רקע
פניה ברגשטיין
הָאֵם הַזְּקֵנָה וּבָנֶיהָ
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: הקיבוץ המאוחד; 1976

הָיֹה הָיְתָה אֵם זְקֵנָה, וְלָהּ בָּנִים חֲמִשָּׁה. שֵׁם הַבֵּן הָרִאשׁוֹן – גִּבּוֹר, שֵׁם הַבֵּן הַשֵּׁנִי – חָכָם, שֵׁם הַשְּׁלִישִׁי – חָרוּץ, שֵׁם הָרְבִיעִי – שָׂמֵחַ, וְשֵׁם הַבֵּן הַחֲמִישִׁי, הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם – חָבִיב.

וְהָיוּ חֲמִשְׁתָּם בָּנִים טוֹבִים וְנֶחְמָדִים, עַד כִּי אֶפְשָׁר הָיָה לִטְעוֹת אֲפִלּוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם, בַּאֲשֶׁר הָיוּ כֻּלָּם גִּבּוֹרִים וְכֻלָּם חֲכָמִים, כֻּלָּם חֲרוּצִים וּשְׂמֵחִים וְכֻלָּם חֲבִיבִים עַד מְאֹד. אוּלָם הָאֵם הַזְּקֵנָה לֹא טָעֲתָה מֵעוֹלָם, כִּי עַל כֵּן אִמָּא הִיא, וּמִי עוֹד כְּאֵם מַכִּירָה אֶת בָּנֶיהָ.

הָיוּ הַבָּנִים וְאִמָּם בְּבֵיתָם הַקָּטָן, וְעַל־יַד הַבַּיִת גִּנַּת־יָרָק וַעֲרוּגַת־פְּרָחִים. עָבְדוּ הַבָּנִים יַחְדָּו וְדָאֲגוּ לְאִמָּם וּלְבֵיתָם וְאַף לִשְׁכֵנֵיהֶם עָזְרוּ.

יוֹם אֶחָד הִשְׁכִּים גִּבּוֹר לָקוּם בַּבֹּקֶר וְאָמַר:

– שָׁלוֹם לָךְ, אִמִּי, הוֹלֵךְ אֲנִי.

שָׁאֲלָה הָאֵם: וּלְאָן תֵּלֵךְ, בְּנִי גִּבּוֹר?

עָנָה וְאָמַר: שָׁם מֵעֵבֶר לֶהָרִים יֵשׁ אֶרֶץ קְטַנָּה וְנֶחְמָדָה. עַתָּה הִתְנַכְּלוּ לָהּ שְׁכֵנִים רָעִים וַחֲזָקִים וְהִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ לְהַשְׁמִידָהּ. הוֹלֵךְ אֲנִי, אִמִּי, אֶל הָאָרֶץ הַקְטַנָּה לְעָזְרָהּ בְּמִלְחַמְתָּהּ. הֲתִתְּנִי בִּרְכָתֵךְ לִי, אִמִּי?

– לֵךְ, בְּנִי, וְהַצְלַח בְּדַרְכְּךָ, וִיהִי אֱלֹהִים אִתְּךָ וְעִם אוֹתָהּ אֶרֶץ קְטַנָּה.

נָשַׁק גִּבּוֹר לְאִמּוֹ וּלְאָחִיו וְהָלַךְ.

חָלְפוּ הַיָּמִים וְגִבּוֹר לֹא חָזַר. אָמְרָה הָאֵם:

– עוֹד לֹא תַּמָּה הַמִּלְחָמָה, עוֹד לֹא בָּא הַנִּצָּחוֹן, עַל כֵּן לֹא חָזַר עוֹד בְּנִי.

וְכָךְ אָמְרוּ הָאַחִים אַף הֵם, וּפָנוּ אִישׁ־אִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ.

בְּאַחַד הַיָּמִים קָם הַבֵּן הַשֵּׁנִי, חָכָם, לִטֹּל אַף הוּא בִּרְכָתוֹ מֵאִמּוֹ.

– לְאָן תֵּלֵךְ, בְּנִי חָכָם, וְאָחִיךָ טֶרֶם שָׁב?

– הוֹלֵךְ אֲנִי לִלְמֹד וּלְהַחְכִּים, אִמִּי. שָׁמַעְתִּי כִּי בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה יֶשְׁנוֹ אֶחָד חָכָם הַיּוֹדֵעַ אֶת תּוֹרַת הָאֹשֶׁר וְהַשָּׁלוֹם עֲלֵי־אֲדָמוֹת. הוֹלֵךְ אֲנִי לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו וְלַהֲפִיצָה בְּרַבִּים. הֲתִתְּנִי לִי בִּרְכָתֵךְ, אִמִּי?

– לֵךְ, בְּנִי, לְשָׁלוֹם, וְשׁוּב – וּבְשׂוֹרוֹת נִחוּמִים בְּפִיךָ, וְהָיָה אֱלֹהִים אִתְּךָ.

הָלַךְ חָכָם, חָלְפוּ יָמִים וְלֹא בָּא, לֹא חָזַר.

וְהִנֵּה קָם הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, חָרוּץ, וַיֹּאמַר אַף הוּא לָלֶכֶת.

שָׁאֲלָה הָאֵם: לְאָן תֵּלֵךְ, בְּנִי?

הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל עִיר רְחוֹקָה, אֲשֶׁר הַסְּעָרוֹת פָּגְעוּ בְּבָתֶּיהָ וְהָרְסוּ מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ, וַאֲנָשֶׁיהָ מְיֹאָשִׁים מְאֹד וְנִרְפִּים, אֵינָם מְתַקְּנִים בָּתֵּיהֶם וְאֵינָם אוֹפִים אֶת פִּתָּם, וְסוֹפָם כָּלִים וְאוֹבְדִים. אֵלְכָה לְעוֹרְרָם לָשׁוּב וְלִבְנוֹת בָּתֵּיהֶם, וְאֶעֶזְרֵם לְכוֹנֵן אֶת עִירָם בְּאֹרֶךְ־רוּחַ וּבְחָרִיצוּת־כַּפַּיִם, וְאָז אָשׁוּבָה אֵלַיִךְ בְּשָׁלוֹם. הֲתִתְּנִי בִּרְכָתֵךְ לִי, אִמִּי?

– בָּרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, בְּנִי, וַיְהִי ה' בְּעֶזְרֶךָ.

טֶרֶם חָזְרוּ הַשְׁלשָׁה וְקָם הַבֵּן הָרְבִיעִי, שָׂמֵחַ, אַף הוּא לָלֶכֶת.

– לְאָן דַּרְכְּךָ, בְּנִי?

– עוֹד לֹא נִצַּח אָחִי גִּבּוֹר, אִמִּי. עוֹד לֹא הֶחְכִּים הָעוֹלָם מִתּוֹרַת אָחִי חָכָם, הוֹרָתִי. עוֹד לֹא נִגְּשׁוּ הַנּוֹאָשִׁים לִבְנוֹת אֶת עִירָם, אִמִּי שֶׁלִּי, וְרָבִים הָעֲצוּבִים וְהַכּוֹאֲבִים, הַנּוֹאָשִׁים וּמָרֵי־הַנֶּפֶשׁ. אֵלְכָה־נָא וַאֲשַׂמַּח לְבָבָם לַמַּעַן יֶחֱזַק. הֲתִתְּנִי לִי בִּרְכָתֵךְ, אִמִּי?

– לֵךְ, בְּנִי, וְתֶחֱזַק רוּחֲךָ, וִיבָרְכֶךָ אֱלֹהִים בְּדַרְכְּךָ.

וַיֵּלֵךְ שָׂמֵחַ לְדַרְכּוֹ וְנִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת אַךְ הָאֵם הַזְּקֵנָה וְהַבֵּן הַצָּעִיר, חָבִיב. וַיִּדְאַג לְאִמּוֹ וְלֹא יָדְעָה מַחְסוֹר. בְּאַחַד הַיָּמִים בָּא וְאָמַר:

– אִמִּי, רוֹצֶה אֲנִי לְשָׁאֳלֵךְ שְׁאֵלָה.

– שְׁאַל, בְּנִי חָבִיב.

– לֹא חָזְרוּ אַחַי. קָשָׁה הַמִּלְחָמָה, וְנִשְׂגָּבָה מֵהָבִין תּוֹרַת הָאֹשֶׁר, נוֹאֲשׁוּ הָאֲנָשִׁים, וּמְעַטָּה הַשִּׂמְחָה. אֵלְכָה לִי לִנְדֹּד בֵּין אַחַי, לְהָבִיא לָהֶם בִּרְכָתֵךְ וּלְעָזְרָם בִּמְלַאכְתָּם. הֲתִשְׁלְחִי לָהֶם בִּרְכָתֵךְ עַל־יָדַי, אִמִּי שֶׁלִּי?

– בָּרוּךְ תִּהְיֶה לִי, יַלְדִּי, – עָנְתָה הָאֵם, – לֵךְ, בְּנִי חָבִיב, וְהָבִיאָה לָהֶם בִּרְכָתִי. צַפֵּה אֲצַפֶּה לָכֶם עַד תָּשׁוּבוּ.

נָתַן חָבִיב לִבּוֹ לְכָל סִדְרֵי הַבַּיִת לִפְנֵי לֶכְתּוֹ, נָשַׁק לְאִמּוֹ וְהָלַךְ.

עָמְדָה הַאִם עַל הַסַּף וְלִוְּתָה בְּמַבַּט עֵינֶיהָ אֶת הַבֵּן הַמִּתְרַחֵק.

יָשְׁבָה הָאֵם יְחִידָה בְּבֵיתָהּ וְלִבָּהּ טוֹב עָלֶיהָ. יוֹם־יוֹם טִפְּלָה בְּגִנָּתָהּ וּבִשְּׁלָה תַּבְשִׁילָהּ, וּשְׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹאֲלוֹת תָּמִיד לִשְׁלוֹמָהּ וּמוּכָנוֹת לְעָזְרָהּ בַּכֹּל. וְאוּלָם אֵין הָאֵם הַזְּקֵנָה זְקוּקָה לְעֶזְרָה כְּלָל. עוֹד כֹּחָהּ עִמָּהּ לִשְׁמֹר עַל בֵּיתָהּ, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי נָהֲגָה לְאַוְרֵר בִּגְדֵי בָּנֶיהָ וּלְתַקְּנָם, לְמַעַן יִהְיוּ נְקִיִּים וְיָפִים עֵת יָשׁוּבוּ.

יוֹם אֶחָד יָשְׁבָה בְּפֶתַח בֵּיתָהּ וְעָסְקָה בִּמְלֶאכֶת תִּקּוּן הַבְּגָדִים וְהִנֵּה הֵלֶךְ עָיֵף עוֹבֵר לְאִטּוֹ.

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הֵלֶךְ עָיֵף. הֲתֹאבֶה לָנוּחַ מְעַט מִדַּרְכְּךָ? אָנָּא סוּרָה אֶל בֵּיתִי וְנַחְתָּ קִמְעָה.

הוֹדָה הַהֵלֶךְ וְסָר אֶל בֵּיתָהּ, וְאַף אֶל הַשֻּׁלְחָן הֵסֵב. מַיִם זַכִּים וְלֶחֶם הִגִּישָׁה הָאֵם, וְגַם מְלָפְפוֹנִים יְרֻקִּים וּבְצָלִים רַכִּים מִפְּרִי הַגִּנָּה.

יָשַׁב הַהֵלֶךְ וְנָח. שָׁתָה מִן הַמַּיִם וְאָכַל מִן הַלֶּחֶם וְהַיָּרָק.

שְׁאֵלַתְהוּ הָאֵם: מֵאַיִן תָּבוֹא וּלְאָן תֵּלֵךְ, הַהֵלֶךְ?

אָמַר הָאִישׁ: בָּא אֲנִי מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה. בְּכָל קַצְוֵי תֵּבֵל שׁוֹטַטְתִּי. אֶרֶץ רְחוֹקָה רָאִיתִי בְּדַרְכִּי, וּמִלְחָמָה כְּבֵדָה נְטוּשָׁה בָּהּ. בִּמְקוֹם־תּוֹרָה רָחוֹק שָׁהִיתִי, וְתַלְמִידִים שׁוֹקְדִים עַל תַּלְמוּדָם רָאִיתִי. אַף בְּעִיר חֲרֵבָה עָבַרְתִּי, אֲשֶׁר יֵשׁ לִבְנוֹתָהּ מֵחָדָשׁ. רַבּוֹת־רַבּוֹת רָאִיתִי בְּדַרְכִּי.

כָּךְ סָח הַהֵלֶךְ הֶעָיֵף לָאֵם הַזְּקֵנָה. וְזוֹ נָשְׂאָה עֵינֶיהָ מֵעִם מְלַאכְתָּהּ וְשָׁאֲלָה:

אוּלַי לְאוֹתָהּ אֶרֶץ קְטַנָּה כַּוָּנָתְךָ, אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ שְׁכֵנֶיהָ הָרָעִים לְהַשְׁמִידָהּ? אוּלַי מְלַמְּדִים בְּאוֹתוֹ מְקוֹם־תּוֹרָה רָחוֹק אֶת חָכְמַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר עֲלֵי־אֲדָמוֹת? וְשֶׁמָּא אוֹתָהּ עִיר שֶׁבִּקַּרְתָּ – הַסְּעָרוֹת הֵן אֲשֶׁר מוֹטְטוּ בִּנְיָנֶיהָ?

תָּמַהּ הַהֵלֶךְ תְּמִיהָה רַבָּה וְעָנָה:

– נָכוֹן כִּנְכוֹן הַיּוֹם דְּבָרְךָ, אִשָּׁה כְּבוּדָה. הַאִם עָבַרְתְּ אַף אַתְּ בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה, וּבְכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת שָׁהִית?

– לֹא, – חִיְּכָה הָאֵם הַזְּקֵנָה. – זֶה שָׁנִים רַבּוֹת לֹא עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וּבְכָל אוֹתָן דְּרָכִים רְחוֹקוֹת לֹא עָבַרְתִּי.

תָּמַהּ הַהֵלֶךְ מְאֹד וְשָׁאַל:

– וְכֵיצַד תֵּדְעִי כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים? מִי סַפֵּר יְסַפֶּר־לָךְ – וְאַתְּ בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה בְּפִנָּתֵךְ? הַאִם חֲשׂוּכַת־בָּנִים אַתְּ, אוֹ שֶׁמָּא עֲזָבוּךְ בָּנִים לַאֲנָחוֹת לְעֵת זִקְנָתֵךְ? וּלְמִי תְּתַקְּנִי בֶּגֶד זֶה שֶׁבְּיָדֵךְ?

שׁוּב חִיְּכָה הָאֵם הַזְּקֵנָה וְעָנְתָה:

– לֹא בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה אֲנִי, אַף לֹא חֲשׂוּכַת־בָּנִים, וּבֶגֶד זֶה לְאֶחָד מִבָּנַי אֲתַקֵּן. לֹא לַאֲנָחוֹת עֲזָבוּנִי בָּנַי, כִּי אִם בִּשְׁלִיחוּת לְבָבָם הָלָכוּ. אֶל רַחֲבֵי אֶרֶץ רָחֲקוּ בָּנַי, וּבִזְכוּתָם קָרְבוּ אֵלַי מֶרְחַקִּי תֵּבֵל, וּבַעֲבוּרָם הִרְהוּרֵי לִבִּי קַצְוֵי עוֹלָם יִפְקֹדוּ.

– אָכֵן, חָכַמְתְּ מְאֹד, אִשָּׁה כְּבוּדָה, אַף אַמִּיץ לְבָבֵךְ בְּקִרְבֵּךְ. הֲיִדְמוּ לָךְ בָּנַיִךְ אַף הֵם?

– יֵשׁ אֲשֶׁר לֹא יִרְחַק הַפְּרִי מִן הַגֶּזַע. וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר תְּהִלַּת בָּנִים עַל רָאשֵׁי הוֹרִים זוֹרַחַת. וְאִלּוּ בָּנַי שֶׁלִּי בָּנִים הֵם כְּכָל הַבָּנִים, וַאֲנִי אֵם הִנְנִי כְּכָל הָאִמָּהוֹת.

– הַגִּידִי לִי, אֵם כְּבוּדָה, אֶת שְׁמוֹת בָּנַיִךְ וְאֵדָעָה. וַדַּאי פְּגַשְׁתִּים בְּדַרְכִּי, וַדַּאי נִפְלָאִים הֵם מֵאֲחֵרִים.

– רַבִּים כְּמוֹתָם, – עָנְתָה הָאֵם, – וְאֵיךְ תַּכִּירֵם? רַבִּים גִּבּוֹרִים בָּאָרֶץ הַקְּטַנָּה, וְרַבִּים חֲכָמִים צְמֵאֵי־תּוֹרָה. רַבִּים חָרוּצֵי־הַכַּפַּיִם וּשְׂמֵחֵי־הַלֵּבָב, וְרַבִּים הַחֲבִיבִים נוֹשְׂאֵי הַבְּרָכָה. וְעוֹד עֲתִידָה הָאָרֶץ הַקְּטַנָּה לְנַצֵּחַ, וְתוֹרַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר תִּקְנֶה שְׁבִיתָה בַּלְּבָבוֹת, וּבָנֹה תִּבָּנֶה הָעִיר, כִּי חָזוֹק יֶחֶזְקוּ הַלְּבָבוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאוֹר הַבְּרָכָה עַל פָּעֳלָם יִשְׁרֶה.

קָם הַהֵלֶךְ מִמְּקוֹמוֹ וְהֶעֱמִיק הִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי הָאֵם:

– עַתָּה יָדַעְתִּי, אֵם הַבָּנִים. אַתְּ הָאֵם לַגִבּוֹר וְלֶחָכָם, לֶחָרוּץ, לַשָּׂמֵחַ וְלֶחָבִיב. דְּעִי לָךְ, אֵם, בִּרְכוֹת בָּנַיִךְ שְׁלוּחוֹת אֵלַיִךְ עַל־יָדַי. בִּקְשׁוּ לָתֵת בְּיָדִי מַתָּנוֹת עֲבוּרֵךְ, וְלֹא הָיָה תַּחַת יָדָם זוּלַת בִּרְכַּת אַהֲבָתָם לָךְ. שָׁלוֹם לָהֶם לְכֻלָּם, וְתִקְוַת לְבָבָם אֵיתָנָה לָשׁוּב אֶל נָוֵךְ בְּשָׁלוֹם.

שָׂמְחָה הָאֵם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְקָרְאָה:

– אָכֵן, הַיָּפָה בַּמַּתָּנוֹת הֵבֵאתָ לִי, הַהֵלֶךְ. יִגְמֹל לְךָ אֱלֹהִים כֵּפֶל כִּפְלַיִם בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה.

קָם הַהֵלֶךְ לָלֶכֶת. לִוַּתּוּ הָאֵם עַד הַפֶּתַח, וְאוֹר הַשִּׂמְחָה בְּעֵינֶיהָ וּבְכָל חַדְרֵי לְבָבָהּ.

עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת, וְהָאֵם כְּדַרְכָּהּ עָסְקָה בַּעֲבוֹדוֹתֶיהָ, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי חָשְׁבָה מַחֲשָׁבוֹת, כֵּיצַד תְּקַדֵּם פְּנֵי בָּנֶיהָ בְּשׁוּבָם וּמַה מַּאֲכָלוֹת תַּגִּישׁ לָהֶם?

בְּאַחַד הַיָּמִים נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק דְּמוּת אָדָם צוֹעֶדֶת אֶל עֵבֶר בֵּיתָהּ, וּמִיָּד יָדְעָה כִּי אֶחָד מִבָּנֶיהָ הוּא הַבָּא. כָּךְ אָמַר לָהּ לְבַב הָאֵם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. וְאַךְ אַחַת לֹא יָדְעָה: מִיהוּ הַבָּא. כִּי כֻלָּם הָיוּ אֲהוּבִים עָלֶיהָ וְלִקְרַאת כֻּלָּם שָׂשׂ לִבָּהּ בְּמִדָּה שָׁוָה. קָמָה הָאֵם וּפָסְעָה לִקְרַאת הַבָּא, וְהִנֵּה בְּנָהּ חָבִיב לְפָנֶיהָ. חִבְּקוּ וְנִשְּׁקוּ זֶה לְזוֹ וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה רַבָּה.

– הֲשָׁלוֹם לְךָ, בְּנִי, הֲשָׁלוֹם לְבָנַי כֻּלָּם? הַאִם הֵבֵאתָ לָהֶם בִּרְכָתִי?

– שָׁלוֹם לִי, אִמִּי, וְשָׁלוֹם לְאַחַי. לְכֻלָּם הֵבֵאתִי אֶת בִּרְכָתֵךְ נֶאֱמֶנֶת, וְעַתָּה תֶּחֱזֵקְנָה יְדֵיהֶם שִׁבְעָתַיִם.

– הֲיִרְחַק עוֹד יוֹם שׁוּבָם, בְּנִי חָבִיב?

– כְּבָר הֵחֵלָּה הַשִּׂמְחָה מְפַעֶמֶת הַלְּבָבוֹת. לֹא עוֹד נִרְפִּים הַנּוֹאָשִׁים, וּכְבָר הֵחֵלּוּ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם בִּמְלֶאכֶת־הַבִּנְיָן. נְהִירָה וּבְרוּרָה חָכְמַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר לַשּׁוֹקְדִים עַל הַתּוֹרָה, וּבִגְבוּרָה וְעֹז תָּשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעֲרָה הָאָרֶץ הַקְּטַנָּה.

בֵּרְכָה הָאֵם לה' הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב. וְשׁוּב חָלְפוּ יָמִים וְעָבְרוּ שָׁבוּעוֹת. אוֹר־מִשְׁנֶה בִּמְעוֹן הָאֵם. בְּנָהּ חָבִיב טוֹרֵחַ עִמָּהּ בַּבַּיִת וּבַגִּנָּה. וּבִשְׁעוֹת־הַפְּנַאי יָשְׁבוּ יַחְדָּו בְּפֶתַח הַבַּיִת, וְחָבִיב מְסַפֵּר עַל דַּרְכֵי נְדוּדָיו.

יוֹם אֶחָד נִרְאֲתָה שׁוּב דְּמוּת אָדָם הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה מֵרָחוֹק. וּמִיָּד נִתַּר לְבַב הָאֵם בְּקִרְבָּהּ וְאָמְרָה לְחָבִיב:

– חָבִיב בְּנִי, הִנֵּה אֶחָד מֵאַחֶיךָ הוֹלֵךְ וּבָא. מִי הוּא הַחוֹזֵר עַתָּה אֶל נְוֵה אִמּוֹ?

– אָרוּצָה־נָא, אִמִּי, לִקְרָאתוֹ! – קָרָא חָבִיב וְקָפַץ קַל־רַגְלַיִם. וּבְטֶרֶם פָּנְתָה כֹה וָכֹה – וְהִנֵּה שָׂמֵחַ בְּנָהּ לְפָנֶיהָ.

וְכֹה סִפֵּר שָׂמֵחַ:

– רַבָּה הַשִּׂמְחָה בַּלְּבָבוֹת. הוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית הָעִיר עַד אֵין לְהַכִּירָה, וְאָחִינוּ חָרוּץ עִם כָּל הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. קָרוֹב יוֹם־הַנִּצָּחוֹן לָאָרֶץ הַקְּטַנָּה, וְרַבִּים הַגִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִים שֶׁכֶם אֶל שֶׁכֶם עִם אָחִינוּ גִּבּוֹר בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה. הוֹלֵךְ וּמֵפִיץ אָחִינוּ חָכָם אֶת תּוֹרַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר עֲלֵי־אֲדָמוֹת, וְלֹא יִרְחַק עוֹד יוֹם שׁוּבָם.

מֵאָז עוֹד רָבְתָה הַגִּילָה בִּמְעוֹן הָאֵם הַזְּקֵנָה. יוֹם־יוֹם יָצְאוּ חָבִיב וְשָׂמֵחַ לְמֵרָחוֹק לִרְאוֹת אִם בָּא אַחַד הָאַחִים מִן הַדֶּרֶךְ, וְהָאֵם צִפְּתָה לְשׁוּבָם עַל־יַד הַבַּיִת. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וַיְהִי אַךְ יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם, וְטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לְהַרְחִיק וְלָלֶכֶת – וּכְבָר רָאֲתָה הָאֵם כִּי אַרְבָּעָה הֵם הַפּוֹסְעִים אֶל עֵבֶר בֵּיתָהּ. גָּדְלָה מְאֹד שִׂמְחָתָהּ וְאַךְ בְּלִבָּהּ שָׁאֲלָה אֵין־קוֹל: מִי הוּא הָאֶחָד אֲשֶׁר טֶרֶם חָזַר אֶל נָוִי בְּשָׁלוֹם?

עוֹד הִיא חוֹשֶׁבֶת מַחֲשַׁבְתָּהּ – וְהִנֵּה חָרוּץ וְגִבּוֹר קְרֵבִים וּבָאִים וְחָבִיב וְשָׂמֵחַ נִלְוִים עֲלֵיהֶם בְּרֹב צָהֳלָה. פָּתְחָה הָאֵם זְרוֹעוֹתֶיהָ לְחַבֵּק אֶת בָּנֶיהָ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְשָׁאֲלָה לִשְׁלוֹמָם.

אָמַר חָרוּץ: בְּנוּיָה הָעִיר לְתַלְפִּיּוֹת וְאֵין בָּהּ כּוֹשֵׁל, נוֹאָשׁ וְנִרְפֶּה. שִׁבְעָתַיִם יָפְתָה הָעִיר וְלֹא יוּכַל לָהּ כָּל סַעַר, וְלֹא תְּמוֹטְטֶנָּה עוֹד סוּפָה.

אָמַר גִּבּוֹר: נִצְּחָה הָאָרֶץ הַקְּטַנָּה בְּמִלְחַמְתָּהּ הַצּוֹדֶקֶת. אוֹר וּדְרוֹר בִּרְחָבֶיהָ. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּכָל כְּפָרֶיהָ וּכְרַכֶּיהָ.

– וּבְנִי חָכָם אַיֵּהוּ? הַאִם לָמְדוּ הַבְּרִיּוֹת אֶת תּוֹרַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר עֲלֵי־אֲדָמוֹת? הֲקָשְׁתָה מְאֹד שְׁלִיחוּתוֹ, וְעַל כֵּן בּוֹשְׁשׁוּ פְּעָמָיו?

– אָכֵן, קָשְׁתָה שְׁלִיחוּתוֹ. אַךְ קָרוֹב, קָרוֹב מְאֹד שׁוּבוֹ.

וְצָדְקוּ הָאַחִים. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מְרֻבָּה וְחָכָם בָּא נֶחְפָּז מִן הַדֶּרֶךְ. שָׂמְחוּ וְחָרְדוּ לִקְרָאתוֹ הָאֵם וְאֶחָיו, וְכֹה אָמַר חָכָם:

– עַתָּה שָׁלְמָה מְלַאכְתִּי וְתַמּוּ נְדוּדֵי. עַתָּה בְּשׂוֹרוֹת נִחוּמִים אָבִיא מִקַּצְוֵי אֶרֶץ, וְאוֹר הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר פִּי־שִׁבְעָה יִקְרַן לְכֻלָּנוּ בִּנְוֵה בֵּיתֵנוּ, אִמִּי וְאַחַי.

הוֹדְתָה הָאֵם לְחַסְדֵי שָׁמַיִם. וַתְּהִי הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה מְאֹד בַּבַּיִת הַקָּטָן.

שִׂמְחַת הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם, שִׂמְחַת הֶחָרוּץ, הַשָּׂמֵחַ וְהֶחָבִיב. שִׂמְחַת אֵם הַבָּנִים.


המלצות קוראים
תגיות