בקורת תהיה, אבל – –

בקורת תהייה, כן, ובוודאי, על הכל, תמיד, בלי ספק ובכל עוז: בלי פחד ובלי משוא־פנים. וטוב כך וגם יפה.

אבל – –

אבל מה אם המבקר הוא חמור?

אין דבר כזה?

אינכם מכירים חמורים כותבי בקורת?

חמור חוכמתו חמור במראהו וחמור בקולו?

ומה אם הבקורת היא פשוט מוצא לרישעות, בין רשעות קטנונית ובין רישעות גרנרדיוזית? ומה אם כל־כולו המבקר הוא רכילאי הולך רכיל ובקורתו היא רכילות של יענטע אם לא של יאכנע?

ומה אם ברור שהמבקר מדבר על מה שלא קרא אלא רק דפדף ורק מעמיד־פנים כאילו קרא, או כאילו לייחסן כמוהו דיי גם בהצצה כדי לחרוץ סופית?

ומה אם ברור שהמבקר מדבר על דברים שאינו יודע כל צרכו, או להיפך אם הוא כופה למדנות קפואה על משבי רוח חדשה, או, אם ברור שהוא עיוור לצבעים וחרש לצלילים ואטום לרגישויות?

ומה אם ניכר בדבריו שהוא קורץ בעיניו אל חוג חסידים שתשואותיהם יקרות בעיניו מן האמת, ומן הדיוק ומן האחריות?

ומה אם ברור מדבריו שהוא כורך בדברי הבקורת מיני חשבונות בלתי שייכים, החזרת חובות, פרעון יריבויות, סילוק שנאות וקנאות, לרבות מיני בקיאויות בחדרי המיטות של אלה שעליהם הוא עט ויורד?

ומה אם בקורתו של המבקר אנין־הטעם אינה אלא רמזי נער־השעשועים של התרבות המעודנת על נחשלותם של כל אותם המגושמים הקרתנים מאסיה והמזרח־התיכון?

תולדות הבקורת יודעות היטב והרבה כי מבקר שאינו “עושה סקנדלים” יימחק מן “המדייה”, ומי שלא “רמס ודרס” […] מישהו נכבד שמו יימחה, שמי שלא “גימד וכיסח” לא ייפקד, ושבלי אלימות תוססת לא יישעו לא אליו ולא אל דבריו – קצת לעג, קצת זלזול, וקצת השמצה וקצת ביזוי שימשו תמיד בכל ארסנל של כל מבקר – אבל, מה כשאלה הן כל טענותיו, כשאלה הן כל הסיבות לבקורתו, וזה כל מה שיש לו לומר?

ומה מתוק מהצטלם בפוזה של “אני מאשים” ובאצבע מוקיעה של מוכיח בשער – בכל מוספי העתונים הנקראים ביותר, שבוע אחר שבוע? הכה ויגדל שמך, רמוס ויהללוך.

ורק עוד זה: המבקר בבקרו לא רק את מבוקרו הוא מבקר אלא גם את עצמו, ואת עצמו הוא דן. והקורא את דברי המבקר יודע לא רק על המבוקר אלא גם על המבקר: על טעמו, על דעתו ועל האופן שהוא חושף עצמו לפני העולם – ואז, לעתים, עולה פתאום קול הנעירה המסגיר: חמור לפניך.

יזהר סמילנסקי, 26.02.83

הערת המהדיר:

את הרשימה הקדימו הדברים הבאים:

יזהר סמילנסקי

14, רח' מוסקוביץ

רחובות 76474

21.1.83

לכ'

מר א' רמון

עורך “תרבות וספרות”

“הארץ”

מכובדי,

התמצא מקום, ורצון, להדפיס את הדף המצורף בדף לתרבות וספרות? אם כן, הרי בלי תיקונים ובלי שינויים; אם לא – הודיעיני נא ואמצא מקום אחר.

בברכה ובכבוד

יזהר סמילנסקי