סדור הובלה נוחה, זולה ובטוחה לנוסעים ולמשא הוא אחד הגורמים הנחוצים והתנאים המוקדמים להתפתחותה הפוליטית והכלכלית של כל ארץ וארץ, וביחוד לזו ארץ־ישראל.
התפתחותה של ארץ־ישראל תלויה הרבה באנשים שיבואו מן החוץ ושיחדרו לכל פנות הארץ לסייר אותה, לתור אותה ולהתישב בה.
עשרות אלפי תּיָרים היו בּאים לפני המלחמה בכל חורף ואביב מצרימה לשבת שם במשך שבועות וחדשים, ומהם רק איזו אלפי היו סרים לארץ־ישראל מחוסר חבּור־דרכים מתאים בים וביבשה; וגם אלה שהיו באים אל הארץ היו נשארים שם רק למשך ימים אחדים, מחוסר סדור של הובלה נוחה וקבועה. עתה מתחילים עוד הפעם אלפי סיירים לנוע אל המזרח. בשנה זו כבר מחכים בארץ־ישראל לחמשת־ששת אלפים, ומספרד יגדל פי כמה בכל שנה בשנה. חבור הדרכים כבר הוטב והתרחב הרבה ועוד מוסיף להשתלם ולהתרחב מחודש לחודש. אם יהיה גם סדור הובלה מתאים, יוסיפו התירים להתמהמה בארץ ולעבור בה לארכה ולרחבה. מלבד התועלת הרבה מזה שהסיירים האלו משאירים בארץ סכומים הגונים בעד ההובלה השרות, הכלכלה והחפצים הרבים שהם לוקחים אתם לזכרון, הנה תיור הארץ והכרה לוא גם שטחית מצד אלפי אנשים, התופסים מקום חשוב בחיים הפוליטיים והכלכליים ארצות ועמים שונים, מהווים גורם מועיל לפרסומה של ארץ־ישראל ולהתקדמותה.
ומאות יהודים אמידים ועשירים באים כבר עתה בכל שנה ושנה, לא רק לשם סיור ותיור, כי־אם במחשבה תחילה להתיישב בה; נחוץ כי האנשים האלו יחדדו לכל פנות הארץ ויתעכבו במקומות השונים, ללמוד ולדעת את תנאי המקום ואת כל האפשרויות להתפתחות סניפים שונים של חקלאות, מסחר ותעשיה. ואולם מאחר שקוי מסילות־הברזל מעטים מאוד ואין סדור להובלה קבועה וזולה, הרי הם נאלצים להשתמש בנסיעה אטית, קשה ומטרידה בעגלות סוסים, או שצריכים לשכור אוטומובילים מיוחדים במחירים יקרים; וכדי שלא תרבינה ההוצאות ביותר הם מבקרים רק במקומות אחדים, ממהרים ממקום למקום, מבלי שיראו בעיניהם ויחקרו את התנאים, אלא שמוצאים ספוק בידיעות קלוטות מן האויר בשעת ההפסקות הקצרות שבנסיעה התכופה ובשעת האכילה מסביב לשולחן האורחים בבתי־מלון. לא כן, אם ההובלה תהיה מסודרת לארכה ורחבה של הארץ באופן קבוע ובמחיר זול; אז יסע התייר העברי לכל מקום ומקום בזמן שירצה ויתמהמה בכל מקום כמה שירצה, עד כדי לדעת אל נכון את המצב ולבחור בישוב הדעת את המקום המתאים לשבתו ולעסקו, אשר שם יוכל לפתח את כחותיו ומרצו.
ויש שסבות קטנות גורמות לתוצאות רבות הערך: חוסר הסדור של הובלה לנוסעים הזיק לנו הרבה מאד מהצד הפוליטי והישובי. הועדות הרשמיות שבאו לבקר את הנעשה ואת מה שאפשר לעשות בארץ לא הגיעו מעולם אל המקומות היותר מענינים. לא כולם הגיעו עד מתולה ועד באר־שבע; כמה מהם בקרו את ה“נגב”, ומי מהם בעבר הירדן, ובגלעד ובבּשן? לוא בקרו, לוא ראו, לוא ידעו את המקומות ההם, כי אז היו משתדלים ועוזרים לסדר שם מושבות עבריות ולא היו נותנים עתה לקרוע אברים־אברים מארץ־ישראל העברית.
גם אלה שהתישבו בארץ, מן הנכון שיבקרו מזמן לזמן את המקומות השונים שבסביבתם הקרובה והרחוקה. קטנה היא ארץ־ישראל אבל רב־גונית בשטחה ובאקלימה, ומרובת צדדים בה היא החקלאות, ורבים ושונים הם גם האפשרויות להתפתחות התעשיה והמסחר; בעלי הנסיון הראשונים צריכים ללמוד זה מזה ולהשפיע זה על זה. והנה עתה מחוסר הובלה נוחה וזולה נמצאים בערים הרבה תושבים שלא ראו את המושבות, וישנם רבים מאד מתושבי יהודה שלא ראו את השומרון והגליל, ומבני הגליל שלא בקרו מימיהם את יהודה. כך נשאר כל אחד מוגבל במקומו ובסביבתו מבלי להשתמש בנסיונתיהם של האחרים אשר בארץ.
מסילות־הברזל בארץ־ישראל אינן מספיקות לצרכי ההובלה, מפני שהן מעטות וברובן הונחו בעת המלחמה לצרכים סטראטגיים ודוקא לא במקומות הדרושים להתפתחות הארץ בזמן של שלום. לאורך הארץ ישנו רק קו אחד קרוב ומקביל לשפת הים, הוא נוגע רק בשתים שלש ערים ומרוחק כשעה ויותר מרוב הכפרים והמושבות אשר בקו ההוא. בפנים הארץ אין כל מסילות־ברזל לארכה. לרוחב הארץ ישנן שלש מסילות שאינן מתאימות לצרכיהן: האחת קצרה, המובילה לבאר־שבע, כאילו להכעיס לא מעיר החוף הקרובה, כי אם מכפר אשר בקצה המדבר. וכשתחפוץ לבוא מעזה הקרובה לבאר־שבע, עליך לסובב מרחק של שעות רבות ולפי סדר המסעות לא תגיע שמה במשך יום תמים; המסילה השניה מיפו חודרת רק עד לירושלים. והיא כל־כך מתפתלת בדרכה זו, עד שארכה הוא בשליש יותר מאורך הכביש והנסיעה בה נמשכת כמעט פי שנים מאשר הנסיעה במכונית בכביש; המסילה השלישית מחיפה היא לרוחב כל הארץ, אבל היא יותר צרה; ונאלצים הנוסעים להחליף את הרכבת, וסדר המסעות בה גם כן איננו מתאים לזמנים הקבועים במסילה העיקרית. אם נוסיף לזה את הסניף הקצר מחיפה עכו ואת המסילה הצרה והרעועה מתל־כרם דרך שכם וג’נין לאפולה, מסילה, שהרכבת עוברת בה רק פעמים אחדות בשבוע, כי אז חשבנו כבר את כל מסילות־הברזל אשר במערב הירדן.
ואם הנוסע עוד יוכל לנוע שעות יתרות, לעבור מרכבת לרכבת או גם לרדת מן הרכבת וללון ברפיה בדרכו מירושלים ויפו לטבריה – הנה בהובלת משא, זה מכפיל ומשלש את שכר ההובלה ומרבה את הפחת ואת הקלקול בסחורות. כי על כן יש אשר יבול הארץ (ירקות, פירות, חלב וכדומה), העולה בזול במקום אחד בפנים הארץ, עולה ביוקר או שאיננו בנמצא כלל במקום השני הקרוב אליו בערך, כי מתקלקל הוא בדרך או שמחיר ההובלה גדול ביותר. ויש, למשל, שדגים מושלכים החוצה על חוף הכנרת בטבריה במרחק של מאה מילים מירושלים או גם יותר קרוב על חוף הים בקרבת אשקלון, בעת שבירושלים יש מחסור בדגים. גדולים ביחוד העכובים ורבות ההוצאות בהעברת מכונות הדרושות להתפּתחות התעשיה בפנים הארץ.
כדי למלא הרבה מן החוסר בסדור ההובלה צריך לסדר בארץ־ישראל שרות של אוטומובילים לנוסעים ומהם גם למשא.
כחמש מאות קילומטרים כבישים סלולים ישנם בארץ־ישראל: כמאתים קילומטרים בקו אחד לאורך הארץ, החל מבאר־שבע אשר בשפלה דרך גב ההרים ביהודה ובשומרון (חברון–בית־לחם– ירושלים – שכם– עין־גנים) ועד נצרת אשר במרכז הגליל התחתון, וכחמשים קילומטרים לאורך הכנרת והירדן צפונה עד לראש פנה וצפת אשר במרכז הגליל העליון; כמאתים קילומטר בשני קוים לרוחב הארץ, האחד ביפו דרך רמלה ירושלים ויריחו עד הירדן (והלאה עד לסלט ומען), והשני מחיפה דרך נצרת וטבריה; כחמשים קילומטר סלולים בענפים קטנים בפנים הארץ. עוד כמאה קילומטרים כבישים יסוללו בעתיד היותר קרוב, במקומות היותר נחוצים בפנים הארץ (חיפה – עכו – צפת; יפו – פתח־תקוה – תל כרם – חיפה; יפו– ראשון– רחובות); וכמאתים קילומטר דרכים סלולות ישנן בארץ, שהן טובות למסע במכוניות לכל הפחות שמונה חדשים בשנה, מראשית האביב ועד ימות־הגשמים אשר באמצע הסתיו.
בדרכים האלו צריכים לסדר שרות של אוטומובילים לעת עתה בעשרה קוים לאורך ולרוחב הארץ בעגלות גדולות, בשעות קבועות בכל יום בתנאים נוחים ובמחירים זולים בערך, מלבד העגלות הקטנות לדרישות מיוחדות ובמקרים יוצאים מן הכלל.
אמנם כחמשים איש כבר עסוקים בארץ בהנהגת אוטומובילים (בעיקר בדרך יפו ירושלים, ומקצתם גם לחברון ויריחו, ואחדים מגיעים מזמן לזמן גם הגלילה), ואולם הדבר נעשה בדרך מקרי באופן פעוט, ומעמיד את כל הענין במדרגה נמוכה, שאיננה מתאימה לדרישות הזמן והמקום. רוב העגלות הן מאלו שנקנו משברי הכלים אשר לצבא, אין בית־חרושת הגון לתקונים, אין ממכר קבוע ומספיק לחלקים שונים ולחשוקים, מחיר שמן־הקטור (גאזאָלין) הוא ביוקר גדול (פי שנים ויותר מאשר באמריקה). כי על כן הנסיעות הן מטרידות מאוד ועולות ביוקר, והעיקר שאין מסע עגלות קבועות לרוב המקומות הדרושים; וכשבאה קבוצה הגונה של תיירים הרי אין כל האוטומבילים מספיקים לה לעצמה וכל יתר התושבים נשארים ללא אוטומובילים במשך כמה ימים.
כדי לסדר את ההובלה באופן מודרני, מתאים ומועיל נחוץ להכניס אל הארץ מספר מסוים של עגלות חדשות, צריך לסדר ממכר של עגלות בתנאים נוחים, לפתוח בית־מלאכה מודרני לתקון מהיר של העגלות, להכין חלקים שונים וחשוקים במדה מספיקה ולסדר במקומות אחדים גיגיות ומשאבות לממכר שמן־הקטור. את כל זה יכולים לסדר בראשונה במדה מינימאלית בסכום של איזו עשרות אלפים דולארים, להרחיב אחר כך עד למאות אלפים דולארים; במשך הזמן יוכלו אולי לסדר בארץ־ישראל עצמה בית־חרושת למבנה אוטומובילים או להרכיבם מן החלקים שיובאו מחוץ־לארץ, בעד כל המזרח הקרוב.
מלבד התועלת הרבה להתפתחות הארץ בכלל יביא סדור זה תועלת מיָדית לעשרות המשפחות העוסקות כבר באוטומובילים ויכניס למקצוע זה עוד עשרות משפחות, ואחר־כך אולי תמצא עבודה ומחיה למאות עובדים במבנה האוטומובילים.
וערך גדול יש לזה שעשרות (ובמשך הזמן אולי גם מאות) יהודים בריאים ועובדים עבודה מודרנית ימצאו תמיד בכל פנות הארץ; זה ישפיע לטובה על יחס עם הארץ אל היהודים בכלל. ביחוד יעשה זה רושם טוב ומועיל על הסיירים והתיירים, שמתוך בטלה בדרך הם מרבים לדבר עם הנהגים, ושיחות־חולין אלו משפיעות לפעמים יותר ממימוראנדום שנכתב בכוונה.
ישימו לזה לב כל אלו המיסדים חברות להתפתחות בארץ, כי סדור ההובלה הוא תנאי מוקדם ונחוץ בשביל כל מיני התפתחות הארץ.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.