר הָאוֹצָר.

הִיא עָמְדָה בַּחַלּוֹן וְהִסְתַּכְּלָה בַּשְּׁכֵנִים הַיּוֹצְאִים לַחֲרשׁ אֶת הַשָּׂדוֹת לִפְנֵי עוֹנַת הַגְּשָׁמִים; רָאֲתָה אוֹתָם מְפַרְזְלִים אֶת הַסּוּסִים וְשָׁמְעָה אֵיךְ מַשְׁחִיזִים אֶת הַמַחֲרֵשׁוֹת. רֵיחַ כְּרוּב טָרִי עָלָה מִן הַחֲצֵרוֹת. הַשְּׁכֵנִים כּוֹבְשִׁים אֶת הַכְּרוּב לִימוֹת הַחֹרֶף.

אָמְרָה לְבַעֲלָהּ: – וְאַתָּה – לְאָן? וּמִי יְחַנֵּךְ אֶת בָּנֶיךְ שֶׁיִּהְיוּ עוֹבְדִים וְלֹא הוֹלְכֵי־בָטֵל? מִיסְטֶר וִילִיַמְס נִכְנַס לַעֲגָלָה וְנָסַע. וְאִשְׁתּוֹ נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת כָּךְ אֵצֶל הַחַלּוֹן. מִיסְטֶר וִילִיַמְס נָסַע, אַךְ רוּחוֹ לֹא טוֹבָה עָלָיו.


 

הַזְּבוּבִים

הֵם יָצְאוּ לַדֶּרֶךְ בְּכַמָּה עֲגָלוֹת רְתוּמוֹת לִשְׁוָרִים וְעִמָּם כִּשְׁלשִׁים כּוּשִׁים. וְהַמַּסָּע אָרֹךְ מְאֹד. דְּרָכִים אַיִן וְהַחֹם גָּדוֹל. בִּצּוֹת גְּדוֹלוֹת מִסָּבִיב, וְהָעֲגָלוֹת שׁוֹקְעוֹת בַּבֹּץ. הַנְּסִיעָה אִטִּית וּמְמֻשֶּׁכֶת.

אַחֲרֵי כַּמָּה שָׁבוּעוֹת הִגִּיעוּ לִמְקוֹם שָׁם הַלִּימְפּוֹפּוֹ שִׁנָּה אֶת מַהֲלָכוֹ וְעָמְדוּ לַחֲנוֹת. עִם לַיְלָה אָמַר אוּמְלִימוֹ:


קובץ 74.jpg

– רְאֵה, אָדוֹן. הִבִּיט מִיסְטֶר וִילִיַמְס וְרָאָה מְדוּרָה. הִבִּיט בַּמִּשְׁקֶפֶת וְרָאָה עַל הָהָר מִנֶּגֶד חֲמִשָּׁה לְבָנִים וְכַמָּה כּוּשִׁים וְחָשַׁב: לֹא טוֹב. בַּחֲצוֹת הַלַּיִל הֵעִיר מִיסְטֶר וִילִיַמְס אֶת בְּנֵי חֲבוּרָתוֹ וְהֵם עָזְבוּ בְּשֶׁקֶט אֶת מְקוֹמָם. כָּל הַיּוֹם נָסְעוּ בִּמְהִירוּת לֹא רְגִילָה וּבָעֶרֶב עָמְדוּ לַחֲנוֹת. לְאַחַר כַּמָּה שָׁעוֹת רָאוּ שׁוּב מְדוּרָה דּוֹלֶקֶת מוּל הָהָר. הִבִּיט מִיסְטֶר וִילִיַמְס בַּמִּשְׁקֶפֶת: אוֹתָם הָאֲנָשִׁים!

אַף מִלָּה אַחַת לֹא אָמַר מִיסְטֶר וִילִיַמְס לְאוּמְלִימוֹ. בְּלִי מִלִּים הֵבִינוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. קָמוּ מִיָּד וְנָסְעוּ…

בַּלַּיְלָה הַשְּׁלִישִׁי חָזַר הַדָּבָר. הָיָה בָּרוּר: חֲמֵשֶׁת הַלְּבָנִים הַנּוֹדְדִים הָאֵלֶּה עוֹקְבִים אַחֲרֵיהֶם. אֵלֶּה הָיוּ “זְבוּבֵי־פֶּגֶר.” כָּךְ קוֹרְאִים לָהֶם. אַפְרִיקָה יוֹדַעַת הַרְבֵּה אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה,

הוֹלְכֵי־בָטֵל, אוֹרְבִים לִ“מְצִיאוֹת.” אִם יִמְצָא מִי־שֶׁהוּא עַפְרוֹת־זָהָב אוֹ יַהֲלוֹמִים מִיָּד עוֹטִים עֲלֵיהֶם “הַזְּבוּבִים.” אִם יִמְצָא מִיסְטֶר וִילִיַמְס אֶת הָאוֹצָר, יָבוֹאוּ “הַזְּבוּבִים” וְיִגְזְלוּהוּ מִיָּדָיו.

רַע הַדָּבָר. מָה לַּעֲשׂוֹת? לְהִתְגָּרוֹת בָּם מִלְחָמָה? מְרֻבִּים הֵם מִמֶּנּוּ. חָנָה מִיסְטֶר וִילִיַמְס בִּמְקוֹמוֹ שְׁלֹשָׂה יָמִים, אַרְבָּעָה יָמִים, חֲמִשָּׁה יָמִים – גַּם “הַזְּבוּבִים” חָנוּ בִּמְקוֹמָם.

חִלְּקוּ “הַזְּבוּבִים” אֶת לֵילוֹתֵיהֶם לְמִשְׁמָרוֹת, וּמִבַּעַד לִירִיעַת הָאֹהֶל הַמֻּפְשֶׁלֶת הָיוּ מְצִיצִים כָּל הַלַּיְלָה אֶל מַחֲנֵהוּ שֶׁל מִיסְטֶר וִילִיַמְס: הֶהָלְכוּ? וּלְאָן?

וּבַמַּחֲנֶה שֶׁמִּנֶּגֶד הָיָה מִיסְטֶר וִילִיַמְס עֵר כָּל הַלֵּילוֹת, צוֹפֶה וּמַבִּיט. עֵינָיו הִתְרַגְּלוּ לָחֲשֵׁכָה כְּעֵינֵי הַיַּנְשׁוּף. יָשַׁב וְחָשַׁב: הִנֵּה עוֹד פֶּגַע, שֶׁלֹּא רָאָה אוֹתוֹ מֵרֹאשׁ, מְעַכֵּב בַּעֲדוֹ לִמְצֹא אֶת הָאוֹצָר. הוּא חָשַׁב: לוּ נֶעֶלְמוּ הַלְּבָנִים הָאֵלֶּה, לוּ מֵתוּ בַּמַּגֵּפָה הָאֲדֻמָּה אוֹ מֵעֲקִיצוֹת הַצֶּצָה!

לֹא לְחִנָּם רַבּוּ הַקְּמָטִים בְּפָנָיו שֶׁל מִיסְטֶר וִילִיַמְס. הָאוֹצָר עוֹד אֵינֶנּוּ שֶׁלּוֹ וְהוּא כְּבָר שׁוֹמֵר עָלָיו מִפְּנֵי אֲחֵרִים. כְּשֶׁהוֹלְכִים לִמְצֹא אוֹצָר, הוֹ־הוֹ, נְחוּצָה זְהִירוּת רַבָּה, רַבָּה מְאֹד! סוֹף סוֹף פָּקַד מִיסְטֶר וִילִיַמְס לָזוּז. וְזָזוּ. הֵם שָׁבוּ עַל עִקְּבוֹתֵיהֶם – אֶל בֵּיתָם.

הַאִם לֹא אָמַר אוּמְלִימוֹ, כִּי מִיסְטֶר וִילִיַמְס עָרוּם הוּא?! אַחֲרֵי הַכֹּל מוּבָן, כִּי מִיסְטֶר וִילִיַמְס יָשַׁב בָּעֲגָלָה הַמּוֹבִילָה אוֹתוֹ הַבַּיְתָה וְרוּחוֹ לֹא טוֹבָה עָלָיו.

בָּא הַבַּיְתָה – הַשָּׂדוֹת לֹא נֶחְרְשׁוּ וְלֹא נִזְרְעוּ. הַבָּנִים הוֹלְכִים בָּטֵל וְהָאִשָּׁה מִתְחַנֶּנֶת: – לָמָּה לְךָ אוֹצָר?! אַךְ מִיסְטֶר וִילִיַמְס, כָּל זְמַן שֶׁהָאוֹצָר לֹא נִמְצָא, אֵין נָפְשׁוֹ יוֹדַעַת מְנוּחָה. לֹא לַחֲרשׁ וְלֹא לִשְׁתֹּל, לֹא לְהַזִּיעַ וְלֹא לַעֲמֹל, – לְהִתְעַשֵּׁר מַהֵר, לִהְיוֹת עָשִׁיר גָּדוֹל – הַמַּחֲשָׁבָה הַזֹּאת נִתְקְעָה בְּמֹחוֹ וְלֹא יָכֹל לַעָקְרָהּ, כְּמוֹ הַלֶּפֶת שֶׁל הַסָּבָא יֶפֶת.


קובץ 75.jpg

קובץ 76.jpg

 

מִיסְטֶר וִילִיַמְס וְאוּמְלִימוֹ יוֹצְאִים לַדֶּרֶךְ פַּעַם שְׁנִיָּה

הִנֵּה כָּךְ יָשַׁבְנוּ בָּאוֹטוֹ, צְפוּפִים בֵּין הַחֲבִילוֹת. מִיסְטֶר וִילִיַמְס מְדַבֵּר כָּל הַזְּמַן. יְדִידִי הָאַנְגְּלִי שָׁקַע בְּתַרְדֵּמָה וְיָשֵׁן. רֹאשׁוֹ הָיָה צוֹנֵחַ וּמִתְרוֹמֵם, צוֹנֵחַ וּמִתְרוֹמֵם. חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה תָּלָה אֶת מַפַּת אַפְרִיקָה לִשְׂמֹאלוֹ וּבִימִינוֹ הֶחֱזִיק מַצְפֵּן. פִּיו סָגוּר כְּמוֹ דָג וְהוּא נוֹהֵג בִּמְהִירוּת בַּדֶּרֶךְ הַמְּקֻלְקֶלֶת.

אֲנִי הִקְשַׁבְתִּי הֵיטֵב לְסִפּוּרוֹ שֶׁל מִיסְטֶר וִילְיַמְס. מְאֹד הִתְאַוֵּיתִי לָדַעַת אֶת הַסּוֹף; וְהָעִקָּר: לָמָּה וּלְאָן נוֹסְעִים? בְּקֹצֶר־רוּחַ אֲנִי שׁוֹאֵל לְסוֹף הַסִּפּוּר:

– סְלִיחָה, מִיסְטֶר וִילִיַמְס, וּבַמַּסַּע הַשֵּׁנִי שֶׁלָּכֶם הִצְלַחְתֶּם?

– לֹא.

– מַדּוּעַ?

– מִפְּנֵי שֶׁאוּמְלִימוֹ נִתְבַּלְבֵּל וְשָׁכַח אֶת הַדֶּרֶךְ.

– כֵּיצַד?

– אָלֶף: לוֹבֶּנְגּוּלוּ הוֹבִיל אֶת הָאוֹצָר בְּדֶרֶךְ עֲקַלְקַלּוֹת. בֵּית: רְעִידַת הָאֲדָמָה שִׁנְתָהּ אֶת מַרְאֵה הַשְּׁבִילִים וְהֶהָרִים.

– וְעוֹד הוֹסַפְתָּ לְהַאֲמִין בְּאוּמְלִימוֹ?

– לוּ רָאִיתָ, אֲדוֹנִי מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֶת אוּמְלִימוֹ בּוֹכֶה מִכַּעַס וּמַכֶּה אֶת עַצְמוֹ, קוֹפֵץ מִכְּאֵב וְדַעְתּוֹ כִּמְעַט נִטְרֶפֶת עָלָיו, הָיִיתָ גַּם אַתָּה מַאֲמִין לוֹ. הוּא כִּנָּה אֶת עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי שְׁמוֹת־גְּנַאי, כְּמוֹ: קַרְנָף בְּלִי אַף, חֲזִיר קָצוּץ בְּבֹץ חָמוּץ, הַשָּׂטָן פָּתַח לִי אֶת הַגֻּלְגֹּלֶת וְהַשֵׂכֶל בָּרַח לַתַּרְנְגֹלֶת.

– לְאֵיזוֹ תַּרְנְגֹלֶת? – לְאֵיזוֹ שֶׁהִיא. מִין קְלָלָה כּוּשִׁית הִיא זוֹ.

– וּמָה עֲשִׂיתֶם?

– שַׁבְנוּ הַבַּיְתָה…

– וְאָז?

– וְאָז כַּאֲשֶׁר בָּאתִּי הַבַּיְתָה רָאִיתִי שֶׁכַּמָּה מִשְּׂדוֹתַי נִמְכְּרוּ, כִּי מִשְׁפַּחְתִּי לֹא הָיָה לָהּ לֶחֶם לֶאֱכֹל, חָשַׁבְתִּי: אֶעֱזֹב אֶת עִנְיַן הָאוֹצָר וְאֶעֱבֹד אֶת הָאֲדָמָה שֶׁנִּשְׁאֲרָה לִי, אֶחְיֶה כִּשְׁאָר שְׁכֵנַי עוֹבְדֵי הָאֲדָמָה. כָּל הַלַּיְלָה כִּרְסֵם אוֹתִי הָעַכְבָּר.

– אֵיזֶה עַכְבָּר?

– אֵיזֶה שֶׁהוּא. עִנְיַן הָאוֹצָר כִּרְסֵם אוֹתִי כְּעַכְבָּר בַּלַּיְלָה: מְכַרְסֵם וּמְכַרְסֵם וַאֲנִי אֵינִי יָשֵׁן. וּבֶאֱמֶת, כִּמְעַט הִצְלַחְתִּי לְסַדֵּר אֶת חוֹבוֹתַי וְחָשַׁבְתִּי: אוּלַי יִשָּׁכַח הָאוֹצָר מִלִּבִּי? אַךְ לֹא כֵן הָיָה.


 

גַּם אוּמְלִימוֹ רוֹצֶה תָּפּוּחַ

אָז הָלַךְ אוּמְלִימוֹ וְנִשְׂכַּר לַעֲבוֹדַת חֲצִיבָה בְּמִכְרֵה־יַהֲלוֹמִים. חָשַׁב לְהַרְוִיחַ שָׁם כֶּסֶף, וְאוּלַי יִשְׁכַּח בֵּינָתַיִם אֶת מַעֲשֶׂה־הָאוֹצָר. נִרְשַׁם לְאַרְבַּע שָׁנִים.

אוּמְלִימוֹ עָבַד עֲבוֹדָה קָשָׁה בְּבֶטֶן הָאֲדָמָה וְרָאָה כִּי הַלְּבָנִים הַמַּשְׁגִּיחִים אֵינָם עוֹבְדִים כְּלָל. קִנֵּא בָּהֶם קִנְאָה גְדוֹלָה, אַךְ בְּכָל זֹאת הֶחְלִיט לְסַיֵּם אֶת מִכְסַת אַרְבַּע הַשָּׁנִים.

אוּלָם לְאַחַר הַמַּעֲשֶׂה בְּתַפּוּחַ קָטוּף יָשָׁר מִן הָעֵץ בָּרַח מִמִּכְרֵה הַיַּהֲלוֹמִים. וְכֵיוָן שֶׁבָּרַח לֹא קִבֵּל אֶת שְׂכַר עֲבוֹדָתוֹ. הוּא עָבַד חִנָּם שְׁתֵּי שָׁנִים.

– סְלִיחָה, מִיסְטֶר וִילִיַמְס, מַה פֵּרוּשׂ “תַּפּוּחַ קָטוּף יָשָׁר מִן הָעֵץ?”

– אוּמְלִימוֹ סִפֵּר לִי: פַּעַם נִרְדַּם בִּשְׁעַת הָעֲבוֹדָה בְּתוֹךְ הַמִּכְרֶה וְחָלַם כִּי רָאָה עֵץ־תַּפּוּחַ. מִבֵּין הֶעָלִים הֶאְדִּימוּ תַּפּוּחִים יָפִים. בָּא הַמַּשְׁגִּיחַ, מָצָא אֶת אוּמְלִימוֹ יָשֵׁן בִּשְׁעַת עֲבוֹדָתוֹ וּבָעַט בּוֹ בְּרַגְלוֹ.


קובץ 78.jpg

אוּמְלִימוֹ קָם וְהוֹסִיף לַעֲבֹד. עָבַד וְחָשַׁב: “עֲצֵי־הַפְּרִי יֵשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה פֵּרוֹת יָפִים. גַּם בִּשְׁבִילִי מַאְדִּימִים הַתַּפּוּחִים עַל הָעֵצִים, שָׁם לְמַעְלָה, תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם. וַאֲנִי, כָּאן, מוֹצִיא כֹּחוֹתַי בְּבֶטֶן־הָאֲדָמָה, בַּמִּכְרֶה.” קָם וּבָרַח.

– עַכְשָׁו כְּבַר אַתָּה מֵבִין, מָה זֶּה לִרְצוֹת לֶאֱכֹל תָּפּוּחַ יָשָׁר מִן הָעֵץ?

– מַרְגִּישׁ אֲנִי…

– אָמְנָם, אוּמְלִימוֹ הִסְפִּיק לִבְלֹעַ שְׁנֵי יַהֲלוֹמִים. אוּלָם כְּשֶׁרָצָה לָצֵאת מִן הַפֶּתַח הָרָאשִׁי שֶׁל הַמִּכְרֶה הִכְנִיסוּ אוֹתוֹ הַשּׁוֹמְרִים לְסֻכָּה קְטַנָּה וְהִשְׁקוּהוּ שֶׁמֶן־קִיק. מִנְהָג הוּא בְּמִכְרוֹת־הַיַּהֲלוֹמִים: כָּל כּוּשִׁי הַיּוֹצֵא מִחוּץ לְאֵזוֹר־הַמִּכְרוֹת בּוֹדְקִים בִּבְגָדָיו וּבְגוּפוֹ. יָצָא אוּמְלִימוֹ נָקִי מִכָּל. וְשׁוּב הִתְחִיל לַעֲסֹק בְּמַעֲשֵׂה הָאוֹצָר. לְאַחַר שָׁלשׁ שָׁנִים הוֹפִיעַ אוּמְלִימוֹ שׁוּב וְהוֹדִיעַ לִי כִּי מָצָא אֶת הַכּוּשִׁי שֶׁנִּשְׁאַר בַּחַיִּים וְיָדַע אֶת מְקוֹם הָאוֹצָר. לִימַבּוּהוּ שְׁמוֹ.


מִיסְטֶר וִילִיַמְס וְאוּמְלִימוֹ יוֹצְאִים לְחַפֵּשׂ אֶת הָאוֹצָר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית

– מֶה עָשִׂיתָ אֵפוֹא?

– לָוִיתִי כֶּסֶף, עָזַבְתִּי אֶת אִשְׁתִּי עוֹמֶדֶת לְיַד הַחַלּוֹן מַבִּיטָה אֶל חַצְרוֹת הַשְּׁכֵנִים, יָשַׁבְתִּי בַּעֲגָלָה וְרוּחִי לֹא טוֹבָה עָלַי. נָסַעְנוּ לִמְצֹא אֶת לִימַבּוּהוּ, שֶׁיַּרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹצָר. אַרְבָּעָה חֳדָשִׁים נָסַעְנוּ עַד אֲשֶׁר הִגַּעְנוּ אֶל הַנָּהָר הַשָּׁחוֹר. שָׁם סָגַר עָלֵינוּ הַבֹּץ, כִּי הַנָּהָר גָּאָה וְשָׁטַף עַל גְּדוֹתָיו. נָהָר זֶה כְּשֶׁהוּא מִשְׁתַּפֵּךְ הוּא מְכַסֶּה


קובץ 79.jpg

מֶרְחָבִים. אָז חָשַׁבְנוּ בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה לְהַפְסִיק אֶת הַמַּסָּע וּלָשׁוּב הַבַּיְתָה. אַךְ אוּמְלִימוֹ לָחַשׁ לִי: לִימַבּוּהוּ חַי! הִמְשַׁכְנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ הָלְאָה. טָבַעְנוּ בַּבֹּץ. הִתְעַכַּבְנוּ שָׁם שְׁנֵי חֳדָשִׁים. לֹא יָכֹלְנוּ לַחֲזֹר וְלֹא יָכֹלְנוּ לְהִתְקַדֵּם. חָיִּינוּ עַל בְּשַר תַּנִּינִים אֲשֶׁר שָׁרְצוּ שָׁם. הָיִינוּ יוֹשְׁבִים סְפוּנִים בְּתוֹךְ הָאֹהָלִים וּמְנַחֲמִים אֶת עַצְמֵנוּ:

לִימַבּוּהוּ חַי. הוּא יַרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹצָר.


הַמַּחֲלָה הָאֲדֻמָּה וְהַחֲלוֹם

כַּאֲשֶׁר יָרְדוּ הַמַּיִם הִמְשַׁכְנוּ אֵת דַּרְכֵּנוּ. לֹא יָכֹלְתִּי לָלֶכֶת בְּרֶגֶל וּנְשָׂאוּנִי בַּאֲלֻנְקָה. חָלִיתִי בַּמַּחֲלָה הָאֲדֻמָּה. הָיָה לִי חֹם רַב וְהַכְּאֵבִים בַּעֲצָמוֹת הָיוּ נוֹרָאִים. גַּם אֲנָשַׁי, הַכּוּשִׁים, חָלוּ וְקָשֶׁה הָיָה לָהֶם לָלֶכֶת וְלָשֵׂאת אֶת הָאֲלֻנְקָה. וְלַבִּצּוֹת לֹא הָיָה סוֹף.

לֹא יָכֹלְתִּי לִסְבֹּל עוֹד וְנָתַתִּי פְּקֻדָּה לָשׁוּב. רָצִיתִי לָבוֹא אֶל עִיר אֲשֶׁר יֵשׁ בָּהּ רוֹפֵא. – אֶל בּוּלַוָּיָה, – אָמַרְתִּי, וְנִרְדַּמְתִּי – – – וְהִנֵּה אֲנִי רוֹאֶה אֶת עַצְמִי מֵעֵבֶר לַבִּצּוֹת: תַּחַת רַגְלַי עָפָר יָבֵשׁ, שֶׁאֵינוֹ נִדְבָּק לַנְּעָלִים. אֲנִי בְּבֵיתִי. הַבַּיִת מְסֻיָּד, אִשְׁתִּי שְׂמֵחָה לִקְרָאתִי וְרוֹצָה לְנַחֵם אוֹתִי:

– אֵין דָּבָר, טוֹב עָשִׂיתָ כִּי שַׁבְתָּ. בְּלִי אוֹצָר – וּבְכָל זֹאת אוֹרֵחַ יָקָר. תָּנוּחַ. הַשְּׁכֵנִים רוֹצִים לַעֲזֹר לָנוּ בָּעֲבוֹדָה וְלֹא נַפְסִיד אֶת יְבוּל הַשָּׁנָה הַזֹּאת.

אֲנִי מִתְבַּיֵּשׁ כִּי אִשְׁתִּי רוֹצָה לְנַחֵם אוֹתִי. כִּי הֵן הִיא סָבְלָה כָּל הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה, סָבְלָה וְשָׁתְקָה. אֲנִי רוֹצֶה לְנַחֵם אוֹתָהּ, אָמַרְתִּי:


קובץ 80.jpg

– נִגְמְרָה פָּרָשַׁת הָאוֹצָר.

אִשְׁתִּי שׁוֹמַעַת וְאֵינָהּ עוֹנָה דָּבָר. רַק מְגַחֶכֶת וְאֵינָהּ עוֹנָה דָּבָר – – – פָּקַחְתִּי אֶת עֵינַי וְהִתְעוֹרַרְתִּי. הִבַּטְתִּי אֶל הַמַּצְפֵּן וְכָעַסְתִּי.

– שַׁעֲרוּרִיָּה! אֵין מוֹבִילִים אוֹתִי בַּדֶּרֶךְ אֶל הָעִיר, כַּאֲשֶׁר פָּקַדְתִּי! כַּאֲשֶׁר יָשַׁנְתִּי נָתַן אוּמְלִימוֹ צַו לַכּוּשִׁים לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ. הוּא הָלַךְ לְיַד הָאֲלֻנְקָה שֶׁלִּי וְשָׁר: – לִימַ־בּוּהוּ! וְהַכּוּשִׁים אַחֲרָיו: – בּוּהוּ, בּוּהוּ. – אוֹ – הוֹ, קָשֶׁה לְחַפֵּשׂ אוֹצָר.


 

אֵין לַקּוֹפִים מֶלֶךְ הַפּוֹלֵט אֵשׁ מִנְּחִירָיו

יוֹם אֶחָד עָבַרְנוּ בְּיַעַר. רָאוּ הַכּוּשִׁים בֵּין הָעֵצִים קוֹפִים גְּדוֹלִים, אוֹרַנְג־אוּטַנְגִּים. קוֹמָתָם כִּשְׁתֵּי קוֹמוֹת אָדָם. לֹא רָצוּ הַכּוּשִׁים לְהַמְשִׁיךְ אֶת הַדֶּרֶךְ בְּיַעַר זֶה. הֵם אָמְרוּ כִּי זֶה הוּא יַעַר הַקּוֹפִים הַגְּדוֹלִים, יַעַר הָאֵשׁ, אֲשֶׁר בּוֹ שׁוֹכֵן מֶלֶךְ הַקּוֹפִים הַפּוֹלֵט אֵשׁ מִנְּחִירָיו.

יָצָאנוּ מִן הַיַּעַר הַזֶּה וְסוֹבַבְנוּ אוֹתוֹ. רָאִיתִי אֶת הַקּוֹפִים מְהַלְּכִים עַל הָאֲדָמָה עַל שְׁתֵּי רַגְלֵיהֶם הָאֲחוֹרִיּוֹת וּמְטַפְּסִים עַל הָעֵצִים שֶׁבִּקְצֵה הַיַּעַר, כְּאִלּוּ שָׁמְרוּ שֶׁלֹּא נִכָּנֵס לְתוֹכוֹ. שְׁנֵי כִּיסֵי הָעוֹר שֶׁבְּצִדֵּי סַנְטֵרָם הָיוּ מִתְנַפְּחִים וּמִתְמַלְּאִים אֲוִיר, וְאָז הָיְתָה מִתְפָּרֶצֶת מִגְּרוֹנָם שְׁאָגָה אַדִּירָה, כְּשַׁאֲגַת הָאַרְיֵה.


 

מָצָאנוּ אֶת לִימַבּוּהוּ

עֶרֶב אֶחָד עָבַר עַל פָּנֵינוּ חֲזִיר־בָּר. הוּא רָץ וְנָחַר כְּמִשְׁתּוֹלֵל. סָמוּךְ לַשְּׁבִיל קָרַס תַּחְתָּיו וְרָבַץ. בְּגַבּוֹ הָיָה תָּקוּעַ חֵץ. לֹא נָגַעְנוּ בּוֹ. עָמַדְנוּ לִרְאוֹת אֶת הַצַּיָּד אֲשֶׁר וַדַּאי יָבוֹא לְבַקֵּשׁ אֶת צֵידוֹ. וְאָמְנָם בָּא, בָּא בִּמְרוּצָה – כּוּשִׁי גַּמָּד, בּוּשְׁמֶנִי.

שָׁאַלְנוּ אוֹתוֹ אִם שָׁמַע אֶת שְׁמוֹ שֶׁל לִימַבּוּהוּ. פָּנָיו כֻּסּוּ קְמָטִים דַּקִּים. צָחַק וְאָמַר: – הוּא רֹאשׁ הַשֵּׁבֶט שֶׁלִּי. מַחֲנֵהוּ חוֹנֶה מַהֲלַךְ חֲצִי יוֹם מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. שָׂמַח אוּמְלִימוֹ וְהִתְחִיל מְרַקֵּד וְשָׁר:

לִימַ– בּוּהוּ,

לִימַ– בּוּהוּ,

אַחַלּוּ בַּחַלּוּ,

צִ’י חַה כַה!

עָרַכְנוּ מְדוּרָה. צָלִינוּ בָּשָׂר רַב וְלִבֵּנוֹ טוֹב עָלֵינוּ. הֶחְלַטְנוּ לָתֵת לַלִּימַבּוּהוּ מַתָּנוֹת רַבּוֹת: חֲרוּזֵי זְכוּכִית, שְׂמִיכוֹת וָכֶסֶף. הָאוֹצָר כְּאִלּוּ נַעֲשָׂה קָרוֹב לָנוּ וָלֹא חַסְנוּ עַל מַתָּנוֹת.


קובץ 81.jpg

 

“לִבִּי וּמָתְנַי כּוֹאֲבִים”

בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה בָּאנוּ אֶל הַכְּפָר. הַבּוּשְׁמֶנִים יָדְעוּ כְּבָר עַל בּוֹאֵנוּ וְיָצְאוּ לְקַדֵּם אֶת פָּנֵינוּ. חִלַּקְנוּ לָהֶם כַּמָּה חֲרוּזֵי־זְכוּכִית וּמַפְתְּחוֹת שֶׁל קֻפְסוֹת סַרְדִּינִים, הַמְשַׁמְּשִׁים לָהֶם קִשּׁוּטִים לָאָזְנַיִם.

אַךְ לִימַבּוּהוּ אֵינֶנּוּ. הוּא יָצָא לְצֵיד הַפִּילִים וְיָשׁוּב בְּעוֹד יוֹמַיִם. חָנִינוּ תַּחַת עֵץ הַבָּאוֹ־בַּבּ וְחִכִּינוּ בְּסַבְלָנוּת לְשׁוּבוֹ. הוּא בָּא כַּעֲבֹר שְׁלשָׁה יָמִים. נָתַנּוּ לוֹ מַתָּנוֹת וְשָׁאַלְנוּ לִשְׁמוֹ. הוּא עָמַד עַל רַגְלָיו וְאָמַר בְּקוֹל רָם:

– לִימַבּוּהוּ.

שָׁאַלְנוּ אִם יָדוּעַ לוֹ מַשֶּׁהוּ עַל הָאוֹצָר שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ. הֵנִיעַ אֶת רֹאשׁוֹ וְאָמַר:

– שָׁמַעְתִּי…

הִתְחִיל אוּמְלִימוֹ לוֹחֵשׁ לוֹ בְּאָזְנָיו וּמַבְטִיחַ לוֹ חֲמִשִּׁים לִירוֹת, מֵאָה לִירוֹת, אֶלֶף לִירוֹת; אַלְפַּיִם לִירוֹת, אִם יְגַלֶּה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ – – – מִִיסְטֶר וִילְיַמְס הִפְסִיק אֶת סִפּוּרוֹ וְשָׁתַק.

נִשְׁאַרְתִּי כְּאִלּוּ קָשׁוּר אֶל לְשׁוֹנוֹ. מַבִּיט אֲנִי לְתוֹךְ פָּנָיו וּמְחַכֶּה מָתַי יָנִיעַ אֶת שְׂפָתָיו שׁוּב. לְבַסּוֹף פָּקְעָה סַבְלָנוּתִי וְשָׁאַלְתִּי:

– מִיסְטֶר וִילְיַמְס?!

– לִבִּי וּמָתְנַי כּוֹאֲבִים, – עָנָה. – מִפְּנֵי מָה כּוֹאֵב לִבְּךָ? – שָׁאַלְתִּי. – לִבִּי כּוֹאֵב מֵרֹב צַעַר עֵת אֶזְכֹּר שֶׁהַכּוּשִׁי הַזֶּה, לִימַבּוּהוּ, אָמַר כִּי גַּם הוּא שָׁמַע עַל הָאוֹצָר וְכִי גַּם הוּא שָׁמַע כִּי לִימַבּוּהוּ אֶחָד יוֹדֵעַ עַל אוֹדוֹתָיו – אַךְ זֶהוּ


קובץ 83.jpg

לִימַבּוּהוּ אַחֵר!… וְלִימַבּוּהוּ הַהוּא, הָאַחֵר, גָּר בְּמוֹנוֹמוֹטַפָּה, מַהֲלַךְ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים דָּרוֹמָה־מַעֲרָבָה מִמְּקוֹם מְגוּרָי! – כָּךְ, וּמִפְּנֵי מָה כּוֹאֲבִים מָתְנֶיךָ? – מָתְנַי כּוֹאֲבִים גַּם עַתָּה מִדֵּי אֶזְכֹּר אֶת הַצְּחוֹק הַהוּא אֲשֶׁר צָחַקְתִּי בְּאוֹתָהּ שָׁעָה. כַּאֲשֶׁר שָׁמַע אוּמְלִימוֹ אֶת “הַבְּשׂוֹרָה” נָפַל תַּחְתָּיו כְּאִלּוּ הֶחֱלִיק עַל קְלִפַּת בַּנָּנָה וְנִשְׁאַר יוֹשֵׁב בְּפֶה פָּעוּר… – אָז הִתְחַלְתִּי לִצְחֹק. צָחַקְתִּי עַד שֶׁמָּתְנַי כָּאֲבוּ לִי, הָיִיתִי מִצְטַעֵר וְצוֹחֵק, מִצְטַעֵר וְצוֹחֵק.


 

לִימַבּוּהוּ חָדָשׁ

– וְאַחַר כָּךְ, מִיסְטֶר וִילְיַמְס?

– שַׁבְתִּי הַבַּיְתָה. כִּי לֹא הָיְתָה לָנוּ, לִי וְלַאֲנָשַׁי, צֵידָה לְמַסָּע אָרֹךְ חָדָשׁ. – וְאָז בָּאתָ וּמָצָאתָ כִּי שְׁאָר שְׂדוֹתֶיךָ נִמְכְּרוּ וְכִי לְמִשְׁפַּחְתְּךָ לֹא הָיָה לֶחֶם? – אַתָּה כְּבָר יוֹדֵעַ.

– וְהָעַכְבָּר מְכַרְסֵם בַּלַּיְלָה?

– אַתָּה כְּבַר יוֹדֵעַ.

– וְאָז?

– כַּעֲבֹר שֵׁשׁ שָׁנִים בָּא אֵלַי אוּמְלִימוֹ שׁוּב. רְאִיתִיו וְנִדְהַמְתִּי: כָּל שַׂעֲרוֹתָיו הִלְבִּינוּ וּפָנָיו מְקֻמָּטִים כְּעוֹר תַּנִּין־הַיְאוֹר. עָמַד חָלוּשׁ וְרַגְלָיו רוֹפְפוֹת.

קָרָאתִי אֵלָיו: – אוּמְלִימוֹ, אוּמְלִימוֹ, מַה לְּךָ?

עָנָה לִי: – מִיסְטֶר וִילְיַמְס, מִיסְטֶר וִילְיַמְס, וּמַה לְּךָ? הִבַּטְתִּי לְתוֹךְ שִׁמְשַׁת הַדֶּלֶת שֶׁלָּנוּ וְרָאִיתִי בָּהּ אֶת עַצְמִי. כֵּן, יְדִידִי, גַּם אֲנִי נִזְדַּקַּנְתִּי מְאֹד. הָעַכְבָּר עָשָׂה אֶת שֶׁלּוֹ בְּמֶשֶׁךְ הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה.

אָמַרְתִּי לְאוּמְלִימוֹ:

– וּמֶה חָדָשׁ?

אָמַר לִי:

– חֲדָשָׁה טוֹבָה! לִימַבּוּהוּ הָאֲמִתִּי חַי. חָקַרְתִּי וְחָקַרְתִּי: הוּא חַי!

אָמַרְתִּי לוֹ: – וּבַמֶּה נִסַּע? הֲלֹא נִשְׁאַרְתִּי רֵיק מִנְּכָסַי? לֹא יָדַעְנוּ מָה לַעֲשׂוֹת. וְאָז…


 

חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה בָּא לְעֶזְרָתוֹ שֶׁל מִיסְטֶר וִילְיַמְס

יוֹם אֶחָד נִכְנַס לְבֵיתִי אָדָם אֶחָד. (הֲלֹא הוּא חֲבֵרְךָ, הַצַּיָד הַגָּדוֹל מֵאֲמֵרִיקָה). רָאָה אֶת הַמַּפָּה הַסּוֹדִית וְשָׁאַל מָה הִיא. סִפְּרָה לוֹ אִשְׁתִּי אֶת כָּל יִסּוּרֵינוּ זֶה עֶשְׂרִים וְשָׁלשׁ שָׁנִים.

חֲבֵרְךָ מֵאֲמֵרִיקָה חָשַׁב, חָשַׁב וְאָמַר: – צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ אֶת לִימַבּוּהוּ הָאֲמִתִּי, אֲנִי אֶעֱזֹר לָכֶם. אֲבָל תְּנַאי אֶחָד הִתְנָה, וַאֲנִי נִשְׁבַּעְתִּי לְמַלֹּאתוֹ. – מַה הוּא הַתְּנַאי? לְחַלֵּק אֶת הָאוֹצָר בֵּינֵיכֶם שָׁוֶה בְּשָׁוֶה?

– לֹא. עַל שְׂכַר עֶזְרָתוֹ לֹא דִבֵּר כְּלָל. הַתְּנַאי הוּא, כִּי זֶה יִהְיֶה הַמַּסָּע הָאַחֲרוֹן. אַף אִם לֹא נַצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הָאוֹצָר גַּם הַפַּעַם. מִיסְטֶר וִילְיַמְס נִשְׁתַּתֵּק. הוּא גָּמַר אֶת סִפּוּרוֹ. עֵינָיו הִבִּיטוּ בְּעַקְשָׁנוּת בְּעַד חַלּוֹן הָאוֹטוֹ לְתוֹךְ חֶשְׁכַת הַלַּיְלָה.

נָשַׁמְתִּי לִרְוָחָה: עַתָּה יָדַעְתִּי לְהֵיכָן וּלְשֵׁם מָה אָנוּ נוֹסְעִים. אֲנַחְנוּ נוֹסְעִים לְחַפֵּשׂ אֶת לִימַבּוּהוּ הָאֲמִתִּי. נִקַּח אוֹתוֹ אִתָּנוּ. הוּא יַרְאֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ. וּלְפִי הַמַּפָּה הַסּוֹדִית אֲשֶׁר בְּיָדֵנוּ נֵדַע לִמְצֹא אֶת הָאוֹצָר.

כָּל זֶה מְעַנְיֵן מְאֹד. מֵעַכְשָׁו הִתְחַלְתִּי לִרְאוֹת אֶת כָּל הַדְּבָרִים בְּעֵינַיִם אֲחֵרוֹת. עַתָּה יָדַעְתִּי מַה מֻּטָּל עָלֵינוּ. הִתְבּוֹנַנְתִּי הֵיטֵב בַּדֶרֶךְ אֲשֶׁר אָנוּ עוֹבְרִים בָּהּ, שֶׁנִּזְכֹּר אוֹתָהּ. גַּם דָּאַגְתִּי כִּי הַצֵּידָה תַּסְפִּיק לָנוּ לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ.

לֹא סְתָם טִיּוּל לְפָנֵינוּ!


 

בְּבַקָּשָׁה לְהַכִּיר אֶת אוּמְלִימוֹ

אַחֲרֵי נְסִיעָה מְהִירָה שֶׁל שְׁנֵי יַמִים וְּשְׁנֵי לֵילוֹת הִגַּעְנוּ לִכְפָר אֶחָד. שָׁם חִכָּה לָנוּ אוּמְלִימוֹ. הֲלֹא הוּא אוֹתוֹ הַכּוּשִׁי שֶׁ“סָּחַב” אֶת הַמַּפָּה הַסּוֹדִית מִן הָאֹהֶל שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ.

אֶת אוּמְלִימוֹ כְּבַר צִיַּרְתִּי כַּמָּה פְּעָמִים, לָכֵן אֵין צֹרֶךְ שֶׁאֲתָאֵר אוֹתוֹ שׁוּב. הוּא אָדָם עֵר וְזָרִיז. כְּכָל הַכּוּשִׁים הוּא טוֹב־לֵב וְאוֹכֵל אֶת קֶמַח הַתִּירָס מָהוּל בְּמַיִם בְּלִי כַּף. הוּא חוֹפֵן אוֹתוֹ מְלֹא הַחֹפֶן, לוֹחֲצוֹ קְצָת בְּאֶצְבְּעוֹתָיו וְסוֹחֵט מִמֶּנּוּ אֶת הַמַּיִם; וּמִן הַיָּד – יָשָׁר לַפֶּה. אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי כּוּשִׁי אוֹכֵל יְחִידִי. תָּמִיד הֵם מְסִבִּים יַחְדָּו אֶל קַעֲרַת קֶמַח הַתִּירָס. אִישׁ אִישׁ צוֹבֵט לוֹ קַמְצוּץ מִן הַבָּשָׂר הַמָּלוּחַ, לְפִי הַתּוֹר. מַרְבִּים הֵם שִׂיחָה וּצְחוֹק בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה. אֵין הֵם זוֹלְלִים וְסוֹבְאִים, אִם כִּי רֹב יְמֵיהֶם רְעֵבִים הֵם.

אוּמְלִימוֹ שׁוֹנֶה קְצָת מִשְּׁאָר הַכּוּשִׁים. הוּא לָמַד מִן הַלְּבָנִים כַּמָּה מִלִּים וְכַמָּה מִנְהָגִים וְקִבֵּל מֵהֶם אֶת הַתַּאֲוָה לְכֶסֶף. דְּבַר הָאוֹצָר שֶׁל לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֵצִיק לוֹ זֶה הַרְבֵּה שָׁנִים, לָכֵן הוּא עָצוּב וְגֵא יוֹתֵר מִשְּׁאָר הַכּוּשִׁים.


קובץ 86.jpg

אוּמְלִימוֹ הֵבִיא עִמּוֹ עוֹד כִּשְׁלשִׁים כּוּשִׁים. תַּפְקִידָם: אָלֶף – לָלֶכֶת בְּרֹאשׁ הַשַּׁיָּרָה, לְהַכּוֹת בְּמַקְלוֹתֵיהֶם בָּעֵשֶׂב וּלְגָרֵשׁ אֶת הַנְּמֵרִים וְהַנְּחָשִׁים הַמִּתְחַבְּאִים בּוֹ. בֵּית – לִדְחֹף אֶת הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ בִּמְקוֹמוֹת שֶׁהַדֶּרֶךְ אֵינָהּ טוֹבָה. גִּימֶל – לָשֵׂאת עַל רָאשֵׁיהֶם אֶת הַמִּטְעָן וְלָשִׁיר: “בּוּ־הוּ, בּוּ־הוּ.”


 

בְּעִקְּבוֹת הַפִּילִים

רַבּוֹתַי, רַבּוֹתַי! לוּ רְאִיתֶם מַה הִיא אַפְרִיקָה הַפִּרְאִית! נִכְנַסְנוּ לְתוֹךְ יַעַר. הַיַּעַר עָבֹת וְאֵין בּוֹ כָּל דֶּרֶךְ. סְבַךְ אֶחָד גָּדוֹל. הָאֲנָשִׁים הָרְגִילִים הַרְבֵּה בִּדְרָכִים אֵלֶּה, רוֹאִים כִּי בְּכָל זֹאת יֵשׁ בּוֹ שְׁבִיל. אֵין לְהַכִּירוֹ לְפִי הָעֵשֶׂב שֶׁנִּדְרַס, כְּמוֹ בְּכָל שְׁבִיל בָּעוֹלָם. מְעַטִּים מְאֹד הַהוֹלְכִים בַּיַּעַר, לָכֵן מְכֻסִּים כָּאן הַשְּׁבִילִים עֲשָׂבִים מְגֻדָּלִים. אַךְ לְפִי עַנְפֵי הָעֵצִים הַשְּׁבוּרִים, קַל לִמְצֹא אֶת הַשְּׁבִילִים, שֶׁאֶפְשָׁר לָלֶכֶת בָּהֶם הֲלִיכָה זְקוּפָה, בְּלִי לָכֹף אֶת הָרֹאשׁ.

אָנוּ הוֹלְכִים בַּשְּׁבִילִים כְּמוֹ בְּמִסְדְּרוֹן צַר וְאָרֹךְ, בְּ“שׁוּרָה שֶׁל אַוָּזִים,” צַמְּרוֹת הָעֵצִים גְּבוֹהוֹת עַד הַשָּׁמַיִם. הֵן נֶעֱרָמוֹת שָׁם כַּעֲנָנִים יְרֻקִּים. רֵיחוֹת שֶׁל צְמָחִים עֲסִיסִיִּים, הַנִּדְרָסִים בְּרַגְלֵינוּ וּבְרַגְלֵי הַחַיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת, עוֹלִים בְּאַפֵּנוּ. צְפַרְדְּעִים, קוֹפִים, צִפֳּרִים וּזְבוּבִים נִמְצָאִים בְּכָל מָקוֹם. עַנְנֵי זְבוּבִים סוֹבְבִים אוֹתָנוּ כְּאִלּוּ הָיִינוּ עֲשׂוּיִים רִבָּה.

פִּתְאֹם הִתְרַחֵב הַשְּׁבִיל עַד כְּדֵי עֶשְׂרִים מֶטֶר וְהַדֶּרֶךְ נֶעֶשְׂתָה נוֹחָה בְּיוֹתֵר. הָאוֹטוֹ אָמְנָם מִטַּלְטֵל עַל גַּבֵּי הָעֲנָפִים הַמּוּטָלִים בַּדֶּרֶךְ, אֲבָל יֵשׁ מָקוֹם לְכָל בְּנֵי הָשַּׁיָּרָה לָלֶכֶת בְּחַבְרוּתָא וּלְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ פָּנִים אֶל פָּנִים, מָה שֶׁאֵין כֵּן כַּאֲשֶׁר הוֹלְכִים בְּ“שׁוּרַת אֲוָּזִים.”


קובץ 87.jpg

אָנוּ הוֹלְכִים וְנֶהֱנִים מִן הַמֶּרְחָב הַזֶּה שֶׁנִּתְגַּלָּה בְּיַּעַר הַפִּרְאִי. מִשְּׁנֵי עֲבָרֵינוּ עֲנָפִים וּגְזָעִים שְׁבוּרִים וַעֲקוּרִים. כְּכָל שֶׁהִתְקַדַּמְנוּ רָאִינוּ כִּי הָעֵצִים זֶה עַתָּה נִשְׁבְּרוּ. הִנֵּה עוֹד נוֹטֵף מֵהֶם הַשְּׂרָף הַלָּבָן. וּפִתְאֹם הִגִּיעוּ לְאָזְנֵינוּ קוֹלוֹת, כְּקוֹל תְּרוּעוֹת שֶׁל חֲצוֹצְרוֹת…

אָמַר לָנוּ מִיסְטֶר וִילְיַמְס: – הַמַּזָּל שִׂחֵק לָנוּ. נִכְנַסְנוּ לִשְׁבִיל שֶׁל עֵדֶר פִּילִים. הַפִּילִים הוֹלְכִים לְפָנֵינוּ וּמְפַנִּים לְפָנֵינוּ אֶת הַדֶּרֶךְ! הַפִּילִים – מִכֵּיוָן שֶׁהִתְחִילוּ לָלֶכֶת הֲרֵי הֵם הוֹלְכִים רַק קָדִימָה, עַד אֲשֶׁר יֵצְאוּ מִן הַיַּעַר. הִתְקַדַּמְנוּ. הַתְּרוּעוֹת חָזְקוּ. וְהִנֵּה גַּם רָאִינוּ אֶת אֲחוֹרֵיהֶם הָרְפוּדִים שֶׁל הַפִּילִים. צְפוּפִים הָלְכוּ, כַּמָּה עֲשָׂרוֹת, גְּבוֹהִים וּכְבֵדִים, הָלְכוּ וְטִלְטְלוּ אֶת זַנְבוֹתֵיהֶם בְּקֶצֶב. הַגָּבוֹהַּ מִכֻּלָּם צָעַד בָּרֹאשׁ. הוּא הָיָה כּוֹפֵף אֶת הָעֲנָפִים בַּחֵדֶק וְרוֹמֵס וּמְשַׁבֵּר אוֹתָם בָּרַגְלַיִם. הַהוֹלְכִים אַחֲרָיו נִשְׁעָנִים בְּגוּפוֹתֵיהֶם עַל הָעֵצִים וּמְחַכִּים. תַּחַת כֹּבֶד גּוּפוֹתֵיהֶם חוֹרְקִים הָעֵצִים. מַתְחִילִים לִנְטוֹת לִצְדָדִים.

עֲבוֹדָה זוֹ אִלּוּ הָיוּ עוֹשִׂים אוֹתָהּ בְּנֵי אָדָם – עֶשְׂרִים יוֹם הָיוּ עוֹבְדִים בָּהּ. וְהַפִּילִים עוֹשִׂים אוֹתָהּ כְּמִתּוֹךְ מִשְׂחָק וּבִמְהִירוּת נִפְלָאָה. הָעֵדֶר הוֹלֵךְ וְתוֹקֵעַ בַּחֲדָקִים כְּבַחֲצוֹצְרוֹת. הַצְּעִירִים עוֹרָם מָתוּחַ וְהַזְּקֵנִים – עוֹרָם תָּלוּי עֲלֵיהֶם כְּשַׂק.

הַרְגָּשָׁה מְשֻׁנָּה הִיא לְהִמָּצֵא קָרוֹב, כָּל כָּךְ קָרוֹב, לְחַיּוֹת מֻפְלָאוֹת. הַכֹּל נִדְמֶה אָז מֻפְלָא וְאַחֵר. זְמַן רַב הָלַכְנוּ לְפִי קֶצֶב הַתְּנוּעָה שֶׁל זַנְבוֹת הַפִּילִים. פִּיל קָטָן סָר הַצִּדָּה וְהִתְחִיל לְהִתְפַּלֵּשׁ בַּחוֹל, לְגָרֵשׁ מֵעָלָיו אֶת הַזְּבוּבִים הַמְּצִיקִים לוֹ. “בָּחוּר” זֶה הִתְגַּלְגֵּל עַל גַּבּוֹ כְּמַסְפֵּג, כְּשֶׁרַגְלָיו מִתְחַבְּטוֹת בָּאֲוִיר.

רֶגַע אֶחָד נִשְׁאַר שׁוֹכֵב עַל גַּבּוֹ בִּמְנוּחָה. עֵינָיו נִמְשְׁכוּ לְהַבִּיט בַּעֲנַף־עֵץ שֶׁהִתְנוֹעֵעַ בָּרוּחַ, וּבֵינָתַיִם לִטֵּף הַחֶדֶק שֶׁלּוֹ בְּרַכּוּת אֶת הָעֵשֶׂב שֶׁלְּיָדוֹ.

חָשַׁבְתִּי: חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה צוֹדֵק! צוֹדֵק בַּפַּעַם הָאֶלֶף, בְּאָמְרוֹ כִּי כָל הַחַיּוֹת, גַם חַיּוֹת הַפֶּרֶא, אוֹהֲבוֹת שָׁלוֹם, אִם אֵין מַדְרִיכִים אֶת מְנוּחָתָן.


קובץ 88.jpg

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי הִתְחִיל תּוֹקֵעַ בַּחֲצוֹצְרַת הָאוֹטוֹ. שָׁמְעוּ הַפִּילִים, נִבְהֲלוּ וְהִתְחִילוּ לָרוּץ… פִּילִים גְּדוֹלִים וּמְסֻרְבְּלִים אֵלֶּה רָצוּ בְּקַלּוּת וּבִזְרִיזוּת וּמַרְאֵיהֶם כְּכַדּוּרִים פּוֹרְחִים עֲנָקִיִּים שֶׁקָּשֶׁה לָהֶם לְהִתְרוֹמֵם וְלָעוּף, אַךְ הִנֵּה, נִדְמֶה, יִתְרוֹמְמוּ סוֹף סוֹף, הַ“בַּלּוֹנִים” וְיָעוּפוּ. הֵם רָצוּ וְתָקְעוּ בְּחִדְקֵיהֶם. לוּ פָּנוּ פִּתְאֹם אֲחוֹרַנִּית, אֵלֵינוּ… וַדַּאי הָיִינוּ נִרְמָסִים יַחַד עִם הָאוֹטוֹ שֶׁלָּנוּ, וְהָיִינוּ דּוֹמִים אָז, כְּאִלּוּ הִזְמַנּוּ מַכְבֵּשׁ שֶׁל כְּבִישׁ שֶׁיַּעֲבֹר עָלֵינוּ פְּעָמִים אֲחָדוֹת. אַךְ יָצְאוּ הַפִּילִים מִן הַיַּעַר נִתְפַּזְּרוּ לְכָל עֵבֶר בִּקְפִיצוֹת מְשֻׁנּוֹת כְּשַׂקֵּי־תֶּבֶן גְּדוֹלִים הַנּוֹפְלִים מִן הָעֲלִיָּה.

עָמַדְנוּ וְחִכִּינוּ עַד אֲשֶׁר נֶעֶלְמוּ מֵעֵינֵינוּ, כִּי בַּשָּׂדֶה הַגָּלוּי חָשַׁשְׁנוּ מְאֹד שֶׁמָּא יִתְנַפְּלוּ עָלֵינוּ.


קובץ 89.jpg

קובץ 90.jpg

 

מַעֲשֶׂה בַּאֲרָיוֹת

עַכְשָׁו אֲבָאֵר מַה בְּצִיּוּר זֶה וְלָמָּה כֻּלָּנוּ עוֹמְדִים וְצוֹחֲקִים (שִׂימוּ לֵב אֶל שְׁנֵי עֲצֵי הַקּוֹקוֹס). בָּעֵמֶק גִּלִּינוּ מַעְיַן מַיִם וְעָמַדְנוּ שָׁם לַחֲנוֹת חֲנִיַּת־לַיְלָה. עָיַּפְנוּ מְאֹד מִן הַדֶּרֶךְ. עָרַכְנוּ מְדוּרָה וְאָכַלְנוּ אֶת אֲרֻחַת־הָעֶרֶב. אַחֲרֵי הַאֲרֻחָה הִתְעַטַּפְנוּ אִישׁ אִישׁ בִּשְׁמִיכוֹתָיו וְשָׁכַבְנוּ לִישֹׁן. הִתְכַּסִּינוּ יָפֶה יָפֶה. גַּם אֶת הַפָּנִים כִּסִּינוּ. רַק אֶת הָאַף הִשְׁאַרְנוּ גָלוּי, כְּדֵי לִשְׁאֹף אֲוִיר צַח.

חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה נָתַן לָנוּ מִשְׁחָה מְיֻחֶדֶת הַמְּגִנָּה מִפְּנֵי עֲקִיצוֹת הַזְּבוּבִים וְהַיַּתּוּשִׁים הַמְּלַוִּים אוֹתָנוּ. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ מָרַח בָּהּ אֶת הָאַף. אָמַרְנוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ “לַיְלָה טוֹב” וְשָׁכַבְנוּ. שָׁמַעְנוּ אֶת מִיסְטֶר וִילְיַמְס מְמַלְמֵל מַה־שֶּׁהוּא לִפְנֵי הֵרָדְמוֹ: מַעְיָן… חַיּוֹת־פֶּרֶא… אַךְ עֲיֵפִים הָיִינוּ מִשְּׁאֹל אוֹתוֹ לְפֵשֶׁר דְּבָרָיו. זְמַן רַב שָׁכַבְתִּי בְּעֵינַיִם פְּקוּחוֹת וְהֶאֱזַנְתִּי לְרַחַשׁ הַלַּיְלָה. לְהַקְשִׁיב לַלַּיְלָה – יָפֶה בְּכָל אֶרֶץ, וּבְיִחוּד בְּעַרְבוֹת אַפְרִיקָה! עַנְפֵי דְקָלִים וְעֵצִים מְשֻׁנִּים הִתְנוֹעֲעוּ לְאִטָּם בְּשֶׁקֶט וַחֲגִיגִיּוּת כְּמוֹ בְּחֲצַר “בֵּית־הַבְרָאָה.” לְבַסּוֹף נִרְדַּמְתִּי.

בַּלַּיְלָה, בִּשְׁנָתִי, הִרְגַּשְׁתִּי כְּאִלּוּ מַעֲבִירִים עַל אַפִּי פְּעָמִים אֲחָדוֹת מַטְלִית חַמָּה, מְחֻסְפֶּסֶת. אַךְ לִי מָתְקָה שְׁנָתִי וְלֹא הִתְעוֹרַרְתִּי. בַּבֹּקֶר, עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, כַּאֲשֶׁר קַמְנוּ, אָמַר יְדִידִי הָאַנְגְּלִי: – נַחוּם, חָלַמְתִּי כִּי מִי־שֶׁהוּא שִׁפְשֵׁף אֶת אַפִּי בְּסִרְפָּד וְהֶחֱלִיק אוֹתוֹ בִּנְיָר־זְכוּכִית. עוֹד זֶה מְדַבֵּר וַחֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה אוֹמֵר:


קובץ 91.jpg

– הַשֵּׁד יוֹדֵעַ מִי זֶה מָעַךְ הַלַּיְלָה אֶת אַפִּי! עוֹד זֶה מְדַבֵּר וּמִיסְטֶר וִילְיַמְס אוֹמֵר: – בְּחַיַּי! גַּם אֲנִי חָלַמְתִּי כִּי טִפְּלוּ בְּאַפִּי! הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה עוֹרְרוּ בִּי חֲשָׁד. חָשַׁבְתִּי: כָּאן קָרָה דְּבַר־מָה! לֹא לְחִנָּם חָלַמְנוּ כֻּלָּנוּ עַל אַפֵּינוּ! אֲנִי מַבִּיט סְבִיבַי וַחֲרָדָה גְּדוֹלָה נָפְלָה עָלַי.

בַּחוֹל. מַמָּשׁ בֵּין רַגְלַי, רָאִיתִי עִקְּבוֹת אֲרָיוֹת! אַף חֲבֵרַי הִסְפִּיקוּ לְגַלּוֹת אֶת הָעֲקֵבוֹת. אֲחוּזֵי־פַחַד עָמַדְנוּ וְהִבַּטְנוּ אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ. רַק מִיסְטֶר וִילְיַמְס מִלְמֵל: – אֲרָיוֹת הָיוּ פֹּה הַלַּיְלָה… בָּאוּ לִשְׁתּוֹת מִן הַמַּעְיָן. אָמְרוּ לְהִתְנַפֵּל עָלֵינוּ, הִתְחִילוּ בְּאַפֵּינוּ הַגְּלוּיִים. לָקְקוּ אוֹתָם. אֲבָל אַפֵּינוּ לֹא נָעֲמוּ לְחִכָּם וַעֲזָבוּנוּ. כִּי מִשְׁחַת־הַיַּתּוּשִׁים חֲמוּצָה הִיא… יְדִידִי הָאַנְגְּלִי הִתְחִיל צוֹחֵק רִאשׁוֹן. אַחֲרָיו – כֻּלָּנוּ. הַרְבֵּה צָחַקְנוּ, עַד כִּי נִבְהֲלוּ הַכּוּשִׁים וְעָמְדוּ סְבִיבֵנוּ. סִפַּרְנוּ לָהֶם אֶת הַדָּבָר וְצָחֲקוּ גַּם הֵם.

זֶה פֵּרוּשׁוֹ שֶׁל הַצִּיּוּר. נֵס גָּדוֹל קָרָה לָנוּ אוֹתוֹ לַיְלָה – נֵס וּצְחוֹק.


 

כָּל אָדָם מֵבִין אַחֶרֶת

אָמַר יְדִידִי הָאַנְגְּלִי:

– כָּךְ הוּא הַדָּבָר, כְּשֶׁאֵין אָדָם זָהִיר בְּמַעֲשָׂיו. שָׁכַבְנוּ לִישֹׁן וְאֶת הָרוֹבִים לֹא הִנַּחְנוּ לְצִדֵּנוּ.

אָמַר מִיסְטֶר וִילְיַמְס: – אָסוּר לִשְׁכַּב לִישֹׁן לְיַד מַעְיָן, מָקוֹם שֶׂחַיּוֹת־פֶּרֶא בָּאוֹת לִשְׁתּוֹת בַּלַּיְלָה.

אָמַר חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה: – לֹא חֲשׁוּבִים הָרוֹבִים; אֲבָל בַּלַּיְלָה צָרִיךְ לְהַעֲמִיד מִשְׁמָרוֹת. אִם אָדָם מֵרִים צְעָקָה נִבְהָלוֹת הַחַיּוֹת וּבוֹרְחוֹת.

וְאוּמְלִימוֹ אָמַר: – חָשׁוּב הַסּוֹף. נִשְׁאַרְנוּ שְׁלֵמִים – טוֹב לָנוּ. נִמְצָא אֶת הָאוֹצָר – טוֹב לָנוּ.

אֲנִי לֹא אָמַרְתִּי כְּלוּם. אַךְ לָמַדְתִּי דְּבַר־מָה: אָדָם הַמּוֹרֵחַ אֶת גּוּפוֹ בַּמִּשְׁחָה הַחֲמוּצָה נֶגֶד יַתּוּשִׁים מֻבְטַח מֵחַיּוֹת־טֶרֶף.


 

מַה בִּדְבַר שְׁנֵי עֲצֵי הַקּוֹקוֹס שֶׁבַּצִּיּוּר הָרִאשׁוֹן?

לָקַחְתִּי אֶת מַחְבֶּרֶת הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי וְעָמַדְתִּי לְצַיֵּר אֶת הַסְּבִיבָה. יָפֶה הָיָה הַמָּקוֹם הַזֶּה. וְהִנֵּה:

– נַ־חוּ־וּ־וּ־וּ־ם!

– מַה יֵּשׁ?

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי הוּא שֶׁצָּעַק אֵלַי (תָּמִיד הָיִינוּ יַחַד): – מֹחַ בַּקָּדְקֹד, בֶּן אָדָם! אֶת כַּדּוּרֵי הָרוֹבֶה לָמָּה לֹא לָקַחְתָּ? הִנֵּה הֵם לְיַד מִשְׁכָּבְךָ! חָשַׁבְתִּי: צוֹדֵק, צוֹדֵק יְדִידִי הָאַנְגְּלִי הַמָּקוֹם הוּא מְקוֹם סַכָּנָה: אֲרָיוֹת! לֹא טוֹב לְהַלֵּךְ כָּאן בִּלְתִּי מְזֻיָּן. נִגַּשְׁתִּי לִמְקוֹם מִשְׁכָּבִי, לָקַחְתִּי אֶת הַכַּדּוּרִים וְשַׂמְתִּי אוֹתָם בַּחֲגוֹרָתִי.

עָבְרוּ רַק שְׁנֵי רְגָעִים וּבַמַּחֲנֶה נִשְׁמְעוּ קוֹלוֹת צְעָקָה. אוּמְלִימוֹ רָץ וְקוֹרֵא בְּכָל פֶּה:

– אֲרָיוֹת, אֲ־רָ־יוֹ־ת!


קובץ 93.jpg

הָיְתָה מְהוּמָה. הַכֹּל הִתְחִילוּ לָרוּץ וּלְדַלֵּג לְכָל עֵבֶר, כְּגַרְגְּרֵי בָּרָד עַל הַמִּרְפֶּסֶת. רַק יְדִידִי הָאַנְגְּלִי חָטַף רוֹבֶה וְאָמַר אֵלַי בְּשֶׁקֶט: – רוֹאֶה אַתָּה! טוֹב שֶׁהִזְהַרְתִּיךָ. לָנוּ אֵין מַה לְּפַחֵד. בּוֹא! “נְסַדֵּר” אֶת הָאֲרָיוֹת. רוֹאֶה אַתָּה אֶת שְׁנֵי עֲצֵי הַקּוֹקוֹס? זוּז וּקְפֹץ אַתָּה עַל הָאֶחָד וַאֲנִי – עַל הַשֵּׁנִי. הָאֲרָיוֹת שֶׁלָּנוּ הֵם! עוֹר־אַרְיֵה אֶחָד יִהְיֶה פָּרוּשׂ כְּחֶמְאָה עַל פְּרוּסַת לֶחֶם בַּחֲדַר־הָאֹכֶל שֶׁלִּי בְּלוֹנְדוֹן; וְהַשֵּׁנִי – בַּמָּבוֹא. וּלְךָ – גַּם כֵּן. עֵינַיִם שֶׁל זְכוּכִית כְּבָר הֲכִינוֹתִי מִזְּמַן. אַכְנִיס אוֹתָן בְּחוֹרֵי הָעֵינַיִם שֶׁל פַּרְוַת הָאַרְיֵה!

קְפִיצָה אַחַת – וַאֲנַחְנוּ לְיַד צַמְּרוֹת הַקּוֹקוֹס. מִשָּׁם רָאִינוּ אֶת פְּנֵי הַמַּחֲנֶה שֶׁלָּנוּ לְמַטָּה. הוּא נִתְרוֹקֵן מֵאָדָם, רַק חֲבִילוֹתֵינוּ וּמִזְרָנֵינוּ נִשְׁאֲרוּ עֲזוּבִים, בְּלִּי סֵדֶר. נָשְׁבָה רוּחַ־בֹּקֶר קַלָּה. חָשַׁבְתִּי בַּהֲנָאָה מְהוּלָה בְּפַחַד: סוֹף סוֹף – עִם אֲרָיוֹת! כַּעֲבֹר רְגָעִים מְעַטִּים הוֹפִיעוּ אַרְיֵה אֶחָד וּשְׁתֵּי לְבִיאוֹת. רֶגַע עָמְדוּ וְרִחְרְחוּ לִצְדָדִים. הָלְכוּ לְאַט וּבִכְבֵדוּת, כְּאִלּוּ זֶה עַתָּה קָמוּ מִשְּׁנָתָם. אֵין סָפֵק, חַיּוֹת נוֹרָאוֹת הֵן, חֲכָמוֹת מְאֹד וּבִפְנֵיהֶן אֲרֶשֶׂת שֶׁל נְדִיבוּת. הֵם הִבִּיטוּ לְכָל עֵבֶר וְנָהֲמוּ: רֵיחַ בְּשַׂר אָדָם עָלָה בְּאַפָּם.

הָאֲרִי עָמַד בִּמְקוֹמוֹ כְּצוֹפֶה וְהַלְּבִיאוֹת הִתְהַלְּכוּ בֵּין הַמִּשְׁכָּבִים שֶׁלָּנוּ. לְבִיאָה אַחַת דָּרְכָה עַל שְׂמִיכָה שֶׁהָיְתָה מוּטֶלֶת עַל הָאֲדָמָה וְהַשְּׂמִיכָה נֹאחֲזָה בְּצִפָּרְנֵי רַגְלָהּ. דַּרְכָה הַלְּבִיאָה בְּרֶגֶל שְׁנִיָּה כְּדֵי לְהִשְׁתַּחְרֵר מִן הַשְּׂמִיכָה – וְנֹאחֲזָה הַשְּׂמִיכָה גַם בָּרֶגֶל הַשְּׁנִיָּה. נָהֲמָה הַלְּבִיאָה וְהִתְחִילָה לְהִסְתּוֹבֵב סְבִיב עַצְמָהּ כְּשֶׁהִיא סוֹחֶבֶת עִמָּהּ אֶת הַשְּׂמִיכָה וּמְטַלְטֶלֶת אוֹתָהּ כֹּה וָכֹה. הַשְּׂמִיכָה הִתְחִילָה לְהִתְפַּתֵּל בַּאֲוִיר כְּבַעַל־חַיִּים, עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת וְטוֹפַחַת בַּחוֹל. וּפִתְאֹם הִשְׁתַּחְרְרָה מִצִּפָּרְנֵי הַלְּבִיאָה, נִשְׁתַּטְּחָה שְׁקֵטָה, כְּאִלּוּ מֵתָה, וְחָזְרָה לִהְיוֹת רַק שְׂמִיכָה. הַלְּבִיאָה פָּסְעָה מֵעָלֶיהָ הָלְאָה.


קובץ 94.jpg

הָאֲרָיוֹת הַלְכוּ וְהִתְקָרְבוּ אֶל בֵּין שְׁנֵי עֲצֵי הַקּוֹקוֹס. כְּאִלּוּ הִתְכַּוְּנוּ לִמְצֹא אֶת הַמָּקוֹם הַנּוֹחַ בְּיוֹתֵר בִּשְׁבִילֵנוּ, שֶׁנּוּכַל לִפְגֹּעַ בָּהֶם יָפֶה מֵרוֹבֵינוּ.

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי לָחַשׁ לִי: – כַּאֲשֶׁר אֹמַר “הוֹפּ!” נִירֶה שְׁנֵינוּ יַחַד. הָאֲרָיוֹת הִתְקָרְבוּ עוֹד וְעוֹד. הִגִּיעַ הָרֶגַע לְהִתְכּוֹנֵן. אֹמַר אֶת הָאֱמֶת: יֵשׁ פַּחַד רַב לְהִתְגָּרוֹת בַּאֲרָיוֹת. אִם לֹא נַצְלִיחַ – אוֹי וַאֲבוֹי לָנוּ. אֲזַי שָׁלוֹם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְשָׁלוֹם לְמִשְׁפַּחְתִּי… אֲנִי פּוֹתֵחַ אֶת נַרְתִּיק הַכַּדּוּרִים שֶׁלִּי וּמַבִּיט אֶל יְדִידִי הָאַנְגְּלִי, וְהוּא מַחֲזִיק אֶת הָרוֹבֶה מוּכָן לִטְעֹן אוֹתוֹ וּמַבִּיט אֵלַי…

אֲנִי מַבִּיט אֵלָיו וְהוּא מַבִּיט אֵלַי – וְהָאֲרָיוֹת פּוֹסְעִים לָהֶם בְּנַחַת בֵּין שְׁנֵי עֲצֵי הַקּוֹקוֹס. שׁוּב אֲנִי מַבִּיט אֶל יְדִידִי וְהוּא מַבִּיט אֵלַי… אֶצְלוֹ רַק הָרוֹבֶה וְאֶצְלִי רַק הַכַּדּוּרִים… הָאֲרָיוֹת עָבְרוּ בְּנַחַת, עָבְרוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. פָּשׁוּט הָלְכוּ לָהֶם, כְּאִלּוּ לֹא קָרָה כְּלוּם וּכְאִלּוּ לֹא הִתְכַּוְּנוּ לְשׁוּם דָּבָר.

נִשְׁמַע קוֹלוֹ שֶׁל מִיסְטֶר וִילְיַמְס מֵאַחַד הָעֵצִים: – הַכֹּל עָבָר בְּסֵדֶר. לֹא כְּדַאִי לְהִתְגָּרוֹת עַתָּה בָּאֲרָיוֹת. נָקוּם וְנֵלֵךְ. בְּשֶׁקֶט הֶחֱלַקְנוּ, יְדִידִי הָאַנְגְּלִי וַאֲנִי, מֵעַל עֲצֵי הַקּוֹקוֹס. כַּמָּה יָמִים לֹא דִּבַּרְנוּ בֵּינֵינוּ. עוֹד עַכְשָׁו קָשֶׁה לִי לְהַבִּיט אֶל שְׁנֵי עֲצֵי הַקּוֹקוֹס הָאֵלֶּה.


 

הֲנִמְצָא אֶת הָאוֹצָר?

הַרְבֵּה יִסּוּרִים וְהַרְפַּתְקָאוֹת עָבְרוּ עָלֵינוּ כַּאֲשֶׁר הָלַכְנוּ לְחַפֵּשׂ אֶת לִימַבּוּהוּ הָאֲמִתִּי וְאֶת הָאוֹצָר. כַּמָּה פְּעָמִים הָיִינוּ מְטִילִים סָפֵק אִם נַצְלִיחַ לִמְצֹא אֶת הָאוֹצָר, אִם כִּי עָשִׂינוּ כָּל מַה שֶּׁהָיָה בְּיָדֵנוּ כְּדֵי לְהַצְלִיחַ.

לִימַבּוּהוּ הָיָה תִּקְוָתֵנוּ הָאַחֲרוֹנָה: הוּא הָאָדָם הַיָּחִיד הַיּוֹדֵעַ אֶת מְקוֹם הָאוֹצָר. הָיִינוּ בְּטוּחִים כִּי הוּא חַי וְכִי נִמְצָא אוֹתוֹ. מִיסְטֶר וִילְיַמְס וְאוּמְלִימוֹ חָשְׁבוּ כַּמָּה פְּעָמִים כִּי הִנֵּה הָאוֹצָר כְּבָר בְּיָדָם, וּבְכָל זֹאת לֹא מְצָאוּהוּ. הֲנִמְצָאֵהוּ אֲנַחְנוּ?

לַיְלָה אֶחָד חָלַמְתִּי חֲלוֹם מְשֻׁנֶּה. כָּל הַחֲלוֹמוֹת מְשֻׁנִּים הֵם וְקָשֶׁה לְסַפֵּר אוֹתָם. אֵין לָהֶם הַתְחָלָה.


 

הַחֲלוֹם

הַדֹּב, אֲשֶׁר הִכַּרְתִּיו, כַּנִּרְאֶה, לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים, אוּלַי עוֹד בִּהְיוֹתִי תִּינוֹק, אָמַר: – נַחוּם, אַתָּה שׁוֹמֵעַ? הָאוֹצָר – מַעֲשִׂיָּה, וְגַם מָשָׁל.

(אֵיזֶה כְּלִי־זֶמֶר נִגֵּן בְּקוֹל עָבֶה: “וְכִי יָכוֹל הַדֹּב לְדַבֵּר?”)

הַזְּאֵבִים בָּאוּ אֶחָד אֶחָד, מְלֵאֵי־פַחַד, וְאָמְרוּ: – קַר לָנוּ. נִרְרְרְקֹד, נִרְרְרְקֹד! אָמַר לָהֶם הַדֹּב: –אֲנִי אֵינִי רוֹקֵד. יָשַׁב עַל אֲחוֹרָיו וְאָמַר: – נַחוּם, שְׁמַע בְּקוֹלִי, הַמַּעֲשִׂיָּה מַעֲשִׂיָּה, אֲבָל גַּם מָשָׁל.


קובץ 96.jpg

פִּתְאֹם נִכְנַס אַרְיֵה גָדוֹל. דָּפַק בְּחָזְקָה בִּזְנָבוֹ וְהָאֲדָמָה רָעֲשָׁה כְּמוֹ תֹּף: – בּוּם, בּוּם! הַס! בִּכְלָל! מִיסְטֶר וִילְיַמְס וְאוּמְלִימוֹ יָכְלוּ לַחֲרשׁ, לִזְרֹעַ וְלִקְצֹר וְלֹא לָלֶכֶת אַחֲרֵי אוֹצָרוֹת שֶׁאֲחֵרִים אֲסָפוּם וְאָז לֹא הָיָה כָּל הָרַעַשׁ הַזֶּה!

(אֵיזֶה כְּלִי־זֶמֶר נִגֵּן בְּקוֹל עָבֶה: אַרְיֵה אֵינוֹ יָכוֹל לָדַעַת אֶת דְּבַר הָאוֹצָר).

וְהִנֵּה הַתַּנִּינִים הֵטִילוּ בֵּיצִים, בֵּיצִים בְּרֻדּוֹת, וְגִלְגְּלוּ אוֹתָן אֶל מָקוֹם יָבֵשׁ שֶׁתִּתְחַמֶּמְנָה בַּשֶּׁמֶשׁ.

הַפִּיל הַקָּטָן אָמַר: – לְכוּ הַצִּדָּה. אֲנִי יוֹדֵעַ לְהוֹסִיף לַבֵּיצָה קַוִּים אֲחָדִים וְיִהְיֶה צִיּוּר שֶׁל חֲזִיר. וְהוּא הִמְשִׁיךְ לָמֹץ חָלָב מִבַּקְבּוּק־גּוּמִי.

אֲנִי רָצִיתִי לִשְׁאֹל: – רַבּוֹתַי! מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת: “מָשָׁל?” חַכּוּ רֶגַע. מַה פֵּרוּשׂ הַמִּלָּה מָשָׁל? אֲפִלּוּ שָׁכַחְתִּי אֵיךְ כּוֹתְבִים אוֹתָהּ…

כְּלִי־הַזֶּמֶר אֲשֶׁר נִגֵּן בְּקוֹל עָבֶה עָנָה לִי: – מֵם! שִׁין! לָמֶד! לְבָאֵר לְךָ אֶת הַמִּלָּה קָשֶׁה, אֲבָל הַדֹּב חוֹשֵׁב כִּי דְבַר הָאוֹצָר הוּא גַּם מָשָׁל. זוּרוּם בּוּרוּם (זֹאת אוֹמֶרֶת): הָאוֹצָר מַעֲשֶׂה עִם רַעְיוֹן בַּקָּצֶה: מָשָׁל! וְאִם אֵינְךָ מֵבִין עוֹד מֻתָּר לְךָ לִשְׁאֹל אוֹ לְחַפֵּשׂ בַּמִּלּוֹן.

אָמַרְתִּי: טוֹב, מָשָׁל – מָשָׁל. אֲבָל הָעִקָּר – סוֹף מַעֲשֶׂה, הֲנִמְצָא אֶת הָאוֹצָר?הַדֹּב הָפַךְ לִהְיוֹת לָבָן־לָבָן וְאָמַר: – נַחוּם, אַתָּה מְדַבֵּר כְּמוֹ תִּינוֹק. מָתַי תִּהְיֶה בֶּן־אָדָם? בּוּם – בּוּם – בָּם!

הִתְעוֹרַרְתִּי. רַעַשׁ גָּדוֹל שֶׁל תֻּפִּים הֵעִיר אוֹתִי. חָשַׁבְתִּי, עָתִיד אֲנִי לִהְיוֹת חוֹלֶה מָחָר. תָּמִיד לִפְנֵי מַחֲלָה אֲנִי חוֹלֵם חֲלוֹמוֹת מְצִיקִים שֶׁאֵין לָהֶם שַׁחַר. אִמְרָה אַחַת צִלְצְלָה בְּאָזְנַי כָּל הַזְּמַן: הָאוֹצָר – מָשָׁל, מָשָׁל. שָׁאַלְתִּי אֶת אוּמְלִימוֹ מַה רַעַשׁ הַתֻּפִּים וְסִפֵּר לִי, כִּי עַל רֹאשׁ הַגִּבְעָה נִרְאֶה הַכְּפָר נוֹזִינְקַוּ־הַנְּדוּהָ אֲשֶׁר בּוֹ חַי לִימַבּוּהוּ הָאֲמִתִּי.


 

בִּכְפָר לִימַבּוּהוּ הָאֲמִתִּי

לְמַרְאֵה הַכְּפָר שָׂמַחְנוּ כֻּלָּנוּ, כְּאִלּוּ רָאִינוּ אֶת בֵּית־אַבָּא שֶׁלָּנוּ; כִּי יָדַעְנוּ, עוֹד מְעַט נִגְמֹר אֶת נְדוּדֵינוּ. יָדַעְנוּ, עַתָּה יֵחָרֵץ דְּבַר הָאוֹצָר. רוּחַ שֶׁל חַג יָרְדָה עָלֵינוּ. רָחַצְנוּ בְּמֵי הַנָּהָר הַקָּרוֹב, לָבַשְׁנוּ בְּגָדִים נְקִיִּים. מִיסְטֶר וִילְיַמְס, שֶׁשְּׂרוֹכֵי נְעָלָיו הָיוּ תָּמִיד נִגְרָרִים אַחֲרָיו, לֹא שָׁכַח הַפַּעַם לִקְשֹׁר אוֹתָם. שְׂפָתָיו הִפְטִירוּ אֵיזוֹ שִׁירָה מְשֻׁנָּה, בּוּרִית:

אֶק וִיל יֶי הֵי,

אֶקְזַל יֶי קְרֵי.

בְּקִצּוּר, רוּחַ שֶׁל חָג יָרְדָה עָלֵינוּ. הִגַּעְנוּ לַכְּפָר לִפְנֵי הַצָּהֳרַיִם. מִיָּד הִתְחִיל אוּמְלִימוֹ לִשְׁאֹל וּלַחְקֹר עַל לִימַבּוּהוּ. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי אֹהֶל נָשִׁים וְעָמַדְנוּ בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר, מוּל אָהֳלוֹ שֶׁל ראשׁ הַכְּפָר. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ הִקִּישׁ בִּלְשׁוֹנוֹ שָׁלשׁ פְּעָמִים: “טְץ! טְץ! טְץ!” – סִימָן שֶׁל יְדִידוּת.

גַּם רֹאשׁ הַכְּפָר וַאֲנָשָׁיו הִקִּישׁוּ שָׁלשׁ פְּעָמִים בִּלְשׁוֹנָם. שָׁאַלְנוּ: – אֵיפֹה לִימַבּוּהוּ, טְץ? חָשְׁבוּ רֶגַע הַכּוּשִׁים, הִתְלַחֲשׁוּ, עָמְדוּ וְהֵנִיעוּ רֹאשׁ כְּלַפֵּי מַעְלָה וְעָצְמוּ אֶת הָעֵינַיִם. סִימָן כִּי אֵינָם יוֹדְעִים.

– אֵין הֵם יוֹדְעִים הֵיכָן לִימַבּוּהוּ… – קָרָאנוּ בְּצַעַר. כִּמְעַט שֶׁהִתְעַלַּפְנוּ מִיֵּאוּשׁ. רַגְלֵינוּ מָעֲדוּ וְנָפַלְנוּ תַּחְתֵּינוּ: “בּוּם!”

אֲבָל מִיסְטֶר וִילְיַמְס לֹא הִתְיָאֵשׁ וְשָׁאַל: – הַאִם לֹא הָיָה אֶצְלְכֶם לִימַבּוּהוּ מֵעוֹלָם, טְץ?

שָׂמוּ הַכּוּשִׁים אֶצְבַּע לְיַד הָעַיִן. סִימָן כִּי הָיֹה הָיָה. זוֹכְרִים הֵם אֶת לִימַבּוּהוּ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ זֹאת, קַמְנוּ כֻּלָּנוּ עַל רַגְלֵינוּ וּפָנֵינוּ נוֹהֲרִים: הוּא הָיָה!


קובץ 98.jpg

– וְאֵיפֹה הוּא כָּעֵת, טְץ? עָנוּ הַכּוּשִׁים: – אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים! זָקֵן לִימַבּוּהוּ וְחַלָּשׁ. לֹא הַלָּךְ לַצַּיִּד זֶה הַרְבֵּה שָׁנִים וְלֹא חָרַשׁ וְלֹא זָרַע תִּירָס אִתָּנוּ. שָׁכַחְנוּ אוֹתוֹ. אֶפְשָׁר מֵת כְּבָר. שָׁמַעְנוּ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהַיֵּאוּשׁ שָׁב אֵלֵינוּ. נָפַלְנוּ תַּחְתֵּינוּ עַל הָאֲדָמָה, כְּאִלּוּ קָצְרוּ אוֹתָנוּ בְּחֶרְמֵשׁ.

הָיִינוּ מְיֹאָשִׁים… מְיֹאָשִׁים מְאֹד.

אָמְרוּ הַכּוּשִׁים: – וְאֶפְשָׁר חַי לִימַבּוּהוּ. כְּבַר שָׁכַחְנוּ לְהָבִיא לוֹ אֶת הָאֹכֶל. אֶפְשָׁר שֶׁהוּא שָׁם… וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא כָּאן… אֶפְשָׁר שֶׁהוּא עַל הַגִּבְעָה… וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא בַּבִּקְעָה… וְאוּלַי הוּא יוֹשֵׁב תַּחַת הָעֵץ. כַּאֲשֶׁר שָׁמַעְנוּ דִּבּוּרִים אֵלֶּה, הִקְפִּיצָה אוֹתָנוּ הַתִּקְוָה עַל רַגְלֵינוּ. קָרָאנוּ: אֶפְשָׁר שֶׁלִּימַבּוּהוּ כָּאן! כּוּשִׁית אַחַת יָצְאָה מִתּוֹךְ הָעֵדָה, עָמְדָה בְּאֶמְצַע הַכִּכָּר וְאָמְרָה: – טְץ, טְץ, טְץ! אֲנִי יוֹדַעַת אֶת לִימַבּוּהוּ הַזָּקֵן. תַּחַת הָעֵץ הַלָּבָן. אֲנִי מְבִיאָה אֹכֶל לְלִימַבּוּהוּ.

שָׂמַחְנוּ כֻּלָּנוּ לִדְבָרֶיהָ וְקָרָאנוּ לָהּ מִתּוֹךְ יְדִידוּת וְשִׂמְחָה: טְץ, טְץ, טְץ! עַד שֶׁהַלָּשׁוֹן הִתְחִילָה לִכְאֹב.


 

תַּחַת הָעֵץ הַלָּבָן

הָלְכָה הַכּוּשִׁית בְּרֹאשׁ וְאָנוּ כֻּלָּנוּ אַחֲרֶיהָ. עַל הַגִּבְעָה, בַּמָּקוֹם שֶׁהַכּוּשִׁים פּוֹשְׁטִים אֶת עוֹרוֹת הַחַיּוֹת וּמַשְׁלִיכִים אֶת שִׁלְדֵיהֶן, גָּדְלָה צַפְצָפַת־כֶּסֶף. עֵץ זֶה גָּדַל רַק בְּאַפְרִיקָה. עָלָיו בְּהִירִים וְנוֹצְצִים כְּכֶסֶף.

תַּחַת הָעֵץ הַזֶּה יָשַׁב כּוּשִׁי זָקֵן. זָקֵן כְּבֶן תִּשְׁעִים! שֶׁלֶד חַי. פָּנָיו מְחַיְּכִים חִיּוּךְ מְשֻׁנֶּה שֶׁאֵין לַהָבִינוֹ. הוּא יָשַׁב לוֹ מִתְחַמֵּם בַּשֶּׁמֶשׁ. לְיָדוֹ – קְלִפַּת אֱגוֹז־קוֹקוֹס וּבָהּ קְצָת קֶמַח־תִּירָס. זְבוּבִים רַבִּים טִיְּלוּ עַל פָּנָיו וְיָדָיו וְהוּא אֵינוֹ מְגָּרֵשׁ אוֹתָם. אֶפְשָׁר שֶׁלֹּא הִרְגִישׁ בָּהֶם וְאוּלַי לֹא הָיָה לוֹ כֹּחַ לַהֲנִיסָם.

– אַתָּה לִימַבּוּהוּ שׁוֹמֵר רֹאשׁ לוֹבֶּנְגּוּלוּ? פָּתַח הַזָּקֵן עֵינַיִם פִּקְחוֹת, הִצְטַחֵק וְהֵנִיעַ אֶת שְׂפָתָיו, הַשְּׂפָתַיִם הַיְּחִידוֹת עַל פְּנֵי כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ הַיְכוֹלוֹת לֵאמֹר אַיֵּה מְקוֹם הָאוֹצָר. הוּא אָמַר:

– לִי־מַ־בּוּ־הוּ, כֵּן… לֹא חָשׁוּב… הוּא הוֹסִיף עוֹד כַּמָּה מִלִּים בִּלְתִּי מוּבָנוֹת, וּכְשֶׁרָאָה כִּי אֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתוֹ, הֵנִיעַ יָדוֹ בְּבִטּוּל וְנִשְׁתַּתֵּק. גַּם הַכּוּשִׁית לֹא הֵבִינָה מַה אָמַר. הִבַּטְנוּ אִישׁ בִּפְנֵי רֵעֵהוּ וְלֹא יָדַעְנוּ מַה נַּעֲשֶׂה. מַבָּטִי הָלַךְ אַחַר זְבוּב אֶחָד שֶׁהִתְחִיל

בְּטִיּוּל חָדָשׁ עַל פְּנֵי לִימַבּוּהוּ. הַזְּבוּב עָבַר מִן הָעַיִן אֶל הַפֶּה, טָרַח וְעָלָה לִקְצֵה הָאַף. שָׁם זִמְזֵם זִמְזוּם קָטָן, פָּרַשׂ כְּנָפַיִם וּפָרַח.

לִימַבּוּהוּ הוֹרִיד רֹאשׁוֹ כְּאָדָם שֶׁסִּפֵּר אֶת כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ לוֹ לְסַפֵּר וְאֵין לוֹ מַה לְּהוֹסִיף עוֹד.


קובץ 99.jpg

עָמַדְנוּ וְשָׁתַקְנוּ. אָמְרָה הָאִשָּׁה הַכּוּשִׁית: – זֶה הוּא לִימַבּוּהוּ, שׁוֹמֵר רֹאשׁ לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶךְ זוּלוּ. כַּמָּה פְּעָמִים אָמַר לָלֶכֶת לִפְתֹּחַ אֶת הָאוֹצָר וּלְהוֹצִיא אֶת אַרְגְּזֵי־הַנְּחשֶׁת, עַד אֲשֶׁר זָקַן וְאָמַר: “לֹא חָשׁוּב הָאוֹצָר.” כִּי צַיָּדִים טוֹבִים אָנוּ כֻּלָּנוּ וּשְׂדוֹת הַתִּירָס נוֹתְנִים לָנוּ אֶת יְבוּלָם בְּשֶׁפַע וְאִישׁ אֵינוֹ מְקַנֵּא בַּחֲבֵרוֹ. עַתָּה זָקֵן לִימַבּוּהוּ וְאֵינוֹ זוֹכֵר עוֹד דָּבָר.


 

סוֹף מַעֲשֶׂה הָאוֹצָר

הִנֵּה כָּךְ נִגְמַר דְּבַר הָאוֹצָר. זֶה הַכֹּל. עָמַדְנוּ כֻּלָּנוּ וְשָׁתַקְנוּ. זְמַן רַב שָׁתַקְנוּ. וְכִי מַה יֵּשׁ לָנוּ לַעֲשׂוֹת עוֹד אִם לִימַבּוּהוּ אֵינוֹ זוֹכֵר דָּבָר?

מֶה חָשַׁב אָז מִיסְטֶר וִילְיַמְס, מִיסְטֶר וִילְיַמְס אֲשֶׁר רָדַף הַרְבֵּה שָׁנִים אַחֲרֵי הָאוֹצָר הַזֶּה וְהִפְסִיד בִּגְלָלוֹ אֶת כָּל אַדְמָתוֹ? – – –

וּמֶה חָשַׁב אוּמְלִימוֹ? אוּמְלִימוֹ זֶה אֲשֶׁר כָּל יְמֵי חַיָּיו נָדַד וְחִפֵּשׂ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל הָאוֹצָר? ––– נִזְכַּרְתִּי בְּדִבְרֵי הָאַרְיֵה שֶׁאָמַר לִי הַלַּיְלָה בַּחֲלוֹמִי… חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה אָמַר בְּקוֹל שָׁקֵט: – מִיסְטֶר וִילְיַמְס וְאוּמְלִימוֹ, הַמַּסָּע נִגְמַר. מִן הַשָּׁמַיִם נִגְזַר, כִּי לֹא יִמָּצֵא הָאוֹצָר… זֶה הוּא סוֹף הַמַּעֲשֶׂה בְּאוֹצַר לוֹבֶּנְגּוּלוּ מֶלֶךְ זוּלוּ. אִם יִמָּצֵא פַּעַם הָאוֹצָר, יִהְיֶה לְעִנְיָן זֶה סוֹף אַחֵר.

אֶת הַמַּפָּה הַסּוֹדִית מָסַר חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה לְמוּזֵיאוֹן לִשְׁמִירָה.


קובץ 101.jpg

קובץ 102.jpg

קובץ 103.jpg

 

בַּדֶּרֶךְ

אַחַר כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֶחְלַטְתִּי לַעֲזֹב אֶת אַפְרִיקָה וְלָשׁוּב הַבַּיְתָה, לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל.

אָמַרְתִּי אֶת הַדָּבָר לַחֲבֵרַי. גָּמַרְנוּ בֵּינֵינוּ לְהִפָּגֵשׁ יַחַד פַּעַם אַחֲרוֹנָה וְקָבַעְנוּ אֶת מְקוֹם הַפְּגִישָׁה תַּחַת “עֵץ־הָעֲבָדִים,” לְיַד הַנָּהָר אוּמַנְזֶמְטוֹטִי אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ זוּלוּ. אוּמַנְזֶמְטוֹטִי בִּשְׂפַת הַכּוּשִׁים: מַיִּם מְתוּקִים.

מִיסְטֶר וִילְיַמְס וְאוּמְלִימוֹ כְּבַר נִפְרְדוּ מֵעָלֵינוּ וְשָׁבוּ עֲצוּבִים לְאַרְצָם. לֹא נִשְׁאֲרוּ אֶלָּא חֲבֵרִי הַצַּיָּד מֵאֲמֵרִיקָה, יְדִידִי הָאַנְגְּלִי, אוּמְגַבַּבָּא הַכּוּשִׁי וַאֲנִי.

בְּיוֹם הַפְּגִישָׁה אָרַזְתִּי אֶת חֲפָצַי בְּתוֹךְ יַלְקוּט־הַשֶּׁכֶם; תַּחַת זְרוֹעִי לָקַחְתִּי אֶת מַחְבֶּרֶת הַצִּיּוּרִים וְהָלַכְתִּי אֶל הַמָּקוֹם הַמְּיֻעָד. הַפְּגִישָׁה – בְּשָׁעָה חָמֵשׁ. יָצָאתִי בְּאַרְבַּע וָרֶבַע; הָיְתָה לִי אֵפוֹא שְׁהוּת לָלֶכֶת לְאִטִּי. “לֵךְ לְאִטְּךָ – תָּבוֹא בְּעִתְּךָ.”

הַדֶּרֶךְ הָיְתָה יָפָה. נִפְלָא וְנָעִים לָלֶכֶת יְחִידִי בֵּין עֵצִים וַאֲבָנִים. כַּמָּה צְמָחִים שׁוֹנִים רָאִיתִי בְּדַרְכִּי. הִכַּרְתִּי מִינֵי פְּרָחִים הַגְּדֵלִים אֶצְלֵנוּ, בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, בַּעֲרוּגּוֹת כְּפִרְחֵי־נוֹי. פֹּה הֵם גְּדֵלִים בָּר עַל שְׁטָחִים רְחָבִים עַד קְצֵה־הָאֹפֶק.

מִין אֶחָד שֶׁל צָבָר הַגָּדֵל אֶצְלֵנוּ בַּעֲצִיצִים קְטַנְטַנִים – פֹּה הוּא צוֹמֵחַ כְּעֵץ, עַד לְגֹבַהּ שֶׁל בַּיִת בֶּן עֶשֶׂר קוֹמוֹת.

פִּתְאֹם:

– קַרְרְרְרָה, קַרְרְרְרָה!

קוֹלוֹת אֵלֶּה נִשְׁמְעוּ בְּבַת אַחַת, כְּמוֹ עַל פִּי פְּקֻדָּה פִּתְאֹמִית. נָשָׂאתִי עֵינַי וְרָאִיתִי, לְתִמְהוֹנִי, מַחֲנוֹת תֻּכִּיִּים וְרֻדִּים, בַּעֲלֵי צִיצִית עַל קָדְקֳדָם, מְסֻתָּרִים בֵּין עַנְפֵי הָעֵצִים. תֻּכִּיִּים גְּדוֹלִים וְעֵינֵיהֶם אֲדֻמּוֹת אוֹ צְהֻבּוֹת. תָּמִיד יֵשׁ לַתֻּכִּיִּים רַק הַבָּעָה אַחַת. שְׂמֵחִים אוֹ עֲצוּבִים, נִפְחָדִים אוֹ חֲצוּפִים – בִּפְנֵיהֶם תָּמִיד אוֹתָהּ

הַהַבָּעָה. רַק קוֹלוֹתֵיהֶם מִשְׁתַּנִּים מִפַּעַם לְפַעַם. הַתֻּכִּיִּים הֵקִימוּ רַעַשׁ גָּדוֹל. לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין אַף מִלָּה אַחַת בְּקוֹלוֹתֵיהֶם. הָיְתָה הֲמֻלָּה כְּמוֹ בַּהַפְסָקָה בְּבֵית־הַסֵּפֶר.

כַּנִּרְאֶה, הִשְׁתַּעַמְמוּ הַתֻּכִּיִּים מְאֹד, כִּי אַךְ רָאוּ אוֹתִי, שָׂמְחוּ וְקָרְאוּ: “קַרְרְרְרָה!” כְּאוֹמְרִים: חֲבֵרִים! הִנֵּה בָּא בֶּן־אָדָם. הָבָה וְנַבִּיט בּוֹ! – הֵם הִשְׁפִּילוּ רֹאשׁ, הִבְלִיטוּ עֵינַיִם, הִסְתַּכְּלוּ בִּי מִכָּל עֲבָרַי וְהִשְׁמִיעוּ צְוָחוֹת מְשֻׁנּוֹת כִּמְחַוִּים דַּעְתָּם עָלַי.

אֶפְשָׁר מְגֻחָךְ הָיִיתִי בְּעֵינֵיהֶם, כִּי קוֹל צְרִיחָתָם הָלַךְ הָלוֹךְ וְשָׂמוֹחַ. חָשַׁבְתִּי: מַה הַשִּׂמְחָה? וּמָה הֵם מִסְתַּכְּלִים בִּי כָּכָה? הִתְחַלְתִּי בּוֹדֵק אֶת מַלְּבּוּשַׁי: שֶׁמָּא חָבַשְׁתִּי כּוֹבָעִי שֶׁלֹּא כַּהֲלָכָה, אוֹ לָבַשְׁתִּי אֶת הַגַּרְבַּיִם שֶׁלִּי עַל הַצַּד הֶהָפוּךְ?

מֵרֹב תְּשׂוּמֶת־לֵב אֵלַי, הִרְגַּשְׁתִּי אֶת עַצְמִי לֹא נוֹחַ, כְּמוֹ בְּיוֹם הֻלֶּדֶת. אָז גָּבְרָה הַשִּׂמְחָה עוֹד יוֹתֵר: – קַרְרְרְרָה, קַרְרְרְרָה! עוֹד מַחֲנֵה תֻּכִּיִּים בָּא בְּרַעַשׁ רַב וְחָנָה עַל הָעֵצִים. אֵלֶּה הָיוּ מִין הַמִּין הַקָּטָן. יְרֻקִּים, בְּרֻדִּים, נְקֻדִּים נְקֻדּוֹת קְטַנּוֹת. רָבְתָה הַשִּׂמְחָה מְאֹד! עָזַבְתִּי אוֹתָם וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי.


קובץ 105.jpg

 

תַּחַת “עֵץ־הָעֲבָדִים” בָּאוּ־בַּבּ

הָעֵץ גָּדוֹל מְאֹד וְעָנֵף. שְׁמוֹנִים אִישׁ יַחַד לֹא יוּכְלוּ לְחַבֵּק אֶת הַגֶּזַע. מַרְאֵהוּ כִּכְרוּבִית עֲנָקִית. הָעֵצִים הַגְּדוֹלִים בְּאַפְרִיקָה עוֹמְדִים בּוֹדְדִים בְּתוֹךְ הָעֲרָבָה אוֹ בְּתוֹךְ יַעֲרוֹת־הַשִּׂיחִים. הֵם מְשַׁמְּשִׁים מְקוֹם פְּגִישָׁה לְכָל אַנְשֵׁי הַסְּבִיבָה. עַתִּיקִים הָעֵצִים מְאֹד: כִּבְנֵי שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת שָׁנָה, מֵהֶם גַּם בְּנֵי אֶלֶף וְיוֹתֵר. בְּצִּלָּם יֵשׁ מָקוֹם לְאַלְפֵי אֲנָשִׁים.

תַּחַת עֵצִים כָּאֵלֶּה הָיוּ הַכּוּשִׁים מִתְכַּנְּסִים לַאֲסֵפוֹת וּלְמִסְחָר. שָׁם נַעֲשָׂה סְחַר הָעֲבָדִים. עַל כֵּן נִקְרָאִים הָעֵצִים הַגְּדוֹלִים: “עֲצֵי־הָעֲבָדִים.” הָעֲבָדִים הָיוּ מוּבָאִים מִכָּל הַסְּבִיבָה אֶל תַּחַת עֵץ כָּזֶה.

כְּיוֹם אֵין כְּבָר סְחַר־עֲבָדִים, אֲבָל שֵׁם הָעֵץ נִשְׁאַר לוֹ לְעוֹלָמִים. מָצָאתִי אֵת חֲבֵרַי יוֹשְׁבִים בְּצֵל הָעֵץ. מִתַּחְתָּיו נָדַף רֵיחַ רְטִיבוּת כְּמוֹ בְּמַרְתֵּף. הָרוּחַ הִתְפַּתְּלָה בֵּין הֶעָלִים, נִכְנְסָה אֶל נִקְרוֹת הָעֵץ הַנָּבוּב וְהִשְׁמִיעָה קוֹל־יְבָבָה עָצוּב. כָּל מָקוֹם עַתִּיק תָּמִיד עַצְבוּת שׂוֹרֶרֶת בּוֹ.

חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה אָמַר כִּי תָּמִיד בְּשִׁבְתּוֹ תַּחַת עֵץ־עֲבָדִים נוֹפֶלֶת עָלָיו מָרָה־שְׁחוֹרָה: זָכוֹר יִזְכֹּר אֶת הָעֲבָדִים אֲשֶׁר נִמְכְּרוּ אוֹ נֶעֶנְשׁוּ בְּצִּלּוֹ.

– רְאֵה זֹאת!

הִבַּטְתִּי וְרָאִיתִי וָוִים תְּקוּעִים בְּגֶזַע הָעֵץ. עַל הָעֲנָפִים הָיוּ כְּעֵין יַבָּלוֹת עָבוֹת וּבֵינֵיהֶן חֲרִיצִים, שֶׁנִּשְׁתַּחֲקוּ, כְּנִרְאֶה, מְחֲבָלִים. אֶל הַוָּוִים הָאֵלֶּה הָיוּ אוֹסְרִים אֶת הָעֲבָדִים בִּשְׁבִיל שֶׁיִּסְפְּגוּ מַלְקוֹת, וְאֶל הַחֲבָלִים – בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתָּלוּ!

– וְזֹאת!

הִבַּטְתִּי וְרָאִיתִי קַוִּים חֲקוּקִים בַּקְּלִפָּה הַקָּשָׁה כְּבַרְזֶל. כָּל קַו – סִימָּן לְעֶבֶד שֶׁנִּמְכַּר, אוֹ נִקְנָה, אוֹ מֵת. כָּל סוֹחֵר הָיְתָה לוֹ פִּנָּה מִשֶּׁלּוֹ לְסִימָנִים, הָעֵץ שִׁמֵּשׁ סֵפֶר־חֶשְׁבּוֹנוֹת צִבּוּרִי. מִתְּחִלָּה הָיוּ הַכּוּשִׁים עַצְמָם סוֹחֲרִים

בַּעֲבָדִים, אַךְ כַּאֲשֶׁר גִּלּוּ הַלְּבָנִים אֶת אַפְרִיקָה, הִגְדִּילוּ אֶת סְחַר הָעֲבָדִים פִּי כַּמָּה. פֹּה הָיוּ קוֹנִים אוֹתָם וּמִכָּאן מְשַׁלְּחִים אוֹתָם לְכָל אַרְצוֹת הָעוֹלָם. סוֹחֵר הָעֲבָדִים הָיָה גַּם הַשּׁוֹפֵט אוֹתָם.

אָדָם שֶׁצֶּבַע עוֹרוֹ שָׁחוֹר לֹא הָיָה אָדָם בְּעֵינֵיהֶם, כִּי אִם חַיָּה, בְּהֵמָה. חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה חָפַר תַּחַת אֶחָד הָעֵצִים הָאֵלֶּה וּמָצָא כַּמָּה עֲרֵמוֹת שֶׁל שִׁלְדֵי אָדָם. הַשְּׁלָדִים, כְּכָל הַשְּׁלָדִים, לְבָנִים הָיוּ, וּלְפִי צִבְעָם אֵין לָדַעַת אִם אֵלּוּ שִׁלְדֵיהֶם שֶׁל אֲנָשִׁים לְבָנִים אוֹ שֶׁל אֲנָשִׁים שְׁחוֹרִים. לְפִי שַׁרְשְׁרוֹת־הַבַּרְזֶל שֶׁנִּמְצְאוּ עַל רַגְלֵיהֶם מִסְתַּבֵּר כִּי אֵלֶּה שִׁלְדֵיהֶם שֶׁל שְׁחוֹרִים שֶׁנִּדּוֹנּוּ לְמִיתָה.

שַׂמְתִּי אֶת אֶצְבָּעִי לְתוֹךְ אַחַד הַוָּוִים וַחֲרָדָה עָבְרָה אֶת גּוּפִי: אֶל וָו זֶה הָיְתָה מִתְחַבֶּרֶת הַשַּׁרְשֶׁרֶת, שֶׁאָסְרָה בֶּן־אָדָם וְשָׂמָה אוֹתוֹ כִּבְהֵמָה לְמִמְכָּר אוֹ לַהֲרֵגָה.

לֹא לְחִנָּם מְנַהֶמֶת פֹּה הָרוּחַ בִּיבָבָה.

קובץ 106jpg.jpg

 

שָׁלוֹם, שָׁלוֹם!

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי אֵינוֹ מְחַבֵּב אֶת הָעַצְבוּת. קָם וְנָשָׂא נְאוּם לִכְבוֹדִי:

– בָּאנוּ הֵנָּה לְהִפָּרֵד מֵעַל הֶחָבֵר מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. הוּא הָיָה אִתָּנוּ פֹּה זְמַן לֹא קָצָר, חָבֵר לָנוּ בִּדְּרָכֵינוּ; הִתְעַנַּגְנוּ עַל צִיּוּרָיו; אֲנִי רָאִיתִי בּוֹ פְּעָמִים גַּם מִן הַתּוֹעֶלֶת. לָכֵן – הוֹצִיא יְדִידִי בַּקְבּוּק וְכוֹסוֹת – וְשָׁתִינוּ לְחַיֵּי כָּל אִישׁ מֵאִתָּנוּ. רַק אוּמְגַבַּבָּא הַכּוּשִׁי לֹא שָׁתָּה. תְּמוֹל רָאָה נָחָשׁ – וְלָכֵן אָסוּר לוֹ לִשְׁתּוֹת שְׁלשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת. כָּךְ מִנְהָגָם.

הֲרִיקוֹנוּ אֶת הַכּוֹסוֹת – פַּעַם, פַּעֲמַיִם וְשָׁלשׁ. יְדִידִי הָאַנְגְּלִי הֶעֱלָה מְעַט זִכְרוֹנוֹת מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים וְצָחַק: – וְהַקַּרְנָף יָשָׁר אֵלֶיךָ! חַ־חַ־חַ! כְּשֶׁרָאִיתִי אוֹתְךָ מִתְגַּלְגֵּל בָּאֲוִיר עַל מַחְבַּרְתְּךָ, צָחַקְתִּי עַד שֶׁנָּפְלָה הַמִּקְטֶרֶת מִבֵּין שִׁנַּי! עָנָה לוֹ חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה: – וַאֲנִי זוֹכֵר שִׁיר שֶׁשַּׁרְנוּ עַל הַנָּהָר זַמְבֶּזִי:


יְדִידִי הָאַנְגְּלִי נָפַל לַמַּיִם, נִרְטַב כֻּלּוֹ מִכֻּתֹּנֶת וְעַד מִכְנָסַיִם… – וְהַנָּמֵר – אָמַרְתִּי לַחֲבֵרִי – לֹא נָתַתָּ לוֹ לִגְמֹר אֶת אֲרֻחָתוֹ, כִּמְעַט שֶׁטָּרַף אוֹתִי. בָּרוּךְ הַבֶּנְזִין שֶׁלְּךָ! – שֶׁמָּא – הִצִּיעַ יְדִידִי – נַעֲשֶׂה אֲגֻּדָּה אַחַת וּשְׁמָהּ: אֲגֻדַּת לְקוּקֵי־הָאַף? צָחַקְנוּ וְהִזְכַּרְנוּ זֶה לָזֶה אֶת כָּל פָּרָשַׁת הַמְּאֹרָעוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלֵינוּ בְּאַפְרִיקָה. רַק אֶת שְׁנֵי עֲצֵי הַקּוֹקוֹס וְהָאֲרָיוֹת לֹא הִזְכִּיר אִישׁ מֵאִתָּנוּ, כִּי רָצִינוּ אַךְ לִשְׂמֹחַ.

– מַה הַשָּׁעָה? – שְׁאֵלַנִי חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה. – שֵׁשׁ. – וּבְכֵן, נִשְׁתֶּה אִישׁ אִישׁ שֵׁשׁ כּוֹסוֹת! וִידִידִי הָאַנְגְּלִי הוֹסִיף: – וּבְשֶׁבַע נִשְׁתֶּה אִישׁ אִישׁ שֶׁבַע כּוֹסוֹת, וּבִשְׁמוֹנֶה… חַ־חַ־חַ! כַּאֲשֶׁר רָאִינוּ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ בִּשְׁקִיעָתָהּ, עָמַדְנוּ דֹּם וְתָקַעְנוּ אִישׁ יָדוֹ בְּיַד חֲבֵרוֹ. אוֹר אָדֹם הָיָה מִסָּבִיב. כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ אָמַר מִלִּים אֲחָדוֹת.

חֲבֵרִי מֵאֲמֵרִיקָה: – שְׁלשָׁה הָיִינוּ וְנָתַנּוּ יַד־עֶזְרָה אִישׁ לְרֵעֵהוּ, אִם בְּדִּבּוּר וְאִם בַּמַעֲשֶׂה. טוֹבָה עֶזְרָה בְּעֵת צָרָה!

יְדִידִי הָאַנְגְּלִי: – שְׁלשָׁה הָיִינוּ: אֶחָד יוֹדֵעַ, אֶחָד רוֹאֶה וְאֶחָד רוֹצֶה בְּתוֹעֶלֶת, – וְהוּא – אָנֹכִי.

אֲנִי: – שְׁלשָׁה הָיִינוּ. חֲבַל שֶׁכָּל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר לִשְׁלָשְׁתֵּנוּ יַחַד לֹא נִכְלְלוּ בְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ.

וּפִתְאֹם נִזְכַּרְתִּי: – שְׁלשָׁה, שְׁלשָׁה. וְאֶת אוּמְגַבַּבָּא שָׁכַחְנוּ! מַה אוֹמֵר אוּמְגַבַּבָּא?

אוּמְגַבַּבָּא: – חֻמָּה בַּלָּה טַבָּה וַלָּה סַנָּה גּוֹלָה.

שָׁאַלְתִּי: מַה פֵּרוּשׁוֹ? – עָנוּ לִי: אַתֶּם כֻּלְּכֶם תֵּלְכוּ מִכָּאן, אֲנִי אֶשָּׁאֵר פֹּה.

לָחַצְנוּ אִישׁ יַד רֵעֵהוּ וְאָמַרְנוּ זֶה לָזֶה “שָׁלוֹם,” אִישׁ אִישׁ כִּלָשׁוֹן אַרְצוֹ:

הַאֲמֵרִיקָאִי:

– גּוּד בַּאי!

הָאַנְגְּלִי:

– צִ’ירִי־אוֹ!

הַכּוּשִׁי:

– סוֹנוֹבַמַּנַּבָּה!

וַאֲנִי

– שָׁ־לום!

שָׁמְעוּ חֲבֵרַי וְתָמְהוּ: אָכֵן מִלָּה קְצָרָה וְיָפָה

יֵשׁ לָכֶם בְּעִבְרִית לְבִרְכַּת פְּרִידָה. שָׁ־לוֹם! שָׁ־לוֹם!

שָׁ־לוֹם!

כָּל אֶחָד מֵהֶם נִסָּה לְבַטֵּא אֶת הַמִּלָּה כָּרָאוּי: שָׁ־לוֹם, שָׁ־לוֹם! עַד שֶׁלָּמְדוּ אוֹתָהּ. – כֵּן, – אָמַרְתִּי. – שָׁלוֹם! – וּפָנִיתִי לָלֶכֶת. וּפִתְאֹם, בְּבַת אַחַת כְּמוֹ עַל פִּי פְּקֻדַּת־צָבָא, רָעַם כָּל הַיַּעַר: – שָׁלוֹם!


קובץ 109.jpg

מִכָּל עֵץ קָרְאוּ: שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם!… – מַה זֶה, מִי זֶה? הַתֻּכִּיִּים! הַתֻּכִּיִּים קוֹרְאִים שָׁלוֹם! מַה נַּעֲמָה לִי הַמִּלָּה הָעִבְרִית שֶׁנִּשְׁמְעָה עַל פְּנֵי רַחֲבֵי אַפְרִיקָה. – שָׁלוֹם, שָׁלוֹם! עָנִיתִי וְהָלַכְתִּי לְדַרְכִּי. זְמַן רַב מִלְּאוּ עוֹד קְרִיאוֹת שָׁלוֹם אֶת כָּל הַיַּעַר וְהָעֲרָבָה. כָּזֹאת, רַבּוֹתַי, הָיְתָה, הַפְּרִידָה.


קובץ 110.jpg

 

בָּאֳנִיָּה הַחוֹזֶרֶת לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל

בְּפֶרֶק אַחֲרוֹן זֶה תִּלְמְדוּ לְהַכִּיר אֶת הָאֳנִיָּה שֶׁלִּי עַל אֲנָשֶׁיהָ, מַעֲלוֹתֶיהָ וְחֶסְרוֹנוֹתֶיהָ. תַּאֲזִינוּ לְמַעֲשֶׁה נֶהְדָּר בְּאַף שֶׁנִּשְׁבַּר, תִּשְׁמְעוּ נְאוּם שֶׁנָּשָׂא מָר נַחוּם (זֶה אֲנִי) וּקְצָת דִּבְרֵי פְּרִידָה לְמַחְבַּרְתִּי – וְזֶה הַסּוֹף.

אֲנִי בָּאֳנִיָּה הַמּוֹבִילָה אוֹתִי הַבַּיְתָה. הָאֳנִיָּה שֶׁלִּי אֵינָהּ כָּל־כָּךְ יָפָה: שְׁחוֹרָה הִיא, עִם אֲרֻבָּה צְהֻבָּה. נְפוּחָה וּבַעֲלַת כָּרֶס. הִיא מִתְנַדְנֶדֶת אֵילַךְ וְאֵילַךְ כְּמוֹ אַוְזָה מְהַלֶּכֶת.

אָנוּ נוֹסְעִים וְנוֹסְעִים. עוֹד הַרְבֵּה נִצְטָרֵךְ לִנְסֹעַ עַד שֶׁנַּגִּיעַ לְתֵל־אָבִיב: שְׁלשִׁים וַחֲמִשָּׁה יוֹם!

כְּרִישִׁים גְּדוֹלִים קוֹפְצִים בַּמַּיִם מִסָּבִיב כְּצָרִים עַל הָאֳנִיָּה. שְׁחָפִים יוֹשְׁבִים עַל הַגַּלִּים כְּמוֹ תַּרְנְגוֹלוֹת דּוֹגְרוֹת. וְהָאֳנִיָּה הוֹלֶכֶת בֵּינֵיהֶם וּמִתְנַדְנֶדֶת לָהּ בְּנַחַת.

צִפֳּרִים יְרֻקּוֹת וַאֲדֻמּוֹת, אֲשֶׁר עָיְּפוּ בְּדַרְכָּן, עָמְדוּ לָלוּן עַל חַבְלֵי הַתֹּרֶן. בַּבֹּקֶר, לְאַחַר שֶׁהֵטִילוּ עַל הָאֳנִיָּה וְעַל בְּגָדֵינוּ טִפּוֹת יְרֻקוֹת, עָזְבוּ אוֹתָנוּ.

עַכְשָׁו אַצִּיג לִפְנֵיכֶם כַּמָּה מִנּוֹסְעִי הָאֳנִיָּה:

קובץ 110א.jpg

קובץ 111.jpg

אָנוּ נִכְנָסִים לַמִּפְרָץ. מַחֲנוֹת־מַחֲנוֹת דָּגִים מְקַבְּלִים אֶת פָּנֵינוּ. הַמַּיִם שְׁקוּפִים וְאֶפְשָׁר לְהַבְחִין בָּהֶם אֶת הַדָּגִים לְמִינֵיהֶם: דְּגֵי־הַדְּיוֹ וּדְגֵי־הַנְּחָשִׁים הַצָּרִים; דָּגִים וְרֻדִּים נְפוּחִים בַּעֲלֵי שְׁתֵּי עֵינַיִם בְּצַד אֶחָד שֶׁל רֹאשָׁם.

עַל פְּנֵי הַמַּיִם רָאִיתִי שַׁלְדָּגִים לְבָנִים יוֹשְׁבִים בְּשׂוּרָה. כְּמוֹ לְבָנִים הַתְּלוּיִם בְּחֶבֶל. יָפֶה מַרְאֵה הַמִּפְרָץ. הָאֳנִיָּה הֶעֶלְתָה דְגָלִים צִבְעוֹנִיִּים, קִשְּׁטָה אֶת עַצְמָהּ וְהִשְׁלִיכָה מִתּוֹכָהּ חֲבָלִים. מֵאוֹת הַכּוּשִׁים שֶׁעָמְדוּ עַל הָרָצִיף אָחֲזוּ בַּחֲבָלִים וְהִתְחִילוּ סוֹחֲבִים אֶת הָאֳנִיָּה בְּשִׁירָה אֶל הַחוֹף.

לֹא יָרַדְנוּ לָתוּר אֶת הָעִיר כִּי בַּאֲנָשֶׁיהָ פָּרְצָה הַמַּגֵּפָה הָאֲדֻמָּה. וְהִנֵּה מִתְקָרְבִים אֵלֵינוּ מְנוֹפִים מְשֻׁנִּים הַמִּתְגַּלְגְּלִים עַל פַּסֵּי־בַּרְזֶל. הַכּוּשִׁים עָלוּ עַל הָאֳנִיָּה וּפָתְחוּ חֲלָקִים מֵרִצְפָּתָהּ. רַק עַתָּה רָאִיתִי כַּמָּה אוּלַמִּים גְּדוֹלִים יֵשׁ לָהּ בִּכְרֵסָהּ. וְהָאוּלַמִּים קוֹמוֹת־קוֹמוֹת, כְּמוֹ בְּמִזְנוֹן, מְלֵאִים הֵם מִכָּל טוּב אַפְרִיקָה. הַסְּחוֹרוֹת מֻבְדָּלוֹת וּסְדוּרוֹת לְפִי הַמִּינִים, עִם כְּתוֹבוֹת עַל הָאַרְגָּזִים. הַכּוּשִׁים קוֹשְׁרִים אֶת הָאַרְגָּזִים עֲשָׂרָה־עֲשָׂרָה בַּשַׁרְשְׁרוֹת־בַּרְזֶל. הַמְּנוֹפִים שָׁלְחוּ זְרוֹעוֹת בַּרְזֶל, תָּפְסוּ אֶת הַמַּשָּׂאוֹת, הֵרִימוּ אוֹתָם לְמַעְלָה, הִסְתּוֹבְבוּ וְהוֹרִידוּ אוֹתָם לְיַד הַמַּחְסָנִים שֶׁבַּחוֹף. הֲכִינוֹתִי לִי רְשִׁימָה מִן הַסְּחוֹרוֹת שֶׁבָּאֳנִיָּה. הִנֵּה הִיא בְּשׁוּלֵי הָעַמּוּד. אֶת הַמִּלָּה הָאַחֲרוֹנָה מָחַקְתִּי, כִּי טָעִיתִי. רָאִיתִי טַבְלוֹת גְּדוֹלוֹת כְּטַבְלוֹת שֶׁל שׁוֹקוֹלַד, עֲטוּפוֹת נְיָר־כֶּסֶף; שְׁנֵי כּוּשִׁים נוֹשְׂאִים כָּל טַבְלָה.

לָקַקְתִּי אֶת שְׂפָתַי וְאָמַרְתִּי: – הָגוּן! שׁוֹקוֹלַד כִּדְבָעֵי! אַךְ מַדּוּעַ הַטַּבְלוֹת כְּבֵדוֹת כָּל כָּךְ? עָנוּ לִי: – עוֹפֶרֶת! אֵלּוּ הֵן טַבְלות עוֹפֶרֶת! אַחֲרֵי־כֵן הוֹפִיעוּ כִּכְּרוֹת הַנְּחשֶׁת הַצְּהֻבָּה וְכִכְּרוֹת אַלוּמִינִיּוּם. אַרְבָּעָה פְּתָחִים נִפְתְּחוּ בָּאֳנִיָּה וְאַרְבָּעָה מְנוֹפִים מְשָׁרְתִים אוֹתָהּ. הָעֲבוֹדָה רַבָּה. הַכּוּשִׁים עוֹבְדִים קָשֶׁה וְשָׁרִים. לְיָדָם עוֹמְדִים “לְבָנִים” כַּרְסְתָנִים, חֲבוּשִׁים כּוֹבְעֵי־פְּקָק. יְדֵיהֶם חֲבוּקוֹת עַל הֶחָזֶה. הֵם אֵינָם אֶלָּא מְזָרְזִים לָעֲבוֹדָה בִּלְשׁוֹנָם.

לַמָּחֳרַת בַּבֹּקֶר הִפְלִיגָה הָאֳנִיָּה שֶׁלִּי, זוֹ הָאֳנִיָּה שֶׁאֵינָהּ כָּל כָּךְ יָפָה, הַשְּׁחוֹרָה, בַּעֲלַת הָאֲרֻבָּה הַצְּהֻבָּה, וּמַרְאֶהָ כְּבַרְוָּזָה הַמִּתְגָּאֶה כִּי הֵטִּילָה הַרְבֵּה בֵּיצִים.

עָבַרְנוּ הַרְבֵּה עָרִים, אֲרָצוֹת, שְׁבָטִים וְעַמִּים. עָבַרְנוּ כַּמָּה מִינֵי אִיִּים: אִיֵּי אֲבָנִים שְׁחוֹרוֹת, אִיֵּי הַלְּטָאוֹת, אִיֵּי הַחוֹל הַלָּבָן וְאִיֵּי אַלְמֻגִּים. הָאַלְמֻגִּים אֲדֻמִּים הֵם בְּתוֹךְ הַמַּיִם, אַךְ כַּאֲשֶׁר מָשִׁיתִי מִתּוֹךְ הַמַּיִם כַּמָּה מֵהֶם, הִתְחִילוּ לְהַלְבִּין כַּסִיד. עָבַרְנוּ הַרְבֵּה מִפְרָצִים, אֲשֶׁר מֵימֵיהֶם יְרֻקִּים וַאֲשֶׁר מֵימֵיהֶם אֲדֻמִּים וַאֲשֶׁר מֵימֵיהֶם צְהֻבִּים.

רָאִינוּ כַּמָּה מִינֵי כּוּשִׁים: קְטַנֵּי־קוֹמָה כְּגַמָּדִים וּגְבוֹהִים עַד מַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת, בַּעֲלִי שֵׂעָר קָצָר כְּמִבְרֶשֶׁת וּבַעֲלֵי בְּלוֹרִית כְּקֶצֶף הַסַּבּוֹן. אֲרֻכָּה הַדֶּרֶךְ. יוֹם יוֹם אֲנִי מַבִּיט עַל הַמַּפָּה לִרְאוֹת כַּמָּה הִתְקָרַבְנוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְהָאֳנִיָּה, נִדְמֶה לִי, הוֹלֶכֶת צַעַד־צַעַד.

הַמַּלָּחִים מְטַפְּלִים מִתּוֹךְ שִׁירָה בְּקִשּׁוּט הָאֳנִיָּה: צוֹבְעִים אוֹתָהּ וּמְמָּרְקִים אוֹתָהּ עַד שֶׁהִיא לוֹבֶשֶׁת צוּרָה חֲשׁוּבָה בֶּאֱמֶת; וְעַד – עַד שֶׁעָשְׂתָה אֶת מַעֲשֶׂה הַשְּׁטוּת הַגְּדוֹלָה…


 

הָאֳנִיָּה נִשְׁבֶּרֶת

לַיְלָה אֶחָד, לַיְלָה שָׁחוֹר, יוֹשֵׁב הָיִיתִי בְּתָאִי וְתוֹפֵר יַחַד אֶת עֲלֵי מַחְבֶּרֶת־הַצִּיּוּר שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא יִתְפַּזְּרוּ – וּפִתְאֹם: – בּוּם!!!

הָאֳנִיָּה קָפְצָה… כַּד הַמַּיִם וְהַכּוֹסוֹת שֶׁעָמְדוּ בְּתָאִי נָפְלוּ וְנִשְׁבְּרוּ. מִכָּל הַתָּאִים נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ שֶׁל כֵּלִים נִשְׁבָּרִים, צַעֲקוֹת יְלָדִים נִפְחָדִים וְאִמָּהוֹת נִרְעָשׁוֹת, שֶׁטֶף־מַיִם פָּרַץ לְתוֹךְ הַתָּא… רַצְתִּי וְעָלִיתִי אֶל הַסִּפּוּן. אִי אֶפְשָׁר לְהַלֵּךְ עַל רִצְפַּת הַסִּפּוּן! הָאֳנִיָּה עָמְדָה בַּאֲלַכְסוֹן, אַפָּהּ מוּרָם לְמַּעְלָה. אָנוּס הָיִיתִי לִזְחֹל עַל הָרִצְפָּה הַחֲלָקָה וְהָרְטֻבָּה. מִסָּבִיב חשֶׁךְ. שָׁחוֹר. הִבַּטְתִּי אֶל מֵעֵבֶר לְמַעֲקֵה הָאֳנִיָּה וְכִמְעַט שֶׁלֹּא הִבְחַנְתִּי כְּלוּם, לֹא מִיָּמִין וְלֹא מִשְּׂמֹאל. אִם אֵינִי חוֹלֵם, דּוֹמֶה שֶׁהָאֳנִיָּה עוֹמֶדֶת בֵּין עֲנָנִים לְבָנִים… הוֹפִיעוּ אִמָּהוֹת נִבְהָלוֹת עִם יַלְדֵיהֶן הַבּוֹכִים. נִשְׁמְעוּ קְרִיאוֹת רַב־הַחוֹבֵל מִתּוֹךְ שְׁפוֹפֶרֶת רַמְקוֹל.

סוֹף־סוֹף הֻדְלְקוּ פַּנָּסִים, כִּי נִתְקַלְקֵל אוֹר הַחַשְׁמַל. הֻבְרַר לִי: לֹא בֵּין עֲנָנִים אָנוּ כִּי אִם בֵּין סְלָעִים לְבָנִים. כָּךְ! הָאֳנִיָּה שֶׁלָּנוּ עָלְתָה עַל אִי־אַלְמֻגִּים, אַלְמֻגִּים לְבָנִים! מַעֲשֶׂה שֶׁל רֶגַע הָיָה זֶה בִּשְׁבִילִי לָרֶדֶת מֵעַל הָאֳנִיָּה וּלְטַפֵּס עַל צוּק הַסֶּלַע הַלָּבָן. שָׁם עָמַדְתִּי וְהִבַּטְתִּי עַל הָאֳנִיָּה. הִיא עָלְתָה עַל הָאִי וְנִכְנְסָה לְתוֹכוֹ כִּשְׁמוֹנָה מֶטְרִים. אַפָּהּ הִתְרוֹמֵם כְּלַפֵּי מַעְלָה וְנִשְׁבַּר. פָּנֶיהָ נִתְמַעֲכוּ כְּמוֹ מַסֵּכָה לְאַחַר פּוּרִים וּמֵימֵי הַיָּם פּוֹרְצִים בְּשִׂמְחָה לְתוֹךְ הַבְּקָעִים… – אֵיפֹה אָנוּ נִמְצָאִים? – שָׁאַלְתִּי אֶת רַב־הַחוֹבֵל.

קובץ114.jpg

– אַרְבָּעָה קִילוֹמֶטְרִים מִפּוֹרְט־סוּדָן, אֲדוֹנִי, – הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה. כָּל הַנּוֹסְעִים הָעָבְרוּ אֶל הַסֶּלַע הַלָּבָן וְשָׁם יָשַׁבְנוּ כָּל הַלַּיְלָה. וּמֵעַל הַסֶּלַע הַלָּבָן נָשָׂאתִי נְאוּם פְּרִידָה לָאֳנִיָּה הַשְּׁבוּרָה:


 

נְאוּם הַפְּרִידָה

"אֳנִיָּה, אֳנִיָּה!

בְּדֶרֶךְ אֲרֻכָּה הוֹבַלְתְּ אוֹתָנוּ, אֲרָצוֹת רַבּוֹת

הֶעֱבַרְתְּ אוֹתָנוּ, וּפֹה – כָּל כָּךְ קָרוֹב לִמְחוֹז־חֶפְצֵנוּ

עָשִׂית – הוֹי, סִלְחִי לִי! שְׁטוּת גְּדוֹלָה.

וְהִנֵּה אַתְּ מֻטֶּלֶת לְפָנַי מְעוּכָה וּרְצוּצָה וְאַפֵּךְ שָׁבוּר, וְאוֹי לְמַרְאַיִךְ…

עֲזוּבָה וּבוֹדְדָה תִּשָּׁאֲרִי בְּלֶב־יָם, מִשְׂחָק

לַגַּלִּים. עַד שֶׁתָּבוֹא בֹּקֶר אֶחָד אֳנִיַּת־גְּרָר וְתִסְחֹב

אוֹתָךְ אֶל הַנָּמָל לְתִקּוּן.

לֹא מְחִיאוֹת כַּפַּיִם וּפָנִים שְׂמֵחִים שֶׁל

קְרוֹבִים, הַבָּאִים לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי אֲהוּבֵיהֶם, יְקַדְּמוּךְ. כָּל

נוֹסְעַיִךְ יַעַזְבוּך וְיִשְׁכְּחוּךְ – רַק מַלָּחִים אֲחָדִים

יִשָּׁאֲרוּ בָךְ.

נַחְשׁוֹלִים רַבִּים עָבְרוּ עָלַיִךְ וְתָמִיד יָצָאת

מֵהֶם בְּשָׁלוֹם. נִכְבָּדָה הָיִית וּבַעֲלַת כָּרֵס, כְּבֵדָה מִכָּל

טוּב, וּמָה רָאִית פִּתְאֹם לִתְקֹעַ אֶת אַפֵּךְ בְּמָקוֹם

לֹא־לָךְ?

לֹא יָפָה הָיִית. שְׁחוֹרָה וַאֲרֻבָּתֵך צְהֻבָּה, אַךְ

עֲשׂוּיָה לְתוֹעֶלֶת וּלְשֶׁבַח. יָדַעְתִּי חִין־עֶרְכֵּךְ וְטוּבֵךְ.

שֻׁתָּף אֲנִי בְּצַעֲרֵךְ. הַמְכַבְּדֵךְ כְּעֶרְכֵּךְ, אִישׁ נֶאֱמָן

נַחוּם גּוּטְמַן."


 

סוֹף הַדֶּרֶךְ

לֵיל־נְדוּדִים עָבַר עָלֵינוּ בְּאִי הָאַלְמֻגִּים הַלְּבָנִים. הַיְּלָדִים פָּחֲדוּ וּבָכוּ. הַמִּשְׁבָּרִים עָנוּ לָהֶם בְּרַעַשׁ וִיבָבָה – וּמִסָּבִיב חשֶׁךְ… לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר טִפַּסְתִּי עַל הַגָּבוֹהַּ בְּצוּקֵי הַסְּלָעִים וְהִשְׁקַפְתִּי עַל פְּנֵי הַיָּם. גָּדוֹל הַיָּם וְרֵיק, רֵיק.


קובץ 115.jpg

קובץ 116.jpg

אַךְ הִנֵּה נְקֻדָּה קְטַנָּה מוֹפִיעָה בִּקְצֵה הָאֹפֶק. הִיא הוֹלֶכֶת וּמִתְקָרֶבֶת. הִבַּטְתִּי וְהִבַּטְתִּי בָּהּ וְלֹא גָרַעְתִּי עַיִן מִמֶּנָּה. מָה אֲנִי רוֹאֶה?! סִיר נָפוּחַ נִשָּׂא בָּרוּחַ!… וְאוּלַי חוֹלֵם אֲנִי? – סִירָה! סִירַת־מִפְרָשׂ וְעָלֶיהָ מִתְנוֹסֵס דֶּגֶל תְּכֵלֶת־לָבָן!… אֵין סָפֵק! הַסִּירָה מִתְקָרֶבֶת, וּבָהּ יוֹשְׁבִים – בַּחוּרִים בְּחֻלְצוֹת חֻלּוֹת. הַסִּירָה מִתְקָרֶבֶת, וְהִנֵּה הַבַּחוּרִים מְנִיפִים אֵלַי יְדֵיהֶם וְשָׁרִים: – “קָדִימָה, קָדִימָה!” אֲנִי צוֹבֵט אֶת חָטְמִי: הָאֵין זֶה חֲלוֹם? – כַּתְרִיאֵל! כַּתְרִיאֵל!… אָחִי כַּתְרִיאֵל, הִנֵּה הוּא בַּסִּירָה! מִי פִּלֵּל, מִי מִלֶּל כִּי אָחִי כַּתְרִיאֵל, הוּא וְלֹא אַחֵר, יִהְיֶה הַגּוֹאֵל? אָחִי כַּתְרִיאֵל הוּא רַב־חוֹבֵל וְהַסִּירָה הִיא סִירַת “הַפּוֹעֵל.” מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל יָצְאוּ לְטַיֵּל. עַד מִצְרַיִם בָּאוּ וְאוֹתִי פֹּה מָצָאוּ! זֶה הָיָה אוֹר לַיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּיוּנִי, שְׁנַת אֶלֶף תְּשַׁע מֵאוֹת שְׁלשׁים וְחָמֵשׁ.

נִפְרַדְתִּי מֵעַל כָּל נוֹסְעֵי הָאֳנִיָּה, רַבֵּי־חוֹבְלֶיהָ וּמַלָּחֶיהָ, כִּי גָּמַרְתִּי אֹמֶר לְהַמְשִׁיךְ דַּרְכִּי בְּסִירַת־הַמִּפְרָשׂ. וְהָאֳנִיָּה קִבְּלָה טֶלֶגְרָמָּה כִּי אֳנִיָּה אַנְגְּלִית תָּבוֹא הָעֶרֶב לָקַחַת אֶת הַנּוֹסְעִים. – קַח אֶת חֲפָצֶיךָ – אָמַר לִי רַב־הַחוֹבֵל, הוּא אָחִי כַּתְרִיאֵל – וְנַפְלִיג, אָח חָבִיב, יָשָׁר לְתֵל־אָבִיב. פִּתְאֹם נִזְכַּרְתִּי: אֶת מַחְבֶּרֶת־הַצִּיּוּרִים שֶׁלִּי שָׁכַחְתִּי בְּתָאִי! מַה יִּהְיֶה עָלֶיהָ? אִלְמָלֵא כַּתְרִיאֵל אָחִי, אֶפְשָׁר הָיִיתִי שׁוֹכֵחַ אוֹתָהּ בָּאֳנִיָּה הַשְּׁבוּרָה וְהָיְתָה לְמַאֲכָל לְעַכְבְּרֵי הָאֳנִיָּה וְלִדְגֵי הַיָּם.

יָרַדְתִּי לְקָחַתָּהּ. לֹא קַל הָיָה הַדָּבָר. חָצִיתִי בַּמַּיִם עַד צַוָּאר. תָּאִי נִמְלָא דָּגִים וּמַיִם. צָלַלְתִּי פַּעַם וּפַעֲמַיִם. בִּגְבוּרָה חִפַּשְׂתִּיהָ, סוֹף־סוֹף מִן הַמַּיִם מְשִיתִיהָ. כַּמּוּבָן, הָיְתָה רְטֻבָּה וַעֲלוּבָה, אַךְ שְׁלֵמָה וְלִי מְאֹד חֲשׁוּבָה.


 

תּוֹדָה לְמַחְבֶּרֶת־הַצִּיּוּרִים – וְסוֹף הַסֵּפֶר

מַחְבֶּרֶת־צִיּוּרִים שֶׁלִּי!

חֲדָשָׁה וּנְקִיָּה בָּאת אֵלַי, וּכְרִיכָתֵךְ קָשָׁה

וַהֲדוּקָה, – וְעַתָּה הִנֵּה אַתְּ מְעוּכָה וּמְרֻפֶּטֶת וְדַפַּיִךְ

שֶׁהִצְהִיבוּ כִּמְעַט נוֹשְׁרִים מִתּוֹכֵךְ. מַחְבֶּרֶת כְּכָל

הַמַּחְבָּרוֹת הָיִית, אַךְ מִיּוֹם שֶׁחָבַרְתְּ אֵלַי – יְדִידָה טוֹבָה

הָיִית לִי בְּדַרְכִּי.

עַל דַּפֵּךְ הָרִאשׁוֹן עוֹד מְצֻּיָּר הָאוֹטוֹ הָאָדֹם,

מִסְפָּר 5, שֶׁל תֵּל־אָבִיב, רֵאשִׁית דַּרְכִּי בַּנְּסִיעָה, וְעַל

דַּפֵּךְ הָאַחֲרוֹן הִנֵּה סִירַת־הַמִּפְרָשׂ, בָּהּ עָשִׂיתִי אֶת סוֹף

דַּרְכִּי.

חֲבֵרָה הָיִית לִי בְּהַר הַוֶּזוּב הֶעָשֵׁן, בָּאוֹקְיָנוֹס הָאַטְלַנְטִי, הוּא הָאוֹקְיָנוֹס הַגָּדוֹל.

עִמִּי הָיִית בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, שֵׁשֶׁת אֲלָפִים

רֶגֶל לָעֹמֶק, בֵּין חוֹפְרֵי הַזָּהָב. (אָמְנָם, זֶה עַתָּה

נִזְכַּרְתִּי כִּי שָׁכַחְתִּי לְסַּפֵר עַל כָּךְ).

הַרְבֵּה סַכָּנוֹת עָבְרוּ עָלֵינוּ וְהַרְבֵּה

נִסְיוֹנוֹת מָרִים נִתְנַסֵּית וּדְבָרַיִךְ תָּמִיד דִּבְרֵי

אֱמֶת.

בְּרֶפֶשׁ הַבִּצּוֹת טִבַּע אוֹתָךְ חֲזִיר־הַבָּר,

כָּלָה רָצוּ לַעֲשׂוֹת בָּךְ בְּנוֹת־הַיַּעֲנָה, בִּמְרוֹמֵי הָעֵצִים

כִּמְעַט כְּפַרְפָּר נִדְמֵית, וְדַפִּים־דַּפִּים הֱשִׁיבֵךְ אֵלַי

הַקּוֹף.

יַחַד עִמִּי הָיִית כַּאֲשֶׁר עַפְתִּי־הוּעַפְתִּי

עַל־יְדֵי הַקַּרְנָף, עֵדָה הָיִית לַפְּגִישָׁה הַנּוֹרָאָה אֲשֶׁר

בֵּינִי וּבֵין הַנָּמֵר. לְיָדִי הָיִית כַּאֲשֶׁר רָצָה הַתַּנִּין

לִטְרֹף אֶת יְדִידִי, וְאוֹתָךְ הֶחֱזַקְתִּי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי עַל עֵץ

הַקּוֹקוֹס מוּל פְּנֵי הָאֲרָיוֹת.


קובץ 118.jpg

לֹא נִפְרַדְנוּ כַּאֲשֶׁר עָבַרְנוּ אֶת הָאוֹקְיָנוֹס הַהָדִּי וְאֶת יַם־סוּף.

וְעַתָּה כִּמְעַט שֶׁהָיִית מַאֲכָל לְעַכְבְּרֵי הָאֳנִיָּה וְלִדְגֵי הַיָּם.

תִּלְאֶינָה שְׂפָתַי לְמַלֵּל אֶת כָּל קוֹרוֹתַיִךְ.

אַךְ הִנֵּה אַתְּ הַיּוֹם שְׁלֵמָה בְּיָדִי.

עַתָּה תָּבוֹאִי עַל שְׂכָרֵךְ.

בִּמְגֵרַת שֻׁלְחָנִי אֶשְׁמֹר אוֹתָךְ.

כִּי תִּהְיֶה יַד הַשָּׁנִים בְּדַפַּיִךְ, עוֹד

יַעַמְדוּ כָּל דִּבְרֵי מַסָּעֵינוּ כְּמוֹ חַיִּים לְנֶגֶד

עֵינַי.

אַךְ אֶת צִיּוּרַיִךְ נָתַתִּי לְעֵינֵי כָּל יַלְדֵי

יִשְׂרָאֵל. וְאִם בִּגְלָלֵךְ יֵאוֹרוּ פְּנֵיהֶם מִצְּחוֹק אוֹ

מִשִּׂמְחָה, וְהָיָה זֶה שְׂכָרֵךְ, מַחְבַּרְתִּי!

תּוֹדָה לָךְ!

בְּסִירַת־הַמִּפְרָשׂ בָּאנוּ לְחוֹף תֵּל־אָבִיב

בַּחֲמִשָּׁה בְּסִיוָן, שְׁנַת תַּרצ"ה. אוֹטוֹ אָדֹם מִסְפָּר 5 הֵבִיא

אוֹתִי הַבַּיְתָה.


תַּם וְנִשְׁלַם. שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם, עוֹלָם יָפֶה,

עוֹלָם נָאֶה, זֹאת רָאִינוּ וְיָדַעְנוּ.

אָמֵן.

המלצות קוראים
תגיות