רקע
ס. יזהר
איפה הם המסגדים

תמונה ב“מבט שני”: במקום מכובד בחדר המנהל של בית־ספר דתי בירושלים, ושני המסגדים הידועים בירושלים, מסגד “אל אקצה” ומסגד עומר (כיפת הסלע) אינם בה, פשוט אינם. על מקומם במרכז התמונה מתנוסס רק בית אחד, בית חדש.

ואיפה המסגדים ההם? לאן נעלמו? איך נעלמו?

האם פצתה האדמה פיה ובלעה אותם, האם נתנדפו לחלל האוויר ונמוגו, האם אלוהים נשף בהם ונעלמו?

מה קרה? מה היה הסיפור? ובלי להרפות: איך נעלמו המסגדים ומי עשה שײעלמו ואיך?

אלוהים מן הסתם לא התערב כפי שלא התערב מאז נבנו. וכנראה עשו זאת אנשים במו ידיהם, כשהתנפלו יום אחד על המסגדים גדודי גולדשטיינים והשמידו ומחו את בתי התפילה וגירשו ואולי גם רצחו את המתפללים בהם.

מה אומרים מורי בית הספר ורבניו, כשהם מצביעים בסיפוק על המקדש החדש המתנוסס בתמונה באמצע ההר – מה הם עונים לשאלה איפה המסגדים? איך נעלמו? מי עשה את זה ואיך?

התמונה תלויה במקום של כבוד וכאילו הנה לפנינו התגשמות משאת הנפש. אבל היא שותקת על השאלה איך הפכה התוכנית שבלב למציאות שבשטח, אף כי מי שתולה תמונה כזאת, אי אפשר שאין לו מושג ואין לו איזו תוכנית בליבו ואולי גם במגירתו – איך לעשות את הדבר הנכסף הזה, איך לרשת את המסגדים ואיך להרוס ואיך למחות אותם מעל פני האדמה. אותם ואת האנשים שהתפללו בהם.

חזקה עליהם שהם יודעים ורק אינם מספרים בקול איך יפנו את שרידי המסגדים ואת גוויות האנשים המתפללים, קודם לחנוכת בית מקדשנו שיתנוסס כעת לבדו בראש ההר.

הגשמת התוכנית שבלב, בלי להביא בחשבון לא את הדלקת כל העולם – מן האוקיאנוס ההודי ועד האוקיאנוס האטלנטי, ואת כל העולם כולו, וגם לא את שריפת ההיסטוריה היהודית ואת השמדת רוח היהדות.

מה היו אומרים תולי התמונה הזאת, אילו ראו לפניהם תמונה שמחקו ממנה את הכותל המערבי, למשל, בלי לפרט איך פתאום נעלם? ומה היו מבינים מעצם הימצאותה של תמונה כזאת? ואם תשובה כגון “זו אצבע אלוהים”, היתה מספקת אותם?

כדי למחוק מן ההר את שני המסגדים ולהקים על מקומם בית חדש – צריך מלחמה. ותולי התמונה חייבים להשיב על האחריות למלחמה הזאת. ואם לא, צריך שיזכרו כי השם “הר הבית” אינו אלא שם וזיכרון היסטורי עתיק, וכי בפועל יש רק הר־שני־המסגדים, וכל תמונה וכל תוכנית או התכוונות לסלק אותם איננה רק תוכנית פלילית, אלא היא פצצה־קצרת־פתיל ומן האפּוקליפטיות ביותר.

זו איננה תמונה תמימה של געגועים מיסטיים לבית המקדש, זו תוכנית מיבצע שטנית, זו הסתה להשמדה, זו מזימה של אנשים צבועים ומתחסדים ושבע תועבות בלבם. הם אינם חושבים על הבית שיהיה נכון באחרית הימים, הם מכינים בני בליעל שיטמינו את הפצצה הנוראה ביותר שתוכל להמיט חורבן על הכל.


ידיעות אחרונות, 5.6.1995

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47974 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!