בְּבַיִת אֶחָד הָיָה יֶלֶד קָטָן. וְלַיֶּלֶד זוּג עֵינַיִם צוֹחֲקוֹת. וְלַיֶּלֶד שְׁתֵּי רַגְלַיִם מִשְׁתַּעַשְׁעוֹת, וְהַכַּפַּיִם – מוֹחֲאוֹת, וְהָאָזְנַיִם – קַשּׁוּבוֹת, וְקוֹלוֹ הוֹמֶה כְּקוֹל הַיּוֹנָה:
– גּוּר־גִּי־גִּי, גּוּר־גִּי־גִּי, גוּר־ר…
אַךְ מִי יַטֶּה אָזְנוֹ לְקוֹל הַיֶלֶד? מִי יַעֲנֶה
לְגִרְגּוּרָיו וְיַנְעִים שִׁירִים בְּאָזְנָיו מִנִּי בֹּקֶר וְעַד עֶרֶב?
כָּל הַיּוֹם אִמָּא עֲסוּקָה וְעוֹבֶדֶת. כָּל הַיּוֹם אִמָּא טְרוּדָה. וְגַם אַבָּא עוֹבֵד כָּל הַיּוֹם מִן הַבֹּקֶר וְעַד הָעֶרֶב. וְאֵין לָהֶם פְּנַאי לַעֲמֹד וּלְשַׂחֵק עִם יַלְדָּם הַקָּטָן.
אָמְרָה אִמָּא:
– מָה אֶעֱשֶׂה לְיַלְדִּי וְלֹא יִהְיֶה עָצוּב?
הֶעֱמִידָה מוּל מִטָּתוֹ אַגַּן־זְכוּכִית יָפֶה, מָלֵא מַיִם וּבוֹ דַג־זָהָב אֲדַמְדַּם מִשְׁתַּכְשֵׁךְ. וּבוֹ דַג־זָהָב עַל סְבִיבָיו מְהַלֵּךְ. קַשְׂקַשָּׂיו מַזְהִירִים, סְנַפִּירָיו מְאִירִים, וְכֻלּוֹ מַחְמַדִּים. מְשַׂחֵק הַדָּג הַקָּטָן, מְסוֹבֵב סִבּוּבִים וּמְרַקֵּד רִקּוּדִים, וְהַיֶּלֶד הַקָּטָן מַבִּיט אֵלָיו וּמְמוֹלֵל בְּרַגְלָיו וּמְסוֹבֵב בְּיָדָיו. זֶה בָּזֶה יִתְגָּרֶה, זֶה בָּזֶה יִתְחָרֶה. וְכָךְ יְשַׂחֲקוּ לָהֶם כְּמוֹ שְׁנֵי חֲבֵרִים.
אָמַר אַבָּא:
– אֶעֱשֶׂה גַם אֲנִי לִבְנִי הַקָּטָן וְלֹא יִהְיֶה עָצוּב.
הֵבִיא כְּלוּב קָטָן וּבוֹ צִפּוֹר יָפָה שׁוֹכֶנֶת, צִפּוֹר פְּעוּטָה, צִפּוֹר חֲבִיבָה. נוֹצוֹתֶיהָ נוֹצְצוֹת וְקוֹלָהּ עָרֵב – כְּנַף רְנָנִים עַלִּיזָה.
תָּלָה אַבָּא אֶת הַכְּלוּב עַל־יַד הַחַלּוֹן. זֵרְעוֹנִים קְטַנִּים פִּזֵּר לַצִּפּוֹר וּמַיִם נָתַן לְפָנֶיהָ.
מְלַקֶּטֶת הַצִּפּוֹר זֵרְעוֹנִים, לוֹגֶמֶת מִן הַמִַּיִם הַזַּכִּים וּמְצַפְצֶפֶת:
– צְוִי־וִי־וִיץ! צִי־וִי־צִיץ!
וְהַיֶּלֶד מְזַמֵּר כְּנֶגְדָּה:
– גּוּרְ־גִּי־גִּי! גוּּרְ־רְ־גִּי־גִּי!
שׁוּב אוֹמֶרֶת הַצִּפּוֹר:
– צְוִי־וִי־רוֹן! צִי־רִי־צִיץ!
וְשׁוּב עוֹנֶה הַיֶּלֶד:
גּוּרְ־רְ־גִּי־גִּי! גּוּרְ־רְ־רְ!..
וְכָךְ בְּיַחַד. כְּמוֹ שְׁתֵּי צִפֳּרִים, כְּמוֹ שְׁנֵי יְלָדִים.
וְעַכְשָׁו הַגִּידוּ: עָצוּב לַיֶּלֶד הַקָּטָן? מְשַׁעֲמֵם לַיֶּלֶד הַקָּטָן?
לֹא! לֹא וְלֹא!
גָּדַל הַיֶּלֶד הַקָּטָן. לָמַד לָלֶכֶת. לָמַד לָרוּץ וּלְשַׂחֵק וְלִרְקֹד. חָכַם הַיֶּלֶד הַקָּטָן. לָמַד לְדַבֵּר, לָמַד לָשִׁיר.
הַרְבֵּה מִלִּים דִּבֵּר. הַרְבֵּה שִׁירִים לָמַד – גַּם כָּאֵלֶּה שֶׁלּאֹ יָדְעָה הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה שֶׁבַּכְּלוּב. הַרְבֵּה צְעָדִים צָעַד הַיֶּלֶד וְטִיּוּלִים טִיֵּל. כָּך לֹא יָדַע לְטַיֵּל גַּם דַּג־הַזָּהָב הָאֲדַמְדַּם.
אָמַר הַיֶּלֶד לַצִּפּוֹר:
– צְוִי־רִי־צִיץ! אֲנִי יוֹדֵעַ הַרְבֵּה שִׁירִים. יוֹתֵר מִמֵּךְ.
רָמַז הַיֶּלֶד לַדָּג:
– דָּג־דָּגִי! אֲנִי הָלַכְתִּי רָחוֹק־רָחוֹק וְטִיַּלְתִּי הַרְבֵּה מְאֹד. וְרִקּוּדִים רַבִּים רָקַדְתִּי, וּמִשְׂחָקִים יָפִים שִׂחַקְתִּי!
אָמְרָה הַצִּפּוֹר:
– צַר־לִי־רוֹן! צַר־לִי־צִיץ! פָּתְחוּ לְפָנֶיךָ אֶת הַדֶּלֶת – וְיָצָאתָ לִלְמֹד שִׁירִים חֲדָשִׁים. פְּתַח אֶת דֶּלֶת כְּלוּבִי – וְאֵצֵא גַם אֲנִי, וְתִשְׁמַע אָז מִפִּי שִׁירִים חֲדָשִׁים וְיָפִים שִׁבְעָתַיִם.
סֹבָה־סֹב! סוֹבֵב הַדָּג הַקָּטָן בְּאַגַּן־הַזְּכוּכִית: – הוֹצִיאוּךָ מִן הַמִּטָּה לֶחָצֵר – וְהָלַכְתָּ, הֶעֱמִידוּךָ עַל רַגְלֶיךָ – וְטִיַּלְתָּ טִיּוּלִים וְשִׂחַקְתָּ מִשְׂחָקִים. הַעֲבִירֵנִי אֶל מֵי הַנַּחַל הַקָּרוֹב – וְאַרְאֲךָ מְחוֹלוֹת יָפִים שִׁבְעָתַיִם, וַאֲלַמֶּדְךָ מִשְׂחָקִים נֶחְמָדִים פִּי כַּמָּה.
– טוֹב, צִפֳּרִי! – הִסְכִּים הַיֶּלֶד. – עָלַי רַק לְסַפֵּר זֹאת לְאָבִי. כִּי הוּא הֱבִיאֲךְ בַּכְּלוּב.
– טוֹב, דָּגִי־זְהָבִי! – עָנָה לַדָּג, – עָלַי רַק לְהַגִּיד אֶת הַדָּבָר לְאִמִּי, כִּי הִיא נָתְנָה אוֹתְךָ בָּאַגָּן.
רָץ הַיֶּלֶד אֶל אִמָּא, רָץ הַיֶּלֶד אֶל אַבָּא וְסִפֵּר לָהֶם:
– כָּךְ וְכָךְ אָמְרָה הַצִּפּוֹר. כָּךְ וְכָךְ אָמַר דַּג־הַזָּהָב. עַכְשָׁו אֵלֵךְ וְאֶפְתַּח אֶת דֶּלֶת הַכְּלוּב, עַתָּה אָרוּץ וְאַכְנִיס אֶת הַדָּג אֶל הַנַּחַל.
אָמְרָה אִמָּא:
– וּמִי יָשִׁיר שִׁירִים לְאָחִיךָ הַקָּטָן?
שָׁאַל אַבָּא:
– וּמִי יְרַקֵּד רִקּוּדִים לִפְנֵי אָחִיךָ הַפָּעוּט?
אָמַר הַיֶּלֶד:
– אֲנִי אָשִׁיר לְאָחִי הַקָּטָן. צִי־וִי־צִיץ… כָּךְ אָשִׁיר לוֹ. אֲנִי אָסֹב סִבּוּבִים וְאֶרְקֹד רִקּוּדִים לִפְנֵי אָחִי הַפָּעוּט. כָּךְ אֶרְקֹד לְפָנָיו, כָּכָה יָפֶה. וְאַחַר־כָּךְ אַרְכִּיבוֹ עַל כְּתֵפַי וְאֵלֵךְ לַחֻרְשָׁה לִלְמֹד מִפִּי הַצִּפּוֹר עוֹד שִׁירִים חֲדָשִׁים. וּמְחוֹלוֹת וּמִשְׂחָקִים חֲדָשִׁים יְלַמְּדֵנִי הַדָּג. וְאֶת כָּל אֵלֶּה אֲלַמֵּד אֶת אָחִי הַקָּטָן. וְיַחַד נָשִׁיר וְיַחַד נִרְקֹד וּנְשַׂחֵק. הַאֶפְתַּח אֶת דֶּלֶת הַכְּלוּב? הַאֶשְׁלַח אֶת הַדָּג אֶל הַנַּחַל?
– כֵּן, ֹֹ– עָנְתָה אִמָּא.
– כֵּן, – אָמַר אַבָּא.
רָץ הַיֶּלֶד מַהֵר הַבַּיְתָה. הִרְכִּיב אֶת אָחִיו הַקָּטָן עַל כְּתֵפָיו וְאָמַר:
– הַחֲזֵק בִּי חָזָק־חָזָק וְאַל תִּפּלֹ!
הֶחֱזִיק בּוֹ אָחִיו הַקָּטָן חָזָק־חָזָק וְלֹא נָפַל.
לָקַח הַיֶּלֶד בְּיָדוֹ הָאַחַת אֶת הַכְּלוּב וּבְיָדוֹ הָאַחַת אֶת אַגַּן־הַזְּכוּכִית וּפָנָה לַנַּחַל.
שָׁם שָׁלַח אֶת דַּג־הַזָּהָב אֶל הַמַּיִם, אֶל חֲבֵרָיו וְאֶחָיו. שָׁם פָּתַח אֶת דֶּלֶת הַכְּלוּב, וְהַצִּפּוֹר עָפָה־טָסָה לָהּ אֶל צַמְּרוֹת הָעֵצִים, אֶל קְהַל אַחְיוֹתֶיהָ.
יָשַב הַיֶּלֶד עַל שְׂפַת הַנַּחַל וְאָחִיו הַקָּטָן עַל בִּרְכָּיו, וְכָל דְּגֵי הַנַּחַל יוֹצְאִים לִפְנֵיהֶם בִּמְחוֹלוֹת, וְכָל צִפֳּרֵי־הַכָּנָף מִתְעוֹפְפוֹת מֵעַל רָאשֵׁיהֶם וְשָׁרוֹת־שִׁירֵיהֶן בְּתוֹדָה.
אִמָּא שֶׁל נָעֳמִי הַקְּטַנָּה חָזְרָה מֵעֲבוֹדָתָה עֲיֵפָה־עֲיֵפָה. הָלְכָה נָעֳמִי, הֵבִיאָה לָהּ כִּסֵּא־נוֹחַ וְהֶעֱמִידָה עַל הַדֶּשֶׁא. וּכְשֶׁאִמָּא יָשְׁבָה בַּכִּסֵּא, יָשְׁבָה נָעֳמִי הַקְּטַנָּה עַל־יָדָהּ וּבִקְשָׁה:
– סַפְּרִי לִי סִפּוּר, אִמָּא.
– לֹא, יַלְדָּתִי. אִמָּא עֲיֵפָה מְאֹד וְרוֹצָה לָנוּחַ. אוּלַי תְּסַפֵּר נָעֳמִי סִפּוּר לְאִמָּא.
– טֹוב, – הִסְכִּימָה נָעֳמִי, – אַתְּ תָּנוּחִי וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָךְ סִפּוּר עַל הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה.
וְכָךְ סִפְּרָה נָעֳמִי:
– פַּעַם אַחַת הָיְתָה בֻּבָּה קְטַנָּה, בֻּבָּה טוֹבָה. וְנָעֳמִי הָיְתָה אִמָּא שֶׁלָּהּ וְאָהֲבָה אוֹתָה מְאֹד. הַבֻּבָּה אָכְלָה הַכֹּל יָפֶה וְתָמִיד־תָּמִיד גָּמְרָה הָרִאשׁוֹנָה. בַּלַּיְלָה הִשְׁכִּיבָה נָעֳמִי אֶת הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה לִישֹׁן וְשָרָה לָהּ שִׁיר. אָז נִרְדְּמָה הַבֻּבָּה וְיָשְׁנָה בְּשֶׁקֶט כָּל הַלַּיְלָה. וָדַי, הַסִּפּוּר נִגְמַר. יָפֶה?
– יָפֶה מְאֹד, – אָמְרָה אִמָּא. – וְאֵיזֶה שִׁיר שָׁרָה נָעֳמִי לַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה?
– שִׁיר יָפֶה מְאֹד. לָשִׁיר לָךְ? – שָׁאֲלָה נָעֳמִי.
– בְּוַדַּאי, ־ בִּקְשָׁה אִמָּא.
וְנָעֳמִי שָׁרָה:
נוּמִי, נוּמִי, בֻּבָּתִי,
נוּמִי, נוּמִי, יַלְדָּתִי.
נוּמִי, נוּמִי, קְטַנָּתִי,
נוּמִי, נוּמִי, יָפָתִי.
שָׁרָה נָעֳמִי וְשָׁרָה וְהִנֵּה רָאֲתָה שֶׁאִמָּא נִרְדְּמָה…
– כְּמוֹ הַבֻּבָּה הַקְּטַנָּה שֶׁלִּי, – חָשְׁבָה נָעֳמִי וּמִיָּד הִנִיחָה אֶת אֶצְבָּעָה עַל פִּיהָ וְרָמְזָה לָעֵצִים מִסָּבִיב:
– אַל תְּרַשְׁרְשׁוּ כָּל־כָּךְ בָּעֲנָפִים וְאַל תַּפְרִיעוּ. אִמָּא שֶׁלִי יְשֵׁנָה. הִיא עֲיֵפָה.
שָׁמְעוּ הָעֵצִים בְּקוֹלָה וְנִשְׁתַּתְּקוּ מִיָּד. וְעָנָף לֹא זָז, וְעָלֶה לֹא רִשְׁרֵשׁ, כִּי כָּךְ בִּקְשָׁה נָעֳמִי.
שָׁקְעָה הַשֶּׁמֶשׁ, חָזַר הָרוֹעֶה עִם עֶדְרוֹ מִן הַמִּרְעֶה, בִּקְשָׁה נָעֳמִי:
– רוֹעֶה, רוֹעֶה, אַל תְּחַלֵּל עַכְשָׁו בַּחֲלִילְךָ. אִמָּא שֶׁלִּי יְשֵׁנָה. הִיא עֲיֵפָה.
– טוֹב, – אָמַר הָרוֹעֶה, – לֹא אֲחַלֵּל עַכְשָׁו. – וְלַכְּבָשִׂים וְלָעִזִּים אָמַר: לֹא לְקְרֹא “מֶה”, לֹא לִגְעוֹת עַכְשָׁו בְּכָל פֶּה. אִמָּא שֶׁל נָעֳמִי יְשֵׁנָה.
חָזְרוּ גַם הָעֲגָלוֹת הָעֲמוּסוֹת מִן הַשָּׂדֶה, חִכְּתָה לָהֶן נָעֳמִי בְּצַד הַדֶּרֶךְ וְאָמְרָה לָעֶגְלוֹנִים:
– בַּחוּרִים־בַּחוּרִים, עֶגְלוֹנִים־עֶגְלוֹנִים, אַל תִּקְרְאוּ עַכְשָׁו דִּיוֹ־דִּיוֹ בְּקוֹל חָזָק, כִּי פֹּה אִמָּא שֶׁלִי יְשֵׁנָה, הִיא עֲיֵפָה.
– טוֹב, – הֵנִיעוּ הַבַּחוּרִים הָעֶגְלוֹנִים בְּשׁוֹטֵיהֶם הָאֲרֻכִּים, – אַל תִּדְאֲגִי, נָעֳמִי. נִסַּע לְאַט־לְאַט וְלֹא נָעִיר אֶת אִמֵּךְ.
וְגַם לַחֲתוּלָה הָאֲפוֹרָה, וְגַם לַכְּלַבְלַב הַשָּׁחוֹר אָמְרָה נָעֳמִי:
– עַכְשָׁו בְּבַקָּשָׁה לֹא לְיַלֵּל מְיָאוּ־מְיָאוּ, עַכְשָׁו בְּבַקָּשָׁה לֹא לִנְבֹּחַ הַב־הַב. אָסוּר לְהָקִים רַעַשׁ. אִמָּא שֶׁלִּי יְשֵׁנָה. הִיא עֲיֵפָה.
יָשְׁבָה הַחֲתוּלָה הָאֲפוֹרָה בְּשֶׁקֶט וְלֹא יִלְּלָה מְיָאוּ, קָפַץ הַכְּלַבְלַב הַשָּׁחוֹר וְלֹא נָבַח הַב־הַב. וְהָיָה שֶׁקֶט, שֶׁקֶט רַב מִסָּבִיב.
וּפִתְאֹם, וּפִתְאֹם, טִרְטוּר וְטִרְטוּר וְטִרְטוּר. וּפִתְאֹם בָּא הַטְּרַקְטוֹר הַצָּהֹב הַגָּדוֹל וְהִתְחִיל לְטַרְטֵר וְלִרְעֹשׁ בְּקוֹלֵי־קוֹלוֹת. שָׁלְחָה נָעֳמִי מִיָּד אֶת הַכְּלַבְלַב הַשָׁחוֹר:
– רוּץ מַהֵר וֶאֱמֹר לַטְּרַקְטוֹר שֶׁיִּזָּהֵר וְלֹא יִרְעַשׁ כָּל־כָּךְ.
רָץ הַכְּלַבְלַב מוּל הַטְּרַקְטוֹר וְנָהַם: טְרַקְטוֹר, טְרַקְטוֹר, אַל תִּרְעַשׁ כָּל־כָּךְ.
וְלֹא שָׁמַע הַטְּרַקְטוֹר וְלֹא הִפְסִיק לְטַרְטֵר. שָׁלְחָה נָעֳמִי גַם אֶת הַחֲתוּלָה הָאֲפוֹרָה:
– רוּצִי מַהֵר וְהַגִּידִי לוֹ שֶׁיִּזָּהֵר וְלֹא יָקִים רַעַשׁ כָּזֶה.
נִגְּשָׁהׁ הַחֲתוּלָה וְלָחֲשָׁה:
– טְרַקְטוֹר, טְרַקְטוֹר, שְׁמַע, אַל תָּקִים רַעַשׁ כָּזֶה. כָּאן אִמָּא שֶׁל נָעֳמִי יְשֵׁנָה. סַע בְּשֶׁקֶט, בְּבַקָּשָׁה.
וְלֹא שָׁמַע הַטְּרַקְטוֹר וְטִרְטֵר וְטִרְטֵר עוֹד יוֹתֵר וְעוֹד יוֹתֵר.
ּכָּעֲסָה נָעֳמִי מְאֹד, רָצָה וְנוֹפְפָה בְּיָדֶיהָ וְקָרְאָה בְּקוֹל גָּדוֹל:
– שֶׁקֶט, טְרַקְטוֹר טַרְטְרָן שֶׁכְּמוֹתְךָ! אֵינְךָ רוֹאֶה שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי יְשֵׁנָה? שֶׁקֶט! שֶׁקֶט: שֶׁקֶט! שֶׁקֶט!
אָז שָׁמַע סוֹף־סוֹף הַטְּרַקְטוֹר וְהִתְחִיל לְהַנְמִיךְ אֶת קוֹלוֹ. וּבְרֶגַע זֶה הֵקִיצָה אִמָּא שֶׁל נָעֳמִי, שִׁפְשְׁפָה אֶת עֵינֶיהָ וְאָמְרָה:
– כַּמָּה טוֹב יָשַׁנְתִּי, כָּמַּה יָפֶה נַחְתִּי! וְאֵיזֶה שֶׁקֶט הָיָה, אֵיזֶה שֶׁקֶט נִפְלָא!
– הַב־הַב־הַב! – נָבַח הַכְּלַבְלַב. – כִּי אֲנִי פֹּה כָּל הַזְּמַן שָׁמַרְתִּי!
– מְיָאוּ־מְיָאוּ! – קָפְצָה הַחֲתוּלָה, – כִּי אֲנִי פֹּה כָּל הַזְּמַן עָזַרְתִּי!
– טִרְטוּר! טִרְטוּר! רַק אֲנִי לֹא נִזְהַרְתִּי, – הִצְטַעֵר הַטְּרַקְטוֹר, – רַק אֲנִי קְצָת־קְצָת טִרְטַרְתִּי… עַכְשָׁו עֲלוּ כֻּלְכֶם וְנִסַּע לְטַיֵּל.
מִהֲרוּ נָעֳמִי הַקְּטַנָּה וְאִמָּא וְהַכְּלַבְלַב הַשָּׁחוֹר וְהַחֲתוּלָה הָאֲפוֹרָה וְעָלוּ כֻּלָּם־כֻּלָּם עַל הַטְּרַקְטוֹר וְנָסְעוּ לְטַיֵּל רָחוֹק־רָחוֹק.
כָּל הַיּוֹם הָיְתָה הַבֻּבָּה שֶׁל תָּמָר טוֹבָה.
אָכְלָה, שָׁתְתָה, טִיְּלָה בָּעֲגָלָה הַקְּטַנָּה וְעָשְׂתָה הַכֹּל־הַכֹּל כְּפִי שֶׁתָּמָר הִגִּידָה לָהּ.
וְתָמָר שָׂמְחָה בָּהּ, וְלִטְּפָה אֶת תַּלְתַּלֶּיהָ, וְחִבְּקָה אוֹתָהּ וְאָמְרָה לָהּ:
– בֻּבָּתִי שֶׁלִּי, חֲבִיבָתִי שֶׁלִּי. יַלְדָּה טוֹבָה אַתְּ, יַלְדָּה נֶחְמָדָה אַתְּ, אַתְּ הַבֻּבָּה הֲכִי טוֹבָה בָּעוֹלָם.
וּפִתְאֹם, בָּעֶרֶב, הִתְחִילָה הַבֻּבָּה לְהַרְגִּיז אֶת תָּמָר.
הִנֵּה סָרְקָה תָּמָר אֶת שַׂעֲרוֹתֶיהָ, הִפְשִׁיטָה אֶת בְּגָדֶיהָ, הִלְבִּישָׁה לָהּ אֶת הַכְּתֹנֶת הַלְבָנָה וְהַיָפָה וְהִשְׁכִּיבָה אוֹתָהּ בְּמִטָּתָהּ.
מִטָּה יָפָה לַבֻּבָּה. מִטָּה מַמָּשׁ, עִם מִזְרָן, וְעִם כַּר, וְעִם שְׂמִיכָה.
– אֲבָל עַכְשָׁו חַם, בֻּבָּתִי, – אָמְרָה לָהּ תָּמָר. – עַכְשָׁו חַם מְאֹד, חֲבִיבָתִי. תִּשְׁנִי עַל הַמִּרְפֶּסֶת, וַאֲכַסֶּה אוֹתָךְ רַק בְּסָדִין. פֹּה טוֹב, פֹּה קָרִיר.
הוֹצִיאָה תָּמָר אֶת הַמִּטָּה לַמִּרְפֶּסֶת, הִשְׁכִּיבָה אֶת בֻּבָּתָהּ, כִּסְּתָה בְּסָדִין אֶת רַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת וְשָׁרָה לָהּ שִׁיר־עֶרֶשׂ.
וְעַל־יַד הַמִּרְפֶּסֶת עֵץ גָּדוֹל, גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ. עֵץ־אֱגוֹז עֲנָקִי. אָמְרָה תָּמָר:
– לַיְלָה טוֹב, בֻּבָּתִי. נִרְדַּם גַּם הָעֵץ, יְשֵׁנִים כֻּלָּם. לַיְלָה טוֹב. חֲלוֹמוֹת מְתוּקִים.
קָמָה וְהָלְכָה.
וּפִתְאֹם: דְּפֹק!
מַה קָּרָה?
הַבֻּבָּה נָפְלָה מֵהַמִּטָּה אָרְצָה.
נִבְהֲלָה תָּמָר. – מַה כּוֹאֵב לָךְ בֻּבָּתִי? מַדוּעַ נָפַלְתְּ?
וְאֵין לַבֻּבָּה פֶּצַע וְאֵין לָהּ מַכָּה. הַכֹּל בְּסֵדֶר.
הִשְׁכִּיבָה אוֹתָהּ תָּמָר שׁוּב בַּמִּטָּה, כִּסְּתָה אוֹתָהּ יָפֶה־יָפֶה וְאָמְרָה:
– עַכְשָׁו לִישֹׁן, לִישֹׁן בֶּאֳמֶת!
דַּי.
וְנָשְׁקָה לַבֻּבָּה עַל מִצְחָהּ וְהָלְכָה.
וְשׁוּב: דְּפֹק!
מַה קָּרָה?
שׁוּב נָפְלָה הַבֻּבָּה מִן הַמִּטָּה.
– מָה אִתֵּךְ, בֻּבָּתִי? מָה אַתְּ נוֹפֶלֶת כָּל רֶגַע? וְאוּלַי אַתְּ סְתָם קוֹפֶצֶת? כִּי פֶּצַע אֵין לָךְ, וְאֵין מַכָּה, הַכֹּל בְּסֵדֶר. סְתָם אַתְּ שׁוֹבֵבָה! שִׁכְבִי, בֻּבָּתִי, לִישֹׁן!
אַתְּ לֹא טוֹבָה. אֲנִי כּוֹעֶסֶת עָלַיִךְ. אַתְּ בֻּבָּה רָעָה, וְאֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת אוֹתָךְ. דַּי! וּתְקַבְּלִי עֹנֶשׁ, וְכָל הַלַּיְלָה תִּישְׁנִי עַל הָרִצְפָּה.
וְלֹא אָמְרָה לָהּ “שָׁלוֹם”, וְלֹא אָמְרָה לָהּ “לַיְלָה טוֹב”.
שָׁכְבָה הַבֻּבָּה עַל הָרִצְפָּה וּבָכְתָה.
בָּאָה אִמָּא שֶׁל תָּמָר וְאָמְרָה:
– תָּמָר, הַבֻּבָּה שֶׁלָּךְ בּוֹכָה.
– שֶׁתִּבְכֶּה. הִיא לֹא טוֹבָה. – וְסִפְּרָה לְאִמָּא הַכֹּל.
שָׁאֲלָה אִמָּא:
– אוּלַי הִיא רְעֵבָה?
– לֹא, הִיא אָכְלָה מַסְפִּיק, כְּמוֹ תָּמִיד. וְגַם הוֹסָפָה נָתַתִּי לָהּ.
– אוּלַי הִיא צְמֵאָה?
– לֹא. הִיא שָׁתְתָה מַסְפִּיק, וְגַם מִיץ הִשְׁקֵיתִי אוֹתָהּ.
– וְאוּלַי הַמִּטָּה שֶׁלָּה לֹא בְּסֵדֶר?
שָׁתְקָה תָּמָר וְשָׁתְקָה וְאַחַר־כָּךְ אָמְרָה:
– אוּלַי. אֵינֶנִּי יוֹדַעַת.
– לְכִי, בִּתִּי, וְהִסְתַּכְּלִי, אָמְרָה אִמָּא. – אוּלַי מַשֶּׁהוּ מַפְרִיעַ לָהּ.
הָלְכָה תָּמָר, הִסְתַּכְּלָה וּמָצְאָה אֱגוֹז בְּתוֹךְ הַמִּטָּה. מִן הָעֵץ נָפַל הָאֱגוֹז, לָחַץ לַבֻּבָּה וְהִפְרִיעַ לָהּ לִישֹׁן.
פִּצְּחָה תָּמָר אֶת הָאֱגוֹז, מַחֲצִיתוֹ נָתְנָה לַבֻּבָּה, וּמַחֲצִיתוֹ אָכְלָה בְּעַצְמָה.
שָׁבָה תָּמָר וְהִשְׁכִּיבָה אֶת הַבֻּבָּה בְּמִטָּתָהּ, נָשְׁקָה עַל מִצְחָהּ, עַל לְחָיֶיהָ וְאָמְרָה:
– סְלִיחָה, בֻּבָּתִי, הַטוֹבָה, הַנֶחְמָדָה! אַתְּ הַבֻּבָּה הַחֲמוּדָה בְּכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. לַיְלָה טוֹב!
סָבְתָא נָתְנָה לְשׁוּלַמִּית מְלוֹא חָפְנֶיהָ חֲרוּזִים אֲדֻמִּים, מְלוֹא חָפְנֶיהָ חֲרוּזִים יָפִים. נָתְנָה לָהּ גַּם חוּט לָבָן וְחָזָק וְאָמְרָה:
– קְחִי, יַלְדָּתִי, וְהַשְׁחִילִי אֶת כָּל הַחֲרוּזִים עַל הַחוּט, וְתִהְיֶה לָךְ מַחֲרֹזֶת יָפָה לְצַוָּארֵךְ.
לָקְחָה שׁוּלַמִּית אֶת הַחֲרוּזִים וְאֶת הַחוּט הַלָּבָן. יָשְׁבָה וְהִשְׁחִילָה חֲרוּז אַחַר חֲרוּז, עַד הָאַחֲרוֹן, וּכְשֶׁגָּמְרָה קָשְׁרָה אֶת הַמַּחֲרֹזֶת לְצַוָּארָה וְשָׂמְחָה בָּהּ שִׂמְחָה רַבָּה: יָפָה הַמַּחֲרֹזֶת שֶׁלִּי, יָפָה מְאֹד! רַק קְצָת הִיא כְּבֵדָה מִדַּי. רַק קְצָת הִיא אֲרֻכָּה מִדַּי.
אָמַר לָהּ הַחֲרוּז הָאַחֲרוֹן:
– שׁוּלַמִּית, שׁוּלַמִּית! הַתִּירִי אוֹתִי מִן הַחוּט וְאֵלֵךְ לִי לְטַיֵל בָּעוֹלָם, וְאֵלֵךְ לִי לְהִתְגַּלְגֵּל בָּעוֹלָם, וְיִהְיֶה לָךְ קַל, וְיִהְיֶה לָךְ נוֹחַ. וּכְשֶׁתִּגְדְּלִי קְצָת – אֶחְזֹר אֵלַיִךְ, וְשׁוּב תַּשְׁחִילִי אוֹתִי עַל הַחוּט. וְהַמַּחֲרֹזֶת תַּתְאִים לָךְ בְּדִיּוּק.
– טוֹב, – אָמְרָה שׁוּלַמִּית, וּמִיָּד הִתִּירָה אֶת קֶשֶׁר הַחוּט. וְאוּלָם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק עוֹד הַחֲרוּז לְהִתְגַּלְגֵּל וְלָרֶדֶת וְהִנֵּה מִהֲרוּ נִדְחֲפוּ גַם יֶתֶר הַחֲרוּזִים וְהִתְגַּלְגְּלוּ מֵעַל הַחוּט כֻּלָּם חִישׁ קַל וְנֶעֶלְמוּ וְאֵינָם, וְלֹא נִשְׁאַר לָהּ אֲפִלּוּ חֲרוּז אָדֹם אֶחָד, רַק הַחוּט הַלָּבָן בִּלְבָד. יָשְׁבָה שׁוּלַמִּית וּבָכְתָה וּבָכְתָה.
אָמַר לָהּ הַחוּט הַלָּבָן:
– אַל תִּבְכִּי, שׁוּלַמִּית. בּוֹאִי וְנֵלֵךְ לְחַפֵּשׂ אַחַר הַחֲרוּזִים, אוּלַי נִמְצָאֵם.
יָצְאָה שׁוּלַמִּית לְחַפֵּשׂ אַחַר חֲרוּזֶיהָ וְהַחוּט בְּיָדָה. הָלְכָה וְהָלְכָה עַד שֶׁהִגִּיעָה לְנַחַל. עָמְדָה עַל שְׂפָתוֹ וְשָׁאֲלָה:
– נַחַל־מַיִם, בְּהִיר־עֵינַיִם, אוּלַי רָאִיתָ חֲרוּזִים אֲדֻמִּים, חֲרוּזִים יָפִים מִתְגַּלְגְּלִים, מְטַיְּלִים?
– וַדַּאי שֶׁרָאִיתִי, – עָנָה הַנַּחַל, – רָאִיתִי חֲרוּזִים אֲדֻמִּים מִתְגַּלְגְּלִים זֶה אַחַר זֶה אֶל עֵבֶר הַיַּעַר. לְכִי, יַלְדָּה חֲבִיבָה, וְשַׁאֲלִי אֶת פִּי הָאִילָנוֹת.
הָלְכָה שׁוּלַמִּית לַיַעַר, נִגְּשָׁה אֶל אִילָן גָּבֹהַּ מְאֹד וְשָׁאֲלָה:
– אִילָן, אִילָן, גֶּזַע אֵיתָן אוּלַי רָאִיתָ חֲרוּזִים אֲדֻמִּים, חֲרוּזִים יָפִים מִתְגַּלְגְּלִים, מְטַיְּלִים?
– וַדַּאי שֶׁרָאִיתִי. הֵם עָבְרוּ פֹּה לְמַטָּה, סָמוּךְ לְשָׁרָשַׁי וְנֶעֶלְמוּ בֵּין הָעֲשָׂבִים.
הִתְכּוֹפְפָה שׁוּלַמִּית אֶל הָעֲשָׂבִים וְשָׁאֲלָה:
– עֲשָׂבִים יְרֻקִּים, צְפוּפִים, דְּחוּקִים, אוּלַי עָבְרוּ פֹּה חֲרוּזִים אֲדֻמִּים, חֲרוּזִים יָפִים?
– וַַּדאי שֶׁעָבְרוּ. כֻּלָּם הִתְגַּלְגְּלוּ פֹּה, וְאֶת כֻּלָּם אָסַף הַסְּנָאִי.
– הַסְּנָאִי?
– כֵּן, – אָמְרוּ הָעֲשָׂבִים. – הוּא חָשַׁב כִּי אֵלֶּה הֵם אֱגוֹזִים אֲדֻמִּים וְאָסַף אֶת כֻּלָּם וְהִטְמִינָם בַּמְּזָוֶה.
– הוֹי! – נִבְהֲלָה שׁוּלַמִּית. – וְאַחַר־כָּךְ הוּא יֹאכַל אוֹתָם! הוּא יְפַצַּח אֶת חֲרוּזַי הַיָּפִים, וּלְעוֹלָם, לְעוֹלָם לֹא יִהְיוּ לִי עוֹד…
– אַל תִּדְאֲגִי, שׁוּלַמִּית, – אָמַר לָהּ הַחוּט הַלָּבָן. – אַתְּ שְׁבִי כָּאן לְמַטָּה בֵּין הָעֲשָׂבִים, וַאֲנִי אֲטַפֵּס־אֶעֱלֶה עַל הָעֵץ אֶל דִּירַת הַסְּנָאִי.
– וּמַה יִהְיֶה?
– עוֹד מְעַט וְתִרְאִי.
יָשְׁבָה שׁוּלַמִּית לְמַטָּה וְחִכְּתָה, וְהַחוּט טִפֵּס בִּזְרִיזוּת וְעָלָה לְמַעְלָה, הִגִּיעַ עַד דִּירַת הַסְּנָאִי, נִתְלָה עַל הֶעָנָף הַסָּמוּךְ וּפָתַח בְּשִׁיר:
מִי זֶה, מִי זֶה פֹּה אוֹגֵר לוֹ,
מִי זֶה, מִי זֶה פֹּה צוֹבֵר לוֹ,
חֲרוּזִים, חֲרוּזִים,
חֲרוּזִים, לֹא אֱגוֹזִים?
וְהִנֵּה קְפִיץ וּקְפֹץ, וּקְפִיץ וּקְפוֹץ – וְהַסְּנָאִי בָּא רוֹגֵז וְנוֹׁשֵׁף, כּוֹעֵס וְרוֹטֵן:
– מִי מִתְחַצֵּף כָּאן לָשִׁיר כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה? מִי הֵעֵז לְהַגִּיד כִּי אֱגוֹזַי חֲרוּזִים הֵם?
לֹא עָנָה לוֹ הַחוּט וְהִמְשִׁיךְ לָשִׁיר:
פְּקַח, סְנָאִי, אֶת שְׁתֵּי עֵינֶיךָ,
בְּדֹק יָפֶה אֶת אֱגוֹזֶיךָ,
וְתִרְאֶה כִּי הֵם שְׁבוּרִים,
בְּכֻלָּם חוֹרִים, חוֹרִים!
הוֹצִא הַסְּנָאִי מִן הַמְּזָוֶה חֲרוּז אָדֹם אֶחָד, הִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה־יָפֶה וְרָאָה אֶת הַנֶּקֶב. כָּעַס הַסְּנָאִי מְאֹד וְזָרַק אֶת הַחֲרוּז לָעֵשֶׂב. מִהֵר וְהוֹצִיא אֶת הַחֲרוּז הַשֵּׁנִי, הִסְתַּכֵּל בּוֹ יָפֶה וְזָרַק גַּם אוֹתוֹ. וְכָךְ אֶת הַשְּׁלִישִׁי וְאֶת הָרְבִיעִי – אֶת כָּל הַחֲרוּזִים כֻּלָּם.
וּכְשֶׁהַסְּנָאִי זָרַק אֶת הַחֲרוּז הָאַחֲרוֹן, מִהֵר הַחוּט וְיָרַד מֵעַל הָעֵץ אֶל הָעֵשֶׂב. חִישׁ קַל הִשְׁחִיל אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַחֲרוּזִים הַיָּפִים, קָשַׁר אֶת שְׁנֵי קְצוֹתָיו בְּקֶשֶׁר חָזָק וְקָפַץ יָשָׁר אֶל יְדֵי שׁוּלַמִּית.
עָנְדָה שׁוּלַמִּית אֶת הַמַּחֲרֹזֶת הַיָּפָה לְצַוָּארָה וְרָצָה בְּשִׂמְחָה הַבָּיְתָה.
בְּבַיִת קָטָן, עַל רֹאשׁ גִּבְעָה יְרֻקָּה גָר צְבִי, צְבִי הַיֶּלֶד. וְלִצְבִי צַעֲצוּעִים הַרְבֵּה. וְלִצְבִי זְמַן מְעַט. הִנֵּה צָרִיךְ לְהִתְרַחֵץ, וְהִנֵּה לֶאֱכֹל, וְגַם לִשְׁכַּב לָנוּחַ, וְשׁוּב לֶאֱכֹל, וְשׁוּב לְהִתְרַחֵץ – וְאֵין פְּנַאי לְשַׂחֵק.
וְכָךְ מוֹצִיא צְבִי אֶת כָּל הַצַּעֲצוּעִים בְּבַת־אַחַת וּמְשַׂחֵק רֶגַע בְּכַדּוּר וְרֶגַע בְּחִשּׁוּק, רֶגַע בִּמְרִיצָה וְרֶגַע בְּקֻבִּיּוֹת. וּכְשֶׁמְּאֻחָר וְצָרִיךְ לִשְׁכַּב לִישֹׁן – הוּא תָּמִיד שׁוֹכֵחַ מַשֶּׁהוּ בַּחוּץ.
פַּעַם נִשְׁאֲרָה הַמְּרִיצָה הַיָּפָה שֶׁל צְבִי בַּחוּץ, עַל־יַד הַשַּׁעַר. עָמְדָה הַמְּרִיצָה וְעָמְדָה וְחִכְּתָה, וְחִכְּתָה, אוּלַי יָבוֹא צְבִי לָקַחַת אוֹתָהּ וּלְהַכְנִיס אוֹתָהּ הַבַּיְתָה. וּצְבִי לֹא בָּא.
יְחִידָה הַמְּרִיצָה, עָצוּב לָהּ, מְשַׁעֲמֵם לָהּ. הֵצִיצָה הַמְּרִיצָה כֹּה וָכֹה, וְזָזָה קְצָת אֶל עֵבֶר הַשַּׁעַר. גַּלְגַּלָּה הִסְתּוֹבֵב פַּעַם וּפַעֲמַיִם, וְחִישׁ קַל הִתְגַּלְגְּלָה גַם הִיא וְיָרְדָה מִן הַגִּבְעָה לְמַטָּ־לְמַטָּה.
וּלְמַטָּה עוֹמְדוֹת הַתְּאֵנִים הַזְּקֵנוֹת עֲמוּסוֹת פְּרִי מָתוֹק, פְּרִי עֲסִיסִי.
שָׁאֲלוּ הַתְּאֵנִים:
– מְרִיצָה, מְרִיצָה, מָה אַתְּ עוֹשָׂה כָּאן יְחִידָה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּל־כָּךְ?
אָמְרָה הַמְּרִיצָה:
– צְבִי שָׁכַח לְהַכְנִיס אוֹתִי הַבַּיְתָה. נִמְאַס לִי לַעֲמֹד יְחִידָה עַל יַד הַשַּׁעַר, – עַד שֶׁצְּבִי יָבוֹא אֲטַיֵּל לִי קְצָת.
אָמְרוּ הַתְּאֵנִים: לֹא טוֹב הַדָּבָר. מְרִיצָה קְטַנָּה כָּזֹאת כְּבָר צְרִיכָה לִהְיוֹת בַּבַּיִת. הֵא לָךְ תְּאֵנָה מְתוּקָה וְשׁוּבִי הַבַּיְתָה לִישֹׁן.
אָמְרָה הַמְּרִיצָה: וּמִי יִדְחַף אוֹתִי בַּחֲזָרָה בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה? אֲטַיֵּל עוֹד קְצָת, אוּלַי אֶמְצָא מִישֶׁהוּ.
וְנָסְעָה לָהּ הַמְּרִיצָה הָלְאָה וּבָאָה לַכֶּרֶם.
אָמְרוּ הַגְּפָנִים:
מָה עוֹשָׂה כָּאן מְרִיצָה קְטַנָּה בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת כָּל־כָּךְ? הֵא לָךְ אֶשְׁכֹּל טָעִים וְאוּצִי הַבַּיְתָה לִישֹׁן.
שָׂמְחָה הַמְּרִיצָה עַל הַתְּאֵנָה הַמְּתוּקָה וְעַל הָעֲנָבִים הַטְּעִימִים וְאָמְרָה:
– עַכְשָׁו שֶׁאֲנִי כְּבֵדָה כָּל־כָּךְ, מִי יַעֲזֹר לִי וְיִדְחַף אוֹתִי חֲזָרָה בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה? אֲטַיֵל עוֹד קְצָת, אוּלַי אֶמְצָא מִישֶׁהוּ?
הִתְגַּלְגְּלָה וְהִתְגַּלְגְּלָה וְלֹא פָּגְשָׁה אִישׁ עַל דַּרְכָּה.
עָמְדָה הַמְּרִיצָה וְדָאֲגָה וְדָאֲגָה.
רָאָה אוֹתָהּ כּוֹכָב מִמָּרוֹם וְשָׁאַל:
– מָה אַתְּ דּוֹאֶגֶת כָּאן יְחִידָה בַּלַּיְלָה, מְרִיצָה קְטַנָּה?
רוֹצָה אֲנִי לָשׁוּב לַגִּבְעָה, הַבַּיְתָה, אֶל צְבִי, וְאֵינֶנִּי יְכוֹלָה. אֵין מִי שֶׁיִּדְחַף אוֹתִי חֲזָרָה בְּמַעֲלֵה הַגִּבְעָה.
אָמַר הַכּוֹכָב:
– אֲנִי אֶעֱזֹר לָךְ. אֲבָל לִדְחֹף לֹא אוּכַל. לִמְשֹׁךְ אוֹתָךְ אֲנִי יָכוֹל.
– אֵיךְ?
– הִנֵּה אֶשְׁלַח לָךְ קֶרֶן, וְאַתְּ אֶחֱזִי בָּהּ יָפֶה וּבוֹאִי אַחֲרַי.
שָׁלַח הַכּוֹכָב קֶרֶן דַּקָּה, קֶרֶן מַבְהִיקָה, קֶרֶן חֲזָקָה. נֶאֶחְזָה הַמְּרִיצָה בַּיְצוּלִים הַקְּטַנִּים בְּקֶרֶן־הָאוֹר, וְהַכּוֹכָב הִתְקַדֵּם לוֹ לְמַעְלָה בַּשָּׁמַיִם, בֵּין עֲנָנִים וְעָבִים. וְהַמְּרִיצָה הִתְגַּלְגְּלָה לְמַטָּה בֵּין הַתְּאֵנִים וְהַכְּרָמִים עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל רֹאשׁ הַגִּבְעָה, אֶל הַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁל צְבִי.
דָּפַק הַכּוֹכָב עַל חַלּוֹנוֹ שֶׁל צְבִי:
צְבִי, פְּתַח לַמְּרִיצָה הַקְּטַנָּה שֶׁלְּךָ, פְּתַח לַמְּרִיצָה הָעֲיֵפָה שֶׁלְךָ וְהַכְנִיסֶנָּה הַבַּיְתָה.
פָּתַח צְבִי אֶת הַדֶּלֶת וְהִכְנִיס אֶת הַמְּרִיצָה הַבַּיְתָה. אָכַל מִן הָעֲנָבִים הַטְּעִימִים, קִנַּח בַּתְּאֵנָה הַמְּתוּקָה וּמִיָּד נִרְדַּם. וְגַם הַמְּרִיצָה הַקְּטַנָּה נִרְדְּמָה עַל־יַד מִטָּתוֹ. וְהַכּוֹכָב בַּשָּׁמַיִם רָמַז לָהֶם “שָׁלוֹם” וְהִמְשִׁיךְ דַּרְכּוֹ בַּמְּרוֹמִים הַכְּחֻלִּים.
א
הָיֹה הָיְתָה נַעֲרָה וּשְׁמָהּ פְּנִינָה קַר־לִי. בְּעֶצֶם הָיָה שְׁמָהּ פָּשׁוּט – פְּנִינָה, וְרַק בְּמֶשֶךְ הַזְּמַן נוֹסַף לָהּ הַכִּנּוּי “קַר־לִי”.
וְכָךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה: יְדִידִים רַבִּים לִפְנִינָה וִידִידוֹת רַבּוֹת. וְכֻלָּם נוֹהֲגִים לְבָרְכָהּ תָּמִיד וְלִשְׁאֹל לִשְׁלוֹמָה. אַךְ לֹא תָּמִיד תְּשׁוּבָה אַחַת בְּפִיהָ.
אִם שָׁאֲלוּ אוֹתָהּ בָּאָבִיב:
– מַה שְּׁלוֹמֵךְ, פְּנִינָה?
מִיָּד עָנְתָה:
– תּוֹדָה רַבָּה. טוֹב מְאֹד!
אִם שָׁאֲלוּ אוֹתָה בַּקַּיִץ – תָּמִיד אָמְרָה:
– תּוֹדָה רַבָּה. מְצֻיָּן!
וְאִם זֶה הָיָה בַּסְּתָו – נָהֲגָה לְהָשִׁיב:
– תּוֹדָה… טוֹב.
וּבַחֹרֶף… בַּחֹרֶף הָיְתָה עוֹנָה בְּעֶצֶב וּבְצַעַר:
– קַר לִי. קַר לִי בָּרַגְלַיִם.
אוֹתָהּ שָׁנָה אָרַךְ הַחֹרֶף מְאֹד. הָיָה קַר
וְגָשׁוּם. וְיוֹם־יוֹם עָנְתָה פְּנִינָה תְּשׁוּבָה אַחַת וִיחִידָה
לַכֹּל. בְּמֶשֶׁךְ כָּל יְמֵי הַחֹרֶף:
– קַר לִי. קַר לִי בָּרַגְלַיִם.
עַד שֶׁהִתְחִילוּ הַכֹּל קוֹרְאִים לָהּ: פְּנִינָה קַר־לִי. וְכָל־כָּךְ הִתְרַגְּלוּ לַשֵּׁם הַזֶּה בְּמֶשֶׁךְ יְמֵי הַחֹרֶף הָאֲרֻכִּים, עַד שֶׁבְּבוֹא הָאָבִיב עוֹד הִמְשִׁיכוּ לִקְרֹא לָהּ כָּךְ, וְגַם בַּקַּיִץ לֹא פָּסְקוּ, וְכָךְ נִשְׁאַר שְׁמָהּ בָּרַבִּים: פְּנִינָה קַר־לִי.
צַעַר רַב גָּרַם הַדָּבָר לִפְנִינָה. בְּפָנֶיהָ אָמְנָם הִשְׁתַּדְּלוּ לִקְרֹא לָהּ פָּשׁוּט – פְּנִינָה, אַך רַק הִפְנְתָה אֶת גַּבָּה, מִיָּד שָׁמְעָה:
– פְּנִינָה קַר־לִי…
וְיוֹם אֶחָד עָבַר עוֹדֵד הַקָּטָן וְשָׁאַל:
– פְּנִינָה קַר־לִי, אוּלַי רָאִית אֶת אִמָּא שֶׁלִּי?
– לֹא רָאִיתִי, – עָנְתָה פְּנִינָה וְנֶעֶצְבָה מְאֹד־מְאֹד, בִּגְלַל עוֹדֵד הַקָּטָן, וּבִגְלַל הָרוּחַ הַקָּרָה שֶׁהֵחֵלָּה מְנַשֶּׁבֶת, וּמִפְּנֵי שֶׁשּׁוּב הָיָה לָהּ קַר בָּרַגְלַיִם.
וּפִתְאֹם – הַפְתָּעָה! אוֹרֵחַ בָּא.
מִי זֶה?
זֶה הַדּוֹד שֶׁל פְּנִינָה, שֶׁהוּא תָּמִיד עַלִּיז וְשָׂמֵחַ, וְכֻלּוֹ גָבֹהַּ וְרָחָב וְשָׁמֵן, וּפָנָיו עֲגֻלּוֹת וּשְׂמֵחוֹת, וְעֵינָיו צוֹחֲקוֹת, וּכְשֶׁהוּא צוֹחֵק – צוֹחֵק הַכֹּל וְחַם וְטוֹב לַלֵּב. אֲפִלּוּ לְרַגְלֶיהָ שֶׁל פְּנִינָה חַם אָז יוֹתֵר.
אוּלָם הַפַּעַם הָיְתָה פְּנִינָה עֲצוּבָה כָּל כָּךְ, שֶׁאֲפִלּוּ הַדּוֹד לֹא הִצְלִיחַ לְהַצְחִיקָהּ.
שָׁאַל הַדּוֹד:
– מַדּוּעַ נֶעֳצַבְתְּ כָּל כָּךְ, פְּנִינָה?
– מִפְּנֵי שֶׁקּוֹרְאִים לִי פְּנִינָה קַר־לִי, וּמִפְּנֵי שֶׁבֶּאֱמֶת קַר לִי. קַר לִי בָּרַגְלַיִם.
– קַר לָךְ בָּרַגְלַיִם? הֲרֵי זֶה מְצֻיָּן!
כָעֲסָה פְּנִינָה וְאָמְרָה:
– דַּי, עַכְשָׁו אֶהְיֶה בְּרֹגֶז אִתְּךָ לְעוֹלָם.
– אֲבָל מַדּוּעַ, פְּנִינָה?
– כִּי לִי קַר בָּרַגְלַיִם, וְאַתָּה שָׂמֵחַ.
– וַדַּאי שֶׁשָּׂמֵחַ. אַתְּ בִּכְלָל שׁוֹכַחַת כִּי סַנְדְּלָר־אָמָּן הִנֵּנִי, וְיוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת נַעֲלַיִם מְצֻיָּנוֹת.
– נָכוֹן, שָׁכַחְתִּי.
– וְעַכְשָׁו, צְאִי וּרְאִי: אִלּוּ הָיָה לָךְ קַר בָּרֹאשׁ – וַאֲנִי אֵינֶנִּי כּוֹבְעָן; אִלּוּ הָיָה לָךְ קַר בַּיָּדַיִם – וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ לַעֲשׂוֹת כְּסָיוֹת; אִלּוּ הָיָה לָךְ קַר בַּגַּב – וְאֵינֶנִּי חַיָּט. וְעַכְשָׁו, שֶׁקַּר לָךְ בָּרַגְלַיִם, הֲרֵי זֶה מְצֻיָּן שֶׁבִּמְצֻיָּן. נָכוֹן?
– נָכוֹן. – צָחֲקָה פְּנִינָה.
צָחַק גַּם הַדּוֹד. צָחֲקוּ הָעֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם. צָחֲקוּ הֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים. צָחֲקָה הַשֶּׁמֶשׁ, וְהָיָה חַם וָטוֹב.
ב
עָבְרוּ יָמִים שְׁלֹשָׁה, וְרוּחַ קָרָה מְאֹד נָשְׁבָה, וַעֲנָנִים כְּבֵדִים כִּסּוּ אֶת עֵין־הַשֶּׁמֶשׁ. וְלִפְנִינָה הָיָה קַר מְאֹד.
וְשׁוּב בָּא הַדּוֹד, וְהַפַּעַם הוּא שָׂמֵחַ שִׁבְעָתַיִם, וּבְיָדוֹ חֲבִילָה.
– מָה הֵבֵאתִי לָךְ, פְּנִינָה?
– נַעֲלַיִם לְחַמֵּם אֶת הָרַגְלַיִם.
– צָדַקְתְּ. וְאֵיזֶה הֵן? נַחֲשִׁי!
– טוֹבוֹת! – מְחַיֶּכֶת פְּנִינָה.
– נָכוֹן.
– חַמּוֹת…
– בְּהֶחְלֵט.
– רַכּוֹת!..
– בְּוַדַּאי.
– קַלּוֹת!..
– כְּמוֹ נוֹצָה.
– יָפוֹת!..
– יְפֵהפִיּוֹת, פְּנִינָה! הַכֹּל נָכוֹן. אֲבָל מָה עוֹד? אֵיזֶה צֶבַע לַנַּעֲלַיִם?
– הֵן חוּמוֹת. – מְנַחֶשֶׁת פְּנִינָה.
– לֹא!
– שְׁחוֹרוֹת…
– לֹא!
– כְּחֻלּוֹת…
– לֹא
– צְהֻבּוֹת…
– לֹא!
– לֹא חוּמוֹת וְלֹא שְׁחוֹרוֹת. לֹא כְּחֻלּוֹת וְלֹא צְהֻבּוֹת וּבְכֵן אֵיזֶה הֵן?
– אֲדֻמּוֹת, פְּנִינָה! נֶחְמָדוֹת, פְּנִינָה! נִפְלָאוֹת וְנֶהְדָּרוֹת.
וּמִיָּד פָּתַח אֶת הַחֲבִילָה וּשְׁתֵּי נַעֲלַיִם אֲדֻמּוֹת יוֹקְדוֹת אֵשׁ־לֶהָבָה הִבְרִיקוּ בַּחֶדֶר.
– אֲדֻמּוֹת… – לָחֲשָׁה פְּנִינָה – כָּל־כָּךְ אֲדֻמּוֹת… כְּמוֹ אֵשׁ! לָמָּה? לָמָּה הֵן אֲדֻמּוֹת כָּל־כָּךְ?
צָחַק הַדּוֹד.
– בְּוַדַּאי כְּמוֹ אֵשׁ, שֶׁיְּחַמֵּם הֵיטֵב. נַעֲלִי־נָא, פְּנִינָה, אִם טוֹב לָךְ, אִם נוֹחַ לָךְ.
נָעֲלָה פְּנִינָה אֶת הַנַּעֲלַיִם הָאֲדֻמּוֹת – וְאוֹר אָדֹם הִבְהִיק סָבִיב. עַל־פְּנֵי הַקִּירוֹת, עַל וִילוֹן הַחַלּוֹן, עַל מִסְגְּרוֹת הַתְּמוּנוֹת, עַל יָדֶיהָ שֶׁל פְּנִינָה, עַל לְחָיֶיהָ וּשְׂפָתֶיהָ.
– יֹפִי! – שָׂמְחָה פְּנִינָה.
– וְלֹא קַר לָךְ בָּרַגְלַיִם? – שָׁאַל הַדּוֹד.
– לְמִי קַר? אֵיפֹה קַר? חַם לִי, וְרַךְ לִי, וְטוֹב לִי! – קָרְאָה פְּנִינָה וְקָפְצָה מוּל דּוֹדָהּ וְהֵרִיעָה
וְשׁוֹרְרָה.
מַתָּנָה הַיּוֹם קִבַּלְתִּי,
מַתָּנָה יָפָה מְאֹד:
נַעֲלַיִם, נַעֲלַיִם,
נַעֲלַיִם אֲדֻמּוֹת!
וְרָקְדָה וְשָׂמְחָה וְצָחֲקָה. וְהַדּוֹד שָׂמַח עוֹד יוֹתֵר, וְצָחַק עִמָּהּ יַחַד, בְּקוֹל רָם וְחָזָק וּמֵרִיעַ.
ג
אֵיזֶה חֹרָף זוֹעֵף, אֵיזֶה רוּחַ נוֹשֵׁב. הַשָּׁמַיִם קוֹדְרִים. הָעֲנָנִים כְּבֵדִים. הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד, הַבָּרָד דוֹפֵק. לֹא טוֹב, לֹא נָעִים.
רוֹעֲדִים הָאֲנָשִׁים וְשִׁנֵּיהֶם נוֹקְשׁוֹת: בְּרְ־רְ־ר, אֵיזֶה קֹר, בְּרְ־רְ־ר, אֵיזֶה כְּפוֹר! וְהָרוּחַ דוֹחֶפֶת, הוֹדֶפֶת. וְהַכֹּל אָצִים־מְמַהֲרִים וְהַכֹּל שׁוֹאֲלִים:
– מַה שְּׁלוֹמֵךְ הַיּוֹם, פְּנִינָה?
– תּוֹדָה רַבָּה, מְצֻיָּן!
– מָה? – נֶעֱצְרוּ הָאֲנָשִׁים מִמְּרוּצָתָם.
– נִפְלָא! – צוֹעֶקֶת פְּנִינָה, כִּי הָרוּחַ עַזָּה־נוֹעָזָה, מַפְרִיעָה לִשְׁמֹעַ.
– מָה אַתְּ אוֹמֶרֶת? – עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים וְלֹא הִרְגִּישׁוּ בַּגֶּשֶׁם.
– נֶהְדָּר!
– הַגִּידִי עוֹד פַּעַם, פְּנִינָה! – בִּקְשׁוּ כֻּלָּם וְלֹא חָשׁוּ בַּבָּרָד.
– מְצֻיָּן וְנִפְלָא וְנֶהְדָּר!
– וְהַגֶּשֶׁם? – נִזְכָּר אֶחָד.
– יִפָּסֵק! – מַבְטִיחָה פְּנִינָה.
– וְהַבָּרָד? – שׁוֹאֵל הַשֵּׁנִי.
– יִסְתַּלֵּק! – צוֹחֶקֶת פְּנִינָה.
– וְהָרוּחַ? – שׁוֹאֲלִים כֻּלָּם כִּבְמַקְהֵלָה.
– יִשְׁתַּתֵּק! – עוֹנָה הִיא לְעֻמָּתָם.
– בֶּאֱמֶת, פְּנִינָה? – וְלֹא הֶאֱמִינוּ לְמִשְׁמַע אָזְנֵיהֶם.
– בֶּאֱמֶת!
– וְלֹא קַר לָךְ?
– לֹא!
– בִּרְצִינוּת?
– בִּרְצִינוּת!
שָׂמְחוּ כֻּלָּם וְרָצוּ הָלְאָה בַּגֶּשֶׁם וּבָרוּחַ, בַּבָּרָד וּבַבֹּץ וְצָחֲקוּ:
הַגֶּשֶׁם? – לֹא אִכְפַּת, יִפָּסֵק.
הַבָּרָד? – אֵין דָּבָר, יִסְתַּלֵּק.
וְהָרוּחַ? – עוֹד מְעַט וְיִשְׁתַּתֵּק.
שָׁמַע כָּל זֹאת הֶחָתוּל הַבָּרֹד – וּקְפִיץ!.. עָלָה עַל הַגָּג לִרְאוֹת אִם נָכוֹן הַדָּבָר.
הִגִּיעָה הַשְּׁמוּעָה לַכֶּלֶב בַּמְּלוּנָה – וּצְלַח! – יָשָׁר אֶל הַשְּׁלוּלִית לִשְׂחוֹת וְלִרְאוֹת אִם קַלּוּ הַמַּיִם.
רָאָה זֹאת עוֹדֵד הַקָּטָן – לָבַשׁ מְעִילוֹ, נָעַל מַגָּפָיו, חָבַשׁ כּוֹבַע־גֶּרֶב – וְיָשָׁר לַבֹּץ, לְבוֹסֵס וְלִקְפֹּץ.
נִרְטַב הֶחָתוּל עַד מֹחַ עַצְמוֹתָיו, מֵרֹאשׁ הַשָּׂפָם וְעַד קְצֵה הַזָּנָב, וּבָא לְהִתְגָּרֵד עַל דַּלְתָּהּ שֶׁל פְּנִינָה:
– מְיָאוּ, מְיָאוּ, הַגֶּשֶׁם יוֹרֵד. הַבָּרָד דּוֹפֵק, מְיָאוּ, מְיָאוּ.
צָלַח הַכֶּלֶב אֶת כָּל הַשְׁלוּלִיוֹת וְיָצָא עָלוּב וְרָטֹב, כֻּלּוֹ נוֹטֵף מַיִם וַעֲצוּב־עֵינַיִם. בָּא וְנָבַח עַל־יַד דַּלְתָּהּ שֶׁל פְּנִינָה:
– הַב־הַב, הַשְּׁלוּלִית קָרָה, הָרוּחַ סוֹעֵרָה. הַב־הַב!
פָּתְחָה לָהֶם פְּנִינָה אֶת הַדֶּלֶת וְאָמְרָה:
– הִכָּנְסוּ בְּבַקָּשָׁה, נוּחוּ, הִתְחַמְּמוּ, הִתְיַבְּשׁוּ!
נִכְנְסוּ הֶחָתוּל וְהַכֶּלֶב, לַחֶדֶר, וְאַךְ קָרְבוּ לִנְעָלֶיהָ הָאֲדֻמּוֹת שֶׁל פְּנִינָה – וּמִיָּד הוּחַם לָהֶם, מִיָּד הוּטַב לָהֶם. בִּן־רֶגַע שָׁכְחוּ אֶת הַקֹּר וְהַגֶּשֶׁם, הַבָּרָד וְהָרוּחַ, וְהִרְגִּישׁוּ לְפֶתַע תֵּאָבוֹן עָצוּם לַאֲכִילָה. כְּמוֹ אַחֲרֵי אַמְבַּטְיָה.
קָרַב הֶחָתוּל לַנַּעַל הַשְּׂמָאלִית, לִקֵּק שְׂפָמוֹ וְשָׁאָל:
מְיָאוּ, מְיָאוּ,
מִיהוּ, מָהוּ?
הֲמֻתָּר לִטְעֹם
מִן הָאֹדֶם הָאָדֹם?
קָרַב הַכֶּלֶב לַנַּעַל הַיְמָנִית וְנָבַח בְּשִׂמְחָה:
הַב־הַב, זֶה נֶחְמָד,
מְבֻשָּׁל וְאָדֹם,
הַב־הַב, תְּנִי מְעַט,
הַב־הַב, רַק לִטְעֹם!
– לֹא וָלֹא, חֲתוּלִי! אַל תִּתְקָרֵב בְּיוֹתֵר, עוֹד תְּקַבֵּל כְּוִיָּה בְּפַרְוָתְךָ הַנָּאָה. לֹא וָלֹא, כַּלְבִּי! הִזָּהֵר, פֶּן תִּצְרֹב לְשׁוֹנְךָ הָאֲדֻמָּה. חַמּוֹת הַנַּעֲלַיִם, בּוֹעֲרוֹת הַנַּעֲלַיִם. הִסְתַּלְּקוּ מִן הָאֵשׁ, הִתְרַחֲקוּ מִן הָאֵשׁ, שְׁבוּ מִן הַצַּד וְהִתְחַמְּמוּ.
רָבְצוּ הֶחָתוּל וְהַכֶּלֶב מִן הַצַּד, הִתְחַמְּמוּ, הִתְיַבְּשׁוּ, הִתְכַּרְבְּלוּ וְנִרְדְּמוּ.
וְהִנֵּה קָרַב עוֹד מִישֶׁהוּ לַדֶּלֶת. אֵינוֹ נוֹבֵחַ כַּכֶּלֶב, אֵינוֹ שׂוֹרֵט כֶּחָתוּל, וְרַק דּוֹפֵק בְּאֶצְבַּע קַלָּה, בְּנִמּוּס.
– דְּפִיק, דְּפִיק.
אָצָה פְּנִינָה וּפָתְחָה אֶת הַדֶּלֶת – וְעוֹדֵד הַקָּטָן לְפָנֶיהָ. כּוֹבָעוֹ – מַמְטֵרָה. מְעִילוֹ – מַפַּל־מַיִם, מַגָּפָיו – זוּג דְּלָיַיִם.
– מַה קָּרָה, עוֹדֵד?
– פְּנִינָה, קַר לִי…
– זֶה הַכֹּל? – שָׁאֲלָה פְּנִינָה בְּרֹב תִּמָּהוֹן.
– כֵּן… – לָחַשׁ עוֹדֵד.
– וּלְשֵׁם זֶה בָּאתָ?
– כֵּן, – נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ.
הִתְפַּלְּאָה פְּנִינָה וְקָרְאָה בְּצַעַר:
– רְאֵה, אֵיזֶה מִין יֶלֶד אַתָּה: בְּמֶזֶג־אֲוִיר כָּזֶה בָּא אַתָּה לִדְפֹּק עַל דַּלְתִּי רַק כְּדֵי לִקְרֹא לִי שׁוּב פְּנִינָה קַר־לִי.. לֹא יָפֶה, עוֹדֵד!
נָשָׂא אֵלֶיהָ עוֹדֵד שְֹתֵּי עֵינַיִם גְּדוֹלוֹת, פְּקוּחוֹת, שְׁטוּפוֹת גֶּשֶׁם וְאָמַר:
– אֲבָל בֶּאֱמֶת, פְּנִינָה… קַר לִי… מְאֹד… קַר נוֹרָא לְעוֹדֵד. בַּיָּדַיִם, בָּרַגְלַיִם, בָּעֵינַיִם וּבָאַף. וְעַכְשָׁו יִכְעֲסוּ עָלַי הַכֹּל וְיַגִּידוּ שֶׁיִּהְיֶה לִי חֹם… שֶׁתִּהְיֶה לִי נַזֶּלֶת… שֶׁאֶהְיֶה חוֹלֶה.
כָּךְ אָמַר עוֹדֵד הַקָּטָן וְעָמַד עַל־יַד הַדֶּלֶת.
מִהֲרָה פְּנִינָה וְהוֹשִׁיטָה לוֹ זְרֹעוֹתֶיהָ:
– אֵין דָּבָר, עוֹדְדִי, אֵין דָּבָר, חֲמוּדִי, בּוֹא מַהֵר, הִכָּנֵס, הִתְחַמֵּם! הִנֵּה אַתָּה רוֹאֶה, הַכֶּלֶב הִתְחַמֵּם וְנִרְדַּם. הֶחָתוּל הִתְיַבֵּש וְהִתְנַמְנֵם. בּוֹא, שֵׁב, וְלֹא יִהְיֶה לְךָ קַר, וְלֹא תִּהְיֶה חוֹלֶה.
נִכְנַס עוֹדֵד. יָשַׁב וְהִתְחַמֵּם. נָח וְהִתְנַחֵם. יָבְשׁוּ הַמַּגָּפַיִם – הִתְחַמְּמוּ הָרַגְלַיִם; הַכּוֹבַע כֻּבַּס וְיָפָה שִׁבְעָתַיִם; וּכְשֶׁהַמְּעִיל הִתְיַבֵּשׁ – אָמְרוּ הַכֹּל: תִּתְחַדֵּשׁ!
וּבֵינְתַיִם – נִקְרְעוּ עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם. וְהַגְּשָׁמִים פָּסְקוּ, וְהָרוּחוֹת שָׁקְטוּ. הַחַלּוֹנוֹת נִפְתְּחוּ, הַשָּׂדוֹת פָּרְחוּ, הַלְּבָבוֹת שָׂמְחוּ. וְאִישׁ בָּעוֹלָם לֹא קָרָא עוֹד לִפְנִינָה – פְּנִינָה קַר־לִי.
א
– קוּ־קוּ! קוּ־קוּ! – קָרְאָה הַקּוּקִיָּה.
הַאִם מִתּוֹךְ הַיַּעַר קָרְאָה, הַאִם מִצַּמֶּרֶת הָעֵץ, הַאִם מֵעַל גַּבֵּי הֶעָנָף?
לֹא וָלֹא! מִתּוֹךְ בֵּית־הַיְלָדִים הַגָּדוֹל קָרְאָה הַקּוּקִיָּה. מִתּוֹךְ בֵּית־הַיְלָדִים הַגָּדוֹל: קוּ – קוּ! קוּ – קוּ!
הַאִם בִּכְלוּב יוֹשֶׁבֶת סְגוּרָה שָׁם הַקּוּקִיָּה, אוֹ עַל מַשְׁקוֹף הַחַלּוֹן עָמְדָה וְקָרְאָה?
לֹא וָלֹא! מִתּוֹךְ בֵּיתָהּ הַקְּטַנְטַן שֶׁבַּשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל הֵצִיצָה הַקּוּקִיָּה. הֵצִיצָה, קָרְאָה: קוּ – קוּ! קוּ – קוּ! – וְדַי, וְנֶעֶלְמָה.
נִסְגְּרָה הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה וְהַקּוּקִיָּה אֵינֶנָּהּ. הִסְתַּתְּרָה לָהּ בְּתוֹךְ הַשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל וְשׁוֹתֶקֶת.
וְאֵיךְ בָּאָה הַקּוּקִיָּה אֶל בֵּית הַיְלָדִים? וּמֵאַיִן בָּאָה?
הִיא בָּאָה מֵרָחוֹק, הַקּוּקִיָּה הַזֹּאת, מֵעֵבֶר לְיַמִּים עֲמֻקִּים־עֲמֻקִּים, רְחָבִים־רְחָבִים. וְעַל פַּסֵי רַכֶּבֶת אֲרֻכִּים הוֹבִיל אוֹתָהּ הַקַּטָּר בַּקָּרוֹן, עַד שֶׁהִגִּיעָה אֶל בֵּית־הַיְלָדִים.
וְלֹא בְּעַצְמָהּ בָּאָה הַקּוּקִיָּה הַקְּטַנָּה שֶׁבַּשָּׁעוֹן הַגָּדוֹל, כִּי אִם בְּקֻפְסָה הוּבָאָה. אֶל צְבִי, צְבִי מֵהַבַּחוּרִים, שֶׁעוֹבֵד בָּרֶפֶת, אֵלָיו הוּבְאָה הַקּוּקִיָּה מִחוּץ־לָאָרֶץ, מֵעֵבֶר לַיָּם.
כָּל־כָּךְ אָהַב צְבִי אֶת הַשָּׁעוֹן הַיָּפֶה עִם הַקּוּקִיָּה הַקְּטַנָּה שֶׁהָיָה תָּלוּי בְּבֵית הוֹרָיו, כָּל־כָּךְ אָהַב. וַחֲבָל הָיָה לוֹ לְהַשְׁאִירוֹ בַּמֶּרְחַקִּים, בְּגֶרְמַנְיָה. וְזֶה הָיָה מִזְּמַן, מִזְּמַן, כְּשֶׁהַמִּלְחָמָה עוֹד לֹא הִתְחִילָה, וְהַיְלָדִים שֶׁבַּבַּיִת הַגָּדוֹל עוֹד הָיוּ קְטַנִּים, וְעוֹד לֹא הָלְכוּ אֲפִלּוּ לְבֵית־הַסֵּפֶר. זֶה הָיָה מִזְּמַן, מִזְּמַן, כְּשֶׁהַגֶּרְמָנִים עוֹד לֹא עָשׂוּ מִלְחָמוֹת נוֹרָאוֹת. אֲבָל גַּם אָז כְּבָר הָיָה עָצוּב מְאֹד בְּגֶרְמַנְיָה, וְהַיְלָדִים הַקְּטַנִּים, יַלְדֵי יִשְׂרָאֵל, הָיוּ עֲצוּבִים שָׁם מְאֹד, וְהִתְחִילוּ לִנְסֹעַ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְהוֹרֵיהֶם נָסְעוּ אִתָּם.
וְאָז אָמַר צְבִי הָרַפְתָן בְּלִבּוֹ: הִנֵּה, כָּל קְרוֹבַי, כָּל יַקִּירַי הֵם אִתִּי, – עַל מִי הִשְׁאַרְתִּי שָׁם אֶת קוּקִיָּתִי הַקְּטַנָּה, אֶת קוּקִיָּתִי הַנֶּחְמָדָה? עָצוּב לָהּ שָׁם בֵּין זָרִים, מִתְגַּעְגַּעַת הִיא.
כָּתַב צְבִי מִכְתָּב. בִּקֵּשׁ מִמַּכָּרָיו, מֵחֲבֵרָיו. הִגִּיעַ הַמִּכְתָּב לְשָׁם – אָרְזוּ אֶת הַשָּׁעוֹן עִם הַקּוּקִיָּה בְּקֻפְסָה, אָרְזוּ יָפֶה־יָפֶה.
נָסְעָה הַקֻּפְסָה, נָסַע הַשָּׁעוֹן, נָסְעָה הַקּוּקִיָּה. נָסְעוּ וְנָסְעוּ עַד שֶׁהִגִּיעוּ.
פָּתַח צְבִי אֶת הַקֻּפְסָה, הִתִּיר שְׂרוֹכִים, חֲבָלִים, פָּתַח נְיָרוֹת וְהוֹצִיא אֶת הַשָּׁעוֹן.
הִסְתַּכֵּל בַּשָּׁעוֹן הַיָּפֶה בְּאַהֲבָה, וְאַחַר־כָּךְ עָלָה לְבֵית־הַיְלָדִים, עָלָה עַל הַשֻּׁלְחָן וְתָלָה אֶת שְׁעוֹנוֹ גָּבוֹהַּ־גָּבוֹהַּ עַל גַּבֵּי הַקִּיר.
עָמְדוּ הַיְלָדִים לְמַטָּה, אֶצְבָּעָם בְּפִיהֶם, רַגְלֵיהֶם מְפֻשָּׂקוֹת, עֵינֵיהֶם נְשׂוּאוֹת לְמַעְלָה:
– מַה זֶּה, צְבִי?
– זֶה שָׁעוֹן, שְׁעוֹן קוּקִיָּה.
– לָמָּה, צְבִי?
– כְּדֵי שֶׁתֵּדְעוּ אֶת הַשָּׁעָה. כָּל פַּעַם כְּשֶׁמַּתְחִילָה שָׁעָה חֲדָשָׁה – נִפְתַּחַת כָּאן דֶּלֶת קְטַנָּה וְיוֹצֵאת צִפּוֹר וְקוֹרֵאת: קוּ – קוּ!
– לֹא נָכוֹן! – מַכְרִיז יוֹסִי.
– לֹא נָכוֹן! – צוֹעֶקֶת אַחֲרָיו נִירָה. – אֲנִי רוֹצָה לִרְאוֹת!
וְאַחֲרֵיהֶם כָּל הַקּוֹלוֹת הַדַּקִּים, הַצְּלוּלִים, פּוֹרְצִים בְּמַקְהֵלָה:
– לֹא נָכוֹן, לֹא נָכוֹן! לִרְאוֹת, צְבִי, לִרְאוֹת!
– שְׁ־־שֶׁ־־קֶט! – פּוֹקֵד צְבִי. – עַכְשָׁו הִסְתַּכְּלוּ כֻּלְּכֶם וְהַקְשִׁיבוּ.
צְבִי מְסוֹבֵב שָׁם בְּאֵיזֶה מַפְתֵּחַ. מְטַפֵּל בַּמְּחוֹגִים, בַּשַּׁרְשְׁרוֹת הָאֲרֻכּוֹת, מֵצִיץ מִלְּפָנִים, מֵצִיץ מֵאָחוֹר, מְיַשֵּׁר וּמְכַוֵּן – וּפִתְאֹם…
כֵּן. פִּתְאֹם נִפְתְּחָה לְמַעְלָה דֶּלֶת קְטַנָּה, קְטַנְטֹנֶת. וְצִפּוֹר קְטַנָּה וּזְרִיזָה קָפְצָה וְקָרְאָה שָׁלשׁ פְּעָמִים: קוּ – קוּ! קוּ – קוּ! קוּ – קוּ!
וְנֶעֶלְמָה.
– הוֹי, הִנֵּה צִפּוֹר, בֶּאֱמֶת צִפּוֹר, יֹפִי! – הֵרִיעוּ הַיְלָדִים.
– עוֹד פַּעַם אַחַת, צְבִי – הִתְחַנְּנוּ. – רַק עוֹד פַּעַם אַחַת, וְדַי!
יָשַׁב צְבִי עַל הָרִצְפָּה, מָשַׁךְ אֶל בִּרְכָּיו כַּמָּה יְלָדִים, יָשְׁבוּ הַשְּׁאָר סְבִיבוֹ בְּמַעְגָּל, וּצְבִי אָמַר:
– הַקּוּקִיָּה עַכְשָׁו עֲיֵפָה. הִיא כְּבָר קָרְאָה שָׁלשׁ פְּעָמִים. עַכְשָׁו הִיא רוֹצָה לָנוּחַ. בְּעוֹד שָׁעָה הִיא שׁוּב תֵּצֵא וְתִקְרָא. אֲבָל בַּפַּעַם הַבָּאָה הִיא תִּקְרָא אַרְבַּע פְּעָמִים קוּ – קוּ.
– בֶּאֱמֶת?
– וְאַחַר־כָּךְ הִיא תִּקְרָא חָמֵשׁ? – מְנַחֶשֶׁת נָאוָה.
– וְאַחַר־כָּךְ גַּם שֵׁשׁ? – מוֹסִיף גִּדְעוֹן – נָכוֹן?
– נָכוֹן, נָכוֹן, חַבְרַיָה, – צוֹחֵק צְבִי. – יֵשׁ מֹחַ בְּקָדְקָדְכֶם!
– וְאַחַר־כָּךְ בְּלִי סוֹף, וְאַחַר־כָּךְ מֵאָה, מִלְּיוֹן! – צוֹהֵל גַּדִּי.
– לֹא, גַּדִּי, לֹא כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה. תִּקְרָא חָמֵשׁ, וְשֵׁשׁ, וְשֶׁבַע, וּשְׁמוֹנֶה…
– וְאַחַר־כָּךְ?
– וְאַחַר־כָּךְ אַתֶּם מִזְּמַן צְרִיכִים לִישׁוֹן. זֶהוּ! וְלֹא לִנְגּוֹעַ בַּשָּׁעוֹן, שׁוֹמְעִים אַתֶּם, יְלָדִים? לֹא לִנְגּוֹעַ! כִּי הַצִּפּוֹר צְרִיכָה לָנוּחַ, הִיא אוֹהֶבֶת שֶׁקֶט.
– הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה, הַחֲמוּדָה! – מְרַחֵם עָלֶיהָ עוֹדֵד.
– הַצִּפּוֹר הַיָּפָה, הַכְּחֻלָּה! – מַמְשִׁיכָה נִירָה.
– לֹא נָכוֹן, דַּוְקָא יְרֻקָּה! – קוֹפֵץ יוֹסִי.
– אַתָּה לֹא רָאִיתָ! דַּוְקָא לֹא יְרֻקָּה, אֲפֹרָה, אֲפֹרָה! – צוֹעֵק גִּדְעוֹן.
– אֲפֹרָה! – יְרֻקָּה! – כְּחֻלָּה! – מַתְחִילִים הַכֹּל לִצְעוֹק.
– דַּוְקָא אֲפֹרָה! – דַּוְקָא יְרֻקָּה! – דַּוְקָא כְּחֻלָּה!.. – צוֹעֲקִים כָּל הַיְלָדִים בְּבַת אַחַת, וְהַמְּהוּמָה גְּדוֹלָה.
וּבְתוֹךְ הַמְּהוּמָה קָם לוֹ צְבִי, יוֹצֵא חֶרֶשׁ מִתּוֹךְ הַבַּיִת וּפוֹנֶה לוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ, לָרֶפֶת.
ב
הַרְבֵּה מַתָּנוֹת קִבְּלוּ הַיְלָדִים שֶׁבַּבַּיִת הַגָּדוֹל, אֲבָל מַתָּנָה כָּזֹאת עוֹד לֹא הָיְתָה. הַשָּׁעוֹן הָיָה עָשׂוּי כֻּלּוֹ כְּאִלּוּ מֵעָלִים. עֲלֵי עֵץ חֲטוּבִים, בְּהִירִים וּגְדוֹלִים. וּלְמַעְלָה, בֵּין הֶעָלִים, הָיָה בֵּיתָהּ הַקָּטָן שֶׁל צִפּוֹר הַפֶּלֶא. יֹפִי! וְכָל־כָּךְ חֲבָל הָיָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹת אוֹתָהּ הַרְבֵּה זְמַן וּלְהַקְשִׁיב לִקְרִיאוֹתֶיהָ.
בְּיִחוּד מְאֻשָּׁר הָיָה יוֹסִי. כִּי אוֹתוֹ יוֹם הָיָה גַּם יוֹם־הַהֻלֶּדֶת שֶׁלּוֹ. מָלְאו לוֹ חָמֵשׁ שָׁנִים. וְהוּא יָדַע שֶׁהַכֹּל הֵכִינוּ לוֹ מַתָּנוֹת יָפוֹת.
– נָכוֹן שֶׁצְּבִי נָתַן אֶת הַשָּׁעוֹן גַּם קְצָת בִּגְלַל יוֹם־הַהֻלֶּדֶת שֶׁלִּי? – שָׁאַל יוֹסִי אֶת הַגַּנֶּנֶת שֶׁלּוֹ, אֶסְתֵּר. הַכֹּל יָשְׁבוּ לְיַד הַשֻּׁלְחָן הֶעָרוּךְ, וּבְאֶמְצַע הַשֻּׁלְחָן הָיְתָה עוּגָה גְדוֹלָה וְיָפָה.
– לֹא, חַבִּיבָּה’לֶה. – צָחֲקָה אֶסְתֵּר. – צְבִי הִתְכַּוֵּן לְכָל הַיְלָדִים, וְלֹא רַק לְךָ.
– אוֹיָה! שָׁכַחְנוּ לְגַמְרֵי לְהַזְמִין אוֹתוֹ לַמְּסִבָּה! – נִזְכְּרָה פִּתְאֹם נִירָה.
– אֲנִי אָרוּץ מַהֵר וְאֶקְרָא לוֹ, אֲנִי אָרוּץ מַהֵר! – קָפַץ יוֹסִי.
– חַכֵּה, אַל תָּרוּץ, צְבִי בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ עוֹבֵד עַכְשָׁו, – אָמְרָה אֶסְתֵּר.
– אִם כֵּן אֲנִי אַשְׁאִיר לוֹ מִן הָעוּגָה שֶׁלִּי. טוֹב?
– גַּם אֲנִי אַשְׁאִיר לוֹ!
– גַּם אֲנִי! גַּם אֲנִי!
הָיָה שָׂמֵחַ וְטוֹב. צַלַּחַת מְלֵאָה עָמְדָה עַל הַשֻּׁלְחָן מוּכָנָה בִּשְׁבִיל צְבִי.
– כְּמוֹ בִּשְׁבִיל אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא, – אָמַר גַּדִּי.
– כִּי גַּם אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא מֵבִיא מַתָּנוֹת יָפוֹת לִילָדִים, – הִסְבִּירָה דִּינָה.
יָפָה מְאֹד הָיְתָה הַמְּסִבָּה. וְרַק דָּבָר אֶחָד לֹא הִצְלִיחַ! יוֹסִי שָׁכַח אֶת הַדִּקְלוּם שֶׁלּוֹ. כָּל־כָּךְ יָפֶה יָדַע לְדַקְלֵם אוֹתוֹ, וּפִתְאֹם שָׁכַח. וּכְשֶׁעָמַד כָּכָה, לְחָיָיו מְלֻכְלָכוֹת בְּסֻכָּרִיּוֹת, וּפִיו חוּם מִשּׁוֹקוֹלָדָה, וְהַכֹּל מְחַכִּים לַדִּקְלוּם – לֹא יָכֹל בְּשׁוּם אֹפֶן לְהִזָּכֵר, שָׁכַח אֶת הַתְחָלַת הַשִּׁיר. וְאֶסְתֵּר לוֹחֶשֶׁת לוֹ מִן הַצַד וְלוֹחֶשֶׁת, וְזֶה לֹא מוֹעִיל.
כָּל־כָּךְ מִסְכֵּן עָמַד יוֹסִי, כָּל־כָּךְ עָלוּב, וּמִתְבַּיֵּשׁ נוֹרָא. וְגַם רָצָה לִבְכּוֹת מֵרֹב צַעַר. אַךְ פִּתְאֹם קָרָה מַשֶּׁהוּ. קוֹל מוּזָר נִשְׁמַע לְפֶתַע:
– קוּ־קוּ, קוּ־קוּ, קוּ־קוּ, קוּ־קוּ, קוּ־קוּ!
קוֹל צָלוּל וְנֶחְמָד מִמְּרוֹמֵי הַשָּׁעוֹן. כָּל־כָּךְ
מַהֵר קָרְאָה הַקּוּקִיָּה הַקְּטַנָּה, וּבְכָל זֹאת הִסְפִּיקוּ הַיְלָדִים לִמְנוֹת: אַחַת, שְׁתַּיִם, שָׁלשׁ, אַרְבַּע, חָמֵשׁ… חָמֵשׁ פְּעָמִים קָרְאָה הַקּוּקִיָּה.
– לִכְבוֹד יוֹסִי קָרְאָה הַקּוּקִיָּה, לִכְבוֹד יוֹם־הַהֻלֶּדֶת שֶׁל יוֹסִי! – שָׂמַח עוֹדֵד.
– נָכוֹן, נָכוֹן, לִכְבוֹד יוֹסִי! – מָחֲאוּ כָּף כָּל הַיְלָדִים.
וְאַף יוֹסִי שָׂמַח שִׂמְחָה גְדוֹלָה. כָּל־כָּךְ שָׂמַח, שֶׁמִּיָּד נִזְכַּר בְּכָל הַשִּׁיר וְדִקְלֵם אוֹתוֹ יָפֶה, כָּל־כָּךְ יָפֶה, שֶׁאֶסְתֵּר נָשְׁקָה לוֹ בְּמִצְחוֹ, וּבְעֵינַי אִמָּא שֶׁלּוֹ שֶׁעָמְדָה מִמּוּלוֹ הוּא רָאָה מַשֶּׁהוּ מַבְרִיק, כְּמוֹ דְמָעוֹת, וְהִיא חִיְּכָה אֵלָיו בְּשִׂמְחָה.
ג
עָבְרוּ שָׁבוּעוֹת. עָבְרוּ חֳדָשִׁים.
הַשָּׁעוֹן הַיָּפֶה הָיָה תָּלוּי עַל הַקִּיר. וְהֶעָלִים הַיָּפִים, עֲלֵי הָעֵץ הַבְּהִירִים הַחֲטוּבִים, פָּחֲתוּ וְהָלְכוּ.
– מַה זֶּה קָרָה לַשָּׁעוֹן? לְאָן נֶעֱלָמִים הֶעָלִים? כְּאִלּוּ נָשְׁרוּ בַּשַּׁלֶּכֶת, – הִצְטַעֲרָה אֶסְתֵּר.
– נָכוֹן מְאֹד! – עָנוּ הַיְלָדִים. – זֶה בֶּאֱמֶת כְּמוֹ בַּסְּתָו בַּכֶּרֶם וּבַעֲצֵי הַפְּרִי. הֶעָלִים צְהֻבִּים וְנוֹפְלִים.
– אוּלַי צְרִיכִים לִצְבּוֹעַ אֶת הֶעָלִים בְּצֶבַע יָרֹק, וְאָז הֵם לֹא יִפְּלוּ? – הִצִּיעָה נִירָה.
– בֶּאֱמֶת, אֶסְתֵּר, אוּלַי נִצְבַּע? – שָׁאַל גַּדִי. – אוּלַי זֶה יוֹעִיל, וְהֵם כְּבָר לֹא יִפְּלוּ כָּל־כָּךְ. כִּי רַק נוֹגְעִים בָּהֶם, רַק קְצָת נוֹגְעִים בָּהֶם, וְהֵם נוֹפְלִים מִיָּד…
אֶסְתֵּר לֹא קִבְּלָה אֶת הַהַצָּעָה שֶׁל נִירָה. הִיא רַק בִּקְשָׁה אֶת הַיְלָדִים לְהִזָּהֵר וּלְהִזָּהֵר, שֶׁלֹּא לִנְגּוֹעַ בַּשָּׁעוֹן. וְהַיְלָדִים אָמְנָם הִבְטִיחוּ לָהּ שֶׁלֹּא יִגְּעוּ, אֲבָל בְּכָל יוֹם הָיָה מִישֶׁהוּ אַחֵר שׁוֹכֵחַ אֶת הַבְטָחָתוֹ, בְּכָל יוֹם הָיָה מִישֶׁהוּ אַחֵר נוֹגֵעַ, וְהֶעָלִים הָיוּ פּוֹחֲתִים וְהוֹלְכִים יוֹתֵר וְיוֹתֵר.
אוּלָם לַקּוּקִיָּה זֶה לֹא הִפְרִיעַ. הִיא הוֹסִיפָה לִקְרוֹא אֶת קְרִיאוֹתֶיהָ בְּסֵדֶר, כָּרָגִיל, לְלֹא הַפְרָעוֹת.
– הִיא בִּכְלָל לֹא צְרִיכָה אֶת הֶעָלִים, – הִבְטִיחַ יוֹסִי. – זֶה לֹא מוֹסִיף לָהּ שׁוּם דָּבָר. כִּי הִיא בְּתוֹךְ הַבַּיִת הַקָּטָן שֶׁלָּהּ, וְהֶעָלִים הָאֵלֶּה לְגַמְרֵי לֹא חֲשׁוּבִים לָהּ…
– בֶּאֱמֶת? לֹא חֲשׁוּבִים לָהּ? וְאוּלַי דַּוְקָא כֵּן חֲשׁוּבִים! – קָפְצָה לְעֻמָּתוֹ נִירָה.
– בֶּאֱמֶת לֹא חֲשׁוּבִים! – תָּמַךְ גַּדִּי בְּדִבְרֵי יוֹסִי. – כִּי לוּ הָיָה לָהּ חָשׁוּב, לֹא הָיְתָה מַמְשִׁיכָה לִקְרוֹא.
– אֲבָל אוּלַי זֶה קְצָת חָשׁוּב לָהּ, קְצָת־קְצָת? אֵיךְ אַתָּה יָכוֹל לָדַעַת?
– אֲנִי יוֹדֵעַ. וְאִם אַתְּ לֹא מַאֲמִינָה – אָז תִּשְׁאֲלִי אוֹתָהּ!
– אֲנִי בֶּאֱמֶת אֶשְׁאַל! – עוֹנֶה לוֹ נִירֶה בְּשֶׁקֶט, וּפָנֶיהָ רְצִינִיִּים מְאֹד.
– אַתְּ תִּשְׁאֲלִי, בֶּאֱמֶת? אֵיךְ תִּשְׁאֲלִי, נִירָה, אֵיךְ? – מַתְחִיל גַּדִּי לַחֲקוֹר אוֹתָהּ בְּסַקְרָנוּת.
– אֲנִי לֹא אַגִּיד לְךָ, וְדַי. זֶה סוֹד.
– לֹא רוֹצָה לְהַגִּיד – לֹא צָרִיךְ! וַאֲנִי אֲפִלּוּ לֹא רוֹצֶה לָדַעַת. וְאַתְּ בִּכְלָל לֹא תִּשְׁאֲלִי, כִּי הַקּוּקִיָּה אֲפִלּוּ לֹא תִּרְצֶה לְדַבֵּר אִתָּךְ, מִפְּנֵי שֶׁאַתְּ קְטַנָּה וְלֹא מְבִינָה כְּלוּם. וְהִתְחַרְבַּנְתְּ – וְדָי.
כָּךְ הִכְרִיז גַּדִּי בְּקוֹל חוֹגֵג, וּמָשַׁךְ אוֹתָהּ בְּצַמָּתָהּ הַדַּקָּה עַד לִכְאֵב.
– עֲזוֹב! טִפֵּשׁ! – הִתְנַפְּלָה עָלָיו נִירָה בְּאֶגְרוֹפֶיהָ הַקְּטַנִּים.
גַּדִּי אַף הוּא לֹא פִּגֵּר אַחֲרֶיהָ, עַד שֶׁבָּאָה אֶסְתֵּר וְהִפְרִידָה בֵּינֵיהֶם.
כָּל הַבֹּקֶר כָּעֲסָה נִירָה עַל גַּדִּי, וְרָצְתָה לְהַגִּיד לוֹ כִּי דַּוְקָא הוּא הִתְחַרְבֵּן, וְלֹא הִיא. אֲבָל הֶחְלִיטָה לֹא לְהַגִּיד בֵּינְתַיִם כְּלוּם, כִּי אוּלַי בֶּאֱמֶת לֹא תִּרְצֶה הַצִּפּוֹר לְדַבֵּר אִתָּהּ…
בְּמֶשֶׁךְ כָּל הַיּוֹם וְגַם לְמָחֳרָת בִּקְּשָׁה נִירָה לְהִשָּׁאֵר יְחִידָה עִם הַצִּפּוֹר, כְּשֶׁאַף יֶלֶד אֵינֶנּוּ בַּחֶדֶר, וְלִשְׁאוֹל אוֹתָהּ. פָּשׁוּט, לָגֶשֶׁת וְלִשְׁאוֹל. אֲבָל הַדָּבָר לֹא עָלָה בְּיָדָהּ. הַיְלָדִים כָּל־כָּךְ הִתְרַגְּלוּ לַשָּׁעוֹן וְלַקּוּקִיָּה, שֶׁבִּלּוּ כָּל רֶגַע פָּנוּי עַל־יָדָהּ. תָּמִיד הָיוּ בָּאִים לְהַקְשִׁיב לִקְרִיאוֹתֶיהָ, וְזֶה לֹא נִמְאַס לָהֶם. כְּשֶׁיֶלֶד הָיָה מְקַבֵּל חֹם וְשׁוֹכֵב חוֹלֶה בַּמִּטָּה – הָיוּ בְּכַוָּנָה מַשְׁאִירִים אֶת הַדֶּלֶת לַחֲדַר־הָאֹכֶל פְּתוּחָה, כְּדֵי שֶׁתִּשָּׁמַע הֵיטֵב קְרִיאַת הַקּוּקִיָּה. זֶה הָיָה נָעִים. וּבָעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּל הָיוּ הוֹלְכִים, וְרַק הַיְלָדִים נִשְׁאָרִים, הָיוּ קוֹפְצִים מַהֵר מִן הַמִּטּוֹת וְרָצִים לִרְאוֹת אֶת הַקּוּקִיָּה. כִּי רַק לִשְׁמוֹעַ – זֶה לֹא דָּי.
בְּאַחַד הַיָּמִים חָלְתָה נִירָה. הָיָה לָהּ חֹם. הִיא לֹא הִצְטָעֲרָה כְּלָל, לְהֶפֶךְ, הִיא אֲפִלּוּ שָׂמְחָה שֶׁתּוּכַל לִשְׁכַּב יְחִידָה, בְּאֵין מַפְרִיעַ, וּלְנַסּוֹת לְדַבֵּר אֶל הַקּוּקִיָּה הַקְּטַנָּה. אֲבָל שִׂמְחָתָהּ לֹא אָרְכָה. כִּי בּוֹ בְּיוֹם חָלָה גַּם גַּדִּי, וְהוּא שָׁכַב לְמוּלָהּ בְּמִטָּתוֹ, וְהִסְתַּכֵּל בָּהּ בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת מֵחֹם.
לְנִירָה נִדְמֶה הָיָה שֶׁהוּא מִסְתַּכֵּל בָּהּ בְּכַוָּנָה, שׁוֹמֵר כָּל תְּנוּעָה שֶׁלָּהּ וְכָל מַבָּט שֶׁלָּהּ, כְּדֵי לִרְאוֹת אֵיךְ הִיא תְּדַבֵּר אֶל הַצִּפּוֹר, וְלִשְׂמוֹחַ אִם זֶה לֹא יַצְלִיחַ.
אֲבָל גַּדִּי אֲפִלּוּ לֹא זָכַר אֶת הַצִּפּוֹר. רֹאשׁוֹ כָּאַב עָלָיו. וְהוּא שָׁכַב וְחָשַׁב עַל מִשְׂחַק הַכַּדּוּרֶגֶל שֶׁרָאָה אֶתְמוֹל, עַל הַבָּחוּר שֶׁעָמַד בַּשַּׁעַר וְתָפַס אֶת הַכַּדּוּר. הוּא בִּכְלָל לֹא רָאָה אֶת נִירָה, כִּי כָּל הַזְּמַן נִדְמֶה הָיָה לוֹ שֶׁכַּדּוּר עָף וְעָף לִפְנֵי עֵינָיו, וְהוּא הַשּׁוֹעֵר וְצָרִיךְ לִתְפּוֹס אוֹתוֹ. הַכַּדּוּר קוֹפֵץ וְעָף, קוֹפֵץ וְעָף, וְגַדִּי מִתְאַמֵּץ לִתְפּוֹס וְאֵינוֹ מַצְלִיחַ. לְבַסּוֹף נַעֲשָׂה גַּדִּי עָיֵף וְעָצַם אֶת עֵינָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא לִרְאוֹת עוֹד אֶת הַכַּדּוּר, וְזֶה עָזַר לוֹ בֶּאֱמֶת. כִּי מִיָּד הִכְרִיזוּ הַפְסָקָה בַּמִּשְׂחָק, וְגַדִּי יָכֹל לָנוּחַ.
נִירָה רָאֲתָה שֶׁגַּדִּי נִרְדַּם. זֶה הָיָה טוֹב. הִיא יָרְדָה בְּשֶׁקֶט מִמִּטָּתָהּ, כְּדֵי לְנַסּוֹת לְדַבֵּר אֶל הַקּוּקִיָּה. אִישׁ לֹא הָיָה בַּבַּיִת. כָּל הַיְלָדִים הָלְכוּ עִם אֶסְתֵּר לְטַיֵּל בַּחֻרְשָׁה, וְאֶפְשָׁר לְשׂוֹחֵחַ בְּשֶׁקֶט, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהָעִיר אֶת גַּדִּי.
וּבִשְׁבִיל שֶׁהַקּוּקִיָּה תִּרְצֶה לְדַבֵּר אִתָּהּ, מָצְאָה נִירָה תַּחְבּוּלָה מְצֻיֶּנֶת. הִיא תִּתְלַבֵּשׁ כְּמוֹ צִפּוֹר. בָּאָרוֹן שֶׁל הַגַּן שְׁמוּרוֹת הַתִּלְבּוֹשׁוֹת שֶׁל הַהַצָּגָה הָאַחֲרוֹנָה.
נִירָה נִגְּשָׁה בִּזְהִירוּת לָאָרוֹן – הַמַּפְתֵּחַ בִּפְנִים. אַחַת־שְׁתַּיִם, בְּלֵב דּוֹפֵק, הוֹצִיאָה אֶת כַּנְפֵי הַבַּד הָאֲפֹרוֹת, אֶת הַכּוֹבַע הַקָּטָן עִם הַמָּקוֹר הַצָּהֹב הֶעָשׂוּי כַּרְטוֹן. יָדֶיהָ רָעֲדוּ קְצָת, הִיא יָדְעָה שֶׁאֶסְתֵּר אֵינָהּ מַרְשָׁה לַיְלָדִים לָגֶשֶׁת לְאָרוֹן זֶה. אֲבָל נִירָה חָשְׁבָה בְּלִבָּהּ, שֶׁלוּ יָדְעָה אֶסְתֵּר אֶת הַסּוֹד שֶׁלָּהּ – וַדַּאי לֹא הָיְתָה כּוֹעֶסֶת עָלֶיהָ.
נִירָה מְמַהֶרֶת. הִיא גּוֹמֶרֶת לִקְשׁוֹר אֶת הַכּוֹבַע בִּשְׂרוֹכִים מִתַּחַת לְסַנְטֵרָהּ. וְעַכְשָׁו צְרִיכִים לַעֲלוֹת וּלְנַסּוֹת לִפְתּוֹחַ אֶת הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה. הִיא מְזִיזָה אֶת הַשֻּׁלְחָן אֶל הַקִּיר, מַעֲלָה עַל גַּבֵּי הַשֻּׁלְחָן כִּסֵּא, וְעַל הַכִּסֵּא שָׂמָה שְׁרַפְרַף קָטָן וּמַתְחִילָה לַעֲלוֹת.
הִנֵּה עָלְתָה עַל הַשֻּׁלְחָן.
הִנֵּה עָלְתָה עַל הַכִּסֵּא.
קְצָת יוֹתֵר קָשֶׁה לַעֲלוֹת עַל הַשְּׁרַפְרַף. נִירָה נֶאֱחֶזֶת בְּמַשְׁקוֹף הַדֶּלֶת הַקְּרוֹבָה וְעוֹלָה גַּם עַל הַשְּׁרַפְרַף. עַכְשָׁו הִיא שׁוֹלַחַת אֶת יָדָהּ, כְּדֵי לְפְתּוֹחַ אֶת הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה, וְהִנֵּה אֵין יָדִית, בֵּין בַּמֶּה לֶאֱחוֹז…
– מַה לַּעֲשׂוֹת? – חוֹשֶׁבֶת נִירָה בְּצַעַר. וּכְנָפֶיהָ, כַּנְפֵי הַבַּד הָאֲפֹרוֹת, תְּלוּיוֹת לְצִדֶּיהָ מְקֻמָּטוֹת וְחַלָּשׁוֹת.
עוֹד נִירָה עוֹמֶדֶת וְדוֹאֶגֶת, וְהַמַּקּוֹר הַצָּהֹב הֶעָשׂוּי כַּרְטוֹן מוּרָד בְּעֶצֶב – וּפִתְאֹם נִפְתַּחַת הַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה מֵאֵלֶיהָ. הַצִּפּוֹר הַקְּטַנָּה מוֹפִיעָה קָרוֹב־קָרוֹב, עַל סַף בֵּיתָהּ הַקָּטָן וְהָאָפֵל וּמַתְחִילָה לִקְרוֹא: קוּ־קוּ, קוּ־קוּ, קוּ־קוּ…
– שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, שָׁלוֹם לָךְ, הַקּוּקִיָּה! – לוֹחֶשֶׁת נִירָה מַהֵר־מַהֵר, וּמְקָרֶבֶת אֶת מַקּוֹר הַנְּיָר שֶׁלָּהּ אֶל רֹאשׁ הַצִּפּוֹר. – חַכִּי רֶגַע אֶחָד. אֲנִי רוֹצָה לִשְׁאוֹל אוֹתָךְ מַשֶּׁהוּ…
– קוּ־קוּ? מָה הַדָּבָר? מָה רְצוֹנֵךְ? דַּבְּרִי, כִּי אֵין לִי פְּנַאי! קוּ־קוּ?
– אֲנִי נִירָה… לֹא, אֲנִי צִפּוֹר…
– אַתְּ צִפּוֹר־נִירָה? אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְתִּי שֶׁיֵּשׁ צִפֳּרִים כָּאֵלּוּ. אֲבָל אִם אַתְּ אוֹמֶרֶת כָּךְ – הֲרֵי טוֹב. קוּ־קוּ! וּמָה רְצוֹנֵךְ לִשְׁאוֹל, צִפּוֹר־נִירָה?
– אֲנִי רוֹצָה לָדַעַת, אִם טוֹב לָךְ בַּבַּיִת שֶׁלָּךְ הַקָּטָן.
– קוּ־קוּ! טוֹב לִי! טוֹב לִי מְאֹד!
– וְזֶה מַפְרִיעַ לָךְ, שֶׁנּוֹשְׁרִים כָּל פַּעַם עָלִים מֵהַשָּׁעוֹן?
– קוּ־קוּ! אַתְּ שׁוֹאֶלֶת עַל הֶעָלִים הַצְּהֻבִּים? בִּלְעָדֵיהֶם עָצוּב לִי. כְּשֶׁהֶעָלִים נוֹשְׁרִים – נַעֲשֶׂה עָצוּב מְאֹד. חֲבָל. קוּ־קוּ!..
– זֶה הַיְלָדִים נוֹגְעִים! – אָמְרָה נִירָה. – אֲבָל אַל תַּגִּידִי לָהֶם שֶׁאֲנִי גִלִּיתִי לָךְ. טוֹב?
– טוֹב! קוּ־קוּ! אֲנִי לֹא אֲגַלֶּה. רַק תַּגִּידִי לָהֶם, שֶׁעָצוּב לִי מְאֹד בְּלִי הֶעָלִים הַיָּפִים, כִּי אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתָם. שָׁלוֹם לָךְ, קוּ־קוּ!
– חַכִּי עוֹד רֶגַע, חַכִּי! – בִּקְשָׁה נִירָה. – וְלֹא מְשַׁעֲמֵם לָךְ תָּמִיד בַּבַּיִת הַקָּטָן שֶׁלָּךְ, יְחִידָה־יְחִידָה? וְאַתְּ לֹא מְפַחֶדֶת בַּחֹשֶׁךְ?
– קוּ־קוּ. אֲנִי לֹא מְפַחֶדֶת! בְּכָל פַּעַם אֲנִי יוֹצֵאת לָאוֹר לִקְרוֹא קוּ־קוּ! וְאַחַר־כָּךְ אֲנִי יְשֵׁנָה. אֲבָל הָיִיתִי רוֹצָה פַּעַם לָעוּף הַחוּצָה, לַשָּׁמַיִם, לַיַּעַר, לִקְפּוֹץ בֵּין עֲנָפִים, לְשַׂחֵק…
– אַתְּ רוֹצָה מְאֹד? כֵּן? – שׁוֹאֶלֶת נִירָה.
– קוּ־קוּ! נוֹרָא!
– אָז לָמָּה אַתְּ לֹא יוֹצֵאת?
– אָסוּר לִי, כִּי אֲנִי מֻכְרָחָה לִהְיוֹת בַּבַּיִת שֶׁלִּי. וּמִי יִקְרָא בִּמְקוֹמִי?
– גַּם אֲנִי יְכוֹלָה לִקְרוֹא בִּמְקוֹמֵךְ, – אָמְרָה נִירָה. – אַתְּ רוֹצָה? אַתְּ מַסְכִּימָה?
– קוּ־קוּ! בְּוַדַּאי!
– אֲבָל אֵיךְ אֲנִי אֶכָּנֵס?
– תֵּכֶף. – אָמְרָה הַקּוּקִיָּה, וּמִכְּנָפָהּ תָּלְשָׁה נוֹצָה קְטַנָּה וְתָקְעָה אוֹתָהּ בִּכְנַף־הַבַּד שֶׁל נִירָה.
נִירָה הִרְגִּישָׁה פִּתְאֹם שֶׁכְּנָפֶיהָ נַעֲשׂוֹת קְטַנּוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר, וְהַבַּיִת הַקָּטָן גָּדֵל, הָלוֹךְ וְגָדוֹל. וְהִנֵּה הִיא כְּבָר בִּפְנִים. עוֹד מְעַט וְתִסָּגֵר הַדֶּלֶת.
– כָּאן תֵּשְׁבִי, עַל הֶעָנָף הַקָּטָן, – הִסְבִּירָה הַקּוּקִיָּה. – וּכְשֶׁתִּצְטָרְכִי לִקְרוֹא קוּ־קוּ – יָנוּעַ הֶעָנָף תַּחְתָּיו, הַדֶּלֶת תִּפָּתַח, וְאַתְּ תֵּצְאִי וְתִקְרְאִי. לֹא תִּשְׁכְּחִי, צִפּוֹר־נִירָה?
– לֹא אֶשְׁכַּח! – הִבְטִיחָה נִירָה בְּשִׂמְחָה. – אֲבָל אֲנִי מְפַחֶדֶת…
– מִמָּה אַתְּ מְפַחֶדֶת, מֵהַחֹשֶׁךְ? בֶּאֱמֶת?
– לְ־לְ־לֹא! אֲנִי מְפַחֶדֶת שֶׁיַּכִּירוּ אֶת קוֹלִי…
– אַל תִּדְאֲגִי, – אָמְרָה הַקּוּקִיָּה – הִנֵּה אֲנִי אֶגַּע בָּךְ, וְקוֹלֵךְ יִהְיֶה כְּקוֹלִי, וְקוֹלִי כְּקוֹלֵךְ.
הַקּוּקִיָּה נָגְעָה בְּמַקּוֹרָהּ הַדַּק בַּמָּקוֹר שֶׁל נִירָה וְנֶעֶלְמָה.
נִירָה לֹא זָכְרָה כַּמָּה זְמַן הִיא יָשְׁבָה בִּפְנִים. אוּלַי שָׁעָה, אוּלַי שְׁעָתַיִם, וְאוּלַי יוֹמַיִם. הִיא יָשְׁבָה עַל פְּנֵי הֶעָנָף וְנִמְנְמָה. וְזֶה הָיָה הַרְבֵּה יוֹתֵר נוֹחַ מִן הַמִּטָּה. וּבְכָל פַּעַם נָע הֶעָנָף וְהַדֶּלֶת נִפְתְּחָה, וְהִיא יָצְאָה וְקָרְאָה קוּ־קוּ. וּמִלְּמַעְלָה הִיא רָאֲתָה בְּעַד פֶּתַח הַדֶּלֶת אֶת גַּדִּי, וְהוּא שׁוֹכֵב בַּמִּטָּה וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת, עַל רֹאשׁוֹ תַּחְבֹּשֶׁת וּלְחָיָיו לוֹהֲטוֹת.
– גַּדִּי, אַתָּה חוֹלֶה מְאֹד? – רָצְתָה נִירָה לִשְׁאוֹל. וּבִמְקוֹם זֶה קָרְאָה: קוּ־קוּ, קוּ־קוּ, קוּ־קוּ… הִיא קָרְאָה בְּקוֹל רָם וְחָזָק, אֲבָל גַּדִּי לֹא הֵקִיץ, לֹא עָנָה. לְנִירָה הָיָה חֲבָל שֶׁהוּא כָּל־כָּךְ חוֹלֶה, וְגַם עָצוּב הָיָה לָהּ. אֲבָל הִיא לֹא יָכְלָה לָרֶדֶת וְלַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר, כִּי הַקּוּקִיָּה עוֹד לֹא חָזְרָה.
וְאוּלָם בַּפַּעַם הַבָּאָה, כְּשֶׁנִּירָה הִתְחִילָה לִקְרוֹא שׁוּב קוּ־קוּ – הוֹפִיעָה דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן הַקּוּקִיָּה הַקְּטַנָּה וְעָמְדָה עַל־יָדָהּ.
– שָׁלוֹם, צִפּוֹר־נִירָה, וְתוֹדָה! רָאִיתִי הַכֹּל! וְרָאִיתִי הַרְבֵּה יְלָדִים בַּיַּעַר, וְשַׁרְתִּי לָהֶם שִׁירִים הַרְבֵּה. עַכְשָׁו שׁוּבִי לִמְקוֹמֵךְ, צִפּוֹר־נִירָה, וַהֲיִי כְּמוֹ קֹדֶם.
שׁוּב נָגְעָה הַקּוּקִיָּה בְּמַקּוֹרָהּ הַקָּט אֶל מַקּוֹר־הַכַּרְטוֹן שֶׁל נִירָה, וְהוֹצִיאָה אֶת הַנּוֹצָה הַקְּטַנָּה מִכְּנַף הַבַּד. הִיא קָרְאָה לְנִירָה בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה קוּ־קוּ, לְאוֹת פְּרִידָה, וְהַדֶּלֶת הַקְּטַנָּה שָׁבָה וְנִסְגְּרָה.
כְּשֶׁיָּרְדָה נִירָה מִן הַשְּׁרַפְרַף אֶל הַכִּסֵּא, וּמִן הַכִּסֵּא אֶל הַשֻּׁלְחָן וּמִשָּׁם לָרִצְפָּה – פָּקַח גַּדִּי פִּתְאֹם אֶת עֵינָיו:
– נִירָה, אַתְּ צִפּוֹר, נִירָה? לָמָּה אַתְּ צִפּוֹר?…
נִירָה נִבְהֲלָה וְלֹא עָנְתָה דָבָר. הִיא רָצָה מַהֵר אֶל אֲרוֹן הַגַּן, פָּשְׁטָה אֶת הַכְּנָפַיִם וְהַכּוֹבַע וְהֶחֱזִירָה אוֹתָם אֶל מְקוֹמָם.
– גַּדִּי, אַתָּה שׁוֹמֵעַ? – חָזְרָה לַחֶדֶר וְנִגְּשָׁה לְמִטָּתוֹ, – אֲנִי כְּבָר שָׁאַלְתִּי אוֹתָהּ. עָצוּב לָהּ בְּלִי הֶעָלִים, לַקּוּקִיָּה…
– אֵיזֶה עָלִים? – לֹא הֵבִין גַדִּי וְחָזַר וְעָצַם אֶת עֵינָיו.
נִירָה רָצְתָה לְהַסְבִּיר לוֹ, אֲבָל הִנֵּה נִשְׁמַע קוֹל דְּבָרִים וּצְחוֹק, וְהַיְלָדִים פָּרְצוּ אֶל הַבַּיִת. הִיא הִסְפִּיקָה עוֹד לְהִתְכַּנֵּס חִישׁ מַהֵר אֶל מִטָּתָהּ, וּלְהַעֲמִיד פְּנֵי יַלְדָּה שְׁקֵטָה־שְׁקֵטָה… וְאוּלָם כְּשֶׁשָּׁמְעָה אֶת הַיְלָדִים מְסַפְּרִים עַל צִפּוֹר קְטַנָּה שֶׁעָפָה בַּחֻרְשָׁה וְשָׁרָה יָפֶה יָפֶה – לֹא יָכְלָה עוֹד לְהִתְאַפֵּק, קָפְצָה מִן הַמִּטָּה וְקָרְאָה:
– זֶה הָיָה הַקּוֹל שֶׁלִּי! כֵּן, הַקּוֹל שֶׁלִּי! וַאֲנִי הָיִיתִי צִפּוֹר…
– מַה לָּךְ, נִירָה? – קָרְאָה אֶסְתֵּר בְּתִמָּהוֹן.
– כֵּן, אֲנִי הָיִיתִי צִפּוֹר, אַתְּ לֹא יוֹדַעַת…
– מַה אַתְּ מְדַבֶּרֶת, נִירָה’לֶה? – וְאֶסְתֵּר שָׂמָה אֶת יָדָהּ עַל מִצְחָהּ שֶׁל נִירָה.
– שִׁכְבִי, – אָמְרָה אֶסְתֵּר, – יֵשׁ לָךְ חֹם. אַתְּ מְדַבֶּרֶת מִתּוֹךְ חֹם.
נִירָה הִרְגִּישָׁה שֶׁעֵינֶיהָ מִתְמַלְּאוֹת דְּמָעוֹת. גַּם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא מַאֲמִינִים לָהּ, גַּם מִפְּנֵי שֶׁהִיא עָשְׂתָה דָּבָר שֶׁאֶסְתֵּר אָמְרָה לֹא לַעֲשׂוֹת, וְעַכְשָׁו אֶסְתֵּר כָּל־כָּךְ טוֹבָה אֵלֶיהָ. וְגַם מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הִסְפִּיקָה לְהַגִּיד שֶׁהִיא לְגַמְרֵי לֹא הִתִחַרְבְּנָה, אֶלָּא דַּוְקָא הוּא.
הָיָה לָהּ עָצוּב מְאֹד, לְנִירָה. וּכְשֶׁרָאֲתָה אֶת הַיְלָדִים עוֹמְדִים וּמִסְתַּכְּלִים בָּהּ מֵרָחוֹק, וּמִתְלַחֲשִׁים וְגַם צוֹחֲקִים – הִתְחִילוּ הַדְּמָעוֹת נוֹזְלוֹת עַל לְחָיֶיהָ.
אֲבָל כָּאן הֵרִים פִּתְאֹם גַּדִּי אֶת רֹאשׁוֹ מִן הַכַּר וְהוּא הִכְרִיז:
– כֵּן, נִירָה הָיְתָה צִפּוֹר! זֶה נָכוֹן! בְּעַצְמִי רָאִיתִי!
אָז נַעֲשָׂה פִּתְאֹם לְנִירָה כָּל־כָּךְ טוֹב, כָּל־כָּךְ טוֹב, שֶׁדִּמְעוֹתֶיהָ יָבְשׁוּ כְּהֶרֶף עַיִן, וְהִיא סָלְחָה לוֹ לְגַדִּי, שֶׁהוּא אָמַר לָהּ כִּי הִיא קְטַנָּה וְלֹא יוֹדַעַת כְּלוּם.
נִירָה סָלְחָה לוֹ אֲפִלּוּ אֶת הַמַּכּוֹת שֶׁהָיָה מַרְבִּיץ בָּהּ לִפְעָמִים. הִיא הִנִּיחָה בְּשֶׁקֶט אֶת רֹאשָׁה עַל הַכַּר, שִׁלְּבָה אֶת יָדֶיהָ, עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ וְחָשְׁבָה:
– הִיא כְּבָר אַף פַּעַם לֹא תָּרִיב עִם גַּדִּי. אַף פַּעַם לֹא.
הַיַּלְדָּה רָחֵלִי עִם שְׁתֵּי הַצַּמּוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהַסְּרָטִים הַכְּחֻלִּים, רָחֵלִי מִן הַגַּן הַקָּטָן, נֶעֱלֶמֶת תָּמִיד.
כְּשֶׁהַכֹּל אוֹכְלִים – רָחֵלִי בַּדִּיר. כְּשֶׁהַכֹּל מִתְקַלְּחִים – הִיא בַּלּוּל. וּכְשֶׁכָּל הַיְלָדִים הוֹלְכִים לְטַיֵּל – הִיא בַּסַּנְדְּלָרִיָּה.
בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת אוֹהֶבֶת רָחֵלִי לְבַקֵּר. בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת יָפֶה וְנֶחְמָד.
בַּלּוּל מְצַיְּצִים אֶפְרוֹחִים, בַּדִּיר גּוֹעִים הַטְּלָאִים, בַּסַּנְדְּלָרִיָּה דּוֹפְקִים פַּטִּישִׁים, וּבַנַּגָּרִיָּה שׁוֹרְקִים מַשּׂוֹרִים. יֵשׁ כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה לִרְאוֹת וְכָל־כַּךְ הַרְבֵּה לִשְׁמוֹעַ. אֵין הַיּוֹם מַסְפִּיק לְרָחֵלִי. עַל כֵּן הִיא מְאַחֶרֶת תָּמִיד. וְעַל כֵּן אוֹמֶרֶת לָהּ חַנָּה בְּכָל פַּעַם:
– רָחֵלִי, לָמָּה שׁוּב אֵחַרְתְּ? אֵיפֹה הָיִית? זֶה לֹא טוֹב כָּכָה, רָחֵלִי.
רָחֵלִי יוֹדַעַת שֶׁזֶּה לֹא טוֹב. הִיא יַלְדָּה נְבוֹנָה, יַלְדָּה טוֹבָה, רַק שַׁכְחָנִית קְצָת.
– אַתְּ מַבְטִיחָה לִי שֶׁלֹּא תְּאַחֲרִי עוֹד?
– מַבְטִיחָה.
– בֶּאֱמֶת?
– בֶּאֱמֶת – בֶּאֱמֶת!
וּכְשֶׁרָחֵלִי מַבְטִיחָה הֲרֵי הִיא מַבְטִיחָה בֶּאֱמֶת. רַק אַחַר־כָּךְ הִיא שׁוֹכַחַת. וּכְשֶׁהִיא נִזְכֶּרֶת – כְּבָר מְאֻחָר מְאֹד, וְשׁוּב הִיא הָאַחֲרוֹנָה, הָאַחֲרוֹנָה שֶׁבְּכָל הַיְלָדִים.
וְיֵשׁ מָקוֹם אֶחָד שֶׁשָּׁם הִיא אֲפִלּוּ אֵינָהּ נִזְכֶּרֶת. וְזֹאת הַסַּנְדְּלָרִיָּה. שָׁם הִיא שׁוֹכַחַת בִּכְלָל שֶׁעָלֶיהָ לַחֲזוֹר. עַד שֶׁיְּרַחְמִיאֵל הַסַּנְדְּלָר מִסְתַּכֵּל בַּשָּׁעוֹן וְאוֹמֵר לָהּ:
– וְעַכְשָׁו שָׁלוֹם, רָחֵלִי. עַכְשָׁו לְכִי לַגָּן. מָחָר תָּבוֹאִי שׁוּב.
וְרָחֵלִי הוֹלֶכֶת, אִם כִּי בְּלִי חֵשֶׁק. הִיא אוֹהֶבֶת לָשֶׁבֶת בַּסַּנְדְּלָרִיָּה. שָׁם יָפֶה, שָׁם מְעַנְיֵן. יֵשׁ כָּל־כַּךְ הַרְבֵּה נַעֲלָיִם. חֲדָשׁוֹת וִישָׁנוֹת, שְׁלֵמוֹת וּקְרוּעוֹת, גְּדוֹלוֹת וּקְטַנּוֹת. וּמַגָּפַיִם וְסַנְדָּלִים וְכָל מִינֵי נַעֲלֵי־בָּיִת. וְהִנֵּה חֲתִיכוֹת־עוֹר וְגַם מַסְמְרִים קְטַנְטַנִים, כָּל־כַּךְ קְטַנְטַנִים, כָּל־כַּךְ קְטַנְטַנִים, מַצְחִיקִים!
תָּמִיד דּוֹפְקִים בַּסַּנְדְּלָרִיָּה וְתָמִיד שָׁם שָׂמֵחַ. יוֹשֵׁב יְרַחְמִיאֵל עַל כִּסֵּא נָמוֹךְ וְעוֹבֵד. הוּא מַחֲזִיק בְּיָדוֹ נַעַל־עֲבוֹדָה כְּבֵדָה וּגְדוֹלָה, דּוֹפֵק עָלֶיהָ וְשָׁר:
בִּדְרָכִים רַבּוֹת הָלַכְתִּי,
וְעַל גּוּשׁ כָּבֵד דָּרַכְתִּי.
גַּם עָמַלְתִּי, גַּם יָגַעְתִּי,
וּבַסּוֹף, בַּסּוֹף נִפְצַעְתִּי…
אוֹי לִי, אוֹי לִי, אַלְלַי,
חִישׁ רַפְּאוּנִי, שִׂימוּ טְלָאי!
יָפֶה מְאֹד שָׁר יְרַחְמִיאֵל, וְרָחֵלִי עוֹמֶדֶת עַל יָדוֹ וּמִסְתַּכֶּלֶת, כֵּיצַד הוּא מְרַפֵּא אֶת הַנַּעַל וְשָׂם אֶת הַטְּלָאי.
וִירַחְמִיאֵל דּוֹפֵק וְשָׁר. לְכָל נַעַל וְנַעַל הוּא שָׁר שִׁיר אַחֵר. וְרָחֵלִי מַקְשִׁיבָה וְשָׁרָה אִתּוֹ יָחַד.
אָכֵן, שִׁירִים יָפִים לִירַחְמִיאֵל, שִׁירִים נִפְלָאִים. אֵין אִישׁ יוֹדֵעַ לָשִׁיר כָּמוֹהוּ. לֹא אַבָּא וְלֹא אִמָּא, וַאֲפִלּוּ לֹא חַנָּה.
פַּעַם בִּקְשָׁה רָחֵלִי מֵאַבָּא לְהָבִיא לָהּ בְּמַתָּנָה לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת אֶת סֵפֶר הַשִּׁירִים שֶׁשָּׁר יְרַחְמִיאֵל.
אֲבָל אַבָּא אָמַר שֶׁאֵין סֵפֶר כָּזֶה.
– בֶּאֱמֶת אַיִן?
– בֶּאֱמֶת.
– לֹא בְּתֵל־אָבִיב וְגַם לֹא בַּעֲפוּלָה?
– לֹא, – אוֹמֵר אַבָּא, – לֹא בְּתֵל־אָבִיב וְגַם לֹא בַּעֲפוּלָה.
– וְלֹא בְּכָל הָעוֹלָם?
– וְלֹא בְּכָל הָעוֹלָם.
וְלָכֵן אוֹהֶבֶת כָּל־כָּךְ רָחֵלִי לָשֶׁבֶת בַּסַּנְדְּלָרִיָּה וְלִשְׁמוֹעַ אֶל שִׁירֵי יְרַחְמִיאֵל שֶׁאֵין לְמָצְאָם בְּשׁוּם סֵפֶר.
*
יוֹם אֶחָד שָׁלְחָה חַנָּה בְּעַצְמָהּ אֶת רָחֵלִי לַסַּנְדְּלָרִיָּה. שָׁלְחָה אוֹתָהּ אֶל יְרַחְמִיאֵל שֶׁיִּתְפּוֹר לָהּ, לְרָחֵלִי, זוּג נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת.
אוֹתוֹ יוֹם יָשְׁבָה רָחֵלִי שָׁעוֹת בַּסַּנְדְּלָרִיָּה, יָשְׁבָה וְהִסְתַּכְּלָה.
נַעֲלַיִם יָפוֹת יָדַע יְרַחְמִיאֵל לַעֲשׂוֹת. נַעֲלַיִם חוּמוֹת וּמַבְרִיקוֹת, נֶחְמָדוֹת עַד מְאֹד תָּפַר לְרָחֵלִי.
יָשַׁב לוֹ יְרַחְמִיאֵל עַל הַכִּסֵּא הַקָּטָן וְעָבַד. עָבַד וְשָׁר שִׁיר יָפֶה. שִׁיר כָּזֶה עוֹד לֹא שָׁמְעָה רָחֵלִי מֵעוֹדָהּ. וְכָכָה שָׁר יְרַחְמִיאֵל:
שִׁיר חָדָשׁ הַיּוֹם יִהְיֶה לִי,
נַעֲלַיִם לְרָחֵלִי.
נַעַל יֹפִי, נַעַל חֵן,
נֶחְמָדוֹת הֵן גַּם שְׁתֵּיהֶן.
נַעַל מַבִּיטָה יָמִינָה,
הָבָה וְנִקְרָא לָהּ: מִינָה.
נַעַל מַבִּיטָה רַק שְׂמֹאלָה,
וְעַל כֵּן נִקְרָא לָהּ: אוֹלָה.
חֲזָקוֹת הַנַּעֲלַיִם,
אוֹהֲבוֹת גַּם בֹּץ גַּם מַיִם,
לֹא בִּצָּה וְלֹא שְׁלוּלִית
אֶת הַנַּעַל לֹא תַּפְחִיד.
וְקַלּוֹת הַנַּעֲלַיִם,
חִישׁ טָסוֹת בְּלֹא כְּנָפַיִם,
נַעַל־שַׁעַל אָצָה חִישׁ,
לֹא יַשִּׂיג אוֹתָהּ אַף אִישׁ.
מִי עוֹד, מִי עוֹד כְּרָחֵלִי,
עַל מְלַאכְתִּי יָפֶה יוֹדֶה לִי?
עוֹד דְּפִיקָה בְּפַטִּישִׁי –
דַּי, גָּמַרְתִּי! תִּתְחַדְּשִׁי!
כָּכָה שָׁר יְרַחְמִיאֵל וְדוֹפֵק בְּפַטִּישׁוֹ. וְרָחֵלִי מַקְשִׁיבָה וְשָׁרָה אִתּוֹ יָחַד.
וִירַחְמִיאֵל שָׂמֵחַ, שָׂמֵחַ מְאֹד. קוֹל דַּק לְרָחֵלִי, קוֹל נָעִים, וּכְשֶׁהִיא שָׁרָה הֲרֵי הִיא מְנִיעָה בְּרֹאשָׁה, וְצַמּוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת קוֹפְצוֹת־קוֹפְצוֹת.
כְּשֶׁגָּמַר יְרַחְמִיאֵל אֶת מְלֶאכֶת הַנַּעֲלַיִם, כְּבָר הֵחֵלָּה הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, וְרָחֵלִי יָדְעָה לָשִׁיר אֶת כָּל הַשִּׁיר כֻּלּוֹ.
– תּוֹדָה, יְרַחְמִיאֵל, תּוֹדָה רַבָּה! – אָמְרָה רָחֵלִי.
תִּתְחַדְּשִׁי, רָחֵלִי, – עוֹנֶה לָהּ יְרַחְמִיאֵל, – וְאַל תִּשְׁכְּחִי אֶת הַשִּׁיר!
– לֹא אֶשְׁכַּח! – הִבְטִיחָה רָחֵלִי. וְאָמְנָם, רְאוּ־נָא פֶּלֶא! זָכוֹר זָכְרָה אֶת הַשִּׁיר וְלֹא שָׁכְחָה אַף מִלָּה אֶחָת.
נָשְׂאָה רָחֵלִי בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ אֶת נְעָלֶיהָ וְרָצָה לַגָּן. רָצָה וְשָׁרָה:
שִׁיר חָדָשׁ הַיּוֹם יִהְיֶה לִי,
נַעֲלַיִם לְרָחֵלִי…
רָצָה מַהֵר־מַהֵר וְהִגִּיעָה הָרִאשׁוֹנָה לַאֲרֻחַת־הָעֶרֶב!
– מַה קָּרָה, רָחֵלִי? – שָׁאֲלָה חַנָּה. – כָּל־כַּךְ מֻקְדָּם בָּאת הַפַּעַם!
– יֵשׁ לִי נַעֲלַיִם חֲדָשׁוֹת!
– כְּבָר מוּכָנוֹת? תִּתְחַדְּשִׁי!
– תּוֹדָה! – אוֹמֶרֶת רָחֵלִי, – מֻתָּר לִנְעֹל כְּבָר, כֵּן?
– כֵּן, – אוֹמֶרֶת חַנָּה, – רַק אַל תַּחֲלִיפִי וְאַל תִּנְעֲלִי לְהֵפֶךְ.
– לֹא, חַנָּה, אֲנִי לֹא אַחֲלִיף. כִּי זֹאת שֶׁל הָרֶגֶל הַיְמִינִית שְׁמָהּ מִינָה, אַתְּ רוֹאָה? וְזֹאת הִיא מֵהַשְּׂמָאלִית, וּשְׁמָהּ אוֹלָה.
וְרָחֵלִי יוֹשֶׁבֶת לִנְעוֹל אֶת נְעָלֶיהָ. הִיא נוֹעֶלֶת וְשָׁרָה חֶרֶשׁ:
נַעַל מַבִּיטָה יָמִינָה,
הָבָה וְנִקְרָא לָהּ: מִינָה.
נַעַל מַבִּיטָה רַק שְׂמֹאלָה,
וְעַל כֵּן נִקְרָא לָהּ: אוֹלָה.
*
אוֹהֶבֶת רָחֵלִי אֶת נְעָלֶיהָ אַהֲבָה רַבָּה. כְּשֶׁהֵן מִתְלַכְלְכוֹת הִיא מְנַגֶּבֶת וּמְצַחְצַחַת אוֹתָן, וְהֵן תָּמִיד חֲדָשׁוֹת, תָּמִיד מַבְרִיקוֹת.
בִּימֵי הַחֹרֶף הַיָּפִים, בִּימֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַחַמִּים מְטַיֶּלֶת לָהּ רָחֵלִי לְאֹרֶךְ כָּל הֶחָצֵר וְאֵינָהּ חוֹשֶׁשֶׁת לַבֹּץ וְאֵינָה יְרֵאָה מִפְּנֵי שְׁלוּלִיוֹת הַמָּיִם. הִנֵּה חָדַל הַגֶּשֶׁם, זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ, עַד מָתַי תֵּשֵׁב רָחֵלִי סְגוּרָה בַּבָּיִת?
וְאֶתְמוֹל הִתְבַּקְּעוּ בַּלּוּל אֶפְרוֹחִים חֲדָשִׁים. הַרְבֵּה הַרְבֵּה אֶפְרוֹחִים – צְהֻבִּים, קְטַנְטַנִים וַחֲמוּדִים. וְשִׁלְשׁוֹם נוֹלַד בַּדִּיר גְּדִי קָטָן וְשָׁחוֹר. גְּדִי פָּעוּט וּמָתוֹק. עַד מָתַי תְּחַכֶּה רָחֵלִי וְלֹא תֵצֵא?
וְהִיא קָמָה וְהוֹלֶכֶת לְבַקֵּר אֶת הָאֶפְרוֹחִים. אַחַר־כָּךְ הִיא רָצָה לַדִּיר לְשַׂחֵק עִם הַגְּדִי, וּמִשָּׁם כְּדַאי לָגֶשֶׁת לַסַּנְדְּלָרִיָּה, כָּךְ חוֹשֶׁבֶת רָחֵלִי. אַךְ פִּתְאֹם הִיא רוֹאָה אֶת נְעָלֶיהָ וְהֵן מְלֻכְלָכוֹת כָּל־כַּךְ בַּבֹּץ, שֶׁאֵין לְהַכִּיר אֲפִלּוּ אֶת הַצֶּבַע.
אֲבָל רָחֵלִי אֵינָהּ דוֹאֶגֶת. יֵשׁ עֵצָה. הֵנָּה שָׁם, עַל־יַד הַלּוּל, יֵשׁ בֶּרֶז גָּדוֹל, וְעַל־יָד הַבֶּרֶז מֻנָּח בַּשֶּׁמֶשׁ קֶרֶשׁ קָטָן וְיָבֵשׁ. כְּאִלּוּ בְּכַוָּנָה הוּכַן הַקֶּרֶשׁ בִּשְׁבִילָהּ. חוֹלֶצֶת רָחֵלִי אֶת הַנַּעֲלַיִם, עוֹמֶדֶת בְּגַרְבֶּיהָ עַל הַקֶּרֶשׁ הַחַם וּמַתְחִילָה לִרְחוֹץ אוֹתָן, אַחַת אֶחָת.
הַבֶּרֶז פָּתוּחַ, הַמַּיִם זוֹרְמִים, וְהִיא מַחֲזִיקָה אֶת “מִינָה” בְּיָדָהּ וְרוֹחֶצֶת אוֹתָהּ. רוֹחֶצֶת יָפֶה־יָפָה וְשָׁרָה:
חֲזָקוֹת הַנַּעֲלַיִם,
אוֹהֲבוֹת גַּם בֹּץ גַּם מָיִם…
גָּמְרָה רָחֵלִי לִרְחֹץ אֶת “מִינָה” וְהֶעֱמִידָה אוֹתָהּ עַל הַקֶּרֶשׁ הַקָּטָן, לְצִדָּהּ, לְיַבֵּשׁ אֶת הַנַּעַל בַּשֶּׁמֶשׁ. לָקְחָה לְיָדָהּ אֶת “אוֹלָה”, רָחֲצָה גַם אוֹתָהּ יָפֶה וְהוֹסִיפָה לָשִׁיר:
וְקַלּוֹת הַנַּעֲלַיִם,
חִישׁ טָסוֹת בְּלֹא כְּנָפַיִם…
וּפִתְאוֹם קָרָה דָבָר מוּזָר מְאֹד. פִּתְאֹם בָּאָה רוּחַ גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה, נָשְׁבָה בְּכֹחַ רַב וְדָחֲפָה אֶת “מִינָה” מִן הַקֶּרֶשׁ יָשָׁר אֶל שְׁלוּלִית הַמַּיִם הַקְּרוֹבָה. וְשׁוּב נָשְׁבָה הָרוּחַ, חָטְפָה מִידֵי רָחֵלִי אֶת “אוֹלָה” וְהֵעִיפָה אוֹתָהּ בָּאֲוִיר.
מִהֲרָה רָחֵלִי וְרָצָה לְהוֹצִיא אֶת הַנַּעַל מִן הַשְּׁלוּלִית, וְהִנֵּה רָאֲתָה אֶת “מִינָה” וְהִיא נִצֶּבֶת עַל פְּנֵי הַמַּיִם וְשָׁטָה לְאַט לְאַט, כְּמוֹ סִירָה קְטַנָּה. שְׁנֵי שְׂרוֹכֶיהָ נַעֲשׂוּ קָשִׁים וְהָיוּ כִּמְשׁוֹטִים דַּקִּים לִשְׁנֵי צִדֶּיהָ, וּלְשׁוֹן הַנַּעַל כְּמִפְרָשׂ מָתוּחַ בָּרוּחַ. וְהִיא שָׁטָה לָהּ, שָׁטָה וּמִתְרַחֶקֶת.
– אוֹי, מִינָה! – קָרְאָה רָחֵלִי וְשָׁלְחָה יָדֶיהָ בְּצַעַר אֶל עֵבֶר הַנַּעַל… וְאָז הֵרִימָה אֶת רֹאשָׁה וְרָאֲתָה אֶת “אוֹלָה” עָפָה־טָסָה בַּמָּרוֹם, וּשְׁנֵי שְׂרוֹכֶיהָ לִשְׁנֵי צִדֶּיהָ כִּכְנָפַיִם. הִנֵּה הִיא מִתְרוֹמֶמֶת כְּמוֹ צִפּוֹר, כְּמוֹ אֲוִירוֹן וְעָפָה הַרְחֵק, הַרְחֵק. וְרַק לְשׁוֹנָה מִתְנַפְנֶפֶת כַּדֶּגֶל וּכְאִלּוּ רוֹמֶזֶת: שָׁלוֹם, שָׁלוֹם, רָחֵלִי…
הוֹי, אַךְ אֵלּוּ נַעֲלַיִם נִפְלָאוֹת! וְלֹא יָדְעָה רָחֵלִי לְאָן תַּבִּיט קֹדֶם, אִם אֶל “מִינָה” הַשָּׁטָה וּמִתְרַחֶקֶת עִם הַזֶּרֶם לְמַטָּה, בְּמוֹרַד הֶחָצֵר, אִם עַל “אוֹלָה” שֶׁעָפָה לְמַעְלָה, לְמָעְלָה…
רָצָה רָחֵלִי וְרָצָה בְּצַד זֶרֶם הַמַּיִם, אַחֲרֵי “מִינָה”, וְהִנֵּה רָאֲתָה כִּי אַף “אוֹלָה” טָסָה בְּכִוּוּן אֶחָד אִתָּהּ. זֶה הָיָה כָּל־כַּךְ טוֹב שֶׁהֵן הִתְרַחֲקוּ בְּכִוּוּן אֶחָד, כִּי הִיא אָהֲבָה אֶת שְׁתֵּיהֶן וְלֹא רָצְתָה לְהִפָּרֵד מִשְּׁתֵּיהֶן.
כְּבָר הִגִּיעָה “מִינָה” עַד הַשַּׁעַר, ורָחֵלִי עוֹד רָצָה אַחֲרֶיהָ, וְהַיְלָדִים רוֹאִים מֵרָחוֹק וְקוֹרְאִים:
– רָחֵלִי! לְאָן אַתְּ רָצָה, רָחֵלִי?
אֲבָל הִיא אֵינֶנָּהּ עוֹנָה. אֵין לָהּ פְּנָאי. הִיא רָצָה לְצַד “מִינָה” וּבוֹכָה. הִיא כְּבָר מִצְטַעֶרֶת שֶׁלִּכְלְכָה אֶת הַנַּעֲלַיִם וְעָמְדָה לִרְחֹץ אוֹתָן. אֵיךְ לְהָשִׁיב אוֹתָן עַכְשָׁו?
וּבֵינְתַיִם עָבְרָה אֶת הַשַּׁעַר וּבַחוּץ הַשָּׂדוֹת יְרֻקִּים. וּמִיָּמִין בֵּין הַסְּלָעִים, קוֹרְאִים וְרוֹמְזִים לָהּ פִּרְחֵי הַחֵן כִּי תָּבוֹא לְקָטְפָם.
אַךְ לְרָחֵלִי אֵין זְמַן לְהַבִּיט, אֵין פְּנַאי לְהַקְשִׁיב. כִּי הִנֵּה הִיא רוֹאָה אֶת זֶרֶם הַמַּיִם הַדַּק וְהַזֶּרֶם הוֹלֵךְ וְגָדֵל, הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב. הִנֵּה הוּא כְּנַחַל קָטָן, וְהוּא כְּבָר גִּיעַ עַד הַוָּדִי שֶׁגַּם הוּא מָלֵא מַיִם, וְהַמַּיִם זוֹרְמִים כָּל־כַּךְ מַהֵר, כָּל־כַּךְ מַהֵר. וּ“מִינָה” שָׁטָה בָּהֶם בִּמְהִירוּת, וּשְׂרוֹכֶיהָ ־מְשׁוֹטֶיהָ עוֹבְדִים, וְהַמַּיִם הוֹמִים־הוֹמִים…
– שָׁלוֹם לָךְ, רָחֵלִי, שָׁלוֹם…
וְרוּחַ טוֹבָה מְנַשֶּׁבֶת. וְשֶׁמֶשׁ זוֹרַחַת. וּלְמַעְלָה־לְמַעְלָה טָסָה “אוֹלָה” בַּשָּׁמַיִם הַגְּבוֹהִים וְדֶגֶל לְשׁוֹנָהּ מְנַפְנֵף, מְנַפְנֵף.
מִסְתַּכֶּלֶת רָחֵלִי לְמַעְלָה, מִסְתַּכֶּלֶת לְמַטָּה, וּפִתְאֹם נִגְּפָה רַגְלָהּ בְּאֶבֶן, וְהִיא נוֹפֶלֶת לַמָּיִם.
הוֹי, אִמָּא!.. – צָעֲקָה רָחֵלִי וּפַחַד גָּדוֹל נָפַל עָלֶיהָ. כִּי הַמַּיִם הָיוּ קָרִים וְאִישׁ לֹא בָּא לְעֶזְרָתָהּ.
אַךְ בּוֹ בָּרֶגַע רָאֲתָה לְפָנֶיהָ אֶת הַסִּירָה הַקְּטַנָּה, אֶת “מִינָה”, וְהַשְּׂרוֹךְ־הַמָּשׁוֹט קוֹרֵא וְרוֹמֵז לָהּ:
– בּוֹאִי, בּוֹאִי, עֲלִי עָלַי!
נֹאחֲזָה רָחֵלִי בַּמָּשׁוֹט, בְּדֹפֶן הַסִּירָה וְעָלְתָה. כַּמָּה טוֹב הָיָה לָשֶׁבֶת בְּתוֹךְ מִינָה. הִיא הָיְתָה כָּל־כָּךְ גְּדוֹלָה וְנוֹחָה. קֹדֶם הֶחֱזִיקָה רַק אֶת הָרֶגֶל שֶׁל רָחֵלִי וְעַכְשָׁו אֶת כֻּלָּהּ.
– מִינָה! אַתְּ טוֹבָה, אַתְּ טוֹבָה מְאֹד. לֹא יָדַעְתִּי שֶׁאַתְּ כָּל־כַּךְ חֲזָקָה, כָּל־כַּךְ גְּדוֹלָה.
וּמִינָה הֵנִיעָה בַּלָּשׁוֹן הַחוּמָה שֶׁהָיְתָה כַּמִּפְרָשׂ. וְרָחֵלִי נָסְעָה הַרְחֵק, הַרְחֵק, עִם זֶרֶם הַמָּיִם.
בֵּין שָׂדוֹת וְגַנִּים. בֵּין הָרִים וַעֲמָקִים. הָיָה יָפֶה, הָיָה טוֹב.
כְּשֶׁעֲיֵפָה רָחֵלִי וְרָצְתָה לָנוּחַ, נִתְקַפֵּל הַמִּפְרָשׂ־הַלָּשׁוֹן וְכִסָּה אוֹתָהּ כִּשְׂמִיכָה רַכָּה וְהָיָה לָהּ חָם.
וּכְשֶׁהִתְחִיל גֶּשֶׁם לְטַפְטֵף – הִנְמִיכָה “אוֹלָה” לָטוּס וְעָפָה כַּגַּג מֵעַל רָחֵלִי וּכְנָפֶיהָ־שְׂרוֹכֶיהָ מִתְנַפְנְפִים מֵעָלֶיהָ, וְהֵם לָהּ מַחֲסֶה וּמִסְתּוֹר מִמָּטָר וּמֵרוּחַ.
דֶּרֶךְ אֲרֻכָּה עָשְׂתָה רָחֵלִי. בְּכָל מָקוֹם עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים וְהִבִּיטוּ אַחֲרֶיהָ וְהִתְפַּלְּאוּ:
– יַלְדָּה כָּל־כַּךְ קְטַנָּה – יְחִידָה בַּסִּירָה?
– יַלְדָּה כָּל־כַּךְ קְטַנָּה – וַאֲוִירוֹן מַעַל לְרֹאשָׁהּ?
וְהִיא נִפְנְפָה לָהֶם בְּיָדָהּ מֵרָחוֹק וְשָׁטָה הָלְאָה, הָלְאָה. לְנָהָר רָחָב הִגִּיעָה, לַיָּם הָרָחוֹק־הָרָחוֹק. וְהַמַּיִם בַּיָּם עֲמֻקִּים מִנִּי תְהוֹם. וְדָגִים בַּיָּם רַבִּים מִנִּי סְפוֹר. דָּגִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים, וְכֻלָּם שָׁטִים מִסָּבִיב לְסִירָתָהּ שֶׁל רָחֵלִי וְכֻלָּם שׁוֹאֲלִים:
– מִי אַתְּ, יַלְדָּה קְטַנָּה?
– אֲנִי, רָחֵלִי.
– מֵאַיִן אַתְּ בָּאָה, רָחֵלִי?
– מִן הַגַּן הַקָּטָן.
– שֶׁל מִי אַתְּ, רָחֵלִי?
– שֶׁל אַבָּא וְשֶׁל אִמָּא.
– וּלְאָן אַתְּ נוֹסַעַת?
– שָׁמָּה. הַרְחֵק, הַרְחֵק.
וְדָג לְדָג סִפֵּר, וְדָג לְדָג מָסַר אֶת הַחֲדָשָׁה, כִּי רָחֵלִי, מִן הַגַּן הַקָּטָן, שֶׁל אַבָּא וְשֶׁל אִמָּא, שָׁטָה לָהּ בְּסִירָה קְטַנָּה.
וְהִנֵּה בָּא דָג גָּדוֹל־גָּדוֹל. רָחֵלִי רָאֲתָה אֶת הַדָּג הַזֶּה וְחָשְׁבָה, כִּי הוּא וַדַּאי אַבָּא שֶׁל כָּל הַדָּגִים שֶׁבַּיָּם.
הִבִּיט הַדָּג הַגָּדוֹל אֵלֶיהָ בְּעֵינָיו הָעֲגֻלּוֹת, פָּתַח פִּיו וְשָׁאַל:
– מִי אַתְּ?
אֲבָל פִּיו הָיָה גָדוֹל כָּל־כַּךְ, כְּמוֹ הַדֶּלֶת הַגְּדוֹלָה שֶׁל חֲדַר־הָאֹכֶל, וְרָחֵלִי נִבְהֲלָה מְאֹד וְהִתְחִילָה לִבְכּוֹת.
וְהַדָּג סָגַר בֵּינְתַיִם אֶת פִּיו וְחִכָּה לִתְשׁוּבָה, וּכְשֶׁרָחֵלִי לֹא עָנְתָה, פָּתַח אוֹתוֹ עוֹד יוֹתֵר וְשֶׁאַל:
– לָמָּה אַתְּ בּוֹכָה?
עַכְשָׁו הָיָה פִּי הַדָּג גָּדוֹל יוֹתֵר, כְּמוֹ הַשַּׁעַר שֶׁל הֶחָצֵר, וְהִיא פָּחֲדָה עוֹד יוֹתֵר וּבָכְתָה עוֹד יוֹתֵר.
אָז שָׁאַל הַדָּג בַּשְּׁלִישִׁית:
– מָה אַתְּ מְפַחֶדֶת? לֹא אֶעֱשֶׂה לָךְ כָּל רָע!
אֲבָל עַכְשָׁו הָיָה פִּיו כָּל־כַּךְ גָּדוֹל, כָּל־כַּךְ עֲנָקִי, כְּמוֹ כָּל בֵּית־הַיְלָדִים. וְעַכְשָׁו חָשְׁבָה רָחֵלִי שֶׁהוּא בְּוַדַּאי יִבְלַע אוֹתָהּ וְאֶת מִינָה וְהִתְחִילָה לִצְעוֹק:
– אוֹי, אִמָּא! אֲנִי רוֹצָה אֶל אִמָּא שֶׁלִּי!..
אָז יָרְדָה פִּתְאוֹם אוֹלָה מִמְּרוֹמִים, אָחֲזָה בִּכְנָפֶיהָ־שְׂרוֹכֶיהָ אֶת רָחֵלִי וְהוֹשִׁיבָה אוֹתָהּ בִּפְנִים.
רֶגַע אֶחָד – וּכְבָר הִיא טָסָה גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ. וְהַיָּם הַכָּחֹל וְהַגָּדוֹל רָחוֹק עַתָּה וְקָטָן כְּמוֹ מַפִּית. וּמִינָה עָלָיו כִּזְבוּבוֹן קְטַנְטֹן. חִישׁ קַל עָבְרוּ מֶרְחַקִּים גְּדוֹלִים.
– מִי זֶה טָס בַּמְּרוֹמִים? – שָׁאֲלוּ הָאֲנָשִׁים לְמַטָּה.
– לְמִי הַצַּמּוֹת הַמִּתְנַפְנְפוֹת כֹּה קָרוֹב אֵלֵינוּ? – תָּמְהוּ עַנְנֵי הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל.
– זֹאת אֲנִי, רָחֵלִי, טָסָה הַבַּיְתָה, הַבַּיְתָה!
– דֶּרֶךְ צְלֵחָה, רָחֵלִי! – קָרְאוּ הָעֲנָנִים אֵלֶיהָ.
– שָׁלוֹם, שָׁלוֹם! – רָמְזוּ לָהּ רָאשֵׁי הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים.
בְּכָל פַּעַם הֵצִיצָה רָחֵלִי לְמַטָּה וְשָׁאֲלָה אֶת אוֹלָה:
– אֵיפֹה מִינָה? הַדָּג הַגָּדוֹל לֹא בָּלַע אוֹתָהּ?
וּשְׂרוֹכֶיהָ ־כְּנָפֶיהָ שֶׁל אוֹלָה טוֹפְחִים בְּשִׂמְחָה, וְאֶחָד מֵהֶם מַרְאֶה כְּלַפֵּי מַטָּה. וּלְמַטָּה נִרְאֶה שְׁבִיל אָרֹךְ וְדַק וְכָחֹל וְעָלָיו נָעָה נְקֻדָּה קְטַנָּה־קְטַנָּה. זֹאת מִינָה שָׁטָה. גַּם הִיא חוֹזֶרֶת הַבַּיְתָה.
וְאָמְנָם הִגִּיעוּ יָחַד. שְׁתֵּיהֶן יָחַד. בְּדִיּוּק. אוֹלָה וּמִינָה. וּכְשֶׁרָחֵלִי נִכְנְסָה לֶחָצֵר הָיוּ שְׁתֵּי הַנַּעֲלַיִם תְּלוּיוֹת עַל כְּתֵפֶיהָ. עַל כֶּתֶף יְמִינָהּ – מִינָה, וְעַל כֶּתֶף שְׂמֹאלָהּ – אוֹלָה.
– שָׁלוֹם, רָחֵלִי!..
– אֵיפֹה הָיִית?..
אַךְ לָהּ אֵין עוֹד פְּנַאי לַעֲנוֹת. קֹדֶם־כֹּל הִיא צְרִיכָהּ לִגְמוֹר לְנַקּוֹת אֶת נְעָלֶיהָ הַחֲבִיבוֹת, אֶת נְעָלֶיהָ הַנֶּחְמָדוֹת, אֶת מִינָה וְאוֹלָה שֶׁלָּהּ, הָאֲהוּבוֹת.
רַק אַחַר־כָּךְ יָשְׁבָה רָחֵלִי לְסַפֵּר עַל כָּל הַנִּפְלָאוֹת שֶׁקָּרוּ לָהּ. סִפְּרָה לְאַבָּא וּלְאִמָּא, סִפְּרָה לַיְלָדִים וּלְחַנָּה. אֲפִלּוּ הַיְלָדִים הַגְּדוֹלִים בָּאוּ לְהַקְשִׁיב לְסִפּוּרָהּ.
יָפֶה סִפְּרָה רָחֵלִי, יָפֶה מְאֹד. כָּל הָאָזְנַיִם לֹא נִלְאוּ לִשְׁמוֹעַ. אֲבָל יָפֶה מִכֹּל, נֶחְמָד מִכֹּל – סִפְּרָה לְמִי?
לְמִי?.. לִירַחְמִיאֵל. לִירַחְמִיאֵל מֵהַסַּנְדְּלָרִיָּה. כַּמּוּבָן.
עָמוֹס נָסַע עִם אִמָּא לְתֵל־אָבִיב. זֶה מִזְּמַן הִבְטִיחָה לוֹ אִמָּא כִּי יִסַּע אִתָּהּ אֶל הַדּוֹדָה.
וְעָמוֹס נָסַע. בְּלִי כַּרְטִיס, כִּי הָיָה קָטָן. הוּא יָשַׁב עַל בִּרְכַּי אִמָּא וְלֹא תָּפַס שׁוּם מָקוֹם, אַף לֹא פֵּרוּר שֶׁל מָקוֹם. תַּרְמִיל קָטָן הָיָה תָּלוּי עַל כְּתֵפוֹ שֶׁל עָמוֹס, וּבַתַּרְמִיל פֵּרוֹת וְעוּגוֹת. וְגַם כֶּסֶף הָיָה לוֹ. שִׁילִינְג. כֵּן.
עַל יַד הָאוֹטוֹ נָתַן לוֹ בִּנְיָמִין, גִּזְבַּר הַקִּבּוּץ, מַטְבֵּעַ וְאָמַר:
– עָמוֹס אַתָּה נוֹסֵעַ לְחֹפֶשׁ? הֵא לְךָ “תַּקְצִיב”, תִּקְנֶה לְךָ מַשֶּׁהוּ בְּתֵל אָבִיב.
עָמוֹס לָקַח אֶת הַמַּטְבֵּעַ שֶׁשְּׁמָהּ שִׁילִינְג וְקוֹרְאִים לָהּ “תַּקְצִיב”, עָטַף אוֹתָהּ יָפֶה־יָפֶה בְּפִסַּת נְיָר וְטָמַן בְּכִיס חֻלְצָתוֹ.
מִיָּד בְּבוֹאָם לְתֵל־אָבִיב, בְּטֶרֶם נָחוּ מֵעֲמַל הַדֶּרֶךְ, יָצָא עָמוֹס עִם אִמָּא לְטַיֵּל.
אַךְ יָצְאוּ מִן הַבַּיִת, וְהִנֵּה בְּקֶרֶן הָרְחוֹב שֻׁלְחָן קָטָן עָמוּס צַעֲצוּעִים, וְאִישׁ זָקֵן־זָקֵן עוֹמֵד עַל יַד הַשֻּׁלְחָן וּמְחַכֶּה לְקוֹנִים.
הִבִּיט עָמוֹס אֶל הָאִישׁ הַזָּקֵן.
הִבִּיט הָאִישׁ הַזָּקֵן אֶל עָמוֹס.
– בּוֹא הֵנָּה, בּוֹא יֶלֶד, וְתִקְנֶה לְךָ מַשֶּׁהוּ – רָמַז הַזָּקֵן.
“מֵאַיִן יוֹדֵעַ סַבָּא זֶה שֶׁבִּנְיָמִין נָתַן לִי שִׁילִינְג וְאָמַר לִקְנוֹת מַשֶּׁהוּ? אֵין זֹאת כִּי חָכָם הוּא מְאֹד”, כָּךְ חָשַׁב עָמוֹס וּמִיָּד נִגַּשׁ אֶל שֻׁלְחָנוֹ שֶׁל הַזָּקָן.
– סַבָּא, אֲנִי רוֹצֶה לִקְנוֹת…
– וַדַּאי, וַדַּאי, צְרִיכִים לִקְנוֹת דְּבַר־מָה בָּעִיר, – חִיֵךְ סַבָּא, – הִנֵּה יֵשׁ לִי בִּשְׁבִילְךָ דָּבָר יָפֶה.
הִתְכּוֹפֵף הַזָּקֵן וְהוֹצִיא מִתּוֹךְ שֻׁלְחָנוֹ מַשְׁפֵּךְ קָטָן בַּעַל שְׁתֵּי יָדִיּוֹת, וְהַמַּשְׁפֵּךְ צָבוּעַ בְּצֶבַע יָרֹק וְעָלָיו מְצֻיָּרִים יְלָדִים קְטַנִּים וִילָדוֹת רוֹקְדִים בַּמַּעְגָּל.
– כֵּן, כֵּן! אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ הַזֶּה אֲנִי רוֹצֶה! הוּא יָפֶה, הוּא נֶחְמָד! טוֹב, אִמָּא, טוֹב?
– טוֹב.
קִבֵּל סַבָּא אֶת הַכֶּסֶף מִידֵי עָמוֹס וּמָסַר לוֹ אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ.
– אַתָּה רוֹאֶה יֶלֶד? – הֶרְאָה לוֹ הַזָּקֵן אֶת הַיָּדִיּוֹת הַשְּׁתַּיִם.
– שְׁמוֹ עָמוֹס. – אוֹמֶרֶת אִמָּא.
– כֵּן, הַשֵּׁם שֶׁלִּי הוּא עָמוֹס, וְאֵיךְ קוֹרְאִים לְךָ?
– שְׁמִי מָרְדְּכַי, – עוֹנֶה הַזָּקֵן וּמוֹסִיף לְהַסְבִּיר.
וּבְכֵן, שְׁמַע, עָמוֹס: שְׁמוֹר עַל הַמַּשְׁפֵּךְ וַעֲבֹד בּוֹ. תּוּכַל לְהַשְׁקוֹת בּוֹ אֶת הַגִּנָּה שֶׁלְּךָ, וְאִם יִהְיֶה כָּבֵד תַּחֲזִיק בִּשְׁתֵּי הַיָּדִיּוֹת.
– כָּכָה? שׁוֹאֵל עָמוֹס.
– כֵּן. כָּכָה. – מַרְאֶה לוֹ הַזָּקֵן.
– אֲבָל אֵין לִי גִּנָּה. רַק לְאַבָּא יֵשׁ גִּנָּה.
– וּבְכֵן תַּעֲזֹר לְאַבָּא.
– נָכוֹן. שָׁלוֹם, סַבָּא מָרְדְּכַי.
– שָׁלוֹם עָמוֹס.
עָמוֹס הוֹלֵךְ עִם אִמָּא לְבֵית הַדּוֹדָה. בְּיָדוֹ הוּא מַחֲזִיק אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ הַיָּרֹק וְהוּא שָׂמֵחַ מְאֹד.
כְּשֶׁחָזַר עָמוֹס מִתֵּל־אָבִיב, בָּאוּ כָּל הַיְלָדִים וְהַיְלָדוֹת לִרְאוֹת אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ הַקָּטָן.
– כָּל־כָּךְ יָרֹק!
– כָּל־כָּךְ יָפֶה!
– וְלָמָּה לוֹ שְׁתֵּי יָדִיּוֹת?
– כִּי סַבָּא מָרְדְּכַי עָשָׂה אוֹתוֹ כָּכָה. שֶׁלֹּא יִהְיֶה כָּבֵד. אַתֶּם מְבִינִים? – מַסְבִּיר עָמוֹס כְּמוֹ גָּדוֹל. וְכָל הַיְלָדִים מַקְשִׁיבִים וּמְבִינִים.
– וּמַה תַּשְׁקֶה בּוֹ? שׁוֹאֲלִים הֵם.
– אֶת הַגִּנָּה שֶׁל אַבָּא. – עוֹנֶה עָמוֹס.
וְאָמְנָם יוֹם יוֹם, לִפְנוֹת עֶרֶב, הָיָה עָמוֹס מַשְׁקֶה אֶת גִּנַּת הַפְּרָחִים הַקְּטַנָּה שֶׁעַל יַד הַחֶדֶר שֶׁל אַבָּא וְאִמָּא.
בְּכָל פַּעַם רָץ וּמִלֵּא אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ עַל יַד הַבֶּרֶז וְהִשְׁקָה אֶת הַשְּׁתִילִים, הַפְּרָחִים וְהַשִּׂיחִים. וְהַכֹּל גָּדַל לְהַפְלִיא. הַכֹּל עָלָה וְצָמַח.
– יֵשׁ לָכֶם גִּנָּה יָפָה מְאֹד. – אָמְרוּ כָּל הַחֲבֵרִים.
– הֵגִּנָּה שֶׁלָּנוּ יָפָה מִפְּנֵי שֶׁעָמוֹס מַשְׁקֶה אוֹתָהּ. – אוֹמֶרֶת אִמָּא וּמְלַטֶּפֶת אֶת רֹאשׁ בְּנָהּ.
– לֹא נָכוֹן! אַתְּ לֹא יוֹדַעַת! דַּוְקָא מִפְּנֵי שֶׁסַּבָּא מָרְדְּכַי הוּא עָשָׂה אוֹתוֹ, אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ, וְיֵשׁ לוֹ שְׁתֵּי יָדִיּוֹת.
יוֹם אֶחָד תַּמּוּ הַמַּיִם בַּבְּרָזִים. הָיָה יוֹם חַם וְהַחֲבֵרִים הֵחֵלּוּ לַחֲזֹר מִן הַשָּׂדֶה וְלֹא הָיוּ מַיִם לְהִתְקַלֵּחַ וְלֹא הָיוּ מַיִם לִשְׁתּוֹת. רַק בֶּרֶז אֶחָד, הַבֶּרֶז הַנָּמוֹךְ שֶׁבֶּחָצֵר, רַק בּוֹ, עוֹד הָיוּ קְצָת מָיִם.
עָמְדוּ הָאֲנָשִׁים בְּתוֹר גָּדוֹל אָרֹךְ עַל יַד הַבֶּרֶז הַקָּטָן וְכֻלָּם רָחֲצוּ פְּנֵיהֶם, יְדֵיהֶם, לְאַחַר שֶׁהָלְכוּ נִגַּשׁ עָמוֹס לְמָלֵא אֶת מַשְׁפְּכוֹ.
רָאוּ הַחֲבֵרִים מֵרָחוֹק וְקָרְאוּ:
– עָמוֹס, אַל תִּקַּח מַיִם עַכְשָׁו!
הִנֵּה חוֹזְרִים עוֹד אֲנָשִׁים מִן הַשָּׂדֶה וְלֹא יִהְיֶה מַה לִשְׁתּוֹת וְלֹא יִהְיֶה בַּמֶּה לְהִתְרַחֵץ.
– אָסוּר, עָמוֹס, אָסוּר!
אַךְ הוּא אֵינוֹ מַקְשִׁיב. הוּא יוֹדֵעַ שֶׁגַּם הַפְּרָחִים צְמֵאִים וְרוֹצִים לִשְׁתּוֹת. גַּם אוֹתָם מְלַכְלֵךְ הָאָבָק וְהֵם אוֹהֲבִים לְהִתְרַחֵץ בְּדִיּוּק כְּמוֹ הָאֲנָשִׁים.
וְעָמוֹס פּוֹתֵחַ אֶת הַבֶּרֶז וּמְמַלֵּא אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ כֻּלּוֹ. מָלֵא־מָלֵא. כָּל־כָּךְ כָּבֵד הוּא עַכְשָׁו. טוֹב שֶׁיֵּשׁ שְׁתֵּי יָדִיּוֹת. הוּא מֵרִים אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וְהוֹלֵךְ לְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל הַשְּׁתִילִים בְּגִנַּת אַבָּא, אֶת כָּל הַפְּרָחִים. הוּא מַשְׁקֶה רֶגַע וְנָח. מַשְׁקֶה וְשׁוּב נָח. כָּל פֶּרַח וְשָׁתִיל הוּא מַשְׁקֶה פַּעֲמָיִם.
פַּעַם אַחַת בִּשְׁבִיל לְהִתְרַחֵץ.
פַּעַם אַחַת בִּשְׁבִיל לִשְׁתּוֹת.
הִנֵּה כְּבָר גָּמַר לְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל הַגִּנָּה שֶׁל אַבָּא וְעוֹד הַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁלּוֹ כָּבֵד מְאֹד.
נִגַּשׁ לַגִּנָּה הַשְּׁנִיָּה, שֶׁל אַבָּא שֶׁל יָעֵלִי, וְהִתְחִיל לְהַשְׁקוֹת גַּם אֶת פְּרָחֶיהָ. כָּל שִׂיחַ וְשָׁתִיל הִשְׁקָה פַּעֲמָיִם.
פַּעַם אַחַת כְּדֵי לְהִתְרַחֵץ, כְּמוֹ מִקְלַחַת.
פַּעַם שְׁנִיָּה כְּדֵי שֶׁיִּשְׁתּוּ וִירַוּוּ צִמְאוֹנָם.
גָּמַר עָמוֹס לְהַשְׁקוֹת גַּם אֶת הַגִּנָּה הַזֹּאת וְעוֹד כָּבֵד הַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁלּוֹ, כָּבֵד מְאֹד. עָבַר לְגִנָּה שְׁלִישִׁית, רְבִיעִית. גָּמַר לְהַשְׁקוֹת אֶת כָּל הַגִּנּוֹת, וְעוֹד כָּבֵד הַמַּשְׁפֵּךְ.
עָיֵף עָמוֹס. עָיֵף מְאֹד. יָשַׁב רֶגַע לָנוּחַ וְאֶת הַמַּשְׁפֵּךְ הֶעֱמִיד עַל יָדוֹ.
וּבַחוּץ צְעָקוֹת וָרַעַשׁ.
בָּאוּ הַחֲבֵרִים מִן הַשָּׂדֶה – אֵין בַּמֶּה לְהִתְרַחֵץ.
בָּאוּ חֲבֵרוֹת מִן הַמַּכְבֵּסָה – אֵין בַּמֶּה לְכַבֵּס.
בָּאוּ חֲבֵרוֹת מִן הַמִּטְבָּח – אֵין בַּמֶּה לְבַשֵּׁל.
כֻּלָּם צוֹעֲקִים וְכֻלָּם מַרְעִישִׁים, וְיוֹתֵר מִכֻּלָּם אֶסְתֵּר וְזַלְמָן הַיַּרְקָנִים:
– כָּל הַיְרָקוֹת יֵלְכוּ לְאִבּוּד. אֵין בַּמֶּה לְהַשְׁקוֹת… כָּל הַיְרָקוֹת.
עָמוֹס שׁוֹמֵעַ וְקָם. הוּא כְּבָר נָח קְצָת. הוּא נוֹטֵל אֶת מַשְׁפְּכוֹ וְיוֹרֵד לוֹ חֶרֶשׁ מִן הֶחָצֵר אֶל גַּן־הַיָּרָק.
הַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה מַעֲרָבָה. אֵין אִישׁ בַּגָּן. וְהָאֲדָמָה יְבֵשָׁה וּסְדוּקָה. סְדוּקָה וְחַמָּה.
נִכְנַס עָמוֹס אַל בֵּין הָעֲרוּגוֹת, וּפִתְאֹם שָׁמַע בֶּכִי. קוֹל בְּכִי דַּק וְעָצוּב־עָצוּב.
עָמוֹס מַקְשִׁיב, מַקְשִׁיב רַב קֶשֶׁב וְשׁוֹאֵל:
– מִי זֶה בּוֹכֶה?
– זֶה אֲנִי בּוֹכֶה… – עוֹנֶה קוֹל דַּק וְחַלָּשׁ מִן הָאֲדָמָה.
– מִי אַתָּה?
– אֲנִי, הַגֶּזֶר…
– לָמָּה תִּבְכֶּה, הַגֶּזֶר?
– אֲנִי צָמֵא, אֲנִי יָבֵשׁ, אֲנִי נִשְׂרָף! טִפַּת מַיִם, טִפַּת מַיִם…
– הֵא לְךָ, הַגֶּזֶר, הֵא לְךָ וּשְׁתֵה! מַרְכִּין עָמוֹס אֶת מַשְׁפְּכוֹ הַקָּטָן וְזֶרֶם הַמַּיִם נִתָּךְ עַל פְּנֵי הֶעָלִים הַיְרֻקִּים, וְהֵם נַעֲשִׂים רַעֲנַנִּים, יָפִים.
אֶת כָּל עֲרוּגַת הַגֶּזֶר הִשְׁקָה, וּרְאוּ כַּמָּה הִיא יָפָה עַכְשָׁו. כְּמוֹ נוֹצוֹת יְרֻקּוֹת וְדַקּוֹת מִתְרוֹמְמִים הֶעָלִים.
– תּוֹדָה, תּוֹדָה! – לוֹחֲשִׁים עֲלֵי הַגֶּזֶר אֶל עָמוֹס וּמְלַטְּפִים אֶת רַגְלָיו בְּחִבָּה.
וְעָמוֹס מֵנִיעַ לָהֶם בְּרֹאשׁוֹ וְעוֹבֵר הָלְאָה.
– הוֹי, וְהִנֵּה הָעַגְבָנִיּוֹת! מָה, גַּם אַתֶּן צְמֵאוֹת?
– כֵּן… – עוֹנוֹת הָעַגְבָנִיּוֹת חֶרֶשׁ.
– וּמַדּוּעַ אֵינְכֶן קוֹרְאוֹת לִי?
– כִּי כְּבָר אֵין לָנוּ כֹּחַ. אֲנַחְנוּ מִתְעַלְּפוֹת בַּחֹם.
– לֹא, לֹא, אַל תִּתְעַלֵּפְנָה! יֵשׁ לִי מַיִם, עוֹד הַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁלִּי כָּבֵד.
וְעָמוֹס מַשְׁקֶה אֶת הָעַגְבָנִיּוֹת, וְאַחַר־כָּךְ אֶת הַבָּצָל וְאֶת הַמְּלָפְפוֹנִים וְאֶת הַחֲצִילִים. וְרַק אֶת הַחַסָּה וְהַתֶּרֶד אֵין הוּא רוֹצֶה לְהַשְׁקוֹת. הוּא שׂוֹנֵא אֶת הַתֶּרֶד, נוֹרָא־נוֹרָא, וְחַסָּה – בּר־ר־ר! הוּא לֹא יָכוֹל לִסְבּוֹל חַסָּה. אוֹתָהּ הוּא לֹא יַשְׁקֶה. וְהוּא מֵרִים אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּפוֹנֶה לָלֶכֶת.
– אַל תֵּלֵךְ, אַל תֵּלֵךְ, יֶלֶד טוֹב! – מִתְחַנֶּנֶת עֲרוּגַת הַחַסָּה. – כֹּה כָּבֵד הַמַּשְׁפֵּךְ שֶׁבְּיָדְךָ… הַצִּילֵנִי, הַשְׁקֵנִי, יֶלֶד טוֹב!
– אֲנִי שׂוֹנֵא אוֹתָךְ, חַסָּה! לֹא תִגְדְּלִי וְלֹא יָבִיאוּ אוֹתָךְ לַשֻּׁלְחָן, וְזֶה יִהְיֶה טוֹב מְאֹד. שָׁלוֹם, אֲנִי הוֹלֵךְ כְּבָר.
– חַכֵּה, עָמוֹס, חַכֵּה! אַתָּה שׂוֹנֵא אוֹתִי… אֲבָל אִמָּא, אִמָּא שֶׁלְּךָ הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי. הִיא כָּל־כָּךְ אוֹהֶבֶת אוֹתִי!
– הִיא לֹא צְרִיכָה לֶאֱהוֹב אוֹתָךְ! אַתְּ לֹא טוֹבָה, אַתְּ לֹא טְעִימָה! אֲנִי אֹמַר לָאִמָּא שֶׁלֹּא תֹּאהַב אוֹתָךְ.
– עָמוֹס, עָמוֹס! אֲבָל אִמָּא שֶׁלְּךָ אוֹהֶבֶת אוֹתִי. וְהִיא אוֹמֶרֶת תָּמִיד שֶׁאֲנִי נוֹתֶנֶת לָהּ הַרְבֵּה כֹּחַ. אַתָּה רוֹצֶה שֶׁאִמָּא שֶׁלְּךָ תִּהְיֶה חֲזָקָה?
– כֵּן…
– אִם כֵּן מַהֵר וְהַשְׁקֵנִי כִּי גוֹוַעַת אֲנִי…
עָמוֹס עוֹמֵד וּמַשְׁקֶה. מַשְׁקֶה פַּעֲמָיִם. פַּעַם אַחַת מִפְּנֵי שֶׁאִמָּא אוֹהֶבֶת חַסָּה. וּפַעַם שְׁנִיָּה, כִּי חַסָּה נוֹתֶנֶת הַרְבֵּה כֹּחַ.
גָּמַר לְהַשְׁקוֹת אֶת הַחַסָּה – עַכְשָׁו דַּי, מַסְפִּיק. עוֹד הַמַּשְׁפֵּךְ כָּבֵד, אֲבָל עָלָיו לָלֶכֶת, הוּא עָיֵף.
– אַתָּה עָיֵף, עָמוֹס, רוֹצֶה לָנוּחַ?.. – נִשְׁמַע פִּתְאוֹם קוֹל.
– מִי עוֹד מְדַבֵּר כָּאן?
– אֲנִי, הַתֶּרֶד. גַּם אֲנִי עָיֵף… אֵין לִי כֹּחַ… הַשְׁקֵה גַּם אוֹתִי, יֶלֶד טוֹב. אֶת כָּל הַגַּן הִשְׁקֵיתָ וְרַק אוֹתִי בִּיַּשְׁתָ. עָמוֹס, עָמוֹס, הַאֵין רַחֲמִים בְּלִבֶּךָ?
– אֵינֶנִּי אוֹהֵב אוֹתְךָ וְלֹא אַשְׁקֶה אוֹתְךָ. כָּל הַיְלָדִים בַּגַּן שׂוֹנְאִים אוֹתְךָ. אֲנִי הוֹלֵךְ.
– עָמוֹס, עֲמֹד רֶגַע! חַכֵּה, עָמוֹס!
אֲבָל עָמוֹס הוֹלֵךְ לוֹ הָלְאָה. אֵינֶנּוּ רוֹצֶה. אֶת הַתֶּרֶד לֹא יַשְׁקֶה בְּשׁוּם אֹפֶן. אֵין אַף יֶלֶד אֶחָד בַּגַּן אֲשֶׁר אוֹהֵב תֶּרֶד. אַף לֹא אֶחָד.
– עָמוֹס, חַכֵּה רַק עוֹד רֶגַע אֶחָד… אַתָּה חוֹשֵׁב שֶׁאֵין אִישׁ אוֹהֵב אוֹתִי בְּגַן־הַיְלָדִים? זֶה לֹא נָכוֹן. אוֹהֲבִים אוֹתִי, מִישֶׁהוּ אוֹהֵב אוֹתִי, אוֹהֵב מְאֹד וְאַתָּה אֵינְךָ יוֹדֵעַ…
– מִי, מִי אוֹהֵב אוֹתְךָ?
– מִי? רָחֵל. רָחֵל הַגַּנֶּנֶת. הִיא אוֹהֶבֶת אוֹתִי! –
עָמוֹס עוֹמֵד וְחוֹשֵׁב.
– בֶּאֱמֶת?
– בֶּאֱמֶת!
עָמוֹס מַרְכִּין אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ וּמַשְׁקֶה אֶת הַתֶּרֶד. שָׁלשׁ פְּעָמִים הִשְׁקָה אֶת הַתֶּרֶד.
פַּעַם אַחַת, כִּי רָחֵל הַגַּנֶּנֶת אוֹהֶבֶת תֶּרֶד.
פַּעַם שְׁנִיָּה, כִּי הוּא צָמֵא מְאֹד.
פַּעַם שְׁלִישִׁית, כִּי הוּא הַמִּסְכֵּן בְּיוֹתֵר, הָאַחֲרוֹן־אַחֲרוֹן.
שָׁלשׁ פְּעָמִים הִשְׁקָה אֶת הַתֶּרֶד וְעוֹד נִשְׁאַר הַמַּשְׁפֵּךְ כָּבֵד.
הָלַךְ עָמוֹס וְחָזַר לֶחָצֵר. עָמַד וְיָצַק מִמַּשְׁפְּכוֹ מַיִם עַל יְדֵי הַבַּחוּרִים וְהַבַּחוּרוֹת, וְהֵם הִתְרַחֲצוּ אַחַר עֲבוֹדָתָם.
רָחֲצּוּ יְדֵיהֶם וּפְנֵיהֶם. רָחֲצוּ שִׁנֵּיהֶם וְשַׂעֲרוֹתֵיהֶם.
רָצוּ הָאֲנָשִׁים לָקַחַת אֶת הַמַּשְׁפֵּךְ מִידֵי עָמוֹס, לַעֲזוֹר לוֹ – וְהִנֵּה – אִי־אֶפְשָׁר. מִיָּד פּוֹסֵק זֶרֶם הַמָּיִם.
עוֹמֵד עָמוֹס וְיוֹצֵק וְיוֹצֵק בְּלִי סוֹף. וְלֹא תַּמּוּ הַמַּיִם בַּמַּשְׁפֵּךְ עַד אֲשֶׁר הִתְרַחֲצוּ כָּל הַבַּחוּרִים וְכָל הַבַּחוּרוֹת בַּמֶּשֶׁק, כֻּלָּם! עַד אֲשֶׁר עָמְדוּ וְתִקְּנוּ אֶת הַצִּנּוֹרוֹת וְהַמַּיִם שָׁבוּ לִזְרֹם כְּמִקֹּדֶם.
פְּרָחִים נִפְלָאִים פָּרְחוּ בַּקַּיִץ הַהוּא בְּכָל גִּנּוֹת הֶחָצֵר.
יְבוּל גָּדוֹל גְּדוֹל הָיָה אוֹתָהּ שָׁנָה בְּגַן הַיָּרָק. שֶׁפַע יְרָקוֹת הִצְמִיחוּ כָּל הָעֲרוּגוֹת.
וְאֵין עוֹד שָׁתִיל חוֹשֵׁשׁ לְשָׁרָב, וְאֵין עוֹד צִיץ יָרֵא מִפְּנֵי בַּצֹּרֶת.
כִּי נִצָּן לֹא שָׁכַח וְחָבֵר מִלִּבּוֹ לֹא הִסִּיחַ אֶת עָמוֹס הַקָּטָן וְאֶת הַמַּשְׁפֵּךְ הַיָּרֹק בַּעַל שְׁתֵּי הַיָּדִיּוֹת. הוּא מַשְׁפֵּךְ הַפְּלָאִים הַקָּט שֶׁל סַבָּא מָרְדְּכַי.
מִכָּל הָעֵצִים שֶׁבֶּחָצֵר אוֹהֶבֶת אִילָנָה אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה.
מִכָּל הַבָּתִּים וְהַבִּנְיָנִים – אֶת צְרִיף גַּן־הַיְלָדִים עִם הַגַּג הָאָדֹם וְהַמְטַפֵּס הַיָּרֹק.
וּמִכָּל הָאֲנָשִׁים שֶׁבָּעוֹלָם – אֶת אַבָּא שֶׁלָּהּ.
אֶת הַשְּׁקֵדִיָּה הִיא אוֹהֶבֶת, כִּי פּוֹרַחַת הִיא בִּפְרָחִים לְבָנִים וְיָפִים, וְרֵיחָם מָתוֹק, וְהִיא גְדֵלָה עַל יַד גַּן־הַיְלָדִים מַמָּשׁ.
אֶת צְרִיף גַּן־הַיְלָדִים – כִּי שָׁם טוֹב לְשַׂחֵק וּלְצַיֵּר צִיּוּרִים, לִשְׁמוֹעַ סִפּוּרִים וּלְשִׁיר שִׁירִים.
וְאֶת אַבָּא שֶׁלָּהּ אוֹהֶבֶת אִילָנָה יוֹתֵר מִכָּל הָאֲנָשִׁים בָּעוֹלָם – וַאֲפִלּוּ יוֹתֵר מֵאִמָּא, – כִּי הוּא הִתְגַּיֵּס לַצָּבָא וְהָלַךְ לְהִלָּחֵם, וְהוּא חַיָּל וְגִבּוֹר וְהִיא כְּבָר מִזְּמַן־מִזְּמַן לֹא רָאֲתָה אוֹתוֹ.
כְּשֶׁעָבְרָה לְגַן־הַיְלָדִים הָיְתָה עוֹד הַשְּׁקֵדִיָּה נְמוּכָה וּקְטַנָּה, וְגַם אִילָנָה הָיְתָה קְטַנָּה. אָז עוֹד הָיָה צְרִיף גַּן הַיְלָדִים חָדָשׁ וְכָל חֲדָרָיו מְקֻשָּׁטִים, כָּל רָהִיטָיו צְבוּעִים בְּצֶבַע חָדָשׁ וְהַצַּעֲצוּעִים הָיוּ יָפִים־יָפִים. אָז סִדְּרוּ מְסִבָּה גְדוֹלָה, וְאַבָּא הָיָה, וְאִמָּא הָיְתָה, וְהָיָה טוֹב.
אַחַר־כָּךְ נָסַע אַבָּא, נָסַע הַרְחֵק־הַרְחֵק. וְרַק כָּתַב מִכְתָּבִים שֶׁאִמָּא הִקְרִיאָה לָהּ וְגַם שָׁלַח מַתָּנוֹת וּתְמוּנוֹת.
וְגַם אִילָנָה שָׁלְחָה לְאַבָּא הַרְבֵּה מַתָּנוֹת. הִיא צִיְּרָה צִיּוּרִים וְשָׁלְחָה וּכְרִיכָה יָפֶה לְסֵפֶר רָקְמָה וְשָׁלְחָה, וְגַם תִּיק קָטָן תָּפְרָה לוֹ בְּעַצְמָהּ.
לִפְנֵי שָׁנָה, בְּיוֹם־הַהֻלֶּדֶת שֶׁל אִילָנָה, שָׁלַח אַבָּא לֵיצָן גָּדוֹל וְיָפֶה לְגַן־הַיְלָדִים. לֵיצָן נֶחְמָד וְחָבִיב. כָּל הַיְלָדִים אָהֲבוּ לְשַׂחֵק עִם הַלֵּיצָן, אֲבָל יוֹתֵר מִכֻּלָּם אִילָנָה. כִּי זֶה אַבָּא שֶׁלָּהּ שָׁלַח. וְגַם הַלֵּיצָן אָהַב אוֹתָהּ יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת יֶתֶר הַיְלָדִים, כִּי הִיא נִזְהֲרָה תָּמִיד שֶׁלֹּא לְקַלְקֵל אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא לִקְרֹעַ אֶת תִּלְבָּשְׁתּוֹ הַיָּפָה, לֹא לִתְלֹשׁ אֶת כַּפְתּוֹרָיו הַמַּבְרִיקִים וְלֹא לְאַבֵּד אֶת פַּעֲמוֹנָיו הַמְצַלְצְלִים.
אֲבָל כָּל הַיְלָדִים לֹא כָּל־כָּךְ שָׁמְרוּ עַל הַלֵּיצָן, וְהוּא כְּבָר יָשָׁן וְקָרוּעַ. בְּגָדָיו מְרֻפָּטִים, צְבָעָיו הַיָּפִים דָּהוּ וְכֻלּוֹ עָלוּב וּמִסְכֵּן. וְגַם צְרִיף גַּן־הַיְלָדִים כְּבָר אֵינוֹ חָדָשׁ כְּשֶׁהָיָה, גַּם הוּא קְצָת יָשָׁן כְּבָר. וְאִילָנָה כְּבָר גְּדוֹלָה, וְהַשְּׁקֵדִיָּה גְּבֹהָה וְאַבָּא עוֹד לֹא גָמַר לְהִלָּחֵם וְעוֹד לֹא שָׁב.
*
יוֹם אֶחָד בָּאוּ הַבַּחוּרִים וְאָמְרוּ:
– הַגַּן הַזֶּה כְּבָר לֹא יָפֶה. הָרָהִיטִים לֹא טוֹבִים, הַקִּירוֹת סְדוּקִים, הַגַּג רָעוּעַ – נִבְנֶה גַּן חָדָשׁ.
הִתְפַּלְּאָה אִילָנָה: לָמָּה צְרִיכִים גַּן חָדָשׁ? הַגַּן הַזֶּה לֹא טוֹב, לֹא יָפֶה? לָהּ נִדְמֶה שֶׁלֹּא יָכֹל לִהְיוֹת גַּן יוֹתֵר טוֹב וְיוֹתֵר יָפֶה, וְהִיא גַם אָמְרָה לַבַּחוּרִים:
– אַתֶּם לֹא יוֹדְעִים, הַגַּן שֶׁלָּנוּ הוּא בּוּבָּה’לֶה וְלֹא נָחוּץ גַּן אַחֵר. הוּא רַק קְצָת־קְצָת יָשָׁן וְזֶה לֹא אִכְפַּת.
צָחֲקוּ הַבַּחוּרִים וְהָלְכוּ לָהֶם. וְכַעֲבֹר יוֹמַיִם הִתְחִילוּ לִמְדּוֹד אֶת הַשֶּׁטַח שֶׁמִּמּוּל הַצְּרִיף, וְלִנְעוֹץ מַקְלוֹת, וְלִמְתוֹחַ חֲבָלִים.
מַה זֶּה יִהְיֶה?
גַּן־יְלָדִים חָדָשׁ.
עָמְדוּ הַיְלָדִים וְהִסְתַּכְּלוּ. מוֹבִילִים לְבֵנִים וְחוֹל, מוֹבִילִים קְרָשִׁים וּבַרְזֶל. וְחוֹפְרִים וְדוֹפְקִים וּבוֹנִים.
עָמְדָה הַשְּׁקֵדִיָּה בְּאֶמְצַע וְהִסְתַּכְּלָה אַף הִיא. מִצִּדָּהּ הָאֶחָד הַצְּרִיף וּמִצִּדָּהּ הַשֵּׁנִי בּוֹנִים בָּיִת. וְלֹא הֵבִינָה לָמָּה.
אָמַר יוֹחָנָן:
– אֲנִי אוֹהֵב אֶת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ. הוּא יִהְיֶה פִּי אֶלֶף יוֹתֵר יָפֶה מִן הַצְּרִיף.
– גַּם אֲנִי! – אָמְרָה דִינָה. – מָתַי נֵצֵא מִן הַצְּרִיף וְנַעֲבֹר אֶל הַבַּיִת הֶחָדָשׁ, הַנֶּחְמָד?
הִבִּיטָה עֲלֵיהֶם אִילָנָה וְחָשְׁבָה: זֶה לֹא יָפֶה לֵאמוֹר כָּכָה עַל הַצְּרִיף הַיָּשָׁן. וְהִיא דַּוְקָא אוֹהֶבֶת אֶת הַצְּרִיף הַזֶּה, וְלָמָּה צְרִיכִים בָּיִת?
וְגַם הַשְּׁקֵדִיָּה חָשְׁבָה כָּמוֹהָ וְנוֹפְפָה בַּעֲנָפֶיהָ מוּל יוֹחָנָן וְדִינָה וְאָמְרָה:
– לֹא יָפֶה, לֹא יָפֶה!
אֲבָל הַיְלָדִים לֹא הִקְשִׁיבוּ כְּלָל. הֵם רָצוּ לָהֶם הָלְאָה, הָלְאָה, לִרְאוֹת אֶת הַבַּיִת הֶחָדָשׁ מִכָּל צְדָדָיו.
וְהַיָּמִים עָבְרוּ, וְהַבַּנָּאִים בָּנוּ, וְהַנַּגָּרִים דָּפְקוּ – וְהִנֵּה הַבַּיִת מוּכָן. בַּיִת יָפֶה וְגָדוֹל, בַּיִת גָּבֹהַּ וְלָבָן, וְחַלּוֹנוֹתָיו רַבִּים וְדַלְתוֹתָיו צְבוּעוֹת.
עָמַד מִמּוּלוֹ הַצְּרִיף הַקָּטָן, שָׁחוֹר וְכָפוּף, וְחַלּוֹנוֹתָיו הַקְּטַנִּים הִבִּיטוּ כְּמִתְבַּיְּשִׁים.
רִחֲמָה אִילָנָה מְאֹד עַל הַצְּרִיף הַיָּשָׁן. נִגְּשָׁה וְלִטְּפָה אֶת קִירוֹתָיו וְאָמְרָה:
– אַל תִּדְאַג, אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ יוֹתֵר מִכָּל הַבָּתִּים הַיָּפִים שֶׁבָּעוֹלָם. וְדַי.
וְגַם הַשְּׁקֵדִיָּה הֵנִיעָה אֶת עֲנָפֶיהָ, נָגְעֶה בְּגַג הַצְּרִיף וְהִבְטִיחָה:
– גַּם אֲנִי אוֹהֶבֶת אוֹתְךָ וְתָמִיד־תָּמִיד אֶגְדַּל עַל יָדֶךָ.
וְהַמְטַפֵּס הַיָּרֹק הֵצִיץ פְּנִימָה, לְתוֹךְ הַחֲדָרִים, וְלָחַשׁ:
– גַּם אֲנִי לֹא אֶעֱזֹב אוֹתְךָ. אֲנִי אֲכַסֶּה אוֹתְךָ מִסָּבִיב־בְּעָלַי הַיְרֻקִּים וְאַפְרִיחַ אֶת פְּרָחַי הָאֲדֻמִּים וְתִהְיֶה יָפֶה מִכָּל הַבָּתִּים הַחֲדָשִׁים.
*
– הַיּוֹם אֲנַחְנוּ אוֹרְזִים אֶת הַכֹּל וְעוֹבְרִים אֶל הַגַּן הֶחָדָשׁ – אָמְרָה אֶסְתֵּר הַגַּנֶּנֶת.
מָחֲאוּ הַיְלָדִים כַּף וְשָׂמְחוּ מְאֹד וּמִיָּד נִגְּשׁוּ לָעֲבוֹדָה:
אֶת הַצַּעֲצוּעִים הַיְשָׁנִים לֹא נִקַּח!
אֶת הַלֵּיצָן הַקָּרוּעַ נִזְרֹק!
וְהַשֻּׁלְחָנוֹת הַיְשָׁנִים, אֶסְתֵּר? וְהַכִּסְאוֹת?
– יְלָדִים, – הִסְבִּירָה אֶסְתֵּר – בַּבַּיִת הֶחָדָשׁ יֵשׁ לָנוּ רָהִיטִים חֲדָשִׁים וְצַעֲצוּעִים חֲדָשִׁים. תִּשְׁמְרוּ עַל הַכֹּל יָפֶה־יָפֶה, כֵּן?
כָּל הַיְלָדִים הִבְטִיחוּ לְאֶסְתֵּר וְרַק אִילָנָה שָׁתְקָה. וְרַק דָּבָר אֶחָד שָׁאֲלָה:
– וּמַה יִהְיֶה פֹּה, בַּצְּרִיף? מִי יָגוּר פֹּה?
– אֶת הַצְּרִיף הַזֶּה יִמְכְּרוּ לְאִישׁ סוֹחֵר אֶחָד בְּחֵיפָה וְהוּא יָבוֹא מָחָר, יְפָרֵק אוֹתוֹ וְיִקַּח בְּאוֹטוֹמוֹבִּילִים.
– לֹא צְרִיכִים לִמְכּוֹר אֶת הַצְּרִיף שֶׁלָּנוּ! אֲנַחְנוּ לֹא מַסְכִּימִים! – קָרְאָה אִילָנָה.
אֲנַחְנוּ לֹא מַסְכִּימִים, לֹא מַסְכִּימִים! – קָרְאוּ גַם יֶתֶר הַיְלָדִים, אַךְ מִיָּד שָׁכְחוּ כִּי הָיוּ עֲסוּקִים בַּאֲרִיזָה וּבְהַעֲבָרָה.
וְרַק אִילָנָה לֹא שָׁכְחָה. הִיא לָקְחָה אֶת הַלֵּיצָן שֶׁלָּהּ, הַקָּרוּעַ, וְיָצְאָה הַחוּצָה. וּבַחוּץ רָאֲתָה אֶת גַּג הַצְּרִיף וְהוּא כָּפוּף וְעָצוּב. וְהַשְּׁקֵדִיָּה הוֹרִידָה אֶת רֹאשָׁהּ, וַעֲנָפֶיהָ תְּלוּיִים בְּעֶצֶב. וּפִרְחֵי הַמְטַפֵּס חִוְרִים כְּנוֹבְלִים.
מַה יִּהְיֶה? חָשְׁבָה אִילָנָה. אֵיךְ יִקְחוּ מִכָּאן אֶת הַצְּרִיף?
וּמַה יִּהְיֶה עִם הַמְטַפֵּס, וּמַה יִּהְיֶה עִם הַשְּׁקֵדִיָּה?
בָּעֶרֶב בָּאָה אִילָנָה עִם הַלֵּיצָן לַגַּן לֵאמוֹר לַצְּרִיף שָׁלוֹם בַּפַּעַם הָאַחֲרוֹנָה.
וְהַגַּן הָיָה עָצוּב וָרֵיק. נִשְׁאֲרוּ כַּמָּה צַעֲצוּעִים שְׁבוּרִים וּבֻבּוֹת קְרוּעוֹת. וְהַכִּסְאוֹת עֲזוּבִים וְרֵיקִים וְהַשֻּׁלְחָנוֹת מְבֻיָּשִׁים.
וְשָׁם, מִמּוּל, עָמַד הַבַּיִת הַגָּדוֹל, הַיָּפֶה וְכֻלּוֹ מָלֵא רָהִיטִים חֲדָשִׁים וְצַעֲצוּעִים נֶהְדָּרִים.
יָשְׁבָה אִילָנָה בַּפִּנָּה, לָקְחָה אֶת הַלֵּיצָן עַל יָדֶיהָ וְשָׁתְקָה. שָׁתְקָה וְחָשְׁבָה. מָחָר יָבוֹאוּ וְיִקְחוּ אֶת הַצְּרִיף וְלֹא יִהְיֶה עוֹד צְרִיף. לוּ הָיָה אַבָּא שֶׁלָּהּ בַּבַּיִת – הָיְתָה מְבַקֶּשֶׁת מִמֶּנּוּ, וְהוּא הָיָה אוֹמֵר לַחֲבֵרִים שֶׁלֹּא צְרִיכִים לִמְכּוֹר אֶת הַצְּרִיף, וּוַדַּאי הָיוּ שׁוֹמְעִים בְּקוֹלוֹ, כִּי הוּא סַרְגֶ’נְט, וְהוּא מְנַצֵּחַ בַּמִּלְחָמָה, וְהוּא חָכָם, וְהוּא אַבָּא שֶׁלָּהּ!
אֲבָל אַבָּא אֵינֶנּוּ, וּמָחָר יָבוֹאוּ לָקַחַת אֶת הַצְּרִיף.
וְהַצְּרִיף עָצוּב. וְהַשְּׁקֵדִיָּה וְהַמְטַפֵּס עֲצוּבִים, מְבֹהָלִים.
אָמְרָה אִילָנָה לַלֵּיצָן:
– לֵיצָן, לֵיצָנִי, עֲנֵה אַתָּה לִי, מַה לַּעֲשׂוֹת?
אָמַר הַלֵּיצָן:
– אַל תִּדְאֲגִי, אִילָנָה. אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר אֶת הַצְּרִיף וְלֹא יִמְצְאוּ אוֹתוֹ.
– אֵיךְ נַסְתִּיר? הוּא גָדוֹל!
– עוֹד מְעַט וְתִרְאִי. אֲנִי יוֹדֵעַ עֵצָה. רַק תַּעֲשִׂי הַכֹּל־הַכֹּל מַה שֶּׁאֹמַר לָךְ. אִם תַּעַזְרִי לִי – נַסְתִּיר אֶת הַצְּרִיף, וְאַף אִישׁ בָּעוֹלָם לֹא יִמְצָא אוֹתוֹ.
– אֲנִי אֶעֱזֹר, אֲנִי אֶעֱזֹר! – קָרְאָה אִילָנָה בְּשִׂמְחָה. – אֲנִי כְּבָר גְּדוֹלָה וְיוֹדַעַת לַעֲבוֹד.
וְהִיא עָשְׂתָה כָּל מַה שֶּׁהַלֵּיצָן אָמַר לָהּ. רַבָּה־רַבָּה הָיְתָה הָעֲבוֹדָה, אֲבָל כָּל הַצַּעֲצוּעִים וְכָל הַמִּשְׂחָקִים הַיְשָׁנִים שֶׁנִּשְׁאֲרוּ עָזְרוּ עַל יָדָם.
הָלְכוּ וּבִקְּשׁוּ מִפִּרְחֵי הַשְּׁקֵדִיָּה אֶת הַלֹּבֶן וְעָשׂוּ קִירוֹת לְבָנִים לַצְּרִיף מִבִּפְנִים וְקִירוֹת לְבָנִים מִבַּחוּץ.
בִּקְשׁוּ מִפִּרְחֵי הַמְטַפֵּס הָאֲדֻמִּים אֶת הָאֹדֶם – וְעָשׂוּ גַג חָדָשׁ, אָדֹם וְיָפֶה.
בִּקְשׁוּ מִן הַשְּׁבִילִים בַּגִּנָּה אֲבָנִים וְחוֹל וְהֵקִימוּ עַמּוּדִים יָפִים וּמִרְפָּסוֹת גְּדוֹלוֹת מִכָּל הַצְּדָדִים.
מִמֵּי הַבְּרֵכָה הַקְּטַנָּה, הַשְּׁקוּפִים כְּמוֹ רְאִי זְכוּכִית – קִבְּלוּ שְׁמָשׁוֹת וְקָבְעוּ חַלּוֹנוֹת בְּהִירִים וְיָפִים.
וְכוֹכְבֵי מָרוֹם נָתְנוּ לָהֶם מֵאוֹרָם, וַיִּהְיוּ פַּנָּסִים רַבִּים וּמְנוֹרוֹת יָפוֹת עַל הַתִּקְרָה מִבִּפְנִים וְעַל הַקִּירוֹת מִבַּחוּץ, וַיְהִי הַכֹּל מוּאָר אוֹר בָּהִיר וְנוֹצֵץ.
וְאַחַר־כָּךְ עוֹד צָבַע הַלֵּיצָן אֶת כָּל הָרָהִיטִים בִּפְנִים. וְאִילָנָה תִּקְּנָה אֶת כָּל הַבֻּבּוֹת וְהַצַּעֲצוּעִים, וְגַם בְּגָדִים חֲדָשִׁים תָּפְרָה לַלֵּיצָן. וּוִילָאוֹת יָפִים תָּלְתָה עַל הַחַלּוֹנוֹת. וְגַם צִיּוּרִים רַבִּים צִיְּרָה וְתָלְתָה אוֹתָם עַל הַקִּירוֹת מִסָּבִיב.
וְהַמְטַפֵּס כִּסָּה אֶת הָעַמּוּדִים הַלְּבָנִים שֶׁל הַמִּרְפָּסוֹת בְּעָלָיו הַיְרֻקִּים וּבִפְרָחָיו הָאֲדֻמִּים.
וּכְשֶׁהָיָה הַכֹּל גָּמוּר – אִי־אֶפְשָׁר הָיָה לְהַכִּיר אֶת הַצְּרִיף שֶׁל הַגַּן הַיָּשָׁן. כָּל־כָּךְ גָּדוֹל הָיָה וְיָפֶה וְחָדָשׁ. וְרַק לְפִי הַשְּׁקֵדִיָּה הָעוֹמֶדֶת קָרוֹב־קָרוֹב הִכִּירָה אִילָנָה אֶת הַצְּרִף הַקּוֹדֵם.
וְהַלֵּיצָן הִנִּיחַ אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל שְׂפָתָיו וְלָחַשׁ:
– סוֹד, לֹא לְגַלּוֹת!
וְאִילָנָה שָׂמָה אַף הִיא אֶצְבָּעָהּ עַל פִּיהָ וְחָזְרָה:
– סוֹד!
וְהַבֻּבּוֹת וְהַצַּעֲצוּעִים הַמְתֻקָּנִים רָמְזוּ זֶה לָזֶה:
– הָס!
וַעֲלֵי הַמְטַפֵּס הָרַבִּים לָחֲשׁוּ: הַסּוּ, הָס…
וְהַשְּׁקֵדִיָּה לֹא אָמְרָה כְּלוּם, וְרַק עֲנָפֶיהָ לִטְּפוּ חֶרֶשׁ אֶת הַגַּג הַיָּפֶה.
*
בַּבֹּקֶר קָמוּ הַחֲבֵרִים לַעֲבוֹדָה וְלֹא הִכִּירוּ אֶת הַמָּקוֹם.
מַה זֶּה? עוֹמְדִים שְׁנֵי בָּתִּים יָפִים, לְבָנִים, חֲדָשִׁים, בְּאֶמְצַע עוֹמֶדֶת הַשְּׁקֵדִיָּה וְהַצְּרִיף אֵינֶנּוּ.
– מַה זֶּה? – צָעֲקוּ, – מֵאַיִן הַבַּיִת הַזֶּה, וְאֵיפֹה הַצְּרִיף? – וְרָצוּ מַהֵר לְצַלְצֵל בַּפַּעֲמוֹן. צִלְצְלוּ כְּמוֹ בִּשְׁעַת שְׂרֵפָה.
בָּאוּ הַכֹּל. עָזְבוּ בַּשָּׂדֶה אֶת הַטְּרַקְטוֹרִים, בַּנַּגָּרִיָּה אֶת הַמַּשּׂוֹרִים, בַּמִּטְבָּח אֶת הַסִּירִים, בָּרֶפֶת אֶת הַפָּרוֹת, בַּלּוּל אֶת הָעוֹפוֹת – הַכֹּל רָצוּ לַחֲזוֹת בַּמַּחֲזֶה הַמּוּזָר. וְאִישׁ לֹא הֵבִין מַה קָּרָה, וְהַכֹּל שָׁאֲלוּ וְאִישׁ לֹא יָדַע לַעֲנוֹת.
נִגְּשׁוּ הַבַּנָּאִים אֶל בִּנְיַן הַפְּלָאִים וּמִשְּׁשׁוּ אֶת הַקִּירוֹת:
– בֶּטּוֹן! – אָמַר אֶחָד.
– לְבֵנִים! – אָמַר הַשֵּׁנִי.
– אֲבָנִים! – אָמַר הַשְּׁלִישִׁי.
וְהָיְתָה בֶּהָלָה גְדוֹלָה וּמְהוּמָה.
וּפִתְאֹם בָּא לֶחָצֵר, בְּאוֹטוֹ גָדוֹל, הָאִישׁ הַסּוֹחֵר מֵחֵיפָה, וּבִקֵּשׁ כִּי יַרְאוּ לוֹ אֶת מְקוֹם הַצְּרִיף, הוּא בָּא לְפָרֵק אוֹתוֹ.
אָמְרוּ לוֹ הַחֲבֵרִים:
– אֲנַחְנוּ מִצְטַעֲרִים מְאֹד, אֲבָל הַצְּרִיף אֵינֶנּוּ.
– מַה זֹּאת אוֹמֶרֶת: אֵינֶנּוּ? עוֹד אֶתְמוֹל אֲמַרְתֶּם כִּי תִּמְכְּרוּ לִי צְרִיף, וּלְאָן הוּא נֶעְלַם? אֵיפֹה הִסְתַּרְתֶּם אוֹתוֹ?
– אֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַסְתִּיר צְרִיף? – טָעֲנוּ הַחֲבֵרִים. – גַּם אֲנַחְנוּ מִצְטַעֲרִים מְאֹד, אֲבָל הוּא אֵינֶנּוּ, מַה לַּעֲשׂוֹת?
– אֵיךְ זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת? כָּעַס הַסּוֹחֵר עוֹד יוֹתֵר. – אוּלַי גָּנְבוּ אוֹתוֹ?
– אוּלַי, – אָמְרוּ הַחֲבֵרִים, – אוּלַי הָיוּ גַנָּבִים בַּלַּיְלָה וְגָנְבוּ. אֲנַחְנוּ בֶּאֱמֶת לֹא יוֹדְעִים.
אָז אָמַר הַשּׁוֹמֵר:
– לֹא הָיוּ פֹּה שׁוּם גַּנָּבִים. אֲנִי שָׁמַרְתִּי פֹּה כָּל הַלַּיְלָה, וְשׁוּם גַּנָּב לֹא הָיָה כָּאן.
כָּעַס הַסּוֹחֵר כַּעַס נוֹרָא וְקָרָא לַמִּשְׁטָרָה. בָּאוּ שׁוֹטְרִים וְחִפְּשׂוּ בְּכָל הַמֶּשֶׁק וּבַשָּׂדוֹת – וְלֹא מָצְאוּ אֶת הַצְּרִיף הַזֶּה.
אָמְרוּ הַשּׁוֹטְרִים לַסּוֹחֵר:
– אוּלַי אַתָּה טוֹעֶה? אוּלַי הָיָה צְרִיף כָּזֶה בְּמֶשֶׁק אַחֵר?
וְהַסּוֹחֵר כְּבָר הָיָה נִרְגָּז כָּל־כָּךְ, כָּל־כָּךְ מְבֻלְבָּל, שֶׁלִּבְסוֹף הִתְחִיל לְפַקְפֵּק גַּם הוּא: – אוּלַי זֶה הָיָה בֶּאֱמֶת בְּמֶשֶׁק אַחֵר… קָם וְנָסַע לִמְשָׁקִים אֲחֵרִים לְחַפֵּשׂ, אוּלַי שָׁם יִמְצָא אֶת הַצְּרִיף הַזֶּה.
וְאִישׁ לֹא יָדַע, וְאִישׁ לֹא פִּלֵּל וְלֹא נִחֵשׁ כִּי הַצְּרִיף הַיָּשָׁן בִּמְקוֹמוֹ עוֹמֵד.
*
לְאַחַר שֶׁהִתְפַּזְּרוּ הַכֹּל וְחָזְרוּ לַעֲבוֹדָתָם, שָׁאַל הַלֵּיצָן אֶת אִילָנָה:
– עַכְשָׁו אַתְּ מְרֻצָּה?
– כֵּן, כֵּן! עַכְשָׁו אֲנִי שְׂמֵחָה כָּל־כָּךְ, כָּל־כָּךְ מְאֻשֶּׁרֶת! אַתָּה נֶהְדָּר, אַתָּה חָכָם לֵיצָנִי! – קָרְאָה אִילָנָה בְּשִׂמְחָה וְיָצְאָה אִתּוֹ בְּמָחוֹל.
רִקּוּד שָׂמֵחַ רָקְדָה אִילָנָה עִם הַלֵּיצָן, רִקּוּד שָׂמֵחַ וְעַלִּיז מְאֹד, וּפִרְחֵי הַמְטַפֵּס הָאֲדֻמִּים קָפְצוּ־רָקְדוּ גַם הֵם, וְחַלּוֹנוֹת הַצְּרִיף הִזְהִירוּ מִשִּׂמְחָה, וְהַשְּׁקֵדִיָּה מָחֲאָה בַּעֲנָפֶיהָ כְּמוֹ בְּכַפַּיִם מֵרֹב נַחַת.
אַךְ לְפֶתַע פִּתְאֹם נִשְׁמְעָה צְפִירַת מְכוֹנִית בֶּחָצֵר. צְפִירָה רָמָה מְאֹד הַנִּשְׁמַעַת לְמֵרָחוֹק.
– הוֹי שׁוּב פַּעַם בָּא אוֹטוֹ! – נִבְהֲלָה אִילָנָה. – וְשֶׁמָּא חָזַר הָאִישׁ הַסּוֹחֵר לְחַפֵּשׂ אֶת הַצְּרִיף?..
– שֶׁיְּחַפֵּשׂ! – אָמַר הַלֵּיצָן, – מָה אִכְפַּת לָךְ? וְאוּלַי זֶה, בִּכְלָל, לֹא הָאוֹטוֹ שֶׁל הָאִישׁ הַהוּא? אוּלַי זֶה, בִּכְלָל, בָּא מִישֶׁהוּ אַחֵר?..
כָּךְ אָמַר הַלֵּיצָן וְעֵינָיו צָחֲקוּ וְהִבְרִיקוּ.
– אוּלַי בֶּאֱמֶת בָּא מִישֶׁהוּ אַחֵר? – נָעוּ עַנְפֵי הַשְּׁקֵדִיָּה.
– אוּלַי… – חִיְּכוּ פִּרְחֵי הַמְטַפֵּס.
לָקְחָה אִילָנָה אֶת הַלֵּיצָן עַל יָדֶיהָ וְרָצָה לִרְאוֹת.
וְעַל יַד הָאוֹטוֹ – הֲמוֹנַי הֲמוֹנִים שֶׁל חֲבֵרִים. וְעַל יַד הָאוֹטוֹ קוֹלוֹת קְרִיאָה וּצְחוֹק.
– מִי זֶה בָּא? – עָמְדָה אִילָנָה עַל בְּהוֹנוֹת רַגְלֶיהָ וּפִתְאֹם הֵעִיפוּ אוֹתָהּ שְׁתֵּי זְרוֹעוֹת אַמִּיצוֹת לְמַעְלָה, גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ, מֵעַל לְרָאשִׁי הַחֲבֵרִים…
הוֹי! – קָרְאָה אִילָנָה, – מִי זֶה?
– מִי זֶה? נַחֲשִׁי!.. – קָרָא קוֹל שָׂמֵחַ מֵאֲחוֹרֶיהָ.
– אַבָּא!
כֵּן, זֶה הָיָה אַבָּא.
אַבָּא שֶׁל אִילָנָה.
עַכְשָׁו הוּא כְּבָר גָּמַר לְהִלָּחֵם וּבָא, סוֹף־סוֹף, הַבַּיְתָה אֶל אִילָנָה הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ.
דָּנִי מְסַפֵּר סִפּוּרִים
דָּנִי כְּבָר גְּדוֹל, בֶּן חָמֵשׁ וָחֵצִי. וְיוֹדֵעַ הוּא כָּל מַה שֶּׁיּוֹדְעִים חֲבֵרָיו בְּנֵי גִּילוֹ. לָרוּץ מַהֵר וְרָחוֹק הוּא יוֹדֵעַ, לְטַפֵּס עַל עַמּוּד וְעַל עֵץ וְעַל חֶבֶל, לִשְׂחוֹת בִּבְרֵכָה וְגַם לִרְכֹּב עַל סוּס – כְּמוּבָן, בְּעֶזְרַת אַבָּא. הוּא יוֹדֵעַ גַּם לְצַיֵּר וּלְכַיֵּר וְלָשִׁיר שִׁירִים, כְּכָל הַיְלָדִים חֲבֵרָיו. אֲבָל יֵשׁ דָּבָר שֶׁרַק הוּא, דָּנִי, יוֹדֵעַ וְאֵין כָּמוֹהוּ: דָּנִי הַקָּטָן מְסַפֵּר סִפּוּרִים לְהַפְלִיא. עַל כֵּן אוֹהֲבִים הַיְלָדִים אֶת דָּנִי מְאֹד מְאֹד. וּבַבֹּקֶר, אַךְ יֵעוֹרוּ מִשְּׁנָתָם, וְהַמְטַפֶּלֶת לֹא בָּאָה עֲדַיִן, הֵם מְבַקְּשִׁים:
– דָּנִי, סַפֵּר לָנוּ סִפּוּר מִסִּפּוּרֶיךָ!
בָּעֶרֶב, לְאַחַר שֶׁהִשְׁכִּיבוּ הַהוֹרִים אֶת יַלְדֵיהֶם בַּמִּטּוֹת, הֵם מְכַבִּים אֶת הַחַשְׁמַל וְהוֹלְכִים לָהֶם. וְהַיְלָדִים אֵינָם חֲפֵצִים לִישׁוֹן כְּלָל וּכְלָל, אָז אוֹמְרִים הֵם:
– דָּנִי, סַפֵּר לָנוּ מַעֲשִׂיָּה מִמַּעֲשִׂיּוֹתֶיךָ!
וּבְשָׁעָה שֶׁהַיְלָדִים חוֹלִים וְשׁוֹכְבִים בַּחֲדַר־הַחוֹלִים, טוֹב לָהֶם אִם דָּנִי אִתָּם. הַיּוֹם אָרֹךְ כָּל־כָּךְ וּמְשַׁעְמֵם, אָז הֵם מְבַקְּשִׁים:
– דָּנִי, סַפֵּר לָנוּ אַגָּדָה מֵאַגָּדוֹתֶיךָ!
וְדָנִי מְסַפֵּר בְּרָצוֹן רָב. וְכָל פַּעַם סִפּוּר אַחֵר לוֹ, סִפּוּר חָדָשׁ.
וַדַּאי תִּשְׁאֲלוּ: מִנַּיִן לוֹ, לַיֶּלֶד, כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה סִפּוּרִים וּמַעֲשִׂיּוֹת? – פָּשׁוּט: דָּנִי רוֹאֶה הַכֹּל, וְעַל כָּל מַה שֶּׁיִּרְאֶה יְסַפֵּר סִפּוּר. וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא מְסַפֵּר רוֹאִים כָּל הַיְלָדִים אֶת אֲשֶׁר רָאָה דָנִי.
דָּנִי גַם שׁוֹמֵעַ. הַרְבֵּה צְלִילִים הוּא שׁוֹמֵעַ. וְגַם עַל הַצְּלִילִים יְסַפֵּר סִפּוּרִים. וְאַחֲרֵי שֶׁהוּא מְסַפֵּר, שׁוֹמְעִים כָּל הַיְלָדִים אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע דָּנִי.
בַּבֹּקֶר
בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר, בְּשָׁעָה שֶׁקֶּרֶן־אוֹר חוֹדֶרֶת בְּעַד הַתְּרִיס, וּבַחֶדֶר מִשְׂתָּרֵעַ פַּס רָחָב שֶׁל אוֹר, אוֹמֵר דָּנִי:
– יְלָדִים, הִנֵּה דֶרֶךְ, הִנֵּה דֶרֶךְ כְּחֻלָּה! וְעַל פְּנֵי הַדֶּרֶךְ רָצִים לָהֶם הֲמוֹן־הֲמוֹן גַּרְגְּרִים דַּקִּים, דַּקִּיקִים וּזְהַבְהַבִּים. הַגַּרְגְּרִים הֵם שְׁלִיחֵי הַמֶּלֶךְ. הֵם רָצִים מַהֵר־מַהֵר, כְּמוֹ בְּתַחֲרוּת. מִי שֶׁיַּגִּיעַ רִאשׁוֹן, הוּא יְקַבֵּל אֶת הַפְּרָס.
– כָּל־כָּךְ קְטַנִּים?
– כֵּן. גַּמְדּוֹנִים קְטַנְטַנִים, נַנְסוֹנִים, נִדְחָפִים וְנִדְחָקִים, אָצִים וְרָצִים. כָּל גַּרְגֵּר רוֹצֶה לְהַגִּיעַ רִאשׁוֹן.
כָּל הַיְלָדִים שֶׁבַּמִּטּוֹת זוֹקְפִים רָאשֵׁיהֶם. כֻּלָּם מִסְתַּכְּלִים בְּקַו־הָאוֹר וּבַגַּמְדּוֹנִים הַקְּטַנִּים, הַפְּעוּטוֹנִים.
– וְאֵיפֹה הַמֶּלֶךְ? – שׁוֹאֵל עֻזִּי.
– שָׁם, רָחוֹק… – מַרְאֶה דָנִי בְּאֶצְבַּע אֶל מֵעֵבֶר לַתְּרִיס – שָׁם הוּא יוֹשֵׁב.
– נָכוֹן, – מַסְכִּימִים הַיְלָדִים.
– וּמַה יִּהְיֶה כְּשֶׁהָרִאשׁוֹן יַגִּיעַ לַמַּטָּרָה? – שׁוֹאֵל גִּדְעוֹן.
– כְּשֶׁהָרִאשׁוֹן יַגִּיעַ לַמַּטָּרָה – מַמְשִׁיךְ דָּנִי, – אָז יַעַמְדוּ כָּל הַגַּמְדּוֹנִים וְלֹא יָרוּצוּ עוֹד. הַמֶּלֶךְ יָקוּם מִכִּסְאוֹ לִכְבוֹד הַגַּמְדּוֹן שֶׁזָּכָה בַּפְּרָס וְיוֹשִׁיט לוֹ שַׁרְבִיט זְהָבוֹ הַנּוֹצֵץ, וְהַכֹּל יִהְיֶה מוּאָר בְּאוֹר בָּהִיר, יָפֶה.
עֵינֵי הַיְלָדִים נְשׂוּאוֹת אַל קַו־הָאוֹר, מְצַפּוֹת. פִּתְאֹם פּוֹתַחַת הַמְטַפֶּלֶת מִבַּחוּץ אֶת תְּרִיס הַחַלּוֹן.
– הוֹי, עַכְשָׁו הִגִּיעַ! הָרִאשׁוֹן הִגִּיעַ! – קוֹרְאִים הַיְלָדִים בְּשִׂמְחָה.
– כֵּן, הוּא הִגִּיעַ, – אוֹמֵר דָּנִי. – הַמֶּלֶךְ קָם מִכִּסְאוֹ…
וְכָל הַיְלָדִים רוֹאִים בְּעֵינֵיהֶם אֶת הָאוֹר הַגָּדוֹל הַזּוֹרֵחַ מִכִּתְרוֹ שֶׁל הַמֶּלֶךְ, מִשַּׁרְבִיט הַזָּהָב שֶׁלּוֹ…
אוֹתָהּ שָׁעָה נִכְנֶסֶת הַמְטַפֶּלֶת, וְהַסִּפּוּר נִגְמַר. הַמֶּלֶךְ קָם מִכִּסְאוֹ. וְגַם הַיְלָדִים קָמִים מִמִּטוֹתֵיהֶם וְרָצִים הַחוּצָה, לְשַׂחֵק.
עֲנָנִים
דָּנִי רוֹאֶה עֲנָנִים בַּשָּׁמַיִם. הוּא קוֹרֵא לַיְלָדִים שֶׁיָּבוֹאוּ וְיִרְאוּ גַם הֵם. וְכָךְ הוּא אוֹמֵר:
– הִנֵּה הוֹלֵךְ הַטּוֹרֵף הָאַכְזָרִי, הִנֵּה הוֹלֵךְ הָאַרְיֵה הַגָּדוֹל… אֵיזֶה לֹעַ פָּעוּר, אֵיזֶה לֹעַ עֲנָקִי! הִנֵּה הוּא בּוֹלֵעַ כִּבְשָׂה, הִנֵּה הוּא בּוֹלֵעַ כֶּלֶב, הִנֵּה הוּא בּוֹלֵעַ עוֹף גָּדוֹל… וְעַכְשָׁו הוּא כְּבָר שָׂבֵעַ, שָׂבֵעַ וְעָיֵף וְשָׁמֵן מְאֹד. הוּא רוֹבֵץ לָנוּחַ, כִּי הוּא כָּל־כָּךְ כָּבֵד, שֶׁקָּשֶׁה לוֹ אֲפִלּוּ לָזוּז… אֲבָל הִנֵּה בָּאִים הַגִּבּוֹרִים, אַתֶּם רוֹאִים? הִנֵּה בָּאִים הַגִּבּוֹרִים הָעֲנָקִים. הֵם יוֹצְאִים לִרְדּוֹף אַחַר הָאַרְיֵה. הֵם רוֹדְפִים וְרוֹדְפִים, וְהָאַרְיֵה בּוֹרֵחַ. וְהִנֵּה תּוֹלְשִׁים מִמֶּנּוּ אֶת זְנָבוֹ, וְהִנֵּה מוֹרְטִים אֶת רַעְמָתוֹ. וְהִנֵּה מוֹלְקִים אֶת רֹאשׁוֹ. וְהוּא כְּבָר שָׁמֵן פָּחוֹת. וְהוּא כְּבָר רָזֶה כִּמְעַט. וְהִנֵּה הוּא כְּבָר רָזֶה מְאֹד,
רָזֶה וְקָטָן. זֶהוּ עֹנֶשׁ לָאַרְיֵה הַטּוֹרֵף. כָּל הָעֲנָקִים, כָּל הַגִּבּוֹרִים הִתְנַפְּלוּ עָלָיו – וְאֵינֶנּוּ…
– אֵיפֹה הוּא? – שׁוֹאֶלֶת דִּינָה הַקְּטַנָּה. – אֵיפֹה הָאַרְיֵה עַכְשָׁו?
– הוּא אֵינֶנּוּ. נִצְּחוּ אוֹתוֹ. וְלִכְבוֹד הַנִּצָּחוֹן סִדְּרוּ הַכְּבָשִׂים חֲגִיגָה. כָּל הַכְּבָשִׂים וְכָל הַכְּלָבִים. כֻּ–לָּ–ם.
– כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה?
– כֵּן, כֻּלָּם. הֵם שְׂמֵחִים שֶׁהָאַרְיֵה הָרַע אֵינֶנּוּ. הֵם וְרֻדִּים וְיָפִים מִשִּׂמְחָה. עַכְשָׁו הֵם יְכוֹלִים כְּבָר לְטַיֵּל בְּשֶׁקֶט, בְּנַחַת.
– מִפְּנֵי שֶׁהָאַרְיֵה הָרַע כְּבָר אֵינֶנּוּ! – אוֹמֶרֶת אוֹרָה.
– וְזֶה הַכֹּל? וְזֶה הַסּוֹף? – שׁוֹאֵל דֻּבִּי.
– כֵּן, זֶה הַסּוֹף. – אוֹמֵר דָּנִי. – הָאַרְיֵה הָרַע כְּבָר אֵינֶנּוּ. דַּי!
גֶּשֶׁם
בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁהַיְלָדִים שׁוֹכְבִים כְּבָר בַּמִּטּוֹת וּבַחוּץ חֹשֶׁךְ וְגֶשֶׁם, מִתְעַטְּפִים הֵם יָפֶה בִּשְׂמִיכוֹתֵיהֶם הַחַמּוֹת, אַךְ אֵין הֵם יְכוֹלִים לְהֵרָדֵם.
גֶּשֶׁם יוֹרֵד וּפוֹסֵק. וְכָךְ דּוֹפְקוֹת הַטִּפּוֹת:
דְּפִיק, דְּפוֹק,
פִּיק, פּוֹק,
יִק, יוֹק,
וְדַי, נִפְסָק.
וְעוֹד פַּעַם: דְּפִיק וּדְפוֹק,
פִּיק וּפוֹק,
יִק וְיוֹק,
וְדַי, שׁוּב נִפְסָק.
– מַה זֶּה, דָּנִי? מַה זֶּה?
– אֵלֶּה הָאֶפְרוֹחִים הַקְּטַנִּים הַמְנַקְּרִים בָּרְגָבִים.
– לָמָּה?
– מִפָּנַי שֶׁהָאֲנָשִׁים חָרְשׁוּ כְּבָר אֶת כָּל הָאֲדָמָה. גַּם זָרְעוּ, וְהַיּוֹרֶה כְּבָר יָרַד. וְשׁוּם דָּבָר לֹא נָבַט.
– לָמָּה?
– מִפְּנֵי שֶׁהַגַּרְעִין קָטָן, קָטָן. וְהַנֶּבֶט חַלָּשׁ, חַלָּשׁ. וְהָרֶגֶב גָּדוֹל וְכָבֵד. וְהוּא לוֹחֵץ, לוֹחֵץ, וּכְשֶׁהַגֶּשֶׁם הַגָּדוֹל נִפְסָק, אָז בָּאוֹת הַטִּפּוֹת הַקְּטַנּוֹת וְהֵן מְנַקְּרוֹת בַּמַּקּוֹרִים הַקְּטַנִּים, הַדַּקִּים, כְּמוֹ אֶפְרוֹחִים הֵן מְנַקְּרוֹת בָּאֲדָמָה. אַתֶּם שׁוֹמְעִים?
דְּפִיק, דְּפוֹק,
פִּיק, פּוֹק,
יִק, יוֹק…
כְּמוֹ בְּמַקּוֹרִים דַּקִּים.
– נָכוֹן, – אוֹמְרִים הַיְלָדִים.
– מָה הֵן עוֹשׂוֹת? – שׁוֹאֶלֶת אוֹרָה.
– כָּל הַמַּקּוֹרִים הַקְּטַנִּים דּוֹפְקִים, – מַסְבִּיר דָּנִי – מְנַקְּרִים וְדוֹפְקִים וּפוֹתְחִים חַלּוֹן בָּרֶגֶב הַקָּשֶׁה. וְאַחַר־כָּךְ מַתְחִילִים לִמְשׁוֹךְ אֶת הַנֶּבֶט. מוֹשְׁכִים וּמוֹשְׁכִים אוֹתוֹ לְמַעְלָה־לְמַעְלָה מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה, עַד שֶׁהוּא מֵצִיץ הַחוּצָה.
– וְזֶה קָשֶׁה?
– קָשֶׁה מְאֹד. לְכָל נֶבֶט מְנַקְּרוֹת הַרְבֵּה הַרְבֵּה טִפּוֹת. אוּלַי שְׁלשׁ מֵאוֹת וְאוּלַי אֲפִלּוּ אֶלֶף. כִּי הֵן קְטַנּוֹת מְאֹד. וְאֵין רוֹאִים אוֹתָן, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מְנַקְּרוֹת רַק בַּלַּיְלָה.
– רַק בַּלַּיְלָה מְנַקְּרוֹת הַטִּפּוֹת? וּמָה הֵן עוֹשׂוֹת בַּיּוֹם?
– בַּיּוֹם הֵן רוֹקְדוֹת. בַּיּוֹם הֵן שְׂמֵחוֹת. בַּיּוֹם הֵן נָחוֹת, יְשֵׁנוֹת.
– בַּלַּיְלָה הֵן עוֹבְדוֹת, וּבַיּוֹם הֵן צְרִיכוֹת לָנוּחַ.
– כְּמוֹ הַשּׁוֹמֵר. – אוֹמֵר גִּדְעוֹן.
– וּכְמוֹ שׁוֹמֶרֶת־לַיְלָה. – מוֹסִיפָה חַנָּה.
– נָכוֹן. – אוֹמֵר עֻזִּי.
אָז נִרְדָּמִים הַיְלָדִים, הֵם יְשֵׁנִים.
דָּנִי מְסַפֵּר לְעַצְמוֹ
חוֹשְׁבִים אַתֶּם, כִּי אֵלֶּה כָּל סִפּוּרָיו שֶׁל דָּנִי? – לֹא וָלֹא! יֵשׁ סִפּוּרִים שֶׁדָּנִי אֵינוֹ מְסַפֵּר לַיְלָדִים. אֵלֶּה הֵם הַסִּפּוּרִים שֶׁבְּסוֹד. עֲלֵיהֶם הוּא חוֹשֵׁב בַּלַּיְלָה, בְּשֶׁקֶט, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּל יְשֵׁנִים. עֲלֵיהֶם הוּא חוֹשֵׁב בְּשָׁעָה שֶׁהוּא יוֹשֵׁב עַל־יַד הַחֶדֶר וּמְחַכֶּה לְאִמָּא שֶׁתַּחֲזֹר מִן הַמִּקְלַחַת.
סִפּוּר אֶחָד שֶׁדָּנִי לֹא סִפֵּר לַיְלָדִים הָיָה –
עַל פְּרָחִים וְעַל פַּרְפָּרִים
הַפְּרָחִים וְהַפַּרְפָּרִים הָיוּ פַּעַם אֲחֵרִים, לֹא כְּמוֹ עַכְשָׁו. גַּם אָז הָיוּ יָפִים, נֶחְמָדִים, וְהַכֹּל אָהֲבוּ לְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. אֲבָל אָז הָיוּ יַחַד. לֹא פַּרְפָּרִים לְחוּד, שֶׁיּוֹדְעִים לָעוּף, וּפְרָחִים לְחוּד, שֶׁצּוֹמְחִים בַּגִּנָּה. כֻּלָּם הָיוּ מִשְׁפָּחָה אַחַת. יָפִים, מַרְהִיבִים בְּצִבְעֵיהֶם הָיוּ, קַלִּים וּמְפִיצִים רֵיחַ מָתוֹק לְמֵרָחוֹק. וְכֻלָּם יָדְעוּ לָעוּף, וְכֻלָּם יָדְעוּ לַעֲמוֹד עַל קְצֵה גִבְעוֹל דֶּשֶׁא וּלְהִתְנַדְנֵד בָּרוּחַ. הֵם הָיוּ שְׂמֵחִים וְיָפִים תָּמִיד וּמִלְאוּ אֶת כָּל הַשָּׂדוֹת וְהַגַּנִּים וְאֶת הָאֲוִיר מִסָּבִיב. יָפִים הָיוּ בְּעוּפָם וְיָפִים בְּנוּחָם. וְכָל מִי שֶׁרָאָה אוֹתָם הָיָה לִבּוֹ מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה.
אֲבָל בַּיָּמִים הָהֵם הָיָה קוֹסֵם אֶחָד, קוֹסֵם רַע מְאֹד. מְכֹעָר בְּמַרְאֵהוּ הָיָה וְלִבּוֹ מָלֵא קִנְאָה בְּכָל דָּבָר יָפֶה וָטוֹב. בְּיִחוּד הִתְקַנֵּא בַּפְּרָחִים־הַפַּרְפָּרִים, הַיָּפִים וְהָעַלִּיזִים. הוּא חָפֵץ שֶׁהֵם יִהְיוּ עֲצוּבִים, עֲצוּבִים וְלֹא יָפִים. מֶה עָשָׂה? – קָסַם לָהֶם שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד מִשְׁפָּחָה אַחַת. הֵרִים אֶת יָדוֹ וְאָמַר מִלִּים שֶׁל סוֹד, שָׁרַק הוּא יָדַע אוֹתָן, וְכָל אֵלֶּה שֶׁהִתְעוֹפְפוּ אוֹתָהּ שָׁעָה לַהֲנָאָתָם, נֶהְפְּכוּ מִיָּד לְבַעֲלֵי־כְּנָפַיִם הַמִּתְעוֹפְפִים בָּאֲוִיר, וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִצָּמֵד אֶל כָּל גִּבְעוֹל וָדֶשֶׁא וְלִהְיוֹת כִּפְרָחִים. וְאֵלֶּה שֶׁנָּחוּ אוֹתָהּ שָׁעָה עַל הַגִּבְעוֹלִים, נִשְׁאֲרוּ צְמוּדִים אֲלֵיהֶם וְלֹא יָכְלוּ עוֹד לְהִתְרוֹמֵם וְלָעוּף.
כָּךְ עָשָׂה הַקּוֹסֵם הָרַע וְחָשַׁב, שֶׁמֵּרֹב צַעַר וַדַּאי יִדְהוּ הַצְּבָעִים הַיָּפִים, יִתְנַדְּפוּ הָרֵיחוֹת הַטּוֹבִים, תִּתְקַפֵּלְנָה הַכְּנָפַיִם הַקַּלּוֹת – וְלֹא יִהְיוּ עוֹד הַיְצוּרִים הַיָּפִים בָּעוֹלָם.
אֲבָל לֹא קָמָה מַחֲשַׁבְתּוֹ שֶׁל הַקּוֹסֵם הָרַע. הַפְּרָחִים וְהַפַּרְפָּרִים נַעֲשׂוּ אָמְנָם עֲצוּבִים מְאֹד, אֲבָל צִבְעֵיהֶם הַבְּהִירִים לֹא אָבְדוּ לָהֶם. וְיָפִים וְנֶחְמָדִים הָיוּ כְּמִלְּפָנִים, כִּי אוֹהֲבִים הֵם אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה וּמִתְרוֹעֲעִים אֵלֶּה עִם אֵלֶּה.
הִנֵּה מְעוֹפְפִים שְׁנֵי פַּרְפָּרִים יַחַד, פַּרְפַּר אֶל פַּרְפַּר מֵשִׂיחַ סוֹד.
הִנֵּה מִתְכּוֹפֵף פֶּרַח אֶל פֶּרַח, מֵנִיעַ רֹאשׁ, מִתְלַחֵשׁ.
כָּאן יוֹרֵד פַּרְפַּר לָשֶׁבֶת עִם הַפְּרָחִים.
וְשָׁם מֵרִים הַפֶּרַח רֹאשׁוֹ אֶל עָל, מֵחַכֶּה לְפַרְפַּר שֶׁיָּבוֹא.
אוֹהֲבִים הַפְּרָחִים וְהַפַּרְפָּרִים אֵלֶּה אֶת אֵלֶּה וּמִתְרוֹעֲעִים תָּמִיד. יוֹם יָבוֹא וְהֵם יָשׁוּבוּ לִהְיוֹת כְּמִשְׁפָּחָה אַחַת. שׁוּב יְמַלְאוּ כָּל שָׂדֶה וָגָן בְּרִיחוֹתֵיהֶם וְגוֹנֵיהֶם. וְכָל לֵב יִמְלָא אֹשֶׁר לְמַרְאֵיהֶם.
מָתַי יָבוֹא הַיּוֹם הַזֶּה לֹא יֵדַע דָּנִי. אֲבָל הוּא יָבוֹא, בְּוַדַּאי יָבוֹא.
מַטֵּה הַקְּסָמִים
דָּנִי לֹא רָאָה קוֹסֵם מִיָּמָיו. גַּם מַטֵּה־קְסָמִים לֹא רָאָה, לֹא שָׁמַע לַחֲשׁוֹ שֶׁל קוֹסֵם וְלֹא יָדַע מַעֲשֵׂה נִפְלָאוֹת. לֹא פַעַם נִדְמֶה הָיָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא רוֹאֶה מַעֲשֵׂה־פְּלָאִים. אֲבָל חָפֵץ הָיָה לִרְאוֹתוֹ בֶּאֱמֶת, וְשֶׁכָּל הַיְּלָדִים יִרְאוּ זֹאת כָּמוֹהוּ.
וּפַעַם אַחַת… רָאָה. אֲבָל זֶה הָיָה בְּסוֹד.
פַּעַם רָאָה דָנִי תִּזְמֹרֶת. תִּזְמֹרֶת גְּדוֹלָה. עִם אִמָּא שֶׁלּוֹ הָלַךְ לִשְׁמוֹעַ אֶל נְגִינַת הַתִּזְמֹרֶת. הוּא שָׁתַק וְלֹא הִפְרִיעַ. רַק הִבִּיט וְהִקְשִׁיב. אָז רָאָה אֶת הַדָּבָר הַנִּפְלָא. הוּא רָאָה מַטֵּה־קְסָמִים. הָיוּ שָׁם כִּנּוֹרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת. כִּנּוֹרוֹת גְּדוֹלִים וְכִנּוֹרוֹת בֵּינוֹנִיִּים וְכִנּוֹרוֹת קְטַנִּים. וְכָל מִינֵי תֻּפִּים, וְכָל מִינֵי חֲלִילִים. אֲבָל לְדָנִי נִדְמֶה הָיָה שֶׁכָּל אֵלֶּה כָּאן רַק סְתָם כָּךְ. כָּל אֵלֶּה כָּאן רַק שֶׁלֹּא יִוָּדַע הַסּוֹד. לֹא הֵם הַמְנַגְּנִים וְהַמַּשְׁמִיעִים אֶת הַצְּלִילִים הָרַבִּים. זֹאת עוֹשֶׂה הַמַּטֶּה הַקָּטָן שֶׁבִּידֵי הַמְּנַצֵּחַ, הָאִישׁ הָעוֹמֵד עַל הַבָּמָּה וּמֵנִיעַ אֶת שַׁרְבִיטוֹ לְכָאן וּלְכָאן. הוּא הַמַּשְׁמִיעַ אֶת כָּל הַצְּלִילִים וְאֶת כָּל הַקּוֹלוֹת.
אֵין זֶה מַקֵּל פָּשׁוּט. מַקֵּל־קְסָמִים הוּא. וַדַּאי שׁוֹמֵר עָלָיו הָאִישׁ הַמְּנַצֵּחַ מְאֹד מְאֹד.
דָּנִי לֹא רָאָה אֶת פְּנֵי הַמְּנַצֵּחַ. הוּא רָאָה רַק אֶת הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בַּמַּטֶּה הַקָּטָן. תְּנוּעָה אַחַת שֶׁל הַמַּטֶּה – וְהַכֹּל שָׂמֵחַ וְהַכֹּל עַלִּיז וְיֵשׁ רָצוֹן לִרְקוֹד וְלִשְׂמוֹחַ. תְּנוּעָה אַחֶרֶת – וְהַכֹּל עָצוּב־עָצוּב, כְּאִלּוּ נָסְעָה אִמָּא הַרְחֵק־הַרְחֵק וְאִי אֶפְשָׁר לִרְאוֹתָהּ. וְדָנִי חָפֵץ לֶאֱחוֹז בְּיַד אִמָּא וּלְהַחֲזִיק בָּהּ יָפֶה־יָפֶה.
חָשַׁב דָּנִי: וַדַּאי לֹא הַמַּקֵּל הַקָּטָן עוֹשֶׂה אֶת כָּל הַנִּפְלָאוֹת. וַדַּאי לוֹחֵשׁ הָאִישׁ אוֹתָהּ שָׁעָה אֶת מִלּוֹת־הַקֶּסֶם שֶׁלּוֹ, וְהֵן מְחוֹלְלוֹת אֶת הַפֶּלֶא. רָצָה דָנִי לָקוּם וְלָגֶשֶׁת אֶל הָאִישׁ וְלִרְאוֹת אֶת פָּנָיו, אוּלַי יִשְׁמַע גַּם הוּא אֶת מִלּוֹת־הַקֶּסֶם. אֲבָל אִי־אֶפְשָׁר לָקוּם וְלָגֶשֶׁת בִּשְׁעַת הַנְּגִינָה. בָּטוּחַ הָיָה דָנִי, כִּי אִלּוּ נָתְנוּ בְּיָדוֹ אֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה, וְאִלּוּ יָדַע אֶת מִלּוֹת הַסּוֹד כְּמוֹ הָאִישׁ הַזֶּה – יָכוֹל הָיָה גַּם הוּא לַעֲשׂוֹת כָּמוֹהוּ, שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה שָׂמֵחַ אוֹ עָצוּב. גַּם הוּא יָכוֹל הָיָה לַעֲמוֹד כָּךְ בִּפְנֵי הָאֲנָשִׁים וְהַכֵּלִים הַמְשֻׁנִּים הָאֵלֶּה, לְהָנִיף אֶת הַמַּטֶּה הַקָּטָן וּלְעוֹרֵר אֵת כָּל הַצְּלִילִים וְאֶת כָּל הַקּוֹלוֹת. וְאוּלַי יָכוֹל הָיָה לְחוֹלֵל אֶת הַפֶּלֶא גַּם בְּלִי הָאֲנָשִׁים וַאֲפִלּוּ בְּלִי הַכֵּלִים.
אִלּוּ הָיָה בְּיָדוֹ הַשַּׁרְבִיט הַקָּטָן הָיָה יוֹצֵא הַחוּצָה, אֶל הַחֻרְשָׁה וְהַכֶּרֶם וְהַשְּׂדֵרָה, הָיָה מֵנִיף אוֹתוֹ כֹּה וָכֹה, וּמִיָּד הָיוּ בָּאִים כָּל אוֹתָם הַצְּלִילִים הַיָּפִים וְהַקּוֹלוֹת הָעַלִּיזִים.
אֲבָל אִישׁ לֹא יַאֲמִין לִדְבָרִים כָּאֵלֶּה. עַל כֵּן אֵין דָּנִי מְדַבֵּר עַל כָּךְ. הוּא שׁוֹמֵר אֶת סוֹדוֹ בְּלִבּוֹ.
פְּקַעַת הַצֶּמֶר
פְּקַעַת חוּטִים יֵשׁ לְאִמָּא, חוּטֵי צֶמֶר יָפִים מְאֹד. וְלֹא צֶבַע אֶחָד לַצֶּמֶר. הַחוּט אָרֹךְ־אָרֹךְ, וְכָל פַּעַם צִבְעוֹ אַחֵר: אָדֹם, יָרֹק, כָּחֹל, צָהֹב. וְיוֹדֵעַ דָּנִי שֶׁהַפְּקַעַת אֵינָהּ פְּשׁוּטָה כָּל־כָּךְ. אִם מַתְחִילִים לִמְשֹׁךְ בַּחוּט, רוֹאִים שֶׁהוּא־אָרֹךְ אָרֹךְ. אִלּוּ הָיוּ מַתִּירִים אֶת כָּל הַפְּקַעַת, אֶפְשָׁר הָיָה לִמְדוֹד בַּחוּט אֶת כָּל הֶחָצֵר, אֶת כָּל הָעֵמֶק, אֶת כָּל הָאָרֶץ, אֲפִלּוּ אֶת הַיָּם וְאֶת חוּץ־לָאָרֶץ… אִלּוּ רָצָה דָנִי – הָיָה עוֹמֵד עַל גַּבֵּי הַפְּקַעַת וְהִיא הָיְתָה מִסְתּוֹבֶבֶת וּמִתְגַּלְגֶּלֶת, וְהַחוּט הָיָה נִמְשָׁךְ וְדָנִי הָיָה מִסְתּוֹבֵב וּמִתְגַּלְגֵּל רָחוֹק־רָחוֹק.
בְּמָקוֹם שֶׁהַחוּט אָדֹם, הָיָה דָנִי עוֹבֵר עַל הָרִים גְּבֹהִים.
בְּמָקוֹם שֶׁהוּא יָרֹק, הָיָה טָס עַל פְּנֵי שָׂדוֹת וַעֲמָקִים.
בְּמָקוֹם שֶׁהוּא צָהֹב, הָיָה מְרַחֵף עַל מִדְבָּרִיוֹת וְחוֹלוֹת.
וּבְּמָקוֹם שֶׁהוּא כָּחֹל, הָיָה עוֹבֵר עַל פְּנֵי יַמִּים עֲמֻקִּים.
וְכָךְ הָיָה דָנִי נוֹסֵעַ עַל פְּנֵי הַפְּקַעַת הַמִּתְגַּלְגֶּלֶת, נוֹסֵעַ וּבָא עַד קְצֵה הַחוּט, שֶׁהוּא לָבָן כֻּלּוֹ. וּבִקְצֵה הַחוּט הַלָּבָן – שָׁם חוּץ־לָאָרֶץ, כְּפוֹר וָשֶׁלֶג. הַרְבֵּה הַרְבֵּה שֶׁלֶג לָבָן. וְשָׁם עוֹמֶדֶת סַבְתָּא שֶׁלּוֹ. וְשַׂעֲרוֹתֶיהָ לְבָנוֹת כַּשֶּׁלֶג. וְסַבְתָּא מְחַכָּה לְדָנִי.
אוֹמֵר דָּנִי שָׁלוֹם לְסַבְתָּא וְרוֹצֶה לַחֲזוֹר מִיָּד, כִּי הַקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַפְּקַעַת נִשְׁאַר בִּידֵי אִמָּא, זֶהוּ הַקָּצֶה הַיָּרֹק כְּצֶבַע הַשָּׂדֶה. מַעֲלֶה דָנִי אֶת סַבְתָּא שֶׁלּוֹ עַל קְצֵה הַחוּט הַלָּבָן וּשְׁנֵיהֶם מִסְתּוֹבְבִים וּמִתְגַּלְגְּלִים עִם הַפְּקַעַת. בַּחוּטִים הַכְּחֻלִּים הֵם עוֹבְרִים בַּחֲזָרָה עַל פְּנֵי יַמִּים עֲמֻקִּים, בַּחוּט הַצָּהֹב שׁוּב עַל פְּנֵי מִדְבָּרִיוֹת. וּבַחוּט הָאָדֹם הֵם מִתְגַּלְגְּלִים עַל הֶהָרִים הַגְּבֹהִים. וְהַפְּקַעַת מִסְתּוֹבֶבֶת וְהוֹלֶכֶת, וְהִיא גְדֵלָה וּגְדֵלָה, עַד שֶׁלִּבְסוֹף הֵם חוֹזְרִים אֶל אִמָּא, אֶל הַקָּצֶה הַיָּרֹק שֶׁל הַחוּט.
פְּקַעַת חוּטִים כָּזֹאת יֵשׁ לְאִמָּא, וְאִם הִיא לֹא תְּמַהֵר לִסְרוֹג אֶת כָּל חוּטֶיהָ, אוּלַי יֵצֵא גַם דָּנִי לַדֶּרֶךְ. אוּלַי.
הַקּוֹמְבַּיְן הַגָּדוֹל
כָּל דָּבָר שֶׁהוּא פָּשׁוּט וּמוּבָן לַגְּדוֹלִים, בְּעֵינֵי דָנִי אֵין הוּא פָּשׁוּט כְּלָל. וְדָבָר הַנִּרְאֶה לָהֶם לַגְּדוֹלִים כְּנִפְלָא וְחָדָשׁ וְהַכֹּל מִתְפַּלְּאִים וּשְׂמֵחִים בּוֹ – בְּעֵינֵי דָנִי הוּא פָּשׁוּט בְּתַכְלִית.
כָּךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בַּקּוֹמְבַּיְן. הַכֹּל מִתְפַּעֲלִים מִן הַמְּכוֹנָה הַזֹּאת שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ קוֹמְבַּיְן. וְדָנִי שָׁמַע אֶת אַבָּא שֶׁלּוֹ מְסַפֵּר לַחֲבֵרִים, שֶׁלְּפָנִים הָיָה רַק מַגָּל פָּשׁוּט וְאַחַר־כָּךְ מִין מְכוֹנָה שֶׁקּוֹצֶרֶת וְקוֹרְאִים לָהּ מַקְצֵרָה, וּמְכוֹנָה שֶׁמְעָרֶמֶת וּמְכוֹנָה אַחֶרֶת שֶׁעוֹשָׂה אֲלֻמּוֹת וְקוֹרְאִים לָהּ מְאַלֶּמֶת. וְגַם לַדַּיִשׁ הָיְתָה מְכוֹנָה מְיֻחֶדֶת. וְעַכְשָׁו יֵשׁ קוֹמְבַּיְן, שֶׁעוֹשֶׂה אֶת כָּל הַמְּלָאכוֹת. וְהַכֹּל שְׂמֵחִים וּמִתְפַּעֲלִים.
אֲבָל דָּנִי אֵינוֹ מִתְפַּלֵּא כְּלָל. מַה כָּאן הַפֶּלֶא? – הַדָּבָר פָּשׁוּט מְאֹד, אֶלָּא שֶׁהַגְּדוֹלִים אֵינָם מְבִינִים. קֹדֶם הָיָה מַגָּל. אֲבָל הוּא גָּדַל וְגָדַל, כְּאֶפְרוֹחַ שֶׁהִתְבַּקַּע מִן הַבֵּיצָה, עַד שֶׁהָיָה לְתַרְנְגֹלֶת, כְּעֶגְלָה שֶׁגָּדְלָה וְהָיְתָה לְפָרָה. כָּךְ גָּדַל הַמַּגָּל. קֹדֶם הָיָה קָטָן מְאֹד, תִּינוֹק. אַחַר־כָּךְ נַעֲשָׂה גָדוֹל יוֹתֵר וְהָיָה לוֹ יוֹתֵר כֹּחַ. הוּא כְּבָר הָיָה יֶלֶד וּשְׁמוֹ מַקְצֵרָה וְקָצַר הַרְבֵּה. וּכְשֶׁגָּדַל עוֹד קְצָת קָרְאוּ לוֹ מְעָרֶמֶת. אַחַר־כָּךְ הָיָה נַעַר, חָזָק יוֹתֵר, הָיָה כְּבָר בְּכֹחוֹ לִקְצוֹר וְגַם לִקְשׁוֹר אֲלֻמּוֹת וְקָרְאוּ לוֹ מְאַלֶּמֶת. וְעַכְשָׁו הוּא בָּחוּר, יֵשׁ לוֹ הַרְבֵּה כֹּחַ וְהוּא יוֹדֵעַ כְּבָר לִקְצוֹר וְלָדוּשׁ בְּבַת אַחַת. כֵּן, עַכְשָׁו הוּא כְּבָר חָזָק מְאֹד וְגָדוֹל וְקוֹרְאִים לוֹ קוֹמְבַּיְן וּמִתְפַּלְּאִים לְכֹחוֹ וּשְׂמֵחִים בּוֹ.
אֲבָל הוּא יִגְדַּל עוֹד וְיִהְיֶה גָדוֹל וְחָזָק מְאֹד, כְּמוֹ אַבָּא. כְּשֶׁיִּהְיֶה קוֹמְבַּיְן גָּדוֹל וְחָזָק, יֵדַע גַּם לִטְחוֹן אֶת הַגַּרְעִינִים לְקֶמַח לָבָן. וּמִן הַקֶּמַח יֵדַע לַעֲשׂוֹת בָּצֵק וְלֶאֱפוֹת לֶחֶם וְעוּגוֹת. אָז יִתְפַּעֲלוּ הָאֲנָשִׁים עוֹד יוֹתֵר. אֲבָל דָּנִי לֹא יִתְפָּעֵל כְּלָל וּכְלָל, כִּי הוּא הֲלֹא יָדַע כָּל זֹאת מֵרֹאשׁ.
אָז יִהְיֶה גַם דָּנִי גָּדוֹל, כְּמוֹ אַבָּא. הוּא יַעֲבֹד בַּקּוֹמְבַּיְן הַגָּדוֹל. הוּא יַעֲמֹד עַל־יַד הַצִּנּוֹר שֶׁמִּתּוֹכוֹ נִשְׁפָּכִים הַגַּרְעִינִים מַהֵר־מַהֵר לְתוֹךְ הַשַּׂק.
וּבְשָׁעָה שֶׁדָּנִי יַעֲבֹד בַּקּוֹמְבַּיְן הַגָּדוֹל, יֵצְאוּ כִּכְּרוֹת לֶחֶם וְעוּגוֹת וּכְעָכִים וּבִּיסְקְוִיטִים מִן הַמָּקוֹם שֶׁיּוֹצְאִים עַכְשָׁו הַגַּרְעִינִים. וְלַקּוֹמְבַּיְן שֶׁלּוֹ יִהְיֶה כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה כֹּחַ, שֶׁיִּסַּע יָשָׁר מִן הַשָּׂדֶה אֶל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם הַרְבֵּה אֲנָשִׁים וְהַרְבֵּה יְלָדִים, וְשָׁם יוֹרִידוּ אֶת כָּל הַשַּׂקִּים.
כָּךְ יַעֲבֹד דָּנִי כְּשֶׁיִּהְיֶה גָּדוֹל וְהַקּוֹמְבַּיְן יִהְיֶה גָדוֹל.
דָּנִי יַעֲבֹר בָּרְחוֹבוֹת וְיִתֵּן לְכָל אִישׁ וָאִישׁ לֶחֶם וּרְקִיקִים וּפִתּוֹת, וּבְיִחוּד יִתֵּן כְּעָכִים. הוּא יְבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקּוֹמְבַּיְן שֶׁלּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה הַרְבֵּה־הַרְבֵּה כְּעָכִים. וְכָל אִישׁ יְקַבֵּל כַּמָּה שֶׁיִּרְצֶה, וְגַם הוֹסָפָה יְקַבֵּל.
כָּךְ יִהְיֶה כְּשֶׁדָּנִי וְהַקּוֹמְבַּיְן יִגְדְּלוּ וְיִהְיוּ חֲזָקִים. וְאָז יִתְפַּלְּאוּ הַכֹּל, הַכֹּל. וְרַק דָּנִי לֹא יִתְפַּלֵּא. כִּי הֲלֹא הוּא יָדַע זֹאת מִזְּמָן, מִזְּמָן.
בַּרְוְזֵי־הַזָּהָב שֶׁל דָּנִי
סִפּוּר אֶחָד מִן הַסִּפּוּרִים־שֶׁבְּסוֹד סִפֵּר דָּנִי גַם לַיְלָדִים. אֲבָל בְּסוֹד, שֶׁלֹּא יְגַלּוּ לְאִישׁ, לְשׁוּם אִישׁ.
– לְשׁוּם אִישׁ… – הִסְכִּימוּ הַיְלָדִים.
הַדָּבָר הָיָה בָּעֶרֶב, בְּשָׁעָה שֶׁהַכֹּל שָׁכְבוּ כְּבָר בַּמִּטּוֹת. הַחַלּוֹנוֹת הָיוּ פְּתוּחִים וְרוּחַ קְרִירָה נָשְׁבָה עַל הַפָּנִים הַמְשֻׁלְהָבוֹת לְאַחַר יוֹם הַשָּׁרָב הַקָּשֶׁה.
הוֹרֵי הַיְלָדִים כְּבָר בֵּרְכוּ אוֹתָם בְּבִרְכַּת “לַיְלָה טוֹב!” וְנָשְׁקוּ לָהֶם אֶת נְשִׁיקַת הַפְּרֵדָה. הַהוֹרִים מִהֲרוּ לַחֲדַר־הָאֹכֶל, לַאֲסֵפָה. אִישׁ לֹא הִפְרִיעַ לְסִפּוּרוֹ שֶׁל דָּנִי. הַיְלָדִים הִקְשִׁיבוּ וְהוּא סִפֵּר בְּלַחַשׁ:
– אַתֶּם יוֹדְעִים אֶת הַמִּקְלַחַת שֶׁל הַבַּחוּרִים, זוֹ שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ גַּג גָּדוֹל כָּזֶה, שָׁטוּחַ? פַּעַם בָּאָה עֲגָלָה מְלֵאָה וַעֲמוּסָה, וְכָל מַה שֶּׁהָיָה בָּהּ הִנִּיחוּ הַבַּחוּרִים עַל הַגַּג.
– מֶה הָיָה בָּעֲגָלָה? מָה הִנִּיחוּ?
– בַּרְוָזִים.
– בַּרְוָזִים? – זָקְפוּ הַיְלָדִים רָאשֵׁיהֶם.
– כֵּן, בַּרְוָזִים. יָפִים־יָפִים. מַמָּשִׁיִּים. יוֹתֵר יָפִים מִמַּמָּשִׁיִּים. בַּרְוָזִים שֶׁל זָהָב.
– בֶּאֱמֶת?
– בֶּאֱמֶת. אֲבָל הֵם הָיוּ מְכֻשָּׁפִים וְלֹא קַל הָיָה לְהַכִּירָם. אֲנִי הִכַּרְתִּים מִיָּד, כִּי רָאִיתִי אֶת הַצַּוָּאר, אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הַמַּקוֹר.
אֲבָל הַבַּחוּרִים שֶׁהֵבִיאוּ אֶת הָעֲגָלָה לֹא יָדְעוּ, כִּי בַּרְוְזֵי־זָהָב הֵם אֵלֶּה. חָשְׁבוּ שֶׁהֵבִיאוּ דְלַעַת מִן הַגַּן וְצָרִיךְ לָשִׂים אוֹתָהּ עַל הַגַּג. דְּלַעַת עָבָה לְמַטָּה וְצַוָּאר דַּק כָּזֶה לָהּ לְמַעְלָה. אֲבָל דָּנִי יוֹדֵעַ, הוּא בָּטוּחַ, כִּי בַּרְוְזֵי־זָהָב נִפְלָאִים הֵם.
פַּעַם, לְפָנִים, הָיוּ הַרְבֵּה־הַרְבֵּה בַּרְוְזֵי־זָהָב גְּדוֹלִים וְיָפִים. הַבַּרְוָזוֹת הָיוּ מְטִילוֹת בֵּיצֵּי־זָהָב עֲגֻלּוֹת וּגְדוֹלוֹת וְדוֹגְרוֹת עֲלֵיהֶן. וְהָיוּ מִתְבַּקְּעִים עוֹד בַּרְוָזִים יָפִים. וּבְשָׁעָה שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים כֻּלָּם לָטוּס יַחַד, נִדְמוּ לְמַפַּת־זָהָב גְּדוֹלָה שֶׁנִּפְרְשָׂה בַּמָּרוֹם, וְהִיא כָּל־כָּךְ מַבְהִיקָה, כָּל־כָּךְ מְאִירָה.
וּבְאוֹתָם הַיָּמִים הָיָה קוֹסֵם אֶחָד רַע, רַע מְאֹד, אֲשֶׁר קָסַם לְבַרְוְזֵי־הַזָּהָב הַיָּפִים. הוּא קִלֵּל אוֹתָם, שֶׁלֹּא יִתְבַּקְּעוּ עוֹד מִן הַבֵּיצִים בַּרְוָזִים חֲדָשִׁים. וְכָל בֵּיצָה שֶׁהֵטִילָה בַּרְוָזָה נֶעֶשְׂתָה קְטַנָּה כְּגַרְעִין שֶׁל דְּלַעַת. וְכַאֲשֶׁר מֵתוּ הַבַּרְוָזִים הַזְּקֵנִים, לֹא נִשְׁאֲרוּ עוֹד בַּרְוָזִים צְעִירִים, כִּי לֹא הָיָה עַל מַה לִדְגּוֹר. וּבִמְקוֹם הַבֵּיצִים נִשְׁאֲרוּ גַרְעִינִים קְטַנִּים, זְעִירִים.
שָׂמַח הַקּוֹסֵם הָרַע, רָצָה שֶׁלֹּא יִהְיוּ עוֹד בָּעוֹלָם בַּרְוְזֵי־זָהָב יָפִים שֶׁיּוֹדְעִים לָעוּף בַּמָּרוֹם כְּמַפָּה מַבְהִיקָה שֶׁל זָהָב, שָׂם אֶת כָּל הַגַּרְעִינִים בָּאֲדָמָה וְצָחַק וְשָׂמַח.
אֲבָל הָאֲדָמָה קִבְּלָה בְּרַחֲמִים רַבִּים אֶת הַגַּרְעִינִים הַמִּסְכֵּנִים שֶׁהָיוּ פַּעַם בֵּיצֵי־זָהָב. הִיא רִחֲמָה עֲלֵיהֶם כְּעַל יְלָדִים שֶׁלָּהּ וְהָיְתָה לָהֶם אֵם. חִמְּמָה אוֹתָם בִּכְנָפֶיהָ הַשְּׁחוֹרוֹת עַד שֶׁנִּבְקְעָה הַקְּלִפָּה, וּמִכָּל גַּרְעִין נָבַט וְגָדַל צָמַח, וְקָרְאוּ לוֹ דְלַעַת.
גָּדְלוּ הַדְּלוּעִים וְנַעֲשׂוּ דוֹמִים לְבַרְוָזִים הַמַּסְתִּירִים רֹאשָׁם תַּחַת כְּנָפָם. גַּם צִבְעָם נַעֲשָׂה בָּהִיר, צָהֹב וּזְהַבְהַב.
אָסְפוּ הָאֲנָשִׁים אֶת הַפְּרִי הַמּוּזָר וּפְרָשׂוּהוּ עַל הַגַּג, בַּשֶּׁמֶשׁ. כִּי גַּם הַשֶּׁמֶשׁ חָפְצָה לִהְיוֹת לָהֶם אֵם, גַּם הִיא רִחֲמָה עֲלֵיהֶם וּפָרְשָׂה כְּנָפֶיהָ כְּכַנְפֵי הַדּוֹגֶרֶת לְחַמְּמָם וְלִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶם.
וְאִישׁ לֹא יָדַע, כִּי בְּתוֹךְ הַגּוּף הַגָּדוֹל שֶׁל הַדְּלַעַת יָשֵׁן לוֹ בַּרְוָז יָפֶה, בַּרְוַז זָהָב.
וְרַק דָּנִי יָדַע וְרָאָה. הוּא רָאָה אֵיךְ זָקַף בַּרְוָז אֶחָד אֶת רֹאשׁוֹ וְהִשְׁקִיף עַל סְבִיבוֹ. בַּרְוָז מַמָּשׁ! וְרַק כְּנָפָיו מְקֻפָּלוֹת, וְכָל אֶחָיו הַבַּרְוָזִים הָיוּ יְשֵׁנִים עֲדַיִן מְקֻפְּלֵי רֹאשׁ וְכָנָף. כִּמְחַכִּים. לְמַה מְחַכִּים הַבַּרְוָזִים הַנִּפְלָאִים? – לְמִלַּת־הַקֶּסֶם. אָז יִתְעוֹרְרוּ יָטוּסוּ לַמֶּרְחַקִּים. – – –
הִפְסִיק דָּנִי אֶת סִפּוּרוֹ, כִּי הִבִּיט סְבִיבוֹ
וְרָאָה שֶׁכָּל הַיְלָדִים יְשֵׁנִים. אָז חָשַׁב בְּלִבּוֹ: אוּלַי מוּטָב שֶׁלֹּא יֵדַע שׁוּם יֶלֶד אֶת סוֹדוֹ. אוּלַי יַצְלִיחַ לְגַלּוֹת אֶת מִלַּת־הַקֶּסֶם וּלְשַׁחְרֵר אֶת הַבַּרְוָזִים הַיָּפִים.
וּבַלַּיְלָה, כְּשֶׁהֵאִיר הַיָּרֵחַ, קָם דָּנִי חֶרֶשׁ מִמִּטָּתוֹ, יָצָא מִן הַחֶדֶר וְיָרַד בְּמַדְרֵגוֹת הַבַּיִת.
הָיָה שֶׁקֶט. הַכֹּל יָשְׁנוּ. הוּא קָרַב אֶל הַדֶּלֶת, פְּתָחָהּ וְהִנֵּה בַּחוּץ אוֹר בָּהִיר. וְאֵין אִישׁ. מִיָּד הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ לְבַקֵּר אֶת הַבַּרְוָזִים שֶׁלּוֹ, לִרְאוֹת מַה שְּׁלוֹמָם וְאוּלַי יוּכַל לַעֲזוֹר לָהֶם? וְאוּלַי יַצְלִיחַ לְגַלּוֹת אֶת מִלַּת־הַקֶּסֶם?
הָלַּךְ דָּנִי לְעֵבֶר הַמִּקְלַחַת. רָאָה אֶת הַסֻּלָּם שֶׁעוֹמֵד שָׁם וְעָלָה בּוֹ לְאַט לְאַט. שָׁלָב אַחֲרֵי שָׁלָב. קָשֶׁה לְטַפֵּס – הַסֻּלָּם גָּבוֹהַּ וְרַגְלֵי דָּנִי קְצָרוֹת. גַּם בֶּגֶד־הַלַּיְלָה הָאָרֹךְ מַפְרִיעַ. אַף עַל פִּי כֵן טִפֵּס וְעָלָה, וְהִנֵּה הוּא לְמַעְלָה.
יוֹשֵׁב לוֹ דָנִי בֵּין הַבַּרְוָזִים. כֻּלָּם שְׁקֵטִים, רֻבָּם יְשֵׁנִים. וְרַק שְׁלשָׁה־אַרְבָּעָה יוֹשְׁבִים זְקוּפֵי רֹאשׁ, מֻפְנִים כְּלַפֵּי מַעֲרָב, הַצַּד שֶׁמִּמֶּנּוּ בָּא דָנִי, כִּמְבָרְכִים אוֹתוֹ לְשָׁלוֹם.
יָשַׁב דָּנִי בֵּינֵיהֶם, חִבֵּק אֶת צַוְּארֵיהֶם וְהִסְתַּכֵּל בָּהֶם. פִּתְאֹם שָׁמַע אֶת צַעֲדֵי הַשּׁוֹמְרִים בֶּחָצֵר, שָׁמַע דִּבְרֵי שׁוֹמֵר אֶחָד לְרֵעִהוּ:
– נִדְמֶה לִי, שֶׁרָאִיתִי יֶלֶד יוֹצֵא מִבֵּית־הַיְלָדִים.
– מָה אַתָּה סָח? לְאָן יֵלֵךְ יֶלֶד בַּלַּיְלָה? הַכֹּל יְשֵׁנִים.
לֹא רָצָה דָנִי שֶׁיִּמְצָאוּהוּ בֵּין הַבַּרְוָזִים, כִּי אָז אוּלַי לֹא יַצְלִיחַ הַקֶּסֶם שֶׁלּוֹ. מִהֵר וְהִתְכּוֹפֵף בֵּין הַדְּלוּעִים, הִתְכַּרְבֵל וְהָיָה אַף הוּא כִּדְלַעַת, דְּלַעַת שֶׁצִּבְעָהּ לָבָן, כְּצֶבַע בֶּגֶד־הַלַּיְלָה.
הַיָּרֵחַ בַּמָּרוֹם הִתְפַּלֵּא קְצָת שֶׁיֵּשׁ דְּלַעַת לְבָנָה אַחַת בֵּין כָּל הַדְּלוּעִים הַזְּהֻבִּים. אֲבָל דָּנִי הֶחֱרִישׁ וְהַיָּרֵחַ לֹא גִלָּה סוֹדוֹ, כִּי גַם הוּא אוֹהַב מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁל סוֹד, וְאֶת דָּנִי הַקָּטָן הוּא אוֹהֵב, שֶׁבָּא לְשַׁחְרֵר אֶת הַבַּרְוָזִים. שָׁתַק הַיָּרֵחַ וְלֹא גִלָּה אֶת הַסּוֹד לַבַּחוּרִים הַשּׁוֹמְרִים.
שָׁכַב דָּנִי וְחִכָּה עַד שֶׁעָבְרוּ הַשּׁוֹמְרִים. וְהִנֵּה שָׁמַע אֶת צַמְּרוֹת הָעֵצִים נָעוֹת חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ בָּרוּחַ וַעֲלֵיהֶן הַקַּלִּים מְרַחֲשִׁים, מְלַחֲשִׁים:
עַל גַּג שֶׁל מִקְלַחַת
גָּדוֹל וְרָחָב,
הַדְּלַעַת מֻנַּחַת
בְּשֶׁמֶשׁ הַסְּתָו.
בְּשֶׁמֶשׁ הַלַּהַט,
בְּשֶׁמֶשׁ הַזִּיו,
עוֹרָהּ שֶׁל הַדְּלַעַת
מַוְרִיד וּמַזְהִיב.
הֶאֱזִין דָּנִי לְרַחַשׁ הָרוּחַ, לְשִׂיחַ הֶעָלִים וְחָשַׁב: אוּלַי אֵלּוּ הֵן מִלּוֹת־הַקֶּסֶם? הִקְשִׁיב יָפֶה וְשָׁמַר אֶת הַמִּלִּים בְּלִבּוֹ. לָחַשׁ אוֹתָן חֶרֶשׁ בְּאָזְנַי הַדְּלוּעִים וְהִקְשִׁיב עוֹד.
וְהָרוּחַ בְּעָלִים מְאַוֶּשֶׁת, מְלַחֶשֶׁת וְאוֹמֶרֶת:
רֹאשָׁהּ הַשָּׁלוּחַ
אָרֹךְ וּמוּפָז,
נִשְׁקָף אֶל כָּל רוּחַ
כְּרֹאשׁ שֶׁל בַּרְוָז.
גִּבְעוֹלָהּ הַקָּטוּעַ
סוֹמֵק מִן הָאוֹר,
וְנוֹעַ יָנוּעַ
מַמָּשׁ כְּמַקּוֹר.
וְדָנִי מַקְשִׁיב, וְדָנִי זוֹכֵר. וְהוּא חוֹזֵר בְּלַחַשׁ עַל כָּל מִלָּה. אוּלַי זֶהוּ הַקֶּסֶם? וְהוּא מַקְשִׁיב עוֹד וּמְחַכֶּה הֲיִקְרֶה מַשֶּׁהוּ?
הַגַּג הוּא כְּנַחַל,
הַגַּג הוּא נָהָר,
שַׁיֶּרֶת בּוֹ נָחָה –
מַקּוֹר וְצַוָּאר.
כָּנָף מְקֻפֶּלֶת,
זְנָבוֹת מוּפָזִים –
אֶל עֵבֶר יָם תְּכֵלֶת
שָׁטִים בַּרְוָזִים…
שָׁמַע דָּנִי וְחָשַׁב: זֶהוּ הַקֶּסֶם. עוֹד מְעַט יִתְעוֹרְרוּ כָּל הַבַּרְוָזִים. הַגַּג שֶׁל הַמִּקְלַחַת כָּחֹל כְּנַחַל. עוֹד מְעַט, עוֹד מְעַט קָט יָנִיעוּ הַבַּרְוָזִים אֶת רַגְלֵיהֶם וְיָשׁוּטוּ וְיָטוּסוּ הַרְחֵק־הַרְחֵק, אֶל הַתְּכֹל הַבָּהִיר. עוֹד מְעַט.
עָבַר דָּנִי מִדְּלַעַת אֶל דְּלַעַת, לִטְּפָן בְּיָדוֹ הַקְּטַנָּה וְלָחַשׁ עַל אָזְנָן חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ אֶת מִלּוֹת־הַקֶּסֶם.
וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא. רֹאשׁ אַחַר רֹאשׁ הִתְרוֹמֵם אֶל עָל. מַקּוֹר אֶל מַקּוֹר נָטָה וְהֵצִיץ. אֶחָד אֶחָד הֵרִימוּ כָּל הַדְּלוּעִים אֶת רָאשֵׁיהֶם.
אָז הִתְחִילוּ כֻּלָּם לָזוּז לְצַד מַעֲרָב. חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ זָזוּ, כְּשָׁטִים בְּמַיִם שְׁקֵטִים. וְדָנִי יוֹשֵׁב, מִסְתַּכֵּל וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלְּחוֹשׁ:
כָּנָף מְקֻפֶּלֶת,
זְנָבוֹת מוּפָזִים –
אֶל עֵבֶר יָם תְּכֵלֶת
שָׁטִים בַּרְוָזִים…
וּכְשֶׁהִפְלִיג אַחֲרוֹן הַבַּרְוָזִים אֶל הַתְּכֵלֶת, יָרַד דָּנִי חֶרֶשׁ מִן הַגַּג וְחָזַר אֶל מִטָּתוֹ.
בַּבֹּקֶר אֵחֵר דָּנִי לָקוּם. כִּי עָיַף מְאֹד בַּלַּיְלָה.
וְהַיְלָדִים, שֶׁנִּרְדְּמוּ בְּאֶמְצַע סִפּוּרוֹ, זָכְרוּ אוֹתוֹ בַּבֹּקֶר וְשָׁאֲלוּ:
– וּמֶה הָיָה לְבַרְוְזֵי־הַזָּהָב?
– אֵין כְּבָר בַּרְוְזֵי־זָהָב, – עָנָה דָנִי. – הֵם טָסוּ הַרְחֵק־הַרְחֵק, אֶל הַיָּם הַכָּחֹל.
– כְּבָר? כָּל־כָּךְ מַהֵר? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים.
– כֵּן. – אָמַר דָּנִי.
וְאָמְנָם, הַגַּג הָיָה רֵיק מִכֹּל.
– אֵיפֹה הַבַּרְוָזִים? – שָׁאֲלוּ הַיְלָדִים בִּתְמִיהָה.
– רָחוֹק־רָחוֹק – עָנָה דָנִי וְהֶרְאָה בְּאֶצְבַּע כְּלַפֵּי מַעֲרָב. אָז נָשְׂאוּ הַיְלָדִים עֵינֵיהֶם וְהִבִּיטוּ אֶל מֶרְחַב הַתְּכֵלֶת, אֲשֶׁר שָׁם נֶעֶלְמוּ וְנָמוֹגוּ בַּרְוְזֵי־הַזָּהָב שֶׁל דָּנִי.
מַעֲשֶׂה בְּיָתוֹם עָנִי, חֲסַר־כֹּל,
וּבְנֵס שֶׁאֵרַע לוֹ, בְּפֶלֶא גָּדוֹל
הָיָה זֶה הַיֶּלֶד בּוֹדֵד וְעָצוּב,
רָעֵב וְיָחֵף, אֻמְלָל וְעָזוּב.
דָּבָר לֹא הָיָה לַיָּתוֹם בַּתֵּבֵל –
לֹא רֵעַ וִידִיד, לֹא קָרוֹב, לֹא גוֹאֵל.
הָיְתָה לוֹ לַיֶּלֶד הַזֶּה אַךְ מִבְרֶשֶׁת,
פְּשׁוּטָה וְזוֹלָה וּמְאֹד מְשֻׁמֶּשֶׁת,
אַךְ זוֹ הַמִּבְרֶשֶׁת, שְׁחוּקָה, יְשָׁנָה,
קִבֵּל מֵאִמּוֹ הַטּוֹבָה מַתָּנָה.
זֶה הָיָה בְּשָׁעָה שֶׁנָּטְתָה הִיא לָמוּת,
וְדָאַב לְבָבָהּ עַל הַבֵּן הַפָּעוּט.
לֹא הָיָה לָהּ דָּבָר לְהוֹרִישׁ לַיָּתוֹם
מִלְּבַד הַמִּבְרֶשֶׁת שֶׁאֵין בָּהּ מְתוֹם.
הִנִּיחָה אוֹתָהּ בְּיָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד
וְאָמְרָה: "זוֹ מִבְרֶשֶׁת שֶׁל פֶּלֶא.
רְאֵה, בְּנִי, שָׁמְרָהּ מִכָּל מִשְׁמָר,
כִּי בְּרָכָה בַּמִּבְרֶשֶׁת, סְגֻלָּה וִיקָר".
מַה טִּיב הַסְּגֻלָּה וּמַהוּ הַפֶּלֶא
לֹא הִסְפִּיקָה הָאֵם לְהַשְׁמִיעַ לַיֶּלֶד.
עָצְמָה אֶת עֵינֶיהָ, שָׁקְעָה כְּבִשְׁנַת,
וְנָטְשָׁה אֶת יַלְדָּהּ הַקָּטָן לְבָדָד.
שָׁמַר הַקָּטָן דְּבַר הָאֵם בִּלְבָבוֹ,
וְנָשָׂא אֶת עֵינָיו אֶל הַפֶּלֶא יָבוֹא.
וְעַד יְבֹאֶנּוּ הַפֶּלֶא, הַנֵּס,
בִּקֵּשׁ לוֹ הַנַּעַר נַפְשׁוֹ לְפַרְנֵס.
בָּא אֶל אַחַד הָרְחוֹבוֹת וְיָשַׁב
נַעֲלַיִם נַקּוֹת לָעוֹבֵר וְלַשָּׁב.
אַךְ מִי זֶה יִשְׁעֶה אֶל תְּחִנַּת הַיָּתוֹם.
וְאֶל מִבְרַשְׁתּוֹ נִשְׁחֲקָה כְּבָר עַד תֹּם?
לִצְחוֹק אַךְ הָיָה בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת
עֵת הִצִּיעַ לָהֶם מִנְעָלִים לְנַקּוֹת.
כָּךְ עָבַר וּפָסַע מֵרְחוֹב אֱלֵי רְחוֹב,
עַד הִגִּיעַ מֵחוּצָה לָעִיר לְבַסּוֹף.
שָׁם לָנוּחַ שָׁכַב בְּצִדּוֹ שֶׁל מִשְׁעוֹל,
וּמַר הִתְיַפֵּחַ בְּבֶכִי גָדוֹל.
וְכָךְ, תּוֹךְ דְּמָעוֹת, הָעֵינַיִם עָצַם,
עָצַם הָעֵינַיִם, נִרְדַּם וְחָלַם.
בַּחֲלוֹם הוּא רוֹאֶה אֶת אִמּוֹ לְפָנָיו,
וּפָנֶיהָ יַבְהִיקוּ כְּאוֹר הַכּוֹכָב.
הִנֵּה בְּיָדָהּ הַמִּבְרֶשֶׁת תֹּאחַז,
וְתִגְחַן עַל אָזְנוֹ לְהַשְׁמִיעַ לוֹ רָז…
עוֹד אִמּוֹ לוֹ לוֹחֶשֶׁת
אֶת סוֹד הַמִּבְרֶשֶׁת –
וַיִּיקַץ הַיָּתוֹם,
וְהִנֵּה זֶה חֲלוֹם.
תָּמֵהַּ הַיֶּלֶד נָבוֹךְ וְעָצוּב…
אַךְ מִי זֶה קָרֵב שָׁם, זָקֵן וְכָפוּף?
זֶה סַבָּא זָקֵן וְעָנִי וְכוֹשֵׁל,
רַגְלָיו יְחֵפוֹת הוּא נִשְׁעָן עַל מַקֵּל,
וּפִיו מְמַלֵּל:
"בְּנִי, חוּשָׁהּ, עָזְרֵנִי, נַקֵּה אֶת רַגְלַי.
הָאָבָק בָּן דָּבַק וְאוֹכֵל בִּפְצָעַי"…
וְעָנָה לוֹ הַקָּט:
"בַּמֶּה אֲנַקֶּה וְאֵין כֹּל בְּיָדִי?
וְשֶׁמָּא אָרוּצָה, אֶטְבֹּל אֶת בִּגְדִי
שָׁם, בַּפֶּלֶג הַזָּךְ,
וּבוֹ אֶת רַגְלֶיךָ, סָבִי, אֲקַנַּח?"
עָנָהוּ הַסָּב:
"בְּזוֹ הַמִּבְרֶשֶׁת אֲשֶׁר בְּיָדְךָ
גַּע בְּרַגְלֵי, נַעֲרִי, אַל תִּירָא".
בְּיָדוֹ הַחוֹשֶׁשֶׁת
אָחַז בַּמִּבְרֶשֶׁת
וְנָגַע בְּרַגְלֵי זֶה הַסָּב –
וּמִיָּד נֶעֶלְמוּ הַפְּצָעִים מֵרַגְלָיו.
שׁוּב נָגְעָה הַמִּבְרֶשֶׁת בִּשְׁתֵּי הָרַגְלַיִם –
וּכְרֶגַע עָלָה עֲלֵיהֶן זוּג גַּרְבַּיִם.
נָגְעָה הַמִּבְרֶשֶׁת שְׁלִישִׁית בִּשְׁתֵּיהֶן –
עָטוּ נַעֲלַיִם רַגְלֵי הַזָּקֵן.
“הֲזֶהוּ הַפֶּלֶא?” –
הֵרִיעַ הַיֶּלֶד
אֶל עֵבֶר הַסָּב.
אַךְ זֶה כְּבָר אֵינֶנּוּ, הִרְחִיק וְחָלָף…
כָּל שֶׁהִגִּיעַ וּבָא אוֹתוֹ יוֹם
אֶל פְּנֵי הַמִּשְׁעוֹל בּוֹ יָשַׁב הַיָּתוֹם,
כָּל יָחֵף וְכוֹשֵׁל וּפְצוּעַ רַגְלָיו –
יָצָא מִן הַיֶּלֶד נְעוּל נְעָלָיו.
וַתִּפְשֹׁט הַשְּׁמוּעָה עַל מִבְרֶשֶׁת־הַפֶּלֶא
מֵאִישׁ אֶל אִשָּׁה וּמִנַּעַר עַד יֶלֶד:
כָּל רֶגֶל מַנְעֶלֶת, כָּל פֶּצַע חוֹבֶשֶׁת
יָדוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד בְּפֶלֶא־מִבְרֶשֶׁת.
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּיָתוֹם חֲסַר־כֹּל,
וּבְנֵס נַעֲשָׂה לוֹ, בְּפֶלֶא גָדוֹל.
הָיֹה הָיְתָה אֵם זְקֵנָה, וְלָהּ בָּנִים חֲמִשָּׁה. שֵׁם הַבֵּן הָרִאשׁוֹן – גִּבּוֹר, שֵׁם הַבֵּן הַשֵּׁנִי – חָכָם, שֵׁם הַשְּׁלִישִׁי – חָרוּץ, שֵׁם הָרְבִיעִי – שָׂמֵחַ, וְשֵׁם הַבֵּן הַחֲמִישִׁי, הַקָּטָן שֶׁבְּכֻלָּם – חָבִיב.
וְהָיוּ חֲמִשְׁתָּם בָּנִים טוֹבִים וְנֶחְמָדִים, עַד כִּי אֶפְשָׁר הָיָה לִטְעוֹת אֲפִלּוּ בִּשְׁמוֹתֵיהֶם, בַּאֲשֶׁר הָיוּ כֻּלָּם גִּבּוֹרִים וְכֻלָּם חֲכָמִים, כֻּלָּם חֲרוּצִים וּשְׂמֵחִים וְכֻלָּם חֲבִיבִים עַד מְאֹד. אוּלָם הָאֵם הַזְּקֵנָה לֹא טָעֲתָה מֵעוֹלָם, כִּי עַל כֵּן אִמָּא הִיא, וּמִי עוֹד כְּאֵם מַכִּירָה אֶת בָּנֶיהָ.
הָיוּ הַבָּנִים וְאִמָּם בְּבֵיתָם הַקָּטָן, וְעַל־יַד הַבַּיִת גִּנַּת־יָרָק וַעֲרוּגַת־פְּרָחִים. עָבְדוּ הַבָּנִים יַחְדָּו וְדָאֲגוּ לְאִמָּם וּלְבֵיתָם וְאַף לִשְׁכֵנֵיהֶם עָזְרוּ.
יוֹם אֶחָד הִשְׁכִּים גִּבּוֹר לָקוּם בַּבֹּקֶר וְאָמַר:
– שָׁלוֹם לָךְ, אִמִּי, הוֹלֵךְ אֲנִי.
שָׁאֲלָה הָאֵם: וּלְאָן תֵּלֵךְ, בְּנִי גִּבּוֹר?
עָנָה וְאָמַר: שָׁם מֵעֵבֶר לֶהָרִים יֵשׁ אֶרֶץ קְטַנָּה וְנֶחְמָדָה. עַתָּה הִתְנַכְּלוּ לָהּ שְׁכֵנִים רָעִים וַחֲזָקִים וְהִתְנַפְּלוּ עָלֶיהָ לְהַשְׁמִידָהּ. הוֹלֵךְ אֲנִי, אִמִּי, אֶל הָאָרֶץ הַקְטַנָּה לְעָזְרָהּ בְּמִלְחַמְתָּהּ. הֲתִתְּנִי בִּרְכָתֵךְ לִי, אִמִּי?
– לֵךְ, בְּנִי, וְהַצְלַח בְּדַרְכְּךָ, וִיהִי אֱלֹהִים אִתְּךָ וְעִם אוֹתָהּ אֶרֶץ קְטַנָּה.
נָשַׁק גִּבּוֹר לְאִמּוֹ וּלְאָחִיו וְהָלַךְ.
חָלְפוּ הַיָּמִים וְגִבּוֹר לֹא חָזַר. אָמְרָה הָאֵם:
– עוֹד לֹא תַּמָּה הַמִּלְחָמָה, עוֹד לֹא בָּא הַנִּצָּחוֹן, עַל כֵּן לֹא חָזַר עוֹד בְּנִי.
וְכָךְ אָמְרוּ הָאַחִים אַף הֵם, וּפָנוּ אִישׁ־אִישׁ לַעֲבוֹדָתוֹ.
בְּאַחַד הַיָּמִים קָם הַבֵּן הַשֵּׁנִי, חָכָם, לִטֹּל אַף הוּא בִּרְכָתוֹ מֵאִמּוֹ.
– לְאָן תֵּלֵךְ, בְּנִי חָכָם, וְאָחִיךָ טֶרֶם שָׁב?
– הוֹלֵךְ אֲנִי לִלְמֹד וּלְהַחְכִּים, אִמִּי. שָׁמַעְתִּי כִּי בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה יֶשְׁנוֹ אֶחָד חָכָם הַיּוֹדֵעַ אֶת תּוֹרַת הָאֹשֶׁר וְהַשָּׁלוֹם עֲלֵי־אֲדָמוֹת. הוֹלֵךְ אֲנִי לִשְׁמֹעַ תּוֹרָה מִפִּיו וְלַהֲפִיצָה בְּרַבִּים. הֲתִתְּנִי לִי בִּרְכָתֵךְ, אִמִּי?
– לֵךְ, בְּנִי, לְשָׁלוֹם, וְשׁוּב – וּבְשׂוֹרוֹת נִחוּמִים בְּפִיךָ, וְהָיָה אֱלֹהִים אִתְּךָ.
הָלַךְ חָכָם, חָלְפוּ יָמִים וְלֹא בָּא, לֹא חָזַר.
וְהִנֵּה קָם הַבֵּן הַשְּׁלִישִׁי, חָרוּץ, וַיֹּאמַר אַף הוּא לָלֶכֶת.
שָׁאֲלָה הָאֵם: לְאָן תֵּלֵךְ, בְּנִי?
הוֹלֵךְ אֲנִי אֶל עִיר רְחוֹקָה, אֲשֶׁר הַסְּעָרוֹת פָּגְעוּ בְּבָתֶּיהָ וְהָרְסוּ מִשְׁכְּנוֹתֶיהָ, וַאֲנָשֶׁיהָ מְיֹאָשִׁים מְאֹד וְנִרְפִּים, אֵינָם מְתַקְּנִים בָּתֵּיהֶם וְאֵינָם אוֹפִים אֶת פִּתָּם, וְסוֹפָם כָּלִים וְאוֹבְדִים. אֵלְכָה לְעוֹרְרָם לָשׁוּב וְלִבְנוֹת בָּתֵּיהֶם, וְאֶעֶזְרֵם לְכוֹנֵן אֶת עִירָם בְּאֹרֶךְ־רוּחַ וּבְחָרִיצוּת־כַּפַּיִם, וְאָז אָשׁוּבָה אֵלַיִךְ בְּשָׁלוֹם. הֲתִתְּנִי בִּרְכָתֵךְ לִי, אִמִּי?
– בָּרֵךְ אֲבָרֶכְךָ, בְּנִי, וַיְהִי ה' בְּעֶזְרֶךָ.
טֶרֶם חָזְרוּ הַשְׁלשָׁה וְקָם הַבֵּן הָרְבִיעִי, שָׂמֵחַ, אַף הוּא לָלֶכֶת.
– לְאָן דַּרְכְּךָ, בְּנִי?
– עוֹד לֹא נִצַּח אָחִי גִּבּוֹר, אִמִּי. עוֹד לֹא הֶחְכִּים הָעוֹלָם מִתּוֹרַת אָחִי חָכָם, הוֹרָתִי. עוֹד לֹא נִגְּשׁוּ הַנּוֹאָשִׁים לִבְנוֹת אֶת עִירָם, אִמִּי שֶׁלִּי, וְרָבִים הָעֲצוּבִים וְהַכּוֹאֲבִים, הַנּוֹאָשִׁים וּמָרֵי־הַנֶּפֶשׁ. אֵלְכָה־נָא וַאֲשַׂמַּח לְבָבָם לַמַּעַן יֶחֱזַק. הֲתִתְּנִי לִי בִּרְכָתֵךְ, אִמִּי?
– לֵךְ, בְּנִי, וְתֶחֱזַק רוּחֲךָ, וִיבָרְכֶךָ אֱלֹהִים בְּדַרְכְּךָ.
וַיֵּלֵךְ שָׂמֵחַ לְדַרְכּוֹ וְנִשְׁאֲרוּ בַּבַּיִת אַךְ הָאֵם הַזְּקֵנָה וְהַבֵּן הַצָּעִיר, חָבִיב. וַיִּדְאַג לְאִמּוֹ וְלֹא יָדְעָה מַחְסוֹר. בְּאַחַד הַיָּמִים בָּא וְאָמַר:
– אִמִּי, רוֹצֶה אֲנִי לְשָׁאֳלֵךְ שְׁאֵלָה.
– שְׁאַל, בְּנִי חָבִיב.
– לֹא חָזְרוּ אַחַי. קָשָׁה הַמִּלְחָמָה, וְנִשְׂגָּבָה מֵהָבִין תּוֹרַת הָאֹשֶׁר, נוֹאֲשׁוּ הָאֲנָשִׁים, וּמְעַטָּה הַשִּׂמְחָה. אֵלְכָה לִי לִנְדֹּד בֵּין אַחַי, לְהָבִיא לָהֶם בִּרְכָתֵךְ וּלְעָזְרָם בִּמְלַאכְתָּם. הֲתִשְׁלְחִי לָהֶם בִּרְכָתֵךְ עַל־יָדַי, אִמִּי שֶׁלִּי?
– בָּרוּךְ תִּהְיֶה לִי, יַלְדִּי, – עָנְתָה הָאֵם, – לֵךְ, בְּנִי חָבִיב, וְהָבִיאָה לָהֶם בִּרְכָתִי. צַפֵּה אֲצַפֶּה לָכֶם עַד תָּשׁוּבוּ.
נָתַן חָבִיב לִבּוֹ לְכָל סִדְרֵי הַבַּיִת לִפְנֵי לֶכְתּוֹ, נָשַׁק לְאִמּוֹ וְהָלַךְ.
עָמְדָה הַאִם עַל הַסַּף וְלִוְּתָה בְּמַבַּט עֵינֶיהָ אֶת הַבֵּן הַמִּתְרַחֵק.
יָשְׁבָה הָאֵם יְחִידָה בְּבֵיתָהּ וְלִבָּהּ טוֹב עָלֶיהָ. יוֹם־יוֹם טִפְּלָה בְּגִנָּתָהּ וּבִשְּׁלָה תַּבְשִׁילָהּ, וּשְׁכֵנוֹתֶיהָ שׁוֹאֲלוֹת תָּמִיד לִשְׁלוֹמָהּ וּמוּכָנוֹת לְעָזְרָהּ בַּכֹּל. וְאוּלָם אֵין הָאֵם הַזְּקֵנָה זְקוּקָה לְעֶזְרָה כְּלָל. עוֹד כֹּחָהּ עִמָּהּ לִשְׁמֹר עַל בֵּיתָהּ, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי נָהֲגָה לְאַוְרֵר בִּגְדֵי בָּנֶיהָ וּלְתַקְּנָם, לְמַעַן יִהְיוּ נְקִיִּים וְיָפִים עֵת יָשׁוּבוּ.
יוֹם אֶחָד יָשְׁבָה בְּפֶתַח בֵּיתָהּ וְעָסְקָה בִּמְלֶאכֶת תִּקּוּן הַבְּגָדִים וְהִנֵּה הֵלֶךְ עָיֵף עוֹבֵר לְאִטּוֹ.
– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, הֵלֶךְ עָיֵף. הֲתֹאבֶה לָנוּחַ מְעַט מִדַּרְכְּךָ? אָנָּא סוּרָה אֶל בֵּיתִי וְנַחְתָּ קִמְעָה.
הוֹדָה הַהֵלֶךְ וְסָר אֶל בֵּיתָהּ, וְאַף אֶל הַשֻּׁלְחָן הֵסֵב. מַיִם זַכִּים וְלֶחֶם הִגִּישָׁה הָאֵם, וְגַם מְלָפְפוֹנִים יְרֻקִּים וּבְצָלִים רַכִּים מִפְּרִי הַגִּנָּה.
יָשַׁב הַהֵלֶךְ וְנָח. שָׁתָה מִן הַמַּיִם וְאָכַל מִן הַלֶּחֶם וְהַיָּרָק.
שְׁאֵלַתְהוּ הָאֵם: מֵאַיִן תָּבוֹא וּלְאָן תֵּלֵךְ, הַהֵלֶךְ?
אָמַר הָאִישׁ: בָּא אֲנִי מִדֶּרֶךְ רְחוֹקָה. בְּכָל קַצְוֵי תֵּבֵל שׁוֹטַטְתִּי. אֶרֶץ רְחוֹקָה רָאִיתִי בְּדַרְכִּי, וּמִלְחָמָה כְּבֵדָה נְטוּשָׁה בָּהּ. בִּמְקוֹם־תּוֹרָה רָחוֹק שָׁהִיתִי, וְתַלְמִידִים שׁוֹקְדִים עַל תַּלְמוּדָם רָאִיתִי. אַף בְּעִיר חֲרֵבָה עָבַרְתִּי, אֲשֶׁר יֵשׁ לִבְנוֹתָהּ מֵחָדָשׁ. רַבּוֹת־רַבּוֹת רָאִיתִי בְּדַרְכִּי.
כָּךְ סָח הַהֵלֶךְ הֶעָיֵף לָאֵם הַזְּקֵנָה. וְזוֹ נָשְׂאָה עֵינֶיהָ מֵעִם מְלַאכְתָּהּ וְשָׁאֲלָה:
אוּלַי לְאוֹתָהּ אֶרֶץ קְטַנָּה כַּוָּנָתְךָ, אֲשֶׁר בִּקְשׁוּ שְׁכֵנֶיהָ הָרָעִים לְהַשְׁמִידָהּ? אוּלַי מְלַמְּדִים בְּאוֹתוֹ מְקוֹם־תּוֹרָה רָחוֹק אֶת חָכְמַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר עֲלֵי־אֲדָמוֹת? וְשֶׁמָּא אוֹתָהּ עִיר שֶׁבִּקַּרְתָּ – הַסְּעָרוֹת הֵן אֲשֶׁר מוֹטְטוּ בִּנְיָנֶיהָ?
תָּמַהּ הַהֵלֶךְ תְּמִיהָה רַבָּה וְעָנָה:
– נָכוֹן כִּנְכוֹן הַיּוֹם דְּבָרְךָ, אִשָּׁה כְּבוּדָה. הַאִם עָבַרְתְּ אַף אַתְּ בַּדֶּרֶךְ הָרְחוֹקָה, וּבְכָל אוֹתָם הַמְּקוֹמוֹת שָׁהִית?
– לֹא, – חִיְּכָה הָאֵם הַזְּקֵנָה. – זֶה שָׁנִים רַבּוֹת לֹא עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי, וּבְכָל אוֹתָן דְּרָכִים רְחוֹקוֹת לֹא עָבַרְתִּי.
תָּמַהּ הַהֵלֶךְ מְאֹד וְשָׁאַל:
– וְכֵיצַד תֵּדְעִי כָּל אֵלֶּה הַדְּבָרִים? מִי סַפֵּר יְסַפֶּר־לָךְ – וְאַתְּ בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה בְּפִנָּתֵךְ? הַאִם חֲשׂוּכַת־בָּנִים אַתְּ, אוֹ שֶׁמָּא עֲזָבוּךְ בָּנִים לַאֲנָחוֹת לְעֵת זִקְנָתֵךְ? וּלְמִי תְּתַקְּנִי בֶּגֶד זֶה שֶׁבְּיָדֵךְ?
שׁוּב חִיְּכָה הָאֵם הַזְּקֵנָה וְעָנְתָה:
– לֹא בּוֹדְדָה וְגַלְמוּדָה אֲנִי, אַף לֹא חֲשׂוּכַת־בָּנִים, וּבֶגֶד זֶה לְאֶחָד מִבָּנַי אֲתַקֵּן. לֹא לַאֲנָחוֹת עֲזָבוּנִי בָּנַי, כִּי אִם בִּשְׁלִיחוּת לְבָבָם הָלָכוּ. אֶל רַחֲבֵי אֶרֶץ רָחֲקוּ בָּנַי, וּבִזְכוּתָם קָרְבוּ אֵלַי מֶרְחַקִּי תֵּבֵל, וּבַעֲבוּרָם הִרְהוּרֵי לִבִּי קַצְוֵי עוֹלָם יִפְקֹדוּ.
– אָכֵן, חָכַמְתְּ מְאֹד, אִשָּׁה כְּבוּדָה, אַף אַמִּיץ לְבָבֵךְ בְּקִרְבֵּךְ. הֲיִדְמוּ לָךְ בָּנַיִךְ אַף הֵם?
– יֵשׁ אֲשֶׁר לֹא יִרְחַק הַפְּרִי מִן הַגֶּזַע. וְיֵשׁ גַּם אֲשֶׁר תְּהִלַּת בָּנִים עַל רָאשֵׁי הוֹרִים זוֹרַחַת. וְאִלּוּ בָּנַי שֶׁלִּי בָּנִים הֵם כְּכָל הַבָּנִים, וַאֲנִי אֵם הִנְנִי כְּכָל הָאִמָּהוֹת.
– הַגִּידִי לִי, אֵם כְּבוּדָה, אֶת שְׁמוֹת בָּנַיִךְ וְאֵדָעָה. וַדַּאי פְּגַשְׁתִּים בְּדַרְכִּי, וַדַּאי נִפְלָאִים הֵם מֵאֲחֵרִים.
– רַבִּים כְּמוֹתָם, – עָנְתָה הָאֵם, – וְאֵיךְ תַּכִּירֵם? רַבִּים גִּבּוֹרִים בָּאָרֶץ הַקְּטַנָּה, וְרַבִּים חֲכָמִים צְמֵאֵי־תּוֹרָה. רַבִּים חָרוּצֵי־הַכַּפַּיִם וּשְׂמֵחֵי־הַלֵּבָב, וְרַבִּים הַחֲבִיבִים נוֹשְׂאֵי הַבְּרָכָה. וְעוֹד עֲתִידָה הָאָרֶץ הַקְּטַנָּה לְנַצֵּחַ, וְתוֹרַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר תִּקְנֶה שְׁבִיתָה בַּלְּבָבוֹת, וּבָנֹה תִּבָּנֶה הָעִיר, כִּי חָזוֹק יֶחֶזְקוּ הַלְּבָבוֹת בְּשִׂמְחָה, וְאוֹר הַבְּרָכָה עַל פָּעֳלָם יִשְׁרֶה.
קָם הַהֵלֶךְ מִמְּקוֹמוֹ וְהֶעֱמִיק הִשְׁתַּחֲווֹת לִפְנֵי הָאֵם:
– עַתָּה יָדַעְתִּי, אֵם הַבָּנִים. אַתְּ הָאֵם לַגִבּוֹר וְלֶחָכָם, לֶחָרוּץ, לַשָּׂמֵחַ וְלֶחָבִיב. דְּעִי לָךְ, אֵם, בִּרְכוֹת בָּנַיִךְ שְׁלוּחוֹת אֵלַיִךְ עַל־יָדַי. בִּקְשׁוּ לָתֵת בְּיָדִי מַתָּנוֹת עֲבוּרֵךְ, וְלֹא הָיָה תַּחַת יָדָם זוּלַת בִּרְכַּת אַהֲבָתָם לָךְ. שָׁלוֹם לָהֶם לְכֻלָּם, וְתִקְוַת לְבָבָם אֵיתָנָה לָשׁוּב אֶל נָוֵךְ בְּשָׁלוֹם.
שָׂמְחָה הָאֵם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְקָרְאָה:
– אָכֵן, הַיָּפָה בַּמַּתָּנוֹת הֵבֵאתָ לִי, הַהֵלֶךְ. יִגְמֹל לְךָ אֱלֹהִים כֵּפֶל כִּפְלַיִם בְּכָל אֲשֶׁר תִּפְנֶה.
קָם הַהֵלֶךְ לָלֶכֶת. לִוַּתּוּ הָאֵם עַד הַפֶּתַח, וְאוֹר הַשִּׂמְחָה בְּעֵינֶיהָ וּבְכָל חַדְרֵי לְבָבָהּ.
עָבְרוּ יָמִים, חָלְפוּ שָׁבוּעוֹת, וְהָאֵם כְּדַרְכָּהּ עָסְקָה בַּעֲבוֹדוֹתֶיהָ, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי חָשְׁבָה מַחֲשָׁבוֹת, כֵּיצַד תְּקַדֵּם פְּנֵי בָּנֶיהָ בְּשׁוּבָם וּמַה מַּאֲכָלוֹת תַּגִּישׁ לָהֶם?
בְּאַחַד הַיָּמִים נִרְאֲתָה מֵרָחוֹק דְּמוּת אָדָם צוֹעֶדֶת אֶל עֵבֶר בֵּיתָהּ, וּמִיָּד יָדְעָה כִּי אֶחָד מִבָּנֶיהָ הוּא הַבָּא. כָּךְ אָמַר לָהּ לְבַב הָאֵם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ. וְאַךְ אַחַת לֹא יָדְעָה: מִיהוּ הַבָּא. כִּי כֻלָּם הָיוּ אֲהוּבִים עָלֶיהָ וְלִקְרַאת כֻּלָּם שָׂשׂ לִבָּהּ בְּמִדָּה שָׁוָה. קָמָה הָאֵם וּפָסְעָה לִקְרַאת הַבָּא, וְהִנֵּה בְּנָהּ חָבִיב לְפָנֶיהָ. חִבְּקוּ וְנִשְּׁקוּ זֶה לְזוֹ וְשָׂמְחוּ שִׂמְחָה רַבָּה.
– הֲשָׁלוֹם לְךָ, בְּנִי, הֲשָׁלוֹם לְבָנַי כֻּלָּם? הַאִם הֵבֵאתָ לָהֶם בִּרְכָתִי?
– שָׁלוֹם לִי, אִמִּי, וְשָׁלוֹם לְאַחַי. לְכֻלָּם הֵבֵאתִי אֶת בִּרְכָתֵךְ נֶאֱמֶנֶת, וְעַתָּה תֶּחֱזֵקְנָה יְדֵיהֶם שִׁבְעָתַיִם.
– הֲיִרְחַק עוֹד יוֹם שׁוּבָם, בְּנִי חָבִיב?
– כְּבָר הֵחֵלָּה הַשִּׂמְחָה מְפַעֶמֶת הַלְּבָבוֹת. לֹא עוֹד נִרְפִּים הַנּוֹאָשִׁים, וּכְבָר הֵחֵלּוּ לִשְׁלֹחַ אֶת יָדָם בִּמְלֶאכֶת־הַבִּנְיָן. נְהִירָה וּבְרוּרָה חָכְמַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר לַשּׁוֹקְדִים עַל הַתּוֹרָה, וּבִגְבוּרָה וְעֹז תָּשִׁיב מִלְחָמָה שַׁעֲרָה הָאָרֶץ הַקְּטַנָּה.
בֵּרְכָה הָאֵם לה' הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב. וְשׁוּב חָלְפוּ יָמִים וְעָבְרוּ שָׁבוּעוֹת. אוֹר־מִשְׁנֶה בִּמְעוֹן הָאֵם. בְּנָהּ חָבִיב טוֹרֵחַ עִמָּהּ בַּבַּיִת וּבַגִּנָּה. וּבִשְׁעוֹת־הַפְּנַאי יָשְׁבוּ יַחְדָּו בְּפֶתַח הַבַּיִת, וְחָבִיב מְסַפֵּר עַל דַּרְכֵי נְדוּדָיו.
יוֹם אֶחָד נִרְאֲתָה שׁוּב דְּמוּת אָדָם הוֹלֶכֶת וּקְרֵבָה מֵרָחוֹק. וּמִיָּד נִתַּר לְבַב הָאֵם בְּקִרְבָּהּ וְאָמְרָה לְחָבִיב:
– חָבִיב בְּנִי, הִנֵּה אֶחָד מֵאַחֶיךָ הוֹלֵךְ וּבָא. מִי הוּא הַחוֹזֵר עַתָּה אֶל נְוֵה אִמּוֹ?
– אָרוּצָה־נָא, אִמִּי, לִקְרָאתוֹ! – קָרָא חָבִיב וְקָפַץ קַל־רַגְלַיִם. וּבְטֶרֶם פָּנְתָה כֹה וָכֹה – וְהִנֵּה שָׂמֵחַ בְּנָהּ לְפָנֶיהָ.
וְכֹה סִפֵּר שָׂמֵחַ:
– רַבָּה הַשִּׂמְחָה בַּלְּבָבוֹת. הוֹלֶכֶת וְנִבְנֵית הָעִיר עַד אֵין לְהַכִּירָה, וְאָחִינוּ חָרוּץ עִם כָּל הָעוֹשִׂים בַּמְּלָאכָה. קָרוֹב יוֹם־הַנִּצָּחוֹן לָאָרֶץ הַקְּטַנָּה, וְרַבִּים הַגִּבּוֹרִים הָעוֹמְדִים שֶׁכֶם אֶל שֶׁכֶם עִם אָחִינוּ גִּבּוֹר בַּמַּעֲרָכָה הַגְּדוֹלָה. הוֹלֵךְ וּמֵפִיץ אָחִינוּ חָכָם אֶת תּוֹרַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר עֲלֵי־אֲדָמוֹת, וְלֹא יִרְחַק עוֹד יוֹם שׁוּבָם.
מֵאָז עוֹד רָבְתָה הַגִּילָה בִּמְעוֹן הָאֵם הַזְּקֵנָה. יוֹם־יוֹם יָצְאוּ חָבִיב וְשָׂמֵחַ לְמֵרָחוֹק לִרְאוֹת אִם בָּא אַחַד הָאַחִים מִן הַדֶּרֶךְ, וְהָאֵם צִפְּתָה לְשׁוּבָם עַל־יַד הַבַּיִת. לֹא אָרְכוּ הַיָּמִים, וַיְהִי אַךְ יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם, וְטֶרֶם הִסְפִּיקוּ לְהַרְחִיק וְלָלֶכֶת – וּכְבָר רָאֲתָה הָאֵם כִּי אַרְבָּעָה הֵם הַפּוֹסְעִים אֶל עֵבֶר בֵּיתָהּ. גָּדְלָה מְאֹד שִׂמְחָתָהּ וְאַךְ בְּלִבָּהּ שָׁאֲלָה אֵין־קוֹל: מִי הוּא הָאֶחָד אֲשֶׁר טֶרֶם חָזַר אֶל נָוִי בְּשָׁלוֹם?
עוֹד הִיא חוֹשֶׁבֶת מַחֲשַׁבְתָּהּ – וְהִנֵּה חָרוּץ וְגִבּוֹר קְרֵבִים וּבָאִים וְחָבִיב וְשָׂמֵחַ נִלְוִים עֲלֵיהֶם בְּרֹב צָהֳלָה. פָּתְחָה הָאֵם זְרוֹעוֹתֶיהָ לְחַבֵּק אֶת בָּנֶיהָ בְּאַהֲבָה רַבָּה, וְשָׁאֲלָה לִשְׁלוֹמָם.
אָמַר חָרוּץ: בְּנוּיָה הָעִיר לְתַלְפִּיּוֹת וְאֵין בָּהּ כּוֹשֵׁל, נוֹאָשׁ וְנִרְפֶּה. שִׁבְעָתַיִם יָפְתָה הָעִיר וְלֹא יוּכַל לָהּ כָּל סַעַר, וְלֹא תְּמוֹטְטֶנָּה עוֹד סוּפָה.
אָמַר גִּבּוֹר: נִצְּחָה הָאָרֶץ הַקְּטַנָּה בְּמִלְחַמְתָּהּ הַצּוֹדֶקֶת. אוֹר וּדְרוֹר בִּרְחָבֶיהָ. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה בְּכָל כְּפָרֶיהָ וּכְרַכֶּיהָ.
– וּבְנִי חָכָם אַיֵּהוּ? הַאִם לָמְדוּ הַבְּרִיּוֹת אֶת תּוֹרַת הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר עֲלֵי־אֲדָמוֹת? הֲקָשְׁתָה מְאֹד שְׁלִיחוּתוֹ, וְעַל כֵּן בּוֹשְׁשׁוּ פְּעָמָיו?
– אָכֵן, קָשְׁתָה שְׁלִיחוּתוֹ. אַךְ קָרוֹב, קָרוֹב מְאֹד שׁוּבוֹ.
וְצָדְקוּ הָאַחִים. לֹא עָבְרָה שָׁעָה מְרֻבָּה וְחָכָם בָּא נֶחְפָּז מִן הַדֶּרֶךְ. שָׂמְחוּ וְחָרְדוּ לִקְרָאתוֹ הָאֵם וְאֶחָיו, וְכֹה אָמַר חָכָם:
– עַתָּה שָׁלְמָה מְלַאכְתִּי וְתַמּוּ נְדוּדֵי. עַתָּה בְּשׂוֹרוֹת נִחוּמִים אָבִיא מִקַּצְוֵי אֶרֶץ, וְאוֹר הַשָּׁלוֹם וְהָאֹשֶׁר פִּי־שִׁבְעָה יִקְרַן לְכֻלָּנוּ בִּנְוֵה בֵּיתֵנוּ, אִמִּי וְאַחַי.
הוֹדְתָה הָאֵם לְחַסְדֵי שָׁמַיִם. וַתְּהִי הַשִּׂמְחָה גְדוֹלָה מְאֹד בַּבַּיִת הַקָּטָן.
שִׂמְחַת הַגִּבּוֹר וְהֶחָכָם, שִׂמְחַת הֶחָרוּץ, הַשָּׂמֵחַ וְהֶחָבִיב. שִׂמְחַת אֵם הַבָּנִים.
א
אֲסַפְּרָה לָךְ סִפּוּר עַל אִשָּׁה אַחַת, אַלְמָנָה עֲנִיָּה. וְלָאִשָּׁה שְׁלשָׁה יְלָדִים, שְׁתֵּי יְלָדוֹת וְיֶלֶד קָטָן שֶׁטֶּרֶם יָדַע לָלֶכֶת. וְהָאִשָּׁה עֲנִיָּה מְאֹד, וְהַיְלָדִים קְטַנִּים. עָבְדָה הָאִשָּׁה עֲבוֹדָה קָשָׁה, עֲבוֹדָה רַבָּה, עַד כִּי נָפְלָה לְמִשְׁכָּב. הֵחֵלּוּ הַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת דּוֹאֲגוֹת; זוֹ מְסַדֶּרֶת וְזוֹ מְבַשֶּׁלֶת, זוֹ מְטַפֶּלֶת בָּאֵם הַחוֹלָה וְזוֹ בָּאָח הַקָּטָן. וְהִנֵּה אָזַל הַלֶּחֶם מִן הַמְּזָוֶה וְהֶחָלָב מִן הַכַּד. שׁוֹכֶבֶת הָאֵם הַחוֹלָה רְעֵבָה, וְהַיֶּלֶד הַקָּטָן מְיַבֵּב וְצוֹוֵחַ, מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל.
יָשְׁבוּ הַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת לְטַכֵּס עֵצָה. אָמְרָה הַבְּכִירָה לַקְּטַנָּה:
– בּוֹאִי, אֲחוֹתִי, נֵלֵךְ אֶל שְׁכֵנָתֵנוּ הָעֲשִׁירָה וּנְבַקְשֶׁנָּה, אוּלַי תַּשְׁאִיל לָנוּ מְעַט קֶמַח לְלֶחֶם לְאִמֵּנוּ וּמְעַט חָלָב לְאָחִינוּ הַקָּטָן. לִכְשֶׁתַּחֲזֹר הָאֵם לָעֲבוֹדָה – הָשֵׁב נָשִׁיב לָהּ בְּתוֹדָה.
– טוֹב, – הִסְכִּימָה הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה, וַתִּפְנֶינָה שְׁתֵּיהֶן לָלֶכֶת.
וְלַשְּׁכֵנָה הָעֲשִׁירָה בַּיִת טוֹב וְיָפֶה, וְגִנַּת־יָרָק גְּדוֹלָה, וְתַרְנְגֹלוֹת וּפָרָה חוֹלֶבֶת – כָּל טוּב. וְרָעָה הָאִשָּׁה וְקַמְצָנִית מֵאֵין כָּמוֹהָ. יְחִידָה הִיא גָרָה וְאִתָּהּ שִׁפְחָתָהּ הַמְּסוּרָה לָהּ. עוֹשׂוֹת הֵן הַכֹּל לְבַדָּן, וְאֵין אֲשֶׁר יִדְפֹּק עַל דַּלְתָּן וְנַעֲנָה.
הִגִּיעוּ שְׁתֵּי הַיְלָדוֹת אֶל בֵּית הַשְּׁכֵנָה, זוֹ עִם תַּרְמִילָהּ אֶת הַשְּׁכֵנָה מְבַקֶּשֶׁת מְעַט קֶמַח לִשְׁאֹל, וְזוֹ עִם כַּדָהּ אֶת הַשִּׁפְחָה תְּחַפֵּשׂ מְעַט חָלָב לְבַקֵּשׁ.
וְהָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח וּמְנַפָּה קֶמַח לָבָן וְיָפֶה לַאֲפִיַּת חַלּוֹת קְלוּעוֹת. הַנָּפָה בְּיָדָהּ מְרַקֶּדֶת וְשִׁכְבַת קֶמַח יוֹרֶדֶת. שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה עוֹלָה – קֶמַח־סֹלֶת לָבָן וְדַקִּיק. רָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת הַיַּלְדָּה עִם הַתַּרְמִיל לְפָנֶיהָ – וּשְׁאֵלַתָּה בְּקוֹל רוֹגֵז:
– מַה לָּךְ פֹּה, יַלְדָּהּ?
– אֲנִי אַךְ מְעַט קֶמַח לְבַקֵּשׁ בָּאתִי לְאִמִּי הַחוֹלָה. אַךְ מְעַט מִן הַמְּעַט, לֶאֱפוֹת אֶת הַפַּת. אַךְ תַּחֲזֹר אִמִּי לַעֲבוֹדָה – הָשֵׁב נָשִׁיב לָךְ בְּתוֹדָה.
הֵנִיפָה הָאִשָּׁה הָרָעָה אֶת נָפָתָהּ עַל רֹאשׁ הַיַּלְדָּה וַתְּגָרְשֶׁנָּה מֵעַל פָּנֶיהָ בְּזַעַם.
– לְכִי לָךְ מִכָּאן! בִּשְׁבִילִי הַקֶּמַח הַזֶּה, רַק בִּשְׁבִילִי!
יָצְאָה הַיַּלְדָּה מֵעַל פָּנֶיהָ מְבֹהֶלֶת וּבוֹכִיָּה וְיָשְׁבָה בַּחוּץ לְחַכּוֹת לַאֲחוֹתָהּ כִּי תָּבוֹא. עוֹמֶדֶת הָאִשָּׁה, הַנָּפָה מְרַקֶּדֶת, שִׁכְבַת קֶמַח יוֹרֶדֶת, וְגַרְגֵּר קֶמַח דַּקִּיק אֶל חֲבֵרוֹ יָשִׂיחַ, יַגִּיד:
– לֹא רַק בִּשְׁבִילֵךְ הַקֶּמַח הַזֶּה! דַּוְקָא לֹא רַק בִּשְׁבִילֵךְ!
קָפְצוּ הַגַּרְגְּרִים הַדַּקִּים אֶל פָּנֶיהָ, אֶל עֵינֶיהָ, וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ:
– דַּוְקָא לֹא רַק בִּשְׁבִילֵךְ, דַּוְקָא לֹא רַק בִּשְׁבִילֵךְ!
אַךְ לֹא שָׁמְעָה הָאִשָּׁה, כִּי אָזְנֶיהָ אֲטוּמוֹת וּלְבָבָהּ סָגוּר וּמְסֻגָּר.
וַאֲמָתָהּ יוֹשֶׁבֶת וְחוֹלֶבֶת אֶת הַפָּרָה. בָּאָה הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה אֵלֶיהָ, כַּדָּהּ בְּיָדָהּ, וַתְּבַקֵּשׁ מְעַט חָלָב לְאָחִיהָ הַקָּטָן. גֵּרְשָׁה הָאָמָה אֶת הַיַּלְדָּה וְצָעֲקָה:
– לֹא בִּשְׁבִילֵךְ הֶחָלָב, לֹא בִּשְׁבִילֵךְ! לִגְבִרְתִּי הֶחָלָב, לִגְבִרְתִּי וְלִי! צְאִי לָךְ מַהֵר, פֶּן שָׁבַרְתִּי כַּדֵּךְ לִשְבָרִים.
יָצְאָה הַיַּלְדָּה מִפָּנֶיהָ בּוֹכִיָּה וַעֲצוּבָה. מָצְאָה אֶת אֲחוֹתָהּ וְהָלְכוּ שְׁתֵּיהֶן לְבֵיתָן בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.
וְהָאָמָה מַמְשִׁיכָה וְחוֹלֶבֶת, וְקִלּוּחֵי הֶחָלָב מִדַּפְּקִים עַל דָּפְנֵי הַדְּלִי וּמְזַמְזְמִים:
– דַּוְקָא לֹא לִגְבִרְתֵּךְ וְלַאֲמָתָהּ, דַּוְקָא לֹא לִגְבִרְתֵּךְ וְלַאֲמָתָהּ…
וְלֹא שָׁמְעָה הָאָמָה אֶת קוֹל הַזִּמְזוּם, כִּי נֶאֶטְמוּ אָזְנֶיהָ מִפַּחַד גְּבִרְתָּהּ הַקַּמְצָנִית.
ב
עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הָרָעָה אֶת הָעִסָּה וְהַבָּצֵק וַתֵּפֶן לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר. עוֹד הִיא עוֹסֶקֶת בְּהַסָּקַת הַתַּנּוּר וְהִנֵּה גָּלַשׁ הַבָּצֵק מִן הָעֲרֵבָה גָלוֹשׁ וְהָלוֹךְ עַד אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ כֻּלּוֹ עַד תֻּמּוֹ עַל־פְּנֵי הָרִצְפָּה.
עוֹד הָאִשָּׁה קוֹרֵאת לְעֶזְרָה וּמְקַלֶּלֶת, וְהִנֵּה הִגִּיעַ קוֹל זַעֲקַת אֲמָתָהּ מֵאֵצֶל הַכִּירַיִם. רָתַח הֶחָלָב בַּקְּדֵרָה וַיַּעַל וַיִּגְלֹשׁ עַל־פְּנֵי הַכִּירַיִם שָׁטוֹף וְעָבוֹר עַד שֶׁהָלַךְ וְנִשְׁפַּךְ עַד תֻּמּוֹ עַל־פְּנֵי הָרִצְפָּה.
חָלְתָה הָאִשָּׁה מֵרֹב צַעַר, חָלְתָה אֲמָתָהּ מֵרֹב דְּאָגָה. וַתִּשְׁכַּבְנָה שְׁתֵּיהֶן בְּמִטּוֹתֵיהֶן. דָּעֲכָה הָאֵשׁ בַּכִּירָה, הִצְטַנֵּן הַתַּנּוּר. וְהֶחָלָב זָרַם, עָבַר אֶת הַסַּף וְנִשְׁפַּךְ הַחוּצָה.
וַיְהִי לַיְלָה. וְיָבוֹאוּ עַכְבָּרִים אֶל הַמִּטְבָּח וְהִנֵּה בָּצֵק לִפְנֵיהֶם. וַיַּעֲשׂוּ מִשְׁתֶּה גָדוֹל וַיִּשְׂמְחוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר, וַיֹּאכְלוּ וַיְּשְׁמְנוּ מְאֹד. וְכַאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ:
– מִי אֲשֶׁר הֵכִין לָנוּ מִשְׁתֵּה־חַג שֶׁכָּזֶה?
וַיַּעַן אַחַד הָעַכְבָּרִים:
– אֲנִי בְּחוֹרִי שָׁמַעְתִּי אֶת בּוֹא הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה לְבַקֵּשׁ קֶמַח לְלֶחֶם וְאֶת אֲשֶׁר עָנְתָה לָהּ הָאִשָּׁה, וְאֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ לָאִשָּׁה גַּרְגְּרֵי־הַקֶּמַח.
הֵבִינוּ הָעַכְבָּרִים אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר וַיֵּלְכוּ לְהַמְתִּיק סוֹד בֵּינֵיהֶם וּלְהַחְלִיט אֵיךְ לְהוֹדוֹת לַיַּלְדָּהּ הַקְּטַנָּה עַל הַדָּבָר.
וְהֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַד מֵעֵבֶר לַסַּף, רֵיחוֹ טוֹב וְנָעִים. וַתֵּעוֹר הָעֶגְלָה הַקְּטַנָּה וַתָּבוֹא אֶל סַף הַמִּטְבָּח וַתְּלַקֵּק אֶת כָּל הֶחָלָב וַתֹּאמַר:
– מְמוּ… מְמִי… הוּא שֶׁהִשְׁקַנִי חָלָב טוֹב זֶה?
וַתִּגַּשׁ אֶל חֲצַר אִמָּהּ וַתָּשַׂח לָהּ אֶת הַדָּבָר. לִקְּקָה הָאֵם אֶת רֹאשׁ עֶגְלָתָהּ הַטּוֹבָה וַתֹּאמַר:
– בִּתִּי, בִּתִּי, זוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁהָיְתָה כָּאן הַיּוֹם לְבַקֵּשׁ חָלָב. וְעַל כֵּן הָמוּ קִלּוּחֵי חֲלָבִי: “לֹא בִּשְׁבִילֵךְ, לֹא בִּשְׁבִיל גְּבִרְתֵּךְ”. וְעַתָּה, עַל אֲשֶׁר שָׁתִית, בִּתִּי, מֵחֲלָבִי זֶה – מָה אֶעֱשֶׂה לַיַּלְדָּהּ הַקְּטַנָּה הַזֹּאת וְהוּטַב לְאִמָּהּ?
כָּל הַלַּיְלָה הֶעֶלְתָה הַפָּרָה גֵרָה וְחָשְׁבָה מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לַעֲזֹר לַיַּלְדָּהּ הַקְּטַנָּה. וְלִפְנוֹת־בֹּקֶר יָדְעָה כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת.
ג
עִם בֹּקֶר קָמָה הָאִשָּׁה הָרָעָה, יָצְאָה לַמִּטְבָּח וְלֹא מָצְאָה בּוֹ גַם סִמָּן מִכָּל בְּצֵקָהּ. וַתַּחְשֹׁב כִּי חֲלוֹם חָלְמָה וְלֹא הָיָה הַדָּבָר כְּלָל. וַתִּשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבָּהּ וְלַאֲמָתָהּ לֹא סִפְּרָה.
וְהָאָמָה קָמָה, וְהִנֵּה הֶחָלָב מְלֻקָּק כֻּלּוֹ, אַף סִמָּן לֹא נִשְׁאַר. וַתַּחְשֹׁב בְּלִבָּהּ: “אֵין זֹאת כִּי אִם חֲלוֹם חָלַמְתִּי”. וַתֵּפֶן אֶל עֲבוֹדָתָהּ וְלִגְבִרְתָּהּ לֹא הִגִּידָה.
פָּנְתָה הָאִשָּׁה אֶל הַמְּזָוֶה לָקַחַת קֶמַח לְהָכִין עִסָּה לְחַלּוֹת – וְהִנֵּה מְכֻרְסָמִים כָּל הַשַּׂקִּים וְהַקֶּמַח נִשְׁפַּךְ מִתּוֹךְ הַחוֹרִים עַל פְּנֵי כָּל הַמְּזָוֶה. כָּל שַׂק וְשַׂק אֲשֶׁר נָגְעָה בּוֹ – מִיָּד נִשְׁפְּכוּ מִתּוֹכוֹ סִילוֹנֵי־קֶמַח לְלֹא־מַעְצוֹר. עָמְדָה הָאִשָּׁה בַּמְּזָוֶה הֲמוּמָה וּמְבֹהֶלֶת וְלִבָּהּ בַּל עִמָּהּ.
וְהִנֵּה בָּאָה אֲמָתָהּ וּפָנֶיהָ אֵינָם כִּתְמֹל שִׁלְשׁוֹם וּבְפִיהָ בְּשׂוֹרָה:
– גְּבִרְתִּי, לָקְתָה הַפָּרָה בְּשִׁגָּעוֹן, אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לָגֶשֶׁת לַחֲלֹב אוֹתָהּ. בּוֹעֶטֶת וּבוֹעֶטֶת, וְכַאֲשֶׁר הִצְלַחְתִּי לַחֲלֹב קְצָת אֶל הַדְּלִי, מִיָּד בָּעֲטָה בַּדְּלִי וְנִשְׁפַּךְ הֶחָלָב.
יָשְׁבוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים מַשְׁמִימוֹת וְאוֹבְדוֹת־עֵצוֹת. הִתְחִילוּ לְתַקֵּן אֶת הַשַּׂקִּים, לְהַטְלִיא טְלָאִים – וְהַקֶּמַח אַךְ נִשְׁפָּךְ וְנִשְׁפָּךְ. הִרְבּוּ לְשַׁדֵּל אֶת הַפָּרָה – וְהִיא בּוֹעֶטֶת וּבוֹעֶטֶת.
אָמְרָה הָאָמָה אֶל גְּבִרְתָּהּ:
– גְּבִרְתִּי, אֵין זֹאת כִּי עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ עָזְרָה מֵאַחַד הַשְּׁכֵנִים. אֵלְכָה וַאֲבַקְשָׁה.
אַךְ בְּכָל אֲשֶׁר הָלְכָה לֹא עָנָה לָהּ אִישׁ, וְאִישׁ לֹא הִסְכִּים לָבוֹא לְעֶזְרָתָן, יַעַן יָדְעוּ כִּי רָעוֹת הֵן וְאֵינָן עוֹזְרוֹת לְאִישׁ בְּצָרָה.
בָּאָה הָאָמָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וַתֹּאמַר: אֵין אִישׁ מִן הַשְּׁכֵנִים פָּנוּי לְעֶזְרָה. אֵלֵךְ לִי אֶל הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה, זוֹ תָּמִיד עוֹבֶדֶת, וַדַּאי תַּסְכִּים לַעֲבֹד גַּם אֶצְלֵנוּ, וּכְדַאי שֶׁנִּתֵּן לָהּ מְעַט קֶמַח וְחָלָב.
הִיא אִשָּׁה חָרוּצָה, יוֹדַעַת כָּל מְלָאכָה, אוּלַי תַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא הִצְלַחְנוּ אֲנַחְנוּ.
הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וּבָאָה אֶל בֵּית הָאַלְמָנָה, וְזוֹ שׁוֹכֶבֶת חוֹלָה. סִפְּרָה לָהּ אֶת הַדָּבָר, וְעָנְתָה לָהּ הָאַלְמָנָה:
– חוֹלָה אֲנִי, אֵין כֹּחִי אִתִּי לַעֲבֹד. וּמָה אֶעֱשֶׂה?
וּשְׁתֵּי הַיְלָדוֹת שׁוֹמְעוֹת הַדָּבָר וַתָּקֹמְנָה וַתֹּאמֵרְנָה:
– אֲנַחְנוּ, אִמָּא, נֵלֵךְ לַעֲבֹד בִּמְקוֹמֵךְ. וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּתַשְׁלוּם. אַךְ מְעַט קֶמַח לְלֶחֶם עֲבוּרֵךְ וּמְעַט חָלָב לְאָחִינוּ הַקָּטָן.
הָלְכָה הַיַּלְדָּה עִם הַכַּד אֶל הַפָּרָה, הִכִּירַתָּה מִיָּד הַפָּרָה וְנָתְנָה לָהּ לָגֶשֶׁת לַחֲלֹב. חָלְבָה הַיַּלְדָּה מְלוֹא הַדְּלִי בִּשְׁבִיל הָאִשָּׁה וְאַף אֶת כַּדָּהּ שֶׁלָּהּ מִלְאָה. שָׂמְחָה הָאִשָּׁה עַד מְאֹד וַתֹּאמַר לַיַּלְדָּה לְהוֹסִיף וְלָבוֹא עַד תְּרָפֵא הַפָּרָה מִשִּׁגְעוֹנָהּ.
וְהָאָחוֹת הַקְּטַנָּה בָּאָה אֶל הַמְּזָוֶה שֶׁל הַשְּׁכֵנָה וְתַרְמִילָהּ בְּיָדָהּ. אַךְ נָגְעָה בְּיָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת בְּאַחַד הַשַּׂקִּים לְהַטְלִיאוֹ – פָּסַק הַקֶּמַח מִלְּהִשָּׁפֵךְ, וְהַטְּלַאי אֲשֶׁר הִטְלִיאָה בִּזְרִיזוּת וּבִמְהִירוּת חָזָק הָיָה עַד מְאֹד. שָׂמְחָה הָאִשָּׁה, נָתְנָה לָהּ מְלוֹא תַּרְמִילָהּ קֶמַח וְצִוְּתָה עָלֶיהָ לָבוֹא אַף מָחָר לְהוֹסִיף וּלְתַקֵּן אֶת הַשַּׂקִּים.
כָּךְ עָבְדוּ הַיְלָדוֹת שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, הֵבִיאוּ לְאִמָּן חָלָב טָרִי וְקֶמַח־סֹלֶת דַּק. אָכְלָה הָאֵם, אָכְלוּ גַם הַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת.
וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, עַד שֶׁהִבְרִיאָה הָאַלְמָנָה וְחָזְרָה לַעֲבוֹדָתָהּ – הוֹסִיפוּ הָעַכְבָּרִים לְכַרְסֵם אֶת הַשַּׂקִּים וְלֹא פָּסְקָה הַפָּרָה מִלְּהִשְׁתַּגֵּעַ. וְלֹא יָדְעוּ אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר לֹא הָאַלְמָנָה וְלֹא בְּנוֹתֶיהָ; לֹא הָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה וְלֹא אֲמָתָהּ. אַךְ מִשְׁפַּחַת הָעַכְבָּרִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת וְהַפָּרָה וְעֶגְלוֹתֶיהָ יָדְעוּ אֶת הַסּוֹד הַזֶּה. וְאוּלָם הֵן לֹא גִלּוּ אֶת הַדָּבָר לְאִישׁ.
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה,
וְאֵינֶנּוּ בְּדָיָה,
אֲסַפֵּר לָכֶם כָּאן, יְלָדַי.
אִישׁ אֶחָד זֹאת סִפֵּר,
מֵעוֹלָם לֹא שִׁקֵּר,
וְהַפַּעַם הַזֹּאת – בְּוַדָּאי!
מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה
בְּעֵת הַבְּנִיָּה
שֶׁל בַּיִת אֶחָד לְעָשִׁיר.
בָּנוּ בַּנָּאִים
בְּזֶמֶר נָעִים
וְהֵקִימוּ קִיר אֱלֵי קִיר.
כְּשֶׁהִגִּיעַ לַגָּג,
רָצוּ כַּמִּנְהָג
כּוֹס יַיִן לִשְׁתּוֹת וְלָשִׁיר.
לָגִיל וְלִצְחוֹק
כַּדִּין וְכַחֹק
וְהַכֹּל עַל חֶשְׁבּוֹן הַגְּבִיר.
אַךְ דַבֵּר אֶל הַגְּבִיר
כְּדַבֵּר אַל הַקִּיר,
לֹא הָיָה עוֹד כָּמוֹהוּ קַמְצָן.
"אֵיזֶה יוֹם־טוֹב חָדָשׁ?
לִכְבוֹד גַּג – פֶּתַע יַ“שׁ?!”
וּמַחֲצִית שֶׁל הַמִּיל לֹא נָתַן.
קָם אֶחָד שָׁם בַּנַּאי
וְאָמַר: "לֹא כְּדַאי,
אַל־נָא תְּקַיֵּם הַמִּנְהָג.
אַךְ זְכֹר־נָא, אָדוֹן,
כְּשֶׁתִּשְׁכַּב פֹּה לִישׁוֹן –
יְרַקְּדוּ שֵׁדִים עַל הַגָּג!"
הַגְּבִיר רַק צָחַק
וְקִלֵּל וְיָרַק:
"שְׁטֻיּוֹת, אַגָּדוֹת־יְלָדִים.
דַּע, בָּחוּר מִתְחַצֵּף,
כִּי צִפְצוּף אֲצַפְצֵף
עָלֶיךָ וְעַל הַשֵּׁדִים!"
אַךְ בַּגַּג הַיָּצוּק,
אֵי תָקְעוּ שָׁם בַּקְבּוּק
וְהִשְׁאִירוּ פָּתוּחַ אֶת פִּיו.
וְחֶבְרַיָה קוֹרְצִים,
צוֹחֲקִים הַלֵּצִים,
וְשִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן מִסָּבִיב.
נִגְמַר הַבִּנְיָן
בְּדִיּוּק וּבַזְּמָן,
וְהַבַּיִת נָאֶה וְהָדוּר.
הַכֹּל בּוֹ סֻדַּר
יָפֶה, נֶהְדָּר,
וּבָא הַגְּבִיר בּוֹ לָדוּר.
בְּשִׂמְחָה מִסְתַּדֵּר,
בְּכָל חֶדֶר עוֹבֵר –
“אֵיזֶה בַּיִת! לֹא בַּיִת – אַרְמוֹן!”
וְאָכַל וְשָׁתָה,
וְשָׁכַב בַּמִּטָּה
בְּבֵיתוֹ הֶחָדָשׁ זֶה לִישׁוֹן.
הוּא עֵינָיו אַךְ עָצַם,
הוּא עוֹד טֶרֶם נִרְדַּם,
וּפִתְאֹם הָפְרָעָה הַדְּמָמָה…
קוֹל מוּזָר מְיַלֵּל
עַל גַּגּוֹ בִּדְמִי לֵיל,
בִּשְׁרִיקָה וּצְוָחָה אֲיֻמָּה.
זֶה הִגִּיעָה הָרוּחַ
לַבַּקְבּוּק הַפָּתוּחַ,
רוּחַ זַעַם נוֹשְׁבָה מִקָּדִים.
וְהִיא מִשְׁתּוֹלֶלֶת,
הוֹמָה וּמְיַלֶּלֶת
כְּמוֹ אֶלֶף רוּחוֹת וְשֵׁדִים.
הַגְּבִיר אַךְ שָׁמַע –
וּפָרְחָה הַנְּשָׁמָה.
בְּדִבְרֵי הַבַּנַּאי הוּא נִזְכַּר.
וַי, אֵין־זֹאת כִּי צָדַק,
יֵשׁ שֵׁדִים עַל הַגָּג,
מִי יִתֵּן וְהַלַּיְלָה עָבַר!
מְקַלֶּלֶת אִשְׁתּוֹ,
מִתְעַלֶּפֶת בִּתּוֹ,
וּמִפַּחַד בּוֹכִים כָּל בָּנָיו.
וּבַחוּץ הַשֵּׁדִים
בִּילָלָה מְרַקְּדִים,
וְהַגְּבִיר אַךְ אוֹטֵם אֶת אָזְנָיו.
רַק הַשַּׁחַר הֵאִיר –
מִמַּהֵר הַגְּבִיר
מוֹדָעָה עַל כָּל קִיר לְפַרְסֵם:
"חֶבֶר הַבַּנָּאִים,
שֶׁהַבַּיִת הֵקִים,
אַזְמִינָה לְמַעַן הַשֵּׁם.
בֹּאוּ, בֹּאוּ בֵּיתִי,
לֶאֱכֹל מִפִּתִּי
וְכוֹס יַיִן לִלְגֹּם בְּשִׂמְחָה.
בּוֹא יָבוֹאוּ כֻּלָּם
אֶל בֵּיתִי בְּרֹב עָם
לִשְׂמֹחַ עַל גְּמָר הַמְּלָאכָה".
בָּאוּ הַבַּנָּאִים
זְמִירוֹת לְהַנְעִים
וְלִשְׁתּוֹת לִכְבוֹדוֹ שֶׁל הֶחָג.
כּוֹס הֵרִים הַבַּנַּאי:
"אֲדוֹנִי, הַלְוַאי
וְעָזְבוּ הַשֵּׁדִים אֶת הַגָּג!"
וְהוּא חֶרֶשׁ יָצָא
וְעָלָה בִּקְפִיצָה
עַל הַגָּג, וַיִּמְצָא הַבַּקְבּוּק.
מִן הַכִּיס הוֹצִיא פְּקָק
וְסָתַם וְצָחַק,
וַהֲרֵי לַשֵּׁדִים סוֹף־פָּסוּק.
וְחֶבְרַיָה קוֹרְצִים,
צוֹחֲקִים הַלֵּצִים,
וּשְׂמֵחִים עַל זוֹ הַמְּלָאכָה.
וְהַגְּבִיר נֶהֱנֶה,
וּבְבֵיתוֹ הַנָּאֶה
יָשֵׁן אֶת שְׁנָתוֹ בִּמְנוּחָה.
א
הָיֹה הָיָה אֶחָד נַגָּר,
שֶׁלֹּא שָׂמַח וְשִׁיר לֹא שָׁר,
כִּי דַל הָיָה וְגַם רָעֵב,
עָיֵף הָיָה וְגַם עָצֵב.
תָּמִיד עָבַד, תָּמִיד נִגֵּר,
גָּזַר, הִדְבִּיק, דָּפַק, נִסֵּר.
הֵנִיף פַּטִּישׁ, תָּקַע מַסְמֵר,
תָּמִיד בְּלֵב זוֹעֵף וָמַר,
לְפַת דַּלָּה שֶׁל לֶחֶם צַר,
לְאֹהֶל דַּל לִילָדָיו,
פָּרוּץ לְקֹר וּלְשָׁרָב.
עָצוּב, עָצוּב בְּבֵית נַגָּר.
לַמַּסְמְרִים – גּוֹרָל כֹּה מַר.
דּוֹפֵק בְּזַעַף הַפַּטִּישׁ,
וְהַמַּסְמֵר דּוּמָם מַחֲרִישׁ.
מֵצִיץ הַצֵּל מִכָּל פִּנָּה,
וְהַמַּסְמֵר אַף הוּא נִכְנָע,
פַּטִּישׁ דּוֹפֵק, פַּטִּישׁ יוֹרֵד.
מַסְמֵר שׁוֹתֵק. מַסְמֵר חָרֵד.
עוֹבְרִים־עוֹבְרִים בְּיַד נַגָּר
הַמַּסְמְרִים עַד אֵין מִסְפָּר.
ב
הִנֵּה בָּא יוֹם, וְהַנַּגָּר
קָרָה אוֹתוֹ מִקְרֶה מוּזָר.
אֶחָד מַסְמֵר,
לֹא הָדָר לוֹ, לֹא פְּאֵר,
מַסְמֵר שֶׁלֹּא שָׁוֶה פְּרוּטָה,
קָפוֹץ קָפַץ מִן הַקֻּפְסָה
וְהִכְרִיז פִּתְאֹם שְׁבִיתָה!
– מָה? –
הִתְפַּלְּאוּ כְּלֵי הַמְּלָאכָה
וְקָרְאוּ בְּקוֹל צְוָחָה:
מִי רָאָה וּמִי שָׁמַע
שֶׁמַּסְמֵר פָּנָיו יָעִיז
וּפִתְאֹם שְׁבִיתָה יַכְרִיז!
וְהַמַּסְמֵר אֵינוֹ נָבוֹךְ
וְנוֹשֵׂא נְאוּם אָרֹךְ:
"בֵּן אֲנִי לָאַדִּירִים
בְּמִשְׁפַּחַת מַסְמְרִים.
סָבִי מַחֲזִיק קוֹרוֹת הַיְסוֹד,
אָבִי אִחָה אֶת הַקִּירוֹת,
הָאַחִים, הָאֲחָיוֹת
מַחֲזִיקִים הַחַלּוֹנוֹת.
וְאִמִּי קוֹשְׁרָה בְּאוֹן
כָּל תַּבְנִית שֶׁל הַבֶּטּוֹן.
וַאֲנִי אוֹמֵר כְּבָר דַּי,
לֹא אֶסְבֹּל פַּטִּישׁ עָלַי!
פַּטִּישׁ רוֹגֵז, פַּטִּישׁ זוֹעֵף,
פַּטִּישׁ כָּעוּס וְרִיב רוֹדֵף.
אֲנִי שׁוֹבֵת. וְאֵין זֶה דַי,
אֲנִי קוֹרֵא אֶל כָּל אַחַי,
אֶל חֲבֵרַי, אֶל יְדִידַי,
אֶל בְּנֵי עַמִּי הַיְקָרִים:
עוּרוּ, קוּמוּ, מַסְמְרִים,
וּמִרְדוּ בַּפַּטִּישִׁים,
וּצְאוּ מִן הַקְּרָשִׁים,
וּמִדְּלָתוֹת וְחַלּוֹנוֹת,
מֵרָהִיטִים וְאַרְמוֹנוֹת,
מִסְּפִינוֹת וּמִסְּכָרִים,
מִבָּתִּים וּמִגְּשָׁרִים.
קוּמוּ וּצְאוּ מַהֵר,
אֲנִי קוֹרֵא, אֲנִי מַסְמֵר!"
ג
הִתְעוֹרְרוּ הַמַּסְמְרִים,
הַזְּקֵנִים, הַצְּעִירִים,
וַיֵּצְאוּ מִפִּנָּתָם,
וַיִּתְאַסְּפוּ – כָּל הֲמוֹן עָם.
וְהֶהָמוֹן גָּדוֹל מְאֹד,
בָּאִים, בָּאִים בְּמַחֲנוֹת,
בָּאִים עָבִים וְדַקִּיקִים,
בָּאִים קְצָרִים וַאֲרֻכִּים,
בָּאִים שְׁבוּרִים וּרְצוּצִים,
עֲקֻמִּים וְגַם קְצוּצִים.
אָכֵן, מַחֲנֶה לְהִתְפָּאֵר
הִתְאַסֵף אֶל הַמַּסְמֵר.
וְהִתְחִילָה מְרִידָה
עֲנָקִית וַעֲצוּמָה.
אִישׁ כָּמוֹהָ לֹא יָדַע,
אִישׁ כָּמוֹהָ לֹא שָׁמַע.
וּבֵינְתַיִם פֹּה וָשָׁם
הִתְהַפֵּך כְּבָר הָעוֹלָם,
וְהַכֹּל חִישׁ הִתְפּוֹרֵר
בְּלִי כֹּחוֹ שֶׁל הַמַּסְמֵר.
וְאָצִים הָאֲנָשִׁים
וּבוֹכִים וּמְבַקְּשִׁים:
"רַחֲמוּ עַל הָעוֹלָם,
מַסְמְרִים נְדִיבֵי־עָם!"
וְעָנוּ הַמַּסְמְרִים
הָרַבִּים הָאַדִּירִים:
"לְמַרְאֵה הַמְּהוּמָה
הַגְּדוֹלָה, הָאֲיֻמָּה,
בָּעוֹלָם זֶה הַמִּסְכֵּן
הַהוֹלֵךְ וּמִתְחַרְבֵּן
הַהוֹלֵךְ וּמִתְפּוֹרֵר
בִּלְעָדֵינוּ – עַם־מַסְמֵר,
הֶחְלַטְנוּ לְהֵיטִיב,
חֵת וּשְׁתַּיִם לְהָשִׁיב
מַסְמְרִים אֶל מְקוֹמָם
וְנִצַּל כָּל הָעוֹלָם.
אַךְ שׁוֹב לָשׁוּב נוּכַל מִיָּד
רַק בִּתְנַאי, בִּתְנַאי אֶחָד:
תְּנוּ־נָא לַנַּגָּר הַזֶּה
בַּיִת כִּי גַּם לוֹ יִבְנֶה,
וְהָיָה לִילָדָיו
גַּג בַּקֹּר וּבַשָּׁרָב.
תְּנוּ כִּי יַעַשׂ לוֹ שֻׁלְחָן,
לֶחֶם כִּי עָלָיו יֻתַּן,
וְתִרְאוּ כִּי מִנִּי אָז
אֱלֵי גִיל יִהְיֶה אַךְ שָׂשׂ.
אָח־מַסְמֵר עֵת יִנָּעֵץ
אָז בַּקֶּרֶשׁ שֶׁל הָעֵץ –
יְקַבֵּל מִיָּד שָׂכָר:
שִׁיר בְּפִיו שֶׁל הַנַּגָּר,
שִׁיר עַלִּיז מִקֶּרֶב לֵב.
קַל פַּטִּישׁ אָז יִתְנוֹפֵף.
אָז נָכֹף כֻּלָּנוּ רֹאשׁ,
וְנִשָּׂא מִבְּלִי לַחְשׁוֹשׁ
יְסוֹדוֹת שֶׁל כָּל בִּנְיָן
מַעִדָּן וְעַד עִדָּן.
כָּל נַגָּר עֵת יַד יָרִים –
שִׁיר חֶדְוָה מִפִּיו יַרְעִים!
וּלְקוֹל רִנָּה וָגִיל
אָנוּ לַעֲשׂוֹת נַגְדִּיל,
וְנָשׁוּב אֶל הַמְּקוֹמוֹת
לָעַד וּלְדוֹרֵי דוֹרוֹת!"
א
יוֹם תָּמִים עוֹבֵד הַנַּפָּח שָׁחוֹר וּמְלֻכְלָךְ, מְיֻזָּע וּמְפֻיָּח. חָזָק הַנַּפָּח וְגִבּוֹר, כְּתֵפָיו כִּדְלָתוֹת, זְרוֹעוֹתָיו אֵיתָנוֹת וְרַגְלָיו כִּמְטִילִים. מִנִּי שַׁחַר בָּהִיר וְעַד בּוֹא הַחַמָּה יַעֲמֹל וְיִיגַע. וּלְעֵת־עֶרֶב הָאֵשׁ יְכַבֶּה, יַנִּיחַ לַמַּפּוּחַ וְיֵשֵׁב בְּפֶתַח בִּקְתָּתוֹ לָנוּחַ. אָז תָּבוֹא הָרוּחַ לָפוּחַ בִּפְנֵי הַנַּפָּח, עַל רֹאשׁוֹ הַמְסֻלְסָל תְּלַטְּפֶנּוּ, בְּכַפּוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת תְּדַגְדְּגֶנּוּ, עַל אָזְנוֹ תְּזַמְזֵם חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ, וְשִׁירִים לוֹ תַּנְעִים.
עָיֵף הַנַּפָּח וְטוֹב לוֹ לָנוּחַ. אֲפִלּוּ אֶת הַפִּיחַ מִבִּגְדוֹ הַמְלֻכְלָךְ לֹא יָסִיר. יֵשֵׁב וְיַקְשִׁיב לְדוּמִיַּת הָעֶרֶב.
עוֹבְרִים יְלָדִים קְטַנִּים:
– נַפָּח, נַפָּח, שַׂחֵק אִתָּנוּ!
– טוֹב, – אוֹמֵר הַנַּפָּח. מֵנִיף יֶלֶד אַחַר יֶלֶד בָּאֲוִיר וּמַעֲלֵהוּ עַל כְּתֵפָיו. שְׂמֵחִים הַיְלָדִים וְצוֹהֲלִים, וְהָאִמָּהוֹת – צָרָה מָרָה, צָרָה צְרוּרָה: חוֹזְרִים הַיְלָדִים הַבַּיְתָה וִידֵיהֶם שְׁחוֹרוֹת, בִּגְדֵיהֶם מְפֻיָּחִים וּפְנֵיהֶם מְכֻתָּמוֹת.
כּוֹעֲסוֹת הָאִמָּהוֹת:
– אֵיפֹה הִתְלַכְלַכְתֶּם?
– עִם הַנַּפָּח שִׂחַקְנוּ, עַל כְּתֵפָיו יָשַׁבְנוּ, עַל גַּבּוֹ רָכַבְנוּ, הַרְבֵּה שָׂמַחְנוּ וּקְצָת הִתְלַכְלַכְנוּ.
קָמוּ הָאִמָּהוֹת, הָלְכוּ אֶל הַנַּפָּח וְאָמְרוּ:
– נַפָּח, נַפָּח, אֶת לִבֵּנוּ שַׂמַּח, עֶרֶב־עֶרֶב הַחֲלֵף אֶת בְּגָדֶיךָ, וְאֶת יְלָדֵינוּ אַל תְּלַכְלֵכָה.
אָמַר הַנַּפָּח: “טוֹב!” וּבְלִבּוֹ חָשַׁב: “מָה הַחֲלֵף אַחֲלִיף, וְלִי רַק בֶּגֶד אֶחָד וְיָחִיד?” וְהִנֵּה מָצָא עֵצָה: לְעֵת־עֶרֶב הָלַךְ אֶל הַנַּחַל, פָּשַׁט אֶת בִּגְדוֹ וְכִבְּסָהוּ, וְתָלָהוּ עַל הַשִּׂיחַ. יָשַׁב בֵּין הַשִּׂיחִים וְחִכָּה.
טָסָה־בָּאָה כְּנַף הָרוּחַ, מִהֲרָה לְנַשֵּׁב, לָפוּחַ, וּמִיָּד יִבְּשָׁה אֶת הַבֶּגֶד. לָבַשׁ הַנַּפָּח אֶת בִּגְדוֹ, וְשָׁב וְיָשַׁב עַל סַף בִּקְתָּתוֹ.
בָּאוּ יְלָדִים קְטַנִּים וּבִקְשׁוּהוּ:
– נַפָּח, נַפָּח, שַׂחֵק אִתָּנוּ!
הִרְכִּיבָם הַנַּפָּח עַל כְּתֵפָיו, הִרְקִידָם עַל בִּרְכָּיו, נִדְנְדָם עַל רַגְלָיו, וְכֻלָּם שָׂמְחוּ וְחָזְרוּ הַבַּיְתָה נְקִיִּים־נְקִיִּים. וְהָיוּ כֻּלָּם מְרֻצִּים: הָאִמָּהוֹת וְהַיְלָדִים וְהַנַּפָּח וְהָרוּחַ.
ב
יוֹם אֶחָד הָלְכָה נַעֲרָה לְכַבֵּס אֶת שִׂמְלַת־הַחַג אֲשֶׁר לָהּ בְּמֵי הַנַּחַל. וְהִנֵּה זוֹרְמִים לִקְרָאתָהּ הַמַּיִם וְהֵם שְׁחוֹרִים מִשְּׁחוֹר.
קָרְאָה הַנַּעֲרָה:
– נַחַל, נַחַל, מֶה הָיָה לְמֵימֶיךָ הַזַּכִּים, מַה קָּרָה לְמֵימֶיךָ הַצְּלוּלִים?
עָנָה לָהּ הַנַּחַל:
– אֶת בֶּגֶד הַנַּפָּח כִּבַּסְתִּי, אֶת כָּל הַפִּיחַ מֵעָלָיו הֵסַרְתִּי, וְאֵין מֵימַי צְלוּלִים עוֹד וְזַכִּים כַּאֲשֶׁר הָיוּ.
נֶעֶצְבָה הַנַּעֲרָה:
– וּמָה אֶעֱשֶׂה עַתָּה? אֵיךְ אֲכַבֵּס אֶת שִׂמְלַת־הַחַג אֲשֶׁר לִי?
אָמַר הַנַּחַל:
– חוֹפַי אֲרֻכִּים וְרַגְלַיִךְ קַלּוֹת, שָׂאִין, נַעֲרָה, וּלְכִי אֶל מֵעֵבֶר לַשִּׂיחִים הַשְׁלשָׁה, שָׁם מִתַּחַת לָעֵצִים הַשְּׁנַיִם שׁוּב צְלוּלִים וְזַכִּים הַמַּיִם. שָׁם תְּכַבְּסִי שִׂמְלָתֵךְ.
הָלְכָה הַנַּעֲרָה וְהִנֵּה בָּא הַנַּפָּח לִקְרָאתָהּ.
אָמְרָה הַנַּעֲרָה:
– אִישׁ רַע אַתָּה, לָמָּה בָּאתָ לְלַכְלֵךְ כָּאן אֶת הַמַּיִם?
עָנָה הַנַּפָּח:
– נַעֲרָה, נַעֲרָה, וְאֵיךְ אֲשַׂחֵק עִם הַיְלָדִים – וּבִגְדִי מְלֻכְלָךְ וְשָׁחוֹר כָּל־כָּךְ?
– וְאַתָּה, הַנַּפָּח, בַּעֲצָתִי שְׁמַע, וַעֲשֵׂה כָּךְ: מָחָר יִהְיֶה יוֹם־הַשּׁוּק הַגָּדוֹל, שָׁם אֶפְשָׁר לִקְנוֹת הַכֹּל. לֵךְ וּקְנֵה לְךָ בֶּגֶד חָדָשׁ, וְלֹא תָּבוֹא עוֹד לְכַבֵּס פֹּה יוֹם־יוֹם, וְלֹא תְּלַכְלֵךְ אֶת הַמַּיִם.
– יָפֶה, – הִסְכִּים הַנַּפָּח. – אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרֵךְ.
ג
לְמָחֳרָת לָקַח הַנַּפָּח אֶת כַּסְפּוֹ וְהָלַךְ לַשּׁוּק לִקְנוֹת לוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ.
וּבַשּׁוּק נִדְחָקִים הַכֹּל וְהָרַעַשׁ גָּדוֹל, הַמּוֹכְרִים מוֹכְרִים וְהַקּוֹנִים קוֹנִים, זֶה אֶת זֶה דוֹחֵף, זֶה אֶת זֶה הוֹדֵף.
עָבַר הַנַּפָּח בֵּין הָאֲנָשִׁים וּמִיָּד קָמָה צָעֲקָה וְהֵחֵלּוּ מְרִיבִים בֵּינֵיהֶם:
– לִכְלַכְתָּ אֶת בִּגְדִי!
– הִשְׁחַרְתָּ אֶת יָדִי!
– הִכְתַּמְתָּ אַדַּרְתִּי!
– פִּזַּרְתָּ פִּיחַ עַל מִטְפַּחְתִּי!
וְהַמּוֹכְרִים חָדְלוּ לִמְכֹּר, וְהַקּוֹנִים חָדְלוּ לִקְנוֹת. זָעֲקוּ כֻּלָּם יַחַד וּבְקוֹלֵי־קוֹלוֹת.
– נַפָּח נַפָּח, שָׁחוֹר מִפִּיחַ, כָּאן אַל תִּדָחֵק, מִשָּׁם הִתְרַחֵק, מִסָּבִיב תֵּלֵךְ, כִּי אַתָּה מְלַכְלֵךְ!
אָמַר לָהֶם הַנַּפָּח:
– אֵין לִי פְּנַאי וּמְלַאכְתִּי מְרֻבָּה, לִקְנוֹת לִי בֶּגֶד חָדָשׁ אֲנִי בָּא. פַּנּוּ לִי דֶרֶךְ, תְּנוּ לַעֲבֹר, מְמַהֵר אֲנִי הַבַּיְתָה לַחֲזֹר.
חָדְלוּ כֻּלָּם לָרִיב, חָדְלוּ כֻּלָּם לִצְעֹק וּפִנּוּ לוֹ דֶרֶךְ. עָבַר הַנַּפָּח בֵּין כָּל הַחֲנֻיּוֹת, בִּקֵּשׁ לוֹ בֶּגֶד יָפֶה לִקְנוֹת. וּבְכָל הַחֲנֻיּוֹת בְּגָדִים חֲמוּדִים, וּבְכָל הַחֲנֻיּוֹת בְּגָדִים נָאִים, וְרַק לַנַּפָּח אֵין בֶּגֶד מַתְאִים. הָאֶחָד צַר וְהַשֵּׁנִי קָצָר, זֶה לוֹחֵץ וְזֶה מִתְכַּוֵּץ, וְזֶה – בְּכָל תְּפָרָיו מִתְפּוֹצֵץ. כִּי הָיָה הַנַּפָּח גִּבּוֹר וְחָזָק, כִּי הָיָה הַנַּפָּח גָּדוֹל וַעֲנָק, כְּתֵפָיו כִּדְלָתוֹת, זְרוֹעוֹתָיו אֵיתָנוֹת, וְלֹא נִמְצָא בַּשּׁוּק כֻּלּוֹ בֶּגֶד חָדָשׁ בִּשְׁבִילוֹ.
הִתְעַצֵּב הַנַּפָּח מְאֹד, הָלַךְ הַבַּיְתָה וְשָׁב אֶל מַפַּחְתּוֹ לַעֲסֹק בִּמְלַאכְתּוֹ.
ד
כָּל הַיּוֹם עָבַד הַנַּפָּח, נָפַח בַּמַּפּוּחַ, הָלַם בַּקֻּרְנָס, וּכְשֶׁגָּמַר לֹא יָצָא לָשֶׁבֶת אֶל פֶּתַח בִּקְתָּתוֹ.
בָּאוּ הַיְלָדִים לְשַׂחֵק עִם הַנַּפָּח – וְאֵינֶנּוּ. עָמְדוּ עַל־יַד בִּקְתָּתוֹ, חִכּוּ וְחִכּוּ לוֹ, קָרְאוּ וְקָרְאוּ לוֹ, וְלֹא יָצָא אֲלֵיהֶם.
הָלְכוּ הַיְלָדִים עֲצוּבִים לְבָתֵּיהֶם וְלֹא רָצוּ לֶאֱכֹל וְלֹא רָצוּ לִישׁוֹן.
נִבְהֲלוּ הָאִמָּהוֹת:
– מַה קָּרָה, יְלָדִים? מַה קָּרָה, חֲמוּדִים? מַדּוּעַ אֵינְכֶם אוֹכְלִים וְאֵינְכֶם שׁוֹתִים? וְאוּלַי אַתֶּם חוֹלִים?
– לֹא! – אָמְרוּ הַיְלָדִים, – אֵינֶנּוּ חוֹלִים, אֲנַחְנוּ עֲצוּבִים. הָלַכְנוּ אֶל הַנַּפָּח – וְהַנַּפָּח אֵינֶנּוּ. רָצִינוּ שֶׁיְּשַׂחֵק אִתָּנוּ – וְלֹא מְצָאנוּהוּ, חִכִּינוּ לוֹ – וְלֹא בָּא, קָרָאנוּ לוֹ – וְלֹא עָנָה, וְעַכְשָׁו אֲנַחְנוּ עֲצוּבִים מְאֹד, לֹא רוֹצִים לֶאֱכֹל, לֹא רוֹצִים לִשְׁתּוֹת.
רָצוּ הָאִמָּהוֹת אֶל בִּקְתַּת הַנַּפָּח וְהִתְחַנְּנוּ:
– נַפָּח, נַפָּח, אֶת לִבֵּנוּ שַׂמַּח, מַדּוּעַ אֵינְךָ אוֹהֵב אֶת יְלָדֵינוּ, מַדּוּעַ אֵינְךָ רוֹצֶה לְשַׂחֵק עִם קְטַנֵּינוּ? הִנֵּה הֵם כֻּלָּם עֲצוּבִים, אֵינָם שׁוֹתִים וְאֵינָם אוֹכְלִים, עוֹד מְעַט וְיִהְיוּ חוֹלִים.
לֹא יָצָא אֲלֵיהֶן הַנַּפָּח, אֶת דַּלְתּוֹ לִפְנֵיהֶן לֹא פָּתַח, וְרַק קָרָא מִתּוֹךְ בִּקְתָּתוֹ וְעָנָה:
– אֵיךְ אֵצֵא לְשַׂחֵק עִם בְּנֵיכֶן, וּבִגְדִי מְלֻכְלָךְ וְשָׁחוֹר כָּל־כָּךְ?
– וּמַדּוּעַ לֹא תְּכַבֵּס אֶת הַבֶּגֶד בְּמֵי הַנַּחַל כְּמוֹ שֶׁעָשִׂיתָ?
– אֵיךְ אֲכַבֵּס אֶת הַבֶּגֶד, וּמֵי הַנַּחַל מַשְׁחִירִים, וְהַנַּעֲרָה אֵינָהּ יְכוֹלָה לְכַבֵּס אֶת שִׂמְלָתָהּ?
מִהֲרוּ הָאִמָּהוֹת אֶל הַנַּעֲרָה וְאָמְרוּ לָהּ:
– נַעֲרָה, נַעֲרָה, בִּגְלָלְךָ כָּל הַצָּרָה, בִּגְלַל שִׂמְלָתֵךְ אֵין הַנַּפָּח יָכוֹל לְכַבֵּס אֶת הַבֶּגֶד וְאֵינוֹ מְשַׂחֵק עִם יְלָדֵינוּ. וְעַכְשָׁו הֵם עֲצוּבִים, אֵינָם שׁוֹתִים וְאֵינָם אוֹכְלִים, עוֹד מְעַט וְיִהְיוּ חוֹלִים.
הָלְכָה הַנַּעֲרָה, דָּפְקָה עַל חַלּוֹן הַנַּפָּח וְשָׁאֲלָה:
– נַפָּח נַפָּח, הֲשָׁכַחְתָּ אֶת אֲשֶׁר יְעַצְתִּיךָ אֶתְמוֹל?
– לֹא, נַעֲרָה, לֹא שָׁכַחְתִּי, אֶל הַשּׁוּק הָלַכְתִּי, אֶת כָּל הָאֲנָשִׁים בְּפִיחַ לִכְלַכְתִּי, וּבֶגֶד חָדָשׁ לִקְנוֹת לֹא הִצְלַחְתִּי. עַכְשָׁו אֲנִי כּוֹעֵס מְאֹד, לֹא אֵלֵךְ עוֹד לַשּׁוּק בֶּגֶד לִקְנוֹת.
אָמְרָה לוֹ הַנַּעֲרָה:
– נַפָּח, נַפָּח, אַל תִּכְעַס כָּל־כָּךְ, נַפָּח נַפָּח, אַל תִּרְגַּז כָּל־כָּךְ, הָיֹה יִהְיֶה לְךָ בֶּגֶד חָדָשׁ.
כָּךְ אָמְרָה וּבְלִבָּהּ חָשְׁבָה: “שָׁנִים עַל שָׁנִים חוּטִים טָוִיתִי, שָׁנִים עַל שָׁנִים אֲרִיגִים אָרַגְתִּי, מֶלְתַּחְתִּי מְלֵאָה וְיֵשׁ לִי רַב, הִנְנִי וְאֶתְפֹּר לַנַּפָּח בֶּגֶד יָפֶה, בֶּגֶד חָדָשׁ”.
אָמְרָה וְעָשְׂתָה. מִהֲרָה לְבֵיתָהּ וּבַמְּלָאכָה הִתְחִילָה. אֲרִיגִים גָּזְרָה וְחוּטִים הִשְׁחִילָה, תְּפִירוֹת תָּפְרָה, כַּפְתּוֹרִים חִבְּרָה, וְהַבֶּגֶד גָּמְרָה.
הֵבִיאָה הַנַּעֲרָה אֶת הַבֶּגֶד לַנַּפָּח וְקָרְאָה:
– נַפָּח, נַפָּח, דַּלְתוֹתֶיךָ פְּתַח, הִנֵּה הֵבֵאתִי לְךָ בֶּגֶד חָדָשׁ, בֶּגֶד נֶחְמָד. הִתְלַבֵּשׁ, הַנַּפָּח, תִּתְחַדֵּשׁ, הַנַּפָּח!
לָבַשׁ הַנַּפָּח אֶת הַבֶּגֶד וְהוּא שִׁבְעָתַיִם יָפֶה מִכָּל הַבְּגָדִים שֶׁבַּשּׁוּק, וְנָאֶה וְנֶחְמָד וּמַתְאִים לוֹ בְּדִיּוּק.
שָׂמַח הַנַּפָּח מְאֹד־מְאֹד, שָׂמְחָה הַנַּעֲרָה וְשָׂמְחוּ הָאִמָּהוֹת, וְעַל כֻּלָּם שָׂמְחוּ הַטָּף, שָׁרוּ שִׁירִים וּמָחֲאוּ כַּף אֶל כַּף.
לֹא! חוּמְקָה אֵינֶנָּהּ עֵז כְּכָל הָעִזִּים, בְּהֶחְלֵט לֹא. מִיָּד בְּהִוָּלְדָהּ, בִּהְיוֹתָהּ עוֹד גְּדִיָּה רַכָּה וּקְטַנְטֹנֶת – הִשְׁתּוֹמְמוּ כֻּלָּם לְיָפְיָהּ. הִיא הָיְתָה כָּל־כָּךְ חוּמָה־זְהַבְהֶבֶת, כָּל־כָּךְ חֲבִיבָה וּזְרִיזָה. שְׁתֵּי אָזְנֶיהָ הָאֲרֻכּוֹת, הָרַכּוֹת וְהַמַּבְרִיקוֹת כַּמֶּשִׁי הָיוּ תְּלוּיוֹת לְצִדֵּי רֹאשָׁה כִּשְׁנֵי תַּלְתַּלִים אֲרֻכִּים. וְסַנְטֵר הָיָה לָהּ קָטָן וְנֶחְמָד, וְעֵינַיִם נְבוֹנוֹת – כֻּלָּהּ מַחְמָדִּים. כְּבָר אָז אָמְרָה חוּמְקָה לִהְיוֹת לֹא כְּכָל הָעִזִּים. כָּךְ חָשְׁבוּ כָּל הַיְּלָדִים, כָּךְ חָשְׁבוּ כָּל הַחֲבֵרִים שֶׁבָּאוּ לַדִּיר לִרְאוֹת בַּטְּלָאִים וּבַגְּדִיּוֹת, כָּךְ חָשְׁבוּ בְּקֶרֶב לִבָּם גַּם הָרוֹעִים שֶׁבַּדִּיר, אִם־כִּי לֹא גִלּוּ זֹאת. לֹא נָאֶה הָיָה לָהֶם לְהִתְפַּעֵל מִגְּדִיָּה רַכָּה, גְּדִיָּה כְּכָל הַגְּדִיּוֹת. עֵז תִּהְיֶה כְּכָל הָעִזִּים. וְלֹא צָרִיךְ סְתָם לְפַנֵּק אוֹתָהּ.
אֲבָל בְּכָל־זֹאת פִּנְּקוּ אוֹתָהּ. כִּי הִיא הָיְתָה הַנֶּחְמָדָה בְּכָל הָעֵדֶר. וְהַיְלָדִים עָמְדוּ עַל־יַד גֶּדֶר הַדִּיר וְחִנְּנוּ קוֹלָם בְּמַקְהֵלָה וּבִיחִידוּת וְזֶה אַחַר זֶה:
– חוּמָה!
– חוּמְקָה!
– חוּמְקָה’לֶה!
– בּוֹאִי, בּוֹאִי־בּוֹאִי, חוּמְקָה’לֶה!
וְחוּמְקָה אָמְנָם הִכִּירָה בִּמְהֵרָה בְּעֶרְכָּה, הִיא הִתְרַגְּלָה לַחִבָּה הָרַבָּה שֶׁהִשְׁפִּיעוּ עָלֶיהָ הַיְלָדִים, וְלָמְדָה לַעֲבֹר בִּקְפִיצָה אֶת גֶּדֶר חֲצַר הַדִּיר וּלְטַיֵּל עַל־פְּנֵי כָּל חֲצַר הַמֶּשֶׁק. דַּי לָהּ שֶׁפַּעַם אַחַת הֵרִים אוֹתָהּ אַרְיֵה הָרוֹעֶה וְהֶעֱבִירָה מֵעַל הַגָּדֵר אֶל יְדֵי הַיְלָדִים הַצּוֹהֲלִים – וּכְבָר יָדְעָה אֶת הַדֶּרֶךְ. מֵאָז אֶפְשָׁר הָיָה לִרְאוֹת אֶת חוּמְקָה מְטַיֶּלֶת לְאֹרֶךְ הֶחָצֵר. מְצִיצָה לְכָל מָקוֹם, טוֹעֶמֶת מִכָּל דָּבָר – נֶהֱנֵית מִזִּיווֹ שֶׁל עוֹלָם.
וּבֵינְתַיִם גָּדְלָה חוּמְקָה. הַחֹרֶף חוֹלֵף, הַקַּיִץ בָּא. עוֹד מְעַט וְחוּמְקָה – עֵז, וְהִיא עוֹד נוֹהֶגֶת לְטַיֵּל עַל־פְּנֵי חוּצוֹת הַמֶּשֶׁק. וְיָפֶה בֶּחָצַר, מְעַנְיֵן. מֵעֵבֶר מִזֶּה הַדִּיר. וּמֵעֵבֶר מִזֶּה הָרְפָתוֹת. בִּנְיָנִים גְּדוֹלִים־גְּדוֹלִים וּבָהֶם הַיְצוּרִים הַכְּבֵדִים, הַמְסֻרְבָּלִים, הָאִטִּיִים, שֶׁלְּשׁוֹנָם מְשֻׁנָּה וְחַסְרַת חֵן: מוּ־מוּ־וּ־וּ לְאַט־לְאַט וּבִמְשִׁיכָה, וְאֵין הֵן יוֹדְעוֹת לִגְעוֹת קַלּוֹת וּבְחֵן מֶה־מֶה־מֶה. אֲבָל רֵיחַ שָׁם… רֵיחַ נִיחוֹחַ! יֶרֶק טָרִי וְחָצִיר – מַעֲדַנֵּי מְלָכִים מַמָּשׁ.
חוּמְקָה נִצֶּבֶת מֵרָחוֹק וּמְרִיחָה, נְחִירֶיהָ הַדַּקִּים מְרַטְּטִים, הִיא מְנִיעָה זְקָנָה הַחוּם וּמְנַסָּה לְהִתְקָרֵב אֶל פֶּתַח הָרֶפֶת. הִיא נִגֶּשֶׁת בַּלָּאט לַדֶּלֶת וְנִצֶּבֶת עַל הַמִּפְתָּן. וְשָׁם נִגְלָה הַמַּרְאָה הַנִּפְלָא. לְיַד כָּל פָּרָה מַעֲדַנֵּי מְלָכִים. לִבָּהּ שֶׁל חוּמְקָה נִצְבַּט בְּקִרְבָּהּ. הִיא רוֹצָה לִטְעֹם מִן הַמַּאֲכָלִים הַנִּפְלָאִים.
מֶה – – – – מַשְׁמִיעָה חוּמְקָה בְּקוֹל חֲרִישִׁי וּמְהַסֵּס. מֶה?.. אֶפְשָׁר לְהִכָּנֵס לִטְעֹם קְצָת?
מוּ־מוּ – עוֹנָה לֻּעָּמָּתָהּ פָּרָה אַחַת שְׁחוֹרָה וּכְבֵדָה הַמְּצִיצָה אֵלֶיהָ בִּשְׁתֵּי עֵינַיִם עֲגֻלּוֹת וּתְמֵהוֹת. “מַה לָּךְ פֹּה, עִזָּה? שׁוּבִי לְכִי אֶל בֵּיתֵךְ”.
חוּמְקָה נֶעֱלֶבֶת. הִיא מְנַסָּה לַעֲשׂוֹת צַעַד אֶחָד קָדִימָה, אֲבָל כָּאן מוֹפִיעָה לְפָנֶיהָ לְפֶתַע דְּמוּת אֲרֻכָּה וּצְנוּמָה. מָרְדְּכַי הָרַפְתָן עִם הַדְּלִי בַּיָּד מִסְתַּכֵּל בָּהּ – וּרְאוּ זֶה פֶּלֶא! הַפַּעַם בְּלֹא חִבָּה יְתֵרֶה. שָׁכַח כְּבָר מָרְדְּכַי אֶת הַיָּמִים כַּאֲשֶׁר לִטֵּף אוֹתָהּ וְהִרְכִּיבָה עַל כְּתֵפוֹ לְשִׂמְחַת לִבָּהּ שֶׁל בִּתּוֹ הַקְּטַנָּה. עַכְשָׁו הִסְתַּכֵּל בָּהּ בְּקַפְּדָנוּת וּפָקַד: “חוּמְקָה, לַדִּיר, לַדִּיר מַהֵר! נוּ, יַלְלָה, יַלְלָה!” חוּמְקָה נֶעֶצְבָה מְאֹד אֶל לִבָּהּ. הִיא פָּנְתָה מִן הָרֶפֶת אֶל הֶחָצֵר, וְגָעֲתָה חֶרֶשׁ: מֶה… רָצְתָה לְסַפֵּר לְכֻלָּם עַל הָעֶלְבּוֹן שֶׁנֶּעֶלְבָה, וְעַל הַמַּאֲכָלִים הַטּוֹבִים שֶׁחָשְׁקָה בָּהֶם נַפְשָׁהּ, וְאֵין נוֹתְנִים לָהּ אֲפִלּוּ לִטְעֹם מֵהֶם.
אֲבָל אִישׁ לֹא הִקְשִׁיב לִדְבָרֶיהָ, אִישׁ לֹא הֵבִין לְרוּחָהּ. כָּל אֶחָד הִסְתַּכֵּל בָּהּ בְּחִבָּה, חִיֵּךְ אֵלֶיהָ וְקָרָא:
– חוּמְקָה’לֶה, שׁוּבִי לַדִּיר, חוּמְקָה, מַהֵר!
אֲבֵלָה וַחֲפוּיַת־רֹאשׁ חָזְרָה חוּמְקָה הַבַּיְתָה, אֶל חֲצַר הַדִּיר. כָּל הַלַּיְלָה הֱצִיקוּהָ חֲלוֹמוֹת וְרֵיחוֹת מְבֻשָּׂמִים. לְבַסּוֹף לֹא עָצְרָה כֹּחַ, קָפְצָה וְדָלְגָה מֵעַל לַגָּדֵר וּפָנְתָה אֶל הָרֶפֶת.
הָיָה חֹשֶׁךְ, כּוֹכָבִים הֵאִירוּ בִּמְרוֹמֵי הָרָקִיעַ. הַשּׁוֹמֵר לֹא נִרְאָה. בְּחֹשֶׁךְ קָשֶׁה הָיָה לִרְאוֹת אֶת הָרֶפֶת, אֲבָל חוּמְקָה הָלְכָה אַחַר הָרֵיחַ וְהִגִּיעָה אֶל הַמַּחְסָן הַקָּטָן שֶׁלְּיַד רֶפֶת הָעֲגָלוֹת. הַפֶּתַח הָיָה פָּתוּחַ. אַחַת וּשְׁתַּיִם – וחוּמְקָה בִּפְנִים. הֲרֵי כָּאן יֶרֶק רַעֲנָן וַעֲסִיסִי, וַהֲרֵי חָצִיר רֵיחָנִי.
חוּמְקָה שׁוֹכַחַת עוֹלָם וּמְלוֹאוֹ. הִיא לוֹעֶסֶת וְלוֹעֶסֶת וְנֶהֱנֵית הֲנָאָה מְרֻבָּה. לָזֶה יִקָּרֵא אֲכִילָה, וְלֹא לַקַּשׁ הַיָּבֵשׁ וּשְׂדוֹת־הַשֶּׁלֶף שֶׁבָּהֶם הִיא רוֹעָה עִם כָּל עֵדֶר הַצֹּאן.
חוּמְקָה לָעֲסָה וְחָשְׁבָה בְּלִבָּהּ: מָחָר הִיא תּוֹבִיל הֵנָּה אֶת כָּל הָעֵדֶר. יֹאכְלוּ וְיֵהָנוּ הַמִּסְכֵּנִים, סְעֻדַּת־חַג תַּעֲרֹךְ לָהֶם חוּמְקָה, לְכָל הָעֵדֶר.
יִתָּכֵן שָׁאַף הָיְתָה עוֹשָׂה זֹאת, לוּלֵא נִזְדַּמֵּן פִּתְאֹם הַשּׁוֹמֵר אֲשֶׁר קָרַב לַפֶּתַח, הִקְשִׁיב לָרִשְׁרוּשׁ וְהֵאִיר בְּפַנָּסוֹ – מִי שָׁם, הָהּ?
חוּמְקָה הִתְבַּלְבְּלָה. הִיא נִבְהֲלָה מְאֹד. לִבְרֹחַ! – הָיְתָה מַחֲשַׁבְתָּהּ הָרִאשׁוֹנָה. אֲבָל כָּאן שָׁמְעָה פִּתְאֹם קוֹל צְחוֹק מֻכָּר וְחָבִיב, וְיָד חַמָּה נָחָה בִּלְטִיפָה עַל רֹאשָׁה.
– חוּמְקָה’לֶה, הַחֲכָמָה שֶׁלִּי! אֵיךְ הִגַּעַתְּ הֵנָּה, בַּת־חַיִל שֶׁכְּמוֹתֵךְ!
חוּמְקָה הִכִּירָה אֶת הַקּוֹל וְאֶת הַיָּד. הֲלֹא זֶה הָיָה אַרְיֵה שֶׁלָּהּ, אַרְיֵה הָרוֹעֶה. הָהּ, מִי עוֹד כָּמוֹהוּ יָבִין לְרוּחַ עֵז לַקְקָנִית?
– אָכַלְתְּ, שָׂבַעַתְּ, חוּמְקָה? כֵּן? אֲבָל עַכְשָׁו לְכִי לָךְ חֶרֶשׁ־חֶרֶשׁ, לְבַל יִמְצָאֵךְ כָּאן מָרְדְּכַי. אוֹי וַאֲבוֹי יִהְיֶה לָךְ וְלִי גַם יַחַד.
חוּמְקָה הֵבִינָה. כְּשֶׁאַרְיֵה הִזְכִּיר אֶת מָרְדְּכַי, הִיא רָאֲתָה לְפָנֶיהָ אֶת הָרַפְתָן הַגָּבֹהַּ, הָרָזֶה, שֶׁגֵּרֵשׁ אוֹתָהּ מִן הָרֶפֶת.
מֵאָז הִתְחִילָה חוּמְקָה לְבַקֵּר יוֹם־יוֹם בָּרֶפֶת. הִיא יָדְעָה אֶת הַפִּנּוֹת בָּהֶן הִסְתִּירוּ אֶת הַיֶּרֶק, אֶת תַּפּוּחֵי־הַזָּהָב, הָאֶשְׁכֹּלִיּוֹת וְאֶת הֶחָצִיר. וּכְשֶׁנּוֹדַע הַדָּבָר לְמָרְדְּכַי וּלְכָל הָרַפְתָּנִים וְהֵם כָּעֲסוּ עַל אַרְיֵה – אָמַר לָהֶם:
– סִגְרוּ אֶת הַדֶּלֶת, לָמָּה תַּשְׁאִירוּהָ פְּתוּחָה?
מֶה עָשׂוּ? סָגְרוּ אֶת הַפִּשְׁפָּשׁ. מֶה עָשְׂתָה חוּמְקָה? נִכְנְסָה בְּעַד פִּרְצָה בַּגָּדֵר, אוֹ שֶׁפָּשׁוּט דָּלְגָה עָלֶיהָ, וּכְשֶׁסִּדְּרוּ אֶת הָאַסְפָּקָה בִּפְנִים הָרֶפֶת, נִכְנְסָה בְּעַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ.
– מָה אַתֶּם רוֹצִים מִמֶּנִּי? – טָעַן אַרְיֵה. – הִיא בְּעַצְמָהּ מוֹצֵאת לָהּ אֶת הַדֶּרֶךְ, וְכִי אֲנִי אַחְרַאי לְכָךְ?
הָרַפְתָּנִים בְּכָל־זֹאת רָגְזוּ. כִּי שָׂרָה הָרַפְתָּנִית סִפְּרָה שֶׁבְּמוֹ־עֵינֶיהָ רָאֲתָה אֶת אַרְיֵה יוֹצֵא עִם הָעֵדֶר לְמִרְעֶה, וְחוּמְקָה פּוֹנָה לָהּ בְּנַחַת אֶל עֵבֶר הָרֶפֶת, – וְאַרְיֵה אֲפִלּוּ אֵינוֹ מְנַסֶּה לְצָרְפָהּ אֶל הָעֵדֶר, וְצוֹחֵק אֵלֶיהָ בְּחִבָּה.
וּלְיָמִים, כְּשֶׁחוּמְקָה הִמְלִיטָה גְדִיָה – הָיְתָה הַקְּטַנְטַנָּה נֶחְמָדָה כָּמוֹהָ, אֶלָּא שֶׁהָיְתָה חוּמָה־בְּהִירָה, וּכְתָמִים לְבָנִים חֲמוּדִים עַל מִצְחָהּ וְאָזְנֶיהָ. וּלְחוּמְקָה – חָלָב בְּשֶׁפַע.
– מָה הַפֶּלֶא, – הָיָה אוֹמֵר אַרְיֵה בְּחָלְבוֹ אוֹתָהּ. – כְּשֶׁהִיא אוֹכֶלֶת שָׁם, הֲרֵי בָּרוּר שֶׁיֵּשׁ הַרְבֵּה חָלָב כָּאן. חֲכָמָה הִיא חוּמְקָה מֵאֵין כָּמוֹהָ.
וחוּמְקָה שׁוֹמַעַת שִׁבְחָהּ וְנֶהֱנֵית. הִיא אֲפִלּוּ אֵינָהּ נוֹגַעַת בָּאֹכֶל הַנִּתָּן בַּדִּיר לְכָל הָעִזִּים וְהַכְּבָשִׂים, הִיא כְּבָר שָׂבְעָה מַעֲדַנִּים אֲחֵרִים, הִיא בָּאָה לַדִּיר רַק כְּדֵי שֶׁאַרְיֵה אוֹ יוֹנָה יַחַלְבוּהָ וִיהַלְלוּהָ, וּכְדֵי לִרְאוֹת אֶת בִּתָּהּ הַקְּטַנָּה הַנֶּחְמָדָה.
כָּךְ נָהֲגָה חוּמְקָה יָמִים רַבִּים. וְהַכֹּל הִתְרַגְּלוּ לְכָךְ, אֲפִלּוּ הָרַפְתָּנִים יָדְעוּ שֶׁכָּךְ מֻכְרָח לִהְיוֹת, וְאֵין עֵצָה כְּנֶגֶד עֵז זוֹ. כִּי הֲרֵי אֵין זוֹ עֵז כְּכָל הָעִזִּים. עַד שֶׁבְּאַחַד הַיָּמִים בָּא אָסוֹן. לְפֶתַע־פִּתְאֹם חָלְתָה חוּמְקָה וָמֵתָה. פָּשׁוּט, חָלְתָה וָמֵתָה. אוּלַי אָכְלָה יוֹתֵר מִדַּי? – אָמְרוּ הָרַפְתָּנִים. אוּלַי בָּלְעָה מַשֶּׁהוּ? – תָּמְהוּ הָרוֹעִים. אוּלַי מִישֶׁהוּ פָּגַע בָּהּ? – הִתְאַבְּלוּ הַיְלָדִים.
– חֲבָל, חֲבָל! – אָמְרוּ כֻּלָּם, וְגַם הָרַפְתָּנִים. וַאֲפִלּוּ מָרְדְּכַי הַגָּבֹהַּ אָמַר שֶׁהוּא כָּל־כָּךְ רָגִיל כְּבָר לְחוּמְקָה, שֶׁפָּשׁוּט תֶּחְסַר לוֹ הָעֵז שֶׁיּוֹם־יוֹם סָחֲבָה אֹכֶל מִפָּרוֹתָיו. קָשֶׁה לוֹ לְהִתְרַגֵּל לְכָךְ שֶׁלֹּא תָּבוֹא עוֹד.
אֲבָל מָרְדְּכַי עָתִיד הָיָה לְהִתְנַחֵם. כִּי בְּאַחַד הַיָּמִים הוֹפִיעָה גְדִיָּה בְּתָא הַהַסְפָּקָה שֶׁבָּרֶפֶת וְהֵחֵלָּה בְּשֶׁקֶט לוֹעֶסֶת מִן הַיֶּרֶק הַטָּרִי.
זוֹ הָיְתָה לְבָנָה, הַגְּדִיָּה שֶׁל חוּמְקָה. וְהָיָה הַדָּבָר לְפֶלֶא בְּעֵינֵי הַכֹּל. אֵיךְ יָדְעָה זוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ?
אֵין זֹאת כִּי הִשְׁאִירָה לָהּ אִמָּהּ צַוָּאָה, וְהַבַּת מְמַלֵּאת אַחֲרֶיהָ בֶּאֱמוּנָה.
יוֹם־יוֹם בָּאָה לְבָנָה לָרֶפֶת לֶאֱכֹל מִן הַיֶּרֶק וְהֶחָצִיר, וְהָרַפְתָּנִים אֵינָם מַפְרִיעִים בָּעֲדָהּ. וַאֲפִלּוּ מָרְדְּכַי מְחֵיֵּךְ וְאוֹמֵר:
– מַגִּיעַ לָהּ, מַגִּיעַ לָהּ בִּירֻשָּׁה…
וְזֶהוּ הַמַּעֲשֶׂה בְּחוּמְקָה הָעֵז וּבְבִתָּהּ.
א. עֻזִּי אוֹהֵב אֶת כָּל הַצְּבָעִים
כָּל הַיְלָדִים בַּכִּתָּה רָקְמוּ וְסָרְגוּ וְצִיְּרוּ. כֻּלָּם הֵכִינוּ מַתָּנוֹת וְכָתְבוּ מִכְתָּבִים וְהִשְׁתַּתְּפוּ כָּל אֶחָד עַל־פִּי דַרְכּוֹ בְּשַׁי לַחַיָּל לִכְבוֹד הֶחָג. אֲבָל הַמַּתָּנָה שֶׁהֵכִין עֻזִּי הָיְתָה תְּמוּהָה בְּיוֹתֵר. הוּא רָקַם מַפִּית גְּדוֹלָה, מַפִּית בְּמִשְׁבָּצוֹת.
לַאֲמִתּוֹ שֶׁל דָּבָר לֹא הִתְכַּוֵּן עֻזִּי בִּתְחִלָּה כְּלָל וּכְלָל לְשַׁי לְחַיָּל. הוּא הִתְחִיל לִרְקֹם מַפִּית בַּכִּתָּה. וְאַחַר־כָּךְ הִמְשִׁיךְ גַּם בִּשְׁעוֹת הַפְּנָאי, וְגַם בְּחֹפֶשׁ חֲנֻכָּה. וְרַק אַחַר־כָּךְ הֶחְלִיט לִשְׁלֹחַ אוֹתָהּ לְדוֹדוֹ יַעֲקֹב שַׁי.
גַּם בְּנוֹגֵעַ לְצִבְעֵי הָרִקְמָה לֹא הָיָה בָּרוּר לְעֻזִּי בַּמֶּה יִבְחַר וְכֵיצַד יְצָרֵף. הוּא אָמַר לִיהוּדִית הַמּוֹרָה:
– אֲנִי אֶרְקֹם בִּצְבָעִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב.
– טוֹב. וּבְכֵן, אֵיזֶה צְבָעִים נְחוּצִים לְךָ? מַה לָּתֵת לְךָ?
– אֶת הַצְּבָעִים שֶׁאֲנִי אוֹהֵב: אָדֹם וְיָרֹק, וְכָחֹל וְצָהֹב, וְחוּם וְאָפוֹר…
– כָּל זֶה אַתָּה אוֹהֵב? – שָׁאֲלָה יְהוּדִית.
– כֵּן. כָּל הַצְּבָעִים הָאֵלֶּה אֲנִי אוֹהֵב. וְגַם שָׁחוֹר, וְגַם לָבָן וְסָגֹל וְכָתֹם…
– חַכֵּה, חַכֵּה, – צָחֲקָה יְהוּדִית. – הֵא לֵךְ כָּאן כָּל קֻפְסַת הַחוּטִים וְתִקַּח לְךָ אֶת אֲשֶׁר תֹּאהַב. אֲבָל אַל תְּבַלְבֵּל אֶת הַחוּטִים, אַל תְּסַכְסְכֵם וּתְסַבְּכֵם אֵלֶּה בְּאֵלֶּה, וְאַל תְּבַזְבֵּז.
עֻזִּי הִבְטִיחַ לֹא לְבַלְבֵּל וְלֹא לְסַכְסֵךְ, לֹא לְסַבֵּךְ וְלֹא לְבַזְבֵּז, וְנִגַּשׁ אֶל הַמְּלָאכָה.
קֹדֶם־כֹּל הוּא רָקַם מִשְׁבֶּצֶת אֲדֻמָּה וְחָשַׁב שֶׁכָּךְ יָפֶה. כִּי הָעַגְבָנִיָּה אֲדֻמָּה. כִּי הַשֶּׁמֶשׁ בַּבֹּקֶר אֲדֻמָּה. כִּי הַסֶּרֶט שֶׁל דָּלִיָּה אָדֹם. וּבְאֶחָד בְּמַאי יֵשׁ דֶּגֶל אָדֹם עַל הַגַּג. וּמִפְּנֵי שֶׁלְּאִמָּא יֵשׁ חֻלְצָה אֲדֻמָּה וְיָפָה. וּמִשּׁוּם כָּךְ זֶה יָפֶה.
אַחַר־כָּךְ הוּא עָשָׂה מִשְׁבֶּצֶת צְהֻבָּה. כְּמוֹ עוֹר שֶׁל כַּדּוּרֶגֶל חָדָשׁ. כְּמוֹ הַחַרְצִיּוֹת הַיָּפוֹת. וּכְמוֹ הַדְּבַשׁ שֶׁמּוֹרְחִים עַל הַלֶּחֶם.
וְאַחַר זֶה מִשְׁבֶּצֶת יְרֻקָּה. כַּעֲלֵי הַגִּנָּה שֶׁמֵּאֲחוֹרֵי הַחַלּוֹן. כְּמוֹ הַנְּבָטִים הַקְּטַנִּים שֶׁל הַשְּׁעוּעִית שֶׁבַּעֲרוּגָתוֹ. וּכְמוֹ הַתִּלְתָּן שֶׁאַבָּא קוֹצֵר תָּמִיר.
וְאַחַר הַיְּרֻקָּה – מִשְׁבֶּצֶת לְבָנָה. כְּצִבְעוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַחֶרְמוֹן הַנִּרְאֶה מֵרָחוֹק. כְּמוֹ הַדַּף הֶחָלָק שֶׁל הַמַּחְבֶּרֶת לִפְנֵי שֶׁמְּצַיְּרִים עָלֶיהָ. וּכְמוֹ הֶחָלָב הַלָּבָן שֶׁבַּכּוֹסוֹת, וְהַלֶּבֶּן בַּצִּנְצֶנֶת.
וְעַל־יַד הַלְּבָנָה – מִשְׁבֶּצֶת תְּכֻלָּה. וְהַתְּכֵלֶת – כְּשָּׁמַיִם קְטַנִּים וּכְמֵי הַבְּרֵכָה. כְּעֵינֵי
אֲחוֹתוֹ הַקְּטַנָּה, הַתִּינֹקֶת. וּשְׁתֵּי הַמִּשְׁבָּצוֹת זוֹ עַל יַד זוֹ דָּמוּ לְדֶגֶל קָטָן וְיָפֶה שֶׁמְּנִיפִים בִּימֵי הֶחָג.
כָּךְ חָשַׁב עֻזִּי כְּשֶׁהִתְחִיל לִרְקֹם אֶת הַמַּפִּית שֶׁלּוֹ מִשְׁבָּצוֹת־מִשְׁבָּצוֹת.
ב. שַׁי־פֶּלֶא לְחַיָּל
כָּל הַיְלָדִים אָמְרוּ שֶׁהַדֻּגְמָה אֵינָהּ יָפָה. יוֹתֵר יָפֶה לִרְקֹם עֵצִים, בָּתִּים אוֹ אוֹטוֹמוֹבִּילִים. הַיְלָדוֹת אָמְרוּ שֶׁיּוֹתֵר יָפֶה לִרְקֹם פְּרָחִים, פַּרְפָּרִים וְצִפֳּרִים.
אֲבָל עֻזִּי לֹא הִצְטַעֵר שֶׁרִקְמָתוֹ לֹא מָצְאָה חֵן בְּעֵינֵי הַיְלָדִים, וְהִמְשִׁיךְ לִרְקֹם. כִּי בְּעֵינָיו הִיא הָיְתָה יָפָה, אַךְ הוּא לֹא יֶדַע עֲדַיִן לְמָה הִיא תְּשַׁמֵּשׁ לוֹ.
תְּחִלָּה חָשַׁב שֶׁתִּהְיֶה לוֹ פָּשׁוּט מַפִּית לַאֲרֻחוֹת בַּחֲדַר־הָאֹכֶל. אַחַר־כָּךְ – שֶׁיִּתְּנֶנָּה לַחֶדֶר שֶׁל אִמָּא, וּלְבַסּוֹף הֶחְלִיט לְתִתָּהּ מַתָּנָה לְדוֹדוֹ הַחַיָּל, לְיַעֲקֹב, הַנִּמְצָא רָחוֹק־רָחוֹק, בַּמִּדְבָּר.
וְכָךְ גַּם אָמַר לְאִמָּא:
– אִמָּא, אֲנִי רוֹקֵם מַפִּית לְיַעֲקֹב, לְיוֹם־הַהֻלֶּדֶת. בְּחַג־הַפֶּסַח כְּשֶׁיִּהְיֶה לוֹ יוֹם־הֻלֶּדֶת, אֶתֵּן לוֹ מַתָּנָה.
– יָפֶה, יַלְדִּי. אֲבָל יַעֲקֹב לֹא יָבוֹא לַחֹפֶשׁ לְחַג־הַפֶּסַח, כָּךְ הוּא כָּתַב לָנוּ, וְאֵיךְ תַּגִּישׁ לוֹ?
– אֶשְׁלַח לוֹ. אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת חֲבִילָה?
– בְּוַדַּאי, יַלְדִּי, הִסְכִּימָה אִמָּא. – אֲבָל לְשֵׁם מָה לוֹ בְּעֶצֶם מַפִּית?
– לְשֵׁם מָה? פָּשׁוּט, הוּא יִפְרֹשׂ אוֹתָהּ עַל הַשֻּׁלְחָן אֶצְלוֹ וְזֶה יִהְיֶה יָפֶה. וְהוּא יִשְׂמַח.
אִמָּא חִיְּכָה:
– לֹא, בְּנִי. אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיַּעֲקֹב בַּמִּדְבָּר, וְאֵין לוֹ שָׁם שֻׁלְחָן, וְלָמָּה לוֹ מַפִּית?
אֲבָל עֻזִּי לֹא הִצְטַעֵר. הוּא הֶחְלִיט בְּלִבּוֹ שֶׁהַמַּפִּית תִּהְיֶה לְיַעֲקֹב בִּמְקוֹם שֻׁלְחָן. הִיא תִּהְיֶה מַפִּית “עִרְכִי אֶת עַצְמֵךְ”. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּסִּפּוּר שֶׁקָּרָא בְּסֵפֶר. אֲבָל הַמַּפִּית שֶׁלּוֹ אַחֶרֶת. כִּי יֵשׁ בָּהּ הַרְבֵּה מִשְׁבָּצוֹת. וּבִזְמַן שֶׁעֻזִּי רוֹקֵם בָּהּ כָּל מִשְׁבֶּצֶת, הוּא חוֹשֵׁב עַל צִבְעָהּ, וְעַל הַמַּאֲכָלִים הַשּׁוֹנִים שֶׁיֵּשׁ בְּצֶבַע זֶה. וּבְסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר בָּטוּחַ הוּא שֶׁהַמַּפִּית הַזֹּאת תְּשָׁרֵת אֶת דּוֹדוֹ בֶּאֱמוּנָה.
כְּשֶׁהַדּוֹד יִהְיֶה רָעֵב שָׁם בַּמִּדְבָּר, יוֹצִיא אֶת הַמַּפִּית, יִפְתַּח אוֹתָהּ, וְיָשִׂים אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל מִשְׁבֶּצֶת:
אִם יַצְבִּיעַ עַל הַמִּשְׁבֶּצֶת הַלְּבָנָה, יְקַפְּצוּ עַל הַמַּפִּית – גְּבִינָה וְחָלָב וְלֶבֶּן וְחָלָה.
וְאִם יָשִׂים אֶצְבָּעוֹ עַל מִשְׁבֶּצֶת חוּמָה – יוֹפִיעוּ שׁוֹקוֹלַדָּה וְעוּגַת־דְּבַשׁ.
בְּמִשְׁבֶּצֶת יְרֻקָּה – חַסָּה וְזֵיתִים וּמְלָפְפוֹנִים, וְגַם עֲנָבִים וְתַפּוּחִים וְאַגָּסִים.
בַּמִּשְׁבֶּצֶת הָאֲדֻמָּה – עַגְבָנִיּוֹת וְנַקְנִיקִים וַאֲבַטִּיחַ.
וּבַצֶּבַע הַצָּהֹב – תַּפּוּחֵי זָהָב וְאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת, וַחֲבִיתוֹת וְעוּגוֹת.
וּבְחוּם־בָּהִיר – לֶחֶם וּלְבִיבוֹת שֶׁל חֲנֻכָּה, וֶאֱגוֹזִים.
וּבַצֶּבַע הַוָּרֹד – גְּלִידָה. וּבַתְּכֵלֶת – מַיִם טוֹבִים וְקָרִים לִשְׁתִיָּה.
כָּךְ הָיָה חוֹשֵׁב עֻזִּי בִּזְמַן שֶׁרָקַם אֶת הַמַּפִּית שֶׁלּוֹ. וּכְשֶׁהִשְׁלִים אֶת הַמְּלָאכָה יָדַע שֶׁזּוֹהִי מַפִּית־פֶּלֶא, אֲשֶׁר דוֹדוֹ יִשְׂמַח בָּהּ שִׂמְחָה רַבָּה, וְהִיא תַּגִּישׁ לוֹ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה אֹכֶל עַד שֶׁיַּסְפִּיק לַכֹּל, לְכָל הַחַיָּלִים הַיְּהוּדִים, וּלְיֶתֶר הַחַיָּלִים הַטּוֹבִים שֶׁנִּלְחָמִים נֶגֶד הִיטְלֶר.
ג. עֻזִּי כּוֹתֵב מִכְתָּב קָצָר
כָּל זֶה רָצָה עֻזִּי לִכְתֹּב לְדוֹדוֹ יַעֲקֹב בְּמִכְתָּב, כְּשֶׁהַמַּפִּית הָיְתָה מוּכָנָה לְמִשְׁלוֹחַ. אֲבָל מִהֵר וְהִסְתַּפֵּק בְּמִלִּים סְפוּרוֹת וְכָתַב לוֹ בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן:
לְדוֹדִי הַיָּקָר יַעֲקֹב, שָׁלוֹם!
מַה שְּׁלוֹמְךָ? אֲנִי מַרְגִּישׁ טוֹב. אֲנִי שׁוֹלֵחַ לְךָ מַפִּית שֶׁרָקַמְתִּי. הִיא מַפִּית־פֶּלֶא שֶׁבְּכָל מִשְׁבֶּצֶת מְקַבְּלִים מַאֲכָלִים שֶׁאוֹהֲבִים, מֵאוֹתוֹ הַצֶּבַע. רַק שָׂמִים אֶצְבַּע אַחַת. וְיִהְיֶה הַרְבֵּה וְיַסְפִּיק לְךָ וּלְכָל הַחַיָּלִים.
שָׁלוֹם מֵאִמָּא וּמֵאַבָּא.
עֻזִּי
כְּשֶׁעֻזִּי גָּמַר אֶת הַמִּכְתָּב וְקָרָא בּוֹ פַּעַם וּפַעֲמַיִם, הָיָה מְרֻצֶּה מְאֹד. אוּלָם דָּבָר אֶחָד עָכַר אֶת רוּחוֹ – וְזֶה הַצַּד הַשְּׂמָאלִי שֶׁל הַמַּפִּית. מִצַד יָמִין נִתְקַבְּלוּ מִשְׁבָּצוֹת חֲלָקוֹת, יָפוֹת וְנֶחְמָדוֹת, וְאַחֲרֵי שֶׁאִמָּא כִּבְּסָה אֶת הַמַּפִּית וְגִהֲצָה אוֹתָהּ יָפֶה – הָיְתָה הַמַּפִּית מַמָּשׁ יֹפִי! אֲבָל מִצַּד שְׂמֹאל לֹא הָיָה יָפֶה. הָיוּ סִבּוּכִים וּקְשָׁרִים גְּדוֹלִים וּקְצָת קִשְׁקוּשִׁים. אֶת הַצַּד הַשְּׂמָאלִי לֹא רָצָה עֻזִּי לִרְאוֹת, וְהוּא קִפֵּל אוֹתָהּ כָּכָה שֶׁרָאוּ רַק אֶת הַצַּד הַיְמָנִי, הַיָּפֶה, וְאִמָּה אָרְזָה וְשָׁלְחָה בַּדֹּאַר.
אַחֲרֵי־כֵן חִכָּה עֻזִּי לְמִכְתָּב מִיַּעֲקֹב. וְאָמְנָם כַּעֲבֹר שְׁבוּעַיִם וָחֵצִי הִגִּיעָה הַתְּשׁוּבָה. יַעֲקֹב שָׂמַח מְאֹד בַּמַּפִּית וְהִבְטִיחַ לְעֻזִּי שֶׁיִּשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ תָּמִיד, וְשֶׁהִיא בְּוַדַּאי גַּם תַּעֲזֹר לְהָבִיא אֶת הַנִּצָּחוֹן. כָּךְ כָּתַב יַעֲקֹב בְּפֵרוּשׁ.
אֲבָל אַחַר־כָּךְ הִגִּיעוּ יָמִים לֹא כָּל־כָּךְ טוֹבִים. הָאֲנָשִׁים הָיוּ בָּאִים מִן הָרַדְיוֹ בְּפָנִים מַדְאִיגִים. וְהַמִּכְתָּבִים שֶׁל יַעֲקֹב אַף הֵם לֹא הִגִּיעוּ בְּסֵדֶר.
וּכְשֶׁהִגִּיעוּ – הָיוּ אַבָּא וְאִמָּא לֹא כָּל־כָּךְ שְׂמֵחִים כְּמוֹ תָּמִיד.
בְּאַחַד הָעֲרָבִים, כְּשֶׁשָּׁכַב עֻזִּי לִישׁוֹן וְהֵחֵל לְהַרְהֵר בְּדוֹדוֹ וּבַמִּלְחָמָה, נִתְעַצֵּב קְצָת.
כְּנִרְאֶה, שֶׁהַדּוֹד יַעֲקֹב וְכָל הַבַּחוּרִים אֵינָם מְנַצְּחִים עַכְשָׁו. כִּי לָמָּה דוֹאֲגִים כֻּלָּם? וְאוּלַי הֵם נְסוֹגִים? עֻזִּי שָׁמַע פַּעַם שֶׁדִּבְּרוּ עַל כָּךְ. זֶה בְּוַדַּאי מַרְגִּיז מְאֹד כְּשֶׁצְּרִיכִים לָסֶגֶת. וְעֻזִּי מְתָאֵר לוֹ אֶת דּוֹדוֹ כְּשֶׁהוּא מִתְרַגֵּז. כֵּיצַד הוּא רוֹקֵעַ בְּרַגְלוֹ, פּוֹרֵעַ בְּיָדוֹ אֶת בְּלוֹרִיתוֹ הַשְּׁחוֹרָה וְקוֹרֵא: לַעֲזָאזֵל! לַעֲזָאזֵל!
עֻזִּי מִצְטַעֵר מְאֹד שֶׁיַּעֲקֹב מִתְרַגֵּז. אֲבָל הוּא נִזְכַּר בַּמַּפִּית וּבַתְּשׁוּבָה שֶׁל יַעֲקֹב: “אֲנִי תָּמִיד אֶשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ, וְהִיא גַם תַּעֲזֹר לַנִּצָּחוֹן”. וּכְשֶׁנִּזְכַּר – יָרְדָה עַל עֻזִּי שַׁלְוָה כָּזֹאת וּבִטָּחוֹן כָּזֶה, שֶׁיַּעֲקֹב וְכָל הַבַּחוּרִים יְנַצְּחוּ – עַד שֶׁחָדַל לִדְאֹג לְגַמְרֵי.
וּכְשֶׁעֵינֵי עֻזִּי הִתְחִילוּ נֶעֱצָמוֹת – נִזְכַּר פִּתְאֹם שֶׁבִּקְצֵה הַמַּפִּית רָקַם אֶת שְׁמוֹ: עֻזִּי בְּאוֹתִיּוֹת עֲגֻלּוֹת וְיָפוֹת. וּמַה יִהְיֶה אִם יַעֲקֹב יָשִׂים אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל הַשֵּׁם?.. אָז הוּא יָבוֹא אֶל יַעֲקֹב! יוֹפִיעַ פִּתְאֹם וְיִרְאֶה אֶת הַמִּלְחָמָה!
הוֹ! כַּמָּה זֶה טוֹב שֶׁהוּא לֹא שָׁכַח לִרְקֹם אֶת שְׁמוֹ. מְצֻיָּן! – וְעֻזִּי מִתְנַמְנֵם בְּעוֹדוֹ מִתְכַּרְבֵּל בִּשְׂמִיכָתוֹ הַחַמָּה, וְהוּא מִתְכַּרְבֵּל בָּהּ, וּמִתְכַּרְבֵּל, עַד אֲשֶׁר הוּא נֶעְלָם כֻּלּוֹ בְּתוֹכָהּ וַהֲרֵיהוּ כְּאִלּוּ סָגוּר בְּתוֹךְ מַעֲטָפָה אוֹ תַּרְמִיל. וְהַתַּרְמִיל חַם וְסָגוּר וָטוֹב. וְהוּא מִתְנוֹדֵד קִמְעָה־קִמְעָה. וְעֻזִּי הוֹלֵךְ וְשׁוֹקֵעַ בְּתַרְדֵּמָה עֲמֻקָּה וּמְתוּקָה.
ד. עֻזִּי בַּמִּלְחָמָה
כְּשֶׁעֻזִּי מִתְעוֹרֵר הוּא מוֹצֵא אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹךְ תַּרְמִיל חַם וָרַךְ וּמִתְנוֹעֵעַ לְאַט וּבְקֶצֶב. הוּא אֵינוֹ מִתְפַּלֵּא כְּלָל. הוּא מֵבִין מִיָּד שֶׁהוּא נִשָּׂא עַל גַּבּוֹ שֶׁל דּוֹדוֹ יַעֲקֹב וְהוּא מְחַכֶּה בְּשֶׁקֶט לַבָּאוֹת. וְהִנֵּה – פִּתְאֹם נִפְסַק הַנִּדְנוּד, הַתַּרְמִיל נִפְתַּח – וְעֻזִּי יוֹצֵא…
וְהוּא רוֹאֶה אֶת יַעֲקֹב דּוֹדוֹ, וְעוֹד אִישׁ אֶחָד, גַּם הוּא חַיָּל, יוֹשְׁבִים בַּמִּדְבָּר, עַל הַחוֹל, וְשׁוֹתִים חָלָב. וְיַעֲקֹב מַחֲזִיק אֶצְבַּע אַחַת עַל מִשְׁבֶּצֶת לְבָנָה, וְאַחַת עַל שְׁמוֹ הָרָקוּם. עֻזִּי מֵבִין מִיָּד:
– רָצִיתָ לִרְאוֹת אוֹתִי, יַעֲקֹב?
– כֵּן, עֻזִּי, – עוֹנֶה יַעֲקֹב. – מַה שְּׁלוֹמְךָ?
– טוֹב. וּמָה אַתֶּם עוֹשִׂים? אֵיפֹה כָּל הַחַיָּלִים שֶׁלָּכֶם?
יַעֲקֹב שׁוֹתֶה חָלָב. הַרְבֵּה־הַרְבֵּה חָלָב לָבָן, וּמְסַפֵּר לְעֻזִּי שֶׁהוּא וַחֲבֵרוֹ נִשְׁלְחוּ מִן הַגְּדוּד שֶׁלָּהֶם לַעֲקֹב אַחַר הָאוֹיֵב, וּלְהוֹדִיעַ לַגְּדוּד עַל הַכֹּל. וְאָז יוּכְלוּ לְהִתְקַדֵּם וּלְנַצֵּחַ.
עֻזִּי מַקְשִׁיב רַב־קֶשֶׁב:
– וְאַתֶּם… אַתֶּם כְּבָר יוֹדְעִים, כֵּן?
– כֵּן. אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים. אֲבָל תָּעִינוּ בַּדֶּרֶךְ וְעוֹד לֹא מָצָאנוּ אֶת הַגְּדוּד שֶׁלָּנוּ. בֵּינְתַיִם כָּל־כָּךְ עָיַפְנוּ וְהָיִינוּ רְעֵבִים וּצְמֵאִים… וּמִי יוֹדֵעַ מֶה הָיָה לָנוּ, לוּלֵא הַמַּפִּית שֶׁלְּךָ. אַתָּה יוֹדֵעַ זֹאת, עֻזִּי, כֵּן?
– כֵּן! – עוֹנֶה עֻזִּי בְּשִׂמְחָה.
– וּמָה אַתָּה רוֹצֶה, עֻזִּי?
עֻזִּי רוֹצֶה שׁוֹקוֹלַדָּה וֶאֱגוֹזִים. הוּא שָׂם אֶצְבַּע עַל מִשְׁבֶּצֶת חוּמָה, וּמִיָּד מוֹפִיעַ הַכֹּל. וּשְׁלָשְׁתָּם אוֹכְלִים שׁוֹקוֹלַדָּה וְשׁוֹתִים חָלָב וּמְפַצְּחִים אֱגוֹזִים.
וּפִתְאֹם נִשְׁמַע רַעַשׁ גָּדוֹל. וּבָא מַחֲנֶה רַב, עִם טַנְקִים וְעִם תּוֹתָחִים, וְעִם מְכוֹנוֹת־יְרִיָּה. וְגַם אֲוִירוֹנִים בָּאִים. הָאוֹיֵב הוֹפִיעַ.
בְּרֶגַע זֶה נִרְאִים מֵהָעֵבֶר הַשֵּׁנִי חַיָּלִים שֶׁלָּנוּ, גַּם הֵם עִם תּוֹתָחִים וְעִם טַנְקִים. יַעֲקֹב וַחֲבֵרוֹ רוֹצִים לִמְסֹר לָהֶם אֶת הַיְדִיעוֹת. אֲבָל הַגְּדוּדִים שֶׁל הָאוֹיֵב הִקְדִּימוּ וְעוֹמְדִים בֵּין שְׁנֵי הַבַּחוּרִים וּבֵין הַגְּדוּד שֶׁלָּהֶם, וּמַתְחִילָה מִלְחָמָה. וְאִי־אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ שׁוּם דָּבָר. וְיַעֲקֹב פּוֹרֵעַ אֶת בְּלוֹרִיתוֹ וְקוֹרֵא: לַעֲזָאזֵל! לַעֲזָאזֵל!
אָז אוֹמֵר עֻזִּי לְיַעֲקֹב: “חַכֵּה, אַל תִּצְעַק. וְתֵכֶף תִּרְאֶה”. הוּא הוֹפֵךְ אֶת מַפִּיתוֹ הַיָּפָה לְצַד שְׂמֹאל, אֶל הַצַּד הֲלֹא־יָפֶה, עִם הַקִּשְׁקוּשִׁים וְהַקְּשָׁרִים וְהַסִּבּוּכִים. הִנֵּה שָׂם עֻזִּי אֶצְבַּע עַל הַמִּשְׁבֶּצֶת הָאֲדֻמָּה – וְאֵשׁ אֲדֻמָּה נוֹפֶלֶת עַל מַחֲנֵה הָאוֹיֵב, וְהַטַּנְקִים מַתְחִילִים לִבְעֹר.
וְאַחַר־כָּךְ שָׂם עֻזִּי אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל מִשְׁבֶּצֶת צְהֻבָּה – וְסַעֲרַת־חוֹל אֲיֻמָּה מַתְחִילָה לְהִשְׁתּוֹלֵל בַּמִּדְבָּר.
וְגַם נֶגֶד הָאֲוִירוֹנִים שֶׁל הָאוֹיֵב יֵשׁ לוֹ עֵצָה. הוּא שָׂם אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל הַמִּשְׁבֶּצֶת הַלְּבָנָה, וְאָז בָּאִים עֲנָנִים לְבָנִים וּגְדוֹלִים וּמְכַסִּים אֶת כָּל הָאֲוִירוֹנִים וְהֵם מִתְבַּלְבְּלִים.
וּבְסוֹף, כְּשֶׁהָאוֹיֵב נֶחֱלָשׁ מְאֹד, שָׂם עֻזִּי אֶת אֶצְבָּעוֹ עַל מִשְׁבֶּצֶת הַתְּכֵלֶת – וּמַיִם רַבִּים מְכַסִּים אֶת כָּל הַחַיָּלִים הָרָעִים וְהַתּוֹתָחִים שֶׁלָּהֶם, אֶת הָאֲוִירוֹנִים שֶׁנָּפְלוּ וְהַטַּנְקִים שֶׁנִּשְׂרְפוּ. אֲגַם מַיִם תְּכֻלִים וְיָפִים מְכַסֶּה אֶת הַמָּקוֹם בּוֹ עָמַד צְבָא הָאוֹיֵב. וְעַכְשָׁו יָכוֹל כְּבָר עֻזִּי לַהֲפֹךְ אֶת מַפִּיתוֹ שׁוּב לַצַּד הַיָּפֶה, הַיְמָנִי, וְהָאֲגַם הַכָּחֹל בַּמִּדְבָּר הַצָּהֹב יָפֶה כָּל־כָּךְ וְשָׁקֵט.
וּמִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי שֶׁל הָאֲגַם עוֹמְדִים כָּל חֲבֵרָיו שֶׁל יַעֲקֹב, עִם הַקְּצִינִים וְהַמְפַקְּדִים. כֻּלָּם בְּרִיאִים וּשְׁלֵמִים, כֻּלָּם צוֹהֲלִים וּשְׂמֵחִים, הֵם מְנוֹפְפִים לְעֻמָּתָם בְּדִגִלֵיהֶם וְעֻזִּי מֵנִיף לִכְבוֹדָם אֶת מַפִּיתוֹ.
וְהִנֵּה הוּא רוֹאֶה סִירָה קְטַנָּה וְלָהּ מִפְרָשׂ לָבָן, וְהִיא מַפְלִיגָה מִשָּׁם מִן הָעֵבֶר הַשֵּׁנִי, מְקוֹם־שָׁם עוֹמֵד הַגְּדוּד שֶׁל יַעֲקֹב. הַסִּירָה שָׁטָה וּמִתְקָרֶבֶת וּמִפְרָשָׂה הַלָּבָן מַבְהִיר בְּאוֹר הַשֶּׁמֶשׁ.
– לְמִי הַסִּירָה הַזֹּאת? – שׁוֹאֵל עֻזִּי אֶת יַעֲקֹב, – וּלְאָן הִיא שָׁטָה?
– הִיא שָׁטָה אֵלֵינוּ. חֲבֵרֵינוּ בָּאִים לָקַחַת אוֹתָנוּ אֶל הַגְּדוּד.
– וְגַם אוֹתִי? – שׁוֹאֵל עֻזִּי. – גַּם אוֹתִי?
– כֵּן. בְּוַדַּאי. כִּי אַתָּה נִצַּחְתָּ בַּקְּרָב. וְהַכֹּל רוֹצִים לְבָרֵךְ אוֹתְךָ וְלִשְׂמֹחַ יַחַד אִתְּךָ.
קָרְבָה הַסִּירָה. הֵם נִכְנָסִים, וְהַסִּירָה שָׁטָה חֶרֶשׁ עַל־פְּנֵי מֵי הָאֲגַם הַחֲלָקִים, הַיָּפִים.
וְיַעֲקֹב אוֹמֵר:
– עֻזִּי, אַתָּה כָּל־כָּךְ עָיֵף. אַתָּה נִצַּחְתָּ כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה חַיָּלִים רָעִים. כָּל־כָּךְ הַרְבֵּה. נִצָּחוֹן גָּדוֹל כָּזֶה נִצַּחְתָּ. עַכְשָׁו אַתָּה צָרִיךְ לָנוּחַ, עֻזִּי. נָכוֹן?
– נָכוֹן. – מַסְכִּים עֻזִּי. – אֲבָל כְּשֶׁנָּבוֹא לְשָׁם תָּעִיר אוֹתִי, אָז נִתֵּן לְכָל הַחַיָּלִים לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וְגַם גְּלִידָה. הַרְבֵּה מָנוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁל גְּלִידָה.
– טוֹב! – אוֹמֵר יַעֲקֹב, וּמְסַדֵּר לְעֻזִּי מַצָּע רַךְ עַל קַרְקַע הַסִּירָה. וְעֻזִּי נִרְדָּם בְּשֶׁקֶט, בְּשֶׁקֶט. הַסִּירָה מִתְנוֹעַעַת לְאַט־לְאַט. לְעֻזִּי חַם וָטוֹב, וְהוּא יָשֵׁן שֵׁנָה טוֹבָה, שְׁנַת גִּבּוֹר מְנַצֵּחַ.
בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁנִּתְקַבְּלוּ הָעִתּוֹנִים וְהַכֹּל שָׂמְחוּ עַל בְּשׂוֹרוֹת הַנִּצָּחוֹן בַּמִּדְבָּר – הִתְפַּלֵּא עֻזִּי עַל דָּבָר אֶחָד.
מִנַּיִן הַכֹּל כְּבָר יוֹדְעִים? וְהֵן הוּא לֹא סִפֵּר עֲדַיִן לְאִישׁ, לְשׁוּם אִישׁ?
א
אַבָּא שֶׁל רָנִי גִּבּוֹר. אַבָּא שֶׁל רָנִי לוֹחֵם בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְזֶה מִכְּבָר לֹא הָיָה בַּבַּיִת. וּלְיוֹם הַהֻלֶּדֶת בִּקֵּשׁ רָנִי מֵאִמָּא רַק דָּבָר אֶחָד, רַק מַתָּנָה אַחַת: מִצְנָח. מִצְנָח קָטָן מִמֶּשִׁי לָבָן.
שָׁאֲלָה אוֹתוֹ אִמָּא:
– לָמָּה לְךָ מִצְנָח, בְּנִי?
– רוֹצֶה אֲנִי לְבַקֵּר אֶת אַבָּא. אִם יִהְיֶה לִי מִצְנָח, אוּכַל לָרֶדֶת אֵלָיו אֲפִלּוּ בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. תַּעֲשִׂי לִי מִצְנָח. כֵּן?
אָמְרָה אִמָּא:
– וְאֵיפֹה אֶקַּח מֶשִׁי לְמִצְנָח? אוּלַי אָכִין לְךָ מַתָּנָה אַחֶרֶת? מַתָּנָה יָפָה, וְגַם סֻכָּרִיּוֹת תְּקַבֵּל וְגַם שׁוֹקוֹלָדָה.
בָּכָה רָנִי בִּדְמָעוֹת גְּדוֹלוֹת, בָּכָה מְאֹד:
– אַל תִּקְנִי לִי אַף פַּעַם שׁוּם מַתָּנָה, וְלֹא סֻכָּרִיָּה, וְלֹא שׁוֹקוֹלָדָה, וְרַק תַּעֲשִׂי לִי מִצְנָח. כִּי רַק מִצְנָח אֲנִי רוֹצֶה וְלֹא שׁוּם דָּבָר אַחֵר.
– טוֹב, יַלְדִּי, – אָמְרָה אִמָּא, – אַל תִּבְכֶּה. אֲנִי אַשִּׂיג לְךָ מֶשִׁי לָבָן לְמִצְנָח קָטָן.
מָחָה רָנִי אֶת דִּמְעוֹתָיו, וְאִמָּא הָלְכָה מִיָּד אֶל הַחֶנְוָנִי לִקְנוֹת אֶת הַמֶּשִׁי.
– שָׁלוֹם לְךָ, שְׁכֵנִי, שָׁלוֹם לְךָ הַחֶנְוָנִי. אָנָּא, מְכֹר לִי מֶשִׁי לָבָן לְמִצְנָח קָטָן, לִבְנִי רָנִי, לְיוֹם הַהֻלֶּדֶת.
אָמַר הַחֶנְוָנִי:
– מִצְטַעֵר מְאֹד. אֵין לִי מֶשִׁי לָבָן חָזָק כָּל־כָּךְ שֶׁיַּתְאִים לְמִצְנָח. תֵּלְכִי לָרְחוֹב הַשֵּׁנִי, שָׁם גָּרָה אֲחוֹתִי הַחֶנְוָנִית, גְּבֶרֶת מַרְגָּלִית, אוּלַי יֵשׁ לָהּ מֶשִׁי לָבָן לְמִצְנָח קָטָן.
הָלְכָה הָאֵם אֶל הָרְחוֹב הַשֵּׁנִי וּמָצְאָה אֶת הַחֲנוּת שֶׁל גְּבֶרֶת מַרְגָּלִית. וְהַגְּבֶרֶת מַרְגָּלִית זְקֵנָה, וְהַגְּבֶרֶת מַרְגָּלִית שְׁמֵנָה, וּפָנֶיהָ הַרְחָבוֹת מְחַיְּכוֹת וְטוֹבוֹת.
– בֹּקֶר טוֹב לָךְ, הַחֶנְוָנִית, בֹּקֶר טוֹב לָךְ,
גְּבֶרֶת מַרְגָּלִית, אוּלַי יֵשׁ לָךְ מֶשִׁי לָבָן לְמִצְנָח קָטָן בִּשְׁבִיל רָנִי בְּנִי לְיוֹם־הַהֻלֶּדֶת?
חִפְּשָׂה הַחֶנְוָנִית בְּכָל הַמַּדָּפִים, בְּכָל הָאִצְטַבּוֹת וְלֹא מָצְאָה.
– מִצְטַעֶרֶת מְאֹד, אֵין לִי מֶשִׁי לָבָן חָזָק כָּל־כָּךְ, שֶׁאֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ מִצְנָח.
אָמְרָה אִמָּא:
– חֲבָל מְאֹד־מְאֹד. אֵיךְ אָשׁוּב הַבַּיְתָה אֶל בְּנִי הַקָּטָן וְאֹמַר, כִּי אֵין לִי מֶשִׁי לָבָן? בְּעוֹד יָמִים מִסְפָּר יַגִּיעַ יוֹם־הַהֻלֶּדֶת שֶׁל רָנִי, וְלֹא יִהְיֶה לוֹ מִצְנָח לָרֶדֶת אֶל אַבָּא שֶׁלּוֹ הַלּוֹחֵם בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם.
– חַכִּי רֶגַע! – קָרְאָה הַגְּבֶרֶת מַרְגָּלִית, – גַּם נֶכְדִּי נִיסָן לוֹחֵם בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם, וְהוּא בְּוַדַּאי מַכִּיר אֶת אַבָּא שֶׁל רָנִי שֶׁלָּךְ. הִנֵּה אֲחַפֵּשׂ בַּאֲרוֹן בְּגָדַי, אוּלַי אֶמְצָא דְּבַר־מָה עָשׂוּי מֶשִׁי חָזָק וְלָבָן, שֶׁיִּהְיֶה מַתְאִים לְמִצְנָח קָטָן.
הָלְכָה הַחֶנְוָנִית וְהֵבִיאָה לָהּ גְּלִימָה רְחָבָה וַאֲרֻכָּה מִמֶּשִׁי לָבָן וְיָפֶה.
שָׁאֲלָה הָאֵם:
– הֲתִמְכְּרִי לִי אֶת הַגְּלִימָה הַזֹּאת? וְהַגִּידִי לִי בְּבַקָּשָׁה, גְּבֶרֶת מַרְגָּלִית, הַאִם אֶפְשָׁר לַעֲשׂוֹת מִצְנָח מַמָּשׁ מִמֶּשִׁי מְשֻׁמָּשׁ?
עָנְתָה לָהּ הַחֶנְוָנִית הַזְּקֵנָה, עָנְתָה וְאָמְרָה:
– הַגְּלִימָה הַזֹּאת אֵינָהּ לִמְכִירָה, אַךְ רוֹצָה אֲנִי לְתִתָּהּ מַתָּנָה לִבְנֵךְ רָנִי לְיוֹם־הַהֻלֶּדֶת. וְאַל תִּפְחֲדִי, הַמֶּשִׁי הַזֶּה אֵינוֹ מְשֻׁמָּשׁ, הַמֶּשִׁי הַזֶּה כָּמוֹהוּ כְּחָדָשׁ. וְכִי אֶתֵּן לָךְ מֶשִׁי יָשָׁן בִּשְׁבִיל בְּנֵךְ הַקָּטָן, אֲשֶׁר יָבִיא בִּרְכַּת שָׁלוֹם גַּם לְנֶכְדִּי נִיסָן?
– תּוֹדָה רַבָּה לָךְ, גְּבֶרֶת מַרְגָּלִית. בַּמֶּה אֶגְמֹל לָךְ עַל מַתְּנָתְךָ הַיָּפָה?
– יָבוֹא־נָא בְּנֵךְ רָנִי אֵלַי לִפְנֵי צֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ, וְאֶשְׁלַח עַל־יָדָיו מִכְתָּב קָטָן לְנֶכְדִּי נִיסָן, וְהָיָה זֶה גְמוּלִי.
חָזְרָה הָאֵם הַבַּיְתָה וְהִתְקִינָה לְרָנִי מִצְנָח יָפֶה, מִצְנָח מַמָּשׁ, מִמֶּשִׁי חָדָשׁ.
שָׂמַח רָנִי בְּיוֹם־הֻלַּדְתּוֹ וְשָׂמְחָה אִמּוֹ מְאֹד־מְאֹד.
ב
יָשַׁב רָנִי לִפְנֵי הַבַּיִת וְחִכָּה. הִנֵּה יָבוֹא טַיָּס אַמִּיץ, טַיָּס זָרִיז וְיִקָּחֵנוּ אִתּוֹ אֶל אֲוִירוֹן מְהִיר־כְּנָפַיִם וְיוֹרִידֶנּוּ אֶל אַבָּא בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. יָשַׁב רָנִי וְעָצַר כָּל בָּחוּר־חַיָּל שֶׁעָבַר, וְשָׁאַל אוֹתוֹ שְׁאֵלוֹת.
עָבַר בָּחוּר אַחֵד צָעִיר וְחָזָק. נִגָּשׁ רָנִי וְשָׁאַל:
– אַתָּה מְגֻיָּס?
– כֵּן.
– אַתָּה טַיָּס?
– לֹא. אֵינֶנִּי טַיָּס. אֲנִי תּוֹתְחָן! – וְהָלַךְ הָלְאָה.
וְשׁוּב עָבַר בָּחוּר. וְשׁוּב שָׁאַל רָנִי:
– אַתָּה מְגֻיָּס?
– כֵּן.
– אַתָּה טַיָּס?
– לֹא. אֵינֶנִּי טַיָּס. אֲנִי חַיָּל־טוּרַאי! – וְהָלַךְ הָלְאָה.
עַד שֶׁסּוֹף־סוֹף עָבַר בָּחוּר אֶחָד. קְצָת גָּבֹהַּ. קְצָת רָחָב. קְצָת עַלִּיז.
– אַתָּה מְגֻיָּס?
– כֵּן.
– אַתָּה טַיָּס?
– כֵּן.
– בָּאֱמֶת?
– בָּאֱמֶת.
– אָנָּא, הַטַּיָּס, קַח אוֹתִי בְּבַקָּשָׁה, קַח אוֹתִי אִתְּךָ לְהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם. יֵשׁ לִי מִצְנָח קָטָן לָבָן, מִצְנָח מַמָּשׁ, עָשׂוּי מֶשִׁי, כְּמוֹ חָדָשׁ. תִּקַּח אוֹתִי לְבִקּוּר אֶל אַבָּא שֶׁלִּי הַלּוֹחֵם בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם?
שָׁאַל הַבָּחוּר אֶת רָנִי שְׁאֵלוֹת רַבּוֹת, וָרָנִי סִפֵּר לוֹ וְסִפֵּר, וְגַם אִמָּא בָּאָה וְסִפְּרָה וְהוֹסִיפָה.
חָשַׁב הַבָּחוּר מַחֲשָׁבוֹת. חָשַׁב וְחָשַׁב, חָשַׁב וְחָשַׁב וּלְבַסּוֹף אָמַר:
– טוֹב, רָנִי. אִם תִּהְיֶינָה לְךָ שְׁתֵּי יוֹנֵי־דֹאַר חֲכָמוֹת וְטוֹבוֹת, וְאִם בְּאַחַד הַבְּקָרִים תַּרְגִּישׁ, כִּי נוֹשֶׁבֶת רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית, תּוּכַל לְחַכּוֹת לִי פֹּה, עַל הַמִּגְרָשׁ הַזֶּה, עִם הַמִצְנָח וְהַיּוֹנִים. אָז אָבוֹא וְאֶקַּח אוֹתְךָ לְבִקּוּר אֶל אַבָּא שֶׁלְּךָ בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם.
כָּךְ אָמַר הַבָּחוּר וְנִפְרַד בְּשָׁלוֹם וְהָלַךְ.
שָׂמַח רָנִי מְאֹד, אַךְ מִיָּד הִתְחִיל לִדְאֹג: אֵיפֹה יִקַּח יוֹנֵי־דֹאַר טוֹבוֹת?
– אַל תִּדְאַג, בְּנִי, – אָמְרָה לוֹ אִמָּא, – יֵשׁ לְךָ מִצְנָח, מָצָאתָ לְךָ טַיָּס, וּבְוַדַּאי תִּהְיֶינָה לְךָ גַּם יוֹנִים. וְעַכְשָׁו קַח אֶת הָעוּגָה, שֶׁאַתָּה אוֹהֵב כָּל־כָּךְ, וּצֵא קְצָת לְשַׂחֵק עַל־יַד הַבַּיִת.
יָשַׁב רָנִי עַל־יַד הַבַּיִת וְהָעוּגָה בְּיָדוֹ. קָרַב אַנְקוֹר קָטָן אֶל הָעוּגָה וְנִקֵּר בָּהּ בְּמַקּוֹרוֹ.
אָמַר רָנִי:
– שָׁלוֹם, אַנְקוֹר! חֲבָל מְאֹד שֶׁאֵינְךָ יוֹנָה.
– תֵּן לִי עוֹד קְצָת לְנַקֵּר בְּעוּגָתְךָ הַמְּתוּקָה וְאֶשְׁלַח לְךָ יוֹנָה, – עָנָה הָאַנְקוֹר.
נָתַן לוֹ רָנִי לְנַקֵּר מֵעוּגָתוֹ דַי שָׂבְעוֹ, וּמִיָּד פָּרַשׂ הָאַנְקוֹר כְּנָפָיו וּבִמְקוֹמוֹ בָּאָה יוֹנָה לְבָנָה נֶחְמָדָה. הוֹשִׁיט לָהּ רָנִי אֶת הָעוּגָה. נִקְרָה בָּהּ הַיּוֹנָה פַּעַם וְנִקְרָה פַּעֲמַיִם. שָׁאַל אוֹתָהּ רָנִי:
– יוֹנָה לְבָנָה, יוֹנָה נֶחְמָדָה, אוּלַי מַכִּירָה אַתְּ יוֹנֵי־דֹאַר?
– וַדַּאי, – עָנְתָה הַיּוֹנָה, – יוֹנַת־הַדֹּאַר הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר, יוֹנַת־הַדֹּאַר הַחֲכָמָה בְּיוֹתֵר הִיא דּוֹדָתִי הָאֲפוֹרָה. אֵין כָּמוֹהָ וּכְבִתָּהּ הַלְּבָנָה בֵּין כָּל הַיּוֹנִים בָּעוֹלָם.
נֶאֱנַח רָנִי:
– יוֹנָתִי תַּמָּתִי, יוֹנָתִי חֲבִיבָתִי, לוּ הָיוּ לִי שְׁתֵּי יוֹנִים חֲכָמוֹת כָּאֵלֶּה, לוּ הָיוּ לִי שְׁתֵּי יוֹנִים טוֹבוֹת כָּאֵלֶּה, הָיָה הַטַּיָּס וַדַּאי לוֹקֵחַ אוֹתִי לְבִקּוּר אֶל אַבָּא שֶׁלִּי בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם.
– אִם תִּתֵּן לִי עוֹד וְעוֹד לְנַקֵּר בְּעוּגָתְךָ הַמְּתוּקָה, אָבוֹא לְעֶזְרָתְךָ. מָחָר תָּבוֹא הֵנָּה דּוֹדָתִי עִם בִּתָּהּ וַאֲנִי אֲסַפֵּר לָהּ עָלֶיךָ, אוּלַי תַּסְכִּים לַעֲזֹר לְךָ?
נָתַן לָהּ רָנִי בְּשִׂמְחָה אֶת כָּל הָעוּגָה וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, אַךְ פָּקַח אֶת עֵינָיו – רְאֵה עַל תְּרִיס חַלּוֹנוֹ שְׁתֵּי יוֹנִים. אַחַת אֲפוֹרָה וְאַחַת לְבָנָה. שָׂמַח רָנִי וְיָדַע: אַךְ תְּנַשֵּׁב רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְיָבוֹא הַבָּחוּר הַטַּיָּס וְיִקָּחֶנּוּ אִתּוֹ בָּאֲוִירוֹן לְבִקּוּר אֶל אַבָּא בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם.
עָבַר יוֹם וְעָבְרוּ יוֹמַיִם וְעוֹד יָמִים, וְהָרוּחַ – פַּעַם צְפוֹנִית, פַּעַם דְּרוֹמִית, פַּעַם מִזְרָחִית וּפַעַם מַעֲרָבִית, וְרוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית אֵינֶנָּהּ וְאֵינֶנָּהּ.
עָלָה רָנִי עַל הַגָּג, הִפְנָה פָּנָיו מוּל הָרוּחַ וּבִקֵּשׁ:
– רוּחַ שׁוֹטֶפֶת, רוּחַ עוֹבֶרֶת, אָנָּא הִתְחַלְּפִי וַהֲיִי אַחֶרֶת, הֲיִי רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית וְאָז אוּכַל לָטוּס מַהֵר אֶל אַבָּא שֶׁלִּי.
שָׁאֲלָה הָרוּחַ:
– הַאִם הַכֹּל אֶצְלְךָ מוּכָן לַדֶּרֶךְ?
עָנָה רָנִי:
– וַדַּאי! הַמִצְנָח מוּכָן, הַיּוֹנִים יֶשְׁנָן וְגַם אֲנִי כָּאן.
– וְשׁוּם דָּבָר לֹא שָׁכַחְתָּ?
– לֹא!
– חֲשֹׁב יָפֶה־יָפֶה, רָנִי, – אָמְרָה הָרוּחַ, אוּלַי תִּזָּכֵר?
חָשַׁב רָנִי וְחָשַׁב וּפִתְאֹם נִזְכַּר:
– בֶּאֱמֶת שָׁכַחְתִּי אֶת מִכְתַּב הַחֶנְוָנִית, אֶת הַמִּכְתָּב הַקָּטָן שֶׁל הַגְּבֶרֶת מַרְגָּלִית!
וּמִיָּד קָפַץ וְרָץ אֶל הַחֶנְוָנִית. נָתְנָה לוֹ הַגְּבֶרֶת מַרְגָּלִית אֶת הַמִּכְתָּב הַקָּטָן לְנֶכְדָּהּ נִיסָן וְלִוְּתָה אוֹתוֹ בִּבְרָכוֹת. מִהֵר רָנִי חֲזָרָה הַבַּיְתָה וְהַמִּכְתָּב הַקָּטָן בְּיָדוֹ. וּבַחוּץ נוֹשֶׁבֶת רוּחַ חֲזָקָה, קוֹטֶפֶת עָלִים, מְגַלְגֶּלֶת נְיָרוֹת.
– זְ־זְ־זְ – זִמְזְמָה הָרוּחַ. בְּקוֹל חָזָק מְאֹד נִהֲמָה הָרוּחַ וְקָרְעָה כּוֹבָעִים מֵרָאשֵׁי אֲנָשִׁים וְהִבְרִיחָה יְלָדִים קְטַנִּים אֶל הַבָּתִּים. וְרַק רָנִי הִמְשִׁיךְ בְּדַרְכּוֹ הַבַּיְתָה, וְהַמִּכְתָּב בְּיָדוֹ וְלֹא אִכְפַּת לוֹ, וְהוּא שָׂמֵחַ מְאֹד.
כִּי הִנֵּה קָרָא אִישׁ אֶחָד:
– הָרוּחַ מִסְתּוֹבֶבֶת!
וְעָנָה לוֹ הַשֵּׁנִי:
– הָרוּחַ מִתְחַלֶּפֶת!
שָׂמַח רָנִי מְאֹד לְנַהֲמַת הָרוּחַ וּלְזִמְזוּמָהּ הָרָם, וּכְשֶּׁקָּרֵב אֶל הַבַּיִת שָׁקְטָה הָרוּחַ, וְהַיּוֹנָה הָאֲפוֹרָה יָצְאָה לִקְרָאתוֹ בִּבְשׂוֹרָה:
– הָרוּחַ הִתְחַלְּפָה, רוּחַ צְפוֹנִית־מִזְרָחִית הִגִּיעָה!
וְהַיּוֹנָה הַלְּבָנָה בָּאָה בְּעִקְּבוֹתֶיהָ:
– הִזְדָּרֵז, רָנִי, הָאֲוִירוֹן כְּבָר כָּאן, עַל הַמִּגְרָשׁ!
וְאִמָּא יָצְאָה מִן הַבַּיִת וְהַגִּישָׁה לוֹ אֶת הַמִּצְנָח.
– אוּצָה בְּנִי, הִנֵּה מְחַכִּים לְךָ.
טָמַן רָנִי אֶת הַמִּכְתָּב הַקָּטָן, לָקַח אֶת הַמִּצְנָח הַלָּבָן, הַיּוֹנִים הַשְּׁתַּיִם עָמְדוּ עַל כְּתֵפָיו, וּפָנוּ כֻּלָּם אֶל עֵבֶר הַמִּגְרָשׁ, וְשָׁם חִכָּה הָאֲוִירוֹן, וְהַבָּחוּר הַטַּיָּס נִפְנֵף בְּיָדוֹ כְּרוֹמֵז: מַהֵר, רָנִי, מַהֵר!
– שָׁלוֹם, שָׁלוֹם!
נִכְנַס רָנִי בִּקְפִיצָה לָאֲוִירוֹן, וּמִיָּד: זְ־זְ־זְ, זְ־זְ־זְ, חֵת וּשְׁתַּיִם, חֵת וּשְׁתַּיִם, אֲוִירוֹן מְהִיר־כְּנָפַיִם מִתְרוֹמֵם אֶל רוּם־שָׁמַיִם. בְּפֶתַח הָאֲוִירוֹן צוֹפָה הַיּוֹנָה הַלְּבָנָה, וְעַל כְּתֵפוֹ שֶׁל רָנִי הַיּוֹנָה הָאֲפוֹרָה. וְהַיּוֹנָה הָאֲפוֹרָה מַסְבִּירָה לוֹ כָּל דָּבָר וְדָבָר, כִּי הַטַּיָּס אָמַר, הִזְהִיר וְחָזַר: לֹא לְדַבֵּר, רָנִי, וְלֹא לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת, וְרַק לְמַלֵּא אַחַר הַפְּקֻדּוֹת. אַךְ עִם הַיּוֹנָה יָכוֹל רָנִי לְשׂוֹחֵחַ כְּאַוַּת נַפְשׁוֹ. טָסִים וְטָסִים בַּמְּרוֹמִים הַכְּחֻלִּים, מֵעַל לִבְקָעוֹת וְהָרִים. וּפִתְאֹם – זְנִיק־זְנוֹק! קָפַץ הָאֲוִירוֹן וְעָלָה גָּבֹהַּ־גָּבֹהַּ, מֵעַל לָעֲנָנִים.
– לָמָּה? – שָׁאַל רָנִי.
– כִּי לְמַטָּה יוֹרֶה הָאוֹיֵב וְרוֹצֶה לְהַפִּיל אוֹתָנוּ, – הִסְבִּירָה הַיּוֹנָה.
– הֵם לֹא יַצְלִיחוּ, – בָּטוּחַ רָנִי.
– וַדַּאי שֶׁלֹּא! – אָמְרָה הַיּוֹנָה.
וְהַבָּחוּר הַטַּיָּס רַק קָרַץ בְּעֵינוֹ וְחִיֵּךְ. טָסִים וְטָסִים וְשׁוּב יָרְדוּ יוֹתֵר נָמוֹךְ, יוֹתֵר נָמוֹךְ וְעוֹד יוֹתֵר נָמוֹךְ.
– אֲנַחְנוּ כְּבָר מֵעַל לְהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם, – הוֹדִיעָה הַיּוֹנָה הָאֲפוֹרָה. וּבוֹ־בָּרֶגַע נִתְּרָה הַיּוֹנָה הַלְּבָנָה וְעָפָה־טָסָה לְמַטָּה־לְמַטָּה.
– הוֹי, לְאָן זֶה? – הִשְׁתּוֹמֵם רָנִי.
– אֶל הַבַּחוּרִים, הַלּוֹחֲמִים בְּהָרֵי יְרוּשָׁלַיִם, לְהוֹדִיעַ עַל בּוֹאֵנוּ.
– וְגַם לְאַבָּא שֶׁלִּי?
– וַדַּאי, רָנִי.
– וְגַם לְנִיסָן?
– כְּמוּבָן. וְעַכְשָׁו הִתְכּוֹנֵן, רָנִי, עָלֵינוּ לָרֶדֶת.
צְנִיחַ־צְנַח, אֵיזֶה יֹפִי מִצְנָח! וּכְבָר עוֹמְדוֹת רַגְלֵי רָנִי עַל אַחַד הֶהָרִים. וְשָׁם מְחַכֶּה לוֹ אַבָּא בִּזְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת. וְכָל הַבַּחוּרִים מִסָּבִיב מְחַכִּים וּשְׂמֵחִים גַּם הֵם. וְכָאן גַּם הַתּוֹתְחָן, וְכָאן גַּם הַצַּלָּף וְהַטּוּרַאי – כֻּלָּם הִכִּירוּ אֶת רָנִי וְכֻלָּם שָׂמְחוּ בּוֹ, וּבְיִחוּד שָׂמַח נִיסָן, כִּי קִבֵּל מִסָּבְתָא מִכְתָּב קָטָן.
וָרָנִי נָשַׁק לְאַבָּא הַרְבֵּה נְשִׁיקוֹת וְסִפֵּר עַל אִמָּא וְעַל כָּל הַחֲדָשׁוֹת. וּמִיָּד רָצָה לִרְאוֹת בְּבַת־אַחַת אֶת הַכֹּל: אֵיפֹה הָאוֹיֵב, וְאֵיךְ יוֹרִים וְאֵיךְ לוֹחֲמִים.
קְרָא אַבָּא בִּשְׁמוֹת כָּל הַגְּבָעוֹת וְהֶהָרִים וְהִצְבִּיעַ עַל כָּל הַמִּשְׁלָטִים מִסָּבִיב, עַל הַמִּשְׁלָטִים שֶׁלָּנוּ וְשֶׁל הָאוֹיֵב. וְהִסְבִּיר לוֹ מֵאֵיזֶה צַד הִתְקִיפוּ הַבַּחוּרִים וְאֵיךְ כָּבְשׁוּ, וְאֵיךְ נָסוֹג הָאוֹיֵב וּמַדּוּעַ עַכְשָׁו שָׁקֵט יוֹתֵר וְאֶפְשָׁר קְצָת־קְצָת לְשׂוֹחֵחַ, אֲבָל לֹא הַרְבֵּה.
הִסְתַּכֵּל רָנִי בַּכֹּל יָפֶה־יָפֶה. הַבָּחוּר הַתּוֹתְחָן הֶרְאָה לוֹ אֵיךְ יוֹרֶה הַתּוֹתָח וְעוֹשֶׂה: תַּח־תַּח. וְהַבָּחוּר הַצַּלָּף הֶרְאָה אֵיךְ יוֹרִים הַכַּדּוּרִים צְלִיף־צְלוֹף. וְנִיסָן הִשְׁמִיעַ טְפַח־טְפַח בַּמַּרְגֵּמָה, וְהַחַיָּל הַטּוּרַאי סִפֵּר לוֹ עַל יֶתֶר כְּלֵי־הַמִּלְחָמָה.
עַד שֶׁבָּאָה הַיּוֹנָה הָאֲפוֹרָה וְקָרְאָה:
– דַּי, רָנִי, אֱמֹר “שָׁלוֹם!” פְּקֻדָּה לַחֲזֹר.
נִפְרְדוּ מַהֵר־מַהֵר. אַבָּא וְהַבַּחוּרִים פָּנוּ שׁוּב אֶל כְּלֵי־הַמִּלְחָמָה, וְרָנִי שָׁמַע אֵיךְ בְּבַת־אַחַת יָרוּ הַתּוֹתָחִים תַּח־תַּח, וְהַמַּרְגֵּמוֹת עָנוּ טְפַח־טְפַח, וְהָרוֹבִים הִצְלִיפוּ צְלִיף־צְלוֹף, וְכָל כְּלֵי־הַמִּלְחָמָה רָעֲמוּ בְּקוֹל גָּדוֹל כָּל כָּךְ עַד שֶׁכָּאֲבוּ לוֹ הָאָזְנַיִם. וּבְכָל זֹאת רָצָה רָנִי לַעֲמֹד עוֹד קְצָת, אַךְ הַיּוֹנָה אָמְרָה:
– מַהֵר, רָנִי, אֵין פְּנַאי, עָלֵינוּ לַחֲזֹר לָאֲוִירוֹן. פְּקֻדָּה הִיא פְּקֻדָּה!
הוֹלִיכָה אוֹתוֹ הַיּוֹנָה בִּשְׁבִילִים צָרִים אֶל בִּקְעָה חֲבוּיָה וְשָׁם רָאָה אֶת הָאֲוִירוֹן, וְהַטַּיָּס וְהַיּוֹנָה מְחַכִּים עַל־יָדוֹ.
– זְ־זְ־זְ, – נִזְדַּמְזֵם הָאֲוִירוֹן וְחֵת־שְׁתַּיִם הִתְרוֹמֵם מְהִיר־כְּנָפַיִם אֶל מְרוֹם־שָׁמַיִם. וְשׁוּב טָסִים מֵעָל. וְשׁוּב זְנִיק־זְנֹק אֶל בֵּין הָעֲנָנִים. עַד שֶׁשָּׁבוּ וְהִנְמִיכוּ טוּס. הִנְמִיכוּ וְהִנְמִיכוּ הָלוֹךְ וְהַנְמֵךְ.
– עוֹד מְעַט וְתִהְיֶה בַּבַּיִת, – אָמְרָה הַיּוֹנָה הָאֲפוֹרָה, וּמִיָּד יָצְאָה הַיּוֹנָה הַלְּבָנָה וְהִפְלִיגָה לָהּ.
– לְאָן? – שָׁאַל רָנִי, – לְהוֹדִיעַ לְאִמָּא?
– וַדַּאי!
– וְגַם לַגְּבֶרֶת מַרְגָּלִית, לְסָבְתָא שֶׁל נִיסָן?
– כְּמוּבָן!
– וְהִנֵּה – צְנִיחַ־צְנַח – וְרָנִי יָרַד יָשָׁר אֶל זְרוֹעוֹתֶיהָ שֶׁל אִמָּא.
וְאָז פָּנוּ שְׁתֵּי הַיּוֹנִים יָמִינָה וְהָאֲוִירוֹן פָּנָה לוֹ שְׂמֹאלָה וְנֶעֶלְמוּ בִּשְׁמֵי הַכְּחֹל.
א
שְׁחֹם־אַף וּשְׁחוֹר־לֶחִי הָיוּ שְׁנֵי רְגָבִים אַחִים בֵּין רִגְבֵי־הַגָּלִיל הָרַבִּים. דּוֹמִים הָיוּ זֶה לָזֶה בַּכֹּל – בִּפְנֵיהֶם, בְּדִבְרֵיהֶם, וְהָעִקָּר – בְּעַקְשָׁנוּתָם. כִּי עַל כֵּן עַקְשָׁנִים הָיוּ מֵאֵין כְּמוֹהֶם, וְלֹא כְּכָל מַעֲשֵׂי יֶתֶר הָרְגָבִים מַעֲשֵׂיהֶם. לִפְנֵי הַזְּרִיעָה, כְּשֶׁכָּל הַשָּׂדֶה הוֹלֵךְ וְנֶחֱרָשׁ תְּלָמִים־תְּלָמִים עַל־יְדֵי הַמַּחֲרֵשָׁה – נִשְׁאָרִים שְׁנֵי הָאַחִים הָרְגָבִים בִּלְתִּי־חֲרוּשִׁים. כִּי כָךְ הָחְלַט בֵּינֵיהֶם פַּעַם, שֶׁלֹּא לְהֵחָרֵשׁ כְּכָל הָרְגָבִים אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה.
כְּשֶׁאַךְ הָיוּ רוֹאִים אֶת הַמַּחֲרֵשָׁה מִתְקָרֶבֶת מֵרָחוֹק, הָיָה שְּׁחֹם־אַף מַכְרִיז:
– הֵם בָּאִים!
הָיָה שְׁחוֹר־לֶחִי עוֹנֶה לוֹ:
– הֵאָחֵז בִּי חָזָק!
וְהָיוּ מִתְחַזְּקִים, מִתְהַדְּקִים, עַד כִּי הָיוּ פְּנֵיהֶם כִּפְנֵי הַסֶּלַע, וְהָיְתָה הַמַּחֲרֵשָׁה עֲמֵלָה וַעֲמֵלָה, וְהַפַּלָּח מֵאִיץ בְּפִרְדוֹתָיו וְזוֹעֵף – עַד שֶׁהָיָה נוֹטֶה וְעוֹבֵר מֵעֲלֵיהֶם הָלְאָה, וְסַכִּין הַמַּחֲרֵשָׁה הָיְתָה אַךְ שׂוֹרֶטֶת אֶת אַפָּם שֶׁל שְׁנֵי הָרְגָבִים וְהוֹלֶכֶת לְדַרְכָּהּ.
הָיָה כָּל הַשָּׂדֶה מִסָּבִיב חָרוּשׁ תְּלָמִים־תְּלָמִים, וּשְׁנֵי הָאַחִים שֶׁלְּיַד הַדֶּרֶךְ – כְּאִי קָטָן וְשׁוֹמֵם.
– שָׁלוֹם, שְׁחֹם־אַף! – קָרְאוּ לֹא פַעַם הַצִּפֳּרִים בְּצֵאתָן עִם סְתָו לָאֲרָצוֹת הַחַמּוֹת, – הַלְוַאי וּבַשָּׁנָה הַבָּאָה תִּהְיֶה כְּבָר חָרוּשׁ!
– שָׁלוֹם, שְׁחוֹר־לֶחִי! – רָמְזָה לֹא פַּעַם הָאַרְנֶבֶת בְּדַלְגָהּ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה. – הַלְוַאי, וּתְכֻסֶּה גַם יֶרֶק־שִׁבֳּלִים וְלֹא תִּהְיֶה עוֹד מְכֹעָר כָּל־כָּךְ וְקֵרֵחַ!
אַךְ שְׁנֵי הָרְגָבִים בְּשֶׁלָּהֶם. אֵינָם רוֹצִים לְוַתֵּר, אֵינָם רוֹצִים לְהֵחָרֵשׁ וּלְהַצְמִיחַ, וְלוּ גַם יִשָּׁאֲרוּ רֵיקִים וְקֵרְחִים עַד סוֹף כָּל הַדּוֹרוֹת.
ב
פַּעַם, בְּלֵיל־יָרֵחַ, כְּשֶׁכָּל הָרְגָבִים בַּשָּׂדוֹת הָיוּ שְׁקוּעִים בְּשֵׁנָה עֲמֻקָּה – הִתְעוֹרֵר שְׁחוֹר־לֶחִי מִשְּׁנָתוֹ. הוּא חָלַם זֶה עַתָּה חֲלוֹם יָפֶה: הֲמוֹן מַחֲרֵשׁוֹת עוֹבְרוֹת עַל יָדוֹ, רוֹצוֹת לַהֲזִיזוֹ, לְהָפְכוֹ – וְאֵינָן מַצְלִיחוֹת. הוּא נִלְחָם בִּגְבוּרָה, מִתְחַזֵּק בְּכָל כֹּחוֹתָיו… וַיִּיקַץ.
הֵעִיף שְׁחוֹר־לֶחִי מַבָּטוֹ עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה וְהִנֵּה כָּל הָרְגָבִים יְשֵׁנִים אֶת שְׁנָתָם, גַּם הַשָּׁמַיִם יְשֵׁנִים וְהַכּוֹכָבִים נָמִים אַף הֵם. חוֹשֵׁב לוֹ שְׁחוֹר־לֶחִי: כָּל הָעוֹלָם יָשֵׁן וְרַק אֲנִי עֵר. רַק אֲנִי.
הִסְתַּכֵּל הָרֶגֶב עַל סְבִיבוֹתָיו בְּשִׂמְחָה וּבְסַקְרָנוּת. לִבּוֹ הָיָה טוֹב עָלָיו. הֵן לֹא יָבוֹאוּ עַתָּה לַחֲרֹשׁ, כִּי לַיְלָה. וַדַּאי יְשֵׁנִים בְּנֵי־הָאָדָם אַף הֵם עַל יְצוּעֵיהֶם.
אַךְ הִנֵּה רָאָה צֵל אָדָם עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה. אָדָם מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ, וְלוֹ רוֹבֶה עֲלֵי שֶׁכֶם, וְיָד רַק אַחַת. הוֹלֵךְ לוֹ הַגִּדֵּם עַל־פְּנֵי הַשָּׂדוֹת וּמְדַבֵּר אֶל נַפְשׁוֹ חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ.
עָשָׂה הָרֶגֶב אָזְנוֹ כַּאֲפַרְכֶּסֶת וַיַּקְשֵׁב רַב קֶשֶׁב. עַתָּה עָבַר הַגִּדֵּם עַל־יָדוֹ, עָמַד סָמוּךְ לוֹ לָנוּחַ מְעַט וְסָח בְּלַחַשׁ:
– עַל כָּל שַׁעַל נָגֵן, עַל כָּל רֶגֶב פּוֹרֶה. לֹא נִמְסֹר, לֹא נִסּוֹג. נַחֲרֹשׁ וְנִשְׁמֹר, נִזְרַע וְנִנְטֹר, נִקְצֹר וְנָגֵן. כָּל רֶגֶב. כָּל רֶגֶב.
שְׁחוֹר־לֶחִי הִקְשִׁיב לְדִבְרֵי הָאִישׁ נָבוֹךְ וְנִפְעָם:
– כָּל רֶגֶב? הַאֻמְנָם? וְגַם אֲנִי, וְגַם אָחִי? – וַיִּשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבּוֹ.
וְהָאִישׁ יָשַׁב בִּקְצֵה הַדֶּרֶךְ וְהִשְׁעִין אֶת יָדוֹ הָעֲיֵפָה עַל שְׁנֵי הָרְגָבִים וַיְהִי מַגָּעוֹ כִּלְטִיפָה, כְּבִרְכַּת אָב לִילָדָיו הַקְּטַנִּים.
וַיַּעֲצֹם אֶת עֵינָיו שְׁחוֹר־לֶחִי, וַיִּישַׁן וְיַד הַגִּדֵּם עַל לֶחְיוֹ. וְהַפַּעַם חָלַם חֲלוֹמוֹת אֲחֵרִים, הוּא כֻּלּוֹ מְכֻסֶּה שִׁבֳּלִים יְרֻקּוֹת וּזְקוּפוֹת. הוּא וְאָחִיו שְׁחֹם־אַף.
ג
בַּבֹּקֶר הֵקִיץ שְׁחוֹר־לֶחִי עִם עֲלוֹת הַשַּׁחַר, לִפְנֵי כָּל הָרְגָבִים. וַיָּעֶר חֶרֶשׁ אֶת אָחִיו וַיְּסַפֵּר לוֹ אֶת חֲלוֹמוֹתָיו וְאֶת אֲשֶׁר דִּבֵּר אֶמֶשׁ הָאִישׁ הַגִּדֵּם.
– הֲתִשְׁמַע, שְׁחֹם־אַף, – כָּל רֶגֶב!
– הַאֻמְנָם כָּךְ דִּבֵּר הָאִישׁ?
– כֵּן. הוּא אָמַר: כָּל רֶגֶב נַחֲרֹשׁ וְנִשְׁמֹר, נִזְרַע וְנִנְטֹר, נִקְצֹר וְנָגֵן.
– כָּךְ? – לָחַשׁ שְׁחֹם־אַף, – מַשְׁמַע שֶׁקֹּדֶם צָרִיךְ לַחֲרֹשׁ וְאַחַר־כָּךְ גַּם לִשְׁמֹר… לִזְרֹעַ וְלִנְטֹר… וּמַה יִּהְיֶה עָלֵינוּ, אָחִי שְׁחוֹר־לֶחִי?
– כֵּן, מַה יִּהְיֶה עָלֵינוּ, כִּי הֲלֹא אֲנַחְנוּ…
– אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לְהֵחָרֵשׁ כְּמוֹ כָּל הָרְגָבִים, אָחִי.
– אֲבָל אִם זֶה יִכְאַב?
– ש–ש–שֶׁקֶט! הָרְגָבִים מִתְעוֹרְרִים, הַס!
הַבֹּקֶר אוֹר. הָרְגָבִים הֵקִיצוּ וְהִתְחִילוּ בְּשִׂיחָתָם. זֶה מוֹנֶה אֶת הַגַּרְעִינִים שֶׁנִּטְמְנוּ בּוֹ לִפְנֵי שָׁנָה, זֶה זוֹכֵר אֶת הַשִּׁבֳּלִים שֶׁעָלוּ בּוֹ לִפְנֵי שְׁנָתַיִם, וְאַךְ שְׁנֵי הָרְגָבִים מַחֲרִישִׁים, רוֹמְזִים זֶה לָזֶה בִּדְמָמָה.
וְהִנֵּה נִרְאָה בְּמִפְנֶה הַדֶּרֶךְ זוּג פְּרָדוֹת רְתוּמוֹת בְּמַחֲרֵשָׁה וְאָדָם גָּבֹהַּ, זָקוּף, אַךְ גִּדֵּם הוֹלֵךְ אַחֲרֵיהֶן.
– חוֹרֵשׁ גִּדֵּם? פַּלָּח גִּדֵּם? – שָׁאַל אַחַד הָרְגָבִים הַסְּמוּכִים אֶל שְׁחוֹר־לֶחִי, – טֶרֶם רְאִינוּהוּ עוֹד בְּחֶלְקָתֵנוּ. כֵּיצַד יַחֲרֹשׁ?
– וּרְאוּ־נָא, – הוֹסִיף רֶגֶב אַחֵר, – הוּא מְכַוֵּן אֶת הַפְּרָדוֹת בְּדִיּוּק אֶל שְׁנֵי הָאַחִים הָאֵלֶּה שֶׁשּׁוּם פַּלָּח עוֹד לֹא חֲרָשָׁם.
– וַדַּאי אוֹהֵב הוּא סֵדֶר וְקַו־תֶּלֶם יָשָׁר – נַעֲנוּ רְגָבִים אֲחֵרִים, – אַךְ הַפַּעַם יֻכְרַח לְוַתֵּר.
כָּךְ דִּבְּרוּ בֵּינֵיהֶם הָרְגָבִים בַּשָּׂדֶה וְהִתְלַחֲשׁוּ בַּלָּאט. וְרַק שְׁחֹם־אַף וּשְׁחוֹר־לֶחִי לֹא עָנוּ דָבָר.
וְיַד הַגִּדֵּם אָמְנָם כִּוְּנָה אֶת הַפְּרָדוֹת אֶל הָעֵבֶר הַהוּא, מְקוֹם שָׁם שָׁכְנוּ הַשְּׁנַיִם. הַפְּרָדוֹת נִסּוּ כְּרָגִיל לִנְטוֹת הַצִּדָּה, אַךְ הַיָּד הָאוֹחֶזֶת בַּמּוֹשְׁכוֹת הָיְתָה תַּקִּיפָה וְהַבְּהֵמוֹת הִמְשִׁיכוּ אֶת דַּרְכָּן. לְרֶגַע קָט הִתְעַכְּבָה סַכִּין הַמַּחֲרֵשָׁה לְפָנַי שְׁנֵי הָרְגָבִים כִּמְהַסֶּסֶת. אַךְ כָּאן קָרָה דָּבָר מוּזָר, בִּלְתִּי־רָגִיל. שְׁנֵי הָרְגָבִים קָרְצוּ זֶה לָזֶה, דָחֲפוּ זֶה אֶת זֶה, וּבִקְפִיצָה נוֹעָזָה קָפְצוּ עַל גַּבֵּי סַכִּין הַמַּחֲרֵשָׁה וְהִתְהַפְּכוּ בְּעַצְמָם.
– זֶה לֹא כָּאַב כְּלָל! – לָחַשׁ שְׁחוֹר־לֶחִי.
– זֶה הָיָה קַל מְאֹד, – חִיֵּךְ שְׁחֹם־אַף.
– הָעַקְשָׁנִים זָזוּ, הָעַקְשָׁנִים נֶחְרְשׁוּ,
הָעַקְשָׁנִים הַכְּבֵדִים קָפְצוּ וְעָלוּ בְּעַצְמָם! – הִתְפַּלְּאוּ כָּל רִגְבֵי הַשָּׂדֶה.
– אַחִים רְגָבִים, – פָּנָה אַחַד הָרְגָבִים אֶל שְׁכֵנָיו – הַאֻמְנָם יְכַבַּד מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר עָשׂוּ שְׁנֵי אֵלֶּה? וְהֵן אָנוּ זְרִיזִים מֵהֶם שִׁבְעָתַיִם!
– שִׁבְעָתַיִם, שִׁבְעָתַיִם… – הָמְתָה הָרוּחַ הַקַּלָּה וְנָשְׁבָה מֵרֶגֶב אֶל רֶגֶב לְאֹרֶךְ הַשָּׂדֶה וְרָחְבּוֹ וַתִּשָּׂא אֶת תְּשׁוּבַת הַהַסְכָּמָה לַדְּבָרִים כְּמוֹ הֵד.
הִמְשִׁיכוּ הַבְּהֵמוֹת אֶת דַּרְכָּן לְאֹרֶךְ הַתְּלָמִים וְהִנֵּה כָּל הָרְגָבִים בַּשָּׂדֶה קוֹפְצִים וְעוֹלִים עַל סַכִּין הַמַּחֲרֵשָׁה, מִתְהַפְּכִים וְנָחִים וּפְנֵיהֶם אֶל הַשֶּׁמֶשׁ.
בְּאוֹתוֹ יוֹם נֶחְרְשָׁה חֶלְקַת שָׂדֶה גְדוֹלָה־גְדוֹלָה, וְיַד הַגִּדֵּם לֹא רָפְתָה.
ד
עָבְרוּ חֳדָשִׁים אֲחָדִים. כָּל הַשָּׂדֶה הָיָה מְכֻסֶּה שִׁבֳּלִים יְרֻקּוֹת וּזְקוּפוֹת. וְהָרוּחַ בָּהֶן מְשַׂחֶקֶת, מַכָּה גַלִּים־גַּלִּים. וּשְׁנֵי הָרְגָבִים הָאַחִים מְכֻסִּים שִׁבֳּלִים יְרֻקּוֹת בְּיוֹתֵר, זְקוּפוֹת וְגֵאוֹת.
וּבְאַחַד הַיָּמִים נִשְׁמְעוּ לְפֶתַע יְרִיּוֹת וְקוֹל צְעָקָה וְשׁוּב יְרִיּוֹת.
חָרְדוּ הַשִּׁבֳּלִים, זָקְפוּ רָאשֵׁיהֶן הַיְּרֻקִּים וְהִקְשִׁיבוּ, וְשַׁחוּ וְהִתְלַחֲשׁוּ בֵּינֵיהֶן, וְשָׁרְשֵׁיהֶן הָרַכִּים מָסְרוּ חֶרֶשׁ לָרְגָבִים אֶת פַּחְדָּם.
נָפְלָה אֵימָה גְדוֹלָה עַל כָּל הַשָּׂדֶה, וְאַחַת הַשִּׁבֳּלִים פָּתְחָה וְאָמְרָה:
– הֲתִשְׁמְעוּ? זֶה מִתְנַפְּלִים שׂוֹנְאִים לְהַשְׁמִידֵנוּ, לְרָמְסֵנוּ בְּטֶרֶם גָּדַלְנוּ.
– הָבָה וְנִבְרַח! – אָמְרָה שִׁבֹּלֶת אַחֶרֶת. – הַלְוַאי וְהָיָה בָּא רוּחַ חָזָק וְנוֹשֵׂא אוֹתָנוּ מִכָּאן הַרְחֵק, הַרְחֵק מִן הַגָּלִיל הַזֶּה, מֵהָרָיו. שָׁנִים לֹא עֻבְּדָה הָאֲדָמָה הַזֹּאת, קִלְלַת שִׁמָּמוֹן בָּהּ. הָבָה וְנַעַזְבֶנָּה וְלַגַּרְעִינִים בָּנֵינוּ נְצַוֶּה אַחֲרֵינוּ לְבַל יִטָּמְנוּ עוֹד בָּאֲדָמָה הַזֹּאת.
– הַסִּי, הַסִּי, – אָמַר שְׁחֹם־אַף בְּכַעַס, וְשִׁבֳּלָיו הַיְרֻקּוֹת לָחֲשׁוּ אַחֲרָיו. – הַס… הַס… – אַל נָא תְּדַבְּרִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה. הִשָּׁאֵר נִשָּׁאֵר כֻּלָּנוּ כָּאן. כִּי יָדַיִם נֶאֱמָנוֹת זְרָעוּנוּ. עוֹד תִּצְמַחְנָה וְתַגְדֵּלְנָה כֻּלְּכֶן, וְגַרְעִינֵיכֶן עוֹד יִטָּמְנוּ כָּאן, בְּאַדְמַת הַגָּלִיל, דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת וְיַצְמִיחוּ דָגָן לְתִפְאֶרֶת.
– לֹא, – אָמְרָה הַשִּׁבֹּלֶת. – הַקְשֵׁב לְקוֹל הַיְרִיּוֹת. הֵן גּוֹבְרוֹת וְהוֹלְכוֹת. יוֹם צָרָה הִגִּיעַ, וּמִי יִהְיֶה לָנוּ מָגֵן?
– מִי יָגֵן? – עָנָה שְׁחוֹר־לֶחִי. – יֵשׁ מִי שֶׁמֵּגֵן עָלֵינוּ. הוּא, הַגִּדֵּם, הִבְטִיחַ לִהְיוֹת לָנוּ מָגֵן. הֲתִשְׁמְעִי אֶת קוֹל הַיְרִיּוֹת? זֶה הוּא נִלְחָם, לְמַעַן כֻּלָּנוּ, לְמַעַן הַשָּׂדֶה כֻּלּוֹ. לְמַעַן כָּל רֶגֶב, כָּל שִׁבֹּלֶת, כָּל גַּרְעִין. הַאֻמְנָם תֹּאמֵרְנָה לִבְרֹחַ, שִׁבֳּלִים יְרֻקּוֹת? וּלְאַחַר הַקְּרָב יָשׁוּב הַגִּבּוֹר הַגִּדֵּם וְיִמְצָא אֶת שָׂדֵהוּ עָזוּב, רֵיק?
הֶחֱרִישׁוּ הַשִּׁבֳּלִים, הִקְשִׁיבוּ מְבֻיָּשׁוֹת וְהֵנִיעוּ חֶרֶשׁ רָאשֵׁיהֶן לְאוֹת הַסְכָּמָה.
– הַאִם לֹא צָדַק אָחִי? – שָׁאַל שְׁחֹם־אַף.
וְרוּחַ רָחֲשָׁה בֵּין הַשִּׁבֳּלִים וְכֻלָּן עָנוּ חֶרֶשׁ, חֶרֶשׁ:
– צָדַק גַּם צָדַק, כָּאן נִשָּׁאֵר. כָּאן מְקוֹמֵנוּ.
צְפוּפוֹת וּדְבוּקוֹת הִקְשִׁיבוּ הַשִּׁבֳּלִים בְּרֶטֶט לַיְרִיּוֹת, וְדִבְרֵי שְׁחֹם־אַף וּשְׁחוֹר־לֶחִי מְלַחֲשִׁים בֵּינֵיהֶם וְרוֹעֲפִים תַּנְחוּמִים. סִפּוּרֵי אַגָּדוֹת נִפְלָאוֹת סִפְּרוּ לָהֶן שְׁנֵי הָאַחִים הָרְגָבִים, עַל קָמַת־זָהָב גְּבוֹהָה, עַל שִׂמְחַת קְצִירִים וְשִׁירַת גְּרָנוֹת. הִקְשִׁיבוּ הַשִּׁבֳּלִים וְנִרְדְּמוּ מְחַיְּכוֹת וְרוֹגְעוֹת.
וְרַק שְׁחוֹר־לֶחִי וְשְׁחֹם־אַף הָיוּ עֵרִים כָּל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה. אַחַר־כָּךְ, כְּשֶׁדָּמְמוּ הַיְרִיּוֹת וְהָעָבְרוּ בַּאֲפֵלַת הַלַּיִל גּוּפוֹת הַפְּצוּעִים עַל גַּבֵּי הָאֲלֻנְקוֹת, וּבֵינֵיהֶם הַגִּדֵּם – הִקְשִׁיבוּ שְׁנֵי הָאַחִים רַב קֶשֶׁב: הֵם יָדְעוּ: הוּא לֹא נָסוֹג. הוּא הֵגֵן. עַד הַסּוֹף.
אֶל פְּנֵי הָאֲדָמָה, אֶל עֵבֶר שָׂדֵהוּ הַשָּׁלֵו וְהַפּוֹרֵחַ, נָשַׁם הַגִּדֵּם אֶת נְשִׁימָתוֹ הָאַחֲרוֹנָה, וְטִפּוֹת דָּמוֹ נִסְפְּגוּ בְּשׁוּלֵי הַדֶּרֶךְ.
וּשְׁתֵּי טִפּוֹת גְּדוֹלוֹת וְחַמּוֹת מִדָּמוֹ יָרְדוּ עַל שְׁנֵי הָרְגָבִים. מֵאָז מַצְמִיחִים הֵם שָׁנָה־שָׁנָה פְּרָגִים אֲדֻמִּים גְּדוֹלִים וְלוֹהֲטִים. שָׁנָה־שָׁנָה קוֹטְפִים יְלָדִים אֶת הַפְּרָחִים הַיָּפִים וּמַנִּיחִים אוֹתָם עַל קִבְרוֹ שֶׁל יוֹסֵף הַגִּדֵּם וַחֲבֵרָיו, מַתְּנָתָם וְתוֹדָתָם שֶׁל שְׁחֹם־אַף וּשְׁחוֹר־לֶחִי.
- שלומית אפל
- עדנה הדר
- צחה וקנין-כרמל
- יוסי לבנון
על יצירה זו טרם נכתבו המלצות. נשמח אם תהיו הראשונים לכתוב המלצה.