א    🔗

אֲסַפְּרָה לָךְ סִפּוּר עַל אִשָּׁה אַחַת, אַלְמָנָה עֲנִיָּה. וְלָאִשָּׁה שְׁלשָׁה יְלָדִים, שְׁתֵּי יְלָדוֹת וְיֶלֶד קָטָן שֶׁטֶּרֶם יָדַע לָלֶכֶת. וְהָאִשָּׁה עֲנִיָּה מְאֹד, וְהַיְלָדִים קְטַנִּים. עָבְדָה הָאִשָּׁה עֲבוֹדָה קָשָׁה, עֲבוֹדָה רַבָּה, עַד כִּי נָפְלָה לְמִשְׁכָּב. הֵחֵלּוּ הַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת דּוֹאֲגוֹת; זוֹ מְסַדֶּרֶת וְזוֹ מְבַשֶּׁלֶת, זוֹ מְטַפֶּלֶת בָּאֵם הַחוֹלָה וְזוֹ בָּאָח הַקָּטָן. וְהִנֵּה אָזַל הַלֶּחֶם מִן הַמְּזָוֶה וְהֶחָלָב מִן הַכַּד. שׁוֹכֶבֶת הָאֵם הַחוֹלָה רְעֵבָה, וְהַיֶּלֶד הַקָּטָן מְיַבֵּב וְצוֹוֵחַ, מְבַקֵּשׁ לֶאֱכֹל.

יָשְׁבוּ הַבָּנוֹת הַקְּטַנּוֹת לְטַכֵּס עֵצָה. אָמְרָה הַבְּכִירָה לַקְּטַנָּה:

– בּוֹאִי, אֲחוֹתִי, נֵלֵךְ אֶל שְׁכֵנָתֵנוּ הָעֲשִׁירָה וּנְבַקְשֶׁנָּה, אוּלַי תַּשְׁאִיל לָנוּ מְעַט קֶמַח לְלֶחֶם לְאִמֵּנוּ וּמְעַט חָלָב לְאָחִינוּ הַקָּטָן. לִכְשֶׁתַּחֲזֹר הָאֵם לָעֲבוֹדָה – הָשֵׁב נָשִׁיב לָהּ בְּתוֹדָה.

– טוֹב, – הִסְכִּימָה הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה, וַתִּפְנֶינָה שְׁתֵּיהֶן לָלֶכֶת.

וְלַשְּׁכֵנָה הָעֲשִׁירָה בַּיִת טוֹב וְיָפֶה, וְגִנַּת־יָרָק גְּדוֹלָה, וְתַרְנְגֹלוֹת וּפָרָה חוֹלֶבֶת – כָּל טוּב. וְרָעָה הָאִשָּׁה וְקַמְצָנִית מֵאֵין כָּמוֹהָ. יְחִידָה הִיא גָרָה וְאִתָּהּ שִׁפְחָתָהּ הַמְּסוּרָה לָהּ. עוֹשׂוֹת הֵן הַכֹּל לְבַדָּן, וְאֵין אֲשֶׁר יִדְפֹּק עַל דַּלְתָּן וְנַעֲנָה.

הִגִּיעוּ שְׁתֵּי הַיְלָדוֹת אֶל בֵּית הַשְּׁכֵנָה, זוֹ עִם תַּרְמִילָהּ אֶת הַשְּׁכֵנָה מְבַקֶּשֶׁת מְעַט קֶמַח לִשְׁאֹל, וְזוֹ עִם כַּדָהּ אֶת הַשִּׁפְחָה תְּחַפֵּשׂ מְעַט חָלָב לְבַקֵּשׁ.

וְהָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה עוֹמֶדֶת בַּמִּטְבָּח וּמְנַפָּה קֶמַח לָבָן וְיָפֶה לַאֲפִיַּת חַלּוֹת קְלוּעוֹת. הַנָּפָה בְּיָדָהּ מְרַקֶּדֶת וְשִׁכְבַת קֶמַח יוֹרֶדֶת. שִׁכְבָה עַל שִׁכְבָה עוֹלָה – קֶמַח־סֹלֶת לָבָן וְדַקִּיק. רָאֲתָה הָאִשָּׁה אֶת הַיַּלְדָּה עִם הַתַּרְמִיל לְפָנֶיהָ – וּשְׁאֵלַתָּה בְּקוֹל רוֹגֵז:

– מַה לָּךְ פֹּה, יַלְדָּהּ?

– אֲנִי אַךְ מְעַט קֶמַח לְבַקֵּשׁ בָּאתִי לְאִמִּי הַחוֹלָה. אַךְ מְעַט מִן הַמְּעַט, לֶאֱפוֹת אֶת הַפַּת. אַךְ תַּחֲזֹר אִמִּי לַעֲבוֹדָה – הָשֵׁב נָשִׁיב לָךְ בְּתוֹדָה.

הֵנִיפָה הָאִשָּׁה הָרָעָה אֶת נָפָתָהּ עַל רֹאשׁ הַיַּלְדָּה וַתְּגָרְשֶׁנָּה מֵעַל פָּנֶיהָ בְּזַעַם.

– לְכִי לָךְ מִכָּאן! בִּשְׁבִילִי הַקֶּמַח הַזֶּה, רַק בִּשְׁבִילִי!

יָצְאָה הַיַּלְדָּה מֵעַל פָּנֶיהָ מְבֹהֶלֶת וּבוֹכִיָּה וְיָשְׁבָה בַּחוּץ לְחַכּוֹת לַאֲחוֹתָהּ כִּי תָּבוֹא. עוֹמֶדֶת הָאִשָּׁה, הַנָּפָה מְרַקֶּדֶת, שִׁכְבַת קֶמַח יוֹרֶדֶת, וְגַרְגֵּר קֶמַח דַּקִּיק אֶל חֲבֵרוֹ יָשִׂיחַ, יַגִּיד:

– לֹא רַק בִּשְׁבִילֵךְ הַקֶּמַח הַזֶּה! דַּוְקָא לֹא רַק בִּשְׁבִילֵךְ!

קָפְצוּ הַגַּרְגְּרִים הַדַּקִּים אֶל פָּנֶיהָ, אֶל עֵינֶיהָ, וְחָזְרוּ וְאָמְרוּ:

– דַּוְקָא לֹא רַק בִּשְׁבִילֵךְ, דַּוְקָא לֹא רַק בִּשְׁבִילֵךְ!

אַךְ לֹא שָׁמְעָה הָאִשָּׁה, כִּי אָזְנֶיהָ אֲטוּמוֹת וּלְבָבָהּ סָגוּר וּמְסֻגָּר.

וַאֲמָתָהּ יוֹשֶׁבֶת וְחוֹלֶבֶת אֶת הַפָּרָה. בָּאָה הָאָחוֹת הַקְּטַנָּה אֵלֶיהָ, כַּדָּהּ בְּיָדָהּ, וַתְּבַקֵּשׁ מְעַט חָלָב לְאָחִיהָ הַקָּטָן. גֵּרְשָׁה הָאָמָה אֶת הַיַּלְדָּה וְצָעֲקָה:

– לֹא בִּשְׁבִילֵךְ הֶחָלָב, לֹא בִּשְׁבִילֵךְ! לִגְבִרְתִּי הֶחָלָב, לִגְבִרְתִּי וְלִי! צְאִי לָךְ מַהֵר, פֶּן שָׁבַרְתִּי כַּדֵּךְ לִשְבָרִים.

יָצְאָה הַיַּלְדָּה מִפָּנֶיהָ בּוֹכִיָּה וַעֲצוּבָה. מָצְאָה אֶת אֲחוֹתָהּ וְהָלְכוּ שְׁתֵּיהֶן לְבֵיתָן בְּיָדַיִם רֵיקוֹת.

וְהָאָמָה מַמְשִׁיכָה וְחוֹלֶבֶת, וְקִלּוּחֵי הֶחָלָב מִדַּפְּקִים עַל דָּפְנֵי הַדְּלִי וּמְזַמְזְמִים:

– דַּוְקָא לֹא לִגְבִרְתֵּךְ וְלַאֲמָתָהּ, דַּוְקָא לֹא לִגְבִרְתֵּךְ וְלַאֲמָתָהּ…

וְלֹא שָׁמְעָה הָאָמָה אֶת קוֹל הַזִּמְזוּם, כִּי נֶאֶטְמוּ אָזְנֶיהָ מִפַּחַד גְּבִרְתָּהּ הַקַּמְצָנִית.

ב    🔗

עָשְׂתָה הָאִשָּׁה הָרָעָה אֶת הָעִסָּה וְהַבָּצֵק וַתֵּפֶן לְהַסִּיק אֶת הַתַּנּוּר. עוֹד הִיא עוֹסֶקֶת בְּהַסָּקַת הַתַּנּוּר וְהִנֵּה גָּלַשׁ הַבָּצֵק מִן הָעֲרֵבָה גָלוֹשׁ וְהָלוֹךְ עַד אֲשֶׁר נִשְׁפַּךְ כֻּלּוֹ עַד תֻּמּוֹ עַל־פְּנֵי הָרִצְפָּה.

עוֹד הָאִשָּׁה קוֹרֵאת לְעֶזְרָה וּמְקַלֶּלֶת, וְהִנֵּה הִגִּיעַ קוֹל זַעֲקַת אֲמָתָהּ מֵאֵצֶל הַכִּירַיִם. רָתַח הֶחָלָב בַּקְּדֵרָה וַיַּעַל וַיִּגְלֹשׁ עַל־פְּנֵי הַכִּירַיִם שָׁטוֹף וְעָבוֹר עַד שֶׁהָלַךְ וְנִשְׁפַּךְ עַד תֻּמּוֹ עַל־פְּנֵי הָרִצְפָּה.

חָלְתָה הָאִשָּׁה מֵרֹב צַעַר, חָלְתָה אֲמָתָהּ מֵרֹב דְּאָגָה. וַתִּשְׁכַּבְנָה שְׁתֵּיהֶן בְּמִטּוֹתֵיהֶן. דָּעֲכָה הָאֵשׁ בַּכִּירָה, הִצְטַנֵּן הַתַּנּוּר. וְהֶחָלָב זָרַם, עָבַר אֶת הַסַּף וְנִשְׁפַּךְ הַחוּצָה.

וַיְהִי לַיְלָה. וְיָבוֹאוּ עַכְבָּרִים אֶל הַמִּטְבָּח וְהִנֵּה בָּצֵק לִפְנֵיהֶם. וַיַּעֲשׂוּ מִשְׁתֶּה גָדוֹל וַיִּשְׂמְחוּ עַד אוֹר הַבֹּקֶר, וַיֹּאכְלוּ וַיְּשְׁמְנוּ מְאֹד. וְכַאֲשֶׁר כִּלּוּ לֶאֱכֹל שָׁאֲלוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ:

– מִי אֲשֶׁר הֵכִין לָנוּ מִשְׁתֵּה־חַג שֶׁכָּזֶה?

וַיַּעַן אַחַד הָעַכְבָּרִים:

– אֲנִי בְּחוֹרִי שָׁמַעְתִּי אֶת בּוֹא הַיַּלְדָּה הַקְּטַנָּה לְבַקֵּשׁ קֶמַח לְלֶחֶם וְאֶת אֲשֶׁר עָנְתָה לָהּ הָאִשָּׁה, וְאֶת אֲשֶׁר אָמְרוּ לָאִשָּׁה גַּרְגְּרֵי־הַקֶּמַח.

הֵבִינוּ הָעַכְבָּרִים אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר וַיֵּלְכוּ לְהַמְתִּיק סוֹד בֵּינֵיהֶם וּלְהַחְלִיט אֵיךְ לְהוֹדוֹת לַיַּלְדָּהּ הַקְּטַנָּה עַל הַדָּבָר.

וְהֶחָלָב שֶׁנִּשְׁפַּךְ עַד מֵעֵבֶר לַסַּף, רֵיחוֹ טוֹב וְנָעִים. וַתֵּעוֹר הָעֶגְלָה הַקְּטַנָּה וַתָּבוֹא אֶל סַף הַמִּטְבָּח וַתְּלַקֵּק אֶת כָּל הֶחָלָב וַתֹּאמַר:

– מְמוּ… מְמִי… הוּא שֶׁהִשְׁקַנִי חָלָב טוֹב זֶה?

וַתִּגַּשׁ אֶל חֲצַר אִמָּהּ וַתָּשַׂח לָהּ אֶת הַדָּבָר. לִקְּקָה הָאֵם אֶת רֹאשׁ עֶגְלָתָהּ הַטּוֹבָה וַתֹּאמַר:

– בִּתִּי, בִּתִּי, זוֹ הַיַּלְדָּה שֶׁהָיְתָה כָּאן הַיּוֹם לְבַקֵּשׁ חָלָב. וְעַל כֵּן הָמוּ קִלּוּחֵי חֲלָבִי: “לֹא בִּשְׁבִילֵךְ, לֹא בִּשְׁבִיל גְּבִרְתֵּךְ”. וְעַתָּה, עַל אֲשֶׁר שָׁתִית, בִּתִּי, מֵחֲלָבִי זֶה – מָה אֶעֱשֶׂה לַיַּלְדָּהּ הַקְּטַנָּה הַזֹּאת וְהוּטַב לְאִמָּהּ?

כָּל הַלַּיְלָה הֶעֶלְתָה הַפָּרָה גֵרָה וְחָשְׁבָה מַחֲשָׁבוֹת אֵיךְ לַעֲזֹר לַיַּלְדָּהּ הַקְּטַנָּה. וְלִפְנוֹת־בֹּקֶר יָדְעָה כְּבָר מַה לַּעֲשׂוֹת.

ג    🔗

עִם בֹּקֶר קָמָה הָאִשָּׁה הָרָעָה, יָצְאָה לַמִּטְבָּח וְלֹא מָצְאָה בּוֹ גַם סִמָּן מִכָּל בְּצֵקָהּ. וַתַּחְשֹׁב כִּי חֲלוֹם חָלְמָה וְלֹא הָיָה הַדָּבָר כְּלָל. וַתִּשְׁמֹר אֶת הַדָּבָר בְּלִבָּהּ וְלַאֲמָתָהּ לֹא סִפְּרָה.

וְהָאָמָה קָמָה, וְהִנֵּה הֶחָלָב מְלֻקָּק כֻּלּוֹ, אַף סִמָּן לֹא נִשְׁאַר. וַתַּחְשֹׁב בְּלִבָּהּ: “אֵין זֹאת כִּי אִם חֲלוֹם חָלַמְתִּי”. וַתֵּפֶן אֶל עֲבוֹדָתָהּ וְלִגְבִרְתָּהּ לֹא הִגִּידָה.

פָּנְתָה הָאִשָּׁה אֶל הַמְּזָוֶה לָקַחַת קֶמַח לְהָכִין עִסָּה לְחַלּוֹת – וְהִנֵּה מְכֻרְסָמִים כָּל הַשַּׂקִּים וְהַקֶּמַח נִשְׁפַּךְ מִתּוֹךְ הַחוֹרִים עַל פְּנֵי כָּל הַמְּזָוֶה. כָּל שַׂק וְשַׂק אֲשֶׁר נָגְעָה בּוֹ – מִיָּד נִשְׁפְּכוּ מִתּוֹכוֹ סִילוֹנֵי־קֶמַח לְלֹא־מַעְצוֹר. עָמְדָה הָאִשָּׁה בַּמְּזָוֶה הֲמוּמָה וּמְבֹהֶלֶת וְלִבָּהּ בַּל עִמָּהּ.

וְהִנֵּה בָּאָה אֲמָתָהּ וּפָנֶיהָ אֵינָם כִּתְמֹל שִׁלְשׁוֹם וּבְפִיהָ בְּשׂוֹרָה:

– גְּבִרְתִּי, לָקְתָה הַפָּרָה בְּשִׁגָּעוֹן, אֵינָהּ נוֹתֶנֶת לָגֶשֶׁת לַחֲלֹב אוֹתָהּ. בּוֹעֶטֶת וּבוֹעֶטֶת, וְכַאֲשֶׁר הִצְלַחְתִּי לַחֲלֹב קְצָת אֶל הַדְּלִי, מִיָּד בָּעֲטָה בַּדְּלִי וְנִשְׁפַּךְ הֶחָלָב.

יָשְׁבוּ שְׁתֵּי הַנָּשִׁים מַשְׁמִימוֹת וְאוֹבְדוֹת־עֵצוֹת. הִתְחִילוּ לְתַקֵּן אֶת הַשַּׂקִּים, לְהַטְלִיא טְלָאִים – וְהַקֶּמַח אַךְ נִשְׁפָּךְ וְנִשְׁפָּךְ. הִרְבּוּ לְשַׁדֵּל אֶת הַפָּרָה – וְהִיא בּוֹעֶטֶת וּבוֹעֶטֶת.

אָמְרָה הָאָמָה אֶל גְּבִרְתָּהּ:

– גְּבִרְתִּי, אֵין זֹאת כִּי עָלֵינוּ לְבַקֵּשׁ עָזְרָה מֵאַחַד הַשְּׁכֵנִים. אֵלְכָה וַאֲבַקְשָׁה.

אַךְ בְּכָל אֲשֶׁר הָלְכָה לֹא עָנָה לָהּ אִישׁ, וְאִישׁ לֹא הִסְכִּים לָבוֹא לְעֶזְרָתָן, יַעַן יָדְעוּ כִּי רָעוֹת הֵן וְאֵינָן עוֹזְרוֹת לְאִישׁ בְּצָרָה.

בָּאָה הָאָמָה אֶל גְּבִרְתָּהּ וַתֹּאמַר: אֵין אִישׁ מִן הַשְּׁכֵנִים פָּנוּי לְעֶזְרָה. אֵלֵךְ לִי אֶל הָאִשָּׁה הָאַלְמָנָה, זוֹ תָּמִיד עוֹבֶדֶת, וַדַּאי תַּסְכִּים לַעֲבֹד גַּם אֶצְלֵנוּ, וּכְדַאי שֶׁנִּתֵּן לָהּ מְעַט קֶמַח וְחָלָב.

הִיא אִשָּׁה חָרוּצָה, יוֹדַעַת כָּל מְלָאכָה, אוּלַי תַּצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת אֶת אֲשֶׁר לֹא הִצְלַחְנוּ אֲנַחְנוּ.

הָלְכָה הַשִּׁפְחָה וּבָאָה אֶל בֵּית הָאַלְמָנָה, וְזוֹ שׁוֹכֶבֶת חוֹלָה. סִפְּרָה לָהּ אֶת הַדָּבָר, וְעָנְתָה לָהּ הָאַלְמָנָה:

– חוֹלָה אֲנִי, אֵין כֹּחִי אִתִּי לַעֲבֹד. וּמָה אֶעֱשֶׂה?

וּשְׁתֵּי הַיְלָדוֹת שׁוֹמְעוֹת הַדָּבָר וַתָּקֹמְנָה וַתֹּאמֵרְנָה:

– אֲנַחְנוּ, אִמָּא, נֵלֵךְ לַעֲבֹד בִּמְקוֹמֵךְ. וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּתַשְׁלוּם. אַךְ מְעַט קֶמַח לְלֶחֶם עֲבוּרֵךְ וּמְעַט חָלָב לְאָחִינוּ הַקָּטָן.

הָלְכָה הַיַּלְדָּה עִם הַכַּד אֶל הַפָּרָה, הִכִּירַתָּה מִיָּד הַפָּרָה וְנָתְנָה לָהּ לָגֶשֶׁת לַחֲלֹב. חָלְבָה הַיַּלְדָּה מְלוֹא הַדְּלִי בִּשְׁבִיל הָאִשָּׁה וְאַף אֶת כַּדָּהּ שֶׁלָּהּ מִלְאָה. שָׂמְחָה הָאִשָּׁה עַד מְאֹד וַתֹּאמַר לַיַּלְדָּה לְהוֹסִיף וְלָבוֹא עַד תְּרָפֵא הַפָּרָה מִשִּׁגְעוֹנָהּ.

וְהָאָחוֹת הַקְּטַנָּה בָּאָה אֶל הַמְּזָוֶה שֶׁל הַשְּׁכֵנָה וְתַרְמִילָהּ בְּיָדָהּ. אַךְ נָגְעָה בְּיָדֶיהָ הַקְּטַנּוֹת בְּאַחַד הַשַּׂקִּים לְהַטְלִיאוֹ – פָּסַק הַקֶּמַח מִלְּהִשָּׁפֵךְ, וְהַטְּלַאי אֲשֶׁר הִטְלִיאָה בִּזְרִיזוּת וּבִמְהִירוּת חָזָק הָיָה עַד מְאֹד. שָׂמְחָה הָאִשָּׁה, נָתְנָה לָהּ מְלוֹא תַּרְמִילָהּ קֶמַח וְצִוְּתָה עָלֶיהָ לָבוֹא אַף מָחָר לְהוֹסִיף וּלְתַקֵּן אֶת הַשַּׂקִּים.

כָּךְ עָבְדוּ הַיְלָדוֹת שָׁבוּעוֹת אֲחָדִים, הֵבִיאוּ לְאִמָּן חָלָב טָרִי וְקֶמַח־סֹלֶת דַּק. אָכְלָה הָאֵם, אָכְלוּ גַם הַיְלָדוֹת הַקְּטַנּוֹת.

וּבְמֶשֶׁךְ כָּל הַזְּמַן הַזֶּה, עַד שֶׁהִבְרִיאָה הָאַלְמָנָה וְחָזְרָה לַעֲבוֹדָתָהּ – הוֹסִיפוּ הָעַכְבָּרִים לְכַרְסֵם אֶת הַשַּׂקִּים וְלֹא פָּסְקָה הַפָּרָה מִלְּהִשְׁתַּגֵּעַ. וְלֹא יָדְעוּ אֶת פֵּשֶׁר הַדָּבָר לֹא הָאַלְמָנָה וְלֹא בְּנוֹתֶיהָ; לֹא הָאִשָּׁה הָעֲשִׁירָה וְלֹא אֲמָתָהּ. אַךְ מִשְׁפַּחַת הָעַכְבָּרִים אֲשֶׁר בַּבַּיִת וְהַפָּרָה וְעֶגְלוֹתֶיהָ יָדְעוּ אֶת הַסּוֹד הַזֶּה. וְאוּלָם הֵן לֹא גִלּוּ אֶת הַדָּבָר לְאִישׁ.