רקע
מנחם מבש"ן
אוֹר קָרוֹב וְאוֹר רָחוֹק
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: ירושלם: דפוס העברי; תרפ"ח

והילד יוסף אמר לאביו: הנה בשמים כוכבים אחדים הנוצצים באור בהיר נחמד למראה, ועל ידם המון כוכבים רבים דלי־אור, נקודות קטנות כהות, כמעט לא יֵראו לעין – ומה חֵפץ בהם? ומה להם בשמים ממעל, והן בארץ מתחת מקומם?

ויען אביו ויאמר: לא למראה עיניו ישפוט נער חכם; ודע, כי הכוכבים, אשר ככה נקלו בעיניך, כוכבי אור המה גם הם, ויש בהם אשר אורם גדול שבעתים מאור הכוכבים המאירים הנותנים שמחה בלבך. ואולם המה רחקו ממנו להאיר בעולמות אחרים, על כן באורם לא נראה אור וכמוהם כאין בעינינו. ואך בגוע אחד מהם (כי גם הכוכבים יגועו וימותו), יפול אל בין הכוכבים התחתונים והאיר רגע – וחדל לעולם. והמה יספדו לו ויבכו אותו בתוכם, וידעו, בעת בוא חליפתו, כי היה כוכב גדול ואיננו.

המלצות קוראים
תגיות