רקע
אהוד בן עזר
מִי מְסַפֵּר אֶת הַסַּפָּרִים?
xמוגש ברשות פרסום [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: יהושע אורנשטין, הוצאת ספרים "יבנה" בע"מ; תשמ"ב 1982
מספרה.png

פַּעַם הָיוּ שְׁנֵי סַפָּרִים. שְׁנֵי סַפָּרִים קְטַנִּים וּזְרִיזִים וְלָהֵם מִסְפָּרָה נְקִיָּה וּקְטַנָּה בְּפִנַת הָרְחוֹב.

בַּבֹּקֶר הֵם בָּאִים אֶל הַמִּסְפָּרָה, תּוֹלִים אֶת כּוֹבְעֵיהֶם עַל הַקּוֹלָב, לוֹבְשִׁים אֶת הֶחָלוּק הַלָּבָן, תּוֹפְסִים מִסְפָּרַיִם בַּיָּד הָאַחַת וּמַסְרֵק בַּיָּד הַשְּׁנִיָּה, קַדִים קִדָה וּפוֹנִים אֶל הַקָּהָל – “בְּבַקָשָׁה! נָא לַעֲלוֹת עַל הַכִּסְּאוֹת הַמִּסְתּוֹבְבִים. תּוֹדָה, אֲנַחְנוּ מַתְחִילִים!”

וְהֵם מְסַפְּרִים וְשָׁרִים –


"רֹאשׁ הַרֵם

סוֹבֵב קָדְקֹד

פֵּאָה יַשֵׁר

נַפְנֵף וּרְקֹד –


קֶצֶף, קֶצֶף עוֹד וְעוֹד

כְּבָר פָּנֶיךָ אֲחֵרוֹת!

חִישׁ גָּמַרְנוּ, רַב־תּוֹדוֹת,

פַּרְצוּפְךָ נֶחְמָד מְאֹד!


זוֹ מְלַאכְתֵּנוּ סַפָּרִים

חָרוּצִים וּמְהִירִים!"


וְכָךָ מִדֵי יוֹם בְּיוֹמוֹ.

וּבָעֶרֶב – תּוֹפֵס הָאֶחָד מַטְלִית, וְהַשֵּׁנִי מַטְאֲטֵא: וְזֶה אֶל זֶה קוֹרֵא – “אוּךְ! אוּךְ! מַה גָּדוֹל פֹּה הַלִּכְלוּךְ!”

מִיָד מְנַקִּים וְשׁוֹטְפִים אֶת הַמִּסְפָּרָה הַקְטַנָה, הָרְאִי מַבְרִיק, הַרִצְפָּה לְבָנָה, הַמַּגָּבוֹת מְחַיְּכוֹת מִן הַקּוֹלָב, הַמִּסְפָּרַיִם נָחִים עַל הַכּוֹנָנִית וּשְׁנֵי הַסַּפָּרִים הַקְטַנִּים חוֹזְרִים לְבֵיתָם.

וְלַסַּפָּרִים הַקְּטַנִּים יֵשׁ בַּיִת קָטָן בִּקְצֵה הָעִיר. גַּגּוֹ אָדֹם וַאֲרֻבָּה גְּבוֹהָה עוֹלָה מִמֶנוּ. וּבַבַּיִת שְׁתֵּי מִטּוֹת נְקִיוֹת וּקְטָנוֹת, וּלְיַד כָּל מִטָּה – אָרוֹן קָטָן, וְסֵפֶר קָטָן, וּמְנוֹרָה קְטַנָּה, וְכַר קָטָן וְלָבָן.

בָּאִים הַסַּפָּרִים, מִתְרַחֲצִים בְּגִגִית גְדוֹלָה, וּבַמִּטְבָּח צַלַּחַת עֲמֻקָּה וּבָהּ מָרָק חַם, וְהַמִּטוֹת מֻצָּעוֹת; וְהֵם אוֹכְלִים וְהוֹלְכִים לִישֹׁן.


יוֹם אֶחָד, כַּאֲשֶׁר גָּמְרוּ הַסַּפָּרִים לַעֲבֹד, הֶחֱזִיקוּ בְּמָתְנֵיהֶם וּפָרְצוּ בִּצְחוֹק –


"חָה! חָה! חָה!

חָה! חָה! חָה!

אֵיךְ צָמַח פִּתְאֹם זְקָנְךָ!"


מספרה1.png

כִּי לְכָל אֶחָד מֵהֶם הָיָה זָקָן אָרֹךְ, וְשֵׂעָר אָרֹךְ כִּסָה אֶת עָרְפּוֹ. מִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הֵם עֲסוּקִים וּבְעַצְמָם אֵינָם מִסְתַּפְּרִים! וְהָאֲנָשִׁים בָּרְחוֹב צוֹחֲקִים וְשׁוֹאֲלִים – מִי מְסַפֵּר אֶת הַסַּפָּרִים?

חָשַׁב סַפָּר קָטָן לְעַצְמוֹ – אָכִין אַפְתָּעָה לִידִידִי. בַּלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר הוּא יָשֵׁן, אֶכָּנֵס בְּשֶׁקֶט וַאֲסַפֵּר אֶת שַׂעֲרוֹתָיו! וְהוּא הִכְנִיס בַּחֲשַׁאי זוּג מִסְפָּרַיִם אֶל כִּיסוֹ.

וְהַסַּפָּר הַשֵּׁנִי חָשַׁב לְעַצְמוֹ – אָכִין אַפְתָּעָה לִידִידִי, וּבַלַּיְלָה, כַּאֲשֶׁר הוּא יָשֵׁן, אֶכָּנֵס בְּשֶׁקֶט וַאֲסַפֵּר אֶת שַׂעֲרוֹתָיו! וְגַם הוּא הִכְנִיס בַּחֲשַׁאי זוּג מִסְפָּרַיִם אֶל כִּיסוֹ.

הִגִיעַ לַיְלָה. שְׁנֵי הַסַּפָּרִים הַקְּטַנִּים יְשֵׁנִים עַל מִטוֹתֵיהֶם וּבַחֶדֶר חֲשֵׁכָה גְּמוּרָה. הִתְעוֹרֵר סַפָּר קָטָן, יָרַד מֵעַל מִטָתוֹ וּבָא אֶל הַמִּטָה הַשְּׁנִיָּה. הִתְעוֹרֵר הַשֵּׁנִי, יָרַד מֵעַל מִטָתוֹ וּבָא אֶל הַמִּטָה הָרִאשׁוֹנָה. עוֹמֵד הָאֶחָד וְחוֹשֵׁב –

כַּמָה יִשְׂמַח חֲבֵרִי כַּאֲשֶׁר יָקוּם בַּבֹּקֶר!

עוֹמֵד הַשֵּׁנִי וְחוֹשֵׁב –

כַּמָה יִשְׂמַח חֲבֵרִי כַּאֲשֶׁר יָקוּם בַּבֹּקֶר!

לוֹקֵחַ סַפָּר קָטָן אֶת מִסְפָּרָיו, תּוֹפֵס בַּשְׂמִיכָה וְהִנֵה – אוֹי! הַמִּטָה רֵיקָה!

לוֹקֵחַ הַשֵּׁנִי אֶת מִסְפָּרָיו, תּוֹפֵס בַּשְׂמִיכָה וְהִנֵה – אוֹי! הַמִּטָה רֵיקָה!

הֵיכָן נֶעְלָם יְדִידִי? – מִצְטַעֵר סַפָּר קָטָן וְחוֹזֵר אֶל מִטָתוֹ.

הֵיכָן נֶעְלָם יְדִידִי? – מִצְטַעֵר גַם הַשֵּׁנִי וְחוֹזֵר אֶל מִטָתוֹ.

וְהֵם פּוֹסְעִים בְּשֶׁקֶט, עַל בְּהוֹנוֹתֵיהֶם, בַּחֶדֶר חֲשֵׁכָה גְּמוּרָה וְאֵין רוֹאִים דָּבָר.

וּפִתְאֹם – בּוּם!

וְהֵם מִתְנַגְשִׁים זֶה בָּזֶה. הַמִּסְפָּרַיִם נוֹפְלִים עַל הַרִצְפָּה וּמְצַלְצְלִים – קְלִינְג, קְלִינְג.

וְהֵם תּוֹפְסִים זֶה בָּזֶה, מִתְחַבְּקִים וְשָׁרִים – לֹא קַלָה הִיא מְלֶאכֶת סַפָּרִים!


"רֹאשׁ הַרֵם

סוֹבֵב קָדְקֹד

פֵּאָה יַשֵׁר

נַפְנֵף וּרְקֹד – "


וּשְׁנֵיהֶם מְקַפְּצִים, וּשְׁנֵיהֶם שָׁרִים, וּבֵינְתַיִם זֶה אֶת זֶה מְסַפְּרִים –


"קֶצֶף, קֶצֶף עוֹד וְעוֹד

כְּבָר פָּנֶיךָ אֲחֵרוֹת!

חִישׁ גָּמַרְנוּ, רַב־תּוֹדוֹת,

פַּרְצוּפְךָ נֶחְמָד מְאֹד!


זוֹ מְלַאכְתֵּנוּ סַפָּרִים

חָרוּצִים וּמְהִירִים!


מספרה2.png

וְכַאֲשֶׁר גָּמְרוּ אֶת הַתִּסְפֹּרֶת – הִדְלִיקוּ אֵשׁ גְדוֹלָה בַּתַּנּוּר, הוֹצִיאוּ אֶת הַגִּגִית הַגְּדוֹלָה וּמִלְאוּ אוֹתָהּ מַיִם חַמִּים וְרָחֲצוּ, וְרָחֲצוּ עַד אֲשֶׁר לְחָיֵיהֶם הַקְּטַנּוֹת הֶאֱדִּימוּ.

אָז יָצְאוּ, הִתְנַגְּבוּ בְּמַגֶּבֶת אֲרֻכָּה וְחָזְרוּ לִישֹׁן שְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים.


בַּבֹּקֶר הֵם עוֹבְרִים בָּרְחוֹב וְהִנֵה אֲנָשִׁים לוֹחֲשִׁים זֶה לָזֶה “מִי סִפֵּר אֶת הַסַּפָּרִים?”

וְאַחַר כַּךְ בְּקוֹל רָם – “מִי סִפֵּר אֶת הַסַּפָּרִים!”

וּשְׁנֵי הַסַּפָּרִים הַקְּטַנִּים מְחַיְּכִים וְאוֹמְרִים:

"מָה הַשְּׁאֵלָה?

הַסַּפָּרִים מְסַפְּרִים אֶת הַסַּפָּרִים!"

המלצות קוראים
תגיות