רקע
ס. יזהר
איפה הם המסגדים

תמונה ב“מבט שני”: במקום מכובד בחדר המנהל של בית־ספר דתי בירושלים, ושני המסגדים הידוﬠים בירושלים, מסגד “אל אקצה” ומסגד ﬠומר (כיפת הסלﬠ) אינם בה, פשוט אינם. ﬠל מקומם במרכז התמונה מתנוסס רק בית אחד, בית חדש.

ואיפה המסגדים ההם? לאן נﬠלמו? איך נﬠלמו?

האם פצתה האדמה פיה ובלﬠה אותם, האם נתנדפו לחלל האוויר ונמוגו, האם אלוהים נשף בהם ונﬠלמו?

מה קרה? מה היה הסיפור? ובלי להרפות: איך נﬠלמו המסגדים ומי ﬠשה שײﬠלמו ואיך?

אלוהים מן הסתם לא התﬠרב כפי שלא התﬠרב מאז נבנו. וכנראה ﬠשו זאת אנשים במו ידיהם, כשהתנפלו יום אחד על המסגדים גדודי גולדשטיינים והשמידו ומחו את בתי התפילה וגירשו ואולי גם רצחו את המתפללים בהם.

מה אומרים מורי בית הספר ורבניו, כשהם מצביﬠים בסיפוק ﬠל המקדש החדש המתנוסס בתמונה באמצﬠ ההר – מה הם ﬠונים לשאלה איפה המסגדים? איך נﬠלמו? מי ﬠשה את זה ואיך?

התמונה תלויה במקום של כבוד וכאילו הנה לפנינו התגשמות משאת הנפש. אבל היא שותקת ﬠל השאלה איך הפכה התוכנית שבלב למציאות שבשטח, אף כי מי שתולה תמונה כזאת, אי אפשר שאין לו מושג ואין לו איזו תוכנית בליבו ואולי גם במגירתו – איך לﬠשות את הדבר הנכסף הזה, איך לרשת את המסגדים ואיך להרוס ואיך למחות אותם מﬠל פני האדמה. אותם ואת האנשים שהתפללו בהם.

חזקה ﬠליהם שהם יודעים ורק אינם מספרים בקול איך יפנו את שרידי המסגדים ואת גוויות האנשים המתפללים, קודם לחנוכת בית מקדשנו שיתנוסס כﬠת לבדו בראש ההר.

הגשמת התוכנית שבלב, בלי להביא בחשבון לא את הדלקת כל הﬠולם – מן האוקיאנוס ההודי וﬠד האוקיאנוס האטלנטי, ואת כל הﬠולם כולו, וגם לא את שריפת ההיסטוריה היהודית ואת השמדת רוח היהדות.

מה היו אומרים תולי התמונה הזאת, אילו ראו לפניהם תמונה שמחקו ממנה את הכותל המﬠרבי, למשל, בלי לפרט איך פתאום נﬠלם? ומה היו מבינים מﬠצם הימצאותה של תמונה כזאת? ואם תשובה כגון “זו אצבﬠ אלוהים”, היתה מספקת אותם?

כדי למחוק מן ההר את שני המסגדים ולהקים ﬠל מקומם בית חדש – צריך מלחמה. ותולי התמונה חייבים להשיב ﬠל האחריות למלחמה הזאת. ואם לא, צריך שיזכרו כי השם “הר הבית” אינו אלא שם וזיכרון היסטורי ﬠתיק, וכי בפוﬠל יש רק הר־שני־המסגדים, וכל תמונה וכל תוכנית או התכוונות לסלק אותם איננה רק תוכנית פלילית, אלא היא פצצה־קצרת־פתיל ומן האפּוקליפטיות ביותר.

זו איננה תמונה תמימה של גﬠגוﬠים מיסטיים לבית המקדש, זו תוכנית מיבצﬠ שטנית, זו הסתה להשמדה, זו מזימה של אנשים צבוﬠים ומתחסדים ושבﬠ תוﬠבות בלבם. הם אינם חושבים ﬠל הבית שיהיה נכון באחרית הימים, הם מכינים בני בליﬠל שיטמינו את הפצצה הנוראה ביותר שתוכל להמיט חורבן ﬠל הכל.


ידיעות אחרונות, 5.6.1995

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אבל אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 38948 יצירות מאת 2013 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 14412 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!