רקע
חיים נחמן ביאליק
על ז. שניאור, ג. שופמן וי. ד. ברקוביץ

(בנשף ה“יובל המשולש” שנערך בת“א למלאת 25 שנה ליצירתם, אב תרפ”ז)


דוקא בשעת משבר קשה זו בארץ, יש מן הצורך להזכיר באופן חגיגי את השירה ואת הספרות העברית. כל זמן שהשירה מלאה את עמל החיים, יש טעם לחיים ויש יסוד ותקוה לפרי-עמלם. ונשף ספרותי חגיגי זה הנהו התחלה: בקוים אחדים קצרים אנסה להגדיר את חתני-היובל.

לפי המדרש “יש נביא המתנבא בלשון ראיה ויש נביא המתנבא בלשון שמיעה” – כך גם בין המשוררים והאמנים. יש מי שכחו יפה בחוש הראיה, ויש מי שכחו יפה בחוש השמיעה או באחד משאר חמשת החושים. שניאור נתברך במדה יפה בכל חמשת חושיו. שירתו מלאה ציורי עין ואזן, ציורי טעם וריח והרגשת שרירי התנועה, ובזה הוא עולה על כל חבריו, וסימן יפה הוא לעם, שחזר לתחית כל חושיו במלואם.

ג. שופמן מתיחד בראיה חדה המרחיקה ראות יותר משאר הסופרים-האמנים שלנו. משל למה הדבר דומה? לנערים המסתכלים בעוף הפורח באויר. קצרי-ראות שבהם רואים את נפתולי תנועות העוף באויר השמים עד מרחק ידוע, ומגבול זה ולמעלה העוף נעלם מעיניהם, שאר החברים מרחיקי הראות ממשיכים להתבונן ולראות את נדנודי העוף, ובהתרומם העוף למעלה, ישאר רק אחד, שכח ראיתו יפה לראות באויר, באותה השעה הוא מספר לחברו את אשר הוא לבדו רואה. וכן הוא שופמן. את אשר כולם רואים אינו מתאר ורק מה שנעלם באויר החיים עינו תופסת והוא מתאר.

י. ד. ברקוביץ מחונן במדה ברוכה וגדושה בלשון רוח חיי העם. הוא מן הראשונים, שהכשיר את לשונו להיות שפת החיים על כל דקות הבעתה ולשד רעננותה; רק הוא היה מסוגל לתת בטוי עברי ליצירותיו הקלסיות העממיות של שלום-עליכם.

שלשה אלה היוצרים ביחד עם חבריהם, בני תקופתם, הצעידו קדימה את ספרותנו במשך 25 שנים, הרבה יותר ממה שנתפתחה ספרות זו במשך מאות שנים מימי חתום חזון שירתנו בתקופת ספרד. ועוד מעלה גדולה אחת לבעלי היובל: הם, המחדשים והיוצרים, מתיחסים בכבוד רב אל אלה שקדמו להם, כי רק מי שיוצר בעצמו יודע להעריך את עמלם ויצירתם של הדורות הקודמים ולכבדם כבוד-אב. יצירותיהם של חתני היובל שלנו הם דינרי זהב טהור נאמנים וכנים הם לעצמם.

וברכתנו שלוחה לחברינו הגדולים, הבודדים בארצות הגולה. יהי רצון וראינו אותם בתוכנו כאן בארץ והכבידו הם בדינרי הזהב שלהם על אוצר חיינו, כדי לטאטא ולהשמיד את המטבעות המזויפות, שהתחילו להתגלגל פה ושם בעולם ספרותנו… כי רק הכנות והנאמנות הן הערבים ליצירה ספרותית נקיה וטהורה.

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 37242 יצירות מאת 1912 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 13597 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!