רקע
שלמה שפאן
מימנאֶרמוס

את הפנים האחרות של האֶלגיה הקדומה ואת מבטה המופנה אל האדם כשהוא לעצמו, אל חייו ועל רגשותיו, מגלה לנו מימנאֶרמוֹס מקוֹלוֹפון, שבאסיה הקטנה. זמנו – מחציתה השניה של המאה השביעית לפני ספיה"נ. נראה, שהסערות הפוליטיות כבר שככו באותה שעה, וסכנות המלחמות התרחקו או חלפו, ואז, בימים של שלוה ושל שפע, נפנה האדם להסתכל בהווייתו, במקרי חייו הטבעיים, בגורל תענוגותיו ושמחותיו. הארוֹס עולה בחשיבותו וממלא את כל מערכות קיומו של האדם. בעקבותיו מתגנבת המחשבה הקשה המדכאת את הרוח, והיא הכרת קוצר ידו של האיש, כניעתו לחוקי טבע אכזריים, שעל־פיהם חולפים ימי הנעורים ונגוזים חיש מהר, כשהם משאירים בלב געגועים צורבים, ותחתיהם מגיעים ימי הזיקנה המביאים אתם מדווים וסבל וכיעור. כך נוצרת בלב הרגשת “יגון העולם”, וצלילים נוגים ממלאים את שירתו של המשורר הרגיש. המסקנה ההגיונית היא אפוא מעין סיסמה של “שמח בחור בילדותך”. את שירו של מימנרמוֹס מלווה נימה פיוטית־לירית הכרוכה בעצבת רכה. הוא מביע את הרעיונות הכלליים האוֹבּיקטיביים באינטימיות עדינה ובאמנות דקה של ביטוי ריתמי.

המוטיב היסודי של שירתו הם תענוגות האהבה, ופחדו הגדול הוא הפחד מפני הזיקנה. בדיסטיכוֹן אחד הוא אומר:

קֹדֶם יָפֶה הֵן הָיָה, וְאוּלָם הַשָּעָה כִּי חָלָפָה,

אַף מִבָּנָיו לֹא יֵשִּׂיג אָב אַהֲבָה וְכָבוֹד.

ובדיסטיכון אחר הוא מעלה את זכר המיתוֹס על תיטוֹנוס, שזווס חננו חיי עולם על־פי בקשתה של אֵאוֹס, אלת השחר, אשר שכחה לבקש בשבילו עם זה גם נעורי נצח:1

שַׁי מִידֵי זֶוְסְ תִּיטוֹנוֹס קִבֵּל וְהוּא רַע מִנִּי מָוֶת:

גִּיל שֶׁל זִקְנָה עֲדֵי עַד, זֹקֶן אֲשֶׁר לֹא יָסוּף.

ההשקפה ההידוֹניסטית כבשה עד כדי כך את לבו של המשורר, עד שבא להתפלל על מוות מוקדם:

צַעַר מִבְּלִי שֶׁאֵדַע, דְּאָגָה וּמַדְוֶה וּקְשִׁי חֹלִי –

לוּ בִּשְׁנָתִי הַשִּׁשִּׁים בּוֹא יְבוֹאֵנִי מוֹתִי.

באֶלגיה השתמש מימנאֶרמוֹס גם ליצירות סיפּוריות בעלות תוכן היסטורי, או תוכן מיתוֹלוֹגי. לפי המסורת חיבר יצירה בעלת היקף גדול בשם נאנוֹ, על שם אהובתו. יצירה זו הכילה את הנושאים ההיסטוריים והמיתולוגיים. הוא מספּר שם על המלחמה שבין תושבי סמירנה ומלך לידיה והוא מעלה על נס את סגולות הגבורה. הוא שר את המיתוֹס על גיזת הזהב, הארגוֹנאוּטים; מיתוֹס זה בוודאי היה קרוב לרוחו מצד יסודות האהבה החזקים המונחים ביסודו. אולם מכל זה שרד מעט מאד, פראגמנטים בודדים, קטועים ומצומצמים. קאלימאכוֹס, המשורר ההליניסטי, החשיב יותר את שיריו הקטנים, שהיו מקובצים בספר הראשון של כתביו.

מימנרמוֹס היה מהולל בעולם העתיק לא רק כמשורר אלא גם כמוסיקאי, כמנגן בחליל. מנגנת בחליל היתה, כנראה, גם אהובתו, נאנוֹ.

השפעתו על השירה המאוחרת, ההליניסטית והרומית, היתה השפעה מפרה ומעוררת.


  1. ראה ההימון אל אפרודיטי, 218–239 (שירים הומריים, עמ' 98–99).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37150 יצירות מאת 1899 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13505 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!