רקע
ג'ק לונדון
צָפוֹן וְדָרוֹם
ג'ק לונדון
תרגום: משה בן-אליעזר (מאנגלית)
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
שפת מקור: אנגלית
פרטי מהדורת מקור: פרנקפורט ע"נ מין: אמנות; תרצ"ב

 

א

עַל פִּי תָאֳרוֹ, עוֹרוֹ וּזְנָבוֹ דוֹמֶה הָיָה לִזְאֵב גָּדוֹל, שׁוֹכֵן הַיָּעַר; וְאוּלָם צֶבַע עוֹרוֹ בָא לְהַכְחִישׁ אֶת יִחוּסוֹ עַל מִשְׁפַּחַת הַזְּאֵבִים. הַצֶּבַע הַזֶּה הֵעִיד, כִּי כֶלֶב הוּא. אֵין בָּעוֹלָם זְאֵב בַּעַל צֶבַע כָּזֶה.

מַרְאֵה עוֹרוֹ חוּם, חוּם שְׁחַרְחַר, חוּם אֲדַמְדַם, וְאֵין סוֹף לְגֶוֶן זֶה. שִׁכְמוֹ וּכְתֵפָיו הָיוּ מִמַּרְאֵה חוּם שְׁחַרְחָר, אֲשֶׁר הָלַךְ וְהֶחֱוִיר בִּצְדָדָיו וְעַל בִּטְנוֹ. הַלַּבְנוּנִית בְּצַוָּארוֹ וּבְכַפּוֹת רַגְלָיו, וְהַכְּתָמִים מִמַּעַל לְעֵינָיו נִרְאוּ כְעֵין טִיט, מִפְּנֵי תַעֲרֹבֶת הַחוּם. עֵינָיו שְׁתֵּי פְטָדוֹת תְּאוֹמִים, וּמַרְאֵיהֶן זָהָב חוּם.

אֲדוֹנוֹ וְאִשְׁתּוֹ אָהֲבוּ אֶת הַכֶּלֶב הַזֶּה עַד מְאֹד. וְאוּלַי בָּאָה לָהֶם אַהֲבָה רַבָּה זוֹ מִתּוֹךְ הֶעָמָל הָרַב שֶׁעָמְלוּ, עַד שֶׁזָּכוּ לִרְכֹּשׁ אוֹתוֹ.

קָשֶׁה הָיָה לָהֶם הַדָּבָר. בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה נִרְאָה הַכֶּלֶב בִּמְקוֹם מְגוּרָם, לֹא נוֹדַע מֵאַיִן בָּא. פִּסֵּחַ הָיָה וְרָעֵב, וְהוּא הָרַג לְעֵינֵיהֶם שָׁפָן, צָלַע לוֹ וְשָׁכַב לְיַד הַנַּחַל, תַּחַת שִׂיחֵי הַגַּרְגֵּר הַשָּׁחוֹר.

וְכַאֲשֶׁר קָרַב אֲדוֹן הַבַּיִת, אִירְוִין, לְהִתְבּוֹנֵן אֶל הַגֵּר, קִדֵּם הַלָּז אֶת פָּנָיו בִּנְהִימַת רֹגֶז, וְאִשְׁתּוֹ מֵידְשׁ, גַּם הִיא זָכְתָה לְקַבָּלַת פָּנִים זוֹ, בְּשָׁעָה שֶׁאָמְרָה לָגֶשֶׁת וּלְהַגִּישׁ לַגֵּר פְּרֻסַּת לֶחֶם וְחָלָב.

אָכֵן לֹא אָהַב כֶּלֶב זֶה אֶת הַבְּרִיּוֹת, לֹא נָתַן לְאִישׁ לִקְרַב אֵלָיו וְלִנְגֹּעַ בּוֹ, בְּאַיְּמוֹ בְשִׁנָּיו הַחֲשׂוּפוֹת וּבִשְׂעָרוֹ שֶׁסָּמָר. וּבְכָל זֹאת לֹא עָזַב אֶת הַמָּקוֹם שֶׁיָּשַׁב שָׁם. מִשְׁכָּנוֹ הָיָה לְיַד הַנַּחַל, אֲשֶׁר שָׁם הֵבִיאוּ לוֹ מָזוֹן וְהִנִּיחוּ בְמֶרְחָק הָגוּן מִמֶּנּוּ; וְאַחֲרֵי אֲשֶׁר הָלְכוּ הָאֲנָשִׁים, אָכַל הַכֶּלֶב אֶת הַמָּזוֹן.

אֵין זֹאת, כִּי מִפְּנֵי רִפְיוֹן גֵּווֹ הִתְמַהְמַהּ הַכֶּלֶב בַּמָּקוֹם הַזֶּה. וְאָמְנָם מִקֵּץ יָמִים אֲחָדִים, כַּאֲשֶׁר הִבְרִיא קְצָת, נֶעֱלָם.

וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי בָּזֶה הָיָה בָא הַקֵּץ לִפְגִישַׁת הַכֶּלֶב עִם אִירְוִין וְאִשְׁתּוֹ, לוּלֵא הִזְדַּמֵּן הַדָּבָר לְאִירְוִין לִנְסֹעַ בְּאוֹתָם הַיָּמִים אֶל מְדִינוֹת הַצָּפוֹן, וּבְשִׁבְתּוֹ בַקָּרוֹן, בַּדֶּרֶךְ בֵּין קָלִיפוֹרְנִיָּה וְאָרֵיגוֹן, הֵצִיץ בְּעַד הַחַלּוֹן וְרָאָה אֶת אוֹרְחוֹ הַזַּעְפָּן נָע וְנָד לְאֹרֶךְ הַמְּסִלָּה וְהוּא עָיֵף וְלֹא יִיעַף, מְכֻסֶּה אָבָק וְחֶלְאָה מֵחֲמַת נְדוּדִים שֶׁל מַהֲלַךְ מָאתַיִם מִיל.

אִירְוִין הָיָה מִטִּבְעוֹ נוֹחַ לְהִתְעוֹרְרוּת, וּבְהַגִּיעוֹ אֶל הַתַּחֲנָה הַסְּמוּכָה יָרַד, קָנָה נֵתַח בָּשָׂר בְּאִטְלִיז וְלָכַד אֶת הַזְּאֵב הַנָּע וָנָד בִּקְצֵה הָעִיר.

זְאֵב הוּשַׂם בַּקָּרוֹן הַמְיֻחָד לְמַשָּׂאוֹת, וְכָךְ בָּא שֵׁנִית אֶל הַבַּיִת הָעוֹמֵד עַל הַגִּבְעָה, זֶה מְעוֹן אִירְוִין וְאִשְׁתּוֹ. שָׁם אֲסָרוּהוּ בְמֶשֶׁךְ שָׁבוּעַ יָמִים, וְהָאִישׁ עִם הָאִשָּׁה חָזְרוּ אַחֲרָיו. אַךְ הַכֶּלֶב לֹא הָגָה חִבָּה אֶל מְחַבְּבָיו. זָר הָיָה לָהֶם וּמְרֻחָק. בְּכָל עֵת אֲשֶׁר נִסּוּ לְדַבֵּר אֵלָיו דִּבְרֵי חִבָּה, עָנָה לָהֶם בִּנְהִימַת רֹגֶז. קוֹל נְבִיחָה לֹא הִשְׁמִיעַ, וְכָל הַיָּמִים שֶׁיָּשַׁב לְיַד בֵּיתָם, לֹא שָׁמְעוּ הָאֲנָשִׁים מִפִּיו נְבִיחָה.

אִירְוִין גָּמַר בְּלִבּוֹ לְרֶכֶשׁ אֶת הַכֶּלֶב – וִיהִי מָה. הוּא עָשָׂה לוֹ לוּחַ בַּרְזֶל וְעָלָיו חָרַת: “הֱשִׁיבוּהוּ לְוָלְט אִירְוִין, גְּלֶן־אֶלֶן, קָלִיפוֹרְנִיָּה,” וְאֶת הַלּוּחַ הַזֶּה סִמֵּר אֶל הֶחָח, אֲשֶׁר שָׂם בְּצַוַּאר הַכֶּלֶב. אַחֲרֵי כֵן שָׁלַח אוֹתוֹ לַחָפְשִׁי – וּבוֹ בְרֶגַע נָשָׂא רַגְלָיו וַיֵּעָלֵם.

כַּעֲבֹר יוֹם אֶחָד, נִשְׁלְחָה טֶלֶגְרַמָּה מִגְּלִיל מֵנְדוּסִינָה, כִּי נִלְכַּד שָׁם הַכֶּלֶב בְּלֶכְתּוֹ בַדָּרֶךְ. וְהוּא עָבַר מַהֲלַךְ מֵאָה מִיל צָפוֹנָה.

וְעוֹד הַפַּעַם הוּשַׁב, וּשְׁלשָׁה יָמִים עָמַד הַכֶּלֶב קָשׁוּר בְּחֶבֶל. בַּיּוֹם הָרְבִיעִי הֻתַּר, וּבוֹ בַיּוֹם נֶעְלָם. בַּפַּעַם הַזֹּאת הִסְפִּיק לַעֲבֹר מַהֲלָךְ רַב, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּשׂ וְהוּשַׁב לִבְעָלָיו.

בְּכָל עֵת אֲשֶׁר נִתְּנָה לוֹ חֻפְשָׁה, נִמְלַט הַכֶּלֶב וְתָמִיד שָׂם פָּנָיו צָפוֹנָה. כֹּחַ טָמִיר מָשַׁךְ אוֹתוֹ אֶל הַצָּפוֹן. “אֵין זֹאת כִּי מוֹלַדְתּוֹ שָׁם” – הָיָה אִירְוִין אוֹמֵר.

וְשׁוּב פַּעַם בָּרַח הַנָּע וָנָד וְעָבַר לָאֹרֶךְ קָלִיפוֹרְנִיָּה, אָרֵיגוֹן וְרֹב וָשִׁינְגְטוֹן, עַד אֲשֶׁר נִתְפַּשׂ וְהוּשַׁב לִבְעָלָיו.

וְנִפְלָא הַדָּבָר, עַד כַּמָּה קַל הָיָה בְרַגְלָיו. אַךְ הִבְרִיא קְצָת וְנָח, בּוֹ בַיּוֹם שֶׁקִּבֵּל חֻפְשָׁה, הָיָה מַשְׁקִיעַ כָּל כֹּחוֹ וְכָל רוּחוֹ בַּהֲלִיכָה. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לִבְרִיחָתוֹ הָיָה עוֹבֵר מַהֲלַךְ מֵאָה וַחֲמִשִּׁים מִיל.

בַּחֲזִירָתוֹ הָיָה מַרְאֵהוּ דַל, רָעֵב וָפֶרֶא; וְאוּלָם בִּיצִיאָתוֹ הָיָה בָרִיא וְחָזָק וְהוּא שׁוֹאֵף תָּמִיד אֶל הַצָּפוֹן. קוֹל לִבּוֹ קוֹרֵא לוֹ לָלֶכֶת, וְאִישׁ לֹא יָדַע וְלֹא הֵבִין.


 

ב


וְאוּלָם לָאַחֲרוֹנָה, מִקֵּץ שָׁנָה שֶׁל נְדוּדִים, קַבֵּל הַכֶּלֶב אֶת גְּזַר דִּינוֹ, וַיִּבְחַר לְהִשָּׁאֵר בַּמָּקוֹם, אֲשֶׁר הֵמִית שָׁם אֶת הַשָּׁפָן וַיִּישַׁן לְיַד הַנָּחַל.

אָמְנָם גַּם אַחֲרֵי כֵן עָבְרוּ יָמִים רַבִּים, עַד אֲשֶׁר זָכוּ אִירְוִין וְאִשְׁתּוֹ לָגֶשֶׁת אֵלָיו וְלָגַעַת בּוֹ. הַדָּבָר הַזֶּה הָיָה לָהֶם נִצָּחוֹן גָּדוֹל, כִּי מִלְּבַדָּם לֹא זָכָה אִישׁ לָשִׂים כַּף יָדוֹ עַל זְאֵב. הוּא הָיָה בָדֵל מִן הַבְּרִיּוֹת, וְאִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת לֹא קָרַב אֵלָיו. הוּא קִדֵּם פְּנֵי כָל אָדָם שֶׁקָּרַב אֵלָיו בִּנְהִימָה זַעְפָּנִית, הֵרִים שְׂפָתוֹ, חָשַׂף שִׁנָּיו וְהוֹצִיא קוֹל נַהַם, אֲשֶׁר הִפִּיל אֵימָה וָפַחַד עַל כָּל אַמִּיץ לֵב. גַּם כַּלְבֵי הַשְּׁכֵנִים פָּחֲדוּ מִפְּנֵי הַקּוֹל הַזֶּה. הֵם הָיוּ רְגִילִים לִשְׁמֹעַ נְבִיחַת כֶּלֶב, אַךְ נַהַם שֶׁל זְאֵב זָר הָיָה לָהֶם.

מֶה הָיוּ קוֹרוֹת חַיָּיו עַד הֵנָּה – לֹא יָדַע אִישׁ. הוּא בָא מֵאֶרֶץ הַצָּפוֹן, אַךְ מִי אֲדוֹנוֹ – אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ בָרַח – לֹא נוֹדָע. מָרַת י’וֹנְסוֹן, שְׁכֵנָה קְרוֹבָה, שֶׁסִּפְּקָה חָלָב לְבֵית אִירְוִין, הֵעִירָה עַל הַכֶּלֶב, כִּי יְלִיד קָלוֹנְדַיְקָה הוּא. אָחִיהָ – חוֹפֵר בּוֹרוֹת בָּאָרֶץ הָרְחוֹקָה הַהִיא, וְלָכֶן חָשְׁבָה אֶת עַצְמָהּ לְמֻמְחִית בְּעִנְיָן זֶה.

אִירְוִין וְאִשְׁתּוֹ לֹא הִתְוַכְּחוּ עִמָּהּ. קְצוֹת אָזְנֵי זְאֵב הַסְּדוּקוֹת הֵבִיאוּ רְאָיָה לְמָרַת י’וֹנְסוֹן. צִנָּה עַזָּה פָגְעָה בָהֶן, עַד כִּי לֹא יָכְלוּ לְהֵרָפֵא עַד הַיּוֹם. מִלְּבַד זֹאת הִנֵּה מַרְאֵהוּ כְמַרְאֵה כַלְבֵי הַצָּפוֹן, הַמְצֻיָּרִים בְּעִתּוֹנִים וּבְיַרְחוֹנִים.

יֵשׁ אֲשֶׁר הָיוּ יוֹשְׁבִים הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ וּמְשִׂיחִים עַל אֹדוֹת קוֹרוֹת זְאֵב בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ (עַל פִּי הַדְּבָרִים שֶׁקָּרְאוּ וְשָׁמְעוּ) וְדֶרֶךְ חַיָּיו בְּאֶרֶץ הַצָּפוֹן. הֵם רָאוּ וְיָדְעוּ, כִּי לִבּוֹ נִמְשַׁךְ אַחֲרֵי הָאָרֶץ הַהִיא. פְּעָמִים שֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים בַּלַּיְלָה קוֹל בְּכִיָּתוֹ הַחֲשָׁאִי. וּבִנְשׁוֹב רוּחַ צְפוֹנִית וּבָאֲוִיר בָּאָה הַצִּנָּה, תָּקַף אוֹתוֹ רוּחַ אִי־מְנוּחָה, וְהוּא הֵרִים קוֹל יְלֵל כְּיִלְלַת הַזְּאֵב.

וְאוּלָם קוֹל נְבִיחָה לֹא הִשְׁמִיעַ. אֵין דָּבָר אֲשֶׁר יָכֹל לְהוֹצִיא מִפִּיו קוֹל זֶה שֶׁל כֶּלֶב.

בְּאוֹתָם הַיָּמִים, אֲשֶׁר הַבַּעַל וְאִשְׁתּוֹ עָמְלוּ לְהִתְחַבֵּב עַל הַכֶּלֶב, הָיוּ בֵינֵיהֶם וִכּוּחִים אֲרֻכִּים. זֶה אוֹמֵר: “שֶׁלִּי הוּא,” וְזוֹ אוֹמֶרֶת: “שֶׁלִּי הוּא.” הַבַּעַל הֵבִיא רְאָיוֹת, כִּי הַכֶּלֶב מְחַבֵּב רַק אוֹתוֹ, וְהָאִשָּׁה הוֹכִיחָה, כִּי חִבָּה יְתֵרָה הוּא הוֹגֶה לָהּ.

אָמְנָם בַּתְּחִלָּה הָיְתָה יַד אִירְוִין עַל הָעֶלְיוֹנָה, מִשּׁוּם שֶׁגֶּבֶר הוּא. בָּרִי הָיָה הַדָּבָר, כִּי זְאֵב לֹא הָיָה לוֹ מִיָּמָיו עֵסֶק עִם הַנָּשִׁים. הוּא לֹא יָדַע בְּטִיבָן. שִׂמְלוֹת אִשָּׁה הָיוּ מוּזָרוֹת בְּעֵינָיו. רִשְׁרוּשָׁן בִּלְבָד הָיָה מְעוֹרֵר בּוֹ חֲשָׁד.

וְאוּלָם מָרַת מֵידְשׁ כִּלְכְּלָה אוֹתוֹ. וְהִיא הִיא הַמּוֹצִיאָה וְהַמְּבִיאָה בַמִּטְבָּח. וְרַק בְּחַסְדָהּ נָתְנוּ לוֹ רְשׁוּת לָבֹא אֶל הַמָּקוֹם הַקָּדוֹשׁ הַזֶּה. הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הוֹעִילוּ לִקְנוֹת אֶת לֵב הַכֶּלֶב לְחַבֵּב אֶת בַּעֲלַת הַשְּׂמָלוֹת הַמְשֻׁנּוֹת.

שָׁעוֹת רַבּוֹת בִּטֵּל אִירְוִין מֵעֲבוֹדָתוֹ, כְּדֵי לְקָרֵב אֵלָיו אֶת לֵב זְאֵב. וְסוֹף סוֹף עָלָה בְיָדוֹ לִנְחֹל נִצָּחוֹן רָב: בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב לְיַד שֻׁלְחָן הַסּוֹפְרִים וְעֵטוֹ בְיָדוֹ, הָיָה זְאֵב בָּא וְרוֹבֵץ לְרַגְלָיו.

וְכֹה הָלַךְ זְאֵב וְהִשְׁתַּקֵּע בַּבַּיִת הַיָּפֶה הַזֶּה, הָעוֹמֵד עַל הַגִּבְעָה, וְלִבּוֹ דָּבַק מְעַט מְעַט בָּאֲנָשִׁים, אֲשֶׁר הָגוּ לוֹ חִבָּה רַבָּה.


 

ג


בְּאַחַד הַיָּמִים יָצָא אִירְוִין עִם אִשְׁתּוֹ לְטַיֵּל בַּשָּׂדֶה. הַיּוֹם הָיָה יוֹם קַיִץ, וְהָאִישׁ וְהָאִשָּׁה יָשְׁבוּ עַל גֶּזַע עֵץ כָּרוּת וַיַּאֲזִינוּ אֶל הֶמְיַת הַנַּחַל, אֶל זִמְרַת הַחוּגוֹת וְאֶל זִמְזוּם הַזְּבוּבִים.

מִלְּמַטָּה הִגִּיעַ אֲלֵיהֶם קוֹל צְעַדִים כְּבֵדִים, וְעַד מְהֵרָה נִרְאָה לְעֵינֵיהֶם בֶּן אָדָם. הוּא הָיָה גְלוּי רֹאשׁ וְרָטֹב מִזֵּעָה. הָאִישׁ מָחָה פָנָיו בְּמִטְפַּחַת קְטַנָּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ הַיְמָנִית, וּבַשְּׂמָאלִית אָחַז בְּמִגְבַּעַת חֲדָשָׁה וּבַצַּוָּארוֹן קָמוּט, אֲשֶׁר הֵסִיר מֵעַל צַוָּארוֹ. הוּא הָיָה בַעַל קוֹמָה וּבַעַל צוּרָה, וּשְׁרִירָיו הַחֲזָקִים בָּלְטוּ בְעַד בְּגָדָיו הַחֲדָשִׁים וְהַשְּׁחוֹרִים שֶׁלָּבַשׁ.

– יוֹם חַם הַיּוֹם – קִדֵּם אִירְוִין אֶת הָאוֹרַח.

הָאִישׁ עָמַד וְנִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ: הֵן.

– אָכֵן רוֹאֶה אֲנִי, כִּי אֵינִי רָגִיל אֵצֶל הַחֹם – קָרָא הָאִישׁ דֶּרֶךְ הִתְנַצְּלוּת – הַקֹּר יָפֶה לִי.

– בִּמְקוֹמֵנוּ לֹא יִמָּצֵא הַקֹּר – עָנָה אִירְוִין בִּצְחוֹק.

– יוֹדֵעַ אֲנִי זֹאת – קָרָא הָאִישׁ – אַף לֹא בָאתִי לְכָאן לְבַקֵּשׁ קֹר. אָחוֹת יֵשׁ לִי פֹה. אוּלַי תֵּדְעוּ אֵיפֹה הִיא. שְׁמָהּ י’וֹנְסוֹן.

– הָאַתָּה הוּא אָחִיהָ מִקָּלוֹנְדַיְקָה! – קָרְאָה מֵידְשׁ וְעֵינֶיהָ הִזְהִירוּ מִתּוֹךְ הִתְפַּעֲלוּת – אֲשֶׁר עַל אֹדוֹתֶיךָ שָׁמַעְנוּ רַבּוֹת?

– כֵּן, אֲנִי הוּא – עָנָה הָאִישׁ בַּעֲנָוָה – שְׁמִי מִילֶר, סְקִיף מִילֶר. אוֹמֵר אֲנִי לְהַפְתִּיעַ אֶת אֲחוֹתִי.

מֵידְשׁ קָמָה מִמּוֹשָׁבָה לְהוֹרוֹת לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ אֶל נְקִיק הַסֶָלַע.

– הֲרוֹאֶה אַתָּה, אֲדוֹנִי, אֶת הַיַּעַר הַקָּטֹן? פְּנֵה לְךָ לִימִין וְהָלַכְתָּ בַמִּשְׁעוֹל עַד בֵּית אֲחוֹתֶךָ. זוֹ הִיא דֶרֶךְ קְצָרָה.

– חֵן חֵן, אֲדוֹנָתִי – קָרָא הָאִישׁ.

הוּא אָמַר לָלֶכֶת, אַךְ הוּא נִשְׁאַר עוֹמֵד עַל מְקוֹמוֹ כְנָטוּעַ בְּמַסְמֵר. מַרְאֵה פְנֵי הָאִשָּׁה הַיָּפָה נָסַךָ עָלָיו קָסֶם.

מִשְׁתּוֹקְקִים אָנוּ לִשְׁמוֹעַ מִפִּיךָ עַל אֹדוֹת קָלוֹנְדַיְקָה – קָרְאָה מֵידְשׁ – אוּלַי תִּתֵּן לָנוּ רְשׁוּת לָבֹא אֶל בֵּית אֲחוֹתְךָ בְּשִׁבְתְּךָ עִמָּהּ? אוֹ טוֹב מִזֶּה, כִּי תָּבֹא אַתָּה אֶל בֵּיתֵנוּ וְאָכַלְתָּ עִמָּנוּ סְעֻדַּת צָהֳרָיִם.

– חֵן חֵן, אֲדוֹנָתִי – גִּמְגֵּם הָאִישׁ מִתּוֹךְ מְבוּכָה, וְשׁוּב נִסָּה לָלֶכֶת, אַךְ לֹא יָכֹל לִגְרֹעַ עַיִן מִפָּנֶיהָ שֶׁל הָאִשָּׁה.

בְּרֶגַע זֶה קָרַב אֲלֵיהֶם זְאֵב, אֲשֶׁר הִסְתַּתֵּר כָּל אוֹתָהּ שָׁעָה בֵין הַשִּׂיחִים.

מְבוּכַת הָאִישׁ הַזָּר נֶעֱלָמָה. פְּנֵי הָאִשָּׁה הַיָּפָה חָלְפוּ מִנֶּגֶד עֵינָיו. הוּא נָעַץ עֵינָיו בַּכֶּלֶב, וּפָנָיו הִבִּיעוּ תִּמָּהוֹן רָב.

– יִגְעַר בִּי הַשָּׂטָן! – הוֹצִיא הָאִישׁ מִפִּיו אַט דִּבּוּר נִמְרָץ.

הָאִישׁ יָשַׁב עַל גֶּזַע הָעֵץ. לְקוֹלוֹ הִשְׁפִּיל זְאֵב אֶת אָזְנָיו, פָּעַר פִּיו, קָרַב אֵלָיו אַט, הֵרִיחַ אֶת רֵיחַ יָדָיו, וְאַחֲרֵי כֵן לִקֵּק אוֹתָן בִּלְשׁוֹנוֹ.

סְקִיף מִילֶר הֶחֱלִיק בְּיָדוֹ עַל רֹאשׁ הַכֶּלֶב. וְעוֹד הַפַּעַם הוֹצִיא מִפִּיו אָט:

– יִגְעַר בִּי הַשָּׂטָן!

כַּעֲבֹר רֶגַע אֶחָד, פָּנָה הָאִישׁ הַזָּר וַיֹּאמַר:

– סִלְחִי לִי, אֲדוֹנָתִי, מֻכֵּה תִמָּהוֹן אֲנִי, תִּמָּהוֹן.

– גַּם תִמְהוֹנֵנוּ רָב – עָנְתָה הָאִשָּׁה – עַד הַיּוֹם לֹא רָאִינוּ, כִּי זְאֵב יִתְרָעֶה עִם אִישׁ זָר.

– אַתֶּם קוֹרְאִים לוֹ בְשֵׁם זְאֵב? – שָׁאַל הָאִישׁ.

מֵידְשׁ נִעְנְעָה בְרֹאשָׁה: הֵן. וְאַחַר הוֹסִיפָה:

– אֵין זֹאת כִּי הַכֶּלֶב בֶּן קָלוֹנְדַיְקָה הוּא וְגַם אַתָּה בָא מִקָּלוֹנְדַיְקָה וְלָכֵן שָׂמַח לִקְרָאתֶךָ.

– כֵּן, אֲדוֹנָתִי – הוֹצִיא מִילֶר מִפִּיו בְּפִזּוּר הַנָּפֶשׁ. הוּא הֵרִים אַחַת מִכַּפּוֹתָיו שֶׁל זְאֵב, הִתְבּוֹנֵן אֶל צִפָּרְנָיו, בָּדַק וּבָחַן אוֹתָם וְאָמַר לְעַצְמוֹ: “רַכִּים קְצָת. יָמִים רַבִּים יָשַׁב לְלֹא עֲבוֹדָה”.

– פִּלְאֵי פְלָאִים! – קָרָא אִירְוִין – הִנֵּה נוֹתֵן לְךָ זְאֵב רְשׁוּת לְמַשְׁמֵשׁ בּוֹ.

סְקִיף מִילֶר קָם, הִסִּיח דַּעְתּוֹ מִיָּפְיָהּ שֶׁל מֵידְשׁ, וּבְקוֹל שֶׁל אִישׁ מַעֲשֶׂה שָׁאָל:

– כַּמָּה זְמָן הוּא יוֹשֵׁב בְּבֵיתְכֶם?

אַךְ בָּרֶגַע הַזֶּה עָמַד הַכֶּלֶב, שֶׁנָּהַם מִתּוֹךְ גִּיל וְהִתְלַבֵּט בֵּין בִּרְכֵּי הַזָּר, פָּתַח פִּיו וְהוֹצִיא נְבִיחָה. דּוֹמָה הָיְתָה נְבִיחָה זוֹ לְקוֹל נֵפֶץ, קָצָר וְעַלִּיז, אַךְ נְבִיחָה הִיא.

– זֶה הוּא קוֹל חָדָשׁ לְאָזְנָי – הֵעִיר סְקִיף מִילֶר.

אִירְוִין וְאִשְׁתּוֹ הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה. קָרָה הַנֵּס. זְאֵב נָבָח.

– פַּעַם רִאשׁוֹנָה הִשְׁמִיעַ הַיּוֹם נְבִיחָה – קָרְאָה מֵידְשׁ.

– גַּם אָנֹכִי שׁוֹמֵעַ נְבִיחָתוֹ בַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה – עָנָה הָאִישׁ.

עַל פְּנֵי הָאִשָּׁה נִרְאָה צְחוֹק קָל. אֵין זֹאת כִּי לֵץ הוּא הָאִישׁ הַזָּר.

– אֵין פֶּלֶא – קָרְאָה מֵידְשׁ – הֵן זֶה רַק חֲמִשָּׁה רְגָעִים, אֲשֶׁר נוֹדַעְתָּ אֶל זְאֵב.

סְקִיף מִילֶר נָתַן בָּהּ עֵינָיו הַבּוֹחֲנוֹת, בְּבַקְּשׁוֹ בְּפָנֶיהָ אוֹתוֹת עָרְמָה, שֶׁחֲשָׁדָהּ בָהּ.

– אָמֹר אָמַרְתִּי – קָרָא הָאִישׁ מִלָּה בְמִלָּה – כִּי הֲבִינוֹתֶם, אֵיךְ שֶׁקִּבֵּל הַכֶּלֶב פָּנָי. הַכֶּלֶב כַּלְבִּי. שְׁמוֹ לֹא זְאֵב, כִּי אִם חוּם.

– אוֹיָה, וָלְט! – הִתְפָּרְצָה מִפִּי הָאִשָּׁה קְרִיאַת צַעַר.

בְּרֶגַע זֶה לָבַשׁ אִירְוִין צוּרָה שֶׁל אִישׁ מָגֵן.

– מִנַּיִן לְךָ, אֲדוֹנִי, כִּי הַכֶּלֶב הַזֶּה כַלְבְּךָ הוּא? – שָׁאַל אֶת הָאוֹרַח.

– כִּי כֵן הוּא – עָנָה הַלָּז.

– דְּבָרִים בָּעוֹלָם – קָרָא אִירְוִין קָשׁוֹת.

סְעִיף מִילֶר נָתַן בּוֹ עֵינָיו הַחוֹדְרוֹת, נִעְנַע לְצַד הָאִשָּׁה וְשָׁאָל:

– מִנַּיִן אַתָּה יוֹדֵעַ, כִּי הָאִשָּׁה אִשְׁתְּךָ הִיא? הֲלֹא תֹאמַר: יַעַן כִּי כֵן הוּא. וְלִי יֵשׁ רְשׁוּת לוֹמַר: דְּבָרִים בָּעוֹלָם! הַכֶּלֶב שֶׁלִּי הוּא, כִּי אָנֹכִי גִדַּלְתִּיו וְטִפַּחְתִּיו, וְלָכֵן הִכַּרְתִּיו. רְאוּ נָא: הֲרֵי לָכֶם אוֹת.

סְקִיף מִילֶר פָּנָה אֶל הַכֶּלֶב וְקָרָא: “חוּם”! –

קוֹלוֹ הָיָה גַס, וּלְמִּשְׁמַע הַקּוֹל הַזֶּה שָׁפְלוּ אָזְנֵי הַכֶּלֶב, כְּאִלּוּ נִשְׁמַע קוֹל חָבִיב – “קוּם”! – וְהַכֶּלֶב פָּנָה בִיעָף לִימִין, – “קָדִימָה!” – וְהַכֶּלֶב נָטָה מִצַּד יָמִין וְרָץ לְפָנִים וְעָמַד רַק לְקוֹל אֲדוֹנוֹ.

יֵשׁ בְּיָדִי לְדַבֵּר עִמּוֹ רַק בִּשְׁרִיקוֹת – קָרָא סְקִיף מִילֶר בַּגָּאוֹן – הוּא הָיָה לִי כֶלֶב הָרֹאשׁ.

– אַךְ הֵן לֹא יַעֲלֶה עַל לִבְּךָ לְקַחְתּוֹ עִמָּךְ? – שָׁאֲלָה מֵידְשׁ בְּקוֹל רוֹעֵד.

הָאִישׁ נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ: הֵן.

– הַאֻמְנָם יָשׁוּב לְקָלוֹנְדַיְקָה, לְעוֹלָם שֶׁל יִסּורִין?

הוּא נִעְנַע שׁוּב בְּרֹאשׁוֹ וְהוֹסִיף:

– אֵין הָעוֹלָם הַהוּא רַע כָּל כָּךְ. הִבִּיטוּ אֵלָי. הֵן אָדָם בָּרִיא אֲנִי. לֹא כָךְ?

– אַךְ הַכְּלָבִים הֲלֹא עוֹבְדִים שָׁם בְּפָרֶךְ, בְּתוֹךְ רָעָב וָקֹר! הָהּ, קָרָאתִי עַל דְּבַר הַחַיִּים הָהֵם וְיוֹדַעַת אָנִי.

אָמְנָם כֵּן, פַּעַם אַחַת, בְּיוֹם שֶׁל רָעָב, אָמַרְתִּי לַהֲרֹג אֶת חוּם וְלֶאֱכֹל אֶת בְּשָׂרוֹ – הוֹדָה מִילֶר בְּפָנִים זוֹעֲפִים – נֵס אֵרַע לוֹ, שֶׁלָּכַדְתִּי צְבִי. אִלּוּלֵא כֵן לֹא הָיָה עוֹד חַי הַיּוֹם.

– בּוֹחֶרֶת הָיִיתִי לָמוּת תְּחִלָּה! – קָרְאָה מֵידְשׁ.

– מָקוֹם מָקוֹם וּמִנְהָגָיו – עָנָה מִילֶר – לָכֶם אֵין צֹרֶךְ לֶאֱכֹל בְּשַׂר כְּלָבִים. דֶּרֶךְ אַחֶרֶת לָכֶם וְחַיִּים אֲחֵרִים. מִימֵיכֶם לֹא רְאִיתֶם צָרוֹת, וְלָכֵן אֵין אַתֶּם יוֹדְעִים, מָה הַחַיִּים הָהֵם.

– הֲלֹא זֶה אֲשֶׁר אָמַרְתִּי – קָרְאָה הָאִשָּׁה בִנְעִימוּת – בְּקָלִיפוֹרְנִיָּה אֵין אוֹכְלִים בְּשַׂר כְּלָבִים. וְלָמָּה לֹא יִשָּׁאֵר פֹּה? הוּא מְאֻשָּׁר. הֲלֹא תָבִין, כִּי מָזוֹן לֹא יֶחְסַר לוֹ עִמָּנוּ. אֵין הוּא סוֹבֵל יִסּוּרֵי קֹר וְאֵין הוּא עוֹבֵד עֲבוֹדָה קָשָׁה. כָּאן הַכֹּל רֹךְ וָעֵדֶן: גַּם הַטֶּבַע גַּם הָאָדָם. הוּא לֹא יֵדַע עוֹד אֶת הַשּׁוֹט וְלֹא יִרְאֶה פֹה אֶת הַשָּׁלֶג.

– אַךְ לְעֻמַּת זֹאת קָשֶׁה הַחֹם פֹּה בִימוֹת הַקַּיִץ – לִגְלֵג סְקִיף מִילֶר.

– מַה תִּתֵּן לְכֶלֶב זֶה בְחַיֵּי אֶרֶץ הַצָּפוֹן? – הוֹסִיפָה הָאִשָּׁה לִשְׁאֹל בְּקוֹל מָלֵא מְרִירוּת – הֲלֹא תַעֲנֶה, אֲדוֹנִי.

– לֶחֶם נִקֻּדִּים, בְּשָׁעָה שֶׁאֶמְצָא – עָנָה הָאִישׁ הַזָּר.

– וּבְשָׁעָה שֶׁלֹּא תִּמְצָא?

– לֹא יֹאכַל?

– וַעֲבוֹדָה?

– עֲבוֹדָה רַבָּה תְהִי לוֹ – קְרָא מִילֶר בְּקֹצֶר רוּחַ – עֲבוֹדָה בְלִי סוֹף, גַּם רָעָב, גַּם קֹר, גַּם שְׁאָר פְּגָעִים – הַכֹּל יְהִי לוֹ כְשֶׁיֵּלֵךְ עִמִּי, אֲבָל הַכֹּל חָבִיב לוֹ. רָגִיל הוּא בְכָךְ. הוּא יוֹדֵעַ חַיִּים אֵלֶּה. לְכָךְ נוֹצַר וּלְכָךְ חֻנָּךְ. כְּלוּם אַתֶּם יוֹדְעִים, מַה טִיבָם שֶׁל חַיִּים אֵלּוּ? אִי אַתֶּם יוֹדְעִים כְּלָל דָּבָר זֶה, שֶׁאָנוּ דָנִים בּוֹ. הַכֶּלֶב מְאֻשָּׁר בְּתוֹךְ הַחַיִּים הָרְאוּיִים לוֹ.

– הַכֶּלֶב לֹא יֵלֵךְ עִמָּךְ – קָרָא אִירְוִין בְּקוֹל נִמְרָץ – וְאֵין לָנוּ צֹרֶךְ בְּוִכּוּחִים יְתֵרִים.

– מַה פֵּרוּשׁ דְּבָרִים אֵלּוּ? – שָׁאַל סְקִיף מִילֶר, וְגַבּוֹת עֵינָיו שָׁפְלוּ וְאֹדֶם כִּסָּה אֶת מִצְחוֹ.

– אַחַת אָמַרְתִּי – כִּי הַכֶּלֶב לֹא יֵלֵךְ – וְקֵץ לַדְּבָרִים. אֵינִי מַאֲמִין, כִּי הַכֶּלֶב שֶׁלְּךָ הוּא. אֶפְשָׁר שֶׁרָאִיתָ אוֹתוֹ בִזְמָן מִן הַזְּמַנִּים, וְאֶפְשָׁר שֶׁבִּזְמָן מִן הַזְּמַנִּים לְקַחְתּוֹ מֵעִם אֲדוֹנוֹ. וְאֵין רְאָיָה מִזֶּה, שֶׁהַכֶּלֶב נִשְׁמַע לָךְ. כָּל כֶּלֶב יְלִיד אַרְצְךָ יְהֵא נִשְׁמַע לָךְ. אֵין סָפֵק, כִּי כֶלֶב יָקָר הוּא, וּלְפִיכָךְ נָתַתָּ עֵינְךָ בוֹ. בְּכָל אֹפֶן, עָלֶיךָ לְהוֹכִיחַ כִּי שֶׁלְּךָ הוּא.

סְקִיף מִילֶר עָמַד וּפָנָיו הִבִּיעוּ קֹר רוּחַ וְהִתְאַפְּקוּת. מִצְחוֹ הֶאְדִּים יוֹתֵר וּשְׁרִירָיו הַחֲזָקִים בָּלְטוּ וְעָלוּ מִתּוֹךְ מַלְבּוּשָׁיו הַשְּׁחוֹרִים, וְעֵינָיו בָּחֲנוּ אֶת הַדּוֹבֵר בּוֹ מִכַּף רַגְלוֹ וְעַד רֹאשׁוֹ, כְּאִלּוּ שָׁאֲלוּ מַה כֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ שֶׁל בַּר־נַשׁ זֶה.

וּפָנָיו שֶׁל הַזָּר הִבִּיעוּ בוּז. לְאַחַר שֶׁהוֹצִיא מִפִּיו אֶת הַדְּבָרִים:

– לְפִי דַּעְתִּי, אֵין דָּבָר שֶׁיְּעַכֵּב בְּיָדִי לָקַחַת אֶת הַכֶּלֶב מִיָּד.

פְּנֵי וָלְט הֶאְדִּימוּ, וְהַשְּׁרִירִים הַגְּמִישִׁים שֶׁל יָדָיו וּכְתֵפָיו חָזְקוּ וְאָמָצוּ. אִשְׁתּוֹ חָרְדָה לְמַרְאֵהוּ וַתְּמַהֵר לְהִתְעָרֵב בַּשִּׂיחָה:

– אֶפְשָׁר שֶׁהַדִּין עִם מַר מִילֶר – קָרְאָה הָאִשָּׁה – זְאֵב, כַּנִּרְאֶה, יוֹדֵעַ אוֹתוֹ וְהַשֵּׁם חוּם לֹא זָר לוֹ. הוּא הִתְרָעָה אֶל הָאִישׁ הַזָּר, וְאַתָּה, אִישִׁי, הֲלֹא יָדַעְתָּ, כִּי אֵין זְאֵב מְחַבֵּב אֶת הַבְּרִיּוֹת. מִלְּבַד זֹאת שָׁמַעְנוּ מִפִּיו נְבִיחָה: קוֹל שָׂשׂוֹן הוּא, קוֹל שִׂמְחָה. עַל מַה שָׂמַח? אֵין סָפֵק, שֶׁשָּׂמַח עַל פְּגִישָׁתוֹ עִם מַר מִילֶר.

לֵב אִירְוִין נָח מִזַּעְפּוֹ וְהוּא אָמַר:

– אָמְנָם צָדַקְתְּ, מֵידְשׁ. זְאֵב אֵינוֹ זְאֵב אֶלָּא חוּם וְלֹא שֶׁלָּנוּ הוּא אֶלָּא שֶׁל מַר מִילֶר.

– אוּלַי יִמְכְּרֵהוּ לָנוּ מַר מִילֶר – קָרְאָה הָאִשָּׁה – נְכוֹנִים אָנוּ לִקְנוֹתוֹ מִיָּדוֹ.

סְקִיף מִילֶר נִעְנַע בְּרֹאשׁוֹ: לֹא, אַךְ פָּנָיו הִבִּיעוּ טוּב לֵב. נָכוֹן הָיָה לְדַבֵּר נְדִיבוֹת עִם נְדִיבִים.

– חֲמִשָּׁה כְלָבִים הָיוּ לִי – קָרָא הַזָּר, בְּבַקְשׁוֹ הִתְנַצְּלוּת עַל מֵאוּנוֹ – וְחוּם הָיָה הָרֹאשׁ.

כֻּלָּם הָיוּ פְאֵר הַמָּקוֹם. לֹא הָיָה דוֹמֶה לָהֶם. חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אָמְרוּ לָתֵת לִי בִמְחִירָם. וְחוּם הוּא הַיָּקָר בָּהֶם. לֹא מְכַרְתִּיו וְלֹא אֶמְכְּרֵהוּ. מִלְּבַד זֹאת חָבִיב הוּא עָלַי מְאֹד. שָׁלשׁ שָׁנִים בִּקַּשְׁתִּיו. שָׁרוּי הָיִיתִי בְתוֹךְ יֵאוּשׁ, לְאַחַר שֶׁגְּנָבוּהוּ מִמֶּנִּי… לֹא עַל נֶזֶק מָמוֹן הִצְטַעַרְתִּי, אֶלָּא… כֵּן, אַהֲבַת נֶפֶשׁ אֲהַבְתִּיו. לֹא הֶאֱמַנְתִּי לְמַרְאֵה עֵינַי, כַּאֲשֶׁר נִגְלָה לִי; חָשַׁבְתִּי, כִּי חוֹלֵם אָנִי. אֹשֶׁר רַב הוּא מִהְיוֹת אֱמֶת. הֵן אָנֹכִי הָיִיתִי לוֹ אוֹמֶנֶת. בְּכָל לַיְלָה הִשְׁכַּבְתִּיו בְּמִטָּתוֹ. אִמּוֹ מֵתָה, וְאָנֹכִי כִלְכַּלְתִּיו בְּחָלָב, שֶׁקָּנִיתִי בִמְחִיר שְׁנֵי דוֹלָרִים הַכּוּז. אֶת נַפְשִׁי חִסָּרְתִּי. הוּא לֹא יָדַע אֵם אַחֶרֶת מִלְּבַדִּי. רָגִיל הָיָה אוֹתוֹ תִינוֹק חָבִיב לִמְצֹץ אֶת אֶצְבָּעִי, הִנֵּה הִיא.

וּסְקִיף מִילֶר, שֶׁנְּאוּמוֹ עוֹרֵר לִבּוֹ, הוֹשִׁיט אֶצְבָּעוֹ לְהַרְאוֹת לָהֶם.

– הֲרֵי אֶצְבַּע זוֹ – הוֹצִיא הָאִישׁ מִפִּיו, כְּאִלּוּ אָמַר לְהָבִיא אֶת אֶצְבָּעוֹ לְהָעִיד, כִּי הַכֶּלֶב שֶׁלּוֹ הוּא.


 

ד


הָאִישׁ עוֹד עָמַד וְאֶצְבָּעוֹ שְׁלוּחָה וּמֵידְשׁ פָּתְחָה וְאָמְרָה:

– אֲבָל הַכֶּלֶב עַצְמוֹ, לָמָּה לֹא תַחְקֹר אֶת רְצוֹנוֹ הוּא.

סְקִיף מִילֶר בָּא בִמְבוּכָה.

– הַאִם לֹא עָלָה עַל לִבְּךָ, כִּי מְחֻיָּב אַתָּה לָדַעַת אֶת רְצוֹנוֹ? – שָׁאֲלָה הָאִשָּׁה.

– אֵינִי מֵבִין, מַה כַּוָּנָתֵךְ – עָנָה הָאִישׁ.

– אוּלַי לֹא יֹאבֶה הַכֶּלֶב לָלֶכֶת אַחֲרֶיךָ – הוֹסִיפָה מֵידְשׁ לְדַבֵּר – אוּלַי כָּרוּךְ הוּא אַחֲרֵי אֲדוֹנָיו הַחֲדָשִׁים. מְחֻיָּב אַתָּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ. אֵין לְךָ רְשׁוּת לִיטֹל מִמֶּנּוּ אֶת הַבְּחִירָה. הֵן אֶפְשָׁר שֶׁבּוֹחֵר הוּא בְאֶרֶץ קָלִיפוֹרְנִיָּה. אוֹמֵר אַתָּה לַעֲשׂוֹת הַכֹּל עַל דַּעַת עַצְמֶךָ. מִתְנַהֵג אַתָּה עִם בַּעַל חָי, כְּאִלּוּ הָיָה לְפָנֶיךָ שַׂק תַּפּוּחֵי אֲדָמָה אוֹ עֲרֵמַת שָׁחַת.

הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיוּ חֲדָשִׁים למִילֶר וְהוּא עָמַד דּוּמָם, כְּאִלּוּ בָדַק אוֹתָם בְּרַעְיוֹנָיו. הָאִשָּׁה הִשְׁתַּמְּשָׁה בְפִקְפּוּקוֹ וַתּוֹסֶף:

– אִם בֶּאֱמֶת וּבְתָמִים אָהַבְתָּ אוֹתוֹ, הִנֵּה אָשְׁרוֹ רָאוּי לִהְיוֹת אָשְׁרֶךָ.

סְקִיף מִילֶר עוֹד עָמַד שָׁקוּעַ בְּמַחְשְׁבוֹתָיו, וּמֵידְשׁ קָרְצָה בְעֵינֶיהָ אֶל אִישָׁהּ, וְזֶה עָנָה לָהּ בִרְמִיזָה, כִּי יָפֶה דָרָשָׁה.

– וּמַה דַּעְתֵּךְ? שָׁאַל הַזָּר פִּתְאֹם – הֲיִבְחַר הַכֶּלֶב לְהִשָּׁאֵר פֹּה?

– בָּרִי לִי הַדָּבָר – נִעְנְעָה הָאִשָּׁה בְרֹאשָׁהּ.

וְשׁוּב עָמַד סְקִיף מִילֶר לְהַרְהֵר הַרְהוֹרָיו, אַךְ הַפַּעַם הִשְׁמִיעָם בְּקוֹל, בְּהִתְבּוֹנְנוֹ אֶל בַּעַל הַחַי הַנָּדוֹן.

– עוֹבֵד נֶאֱמָן הָיָה, הַרְבֵּה וְהַרְבֵּה עָשָׂה לְמַעֲנִי. הוּא שָׂנֵא אֶת הַבַּטָּלָה. חָכָם וְנָבוֹן הוּא. חָסֵר הוּא רַק כֹּחַ הַדִּבּוּר. הוּא מֵבִין דִּבְרֵי בֶן אָדָם. הִנֵּה הוּא מֵבִין גַּם דְּבָרֵינוּ עָלָיו. הַבִּיטוּ נָא אֵלָיו.

הַכֶּלֶב רָבַץ לְרַגְלֵי סְקִיף מִילֶר, רֹאשׁוֹ נִשְׁעָן עַל כַּפּוֹתָיו, אָזְנָיו זְקוּפוֹת וְקַשּׁוּבוֹת, וְעֵינָיו הָיוּ נְעוּצוֹת בְּשִׂפְתֵי הַדּוֹבֵר, פַּעַם בָּזֶה וּפַעַם בָּזֶה, לִרְאוֹת אֶת תְּנוּעוֹתָיו.

– מָכְשָׁר הוּא לַעֲבוֹדָה. עוֹד לֹא הִזְקִין. וְאָנֹכִי אוֹהֵב אוֹתוֹ אַהֲבָה רַבָּה, אַהֲבַת נָפֶשׁ.

פַּעַם וּפַעֲמַיִם פָּתַח מִילֶר שׁוּב אֶת פִּיו לְדַבֵּר, אַךְ נִמְלַךְ וּפָסָק. לָאַחֲרוֹנָה קָרָא.

– אָנֹכִי אַגִּיד לָכֶם אֶת אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה. דְּבָרַיִךְ, גְּבִרְתִּי, נְכוֹחִים. הַכֶּלֶב עָמַל וְיָגַע הַרְבֵּה, וְאֶפְשָׁר שֶׁהִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁיָּנוּחַ עַל מַצָּע רָךְ. הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ לִבְחֹר. עַל כָּל פָּנִים, יַחֲרֹץ הוּא עַצְמוֹ. כַּאֲשֶׁר יֹאמַר, כֵּן יֶהִי. אַתֶּם שְׁבוּ עַל מְקוֹמְכֶם. אֲנִי אֶקְרָא לָכֶם “שָׁלוֹם” וְאֵלֵךְ לִי. אִם יִשָּׁאֵר הַכֶּלֶב עִמָּכֶם, מוּטָב. אִם יֵלֵךְ עִמָּדִי, אַל תַּעַצְרוּהוּ. אָנֹכִי לֹא אֶקְרָאֵהוּ לָלֶכֶת. אַף אַתֶּם לֹא תִקְרָאוּהוּ לָשׁוּב.

הוּא נָתַן עֵינָיו בְּמָרַת מֵידְשׁ מִתּוֹךְ חֲשָׁד וְהוֹסִיף:

– אֲבָל בְּלִי שׁוּם רַמָּאוּת. לְאַחַר שֶׁאַפְנֶה שִׁכְמִי לָלֶכֶת. אַל תְּשַׁדְּלוּ אֶת הַכֶּלֶב.

– כִּדְבָרֶיךָ כֵן יְהִי – עָנְתָה מֵידְשׁ – כַּמָּה אֲנִי מַכִּירָה טוֹבָה לָךְ.

– הַכָּרַת טוֹבָה לָמָּה? – שָׁאַל מִילֶר – הֵן חוּם עֲדַיִן לֹא הֶחֱלִיט דָּבָר… וּבְכֵן, הֲרֵינִי קָם וְהוֹלֵךְ לִי – הוֹסִיף הָאוֹרֵחַ בְּקוֹל שֶׁל אָדָם הַנִּפְרָד מֵעַל מְיֻדָּעָיו.

לְשֵׁמַעַ הַשִּׁנּוּי בַּקּוֹל הֵרִים זְאֵב אֶת רֹאשׁוֹ בִמְהִירוּת, וּבְיֶתֶר מְהִירוּת קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו, לְאַחַר שֶׁחִבֵּק הָאִישׁ יָדָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה. הַכֶּלֶב עָמַד עַל רַגְלָיו הָאֲחוֹרִיּוֹת וְאֶת הַקְּדוּמוֹת סָמַךְ עַל שִׂמְלָתָהּ, וּבְאוֹתָהּ שָׁעָה לִקֵּק אֶת יְדֵי סְקִיף מִילֶר. וְכַאֲשֶׁר בָּא זֶה לְחַבֵּק יָדוֹ שֶׁל וָלְט, מִהֵר זְאֵב וְעָמַד בֵּין שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים וְלִקֵּק יָדָיו שֶׁל זֶה וְשֶׁל זֶה.

וּלְאַחַר שֶׁהִפְנָה הָאִישׁ הַזָּר שִׁכְמוֹ וְהָלַךְ לְאַט בַּמִּשְׁעוֹל, זָקַף זְאֵב אֶת אָזְנָיו מִתּוֹךְ צִפִּיָּה וְהַקְשָׁבָה, כְאִלּוּ קִוָּה שֶׁיָּשׁוּב הָאִישׁ, וְהִבִּיט אַחֲרָיו, עַד שֶׁעָבַר מַהֲלַךְ עֶשְׂרִים פְּסִיעוֹת. אַחֲרֵי כֵן רָדַף אַחֲרָיו בְּקוֹל אֲנָקָה חֲרִישִׁית, הִשִּׂיגוֹ, תָּפַשׂ יָדוֹ מִתּוֹךְ חִבָּה בְשִׁנָּיו וְהִתְאַמֵּץ לְעַכְּבוֹ.

לְאַחַר שֶׁלֹּא עָלָה הַדָּבָר בְּיָדוֹ, שָׁב זְאֵב אֶל הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר יָשַׁב שָׁם אִירְוִין, וּבְשִׁנָּיו אָחַז בְּשַׁרְוֻל מְעִילוֹ וְהִתְאַמֵּץ לְמָשְׁכוֹ אַחֲרֵי הָאִישׁ שֶׁהָלָךְ.

מְבוּכַת נַפְשׁוֹ שֶׁל הַכֶּלֶב הָלְכָה וְגָדֵלָה. הוּא הִשְׁתּוֹקֵק לִהְיוֹת בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת בִּזְּמָן אֶחָד, אֵצֶל אֲדוֹנוֹ הַיָּשָׁן וְאֵצֶל אֲדוֹנוֹ הֶחָדָשׁ, וְהַמֶּרְחָק בֵּינֵיהֶם הִנֵּה הוֹלֵךְ וָרָב. הוּא קָפַץ מִתּוֹךְ זִעְזוּעֵי נֶפֶשׁ, רָץ לְכָאן וּלְכָאן, פַּעַם לְפָנִים וּפַעַם לְאָחוֹר, וְלֹא יָדַע לִמְשֹׁל בִּרְצוֹנוֹ. לִבּוֹ מוֹשְׁכוֹ לִשְׁנֵי אֲדוֹנָיו, וְהַבְּחִירָה קָשָׁה לוֹ, וְהוּא מוֹצִיא אֲנָקוֹת חֲלוּשׁוֹת.

הוּא יָשַׁב פִּתְאֹם עַל כַּפָּיו הָאֲחוֹרִיּוֹת וְזָקַף אֶת אַפּוֹ; אֶת פִּיו פָּתַח וְסָגַר מִתּוֹךְ זִעְזוּעִים שֶׁתָּקְפוּ עָלָיו וְחִנְּקוּ אֶת גְּרוֹנוֹ. הוּא הוֹצִיא אֲנָקָה דַקָּה וְאָמַר לְהַשְׁמִיעַ יְלָלָה. אַךְ בּוֹ בְרֶגַע שֶׁנִּפְתַּח פִּיו, פָּסְקוּ זִעְזוּעָיו, וְהוּא נָעַץ עֵינָיו בָּאִישׁ שֶׁהָלָךְ. וּפִתְאֹם הָפַךְ זְאֵב רֹאשׁוֹ וְנָעַץ עֵינָיו בְּאִירְוִין. בַּקָּשָׁתוֹ שָׁבָה רֵיקָם. הַכֶּלֶב לֹא שָׁמַע אַף מִלָּה, אַף הֶגֶה, אַף רֶמֶז כָּל שֶׁהוּא, אֲשֶׁר יוֹרֵהוּ אֵיזוֹ הַדֶּרֶךְ שֶׁיָּבוֹר.

הוּא הִתְבּוֹנֵן וְרָאָה אֶת אֲדוֹנוֹ הַיָּשָׁן הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֶל קְצֵה הַמִּשְׁעוֹל, וְהַדָּבָר הַזֶּה עוֹרֵר שׁוּב אֶת רוּחוֹ. הוּא קָפַץ וְעָמַד עַל רַגְלָיו מִתּוֹךְ קוֹל אֲנָקָה. הוּא נָתַן עֵינָיו בְּמֵידְשׁ. עַד עַתָּה לֹא שָׂם אֵלֶיהָ לֵב, וְאוּלָם לְאַחַר שֶׁרָאָה, כִּי שְׁנֵי אֲדוֹנָיו עֲזָבוּהוּ, נָשָׂא עַיִן אַל הָאִשָּׁה. הוּא רָץ אֵלֶיהָ וְטָמַן רֹאשׁוֹ בֵין בִּרְכֶּיהָ, וְאֶת יָדָהּ הָדַף בְּחָטְמוֹ – כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיָה רָגִיל לַעֲשׂוֹת בְּבַקְּשׁוֹ קִרְבָתָהּ. הוּא פָסַע לַאֲחוֹרָיו, עָשָׂה עִגּוּלִים, פִּזֵּז וְכִרְכֵּר, טָפַח בְּרַגְלָיו עַל גַּבֵּי קַרְקַע, קָרַץ בְּעֵינָיו, כָּפַף אָזְנָיו, כִּשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבוֹ – וְהַכֹּל כְּדֵי לְהַבִּיעַ אֶת רַעְיוֹנוֹ שֶׁתָּקַף עָלָיו, זֶה שֶׁלֹּא יָכֹל לְהַבִּיעוֹ בְּמִלִּים.

אַךְ גַּם הַפַּעַם הָיָה עֲמָלוֹ לַשָּׁוְא. מַה זֶה הָיָה לִבְנֵי אָדָם אֵלּוּ, שֶׁלִּבָּם רָחַק מִמֶּנּוּ, וְעַד הַיּוֹם הֵן חִבְּבוּהוּ? עַתָּה נֶאֶלְמוּ, וּבְפִיהֶם אֵין מִלָּה לוֹ. הֵם לֹא יָשִׂימוּ אֵלָיו לֵב.

וְשׁוּב הָפַךְ פָּנָיו לִרְאוֹת אֶת אֲדוֹנוֹ הַיָּשָׁן שֶׁהָלָךְ. סְקִיף מִילֶר נָטָה הַצִּדָּה וְעוֹד רֶגַע עָתִיד הָיָה לְהִתְעַלֵּם מִן הָעָיִן. וְאוּלָם הוּא לֹא הָפַךְ רֹאשׁוֹ אַף פַּעַם אַחַת, כִּי אִם פָּסַע וְהָלַךְ הָלְאָה, כְּאִלּוּ לֹא נָגְעוּ אֵלָיו הַדְּבָרִים הַנַּעֲשִׂים מֵאֲחוֹרָיו.

וְכֵן נֶעֱלַם מִן הָעָיִן. זְאֵב חִכָּה, כִּי יָשׁוּב. הוּא הִמְתִּין שָׁעָה קַלָּה מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה, עָמַד בִּמְנוּחָה, בְּלִי תְנוּעָה, כְּאִלּוּ נֶהְפַּך וְהָיָה לְאֶבֶן – אֶבֶן מְלֵאָה הִתְעוֹרְרוּת. אַחֲרֵי כֵן הוֹצִיא נְבִיחָה וְהִמְתִּין. אַחֲרֵי כֵן פָּנָה וְקָרַב אֶל אִירְוִין, לִקֵּק יָדוֹ וְרָבַץ לְרַגְלָיו, וְלֹא גָרַע עֵינוֹ מִן הַמִּשְׁעוֹל.

הַנַּחַל הַקָּטָן, הַשּׁוֹטֵף עַל פְּנֵי הָאֶבֶן שֶׁעָלוּ בָהּ עֲשָׂבִים, נִרְאָה כְאִלּוּ הִגְבִּיר פִּתְאֹם מַשַּׁק מֵימָיו. מִלְּבַד רִנְנַת הַחוּגָה לֹא נִשְׁמַע הֶגֶה. פַּרְפָּרִים גְּדוֹלִים פָּרְחוּ בְלִי הֲמֻלָּה בֵין קַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ וְנֶעֶלְמוּ בַּצְּלָלִים הַמְנַמְנְמִים. מֵידְשׁ נָתְנָה עֵינֶיהָ בְאִישָׁהּ.

עָבְרוּ רְגָעִים מְעַטִּים וּזְאֵב קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו. תְּנוּעוֹתָיו הִבִּיעוּ הַפַּעַם תֹּקֶף וְיִשּׁוּב הַדַּעַת. הוּא לֹא הִבִּיט לֹא אֶל הָאִשָּׁה וְלֹא אֶל הָאִישׁ. עֵינָיו הָיוּ נְעוּצוֹת בַּמִּשְׁעוֹל. בְּלִבּוֹ גָמְלָה הַחְלָטָה. אִירְוִין וְאִשְׁתּוֹ רָאוּ וְהֵבִינוּ, כִּי בְרֶגַע זֶה יַחֲרֹץ הַכֶּלֶב גּוֹרָלוֹ.

הוּא נָשָׂא רַגְלָיו וּפָסַע פְּסִיעוֹת קְטַנּוֹת, כְּאִלּוּ חִכָּה לִשְׁמֹעַ עוֹד קוֹל חִבָּה. אַךְ הַקּוֹל לֹא נִשְׁמָע.

פְּסִיעוֹתָיו שֶׁל זְאֵב הָלְכוּ וְגָדְלוּ, עַד שֶׁהִגִּיעוּ לִידֵי רִיצָה. הוּא הִרְחִיב צְעָדָיו יוֹתֵר וְיוֹתֵר. אַף פַּעַם אַחַת לֹא הָפַךְ רֹאשׁוֹ. וְכַאֲשֶׁר הִגִּיעַ עַד קְצֵה הַמִּשְׁעוֹל פָּסַע פְּסִיעָה גַּסָּה – וְאֵינֶנּוּ.

המלצות קוראים
תגיות