רקע
אהוד בן עזר
"שלושה בסירה אחת" (מלבד הכלב) לג'רום ק. ג'רום, עברית: 1924

פורסם לראשונה במוסף “תרבות וספרות” של עיתון “הארץ” ביום 20.11.1970, לפני 47 שנים


ג’רום קלאפקה ג’רום ידוע לקוראי התרגום העברי הנדיר של ספרו “שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)” בשם ג’רום ק. ג’רום, ואף זכה לכך שתוכנית רדיו פופולארית בארץ נקראה על שם ספרו.

הוא נולד באנגליה ב־1859 ונפטר ב־1927, וידוע בעיקר בשל יצירותיו ההומוריסטיות. “שלושה בסירה אחת” הופיע ב־1889, “מחשבות בטלות של הולך בטל” ב־1892. מחזהו האלגורי “הקץ לדירה שבקומה השלישית באחורי הבית” (1908) הוצג בהצלחה שבע שנים רצופות. וכמו כן כתב ביוגראפיה בשם “חיי וזמני” (1925).

מתרגמו העברי, אברהם אפשטין, נולד ב־1880 בסלוצק, היה מורה עברי בביתו של אוסישקין, ישב בווארשה, באודיסה, ומ־1924 ועד לפטירתו ב־1952 חי בניו־יורק. כתב מסות ביקורת, עסק בתרגום וגם כתב באידיש. אך דומה כי תרומתו הפיקנטית ביותר לשפה העברית, אף שוודאי לא התכוון לכך – היא לשון תרגומו לספר “שלושה בסירה אחת”. אילו אני מו"ל ישראלי – הייתי מצלם את הספר ומוציאו בהדפסה חדשה כמות שהוא, מבלי לשנות בו אף אות וסימן־ניקוד אחד, ומוסיף גם את לוח המילים בסוף הספר, “שאינן,” לדברי המתרגם, “שגורות בלשון (או מילים לועזיות) או שאין פירושן מדוייק בפי הבריות או שמחודשות לצורך השעה ובאו כהצעה.” (עמ' 268).

כי אכן, לקורא העברי נכונה בקריאת ספרו של ג’רום ק. ג’רום הנאה כפולה, לא רק מתוכנו ההומוריסטי אלא גם מלבושו הלשוני הארכאי. ונוסיף על כך את ציון העובדה, שהספר נדפס בניקוד מלא, ואת העצה לקרוא בו לאט, טעם התרגום הוא כיין המשומר, שטעמו משתבח במרוצת השנים.

לתועלת הקורא אספנו מבחר של מילים אשר בפגשו אותן בספר תעלינה חיוך על פניו, ולאו־דווקא במקומות אשר בהם התכוון ג’רום ק. ג’רום להצחיקו.

“בבליתיקה” היא ספרייה. “אפתיקה” – בית־מרקחת. “בשר מבוצל” הוא בשר מתובל בבצל. “חריסטופר קולומב” הוא קולמבוס מיודענו. “מוציון” – טיול. “דז’ים” הוא פשוט ג’ים, “ג’יק” הוא ג’ק, ו“תָם” (בקמץ קטן) הוא תום, אך הלב נפתה לקוראו תם, מלשון “ויעקב איש תם.”

“בורית” היא סבון. “משערת” – כלי לנקות בו בגדים, והמתרגם מוסיף: “מפי ח.נ. ביאליק.” “סדינים לרחצה” הם מגבות. “חליטות־בשר מתוקות” איני יודע מה הן, ואילו “טומטים” הם כמובן עגבניות. “קֵיב” היא כרכרה ו“דיוטה” היא קומה של בית. “פלטפורמה סימן 2” היא בלשונו רציף מיספר שתיים. “מלכי סכסוניה היו מתקסרים” ואילו אליזבט המלכה היא “יליסביטה”. “מלתעת תותבת” הם שיניים תותבות. “האפנטסטיים” הם פנטסטיים ו“יפונים תירים” הם סתם תיירים יפניים.

“מפלצת שמעמידים בגן הירק להניס את הצפורים”, אתם יכולים לתאר לעצמכם מהי. “סוגן לו את הזמר” פירושו מלווה. “פיסות” הם קטעים. “אשכנזים חדלי הוּמר” הם גרמנים חסרי־הומור. “פוליציה” היא משטרה. “בית קנדיטין” היא מגדניה. “ספינינה” היא ספינה קטנה. “נקנוקת אשכנזית” היא נקניקייה. ונוספו עליהם “קופלטי בדיחה”, “מעיל־דחס”, “משלית”, “שומירה”, “רגו”, “קשטא” (אננס), “ריף” ו“חריות”.

עד כאן חן־המילים, שלא לדבר על סגנון התרגום המיוחד, וחן התחביר המקראי, אשר בהצטרפו לעלילותיהם של שלושה דז’נטלמנים אנגליים בסוף המאה הקודמת [ה־19], בסירה על נהר התמזה – הריהם מחוללים פלאים. על עצם עלילותיהם, וסיפורי־המעשה שבין עלילה לעלילה, מיותר לספר. מי שקרא, יודע, ומי שלא קרא – ייטיב לעשות אם יקרא, במקום לשמוע מכלי שני.

אזכיר רק את המעשה בדוד פודז’ר התוקע מסמר בקיר; בפתיחת קופסת שימורי־אננס (“קשטא”); בכיכרות הגבינה העושים דרכם ברכבת מליברפול ללונדון; או מקרה של ג’רום המתאהב בנוף של בית תפילה כפרי, אך יוצא מגדרו מפני טרחנותו של שומר בית־הקברות, המפתה אותו לבקר קברים מיוחדים במינם, ועל כך הוא אומר לו, לזקן: “סורה מזה ומצא לך אדם אשר יקברך בזול – ועליי מחצית הוצאות.” (עמ' 90).

שלא לדבר על המעשה בהאריס שאוהב לשיר “קופליטי־בדיחה” ומבלבל אופירטות זו בזו, או המעשה בפרופסור האשכנזי [גרמני] “הרר שלוסן־בושן”, המזמר ומלווה (סוגן) עצמו בפסנתר, אך הקהל שנפתה אחר עצת שני צעירים, סבור שהתוכן מצחיק, ומחרה אחריהם בצחוק, ואיש אינו מפגר בצחוקו, למען לא יחשוב הפרופסור כי קהל־בורים לפניו. סופו של המעשה ידוע לקוראי הספר, וגם לקוראי הטור של אחד ההומריסטנים שלנו כאן בארץ [קישון], אשר בלי בושה העתיק לפני שנים אחדות והתאים סיפור זה לפליטון על אודות הקהל הישראלי הצוחק כמבין, בעת הופעתה של להקה זרה, ולאמיתו של דבר אין איש מן המתיימרים מבין את שפתה.

ואין אלה אלא מקצת צפונותיו ונפלאותיו של הספר. אגב, הספר, שנדפס לפני קרוב לארבעים שנה, אזל לגמרי, ולא רק שאינו מצוי בחנויות־הספרים אלא גם מן הספריות נעלם מזמן.


* ג’רום ק. ג’רום: “שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)”. תירגם א. אפשטין. הוצאת “אמנות”, פרנקפורט ע“נ מיין. תרפ”ד. 1924. 270 עמ'.


אהוד: “שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)” תורגם מאז לעברית פעמים אחדות, מהן נזכיר את התרגום של מעריצו דני קרמן (הוצאת “אריה ניר”, 2002), אשר לכל אורכו נוספו הערות רבות, המסייעות לקורא העברי להבין במה מדובר. בסוף הספר מצורף נספח, ובו 12 מסלולי טיול בעקבות הספר. שם הכלב הוא מונמורנסי.


“שלושה בסירה אחת” שקראתי בילדותי, נתן לי השראה לספרי “לשוט בקליפת אבטיח” (1987), המתאר את עלילותיהם של שלושה נערים ביום קיץ במיקשת אבטיחים, כאשר הרקע הוא צירוף של קלמניה ופתח־תקווה, ולימים שבתי וכתבתי אותו בצורה מורחבת יותר ב“ספר הגעגועים” (2001).

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47759 יצירות מאת 2657 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20142 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!