רקע
אלתר דרויאנוב
כְּפוּיֵּי-טוֹבָה

לא טרגדיות בלבד יש בחיינו; יש בהם גם קומדיות.

גם ה“אורתודוכסים” וגם ה“ליברלים”, – כלומר: בעלי-הרפורמה, – שלנו אין להם בעולמם אלא – ה“שולחן ערוך”. כך מחיבת בהכרח ההשקפה ההיא, העושה את הדת לא לאחת הנקודות של היהדות, אלא לנקודתה היחידה. יש בין האורתודוכסים בנוסח ה“איזראעליט” ובין הרפורמיים בנוסח ה“ליבער. יודענטום” רק הבדל אחד: פרנסת-נפשם של הראשונים היא – שמירת ה“שולחן הערוך”, ופרנסת-נפשם של האחרונים היא – בטול ה“שולחן ערוך”.

הנה כן, בנומר האחרון של ה“ליבער. יודענטום” מוסר הד“ר זאמטר את דינו לבני-חבורתו, שהרבנים ה”ליברלים" אינם משמשים במעשיהם וארחות-חייהם מורי-דרך נאמנים לעדותיהם, משום שרוּבם, אף-על-פי ש“ליברלים” הם להלכה, שומרי-מצוה הם למעשה. “אם נוצרי ליברלי, – קובל הד”ר זאמטר, – יאמר ליהודי ליברלי; לוּ גם יהי, שאתה אינך מדקדק במצוות, הקרואות יהודיות, אבל באי-כח דתך הרשמיים, ולא רק האורתודוכסים הקיצונים, מדקדקים בהן, ומכאן, שהצורות הללו מעיקרי דתך הן, – קשה יהיה ליהודי הליברלי להשיב תשובה נכונה"…

עד שהד“ר זאמטר עומד וקובל עשה הקדוש ברוך-הוא נס וזִמֵּן מורה-דרך נאמן, שעליו ועל הוראתו, שהורה הלכה למעשה – ולא רק לאחרים, אלא גם לעצמו – יוכלו מעתה לסמוך ה”ליברלים" בוכוחיהם עם הנוצרים, – הוא הרב הד"ר בְּרוּאֶר מטוּר (צרפת), שרבים מבני עדתו מעידים עליו, כי ראוהו אוכל טרפות ביום-הכפורים ברסטורן של גוי.

הלה “קדש שם שמים” ברבים לכבודה ולתפארתה של “הליברליות העליונה”. ראוי היה, אפוא, שכל גדולי “הליברלים” יקומו כאיש אחד מכסאותיהם וישתחוו לו אפים ארצה ויתנו כתר-כהונה בראשו על התשועה הגדולה, אשר עשה להם, כי הצילם מכף כל הנוצרים הליברלים, המקשים קושיות חמורות, שעד עתה לא היתה תשובה להן. בכל אופן, עדת טוּר והקונסיסטוריה היהודית הליברלית בצרפת צריכות היו להוקיר את הד“ר בּרוּאֶר ולגדל את כבודו. אבל באמת לא כך עלתה לד”ר ברואר, הפודה והמציל: העדה גרשה אותו מבית-התפלה בחרפה והורידה אותו מכסא-הרבנות, והקונסיסטוריה היהודית אִשְׁרָה גם מצדה את הגרושים הללו. ואולם הנעלב לא יכול לסלוח לעלבונו והגיש לבית-הדין בפאריז קובלנא והוא דורש מאת עדתו והקונסיסטוריה חצי-מיליון פרנק דמי-פצוי.

אולי ילך הד“ר זאמטר לפאריז לטעון לד”ר ברואר ולדרוש דין ומשפט-צדק מאת כפויי-הטובה?

העולם 1911

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

שונאים פרסומות?

גם אנחנו! ולכן אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

אנו משלמים עבור שרתים ועבור פעילות פיתוח, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 35416 יצירות מאת 1806 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־28 שפות. העלינו גם 12120 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!