רקע
רחל אליאור
"קונטרס ההתפעלות" לר' דוב בער שניאורסון
xמוגש ברשות פרסום [?]
aמאמרים ומסות
פרטי מהדורת מקור: קרית ספר נד, ב (תשל"ט); תשל"ט

קונטרס ההתפעלות, חיבורו המעמיק של ר' דוב בער שניאורסון, בנו של ר' שניאור זלמן מלאדי, אודות עיקרי עבודת האלהים החב“דית, זכה לרישום ביבליוגרפי1 שלא עמד על הבעיות הביבליוגרפיות המעניינות הכרוכות בהדפסתו הראשונה ובשלוש מהדורותיו השונות. ש. דובנוב רשם בספרו ‘תולדות החסידות’: “קונטרס ההתפעלות להנ”ל (ר' דוב בער) חמ”ד תקפ“ה” (דובנוב עמ' 391), וכמוהו רשמו גליצנשטיין2 והברמן3 ללא הערה. קרוב לוודאי שזו טעות הנובעת מאי הבהירות במיקומן ובמספרן של הנקודות שמעל לאותיות הפ"ק ופעל ידיו תרצה. ואמנם הנקודות שמעל לתיבה הראשונה והאחרונה מטושטשות או מרחפות בין האותיות, אולם בדיקה מדוקדקת מראה שבמלה תרצה מנוקדות האותיות ת' ו-ה', ובמלה ופעל יש ארבע קבוצות של נקודות, לאמור כל ארבע האותיות של המלה עולות בחשבון, ומכאן שהערך המספרי הוא תקצא = 18314.

מעבר לשאלת החישוב המספרי של הפ“ק שני טעמים עימדי לשלילת אפשרות הדפסתו של הספר בשנת תקפ”ה, וטעם אחד המאשר אפשרות כזו. הנימוק הראשון הפוסל את האפשרות שהספר נדפס בשנת תקפ“ה נעוץ בדברי המלביה”ד של המהדורה הראשונה המזכיר את ר' דוב בער בברכת המתים. ר' דוב בער נפטר בט' בכסלו תקפ“ח (1827)5, ועל כן לא יתכן שהספר המזכירו בברכת המתים נדפס בתקפ”ה, שלוש שנים לפני מותו.

בדף השני של הקונטרס מובאים דברי המוציא לאור שמואל מבית לוי המעידים שזו ההוצאה הראשונה של הספר. בשל העניין בדבריו אביאם במלואם:

“אמר המלה”ד הייות רבים וכן שלמים מתאוים ומשתוקקים שיצא לאור דברי קדשו של המחבר זללה"ה6, כי דבריו מאירים את העינים ומפקחים את הלב בהתבוננות דברי אלקים חיים לכל מי שרוצה וחפץ באמת, ואם כי מהראוי ליקח הסכמות מגאוני הזמן על ס' חדש אשר עדיין לא בא בדפוס ובפרט על דברים העומדים ברומו של עולם, וכן יש ת“י (תחת ידי) הסכמות מגדולי הדור, אך מחמת הוצאות הדפוס וגם מטעמים הכמוסים לא יכולתי להדפיסם. ואמרתי אשר הכל ידעו כי ראויין הדברים למי שאמרן, ונכרין דברי אלה הספר שהם שייכים להמחבר כי כבר יצא מונוטין שלו בעולם בספריו הקדושים אשר כבר יצאו לאור7 המפורסם לכל אנשי דורנו והמפורסם א”צ (אין צריך) ראיה, ובכן בקשתי מכל אחב“י (אחינו בני ישראל) שבל ישיגו את גבולי להדפיס הס”ק (הספר הקדוש) הזה עד שנת תרי“ח לפ”ק כי יש בידי הסכמ' ואיסור ע“ז (על זה) מקדושי עליון… כה דברי המוציא לאור שמואל מבית לוי” (הפזור שלי ר.א.8).

הנימוק השני לאיחור תאריך ההדפסה של המהדורה הראשונה של קונטרס ההתפעלות מבוסס על דברי המו“ל המובאים לעיל, בהם מבקש הוא שלא ישיגו גבולו של שנת תרי”ח, לאמור, שלושים ושלוש שנים משנת תקפ“ה, או עשרים ושבע שנים משנת תקצ”א – מספר שנים הגדול בהרבה מעשר השנים המקובלות בבקשות מעין אלו. אם נחסר עשר שנים משנת תרי“ח נגיע לשנת 1848, או אם אף נחסר עשרים שנה, עדיין יהא זה אחרי שנת תקצ”ז־1837, השנה בה גזרה מלכות רוסיה על סגירת כל הדפוסים העבריים בתחומה (מלבד דפוס ראם בוילנא ודפוסי וורשא ויוזעפוף)9.

המהדורה הראשונה של קונטרס ההתפעלות המצויה בידינו נדפסה אם כן, ככל הנראה, בקניגסברג, כפי שכבר ציין הברמן, בבית דפוס שהוקם בתקופת ‘גזירת הדפוסים’ – תקופה בה הוקמו דפוסים עבריים במדינת פרוסיא, בערים הסמוכות לגבול מדינת ליטא, כמו קניגסברג, מעמעל ודנציג. דפוסים אלו נועדו מלכתחילה ליהודי רוסיה, והנוהג היה שלספרים שנתכונו להעבירם לרוסיה כחוק, הדפיסו שערים רגילים עם שם המדפיס ומקום הדפוס ותאריך נכון. אולם היו ספרים שמטעמים שונים נועדו להבריח את הגבול, ולאלו הדפיסו שערים ללא מקום דפוס ותאריך, ופעמים הרבה הדפיסו תאריך מזויף, הקודם בשנים רבות את תאריך ההדפסה, כדי להטעות את מפקחי הדפוס. לסוג זה שייכים שני הדפוסים הראשונים של קונטרס ההתפעלות10.

כנגד שני הטעמים הכרונולוגיים לאיחור זמן הדפסת קונטרס ההתפעלות אחרי מות מחברו ואחרי ‘גזירת הדפוסים’, קיימת דעה סותרת, המייחסת את הוצאת הקונטרס לאור לר' דוב בער עצמו. בביוגרפיה החבדי“ת הרשמית “בית רבי” נאמר – “במשך השנים התחיל רבינו להוציא לאור הדפוס חבוריו הקדושים אשר בהם יברר וילבן כל דרכי העבודה הדק היטב דק מן הדק וביחוד בספרו קונטרס ההתפעלות וספריו שער התשובה והתפלה ג' חלקים11 אשר בהם יגלה מצפונות כל איש ואיש… כשהוציא לאור חבוריו פשט הרא”ה (הרב אהרון הלוי)12 את ידו לבדוק בדק הבית ולחלוק על תורת הבית של רבינו כו'. וביחוד הרבה להשיג על ספרו שער היחוד13 הנקרא בשם קונטרס ההתבוננות וכתב ע”ז מכתב ארוך וחזק14 ובסוף המכתב כתב שספר קונטרס ההתפעלות עדיין לא שלח יד בו וכשישלח יד בו ימצא יותר ויותר, אך רבינו ג“כ לא טמן ידו בחיקו כי ידיו רב לו כו' ופשט בעה”ב (בעל הבית) את ידו לחזק בדק ביתו"15.

קונטרס ההתפעלות נתחבר סמוך מאד לזמן עלייתו של ר' דוב־בער לכס נשיאות חב“ד (תקע"ג־ד), כפי שמסתבר מההקדמה, ויתכן שהוא חבורו הראשון16. ידוע שהיו העתקות רבות ונוסחים שונים לכתבי חב”ד השונים, ובכלל זה לקונטרס ההתפעלות17, ור' אהרון הלוי ודאי ראה את הקונטרס בכתב־יד. ניתן להניח שבדבריו של הילמאן אודות ההוצאה לאור בדפוס של הקונטרס עוד בחייו של ר' דוב בער אין ממש ושהוא ביססם על קריאה מוטעית של התאריך כפי שמצינו אצל הביבליוגרפים.

מכל האמור לעיל אנו למדים שבקונטרס ההתפעלות לא נדפס בתקפ“ה או בתקצ”א, אלא אחרי גזירת הדפוסים בתקצ“ז, ואם נחשב לפי דברי המו”ל בעניין השגת הגבול עד שנת תרי“ח, הרי שהקונטרס נדפס בתקצ”ח־1838 לכל המוקדם, או בתר"ח־1848 לכל המאוחר.

לאחר בדיקת עותקי קונטרס ההתפעלות בספריית שוקן ובאוסף מהלמן שבבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי, הסתבר לי שבשנת ופעל ידיו תרצה לפ“ק נדפסו שתי מהדורות של קונטרס ההתפעלות על ידי שמואל מבית לוי. במהדורה הראשונה הופיע הפ”ק בבירור – על האותיות נדפסו כוכבים וחשבון הפ“ק הוא תקצ”א – בעוד שבמהדורה השניה, זו הנמנית בד“כ בטעות כראשונה, מופיעות נקודות בין האותיות והן שהסבו הטעות בחישוב18. המהדורה הראשונה (עם הפ"ק המכוכב) משובשת מאד, ובעותקים שבדקתי מופיע בה לוח טעויות, מה שאין כן במהדורה השניה (עם הפ"ק המנוקד) של שנה זו19. ואכן, בהוצאה השניה חלק מהטעויות של המהדורה הראשונה תוקנו, אולם אין בה אף רמז שאמנם שנייה היא ודף השער מהמהדורה הראשונה המצוטט לעיל מופיע אף בה. ככל הנראה יצאו עוררין על המהדורה הראשונה ששיבושיה רבים מספור והמו”ל מיהר לגנזה ולהוציא מהדורה שניה מבלי לציין זאת. להלן כמה דוגמאות של שיבושים המצויים במהדורה א' (המכוכבת) ונעלמו מן המהדורה השנייה (המנוקדת):

ונכרין דברי אלה הספר שהם שיכים להמחסר (דבר המלביה"ד) / ונכרין דברי אלה הספר שהם שיכים להמחבר (דבר המלביה"ד)

“דשמוע שבלתו הדביקות…” (דף ה) / “דמשמע שבלתי הדביקות…” (דף ב)

“ואל אפשר” (שם) / “ואי אפשר לפרש” (שם)

“וישנו גם בכל א' מישראל בכל חל דפום…” (שם) / “וישנו גם בכל אחד מישראל בכל חד לפום…” (שם)

“כאשר ישמע איזה דבר בעניון איזה התבוננו, באלקים כמו במאמר הסובב…” (שם) / “כאשר ישמע איזה דבר בענין איזה התבוננות באלקים כמו במאמר הסובב…” (שם)


המהדורה המתוקנת רחוקה מלהיות נקיה משיבושים אולם אין ספק שהיא טובה מהראשונה. בין שתי המהדורות כמה הבדלים טיפוגרפיים המקלים על הזיהוי וההבחנה ביניהן:

– במהדורה הראשונה (קניגסברג?)20 ספרור משני צדי הדף והיא מונה לו עמודים. במהדורה השניה (זאלקווא?)21 ספרור רק בצדו האחד של הדף והיא מונה יח דפים, המסומנים בטעות: א־ד ט־כא.

– במהדורה הראשונה כתוב בדף הראשון אחרי ההקדמה ‘קונטרס ההתפעלות’, בעוד שבמהדורה השניה כתוב ‘קונטרוס ההתפעלות’.

– במהדורה הראשונה כוכבים על האותיות. במהדורה השניה נקודות בין האותיות בצורה של סגול הפוך (؞).

– במהדורה הראשונה ציור אשכול ענבים בסוף דברי המלביה"ד. במהדורה השניה ציור שלושה פרחים שם.

– במהדורה הראשונה לוח טעויות. במהדורה השניה אין לוח טעויות.

– במבנה הטיפוגרפי של העמודים יש הבדלים קלים בלבד בתחילת השורות ובסופיהן.

יחד עם קונטרס ההתפעלות נדפס בשתי המהדורות הנ“ל גם ‘קונטרס קטן מעניני בחירה’ לר' דוב בער ומדברי המלביה”ד ברור שיצאו יחדיו ואין כאן כריכה מקרית22. בשערים של שני הקונטרסים מוזכר ר' דב בער ללא ברכת החיים או המתים ועל כן איננו יכולים להסתייע בהם בקביעת תאריכים. אולם שלא כקונטרס ההתפעלות, שבו צויין “ס' חדש אשר עדיין לא בא בדפוס”, הרי ב’קונטרס קטן מעניני בחירה', שנדפס עמו צויין “נדפס בשנית”23. הברמן מביע ספק אם אמנם היתה קיימת הוצאת שקלאב של הקונטרס השני ומניח שהדברים האמורים בשער הקונטרס מכוונים לספר ‘שער התשובה והתפלה’24 שחלקו השני הוא הוא ‘קונטרס קטן מעניני בחירה’ שנדפס שם בשם ‘שער הבחירה’.

בד“כ כרוך ‘קונטרס ההתפעלות’ ראשון ו’קונטרס קטן מעניני בחירה' שני, אולם בספריית שוקן מצויה מהדורה בה כרוכים השנים בסדר הפוך: הראשון הוא קונטרס קטן מעניני בחירה לפרט ובחרת בחיים, והקונטרס השני הוא קונטרס ההתפעלות לפרט ופעל ידיו תרצה. הפ”ק של קונטרס קטן מעניני בחירה עולה 1721 וברור שהוא מוטעה ואי אפשר להסתייע בו באשר לקביעת תאריך. בעותק זה יש טעויות בספרור הדפים – דף יא בא אחרי דף יח ובין שני הקונטרסים “רשימת ר”ת הנמצאים בספרים אלו ולוח הטעות" המתייחס לשני החבורים.

המהדורה השלישית של קונטרס ההתפעלות נדפסה בספרו של ר' הלל מפאריטש25 ‘ליקוטי ביאורים’26 בורשא תרכ“ח. בשער הספר: “ליקוטי ביאורים… מבאר מאמרי אדמו”ר הגדול… דובער זצ”ל א) גוף קונטרס ההתפעלות מהנ“ל עם שני ביאורים סובבים מהדו”ק (מהדורה קמא) ומהדו“ת (ומהדורה תנינא)… כל אלה עבד הלוי הוא הרב… הלל בהרב ר' מאיר הלוי ז”ל… אור תורתו זרח רוב שנותיו בק' פאריטש… ולבסוף ימיו הופיע רוח קדשו בק' באברוסק יע“א… הובא לביה”ד ע“י חתנו הרבני מוה' רפאל מרדכי נ”י בהרב ר' ברוך שמואל ז“ל. ע”פ כו“ר (כוח ורשות) נכד הרב הנ”ל. ה“ה האברך ושנין מוה' פנחס הלוי נ”י27 בדפוס הרבני נתן שריפטגיססער28 שנת תרכ“ח לפ”ק“. מהדורה זו טובה לאין ערוך מהמהדורות הקודמות וברור שבידי ר' הלל מפאריטש, תלמידו של ר' דוב בער, היה נוסח מדוייק ושלם של הקונטרס. חשיבותה של מהדורה זו נעוצה בכך שנדפסת בה הקדמה הקרויה “הקדמה מקונטרס ההתפעלות”, שאינה נמצאת במהדורות הקודמות, או הבאות. ההקדמה היא מכתב בן שישה עמודים29 של ר' דוב בער לחסידיו, הכולל תוכחה חריפה בדבר הדרכים הרעות בהם הולכים המפרידים בין העבודה הרוחנית לעולם החומרי, ופולמוס אודות מקומה של ההתבוננות, לאור הטעות שבפסילת התפעלות המח והתפעלות הלב30. המכתב הוא מעין בירור מוקדי הפרובלמטיקה שבשלה נכתב קונטרס ההתפעלות הבא להעמיד דברים על דיוקם באשר לדרכי עבודת השם החב”דיות, והוא חלק מהפולמוס על הסמכות לפרוש תורת רש“ז31. המכתב השני במהדורה זו, זה המצוי בפתיחת קונטרס ההתפעלות בכל המהדורות האחרות, מובא כאן בהבדלי נוסח (עיין בעמוד הנדפס ממול); אין אלו שינויים מקריים, אלא שינויים העומדים בסימן דה־פרסונליזציה, לאמור, במקומות בהם מדבר ר' דוב בער בגוף ראשון, או כלפי כתובת ברורה במהדורת ליקוטי ביאורים (תרכ"ח), נמחקים הדברים במהדורות האחרות. במהדורת תרכ”ח מסתיימת ההקדמה בקטע שהבאנו להלן, בעוד שבשתי המהדורות הראשונות נוסף קטע הפותח בלשון “אך אהובי אחיי ורעי כל השלמים אתי בנפש”. קטע זה הוא סיום גוף הקונטרס ולא סיום ההקדמה, וכך נדפס במהדורת ר' הלל מפאריטש. בהשוואה בין שתי המהדורות מסתבר שבדף סו ע“ב של מהדורת תרכ”ח מסתיים קונטרס ההתפעלות המקביל לנוסח המהדורה הראשונה על שתי גרסותיה, ומשם ואילך מופיע הקטע הפותח בלשון “אך אהובי אחיי ורעי…” המצוי בהקדמת המהדורה הראשונה בלבד. המדפיס של המהדורה הראשונה הקדימו והכניסו אחרי ההקדמה, כנראה לשם חסכון בניר, שאילו היה מדפיסו במקומו היה צריך להוסיף דף אחד, ומכיון שאחרי ההקדמה נשאר מקום פנוי מספיק לקטע זה עקרו ממקומו והכניסו אחרי ההקדמה32.

ממהדורת ורשא תרכ“ח – מהדורת ליקוטי ביאורים – נעשו שני צילומים; האחד בהוצאת מקור (תשל"ד), שטרחה כאמור להשמיט את שנת הדפוס המקורית, שם המדפיס ומקום הדפוס, והשני – מהדורת צילום ששמרה על נוסח השער המקורי, אולם העלימה את שם המו”ל ואת שנת הד"צ. הספר הגיע לספריה הלאומית בשנת 1974. שתי מהדורות הצילום כמעט זהות, מלבד בתבנית.


המהדורה הרביעית של קונטרס ההתפעלות יצאה שמונה שנים אחרי המהדורה השלישית, הלא היא מהדורת ורשא תרל“ו: “קונטרס ההתפעלות… בדפוס הרבני מוה' נתנאל דוד זיסבערג33 נ”י בהרב המנוח מוה' משה צבי ז”ל ווארשא בשנת תרל“ו”. מהדורה זו מבוססת על המהדורה השנייה, לאמור מהדורת תקצ“א עם הפ”ק המנוקד, ומלבד הבדל בסידור הדפים ובספרורם אין שינויים מהותיים. בספריית שוקן מצוי עותק של קונטרס ההתפעלות במהדורת תרל"ו עמו כרוכים ארבעה קונטרסים נוספים שנדפסו בבתי דפוס שונים: "מלכיאל34, מתוק מדבש35, אבקת רוכל36 וקונטרס קטן מעיני בחירה37, עם דף שאינו מצוי בכל העותקים של מהדורה זו הכולל דברי המעתיק ורשימת ראשי תיבות הנמצאים בספרים האלו.

קונטרס ההתפעלות זה לפרפרזה מתורגמת בידי אהרון מרקוס38 ב-1898 ב- Krakauer jüdische Zeitung39 ולתרגום לאנגלית בידי לואיס ג’קובס40 שהשתמש במהדורת ליקוטי ביאורים כיסוד לתרגומו, והגיה ע“פ כתב יד של הקונטרס המיוחס ל”חוזר" של ר' דוב־בער. לתרגום נוספו מבוא וביאורים. הקונטרס זכה אף לתרגום לצרפתית בידי ז’ורז' לוויט41.


נוסח וורשא תרכ"ח

בעז“ה לכללות אנ”ש42 דמדינתנו מאדמו“ר דובער זצוק”ל נבג“מ43 זיע”א

בהיות מבואר במכתבי הראשון מאשר רבים מאנ"ש ישנים גם חדשים

נבוכים ומוטעים בכמה מיני טעות בדרכי קבלת דא"ח44 באור

תורה ועבודה שבמדות45 ולב מן הקצה אל הקצה ממש לומר לאור

חושך ולחושך אור מצד מיעוט הידיעה ומצד מיעוט העסק והרגילות

ועיקר מצד הסתעפות הקלקולים שיצא מרבוי הדרשנים

המתחכמים להתהלל ואומרים רזי לי כו' כי יש סודות באמיתת

העבודה ומטעים א"ע46 ולזולתם עד שנפל טעות גמור מן הקצה כו'

אשר צר לי מאד מאד מזה בהיות שתולין הכל בי ושואלין

ממני כמה מאנ“ש דברים בזה שא”א47 לסבול ולהכיל דבריהם

המוטעים שנקבע כמו הלכה פסוקה. וזהו מסיבת התלמידים

שלא שמשו כל צרכן שנסתעפו לשתות מים הרעים הממיתים

ומאבדים את הנפש ומוצאים אותו מאור לחושך כו'. ע"כ

אמרתי שמצוה וחובה עלי דוקא לפרש ולבאר היטב בכל

פרטי ופרטי ענינים החלוקים בכל דרכי העבודה במוח ולב…

ולזאת ההכרח מאד לפרש ולבאר הכל למען לא יתלו בי

בוקי סרוקי כו'. והעיקר להעמיד ולקיים עיקר תוכן

וכוונת רצון הק'(דוש) של אאמו“ר48 ז”ל נ"ע באור תורתו

הופיע עלינו זה שלשים שנה49 וזהו כל מגמתי מנעוריי לכל

אהוביי ומבקשי דא"ח באמת שיוקבע בנפשם אור חיי עולם

לתכלית המכוון שהוא ענין גלוי אלקות בנפשם בכ"ח

לפושי"ד וכידוע:


נוסח תקפ“ה(?) – תקצ”א (?)

בהיות מבואר במכתבי הראשון מאשר רבים מאנ"ש ישני' וחדשים

נבוכים ומוטעים בכמה מיני טעות בדרכי קבלות דא"ח באור

תורה ועבודה שבמוח ולב מן הקצה אל הקצה ממש לאמר לאור

חושך ולחשך אור מצד מיעוט […] העסק והרגילות

והעיקר מצד הסתעפות הקלקולי' שיצא מריבוי

המתחכמים להתהלל ואומרים רזי לי כי יש סודות באמתת

העבודה ומתעים א"ע ולזולתם עד שנפל טעות גמור מן הקצה

(אל הקצה) אשר צר לי מאד בזה בהיות

שכמה בנ“א50 שואלים כמה דברים בזה שא”א לסבול ולהכיל דבריהם

המוטעים (לקבוע) להם כמו הלכה פסוקה. וזה מסבת התלמידים

שלא שמשו כל צרכם ולשתות מים הרעים וממתים

[…] את הנפש ומוציאין אותו מאור לחושך גמור. ע"כ

אמרתי מצוה וחוקה51 דוקא לפרש ולבאר היטב

בכל פרטי פרטים ענינים החלוקים בכל דרכי העבודה במוח ולב…

…ולזאת ההכרח מאד לפרש ולבאר הכל (בפרטים) למען

לא יתלו […] בוקי סרוקי וכו'. והעיקר להעמיד ולקיים

עקר תוכן / כוונית ורצון הק' של אאמו“ר זללה”ה נ"ע באור תורתו

(אשר) הופיע עלינו זה שלשים שנה. וזה כל מגמתי מנעורי לכל

אהובי ומבקשי דא"ח באמת שיוקבע בנפשם (ב)אור חיי עולם

לתכלית המכוון בענין גילוי אלקות בנפשם בכל חד לפום שעורי' דילי':


  1. א.מ. הברמן, ‘שערי חב"ד’, בתוך עלי־עי“ן מנחת דברים לזלמן שוקן, ירושלים, תשי”ב, עמ‘ 293–370, סעיפים 232–235, 91 (להלן הברמן); ש. דובנוב, תולדות החסידות, ת“א תש”ך, נספח א’: בחינת המקורות לתולדות החסידות, עמ‘ 391 סעיף 99 (להלן דובנוב); ח. ד. פרידברג, בית עקד ספרים, כרך ג’, עמ' 904, סעיף 629 (להלן פרידברג); Louis Jacobs, Tract on Ecstasy, London 1963 (להלן ג'קובס); שמעון גליצנשטיין, רבי דובער שניאורי זצ“ל הנשיא השני של חב”ד – תולדות חייו ומפעליו, ת“א תש”י (להלן גליצנשטיין).  ↩

  2. גליצנשטיין, עמ' ק, סעיף 9: קונטרס ההתפעלות, חסר מקום דפוס, תקפ“ה; ורשה תרכ”ה (צ“ל: תרכ”ח).  ↩

  3. הברמן, סעיף 232. בסעיף 231 רושם הברמן “…ועין קונטרס תורת החסידות עמ' 28”. קונטרס תורת החסידות לאדמו"ר יוסף יצחק שניאורסאהן מונה ברשימת ספריו של ר' דוב בער את קונטרס ההתפעלות ומציין לידו (חמ“ד תקפ”ה, ורשא תרכ"ח בס' לקוטי ביאורים).  ↩

  4. פרידברג רשם נכונה תקצ"א, אולם לא עמד על כך שיש שתי מהדורות בשנה זו וראה להלן. ג'קובס, שתרגם את קונטרס ההתפעלות, לא עמד על כך אף הוא.  ↩

  5. ראה ח. מ. הילמאן, בית רבי, ת"א 1965,עמ' 204.  ↩

  6. ר' דוב בער.  ↩

  7. ספריו של ר‘ דוב בער שנדפסו עד תקצ“א הם: (א) שערי אורה, קאפוסט תקע”ב. ראה הברמן סעיף 275. (ב) ביאורי הזהר, קאפוסט תקע“ו. ראה הברמן סעיף 15. (ג) שער התשובה והתפלה, שקלאב תקע”ז. ראה הברמן סעיף 271–272. (ד) דרך חיים ותוכחת מוסר השכל, קאפוסט תקע“ט. ראה הברמן סעיף 27. (ה) נר מצוה ותורה אור, קאפוסט תק”פ. ראה הרבמן סעיף 129. (ו) אמרי בינה, קאפוסט תקפ“א. ראה הברמן סעיף 7. (ז) עטרת ראש, קאופסט תקפ”א. ראה הברמן סעיף 192. (ח) והנחש היה ערום (נדפס ללא שער), קאפוסט(?) חש"ד (קודם תקפ"ו). ראה הברמן סעיף 37. לאור העובדה ששבעה מתוך שמונת הספרים של ר’ דוב בער שנדפסו בחייו, נדפסו בדפוס משפחת יפה בקאפוסט אין זה סביר להניח שהיה מדפיס ספרו קונטרס ההתפעלות בזולקוי(?) או בקניגסברג(?) בתק"פ.  ↩

  8. “הפזור שלי” – כאן הדגשה ולא פיזור אותיות (הערת פרויקט בן־יהודה)  ↩

  9. ראה: ח. ליברמן, ‘הדפוס הראשון של ס’ ערבי נחל‘, קרית ספר, ל"ז (תשכ"ב), עמ’ 532. בדפוס ראם, שנותר דפוס עברי יחיד בכל רוסיה, לא ניתן היה בשנים ההן להדפיס ספר חסידי, ולמעשה גם ספרים לא חסידיים, מלבד ספרי קודש חיוניים.  ↩

  10. תודתי נתונה למר חיים ליברמן שהואיל בטובו לכתוב אלי אודות הדפוסים העבריים בפרוסיה ודפוסי קונטרס ההתפעלות. וראה מאמרו הנ“ל בקרית ספר ל”ז.  ↩

  11. שער התשובה והתפלה נדפס בשקלאב בתקע“ז. בשער הספר כתוב: ”שער התשובה והתפלה אשר הועתק מגוף כתיבת יד קדשו של כבוד… מוהד“ר דובער שיחי‘… וניתן רשות מכבוד קדשו שיחי’ להדפיסם. נדפס פה ק”ק שקלאב…לפרט אם יהיה נ‘דחך’ בק‘צה ה’ש‘מים משם יק’ב'צך (תקע"ז) לפ“ק”.  ↩

  12. אהרון הלוי בן משה הורוויץ מסטארושלה, תלמידו המובהק של ר‘ שניאור זלמן מלאדי מחבר “שערי היחוד והאמונה” (שקלאב תק"פ) ו“שערי העבודה” (שקלאב תקפ"א). ר’ אהרון היה בר־פלוגתא של ר‘ דובער על מילוי מקומו של רש“ז עד שנת תקע”ג ומאז ואילך ידועה יריבות בין השנים על אופן הפרשנות הנכון לתורת רש"ז בכלל ועל דרכי עבודת ה’ בפרט. ראה אודותיו אצל ח. מ. הילמאן, בית רבי, ת“א 1965, עמ‘ 133–135, 186–191; Jacobs, Seeker of Unity, N.Y. 1966; ובעבודת הדוקטור שלי ’תורת האלוהות ועבודת השם בדור השני של חסידות חב”ד', האוניברסיטה העברית בירושלים, תשל"ו.  ↩

  13. שער היחוד הוא חלקו השני של ספרו של ר‘ דוב בער – “נר מצוה ותורה אור” (קאפוסט תק"פ) וידוע גם כקונטרס ההתבוננות כפי שננקב שמו בהקדמת הספר. ראה ס’ נר מצוה ותוהת אור, מהד‘ אוצר חסידים, ליובאביטש 1974, שער היחוד דף א ע"ב. וראה הברמן, סעיפים 129–131, עמ’ 325–326. מר חיים ליברמן הודיעני במכתבו הנ“ל שקונטרס ההתבוננות נכתב בתקע”ד ע"פ כתבי־היד שבגנזי ליובאביטש, ותודתי נתונה לו בזה.  ↩

  14. מכתב כזה לא הגיע לידינו, והילמאן אינו מפרט.  ↩

  15. ח. מ. הילמאן, בית רבי, עמ' 190.  ↩

  16. ג‘קובס סובר שהקונטרס התחבר בערך ב־1814 וראה בתרגומו עמ’ 28.  ↩

  17. בחלק ניכר מספרות חב“ד הנדפסת מצויה הערה האומרת שיש צורך בהדפסה מוסמכת ומוגהת של התורות השונות, משום שבידי החסידים היו קונטרסים שונים של התורות שבע”פ שבכל שומע כתב כפי הבנתו, עובדה שתרמה למחלוקות העיוניות בדבר ההבנה הנכונה של הדברים. כבר בתניא (סלאויטא תקנ“ו־תקנ”ז) נאמר בהקדמת המלקט (רש"ז) מעבר לדף השער: “אך ביודעיי ומכיריי קאמינא הם כל אחד ואחד מאנ”ש שבמדינותינו וסמוכות שלה אשר היה דיבור של חיבה מצוי בינינו… אליהם תטוף מלתי ולשוני עט סופר בקונטרסים אלו הנקראים בשם לקוטי אמרים… והנה אחר שנתפשטו הקונטרסים הנ“ל בקרב כל אנ”ש הנ“ל בהעתקות רבות מידי סופרים שונים ומשונים הנה ע”י ריבוי ההעתקות השונות רבו כמו רבו הט“ס (הטעויות סופרים) במאד מאד ולזאת נדבה רוחם של אנשים אפרתים… להביא את קונטריסים הנ”ל לבית הדפוס מנוקים מכל סיג וט“ס ומוגהים היטב…”. עוד ראה מכתבו של ר‘ דוב־בער המובא ב“מאה שערים” (ראה הברמן סעיף 170 עמ' 333) עמ’ יא־יג; בספרו של א. ח. גליצנשטיין, עמ‘ 168–169; ובספרו של ש. גליצנשטיין דף מט. אצל האחרון חסר משפט אחד מהמהדורה המקורית. וראה מאמריו של ח. ליברמן א. ’אגרת אדמו“ר הזקן ו”צדקה כנחל איתן“', ספר הק”ן, ירושלים 1969, עמ‘ 66. ב. ’לגענדע און אמת וועגן די חסידישע דרוקערייען… אין אוקראינע, וויסרוסלאנד און ליטע…‘, ייווא בלעטער, 34 (1950). כ"כ ראה: א. צ. הילמאן, אגרות בעל התניא – תקנות דלאז’ני; “התמים”, חוברת ב‘, עמ’ לב ואילך; ודבריו של א. מ. הברמן במבוא ל“שערי חב”ד“ אודות ”מעתיקים לכל סוגיהם (ש)הפיצו תורת רבותיהם עוד לפני שנתפרסמו בדפוס", שם עמ' 293.  ↩

  18. המהד‘ הראשונה רשומה אצל הברמן, סעיף 233 (בבית הספרים סימנה S58 A2078); המהד’ השנייה רשומה בסעיף 234 (שייכת לאוסף מהלמן וסימנה R75 A1230).  ↩

  19. בעותק השייך לאוסף מהלמן חסר הדף האחרון – שער הבחירה ח עד ט ע“א. בעותק שבדקתי בספריית שוקן מצויים הדפים כולם אולם אין לוח טעויות. בדף האחרון של שתי המהדורות של שנת תקצ”א מובאים דברי המעתיק: “אך זאת אבקש מאנשים אשר בס‘ הזה יהי’ קוראים שבאם יהי' ח”ו נמצא איזה שגיאה, לבל יאשימנו, יען העתקתי מס‘ ישן בכ"י שהי’ בלויה וקרועה".  ↩

  20. ע"פ הברמן סעיפים 233–234.  ↩

  21. ע"פ הברמן סעיפים 233–234.  ↩

  22. “מודעה – בקשתי מכל אחבנ”י (אחינו בני ישראל) כאשר יהי' קוראים בספרים הללו וימצאו מלה שלול ההבנה או טעותים אחרים… והאל הטוב יכפר בעדי ויגמול חסד עמדי ועם כל אשר המה בעוזרי(ם) להוציא לאור שני החיבורים האלה למען זכות הרבים…"  ↩

  23. “והנה זה ימים כבירים אשר היה נדפס בעיר שקלאב והראשונים כבר אזלו ואינם בנמצא אפילו אחד בעיר, ע”כ הדפסנוהו שנית וזכות המחבר יגן עלינו ועל כל ישראל עד עולם…".  ↩

  24. ראה הברמן סעיף 242–246 ובסעיף 244 טעות קונטרס קטן מעניני בהירה וצ"ל בחירה וראה הערה 8 לעיל.  ↩

  25. הלל בן מאיר הלוי מפאריטש (נפטר בתרכ"ד) תלמיד מובהק לר‘ דוב בער ולר’ מנחם מנדל הצמח צדק. מחבר ‘פלח הרמון’ ו‘לקוטי ביאורים’; ראה אודותיו, בית רבי, עמ‘ 206–209, ובהקדמת ’פלח הרמון'.  ↩

  26. ראה הברמן סעיף 91.  ↩

  27. מכאן ואילך נמחק בדפוס הצלום ירושלים תשל"ד של הוצאת מקור.  ↩

  28. על דפוס נתן שריפטגיסר ראה ח. ד. פרידברג תולדות הדפוס העברי בפולניה ת"א 1950 עמ' 111–112.  ↩

  29. פתיחת כל המהדורות האחרות של קונטרס ההתפעלות היא – “בהיות מבואר במכתבי הראשון…”, אך רק במהדורת תרכ“ח מופיע מכתב זה בראש הקונטרס. דובנוב מתייחס למכתב: ”קונטרס ההתפעלות עם מכתב ר‘ דובער ע“ד הריב שבכת החב”ד…", עמ’ 391 סימן 99. לדבריו של מר ח. ליברמן ההקדמה הראשונה שהדפיס ר' הלל היא היא “המכתב הראשון” הנזכר בהתחלת ההקדמה שבשני הדפוסים הקודמים. מכתב ראשון זה לא היה בידי מדפיס שני הדפוסים הקודמים, ולכן הדפיס רק את המכתב השני. “מכתב ראשון” זה נכתב בשנת תקפ"א, כפי שראה מר ליברמן בין כתבי־היד של ספריית ליובאביטש, והואיל בטובו להודיעני.  ↩

  30. דיון מפורט במכתב זה במאמר המצוי עמי בכתובים – “המחלוקת על מורשת חב”ד".  ↩

  31. לכסאו של רש“ז טענו ר‘ אהרון הלוי מסטארושלה תלמידו המובהק של בעל התניא (ראה בית רבי 133). ולפי גרסות אחדות גם אחיו של ר’ דוב בער, משה, שבעקבות עליתו של ר' דוב בער לנשיאות חב”ד המיר את דתו. ראה פסח רודרמאנן, השקפה כללית על הצדיקים והחסידים, “השחר” תרל“ה, עמ' 101, ובית רבי ח”א, עמ' 113.  ↩

  32. הדברים מבוססים על מכתבו של ר‘ חיים ליברמן, וראה מאמרו ’דפוסי קורץ – שושן סודות', סיני סח, חוברת ג־ד, הערה 46.  ↩

  33. על בית הדפוס של נתנאל זיסבערג ראה פרידברג: תולדות הדפוס העברי בפולניה, עמ' 113.  ↩

  34. מלכיאל חברו חכם מחכמי הקדמונים והובאו מקצת דבריו לתהלה ולתפארת בספר הקדוש של“ה דף ק ע”ז ע“ב… בדפוס הרבני מוה' נתנאל דוד זיסבערג נ”י… וורשא תרל"ו (מאחרי השער כתוב 1874).  ↩

  35. מתוק מדבש… חברו… יצחק פרחי מירושלים… בדפוס יעקב ב“ר שלמה נ”י הערשענהורן והרבני… משה נ“י שנייד מעסיר בלובלין בשנת תרל”ד לפ"ק.  ↩

  36. ספר אבקת רוכל… שם המחבר נעלם מזה הספר ועיין בסדר הדורות שמכונה בשם הרב רבי מכיר תלמיד רבינו יהודא הן הרא“ש ז”ל: הובא לביה“ד ע”י… אהרון ארלאווסקי במוה' יואל זצ“ל מו”ס בוורשא. וורשא תרל"ו.  ↩

  37. שער הבחירה כרוך בראשיתו בבלבול עמודים, העמוד השני נתחלף בראשון והשער משובש.  ↩

  38. ראה דבריו אודות קונטרס ההתפעלות בספרו החסידות, הוצאת נצ“ח, ת”א תשי"ד, עמ' 122.  ↩

  39. ראה G. Scholem, Bibliographia kabbalistica, item 785.  ↩

  40. ג'קובס (עיין לעיל הערה 1).  ↩

  41. Lettre aux Hassidim sur l'extase, introd. et notes par Louis Jacobs, traduit (de l'anglais) par George Levitte, avec la collaboration de Edith Ochs, Paris, Fayard, 1975.  ↩

  42. אנשי שלומנו.  ↩

  43. נשמתו בגנזי מרומים.  ↩

  44. דברי אלקים חיים – השם החב"די לתורות החסידות.  ↩

  45. צ"ל שבמוח.  ↩

  46. את עצמם.  ↩

  47. שאי־אפשר.  ↩

  48. אדוני אבי מורי ורבי.  ↩

  49. השוה שער ספרו של ר‘ אהרון הלוי מסטארושלה שערי היחוד והאמונה שם נדפס: שערי היחוד והאמונה… הכינו גם חקרו ויסדו אדמו"ר… מוה’ אהרון הלוי שליט“א האחד והמיוחד שבתלמידי רבינו הגדול… כקש”ת מוה' שניאור זלמן נ“ע אשר יצק מים ע”י (על ידיו) שלשים שנה ולא זז מחבבו עד שגילה לו כל תעלומות חכמתו… נדפס בשקלאו… לפרט דורשי יחודך כבבת שמר“ם (תק"פ) לפ”ק.  ↩

  50. בני אדם.  ↩

  51. צ"ל וחובה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות