פֵּתַח דָּבָר    🔗

וְזֹאת הִיא הַהַתְחָלָה:

בְּיוֹם בָּהִיר אֶחָד חָבַשְׁתִּי אֶת חֲמוֹרִי וְרָכַבְתִּי אֶל רוֹפֵא הַבְּהֵמוֹת שֶׁבַּמּוֹשָׁבָה. הַחֲמוֹר שֶׁלָּנוּ חָשׁ כְּאֵב בַּשֵּׁן. הָיָה מְרֻגָּז וְעַצְבָּנִי.

כְּשֶׁבָּאנוּ לְבֵית הָרוֹפֵא אָמְרוּ לִי שֶׁהָרוֹפֵא הָלַךְ. הִשְׁאַרְתִּי אֶת הַחֲמוֹר בֶּחָצֵר וְנִכְנַסְתִּי לַמִּסְדְּרוֹן לְחַכּוֹת לָרוֹפֵא. יָשַׁבְתִּי וְחִכִּיתִי. כְּשֶׁבָּא יָצָאתִי לְהַכְנִיס אֶת הַחֲמוֹר – וְלֹא מְצָאתִיו. הָלַךְ לוֹ לְטַיֵּל. וְעַד שֶׁעָלָה בְּיָדִי לְתָפְסוֹ – שׁוּב הָלַךְ הָרוֹפֵא. הֻזְמַן אֶל פָּרָה גוֹוַעַת.

יָשַׁבְתִּי שׁוּב וְחִכִּיתִי. יָשַׁבְתִּי וְחָשַׁבְתִּי: אָכֵן זֵהוּ יוֹם שֶׁאֵין עִמּוֹ תּוֹעֶלֶת.

לְאָזְנַי הִגִּיעָה שִׂיחַת שְׁנֵי אֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁבוּ סְמוּכִים זֶה לָזֶה וְשׂוֹחֲחוּ בֵּינֵיהֶם בִּידִידוּת.

אָמַר הָאֶחָד:

“… וּזְכֹר נָא, כְּשֶׁתָּבוֹא פַּעַם לְפָּרִיס, אַל תִּשְׂכֹּר לְךָ חֶדֶר בִּרְחוֹב ז’וֹרז' קִיבְיֶה לְיַד גַּן הַחַיּוֹת. בַּיִת מִסְפָּר שְׁלשִׁים וּשְׁנַים, קוֹמָה שְׁנִיָּה”.

“מַדּוּעַ?” – שָׁאַל חֲבֵרוֹ בִּתְמִיהָה.

“כִּי עַל גַּג הַבַּיִת הַזֶּה וְעַל שְׁאָר כָּל הַבָּתִּים שֶׁלְּאֹרֶךְ כֹּל הָרְחוֹב הַהוּא עוֹבֶרֶת רַכֶּבֶת. כָּל שְׁנֵי רְגָעִים בָּאָה רַכֶּבֶת אַחֶרֶת. וְכַךְ נִמְשָׁךְ הַדָּבָר תְּשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בִּימָמָה”.

הִתְחַלְתִּי לְחַשֵּׁב בְּמֹחִי כַּמָּה פְּעָמִים שְׁנֵי רְגָעִים יֵשׁ בִּתְשַׁע־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת, וּבְעוֹד אֲנִי מְחַשֵּׁב נִכְנַס הָרוֹפֵא.

הָרוֹפֵא הֵצִיץ בַּחֲמוֹר וְאָמַר:

– תָּמִיד קוֹרְאִים לִי אַחֲרֵי שֶׁהַבְּהֵמָה כְּבָר פָּשְׁטָה אֶת הָרַגְלַיִם. רַק אָז מִתְחַמֵּם הַלֵּב וְאֵין חָסִים עַל כֶּסֶף… גַּם עַל חַיּוֹת טֶרֶף יֵשׁ לְרַחֵם יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁמְּרַחֲמִים כָּאן עַל יְדִידֵינוּ הַסּוּס, הַפָּרָה וְ – – הַחֲמוֹר.

– וְכִי יָמוּת חֲמוֹרִי מִכְּאֵב־שִׁנַּיִם? – שָׁאַלְתִּי.

הָרוֹפֵא פָּתַח אֶת פִּי הַחֲמוֹר, הִסְתַּכֵּל בּוֹ, וְאָמַר:

– לַחֲמוֹרְךָ שִׁנַּיִם בְּרִיאוֹת, לָמָּה בָּאתָ אֵלַי?

שִׁלַּמְתִּי לָרוֹפֵא שְׂכָרוֹ, עָלִיתִי עַל חֲמוֹרִי וְחָשַׁבְתִּי:

אָכֵן, יוֹם אָבוּד. מִדְּחִי אֶל דֶּחִי: יֵשׁ הַחֲמוֹר – הָרוֹפֵא אֵינֶנּוּ; יֵשׁ הָרוֹפֵא – הַחֲמוֹר אֵינֶנּוּ. יֵשְׁנָם שְׁנֵיהֶם – אֵין כְּאֵב שִׁנַּיִם! לֹא הִסְפַּקְתִּי לַעֲשׂוֹת בְּיוֹם זֶה וְלֹא כְלוּם. הַיּוֹם עָבַר בְּלִי כָּל תּוֹעֶלֶת. אֲבַטִּיחַ רָקוּב!

אַךְ לֹא כַךְ הָיָה הַדָּבָר, כְּפִי שֶׁנִּרְאֶה מֵהֶמְשֵׁךְ הַסִּפּוּר.

עַד כָּאן הַהַקְדָּמָה.

 

אֵיזוֹ הַדֶּרֶךְ “נָפַלְתִּי” אֶל הַבַּיִת אֲשֶׁר עָלָיו עוֹבֶרֶת הָרַכֶּבֶת    🔗

מֵאָז הַיּוֹם הָאָבוּד עָבְרוּ שְׁמוֹנֶה שָׁנִים וּכְבָר נִשְׁתַּכַּח כָּל אוֹתוֹ מַעֲשֶׂה מִלִּבִּי. בֹּקֶר אֶחָד יָרַדְתִּי בְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת בְּפָּרִיס – “גַּר־דֶה־נוֹרְד” שְׁמָהּ. זוֹ הָיְתָה לִי הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁבָּאתִי לְכָאן וְלֹא הָיָה לִי מַכָּר אוֹ יְדִיד, לֹא רֵעַ וְלֹא עָמִית.

עָמַדְתִּי בְּתוֹךְ הֲמֻלַּת הַתַּחֲנָה בֵּין שְׁתֵי מִזְוְדוֹתַי וְלֹא יָדַעְתִּי לְאָן אֶפְנֶה. הָיִיתִי עָלוּב כְּנַעַל בּוֹדֶדֶת שֶׁנִּשְׁמְטָה מִן הָרֶגֶל וְאָבְדָה בַּשָּׂדֶה. וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלַי נֶהָג שֶׁל מְכוֹנִית, הֵרִים אֶת מִזְוְדוֹתַי וְשָׁאַל:

– לְאָן אֲדוֹנִי?

לֹא יָדַעְתִּי מָה אֶעֱנֶה לוֹ וְהִצְטַחַקְתִּי.

פִּתְאֹם נִפְתַּח פִּי וּלְשׁוֹנִי דִּבְּרָה מֵעַצְמָהּ, בְּקוֹל בָּטוּחַ וּבָרוּר:

– בְּבַקָשָׁה לִרְחוֹב ז’וֹרְז' קִיבְיֵה, בַּיִת מִסְפָּר שְׁלשִׁים וּשְׁנַיִם קוֹמָה שְׁנִיָּה!

כְּשֶׁיָּשַׁבְתִּי בְּהַרְחָבָה בַּמְּכוֹנִית וְנָסַעְנוּ, תָּמַהְתִּי: “מִנַּיִן לִי כְּתֹבֶת זוֹ?” וְאָז נִזְכַּרְתִּי בִּשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים שֶׁיָּשְׁבוּ אֵצֶל רוֹפֵא הַבְּהֵמוֹת בְּאוֹתוֹ “יוֹם אָבוּד” וְהִתְפַּלֵּאתִי לְכֹחַ הַזִכָּרוֹן שֶׁל לְשׁוֹנִי.

 

בַּבַּיִת הַמּוּזָר    🔗

אִשָּׁה זְקֵנָה פָּתְחָה לִי אֶת הַדֶּלֶת. מִשֶּׁהִתְחַלְתִּי לְדַּבֵּר אֵלֶיהָ שָׂמָה מַבָּט נָבוֹן בְּמִזְוְדוֹתַי וְרָשְׁמָה בְּעִפָּרוֹן עַל פִּסַּת נִיָר:

– גַּם אַתָּה, אֲדוֹנִי, חֵרֵשׁ?

– לֹא! – עָנִיתִי לָהּ בִּכְתָב, וְאָז הוֹסִיפָה וְרָשְׁמָה עַל הַפִּתְקָה: – חֲבָל. גַם אַתָּה תִּתְרַגֵּל לַשָּׁאוֹן. בֵּינְתַּיִם נִדְחַק כֶּלֶב שְׁחַרְחַר וְהִתְחִיל מִתְחַכֵּךְ בְּרַגְלַי. בַּעֲלַת־הַבַּיִת גֵּרְשָׁה אוֹתוֹ, אַךְ הוּא חָזַר אֵלַי.

הַשִּׂיחָה שֶׁהִתְנַהֲלָה בֵּינֵינוּ בִּכְתָב נִפְסְקָה כָּל שְׁנֵי רְגָעִים. כִּי הָרַכֶּבֶת שֶׁעָבְרָה עַל הַגָּג הֵקִימָה שָׁאוֹן רַב. עוֹד לִפְנֵי עֲלוֹת הָרַכֶּבֶת עַל הַגָּג שֶׁלָּנוּ הָיוּ קִירוֹת הַבַּיִת רוֹעֲדִים. לְאַחַר נְקִישׁוֹת חֲזָקוֹת וִיבֵשׁוֹת אֲחָדוֹת בַּגָּג הָיְתָה הָרַכֶּבֶת עוֹבֶרֶת בְּכֹח רַב וְהָאֹזֶן עוֹד הָיְתָה קוֹלֶטֶת אֶת טִרְטוּר הַגַּלְגַּלִּים שֶׁהָלַךְ וְהִתְרַחֵק. שֶׁקֶט רַב הָיָה מִשְׁתַּלֵּט מִיָּד, אוּלָם לֹא לִזְמַן רַב. כִּי הִנֵּה הִתְחִילוּ הַקִּירוֹת שׁוּב לִרְעוֹד, מִשְּׂאוֹן הָרַכֶּבֶת הָאַחֶרֶת הַמּוֹדִיעָה עַל בּוֹאָהּ. הַבַּיִת הָיָה מִתְמַלֵּא הֵדִים שֶׁהָיוּ מִתְחַבְּטִים מִקִּיר לְקִיר כְּמוֹ חַיּוֹת שְׁבוּיוֹת בְּתּוֹךְ אֳנִיָּה טוֹבַעַת. נִדְמֶה הָיָה לִי כְּאִלּוּ עָמַדְתִּי בְּתוֹךְ פַּעֲמוֹן־נְחשֶׁת עֲנָקִי בִּשְׁעַת צִלְצוּלוֹ.

אַךְ הִנֵּה הִתְחִיל הַבַּיִת שׁוֹקֵעַ שׁוּב בִּדְמָמָה.אָמְנָם, רַק לִשְׁנֵי רְגָעִים. אֲבָל שְׁנֵי רִגְעֵי הֶפְסֵק אֵלֶּה שֶׁבֵּין רַכֶּבֶת לְרַכֶּבֶת נִדְמוּ אֲרֻכִּים מְאֹד: הָיְתָה דְמָמָה עֲמֻקָּה, כְּאִלוּ צָלַל הַבַּיִת כֻּלּוֹ בְּבַת אַחַת בְּמַּיִם עֲמֻקִּים וִירֻקִּים. אֵיזֶה שֶׁקֶט!

בַּמִּסְדְּרוֹן הָאָרֹךְ אֲשֶׁר עָמַדְנוּ בּוֹ הָיָה הַכֹּל מְסֻדָּר בִּמְקוֹמוֹ. נִקָּיוֹן לְמוֹפֵת. הָרֶגֶל הָיְתָה דוֹרֶכֶת עַל הַשָּׁטִיחַ הֶעָבֶה וְלֹא נִשְׁמַע קוֹל מִצְעָדֶיהָ.

גָּמַרְתִּי בֵּינְתַּיִם אֶת הַשִּׂיחָה עִם בַּעֲלַת הַבַּיִת עַל שְׂכַר הַחֶדֶר וְהַמָּזוֹן. וְהִנֵּה נִפְתְּחָה דֶלֶת צְדָדִית וְהוֹפִיעַ בָּהּ בֶּן אָדָם כָּזֶה (רְאֵה בָּעַמּוּד

הַקּוֹדֵם), חִיֵךְ לִקְרָאתִי וְאָמַר:

– דַּיָר חָדָשׁ? בָּרוּךְ בּוֹאֶךָ. שְׁמִי מַק מַן הוֹל.

– שְׁמִי נַחוּם גּוּטְמַן – עָנִיתִי לוֹ.

בּוֹ בָּרֶגַע נִלְחַץ אֵלַי הַכֶּלֶב הַשְּׁחַרְחַר כִּמְחַפֵּשׂ מַחֲבוֹא. וְיָדָהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת כָּתְבָה לִי בְּחִפָּזוֹן:

“זֶהוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת”…

 

כֵּיצַד נוֹדַע לִי עִנְיָן הַבַּיִת הַמְשֻׁנֶּה וְהַפִּתְקָאוֹת    🔗

– הִכָּנֵס נָא לְחַדְרִי, מַר גּוּטְמַן – הִזְמִין אוֹתִי מַר מַק מַן הוֹל. לְאַחַר שֶׁסָּגַר אַחֲרָיו אֶת הַדֶּלֶת (לָמָּה סָגַר אֶת הַדֶּלֶת? וְכִי מִתְיָרֵא הוּא כִּי בַּעֲלַת הַבַּיִת הַחֵרְשָׁה וְהָאִלֶּמֶת תַּקְשִׁיב לְשִׂיחָתֵנוּ?), שָׁאָל אוֹתִי בְּלַחַשׁ: – מַה כָּתְבָה לְךָ בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ? הַאִם קָרְאָה לִי “רוֹצֵחַ” אוֹ “הַמַּסְמֵר הָאַחֲרוֹן בַּאֲרוֹן הַמָּוֶת שֶׁלָּהּ”?

– לֹא, – עָנִיתִי – רַק מַלְאַךְ־הַמָּוֶת.

– כְּלוֹמַר, בְּמִלָּה הַמַּתְחִילָה בָּאוֹת מֶם?

– כֵּן! – אָמַרְתִּי.

– רוֹאֶה אַתָּה, אֲדוֹנִי, – הִמְשִׁיךְ מַר מַק מַן הוֹל, – מַה שֶׁמֻּנָּח כָּאן עַל הַשֻּׁלְחָן? נַחֵשׁ מַה שָׁם. בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, שֶׁתִּחְיֶה, אִשָּׁה הֲגוּנָה הִיא מְאֹד. נוֹטֶלֶת מֵעִמָּנוּ כֶּסֶף מֻעָט בִּשְׂכַר הַחֶדֶר וְהָאֹכֶל. הַבַּיִת נָקִי וְהָאֹכֶל טָרִי. וּבְכָל זֹאת, הֲרוֹאֶה אַתָּה מַה שֶׁמֻּנָּח כָּאן עַל הַשֻּׁלְחָן? נַחֵשׁ מַה שָׁם!

– חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁל כְּבִיסָה.

– לֹא.

– פִּתְרוֹנוֹת שֶׁל חִידוֹת.

– לֹא. בְּכָל פְּתָק תִּמְצָא כִּנּוּי אַחֵר לִי, לְאִישִׁיּוּתִי, לְמִזְגִּי, לִכְבוֹדִי וּלְפַרְצוּפִי. כְּבָר סִדַּרְתִּים פַּעַם לְפִי הָאָלֶף־בֵּית, אֲבָל הִפְסַקְתִּי, כִּי בְּפִתְקָה אַחַת יֵשׁ לִי כַּמָּה וְכַמָּה כִּנּוּיִים וְכָל כִּנּוּי מַתְחִיל בְּאוֹת אַחֶרֶת.

– אִם כֵּן, מַר מַק מַן הוֹל, שֶׁמָּא תְּסַדֵּר אוֹתָן, פָּשׁוּט, לְפִי מִסְפָּרִים? – שָׁאַלְתִּי. – אֲבָל, אֲדוֹנִי, –

הוֹסַפְתִּי שְׁאֵלָה – מַה פֵּשֵׁר כָּל הַפִּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה?

– כָּל הַפִּתְקָאוֹת הָאֵלֶּה נִכְתְּבוּ בְּעִנְיַן אוֹתָהּ בְּרִיָּה שֶׁמִּתְחַכֶּכֶת בְּרַגְלֶיךָ לְמִן הָרֶגַע שֶׁבָּאתָ לְבֵיתֵנוּ.

הוֹרַדְתִּי עֵינַי אֶל רַגְלַי וְרָאִיתִי אֶת הַכַּלְבָּה הַשְּׁחַרְחֶרֶת (עַתָּה רָאִיתִי כִּי כַּלְבָּה הִיא זוֹ) רוֹבֶצֶת וּמַשְׁעִינָה רֹאשָׁהּ הֶעָלוּב אֶל אַחַת מִנַּעֲלַי. אוֹת־יְדִידוּת זֶה אֵלַי בְּעִיר נָכְרִיָּה נָגַע עַד לִבִּי. לָטַפְתִּי אֶת רֹאשָׁהּ שֶׁל הַבְּרִיָּה הַשְּׁחוֹרָה

וְשָׁאַלְתִּי אֶת שְׁכֵנִי:

– מִי הִיא כַּלְבָּה זוֹ?

 

בֵּיאַטְרִיצָ’ה: תּוֹלְדוֹת חַיֶיהָ כְּפִי שֶׁסִּפֵּר לִי מַר מַק מַן הוֹל    🔗

– כְּדֵי לְסַפֵּר לְךָ עַל חַיֵּי הַכַּלְבָּה הַזֹּאת עָלַי לְהַתְחִיל מִן הַגְּבֶרֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. יוֹם אֶחָד, לִפְנֵי שָׁנָה וָחֵצִי, קָנְתָה הַגְּבֶרֶת שֶׁלָּנוּ נַעֲלֵי־בַּיִת חֲדָשׁוֹת, רְקוּמוֹת פְּרָחִים. יָפוֹת הָיוּ הַנְּעָלִים בְּעֵינֶיהָ וְהַגְּבֶרֶת הָיְתָה מְהַלֶּכֶת וּמַבִּיטָה אֲלֵיהֶם בְּכָל רֶגַע שֶׁל פְּנַאי. בְּאוֹתוֹ יוֹם, בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁיָצְאָה לַשּׁוּק, הָלְכָה וְהִסְתַּכְּלָה, כָּרָגִיל, בִּנְעָלֶיהָ הַיָּפִים. בְּאֶמְצַע הַכְּבִישׁ (אֲפִילוּ כְּשֶׁהָיְתָה מְהַלֶּכֶת בַּכְּבִישׁ הִסְתַּכְּלָה בִּנְעָלֶיהָ) רָאֲתָה הַגְּבֶרֶת, מַמָּשׁ לְיַד אַחַת הַנְּעָלִים שֶׁלָּהּ, כֶּלֶב קָטָן, גּוּר בֶּן יָמִים אֲחָדִים. הוּא שָׁכַב כְּשֶׁבִּטְנוֹ דְּבוּקָה לַכְּבִישׁ. אִלְמָלֵא הִבִּיטָה הַגְּבֶרֶת שֶׁלָּנוּ בִּנְעָלֶיהָ – וַדַּאי שֶׁהָיְתָה רוֹמֶסֶת אֶת הַגּוּר. וְכִי יֵשׁ לָנוּ מֻשָּׁג כַּמָּה נִסִּים מִתְרַחֲשִׁים בְּכָל רֶגַע?

ועוֹד בְּאוֹתוֹ יוֹם הוּבָא הַגּוּר הַזֶּה, הִיא הַכַּלְבָּה בֵּיאַטְרִיצָ’ה, אֶל הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ.

עֵינֵי הַגּוּר עֲדַיִן הָיוּ עֲצוּמוֹת וְגַם אָזְנָיו הָיוּ מִכֻסּוֹת קְרוּם. בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ טִפְּלָה בּוֹ בִּמְסִירוּת רַבָּה. בַּלֵּילוֹת הָיָה הַגּוּר מְיַבֵּב, צוֹוֵחַ וּמְיַּלֵּל בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת וְהָיָה מַפְרִיעַ לְאַנְשֵׁי הַבַּיִת לִישׁוֹן בִּשְׁעוֹת הַשֶּׁקֶט שֶׁבֵּין יְמָמָה לִימָמָה, וְלִי – בְּתַרְגִּילֵי הַנְּגִינָה שֶׁלִּי. כֻּלָּנוּ נָשָׂאנוּ זֹאת בְּסַבְלָנוּת. הַגְּבֶרֶת הָיְתָה מַכְנִיסָה אוֹתוֹ לְמִטָּתָהּ אֶל מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה וְאָז הָיָה הַגּוּר חָדֵל מִיַּלֵּל. הִיא הָיְתָה מֵינִיקָה אוֹתוֹ חָלָב מִבַּקְבּוּק־מְצִיצָה, רִפְּדָה אֶת אַרְגָּזוֹ בְּעוֹר־פַּרְוָה וְהָיְתָה יוֹצֵאת עִמּוֹ יוֹם יוֹם לְטִיּוּל קָצָר. כְּשֶׁגָּדַל הַגּוּר הָיָה אוֹכֵל כָּל מַה שֶׁאֲנוּ אוֹכְלִים.

 

מִלְחֶמֶת פִּתְקָאוֹת    🔗

בַּיָּמִים הָהֵם יָצְאָה לַאֲוִיר הָעוֹלָם הַפִּתְקָה הָרִאשׁוֹנָה. זֹאת הָיְתָה פִּתְקָה תְּמִימָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לַגְּבֶרֶת שֶׁלָּנּוּ:

גְּבִרְתִּי הַנִּכְבָּדָה!

עַל מִשְׁכָּבִי בַּלַּיְלָה צָף רַעְיוֹן בְּמֹחִי וְהִטְרִידַנִי: הַאִם אֵין לַחֲשׁוֹשׁ לַחַיְדַּקִים הַנִּמְצָאִים בְּפִיהָ שֶׁל הַכַּלְבָּה הַיְקָרָה? וְכִי לֹא הוֹכִיחַ הַמַּדָע כִּי יֵשׁ תּוֹלָעִים בִּמְעֵי הַכֶּלֶב?

וְהִנֵּה הַתְּשׁוּבָה שֶׁל גְּבִרְתֵּנוּ בְּגוּף הַפִּתְקָה שֶׁלִּי:

בֵּיאַטְרִיצָ’ה שֶׁלִּי טְהוֹרָה.

אָז כָּתַבְתִּי פִּתְקָה שְׁנִיָּה:

גְּבִרְתִּי הַנִּכְבָּדָה!

וְכִי סְבוּרָה אַתְּ כִּי שָׁלשׁ מִלִּים אֵלֶּה יֵשׁ בִּיכָלְתָּן לְעַרְעֵר אֶת אֲשֶׁר הוֹכִיחַ הַמַּדָע בַּחֲמִשִּׁים הַשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת, אֶת תּוֹרָתוֹ שֶׁל פַּסְטֶר, הַגָּדוֹל בָּאָדָם?

וּבְאוֹתִיוֹת קְטַנּוֹת מְאֹד, מִתּוֹך דַּרְכֵי צְנִיעוּת הוֹסַפְתִּי: וּמַה בִּדְבַר הַכְּתָמִים שֶׁבֵּיאַטְרִיצָ’ה מַשְׁאִירָה אַחֲרֶיהָ עַל הַרִצְפָּה וְעַל שְּׁטִיחִים?

הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה:

אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד!

פַּסְטֶר הָיָה אִישׁ גָּדוֹל, אֲבָל לֹא בִּשְׁבִיל לִרְדֹּף אֶת הַיְתוֹמָה שֶׁלִּי בֵּיאַטְרִיצָ’ה, שֶׁאַךְ בִּזְכוּת נַעֲלֵי הַבַּיִת שֶׁלִּי נִצְּלָה מִמָּוֶת אָיֹם. אַיֵּה לִבְּךָ, אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד?

וּבְאוֹתִיוֹת קְטַנּוֹת:

הֲלֹא אֲנִי כּוֹפֶפֶת אֶת גַּבִּי וּמְנַקָּה אֶת הַכְּתָמִים שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה הַחֲמוּדָה!

וְעוֹד פִּתְקָה:

גְּבִרְתִּי הַנִּכְבָּדָה!

אַל נָא תִּרְאִי בְּכַךְ חֹסֶר־אֲדִיבוּת אִם כָּתַבְתִּי עַל הַכְּתָמִים שֶׁמַּשְׁאִירָה הַחַיָּה הַזֹּאת. לֹא נִתְכַּוַּנְתִּי לַכְּתָמִים עַצְמָם, אֶלָא לְרֵיחָם הָרַע וּלְרֵיחָהּ שֶׁל הַחַיָּה עַצְמָהּ, אֲשֶׁר הַמַּדָּע שֶׁל הַמֵּאָה הָעֶשְׂרִים הוֹכִיחַ כִּי הוּא יֶשְׁנוֹ, וּלְדַאֲבוֹנִי אֵינוֹ נָעִים כְּלָל לְאַפּוֹ שֶׁל אָדָם מִן הַיִּשּׁוּב.

תְּשׁוּבָה:

אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד!

בֵּיאַטְרִיצָ’ה הַנַּעֲרָצָה וַאֲנִי – אַחַת אָנוּ. מִטָּתִי מִטָּתָהּ, לַחְמִי – לַחְמָהּ. הַאֻמְנָם עָלַי לְחַכּוֹת לְעֶלְבּוֹנוֹת נוֹסָפִים?

פִּתְקָה:

גְּבִרְתִּי הַנִּכְבָּדָה!

לְפִתְקָה זוֹ אֲנִי מְצָרֵף צְרוֹר פְּרָחִים לְהָנִיחַ דַּעְתֵּךְ וּלְהוֹכִיחַ לָךְ שֶׁלֹּא נִתְכַּוַּנְתִּי לְהַעֲלִיבֵךְ. אוּלָם מִן הַצַּד הַמַּדָּעִי לֹא מִן הַדִּין הוּא לָתֵת לְאֵיזֶה כֶּלֶב לִשְׁרוֹץ בֵּין בְּנֵי אָדָם, לְמָרֵר וּלְסַכֵּן אֶת חַיֵּיהֶם.

תְּשׁוּבָה:

אֲדוֹנִי הַנִּכְבָּד מְאֹד!

כָּךְ הוּא הַדָּבָר: תְּחִלָּה קָרָאתָ לְבֵּיאַטְרִיצָ’ה יְצוּר נֶחְמָד וְעַכְשָׁו תְּכַנֶּה אוֹתָהּ “שֶׁרֶץ”! רוֹאָה אֲנִי כִּי אַתָּה אוֹמֵר לְהִתְנַקֵּשׁ בְּחַיֶּיהָ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה שֶׁלִּי. בֵּיאַטְרִיצָ’ה הִיא יְדִידָתִי הָאַחַת וְהַיְּחִידָה בְּחַיַּי הָעֲצוּבִים וְהָעֲרִירִים. וְהַמַּדָּע שֶׁלָּךְ אַף פַּעַם לֹא שִׂמַּח אוֹתִי בְּיוֹם הֻלַּדְתִּי וְלֹא רָקַד לְפָנַי.

כָּךְ נִטְּשָׁה מִלְחֶמֶת פִּתְקָאוֹת. מִלְחָמָה אַכְזָרִית לְלֹא חֶמְלָה. כַּמָּה מִדַּיָּרֵי הַבַּיִת, כֻּלָּם חֵרְשִׁים, הִצְטָרְפוּ אֵלַי לַמִּלְחָמָה בַּכַּלְבָּה. בֶּאֱמֶת לֹא סָבַלְנוּ אוֹתָהּ. הָיָה נִדְמֶה לָנוּ כִּי רֵיחָהּ עוֹלֶה אַף מִן הַתַּבְשִׁילִים.

לְאַחַר פִּתְקָה זוֹ בָּאוּ עוֹד פִּתְקָאוֹת רַבּוֹת לַעֲשָׂרוֹת, שֶׁבָּהֶן אֲנִי מְכֻנֶּה אַכְזָר, בָּחוּר זָקֵן, גֶּרֶב כָּחֹל, אִינְקְוִיזִיטוֹר וְכוֹתֵשׁ זְבוּבִים.

– כּוֹתֵשׁ זְבוּבִים? – שָׁאַלְתִּי בִּתְמִיהָה.

– כֵּן – עָנַנִּי מַר מַק מַן הוֹל.

– לָמָּה?

– אֲנִי אִישׁ הַמְּצִלְתַּיִם בַּתִּזְמֹרֶת הַפִילְהַרְמוֹנִית שֶׁל פָּרִיס. בַּעֲלַת הַבַּיִת חֵרְשָׁה, לְדַאֲבוֹנִי, וְאֵינָהּ שׁוֹמַעַת אֶת רַעַשׁ הַמְּצִלְתַּיִם. רוֹאָה הִיא רַק כִּי אֲנִי מַכֶּה בָּהֶן זוֹ בְּזוֹ. לְדַעְתָּהּ אֵין אֲנִי מִתְכַּוֵּן אֶלָּא לִכְתּוֹשׁ זְבוּבִים.

וְעַתָּה, מַר גּוּטְמַן, הִגַעְתִּי לְעִקַּר הַדְּבָרִים: זֶה כַּמָּה יָמִים שֶׁהַפִּתְקָאוֹת פָּסְקוּ וּשְׁתִיקָתָהּ שֶׁל הַגְּבֶרֶת מְעוֹרֶרֶת בִּי דְאָגָה. פִּתְקָאוֹת אֵלֶּה חֲסֵרוֹת לִי עַתָּה, כְּמוֹ שֶׁחָסֵר לִי בַּבַּיִת הַזֶּה רַעַשׁ הָרַכֶּבֶת בִּימוֹת הַחַגִּים, כְּשֶׁהָרַכָּבוֹת שׁוֹבְתוֹת וְאֵינָן נוֹסְעוֹת, כְּאִלּוּ הָיִיתִי מִתְהַלֵּךְ אָז בַּאֲוִּיר.

– אֲנִי דּוֹאֵג לַכַּלְבָּה! – קָרָא מַר מַק מַן הוֹל בְּעֶצֶב וְנֶאֱנַח.

–??

– כֵּן, אֲדוֹנִי! הַכַּלְבָּה הִמְלִיטָה גּוּרִים. מֵאָז סְבוּרָה בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ כִּי בֵּיאַטְרִיצָ’ה בָּגְדָה בָּהּ וּבִידִידוּתָהּ. אַהֲבָתָהּ וּמְסִירוּתָהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת הָפְכוּ פִּתְאֹם לְשִׂנְאָה. הִיא הִתְחִילָה לְהִתְאַכְזֵר אֶל יְדִידָתָהּ וְאֶל גוּרֶיהָ. אֵינָהּ נוֹתֶנֶת אֹכֶל לָאֵם וְאֵינָהּ יוֹצֵאת עִמָּהּ לְטַיֵּל…

הַבֹּקֶר מֵת הַגּוּר הָאַחֲרוֹן שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה…

אֲנִי מַבִּיט בְּשַׁכּוּלָה זוֹ וְלִבִּי מִתְמַלֵּא רַחֲמִים… אוּלָם הַאִם יכוֹל אֲנִי, הַאִם נָאֶה לְגֶבֶר וְאִישׁ מַדָּע כָּמוֹנִי, לְהַרְאוֹת לָהּ עַתָּה יַחַס שֶׁל חִבָּה – אַחֲרֵי כָּל “הַסִּפְרוּת” הַזֹּאת שֶׁאָסַפְתִּי עַל שֻׁלְחָנִי?

אוּלָם רַחֲמֵי אֱלֹהִים לֹא פָּסְחוּ עַל הַבַּיִת הַזֶּה וְהִנֵּה נִמְצְאָה תְּרוּפָה לַמַּכָּה!

לְפֶתַע פִּתְאֹם קָרָה נֵס שֶׁלֹּא אֵרַע לָנוּ זֶה שָׁנִים רַבּוֹת – נִכְנַס לַבַּיִת שֶׁלָּנוּ שָׁכֵן חָדָשׁ! אַתָּה הָאִישׁ, אֲדוֹנִי מַר נַחוּם גּוּטְמַן. אַתָּה נִשְׁלַחְתָּ לְהַצִּיל אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה! מַה תְּשׁוּבָה יָכֹלְתִּי לַעֲנוֹת אָז לְמַר מַק מַן הוֹל, בְּשָׁעָה שֶׁרַגְלִי הָיְתָה מַרְגִּישָׁה בַּחֲמִימוּת גּוּפָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה אֲשֶׁר הִשְׁעִינָה עָלֶיהָ אֶת רֹאשָׁהּ הֶעָלוּב?

שָׁתַקְתִּי. שְׁכֵנִי הֵבִין כִּי שְׁתִיקָתִי אוֹמֶרֶת הַסְכָּמָה.

 

שְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת    🔗

– מַר מַק מַן הוֹל – קָרָאתִי לִפְנֵי שֶׁיָּצָאתִי מֵחַדְרוֹ – שְׁאֵלָה קְטַנָּה: כַּמָּה שָׁעוֹת אַתָּה נוֹהֵג לְהִתְאַמֵּן בַּמְּצִלְתַּיִם וְאֵימָתַי?

– לַיְלָה לַיְלָה, אֲדוֹנִי, שְׁתֵּי שָׁעוֹת: בֵּין שָׁלשׁ לְחָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר, בִּשְׁעוֹת הַשֶּׁקֶט, כִּי הַמּוּסִיקָה אוֹהֶבֶת אֶת הֶחָלָל הַשָּׁקֵט.

הִצְטַחַקְתִּי לִתְשׁוּבָה זוֹ, כְּאִלּוּ שָׁמַעְתִּי דְבַר הֲלָצָה.

אוּלָם בְּלִבִּי חָשַׁבְתִּי: מָתַי אֶפְשָׁר יִהְיֶה לִישׁוֹן בְּבַיִת זֶה?

– מַר נַחוּם גּוּטְמַן – גַּם אֲנִי רוֹצֶה לִשְׁאוֹל שְׁאֵלָה קְטַנָּה: – אָמַר שְׁכֵנִי – אִם אֵינְךָ חֵרֵשׁ וְאֵינְךָ אִישׁ מְצִלְתַּיִם וְלֹא מְתוֹפֵף – לָמָּה בָּאַתָ לְבֵית הַחֵרְשִׁים הַלָּזֶה? מִי שָׁלַחַ אוֹתְךָ הֵנָּה?

– הַחֲמוֹר שֶׁלֹּא כָּאֲבוּ לוֹ הַשִּׁנַּיִם – עָנִיתִי בְּעֶצֶב.

מַר מַק מַן הוֹל הִצְטַחֵק כְּאִלּוּ אָמַרְתִּי דְּבַר הֲלָצָה – אַף שֶׁלֹּא הֵבִין אֶת תְּשׁוּבָתִי וְאֶת פִּשְׁרָהּ.

אֲנִי וּבֵּיאַטְרִיצָ’ה יָצָאנוּ מִן הַחֶדֶר.

כְּכֹל שֶׁאֲנִי מִסְתַּכֵּל יוֹתֵר בִּתְמוּנָתָהּ שֶׁל כַּלְבָּה עֲלוּבָה זוֹ אֲנִי תָּמֵהַ יוֹתֵר: כְּלוּם הָיָה מִי שֶׁהוּא מַעֲלֶה עַל דַּעְתּוֹ כִּי עֲתִידָה זוֹ לִהְיוֹת מְפֻרְסֶמֶת בְּכָל הָעִיר פָּרִיס וְכִי הָעִתּוֹנִים יַרְבּוּ לְסַפֵּר עָלֶיהָ בְּמֶשֶׁךְ שָׁבוּעוֹת וִירָחִים? הוֹי הוֹי, אֲנִי אוֹמֵר, מַה טוֹב שֶׁמִּתְרַחֲשִׁים נִסִּים, כִּי בִּלְעָדֵיהֶם הָיִינוּ מַרְבִּים לְהִשְׁתַּעֲמֵם. הַבְּחֵיק עֲלוּבָה כָּזֹאת יִשְׁכֹּן אֲרִי טוֹרֵף?

 

פָּרִיס    🔗

יָצָאתִי אֶל הָרְחוֹב.

מוּל הַבַּיִת הַמְשֻׁנֶּה רָאִיתִי צִבּוּר אֲנָשִׁים מִצְטוֹפֵף בְּמַעְגָּל. קוֹלוֹת נְגִינָה וְשִׁירָה עָלוּ מִתּוֹכוֹ. בַּמַּעְגָּל עָמְדָּה אִשָּׁה אַחַת וּשְׁנֵי גְבָרִים. לְצַוְּארֵיהֶם הָיוּ כְּרוּכוֹת מִטְפָּחוֹת אֲדֻמּוֹת. אֵלֶּה הָיוּ זַמָּרֵי רְחוֹב. הֵם שָׁרוּ שִׁיר עָצוּב הַנּוֹסֵךְ שִׂמְחָה בַּלֵּב.

הֵם שָׁרוּ בְּרֶגֶשׁ, בְּפֶה מָלֵא, כְּשֶׁעֵינֵיהֶם מְשׁוֹטְטוֹת וּבוֹלְשׁוֹת לְכָל צַד, שֶׁמָּא רוֹצֶה מִישֶׁהוּ לִקְנוֹת מִן הַתָּוִים אֲשֶׁר בִּידֵיהֶם. הֵם הָיוּ מוֹשִׁיטִים אוֹתָם לְדוֹרְשֵׁיהֶם מִתּוֹךְ הַכָּרַת עֵרֶךְ עַצְמָם, מִבְּלִי לְהַפְסִיק אֶת שִׁירָתָם.

הָאֲנָשִׁים הַמִּתְקַהֲלִים סְבִיבָם הִבִּיטוּ לְתוֹךְ פִּסּוֹת הַנִּיָר וְהִצְטָרְפוּ לַשִּׁירָה בַּהֲנָאָה רַבָּה.

קָנִיתִי גַּם אֲנִי מִן הַתָּוִים וְהִתְחַלְתִּי לָשִׁיר יַחַד עִם כָּל הַצִּבּוּר. מְעַט מְעַט לָמַדְתִּי אֶת הַמַּנְגִּינָה וְהַמִּלִּים וְשַׁרְתִּי בְּיֶתֶר בִּטָּחוֹן. בֵּינְתַּיִם עָבְרוּ הַזַּמָּרִים לִרְחוֹב אַחֵר וּפָתְחוּ בְּשִׁיר שֵׁנִי. הָלַכְתִּי בְּעִקְבוֹתֵיהֶם וְהִתְחַלְתִּי לִלְמוֹד גַּם אֶת הַשִּׁיר הַשֵּׁנִי. כַּאֲשֶׁר עָבְרוּ הַזַּמָּרִים לִרְחוֹב שְׁלִישִׁי שׁוּב הִצְטָרַפְתִּי אֲלֵיהֶם וְלָמַדְתִּי גַם אֶת הַשִּׁיר הַשְּׁלִישִׁי. כַּךְ נִפְתְּחוּ לְפָנַי, בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה, רְחוֹבוֹת, כִּכָּרָיִם, פַּרְבָרִים, גִּנּוֹת וּשְׂדֵרוֹת שֶׁל פָּרִיס, עִיר הֶעָרִים.

וְכָל כַּמָּה שֶׁהֶעֱמַקְנוּ, הַזַּמָּרִים וַאֲנִי, וְהִפְלַגְנוּ לִרְחוֹבוֹת מְרֻחָקִים יוֹתֵר, כֵּן הַרְגַּשְׁתִּי כִּי הָעִיר שׁוּב אֵינֶנָּהּ זָרָה לִי. אָמְנָם, לֹא פָּסְקָה לִהְיוֹת חֲדָשָׁה – אֲבָל חָדְלָה מִהְיוֹת זָרָה. הָיִיתִי שָׁר וּמִסְתַּכֵּל בִּפְנֵי הָאֶזְרָחִים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים עִמִּי בַּמַּעְגָּל וּמְנַחֵשׁ מַה טִּיבָם וּמְלַאכְתָּם. מִתּוֹך שְׁמִיעַת מוּסִיקָה וְשִׁירָה נַעֲשִׂים הַרְבֵּה דְבָרִים סְתוּמִים – בְּרוּרִים. נִדְמֶה הָיָה לִי כִּי חָכַמְתִּי בְּיוֹם זֶה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בִּשְׁאַר הַיָּמִים וְכִי מֵבִין אֲנִי לְלִבּוֹת הָאֲנָשִׁים.

בֵּינְתַּיִם רַד הָעֶרֶב. מוֹכְרֵי הַסְּפָרִים הַמְשֻׁמָּשִׁים הִתְחִילוּ לִסְגּוֹר וְלִנְעוֹל אֶת אַרְגָּזֵיהֶם וַאֲרוֹנוֹתֵיהֶם שֶׁהָיוּ מֻצָּבִים לְיַד הַקִּירוֹת לְאֹרֶךְ גְּדוֹת הַסֶנָה, קִפְּלוּ אֶת כִּסְּאוֹתֵיהֶם וְהָלְכוּ לָהֶם בְּשַׁלְוָה לְבָתֵּיהֶם.

עִם הַחֲשֵׁכָה נִתְרַבּוּ הָאֲנָשִׁים בָּרְחוֹבוֹת. בָּתֵּי הַקָּפֶה הָמוּ מֵרֹב אָדָם. נִכְנַסְתִּי גַם אֲנִי לְבֵית־קָפֶה אֶחָד.

אוֹתָהּ שָׁעָה הָיָה בֵּית־הַקָּפֶה דוֹמֶה בְּעֵינַי לְגַן־חַיּוֹת שֶׁל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי. הָיוּ שָׁם אֲמֵרִיקָאִים וְכוּשִׁים, סְקַנְדִינָבִים וְהֹדִּים, אוֹסְטְרִים וְסִינִים, יְרוּשַׁלְמִים, וְתֵל־אֲבִיבִים.

הָאֲנָשִׁים יָשְׁבוּ וְאָכְלוּ אִישׁ אִישׁ לְפִי מִנְהַג אַרְצוֹ: מִי בְּמַזְלֵג וְסַכִּין, מִי בְּקֵיסְמֵי עֵץ דַּקִּים וּמִי שֶׁטּוֹבֵל פִּתּוֹ בְּתַבְשִׁיל; מִי שֶׁהַמַּפִּית כְּרוּכָה לוֹ סְבִיב צַוָּארוֹ וּמִי שֶׁמַּנִּיחָהּ עַל בִּרְכָּיו; מִי שֶׁפְּרוּסָתוֹ מֻנַּחַת לְפָנָיו עַל צַלַּחַת גְּדוֹלָה וּשְׁטוּחָה וּמִי שֶׁנּוֹטְלָהּ מִן הַסַּלְסָלָה וְתוֹחֲבָהּ יָשָׁר לַפֶּה.

בַּאֲרוֹנוֹת הַזְּכוּכִית עָמָדוּ לְרַאֲוָה מַאֲכָלִים שׁוֹנִים, שֶׁל כַּמָּה מֵאַרְצוֹת תֵּבֵל: אִטְרִיוֹת אִיטַלְקִיּוֹת, צָלִי הֹדִּי צָהֹב, גּוּלָשׁ הֻנְגָּרִי אָדֹם, צְפַרְדְּעִים אַ־לַ־מַוֹד, שַׂלְוִים מִצְרִיִּים, אֹרֶז יַפָּנִי שֶׁנָּבַט זֶה עַתָּה, בַּעֲלֵי שְׁמוֹנֶה רַגְלַיִם פּוֹרְטוּגָלִיּים וְשַׁבְּלוּלִים סְפָרַדִּיִּים, דַּיְסַת אֱגוֹזֵי אֲמֵרִיקָה מְשֻׁלָּשִׁים, שַשְׁלִיק תֻרְכִּי וּדְגֵי שַׁבָּת מְמֻלָּאִים.

וְכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת שָׁמַעְתִּי סְבִיבִי! כָּל הָאֲנָשִׁים אָכְלוּ בְּרֹב נִמּוּס וְהִצְטַחֲקוּ בְּסֵבֶר נָאֶה. מִכִּיסֵי רַבִּים מֵהֵם בָּלְטוּ פִּסּוֹת־הַנְּיָר שֶׁמָּכְרוּ זַמָּרֵי הָרְחוֹב.

לְבִּי נִתְמַלֵּא חִבָּה לְכָל אַנְשֵׁי כַּדּוּר הָאָרֶץ. חָשַׁבְתִּי: מָתַי וְהֵיכָן תִּנָּתֵן לִי הִזְדַּמְּנוּת לִנְאֹם נְאוּם לִכְבוֹד הָעִיר פָּרִיס, שֶׁכֹּה הֶעֱרַצְתִּיהָ מֵרָחוֹק, מִתּוֹך לִמּוּד וּקְרִיאָה בִּסְפָרִים, וְעַתָּה אֲנִי מֵחַבְּבָהּ כָּל כַּךְ לְמִן הָרֶגַע הָרִאשׁוֹן שֶׁרְאִיתִיהָ?

בְּשָׁעָה מְאֻחֶרֶת בַּלַּיְלָה קַמְתִּי וְחָזַרְתִּי לַבַּיִת הַמְשֻׁנֶּה.

 

מִטָּה נוֹחָה    🔗

בְּלִבִּי הָיָה חַג. שָׂמַחְתִּי כִּי יוֹשֵׁב אֲנִי סוֹף סוֹף בְּפָּרִיס, קִרְיַת הָאֳמָנוּת. אָמְנָם, הָרַכָּבוֹת עֲדַיִן לֹא חָדְלוּ מִנְּסוֹע עַל הַגַּג, אוּלָם אֲנִי לֹא הִרְגַּשְׁתִּי בָּהֶן.

צִפְצַפְתִּי לְעַצְמִי אֶת שִׁירִי הָאָהוּב: “בָּא הָ־אָ־בִיב וּמִסָּ־ביב” וְהִשְׂתָּרַעְתִּי בְּתַעֲנוּג רַב עַל מִטָּתִי הַנּוֹחָה.

אָזְנַי הִתְחִילוּ לְהַבְחִין בֵּין כָּל מִינֵי שָׁאוֹן, מִלְּבַד רַעַשׁ הָרַכֶּבֶת: הִנֵּה שְׁרִיקוֹת הַחַשְׁמַלִּיּוֹת שֶׁבָּרְחוֹב. גַּלְגַּלֵיהֶם מִשְׁתַּחֲקִים בְּפַסֵּי הַבַּרְזֶל בִּשְׁרִיקַת־אֲנָחָה וְהַגַּלְגַּל שֶׁעַל קְצֵה הַמּוֹט שֶׁלָּהֶם, הַמִּסְתּוֹבֵב עַל חוּטֵי הַחַשְׁמַל הַמְּתוּחִים מֵעַל לָרְחוֹב, הָיָה לוֹחֵשׁ וּמְפַעְפֵּעַ כְּשַׁפּוּד מְלֻבָּן שֶׁל בַּרְזֶל שֶׁמְּטִילִים אוֹתוֹ בַּמַּיִם והוּא מַתִּיז בְּרַעַשׁ נִיצוֹצוֹת חַשְׁמַל. כָּל אוֹטוֹ עוֹבֵר הָיָה תּוֹרֵעַ לִפְנֵי שֶׁפָּנָה לְקֶרֶן הָרְחוֹב שֶׁל בֵּיתֵנוּ.

וּבְפִנַּת הָרְחוֹב הַשְּׁנִיָּה הָיְתָה תַּחֲנַת מְכַבֵּי־הָאֵשׁ. שַׁעֲרֵי הַתַּחֲנָה נִפְתְּחוּ בְּרַעַשׁ וְכַמָּה עֲשָׂרוֹת מְכוֹנִיוֹת אֲדֻמּוֹת וַאֲנָשִׁים חֲבוּשִׁים כּוֹבְעֵי־נְחשֶׁת יָצְאוּ חוֹצֵץ בְּקוֹל תְּרוּעָה חֲזָקָה וּמְמֻשֶּׁכֶת. הַבַּיִת רָעַד עַל יִסוֹדוֹתָיו.

 

אֵין לִי בְּרֵרָה – אֲנִי נוֹאֵם לִפְנֵי הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ    🔗

קַמְתִּי מִמִּטָּתִי הַנּוֹחָה וְעָמַדְתִּי בַּחַלּוֹן. כָּל פָּרִיס הָיְתָה שְׁטוּחָה לְפָנַי. רוּחַ קְלִילָה לִטְּפָה אֶת פָּנַי. לִבִּי הָיָה מָלֵא עַל גְּדוֹתָיו. לְטִיפַת הָרוּחַ הָיְתָה לִי כְּמַגַּע־הַיָּד בַּעֲטִין הַמָּלֵא שֶׁל הַפָּרָה. כַּךְ שָׁפַע נְאוּמִי אֶל מוּל הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ:

"לִבִּי טוֹב אֵלַיִךְ, פָּרִיס, גַּן הַחַיּוֹת שֶׁל הַמִין הָאֱנוֹשִׁי!

פָּרִיס! אַתְּ טוֹבָה, אַתְּ יָפָה, אַתְּ מְלַמֶּדֶת לְהֵיטִיב עִם כָּל בְּנֵי הָאָדָם! פָּרִיס! בָּךְ אֲנִי לוֹמֵד לָדַעַת, כִּי כָל מִנְהֲגֵי הָעַמִּים הַשּׁוֹנִים בְּלִי הֶבְדֵּל גֶּזַע וָאָרֶץ יָפִים הֵם; יָפִים הֵם עִם כָּל זָרוּתָם – כָּל זְמַן שֶׁהֵם מִתְכַּוְּנִים לְטוֹבַת הַזּוּלַת.

פָּרִיס! חַלָּשׁ מְאֹד הָיִיתִי בְּהִסְטוֹרִיָּה בְּלָמְדִי בְּבֵית־הַסֵּפֶר, וְלֹא יָאֶה כִּי אֲנִי אֲסַפֵּר אֶת גְּדֻלָּתֵךְ מִיָּמִים קְדוּמִים, אוּלָם גַּם תַּלְמִיד חַלָּשׁ בִּידִיעַת הַהִסְטוֹרְיָה יָכוֹל לִהְיוֹת בַּעַל־לֵב רַגָּשׁ וְאוֹהֵב.

פָּרִיס! צְנוּעָה מְאֹד הָיְתָה תְּהִלָּתֵךְ

בְּרֵאשִׁיתֵךְ, רַק אַלְפַּיִם בָּתִּים קְטַנִּים דָּבְקוּ בְּמוֹרְדֵי גִבְעוֹתַיִךְ “לַבְנוּנִית” הָיָה שְׁמֵךְ, עַל שֵׁם צַוְּארֵי־הַנָּשִׁים שֶׁהָיוּ יָפִים וּלְבָנִים (בְּחַיַּי, כַּךְ קָרָאתִי בְּאֵיזֶה סֵפֶר). עַד שֶׁבֹּקֶר אֶחָד הוֹפִיעַ הָעֲנָק הַגָּדוֹל גַּרְגַּנְטוּאָה, אָבִיו שֶׁל פַּנְטַגְרוּאֶל. צְחוֹק עָשָׂה לוֹ וּמִתּוֹךְ צְחוֹק שָׁפַךְ עָלַיִךְ מֵי־מַדְמֵנָה. מֵי הַמַּדְמֵנָה גָרְפוּ וְהִטְבִּיעוּ כְּמַחֲצִית רְחוֹבוֹתַיִךְ. לָכֵן נִקְרֵאת “פַּר־רִי” (זֹאת אוֹמֶרֶת: “בִּצְחוֹק”). וּמֵאָז גָּדַלְתְּ וְעָצַמְתְּ בְּגוּפֵךְ וּבְרוּחֵךְ.

לָמָּה? אֲנִי שׁוֹאֵל, וַאֲנִי גַם עוֹנֶה: כִּי לֵב גָּדוֹל וְטוֹב נִתַּן לָךְ. אַתְּ אוֹהֶבֶת אֶת הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי וְאֶת הַחֹפֶשׁ. דִּגְלֵךְ, פָּרִיס, עִם הַכְּתֹבֶת: “שִׁוְיוֹן, אַחֲוָה וְחֹפֶשׁ!” – דֶּגֶל כָּל הַמִּין הָאֱנוֹשִׁי הוּא, לְכָל הַדּוֹרוֹת וּלְכָל הָעַמִּים. פָּרִיס! אֵינִי נוֹאֵם גָּדוֹל, אֲנִי יוֹדֵעַ זֹאת. גַּם הַחֲבֵרוֹת שֶׁלִּי אָמְרוּ לִי כַּךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים, אוּלָם רַק פַּעַם אַחַת טִיַּלְתִּי עַל גְּדוֹת הַסֵּנָה שֶׁלְךָ, וּלָעוֹלָם לֹא אֶשְׁכָּחֵךְ. – – – אָמְנָם, בְּחֶלְקִי נָפַל כָּל הָרַעַשׁ שֶׁבָּךְ, וַאֲנִי מִצְטַעֵר כִּי עֲצָבַי אֵינָם עֲשׂוּיים בַּרְזֶל, בַּאֲשֶׁר יָדַעְתִּי גַּם יָדַעְתִּי כִּי הָרַעַשׁ הַזֶּה אֵינוֹ אֶלָּא מֵעֵין לְוַי לְרוּחֵךְ הַטּוֹבָה וּלְתַרְבּוּתֵךְ הַגְּדוֹלָה."

אֵלֶּה הָיוּ דְבָרַי בְּאָזְנֵי פָּרִיס בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לְבוֹאִי, וְרָוַח לִי.

חָפַצְתִּי גַם לְהוֹסִיף כַּמָּה מִלִּים בְּשֶׁבַח הַלַּחְמָנִיּוֹת הַמֻפְרָסְמוֹת שֶׁל פָּרִיס, אַךְ מָצָאתִי כִּי אֵין הַשָּׁעָה יָפָה לְכַךְ.

לֹא יָדַעְתִּי אָז כִּי עָתִיד אֲנִי לֶאֱהֹב אֶת פָּרִיס עוֹד יוֹתֵר, לְאַחַר שֶׁאַכִּיר כַּמָּה מֵאֲנָשֶׁיהָ, וְעַתָּה הִנְּנִי מְחַכֶּה לְהִזְדַּמְּנוּת לְהוֹסִיף וּלְדַבֵּר בְּשִׁבְחָהּ.

 

כּוֹתֵשׁ הַזְּבוּבִים    🔗

כַּנִּרְאֶה הוֹסַפְתִּי לַעֲמוֹד לְיַד הַחַלּוֹן גַּם לְאַחַר שֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת נְאוּמִי, כִּי הַשָּׁעוֹן כְּבָר צִלְצֵל שָׁלשׁ וָחֵצִי וְאַחַר כַּךְ פָּסַק מֵרוּץ הָרַכָּבוֹת עַל גַּג בֵּיתֵנוּ. מִסְתַּבֵּר כִּי נִרְדַּמְתִּי בֲּעַמִידָה לְיַד הַחַלּוֹן הַפָּתוּחַ מוּל כָּל פָּרִיס.

פִּתְאֹם – דְּזִין!!!

הַקַּרְקַע כְּאִלּוּ נִשְׁמְטָה מִתַּחַת רַגְלַי וַאֲנִי מָעַדְתִּי וְגָלַשְׁתִּי בְּמִדְרוֹן עָמֹק. רַעַשׁ אַדִּיר צִלְצֵל בְּאָזְנַי, כְּאִלּוּ הִתְנַגְּשׁוּ שְׁנֵי אוֹקְיָנוֹסִים זֶה בָּזֶה וְכָל גּוּפִי כֻּסָּה סִכּוֹת דּוֹקְרוֹת… פָּקַחְתִּי עֵינַיִם וְלֹא הִבְחַנְתִּי שׁוּם דָּבָר מְיֻחָד. וְהִנֵּה כַּעֲבוֹר רֶגַע – שׁוּב:

– דְּזִין!!!

הֲבִינוֹתִי כִּי שְׁכֵנִי מַר מַק מַן הוֹל קָם כְּדֵי לְהִתְאַמֵּן בְּמִקְצוֹעוֹ, וַהֲרֵי זֶה דְבָרוֹ שֶׁל אִישׁ הַתִּזְמֹרֶת הַפִילְהַרְמוֹנִית: “הַמּוּסִיקָה אוֹהֶבֶת חָלָל שָׁקֵט”. שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ הַמְּדַבֵּר אֶל עַצְמוֹ מֵעֵבֶר לַקִּיר:

… “כַּךְ, אֲדוֹנִי, טוֹב יוֹתֵר…”

– דְּזִין!!!

לֹא חִכִּיתִי לְהֶמְשֵׁךְ טוֹב יוֹתֵר. חָבַשְׁתִּי כּוֹבָעִי וְיָצָאתִי לַמִּסְדְּרוֹן. לְיַד דֶּלֶת הַמַּדְרֵגוֹת נִתְקְלוּ רַגְלַי בַּבֵּיאַטְרִיצָ’ה שֶׁשָּׁכְבָה מְקֻפֶּלֶת מְכֻוֶּצֶת. הִיא הֵרִימָה אֵלַי רֹאשׁ עָצוּב וְכִשְׁכְּשָׁה בִּזְנָבָהּ לְאוֹת יְדִידוּת. רָצִיתִי לְהָגִיף אַחֲרַי אֶת הַדֶּלֶת בְּרַעַשׁ גָּדוֹל. סוֹף סוֹף לֹא הָיוּ עֲצָבַי עֲשׂוּיִים בַּרְזֶל. אוּלָם נִזְכַּרְתִּי בְּמַבָּטָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְלֹא עָשִׂיתִי כָּךְ.

 

טִיּוּל לַיְלָה סְבִיב כַּדּוּר הָאָרֶץ    🔗

יָצָאתִי אֶל הַלַּיְלָה. הָרְחוֹבוֹת כְּבַר הָיוּ רֵיקִים מֵאָדָם. הַבָּתִּים כְּאִלוּ נִתְכַּנְסוּ רֹאשָׁם וְרֻבָּם לְתוֹךְ כּוֹבְעֵי־הַגַּגּוֹת שֶׁלָּהֶם, סָגְרוּ לְגַמְרֵי אֶת עֵינֵיהֶם־חַלּוֹנוֹתֵיהֶם וְיָשְׁנוּ שֵׁנָה עֲמֻקָּה. הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ הָיָה סָמוּךְ לְגַן הַחַיּוֹת.

הָלַכְתִּי עִם גֶּדֶר הַגָּן הַגָּדוֹל. מְנוֹרוֹת חַשְׁמָל גְּדוֹלוֹת כַּיָרֵחַ עָמְדוּ שׁוּרוֹת־שׁוּרוֹת סְבִיב הַגָּן וְהֵאִירוּ אוֹתוֹ. הֵן הֵטִילוּ צְלָלִים שְׁחוֹרִים, שֶׁנִּמְתְּחוּ מִן הָעֵצִים וְנָפְלוּ לִפְנִים הַגָּן.

פְּנִים הַגָּן הָיָה אָפֵל, שָׁחוֹר וְשׁוֹמֵר סוֹד. עֵינַי לֹא יָכְלוּ לְהַבְחִין בּוֹ מְאוּמָה וְגַם הָאָזְנַיִם לֹא יָכְלוּ לִקְלוֹט מִתּוֹכוֹ מַשֶּׁהוּ. רֵיחַ טַחַב וַעֲשָׂבִים עָלָה בְּאַפִּי וְהִרְחִיב אֶת רֵאוֹתַי.

גַּן הַחַיּוֹת הָיָה מֻקָּף פַּסֵּי הַחַשְׁמַלִּיּוֹת וּרְשָׁתוֹת עֲבֻתּוֹת שֶׁל חוּטֵי חַשְׁמַל, טֶלֶפוֹן, טֶלֶגְרַף. בַּשָּׁמַיִם טָס אֲוִירוֹן לַיְלָה וְּשֵׁנִי פַּנָּסָיו דּוֹלְקִים לְפָנָיו, אֶחָד אָדֹם וְאֶחָד יָרֹק. בְּתוֹךְ כָּל תַּשְׁמִישֵׁי הַתַּרְבּוּת שֶׁל דּוֹרֵנוּ נִרְאָה הַגָּן כְּמִשְׁבֶּצֶת מְשֻׁנָּה, מִשְׁבֶּצֶת אֲפֵלָה שֶׁל אֲדָמָה, אֲשֶׁר הַטֶּבַע נִשְׁמַר בָּהּ עַל כָּל פִּרְאוּתוֹ.

הִנֵּה עָלְתָה בְּאָזְנַי נַהֲמַת לְבִיאָה וִילְלַת צְבוֹעַ עוֹנָה לְעֻמָתָּהּ. הַצְּבוֹעַ עָנָה לָהּ מִתוֹךְ הֶרְגֵּל וּמָסֹרֶת שֶׁקִּבֵּל מֵאֲבוֹת אֲבוֹתָיו, שָׁם, בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתָּם. יוֹדְעִים הַצְּבוֹעִים כִּי לְאַחַר שַׁאֲגַת הַלְּבָאִים נִשְׁאַר גַּם לָהֶם טֶרֶף.

רֶגַע אֶחָד חָשַׁבְתִּי גַּם אֲנִי, כִּי חָזַרְתִּי לְאַפְרִיקָה הַפִּרְאִית. אוּלָם רַק הֵעַפְתִּי עַיִן לִשְׂמֹאלִי – וְעֵינַי נִתְקְלוּ בְּמַחְסְנֵי הַיַּיִן שֶׁל הָעִיר פָּרִיס, הַמִּשְׂתָּרְעִים לְאֹרֶךְ כַּמָּה רְחוֹבוֹת. צַמְּרוֹת הָעֵצִים הִתְנוֹעֲעוּ. כַּמָּה מֵהֶם הִכַּרְתִּי כִּידִידִים מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל וְאַפְרִיקָה. הֵם נֶאֶסְפוּ לְכָאן מֵאֲרָצוֹת שׁוֹנוֹת (כְּאוֹתָם הָאֲנָשִׁים שֶׁרָאִיתִי הָעֶרֶב בְּבֵית־הַקָּפֶה) וְיַחַד שָׁזְרוּ צַמֶּרֶת אַחַת יְרֻקָּה וַחֲזָקָה שֶׁעָלְתָה אֶל מוּל מְנוֹרוֹת הַחַשְׁמַל. לְמַעְלָה מֵהֶן הִתְנַשְּׂאוּ שְׁלוּחוֹת אַדִּירוֹת שֶׁל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.

אוֹרוֹת הַמְּכוֹנִיּוֹת הַבּוֹדְדוֹת שֶׁעָבְרוּ הָיוּ מִצְטַלְּמִים פִּתְאֹם בְּתוֹךְ עֵינַים עֲגֻלּוֹת שֶׁל צִפֳּרֵי לַיְלָה, שֶׁהִתְעַוְּרוּ לְרֶגַע מֵרֹב אוֹר.

צָעַדְתִּי עוֹד כַּמָּה צְעָדִים וְהִנֵּה הִגִּיעוּ לְאָזְנַי קוֹלוֹת שִׁעוּל, גְּנִיחוֹת וַאֲנָחוֹת שֶׁל שְׁנַת נְדוּדִים – כְּמוֹ בְּבֵית מוֹשַׁב־זְקֵנִים. נִמְצֵאתִי בִּגְבוּל בָּתֵּי הַקּוֹפִים.

יָדַעְתִּי כַּמָּה סוֹבְלִים הֵם כָּאן בְּגָלוּתָם. הֵם מֵתִים בְּמֵאוֹתֵיהֶם מִן הַשַּׁחֶפֶת. הָאוֹרַנְג־אוּ־טַנְג הָיָה כָּלוּא מְבֻדָּד בְּתוֹךְ תָּאוֹ הַמְיֻחָד. הוּא יָשֵׁן בִּישִׁיבָה כְּשֶׁשְּׁתֵי יָדָיו מְכַסּוֹת אֶת רֹאשׁוֹ. עַל הַשֻּׁלְחָן שֶׁבְּחַדְרוֹ הִלְבִּין סֵפֶל לָבָן. מִשּׁוּם מָה הִזְכִּיר לִי אֶת סוֹקְרָטֶס בְּתָא כִּלְאוֹ.

נַהֲמַת הַלְּבִיאָה לֹא פָּסְקָה וְהֵנִידָה שֵׁנָה מִשּׁוֹכְנֵי הַגָּן. גַּם הַקֶּנְגּוּרוּ הָאוֹסְטְרָלִית לֹא יָשְׁנָה. עָמְדָה זְקוּפָה כְּשֶׁשְּׁתֵּי רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת הַקְּטַנּוֹת מוּרָמוֹת כִּידֵי תִּינוֹק חֲסַר יֶשַׁע. הָיְתָה נְבוֹכָה, כִּמְחַפֶּשֶׂת שֶׁטַח קָטָן שֶׁל חוֹל נָקִי לְלֹא עֲקֵבוֹת; אֲבָל שֶׁטַח הֶחָצֵר שֶׁלָּהּ הָיָה לֹא גָדוֹל וְכֻלּוֹ מְחֻסְפָּס מֵעִקְּבוֹת רַגְלֶיהָ וּזְנָבָהּ מִיּוֹם אֶתְמוֹל. הִיא הִבִּיטָה אֵלַי בִּתְמִיהָה, כְּאוֹמֶרֶת:

– הַא! הִנֵּה עוֹד אֶחָד שֶׁאֵינוֹ שְׂבַע רָצוֹן!

נִתְקַלְתִּי גַּם בְּדֹב הַצִּיר הַצְּפוֹנִי. אִלְמָלֵא הַסְּבָכָה הָיָה וַדַּאי נִתְקָל בִּי, כִּי חֲצֵרוֹ הָעֲמֻקָּה גּוֹבֶלֶת מַמָּשׁ עִם הָרְחוֹב. הַדֹּב הָיָה מְהַלֵּךְ כְּמִתְאַבֵּל, רֹאשׁוֹ מוּרָד וְעֵינָיו עֲצוּמוֹת לְמֶחֱצָה. הָיָה צוֹעֵד שְׁנֵי צְעָדִים קָדִימָה וְחוֹזֵר וְצוֹעֵד שְׁנֵי צְעָדִים לַאֲחוֹרָיו, הָלוֹךְ וָשׁוֹב.

בְּמִצְחוֹ הַשָּׁטוּחַ הָיְתָה הַבָּעָה שֶׁל מִי שֶּׁהִפְסִיד בְּגוֹרָל: אַךְ לַשָׁוְא מְגָרְדוֹת צִפָּרְנָיו הָאֲרֻכּוֹת בְּמִרְצֶפֶת־הָאֲבָנִים הַחֲמִימָה שֶׁל גַּן הַחַיּוֹת בְּפָּרִיס.

עַל פְּנֵי הָעִיר רָבַץ אֵד אָבָק אֲדַמְדַּם, שֶׁהָיָה מוּאָר בְּאוֹר אַלְפֵי הַפַּנָּסִים. מִשׁוּם כַּךְ לֹא יָכֹלְתִּי לְהַבְחִין אִם פַּאֲתֵי הַשָּׁמַיִם כְּבָר הִתְחִילוּ לְהִתְבַּהֵר.

אוֹר הַפַּנָּסִים הֶחֱוִיר בְּמִקְצָת, וְהָעֲלָטָה שֶׁבְּתוֹךְ טַבּוּרוֹ שֶׁל הַגָּן נֶעֶשְׂתָה עֲבֻתָּה יוֹתֵר. לִבִּי נִמְשַׁךְ אֵלֶיהָ בְּכֹחַ מִסְתּוֹרִי. כְּשֶׁהָעוֹלָם הָיָה תֹּהוּ וָבֹהוּ וַדַּאי לֹא הָיָה אֶלָּא גּוּשׁ כֵּהֶה וּמְעֻרְפָּל כִּקְטִיפָה, מֵשִׁיב נֶפֶשׁ וְרָוֶה כְּכֶתֶם כֵּהֶה זֶה שֶׁבְּתוֹךְ גַּן הַחַיּוֹת.

הָיִיתִי מְוַתֵּר עַל שְׁתֵּי מִזְוְדוֹתַי וְכוֹבָעִי וּבִלְבַד שֶׁיֻּתַּן לִי לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הָאֲפֵלָה שֶׁבַּגָּן וְלֹא לְהוֹסִיף וּלְהִתְהַלֵּךְ סְחוֹר סְחוֹר, סְבִיב שִׂבְכַת הַבַּרְזֶל הַמּוּאָרָה. לֹא עָלָה עַל דַּעְתִּי כִּי עָתִיד אֲנִי לְהֵעָשׂוֹת בֶּן בַּיִת וְאֶזְרָח בַּגָּן הַזֶּה כַּעֲבוֹר זְמַן קָצָר מְאֹד.

הִגַּעְתִּי לְשַׁעַר־הַכְּנִיסָה הָרָאשִׁי שֶׁל גַּן הַחַיּוֹת. הַשַּׁעַר הָיָה נָעוּל, רַק דֶּלֶת קְטַנָּה בְּצִדּוֹ הָיְתָה פְּתוּחָה לְמֶחֱצָה. בְּפִתְחָהּ עָמַד אָדָם זָקֵן. בְּיָדוֹ הָאַחַת הֶחֱזִיק פַּנָּס וּבַשְּׁנִיָּה – דְּבַר מָה שֶׁלֹּא יָדַעְתִּי מַה הוּא.

טכסט התמונה: זֶהוּ הַשּׁוֹעֵר הַזָּקֵן; פְרַנסוּאָה מַנוּבְרִיֶה. אוֹדֵה עַל הָאֱמֶת: צִיַּרְתִּי אוֹתוֹ לֹא בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, אֶלָּא אַחַר כַּךְ. הוּא הֵסִיר אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם בִּרְאוֹתוֹ שֶׁאֲנִי מִצַּיֵּר אוֹתוֹ. “אִם תְּצַיֵּר אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם לֹא יִרְאוּ אֶת פָּנַי” – אָמַר וְהִכְנִיסָם לְתוֹךְ הַכִּיס הַמְיֻחָד לָהֶם בְּסִינָּרוֹ, עַל הֶחָזֶה. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם צָדְקָה הֶעָרָתוֹ, אוּלָם כָּל מַה שֶׁאָמַר לִי קִבַּלְתִּי בְּאַהֲבָה, לָכֵן עָשִׂיתִי גַּם בְּכַךְ כִּרְצוֹנוֹ.

 

הָאָסוֹן בְּגַּן הַחַיּוֹת    🔗

הִגַּעְתִּי לְשַׁעַר־הַכְּנִיסָה הָרָאשִׁי שֶׁל הַגָּן. הַשַּׁעַר הָיָה נָעוּל, רַק דֶּלֶת צְדָדִית הָיְתָה פְּתוּחָה. בֶּחָצֵר עָמַד זָקֵן אֶחָד. בְּיָדוֹ הָאַחַת הֶחֱזִיק פַּנָּס וּבַשְּׁנִיָה – יְצוּר חַי בְּתוֹךְ מִגְבַּעַת. צְרוֹר הַמַּפְתְּחוֹת שֶׁהָיָה תָּלוּי בַּחֲגוֹרַת הַזָקֵּן, לִמְדַּנִי כִּי הוּא הוּא שׁוֹעֵר הַגָּן.

– סְלַח לִי, אֲדוֹנִי, מַה בְּיָדְךָ?

– אֵינִי רוֹצֶה לִסְלוֹחַ – עָנָה לִי.

תְּשׁוּבָה זוֹ לֹא נַעֲמָה לִי. אַחֲרֵי הֲלִיכַת־אֵלֶם, עֲרִירִי בְּעִיר זָרָה, מְחַכֶּה הַלֵּב לְקוֹל יְדִידוּתִי וּמְקָרֵב יוֹתֵר. לָכֵן נִסִּיתִי שׁוּב לִשְׁבֹּר אֶת הַקְּלִפָּה הַקָּשָׁה:

– וְכִי לֹא תַּרְשֶׁה לִי לַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה הַדֹּב שֶׁלְּךָ, שְׁנֵי צְעָדִים קָדִימָה וּשְׁנַיִם לְאָחוֹר, וְלִרְאוֹת מַה בְּיָדֶךָ?

– שְׁנַיִם לְאָחוֹר, בְּבַקָּשָׁה!

עָשִׂיתִי “אָחוֹר פָּנֹה” וְהִתְרַחַקְתִּי מֵעִם הַשַּׁעַר.

הִתְרַחַקְתִּי בְּלֵב קַל וּבְלִי תַּרְעֹמֶת.

שִׁנַּנְתִּי לְעַצְמִי: מִמֵּילָא לֹא תִּרְאֶה אֶת כֹּל שֶׁיֵּשׁ

לִרְאוֹת.

לֹא יָדַעְתִּי כִּי עִם כָּל צַעַד שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה, אֲנִי מַרְחִיק אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה מִן הֶעָתִיד הַנּוֹעָד לָהּ.

עֲתִידָהּ הִתְדַּפֵּק פֹּה בְּלַיְלָה זֶה אֶל הַשַּׁעַר הַנָּעוּל וַאֲנִי לֹא יָדַעְתִּי.

אוֹתוֹ הַקּוֹל אֲשֶׁר שְׁלָחַנִי מֵעָלָיו, הוּא אֲשֶׁר הֶחֱזִירַנִי: – הוֹ הֵי, אֲדוֹנִי טַיַּל־הַלַּיְלָה, הַהֵלֶךְ הַזָּר וְרַב־הַסַּקְרָנוּת! – קְרָא אַחֲרַי הַשּׁוֹמֵר הַזָּקֵן – סֹב וּפְנֵה וְהִכָּנֵס אֶל הַגָּן הַזֶּה וְהִרְוֵיתָ אֶת סַקְרָנוּתֵךָ. פָּנִיתִי וְנִכְנַסְתִּי לַשַּׁעַר.

– גּוּר אַרְיֵה בֶּן יוֹמוֹ נִמְצָא בַּכּוֹבַע הַזֶּה –

הִמְשִׁיךְ הַשּׁוֹעֵר. – קָרָה לָנוּ אָסוֹן הַלַּיְלָה. אַל תִּתְרַעֵם, אֲדוֹנִי הַצָּעִיר, אִם אֵין לִבִּי פָּנוּי הַפַּעַם לְשִׂיחַת לַיְלָה, שֶׁהִיא תַּאֲוַת כָּל זָקֵן שֶׁשְּׁנָתוֹ נוֹדֶדֶת עָלָיו. הַלְּבִיאָה שֶׁלָּנוּ הִקְשְׁתָה בְּלִדְתָּהּ וַתָּמֹת. מִשְּׁנֵי הַגּוּרִים נוֹתַר לָנוּ זֶה. לִבִּי מָלֵא צַעַר וַאֲנִי זָקוּק לְעֶזְרָה.

– מָה הִיא? – שָׁאַלְתִּי.

– לֹא בְּכִיסְךָ הִיא – עָנָה.

בֵּינְתַּיִם נִכְנַסְנוּ לְחֶדֶר קָטָן, וְהַשּׁוֹעֵר הַזָּקֵן הִשְׁקָה אֶת הַגּוּר חָלָב מִבַּקְבּוּק־מְצִיצָה.

 

כֵּיצַד אֲנִי בּוֹחֵר לִי אֶת יְדִידַי    🔗

הִסְתַּכַּלְתִּי בִּתְנוּעוֹת יָדָיו שֶׁל הַשּׁוֹעֵר. יָדָיו הָיוּ מְגֻשָּׁמוֹת וּמְקֻמָּטוֹת, כָּאֵלֶּה שֶׁבַּעֲלֵיהֶן מִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן לְכָל מְלָאכָה וְלֹא לִרְחִיצָה וַאֲכִילָה בִּלְבַד. ואַף עַל פִּי כֵן הֶחֱזִיקוּ יָדַיִם אֵלּוּ בַּעֲדִינוּת רַבָּה אֶת פִּיו הַקָּט שֶׁל הַגּוּר, שֶׁהָיָה בָּהוּל עַל מְזוֹנוֹ וּמֵרֹב בְּהִילוּת הָיָה מַשְׁמִיט אֶת הַפִּטְמָה מִפִּיו.

אֶצְבְּעוֹתָיו הַגְּדוֹלוֹת, הַמְּרֻבָּעוֹת, שֶׁל הַשּׁוֹעֵר כִּוְּנוּ אֶת שִׂפְתֵי הַגּוּר אֶל הַבַּקְבּוּק וְיָדו הַשְּׁנִיָה לִטְּפָה בַּעֲדִינוּת רַבָּה אֶת עָרְפּוֹ שֶׁל הַגּוּר.

יוֹדֵעַ אֲנִי: אָדַם שֶׁיָּדוֹ זְרִיזָה לְטַפֵּל בְּחַיּוֹת סִמָּן כִּי בַּעַל לֵב הוּא. אָדָם יָשָׁר. יְדִיד תִּהְיֶה לוֹ.

כַּךְ, מִתּוֹךְ מַבָּט אֶחָד, אֲנִי בּוֹחֵר לִי אֶת יְדִידַי. בָּרַכֶּבֶת, בְּדַרְכִּי לְפָּרִיס, סָמוּךְ לִגְבוּל גֶּרְמַנְיָה, שַׂמְתִּי עֵינַי בְּאָדָם אֶחָד שֶׁהָיָה מַטֶּה רֹאשׁוֹ קְצָת הַצִּדָּה בְּרֹב חֵן בְּהַקְשִיבוֹ לְדִבְרֵי אִישׁ שִׂיחוֹ. מִשׁוּם מָה מָצָא דָבָר זֶה חֵן בְעֵינַי, וְהֶחְלַטְתִּי: זֶהוּ אִישׁ כִּלְבָבִי. מִיָּד נִכְנַסְתִּי עִמּוֹ בְּשִׂיחַת יְדִידוּת. אָמְנָם, בְּהֶמְשֵׁךְ הַדְּבָרִים נִרְאֶה שֶׁנִּכְשַׁלְתִּי הַפַּעַם בִּבְחִירַת יְדִיד זֶה, בַּאֲשֶׁר נוֹדַע לִי כִּי הוּא בָּלַשׁ. נִגַּשׂ אֵלַי שׁוֹטֵר וְאָסַר אוֹתִי. נִתְבָּרֵר, כִּי בְּשִׂיחָתִי עִם הַבַּלָּשׁ סִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁקָּנִיתִי בְּאִיטַלְיָה שְׁתֵּי קֻפְסָאוֹת צִבְעֵי־מַיִם. בְּעַד חָמְרֵי־צִיּוּר יֵשׁ לְשַׁלֵּם מֶכֶס בַּגְּבוּל הַגֶּרְמָנִי. וַאֲנִי לֹא שִׁלַּמְתִּי. אָמְנָם, יָשַׁבְתִּי שְׁנֵי יָמִים כָּלוּא בְּבֵית־סֹהַר קָטָן בְּחֶבְרַת עַכְבָּרִים, אַךְ אַחַר כַּךְ הֻבְרַר בַּמִּשְׁפָּט כִּי בְּחֹק הַמֶּכֶס חָלוּ שִׁנּוּיִים לִפְנֵי שְׁלשָׁה יָמִים, וּמֵאָז בֻּטַל הַמֶּכֶס עַל חָמְרֵי צִיּוּר.

יוֹצֵא כִּי יְדִידִי הֶחָדָשׁ לֹא נִתְכַּוֵּן לְהַכְשִׁילֵנִי, כִּי יָדַע עַל בִּטּוּל הַמֶּכֶס יוֹם קֹדֶם.

כְּשֶׁיָּצָאתִי מִבֵּית הָאֲסוּרִים שָׂמַחְתִּי לִפְגּוֹשׁ אוֹתוֹ שֵׁנִית. גַּם הוּא שָׂמַח לִקְרָאתִי, הִצְטַעֵר מְאֹד בְּשָׁמְעוֹ אֶת אֲשֶׁר קָרַנִי וְנָתַן לִי בְּמַתָּנָה כַּף יָד שֶׁל פֶּסֶל יְוָנִי עַתִּיק. שָׂמַחְתִּי לְמַתָּנָה זוֹ, כִּי חוֹבֵב עַתִּיקוֹת אֲנִי. עַל שֻׁלְחָנִי עוֹמְדִים כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים עַתִּיקִים.

אָמְנָם, מִשֶּׁהִגַּעְתִּי לִגְּבוּל גֶּרְמַנְיָה־צָרְפַת חִפְּשׂוּ בֵּין חֲפָצַי וּמָצְאוּ אֶת כַּף הַיָּד, הִזְמִינוּ אוֹתִי בְּרֹב נִמּוּס לָצֵאת מִן הָרַכֶּבֶת וְלָגֶשֶׁת לְמִשְׁטֶרֶת־הַמֶּכֶס. שָׁם נוֹדָע לִי כִּי אָסוּר לְהוֹצִיא מִן הָאָרֶץ כָּל דָּבָר שֶׁהוּא עַתִּיק יוֹתֵר מִמֵּאָה שָׁנָה. הַפַּעַם לֹא בֻּטַּל חֹק הַמֶּכֶס הַזֶּה לִפְנֵי שְׁלשָׁה יָמִים וַאֲנִי נִדְרַשְׁתִּי לְשַׁלֵם קְנָס גָּדוֹל וּלְהַשְׁאִיר אֶת הָעַתִּיקוֹת בְּיָדָם… בָּרֶגַע הָאַחֲרוֹן נוֹדַע לָהֶם שֶׁהַיָּד אֵינָהּ “אֲמִתִּית” כִּי אִם מְזֻיֶּפֶת…

וְכַךְ נוֹכַחְתִּי שׁוּב כִּי אוֹתוֹ יְדִיד חָדָשׁ שֶׁלִּי לֹא נִתְכַּוֵּן כְּלָל לְהַכְשִׁילֵנִי, כִּי אֲנִי צוֹדֵק בְּבָחֲרִי לִי אֶת יְדִידַי לְפִי טְבִיעַת עַיִן, כִּי אֲנִי צוֹדֵק בְּתִתִּי אֵמוּן מָלֵא בָּאָדָם לְפִי מַבָּט רִאשׁוֹן בִּלְבַד… כַּךְ קָרָה לִי הַפַּעַם גַּם עִם הַשּׁוֹמֵר הַזָּקֵן.

חָשַׁבְתִּי, לִפְנֵי אָדָם כָּזֶּה אֶפְשָׁר לְהָשִׂיחַ אֶת הַלֵּב עַד תֻּמּוֹ וְלֹא לַחֲשׁוֹשׁ לְדִבְרֵי שְׁטֻיּוֹת. וּבְלִי שְׁהִיּוֹת הִתְחַלְתִּי מְדַבֵּר עִמּוֹ. פִּי הָיָה כְּבֶרֶז פָּתוּחַ.

 

תְּחִי בֵּיאַטְרִיצָ’ה!    🔗

– אָמַרְתָּ, אֲדוֹנִי, כִּי הָעֶזְרָה אֵינָהּ בְּכִיסִי. תְּשׁוּבָה חֲרִיפָה וּמַעֲלִיבָה הִיא. צַר לִי לִשְׁמוֹעַ מִפִּי אֲנָשִׁים חֲכָמִים, כִּי בְּמִקְרֶה שֶׁל עֶזְרָה – עֶזְרַת הַכִּיס הִיא עִקָּר.

מִימֵי יַלְדוּתִי אֲנִי מִצְטַעֵר עַל דֵּעָה זוֹ וּמֵאָז יָדַעְתִּי כִּי אֵינָהּ נְכוֹנָה. אוּלַי מִשּׁוּם שֶׁאֶצְלֵנוּ, בְּבֵית הוֹרַי, לֹא תָּמִיד הָיָה הַכִּיס מָלֵא. אֲבָל רָאִיתִי אֶת סַבְתָּא שֶׁלִּי וְאֶת אִמָא שֶׁלִּי וְאֶת אַבָּא שֶׁלִּי גּוֹמְלִים עֶזְרָה לֹא בְּכֹחַ הַכִּיס, שֶׁהָיָה רֵיק, כִּי אִם בְּכֹחַ הַלֵּב הַמֵּבִין, שֶׁהָיָה תָּמִיד מָלֵא.

אוּלַי מִשּׁוּם כַּךְ, אֲדוֹנִי, מִתְעוֹרֵר בְּקִרְבִּי רֶגֶשׁ שֶׁל עֶלְבּוֹן כְּשֶׁאֲנִי שׁוֹמֵעַ דְּבָרִים בְּשִׁבְחָהּ שֶׁל “עֶזְרַת הַכִּיס”. לֹא חֲדָשָׁה הִיא כִּי אֵין יָדָם שֶׁל בַּעֲלֵי הַכִּיס מְמַהֶרֶת לִמְצוֹא אֶת פִּתְחוֹ… מַעֲלֶה אֲנִי עַתָּה בְּזִכְרוֹנִי אֶת מַרְאֶה הַסִּנָּר שֶׁל סַבְתָּא שֶׁלִּי, סִנָּר מְשֻׁמָּשׁ שֶׁדָּהָה מֵרֹב כְּבִיסָה.

לְכֹל רָחְבּוֹ הָיָה תָּפוּר כִּיס גָּדוֹל, אֲשֶׁר לֹא יָדַע מִיָּמָיו טַעְמוֹ שֶׁל אַרְנָק מָלֵא. כַּמָּה פְּרוּטוֹת בּוֹדְדוֹת הָיוּ מִתְחַמְּמוֹת שָׁם. אוּלָם מַה מַּרְאֶה הַסִּנָּר לְעֻמַּת מַרְאֵה שְׁתֵּי הָעֵינַיִם שֶׁל בַּעֲלַת הַסִּנָּר, הַקּוֹרְנוֹת חִבָּה, לֵב מֵבִין וְשֵׂכֶל רַב נִסָּיוֹן? מְבַקְּשֵׁי הָעֶזְרָה יָדְעוּ זֹאת.

רָאִיתִי כִּי יוֹתֵר מִמַּה שֶׁיָּדָהּ שֶׁל סַבְתָּא נִכְנֶסֶת וּמְפַשְׁפֶּשֶׁת בַּכִּיס הָרֵיק – הָיוּ עֵינֶיהָ וּפִיהָ נוֹתְנִים וּמוֹשִׁיעִים. וְזֶה הָעִקָּר: מוֹשִׁיעִים!

הַשּׁוֹעֵר הַזָּקֵן הֶחֱזִיק אֶת בַּקְבּוּק הַמְּצִיצָה, כִּוֵּן אוֹתוֹ אֶל פִּי הַגּוּר וְהָיָה מַקְשִׁיב לִדְבָרַי בְּבַת צְחוֹק קַלָּה, כְּאִלּוּ הֶאֱזִין לְקוֹל הָרַדְיוֹ.

פִּתְאֹם הִתְעוֹרֵר וְקָרָא בְּחֵמָה: – עֲמֹד, עֲמֹד, אֲדוֹנִי הַצָּעִיר! מָה אַתָּה מְדַקְלֵם לְפָנַי? – וְכַלְבָּה מֵינִיקָה בִּשְׁבִיל הַגּוּר הַיָּתוֹם יֵשׁ לְךָ בְּכִיסְךָ? הֲיֵשׁ לְךָ?! לָזֹּאת הִתְכַּוַּנְתִּי וְעַל כָּךְ אֲנִי מִצְטַעֵר כִּי אֵין לָנוּ כָּעֵת – – – זִנַּקְתִּי מִמְּקוֹמִי בִּמְהִירוּת הַבָּזָק, עַד שֶׁפִּקְפַּקְתִּי אִם גּוּפִי הִסְפִּיק לְהִגָּרֵר אַחֲרֵי רֹאשִׁי. קָרָאתִי רַק מִלָּה אַחַת:

– בֵּיאַטְרִיצָ’ה!

הַשּׁוֹעֵר הַזָּקֵן הִבִּיט אַחֲרַי בְּמַבָּט מְלַטֵּף, כְּמוֹ שֶׁאֲנָשִׁים טוֹבִים מַבִּיטִים אֶל גַּבֵּיהֶם שֶׁל בִּלְתִּי שְׁפוּיִים בְּדַעְתָּם. כְּשֶׁעָלִיתִי בִּיעָף בְּמַדְרְגוֹת הַבַּיִת הַמְשֻׁנֶּה שָׂמַחְתִּי לִרְאוֹת כִּי רַגְלַי לֹא פִּגְרוּ אַחֲרַי.

פָּתַחְתִּי אֶת הַדֶּלֶת. בֵּיאַטְרִיצָ’ה עָמְדָּה מוּכָנָה, כְּאִלּוּ חִכְּתָה לִי. נָטַלְתִּי אוֹתָה בִּזְרוֹעוֹתַי וְהָלַכְתִּי עִמָּהּ לַמָּקוֹם הַיְחִידִי שֶׁרוֹצִים בָּהּ וַאֲשֶׁר שָׁם נוֹעַד לָהּ תַּפְקִיד.

מֵאָז הָרֶגַע הַהוּא עָלְתָה בֵּיאַטְרִיצָ’ה בִּשְׁלַב הַפִּרְסוּם וְהַתִּפְאֶרֶת.

 

כָּל הָאַרְבָּעָה נִרְגְּעוּ    🔗

הַשּׁוֹעֵר הִתְקִין אַרְגָּז מְרֻפָּד בִּפְרוֹזְדּוֹר בֵּית הַנְּחָשִׁים, שֶׁהָיָה מֻסָּק כִּמְעַט כָּל יְמוֹת הַשָּׁנָה, וְהִכְנִיס לְתוֹכוֹ אֶת הַגּוּר. זֶה רָבַץ עַל בִּטְנוֹ כְּשֶׁרַגְלָיו פְּשׁוּקוֹת וְיִלֵּל. כָּל עוֹרוֹ רָעַד עָלָיו. הַגּוּר הָעִוֵּר הָיָה מְגַשֵּׁשׁ בְּרֹאשׁוֹ בְּלִי הֶרֶף.

הִכְנַסְתִּי אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה לְתוֹךְ הָאַרְגָּז. הִיא הֵרִימָה אֵלַי אֶת רֹאשָׁהּ וְהִבִּיטָה בִּי בִּתְמִיהָה, כְּמִתְכַּוֶּנֶת לְנַחֵשׁ מַהּ בְּדַעְתִּי. מַבָּטִי הִרְגִּיעַ אוֹתָהּ (מַה מַּהֵר לָמַדְנוּ לְהָבִין אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ).

בֵּיאַטְרִיצָ’ה הֵרִיחָה כַּמָּה פְּעָמִים אֶת הַגּוּר כִּמְהַסֶּסֶת, הִסְתּוֹבְבָה וְרָבְצָה תַּחְתֶּיהָ. גּוּפָהּ הַשְּׁחַרְחַר שֶׁכָּחַשׁ מֵחֶבְלֵי לֵדָתָהּ, כִּמְעַט שֶׁמִּלֵא אֶת הָאַרְגַּז כֻּלּוֹ. רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגּוּר נִתְקַל בַּדַּד וּמִיָּד הִתְחִיל לִינוֹק.

הַמְּצִיצוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת הָיוּ רֵיקוֹת, כִּי הֶחָלָב נִתְיַבֵּשׁ בַּפְּטָמוֹת. אַחַר כַּךְ נִשְׁמַע כֵּיצַד הֶחָלָב שׁוֹפֵעַ וְנִבְלָע בְּתֵאָבוֹן בַּגוּף הַזָּהוּב.

הַמְּצִיצוֹת הָלְכוּ וְרָפוּ, הַגּוּר חָדַל לִרְעוֹד. מִגּוּפוֹ עָלָה קוֹל, כְּאִלּוּ סְלִיל קָטָן הִתְחִיל לְהִתְגַּלְגֵּל.

נָעַם לְאָזְנֵינוּ לְהַקְשִׁיב לְגִרְגּוּרוֹ הַמַּרְגִּיעַ כְּשֶׁהוּא עוֹלֶה וְיוֹרֵד, עוֹלֶה וְיוֹרֵד. גּוּפָהּ הַחַם שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה חָבַק אֶת הַגּוּר מִשְּׁלשֶׁת צְדָדָיו וְנָסַךְ עָלָיו מַרְגּוֹעַ. כַּעֲבוֹר רְגָעִים אֲחָדִים נִרְדַּם.

בֵּיאַטְרִיצָ’ה הִרְגִּישָׁה, כְּנִרְאֶה, הַרְגָּשָׁה נְעִימָה, כְּאִלּוּ פָּרְקָה מֵעָלֶיהָ מַשָּׂא מְיֻתָּר. בְּדַדֶּיהָ נִצְטַבֵּר חָלָב רַב, אֲשֶׁר הֵעִיק עָלֶיהָ בְּמֶשֶׁךְ שָׁעוֹת רַבּוֹת, אַחֲרֵי שֶׁשִּׁכְּלָה אֶת כָּל גּוּרֶיהָ.

הִיא הִתְחִילָה לְלַקֵּק בִּלְשׁוֹנָהּ אֶת עוֹרוֹ שֶׁל הַלָּבִיא הַקָּטָן.

– לֹא בְּשֶׁל חֲלָבָהּ הַמֻּעָט – אָמַר הַשּׁוֹעֵר הַזָּקֵן – רָצִיתִי בָּהּ. חֲלֵב כַּלְבָּה קְטַנָּה אֵינוֹ מַסְפִּיק לְגוּר אֲרָיוֹת. אִמָּא רָצִיתִי לִמְצוֹא בִּשְׁבִילוֹ, אִמָּא שֶׁתְּחַמֵּם וּתְחַנֵּךְ אוֹתוֹ. מִדַּת הָאַהֲבָה אֵצֶל אֵם נְמוּכָה שָׁוָה לְמִדַּת הָאַהֲבָה אֵצֶל אֵם גְּבוֹהָה, הַאִם לֹא כַּךְ, אֲדוֹנִי הַצָּעִיר?

כִּבִּינוּ אֶת הַחַשְׁמַל וְיָצָאנוּ מִן הַמִּסְדְּרוֹן, בַּחוּץ הִתְחִיל מֵאִיר הַשַּׁחַר. הַשּׁוֹעֵר הַזָּקֵן הִבִּיט בִּי.

מַעֲשֶׂה הַשֻּׁתָּפוּת קֵרַב אוֹתָנוּ וְרָקַם בֵּינֵינוּ יְדִידוּת טוֹבָה (אֲשֶׁר, אָמְנָם, הֶאֱרִיכָה יָמִים עַד הַיּוֹם הַמַּר).

הִצְטַחַקְתִּי אֶל הַשּׁוֹעֵר הַזָּקֵן, מַר פַרַנְסוּאָה מַנוּבְרִיֶה שְׁמוֹ, וְהָלַכְתִּי בִּצְעָדִים שְׁקֵטִים אֶל עֵבֶר הַבַּיִת הַמְשֻׁנֶּה.

מְנוּחָה גְדוֹלָה יָרְדָה עָלַי, כְּמוֹ בְּיוֹם שִׁשִּׁי לִפְנוֹת עֶרֶב לְאַחַר תְּקִיעַת הַחֲצוֹצְרָה. עָיַפְתִּי מִכָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי מֵרֶגַע בּוֹאִי לְפָּרִיס. תְּשׁוּקָתִי לִמְנוּחָה וַדַּאי תַּכְרִיעַ אֶת רַעַשׁ הַבַּיִת הַמְּשֻׁנֶּה.

הִרְגַּשְׁתִי בְּסִפּוּק רַב כִּי עָלָה בְּיָדִי לִגְמוֹל טוֹבָה לְבֵּיאַטְרִיצָ’ה עַל יְדִידוּתָהּ אֲשֶׁר הֶרְאֲתָה לִי, לְאָדָם זָר בְּעִיר נָכְרִיָּה.

טְבִיעַת־הָעַיִן שֶׁלָּה בִּבְחִירַת יְדִידִים הִיא כְּשֶׁלִּי. בַּת רֶגַע. יֵשׁ בֵּינֵינוּ קַו מְשֻׁתָּף.

בָּתֵּי הַקָּפֶה שֶׁבַּפַּרְבָר הִתְחִילוּ לְהִפָּתַח. עָלָה רֵיחַ נִיחוֹחַ שֶׁל קָפֶה וְלַחְמָנִיּוֹת טְרִיּוֹת, הֲלֹא הֵן “הַבְּרִיּוֹשׁוֹת” הַמְפֻרְסָמוֹת שֶׁל פָּרִיס.

 

מֶה הָיָה לְמָחֳרַת אוֹתוֹ לַיְלָה בְּגַן הַחַיּוֹת?    🔗

– תּוּק־תּוּק!

פָּקַחְתִּי עַיִן וְלֹא זָכַרְתִּי הֵיכָן אֲנִי.

– שָׁלוֹם עָלֶיךָ, שְׁכֵנִי!

הִבַּטְתִּי אֶל פְּנֵי הַדּוֹבֵר. זֶה הָיָה מַר מַק מַן הוֹל.

בְּהִזְדַּמְּנוּת זוֹ עָלַי לְהָעִיר, כִּי שְׁכֵנִי לֹא הָיָה רָזֶה כְּלָל. אַדְרַבָּה, הָיְתָה לוֹ אֲפִילוּ כָּרֶס בּוֹלְטָה. שְׁכֵנִי לֹא הִדִּיר עַצְמוֹ מֵאֲכִילָה גַּסָּה. הוּא פָּתַח בְּאוֹתוֹ עִנְיָן:

– וְכִי גַם הַפַּעַם לֹא תֵלֵךְ לֶאֱכוֹל?

– הַכְּבָר עֵת צָהֳרָיִם? – שָׁאַלְתִּי בִּתְמִיהָה – יָשַׁנְתִּי שֶׁבַע שָׁעוֹת, לֹא רַע!

– תַּרְשֶׁה לִי לְתַקֵּן, אֲדוֹנִי הַשָּׁכֵן. אֶפְשָׁר לְהַחֲלִיף אֶת הַבִּטּוּי “לֹא רַע”, בְּלִי כָּל הִסּוּסִים בְּ…נִפְלָא! יָשַׁנְתָּ אַרְבַּע־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת בְּלִי הֶפְסֵק וְרַעַשׁ הָרַכָּבוֹת לֹא הִפְרִיעֲךָ כָּל עִקָּר. אֲפִילוּ נְגִינַת הַמְּצִלְתַּיִם שֶׁלִּי לֹא הִקְפִּיצָה אוֹתְךָ מִשְּׁנָתְךָ וְהִרְעִיפָה עָלֶיךָ, כַּנִּרְאֶה, טַל מְנוּחָה. קֶסֶם הַמּוּסִיקָה!

אָכֵן, הִתְרַגַּלְתִּי לְרַעַשׁ הַבַּיִת, כְּאוֹתוֹ מַלָּח שֶׁהִתְרַגֵּל לִתְנוּדוֹת גַּלֵּי הַיָּם ואֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לֹא לְטִלְטוּלִים וְלֹא לַהֲקָאָה. לֹא רַעַשׁ הָרַכָּבוֹת וְהַמְּצִלְתַּיִם הֶעִירוּנִי, אֶלָּא נְקִישַׁה קַלָּה בַּדֶּלֶת.

הִתְנַעַרְתִּי. “טָרִי” הָיִיתִי לְאַחַר שֵׁנָה כָּזוֹ כִּמְלָפְפוֹן מִן הַשִּׂיחַ. בַּעֲזוֹב אוֹתִי שְׁכֵנִי, אָמַרְתִּי:

פָּרִיס, אֲנִי מוּכָן לִרְאוֹתֵךְ וְלִלְמוֹד מִמֵּךְ כָּל מַה שֶׁאַתְּ, יוֹרֶשֶׁת אֳמָנִים וַחֲכָמִים גְּדוֹלִים, מוּכָנָה לְהוֹרוֹתֵנִי. וְעוֹד אָמַרְתִּי: יִתֶּן נָא לִי הָאֱלֹהִים לֵב מַרְגִישׁ וּמֹחַ פָּתוּחַ, וְלוּ רַק לְיוֹם אֶחָד.

 

מַה שְּׁלוֹם בֵּיאַטְרִיצָ’ה?    🔗

כְּשֶׁהָלַכְתִּי לִרְאוֹת אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה בִּקֵּשׁ גַּם מַר מַק מַן הוֹל לְהִלָּווֹת אֵלַי. בַּיוֹם הוּא פָּנוּי תָּמִיד, כִּי עוֹבֵד־לַיְלָה הוּא.

מָצָאנוּ אוֹתָהּ שׁוֹכֶבֶת בְּתוֹךְ הָאַרְגָּז, בַּחֲדַר הַנְּחָשִׁים. הַגּוּר יָשֵׁן. פְּנֵי בֵּיאַטְרִיצָ’ה נִשְׁתַּנּוּ. הָיְתָה נְקִיָּה וּסְרוּקָה. אֹכֶל נִתַּן לָהּ בְּשֶׁפַע. מַבָּטָהּ נַעֲשָׂה מְאֻשָּׁשׁ וּבָטוּחַ יוֹתֵר, כְּכָל מְחֻסַּר־עֲבוֹדָה שֶׁשָּׁב לַעֲבוֹדָתוֹ וּלְמִקְצוֹעוֹ.

גַּם מַר מַק מַן הוֹל הִרְגִּישׁ בְּכַךְ וְאָמַר: – חָלְפוּ לִבְלִי שׁוּב יָמַיִךְ הָעֲלוּבִים, בֵּיאַטְרִיצָ’ה. שׁוֹמְמָה הָיִית מְהַלֶּכֶת מֵחֶדֶר לְחֶדֶר, מְיֻתֶּרֶת, נְתוּנָה לְחַסְדָּן שֶׁל עֲשָׂרוֹת עֵינַיִם שֶׁלֹּא רָחֲשׁוּ לְךָ יְדִידוּת. לֹא מִשּׁוּם שֶׁאַנְשֵׁי הַבַּיִת הָיוּ רָעֵי־לֵב – אֶלָּא כָּכָה סְתָם… רַק שְׁבִיל צַר הָיָה לָךְ בְּבֵיתָהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, אֲשֶׁר בּוֹ יָכֹלְתְּ לְהִתְהַלֵּךְ וְלִחְיוֹת בְּלִי נְטוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה, אֲבָל גַּם שְׁבִיל זֶה נֶחֱסַם וְאַהֲבָתָהּ נֵהֶפְכָה לְשִׂנְאָה… מַר מַק מַן הוֹל הִסְתַּכֵּל בִּקְצֵה נַעֲלוֹ וְהוֹסִיף:

– נִדְמֶה לִי עַתָּה כִּי תָּמִיד אָהַבְתִּי אֶת הַכַּלְבָּה, אוּלָם שֶׁלא מִדַּעַת הִתְנַכַּרְתִּי אֵלֶיהָ.

לֹא הִבַּטְתִּי בִּפְנֵי אִישׁ שִׂיחִי.

 

שְׁלשָׁה אֲרָזִים בְּכוֹבַע    🔗

בְּאַחַד הַשְּׁבִילִים, מִבֵּין עֲרוּגוֹת הַפְּרָחִים, הוֹפִיעָה דְּמוּתוֹ שֶׁל פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן.

לוּלֵא מִכְנְסֵי־הָעֲבוֹדָה הַכְּחֻלִּים שֶׁלָּבַשׁ, מִגְבַּעַת־הַקַּשׁ הַרְחָבָה וּמִשְׁקָפָיו, הָיִיתִי מְדַמֶּה אוֹתוֹ לַמַּלְאָךְ בַּעַל הַחֶרֶב הַמִּתְהַפֶּכֶת, הַשּׁוֹמֵר אֶת דֶּרֶךְ־הַחַיִים.

פָּנָיו, כְּמוֹ תָּמִיד, הָיוּ זוֹעֲפוֹת. אֲבָל כְּבָר לָמַדְתִּי לָדַעַת כִּי זָעְפּוֹ אֵינוֹ אֶלָּא קְלִפָּה חִיצוֹנִית, הַמְכַסָּה עַל לִבּוֹ הַטּוֹב, כְּפִי שֶׁנִּתְגַּלָּה לִי בַּפְּגִישָׁה הָרִאשׁוֹנָה בְּאוֹתוֹ לַיְלָה.

– שָׁלוֹם, אָדָם צָעִיר! – בֵּרְכַנִי – וְהִתְחִיל דּוֹרֵשׁ לְמַעֲשַׁי וּלְאַרְצִי.

– מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל!? – קָרָא לְאַחַר שֶׁשָּׁמַע אֶת תְּשׁוּבוֹתַי – הֵן תֵּדַע, אֲדוֹנֵי הַצָּעִיר, כִּי לַגָּן הַזֶּה הוּבְאוּ צְמָחִים וּבַעֲלֵי־חַיִּים מִכָּל קַצְוֵי תֵּבֵל. גַּם מֵאַרְצְךָ הֵבִיאוּ לָנוּ דְּבַר־מָה. רוֹאֶה אַתָּה צַמֶּרֶת עֲבֻתָּה וּשְׁטוּחָה זוֹ, שָׁם עַל הַגִּבְעָה? – עֲצֵי אַרְצְךָ הֵם, אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן. בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי אַתָּה יָכוֹל לָשֶׁבֶת בְּצִלָּם – וִיהֵא דוֹמֶה עָלֶיךָ, כְּאִּלוּ אַתָּה יוֹשֵׁב בְּאַרְצְךָ.

הִבַּטְתִּי לְעֵבֶר אֶצְבָּעוֹ הַשְּׁלוּחָה וְרָאִיתִי שְׁלשָׁה עֲצֵי עֲנָק שֶׁנָּטוּ קְצָת בַּאֲלַכְסוֹן, לְצַד הָרוּחַ.

הָעֵצִים הִתְנַשְּׂאוּ לְמַעְלָה וְכִמְעַט נִתְקְעוּ בַּשָּׁמַיִם, וְצַמַּרְתָּם הָעֲבֻתָּה הִשְׂתָּרְעָה בְּצוּרַת מִשְׁטָחִים יְשָׁרִים, בְּדוֹמֶה לְמִרְפָּסוֹת, מִרְפָּסוֹת־יֶרֶק הָעוֹלוֹת זוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ. צִפֳּרִי פָּרִיס מְקַנְּנוֹת בָּהֶן בְּשׁוֹבְבוּת וּבְבִטָּחוֹן שֶׁל דַּיָּרִים וְתִיקִים.

– שְׁלשָׁה אֲרָזִים אֵלֶּה הוּבְאוּ אֶל הַגָּן הַזֶּה בְּכוֹבַע אֶחָד. שְׁלשָׁה שְׁתִילִים קְטַנִּים. בְּשָּׁעָה שֶׁעָבָר הַקֵּיסָר נַפּוֹלְיוֹן בְּאַרְצְךָ חָמַד אֶת מִין הָעֵצִים הַזֶּה וְלָקַח עִמּוֹ לְתוֹךְ כּוֹבָעוֹ הַמְּשֻׁלַּשׁ שְׁלשָׁה שְׁתִילִים רַכִּים.

סָב־סָבִי וְסָבִי שָׁמְרוּ עֲלֵיהֶם בְּאַהֲבָה וּבְהַקְפָּדָה. וְעַתָּה, רְאֵה, כַּמָּה עָצְמוּ פֹּארוֹתֵיהֶם! שָׁרְשֵׁיהֶם מַגִּיעִים כִּמְעַט עַד בֵּית־הַנְּכֹאת הַזּוֹאוֹלוֹגִי.

מִכָּאן אַתָּה לָמֵד שֶׁאַנְשֵׁי הַצָּבָא שֶׁלָּנוּ, אַנְשֵׁי־רוּחַ הֵם וְלִבָּם פָּתוּחַ גַּם לִיפִי הַטֶּבַע, לְשִׁירָה וְאֳמָנוּת.

– כָּאֵלֶה הֵם הַצָּרְפָתִּים! – חָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי.

יֵשׁ לָהֶם חַיָּלִים, קְצִינִים וּמְפַקְּדִים שֶׁהֵם סוֹפְרִים, מְשׁוֹרְרִים וְחוֹבְבֵי אֳמָנוּת. אֵינֶנִּי יַדְעָן גָּדוֹל, אַךְ זוֹכֵר אֲנִי שְׁמוֹתֵיהֶם שֶׁל שְׁנַיִם מֵהֶם: לַמַרְטִין, שַׁטוֹבְּרִיַן.

– פְרַנְסוּאָה הִבְחִין בַּת־צְחוֹק קַלָּה עַל שְׂפָתַי וְתָקַע בִּי מַבָּט בּוֹחֵן וְזוֹעֵף, כְּשׁוֹאֵל לְפִשְׁרָהּ.

– אֲדוֹנִי! – אָמַרְתִּי לוֹ – הִצְטַחַקְתִּי בְּחָשְׁבִי עַל דְּבָרֶיךָ הַטּוֹבִים אֵלַי, כִּי בְּשָׁעָה שֶׁאֵשֵׁב בְּצֵל הָעֵצִים הָאֵלֶּה יְהֵא דּוֹמֶה עָלַי כְּאִלוּ אֲנִי יוֹשֵׁב בְּאַרְצִי… אַרְצִי, אֲדוֹנִי, חֲשׂוּפָה בִּפְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ כְּרֹאשׁ קֵרֵחַ. כָּזֹאת הִיא אַרְצִי עַתָּה!

פְרַנְסוּאָה הִשְׁהָה עָלַי מַבָּט נָבוֹן וְלֹא אָמַר דָּבָר. אוֹתוֹ רֶגַע הִרְגַּשְׁתִּי, כִּי אֲנִי אוֹהֵב אֶת הָאָדָם הַזֶּה, – אַהֲבָה שֶׁאֵינָהּ תְּלוּיָה בְּשׁוּם דָּבָר וּבְשׁוּם תְּנַאי. הֶחְלַטְתִּי בְּלִבִּי כִּי אֶהְיֶה שׁוֹאֵל לַעֲצָתוֹ בְּכָל דָּבָר, אוֹ שֶׁאֶשְׁתַּדֵּל לְפָחוֹת לְכַוֵּן אֶת מַעֲשַׂי לְדַעְתּוֹ.

כָּל אָדָם וַדַּאי נִתְנַסָּה בִּזְמַן מִן הַזְּמַנִּים בְּהַחְלָטָה מֵעֵין זוֹ.

 

שָׁלשׁ קְבוּרוֹת לְחַיָּה אַחַת    🔗

– עַתָּה – אָמַר פְרַנְסוּאָה – אֲנִי עָסוּק בְּשָׁלשׁ הַקְּבוּרוֹת שֶׁל הַלְּבִיאָה הַמֵּתָה.

– שָׁלשׁ קְבוּרוֹת לִלְבִיאָה אַחַת?

– כֵּן, אֲדוֹנִי הַסַּקְרָן. זֶהוּ יִתְרוֹנָן שֶׁל הַחַיּוֹת אֲשֶׁר בַּגָּן הַזֶּה מִכָּל חַיְתוֹ אָרֶץ.

וְאֵלֶה הֵן שָׁלשׁ הַקְּבוּרוֹת לַחַיָּה הָאַחַת: קְבוּרָה רִאשׁוֹנָה: פּוֹשְׁטִים אֶת הָעוֹר מִן הַחַיָּה וּמְמַלְּאִים אוֹתוֹ גְבָב שֶׁל נְסֹרֶת דַּקָּה וְנַפְטָלִין, מַכְנִיסִים בְּחוֹרֵי הָעֵינַיִם עֵינֵי זְכוּכִית, צוֹבְעִים אֶת הַלּוֹעַ בְּלַכָּה אֲדֻמָּה, מַתְקִינִים לַגּוּפָה כַּן בַּרְזֶל, מַדְבִּיקִים פְּתָק עִם כְּתֹבֶת וּמַעֲמִידִים אוֹתָהּ כְּמִין רָהִיט בָּאוּלָם הַגָּדוֹל מִסְפָּר 5 שֶׁבְּבִנְיַן הַמּוּזֵיאוֹן הַזּוֹאוֹלוֹגִי וְשָׁם הִיא עוֹמֶדֶת וּמַפְחִידָה קְטַנִּים וּגְדוֹלִים. זוֹהִי קְבוּרָה רִאשׁוֹנָה.

קְבוּרָה שְׁנִיָה: מְנַקִּים יָפֶה יָפֶה אֶת הָעֲצָמוֹת מִן הַבָּשָׂר בִּתְמִסָּה חִימִית, מְקִימִים אֶת הַשֶּׁלֶד עַל רַגְלָיו בְּעֶזְרַת חוּטֵי נְחשֶׁת וּבְרָגִים וּמַתְקִינִים לוֹ כַּן שָׁחוֹר עִם כְּתֹבֶת. מְקוֹם כְּבוֹדוֹ בָּאוּלָם מִסְפָּר 7 שֶׁבְּבִנְיַן הַמּוּזֵיאוֹן הַזּוֹאוֹלוֹגִי. שָׁם הוּא מַזְכִּיר לְכָל רוֹאָיו כִּי הַמָּוֶת הוּא נַחֲלַת כֻּלָּנוּ.

קְבוּרָה שְׁלִישִׁית: נוֹטְלִים אֶת הַבָּשָׂר. אִם עֲדַיִן טוֹב הוּא לְמַאֲכַל (בּוּשָׁה לְהַגִּיד) נוֹתְנִים אוֹתוֹ לַצִּפֳּרִים וְלָעַכְבָּרִים, וְאִם הֶעֱלֶה בָּאְשָׁה וְאֵינוֹ רָאוּי לַאֲכִילָה – כּוֹרִים בּוֹר וְקוֹבְרִים אוֹתוֹ כְּכָל בָּשָׂר וָדָם. מִי שֶׁרוֹצֶה יָכוֹל לָשִׂים עַל תֵּל הַקֶּבֶר אֶבֶן לְמַזְכֶּרֶת. אִם תִּזְדָּרְזוּ – תַּסְפִּיקוּ לִרְאוֹת אֶת הַלְּבִיאָה כְּשֶׁהִיא עֲדַיִן אַחַת וּשְׁלֵמָה.

 

בְּמַרְתֵּף הַמִּפְלָצוֹת    🔗

הָלַכְנוּ בְּעִקְּבוֹתָיו. נִכְנַסְנוּ לְבִנְיַן הַמּוּזֵיאוֹן הַזּוֹאוֹלוֹגִי שֶׁעָמַד מִימִינוֹ שֶׁל הַגָּן. נִכְנַסְנוּ לֹא כְּכָל בְּנֵי הָאָדָם, בַּכְּנִיסָה הָרְחָבָה, הָרָאשִׁית – אֶלָּא מִן הַצַּד, בַּפְּתָחִים הַקְּטַנִּים, לְיַד פַּחֵי הַזֶּבֶל וְהַמַּטְאַטְאִים. הַהֶבְדֵּל הוּא גָדוֹל וְאֵין צֹרֶךְ לְהַסְבִּירוֹ. מִי שֶּׁרוֹצֶה יְנַסֶּה לְהִכָּנֵס לְבֵית־הַחוֹלִים בְּדֶלֶת אֲחוֹרִית – וְאַחַר כַּךְ יְדַבֵּר עִמִּי. עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי שְׁלוּלִית מֵי הַשּׁוֹפְכִים הַהוֹלְכִים לָעֲרוּגוֹת; עַל פְּנֵי מַחְסַן הַמַטְאַטְאִים, הַיָּעִים, הַמִּבְרָשׁוֹת, הַדְּלָיִים; עָבַרְנוּ עַל פְּנֵי חֲדַר גִּדּוּל הַתּוֹלָעִים בִּשְׁבִיל מְזוֹן יוֹם־יוֹם לַחַיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת; עָבַרְנוּ בְּאוּלָם אָרֹךְ שֶׁבּוֹ מְנַקִּים וּמְיַבְּשִׁים אֶת הָעֲצָמוֹת וּבְאוּלָם שֶׁבּוֹ מְיַבְּשִׁים אֶת עוֹרוֹת הַחַיּוֹת וּמוֹתְחִים אוֹתָם עַל פְּנֵי מִסְגָּרוֹת; בְּאוּלָם זֶה נִמְצָאוֹת גַּם חָבִיּוֹת הַסְּפִּירְט, מִינֵי צִנּוֹרוֹת וּמַשְּׁפְּכִים, צִנְצָנוֹת וּפַחִים. עָבַרְנוּ בְּאוּלָם שֶׁבּוֹ עוֹמְדִים דַּחְלִילֵי חַיּוֹת שֶׁהָעָשׁ כְּבָר אָכַל אֶת קִרְבֵיהֶן. רָאִינוּ שָׁם לִוְיָתָן שֶׁבִּטְנוֹ נִסְדְּקָה וְלֹא הָיְתָה לוֹ תַּקָּנָה. הַנַּגָּרִים פָּתְחוּ חוֹר בְּגַבּוֹ וְיָרְדוּ לְתוֹכוֹ בְּסוּלָם כְּדֵי לְתַקֵּן אֶת הַשֶּׁלֶד. נַגָּר אֶחָד עָמַד בְּתוֹךְ פִּי הַלִּוְיָתָן עַל אַרְגָּז גָּבוֹהַּ וְהִכְנִיס לוֹ שֵׁן שֶׁנָּשְׁרָה.

אוֹתָהּ שָׁעָה עָמְדוּ בַּפִּנָּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים צְעִירִים לְבוּשֵׁי סִנָּרִים (רוֹפְאִים) וְדִבְּרוּ בַּטֶּלֶפוֹן:

– הַלּוֹ! הַסִּפְרִיָּה הַלְּאֻמִּית שֶׁל הָעִיר פָּרִיס? כָּאן הַמּוּזֵיאוֹן הַזּוֹאוֹלוֹגִי. בְּבַקָּשָׁה לְהַגִּיד לָנוּ: מַה מִּסְפַּר הַשִּׁנַּיִם הַטּוֹחֲנוֹת אֲשֶׁר לַלִּוְיָתָן הַצְּפוֹנִי, שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע?

– תֵּיכֶף יְעַיְּנוּ בַּסְּפָרִים – אָמַר הָרוֹפֵא

הַמְּטַלְפֵּן לַחֲבֵרוֹ – הֵם רַק מְבַקְּשִׁים לָדַעַת מַדּוּעַ אָנוּ חוֹשְׁבִים כִּי הַמִּסְפָּר שֵׁשׁ אֵינוֹ נָכוֹן.

– עֲנֵה לָהֶם – אָמַר הַשֵּׁנִי.

– הַלּוֹ, הַלּוֹ – הוֹסִיף הָרִאשׁוֹן לְטַלְפֵּן. הַנַּגָּר פּוֹאַנְיֶה הַזָּקֵן אוֹמֵר כִּי לִפְנֵי עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, כְּשֶׁהִתְקִין אֶת אֶדֶר־הַלִּוְיָתָן, קָבַע בּוֹ חָמֵשׁ שִׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת. עַכְשָׁו אָנוּ עוֹשִׂים בִּקֹּרֶת חֲמוּרָה.

וּבְכֵן, אָנָּא לְבָרֵר, שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע. מַר מַק מַן הוֹל הִקְשִׁיב בְּעֹנֶג רַב לְשִׂיחָה זוֹ וְאָמַר לִי: – כַּמָּה מִתְיַגְּעִים אַנְשֵׁי הַמַּדָע! חוֹבֵב מַדָּע אֲנִי מִתָּמִיד.

הָלַכְנוּ הָלְאָה. בֶּאֱמֶת אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ בַּמֶּה לְהַתְחִיל אֶת תֵּאוּרִי. הַאַתְחִיל בְּתֵאוּר הָאוּלָם מִסְפָּר חָמֵשׁ, שֶׁגַּם בּוֹ עָבַרְנוּ, עִם הַחַיּוֹת הַמְּשֻׁנּוֹת שֶׁבּוֹ, הַמְטִילוֹת בֶּאֱמֶת אֵימָה בְּלוֹעֵיהֶן הַצְּבוּעִים לַכָּה אֲדֻמָּה, וְרֵיחַ שֶׁל נַפְטָלִין נוֹדֵף מֵהֶן? הַאַתְחִיל מִן הָאִצְטַבָּאוֹת הָאֲרֻכּוֹת אֲשֶׁר עָלֵיהֶן עוֹמְדוֹת צִנְצָנוֹת מְלֵאוֹת סְפִּירְט עָכוּר וּבְתוֹכָן צָפִים חֶלְקֵי גוּף שׁוֹנִים שֶׁל בַּעֲלֵי חַיִּים מְשֻׁנִּים? וְשֶׁמָּא אֶפְתַּח בְּתַעֲרוּכַת מֵאוֹת הַקֵּבוֹת הַזְּעִירוֹת שֶׁל תַּרְנְגוֹלוֹת הַמַּדְגִּימוֹת אֶת דֶּרֶךְ הִתְפַּתְּחוּתָהּ שֶׁל מַחֲלַת הַסַּרְטָן, אוֹ בְּתַעֲרוּכַת רֵאוֹת הַקּוֹפִים, שֶׁבָּאָה לְהָעִיד כִּי כֻלָּם, כֻּלָּם מֵתוּ בְּשַּׁחֶפֶת? וְאוּלַי אַתְחִיל בְּתַעֲרוּכָה שֶׁל גֻּלְגְּלוֹת אָדָם לְגִזְעֵיהֶם וּמִדּוֹתֵיהֶם – מִן הַקַּוְקָזִי חַלִּיל סְמַרְטוֹפּוֹב שֶׁמָּכַר אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ לְמָכוֹן זֶה בְּעוֹדוֹ בַּחַיִּים, הָאָדָם הַגָּבוֹהַּבְּיוֹתֵר בִּבְנֵי הָאָדָם (2.40 מֶטֶר), וְעַד הַגֻּלְגֹּלֶת הַקְּטַנָּה כְּאֶשְׁכּוֹלִית שֶׁל הַבּוּשְׁמֶנִי הַקָּטָן יֵי הֵי? וּמַדּוּעַ לֹא אַתְחִיל בַּסִּפּוּר עַל הַחֻלְיָה הָאַחַת שֶׁל בַּעַל־חַיִּים אֶחָד מִלִּפְנֵי תְּקוּפַת הַמַּבּוּל, שֶׁנִּמְצְאָה בְּעַרְבוֹת סִיבִּיר, חֻלְיָה שֶׁגָּדְלָהּ כְּגֹבַהּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים?!

הָלַכְנוּ אַחֲרֵי פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן וְעָבַרְנוּ מֵאוּלָם לְאוּלָם. אָכֵן, הַבַּיִת הַזֶּה הָיָה בֵּית־חֲרשֶׁת עֲנָקִי לְמַתַּן צוּרָה וּקְבִיעַת זֵכֶר לְכָל מִינֵי בַּעֲלֵי חַיִּים שֶׁבְּכַדּוּר הָאָרֶץ. הַבִּנְיָן הָיָה עֲנָקִי וְקִירוֹתָיו הֶעָבִים הוֹסִיפוּ לוֹ חֲשִׁיבוּת. כַּמָּה אוֹהֵב אֲנִי אֶת הַהוֹד שֶׁבְּבִנְיָנִים צִבּוּרִיִּים!

נִדְהַמְתִּי, נִדְהַמְתִּי מִמַּרְאֵה עֵינַי וּמֵרֵיחַ הַקַּרְבּוֹל, הַסְּפִּירְט וְהַנַּפְטָלִין. הָיִיתִי בְּעֵינֵי עַצְמִי כְּגַרְגֵּר חוֹל מוּל מַעֲרֶכֶת בַּעֲלֵי הַחַיִּים הַמְּשֻׁנִּים מִכָּל חֶלְקֵי תֵבֵל בִּתְקוּפוֹת שׁוֹנוֹת, הָיִיתִי בְּעֵינַי כְּטוֹבֵעַ בְּיָם גָּדוֹל. הֵי, הֵי, חָשַׁבְתִּי, הַאֶזְכֶּה עוֹד לִרְאוֹתֵךְ, תֵּל־אֲבִיב קְטַנָּה, אֵי־שָׁם עַל חוֹף־יָם חַמְסִינִי?

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן הָלַךְ בְּרֹאשׁ, מַבִּיט לְכָל עֵבֶר וּפוֹקֵד בְּעֵינָיו אִם הַכָּל עוֹמֵד בִּמְקוֹמוֹ, אִם הַחַיּוֹת הִתְנַהֲגוּ כַּיָּאוּת בִּזְמַן הֵעָדְרוֹ וְאִם לֹא עָזַב מִי מֵהֶם אֶת כַּנּוֹ אוֹ הֶחֱלִיף אֶת כְּתָבְתּוֹ.

רַק שְׁכֵנִי מַר מַק מַן הוֹל הָלַךְ הֲלִיכָה פְּשׁוּטָה שֶׁל בָּשָׂר וָדָם, הַחוֹשֵׁב לוֹ כִּי כָל יְצוּרֵי תֵבֵל נוֹצְרוּ רַק כְּדֵי לְהָקֵל עָלָיו אֶת עִכּוּל אֲרוּחַת הַצָּהֳרַיִם שֶׁבָּאָה בְּמֵעָיו. יָדָיו הִתְנוֹעֲעוּ בַּחֲצִי עִגּוּל סְבִיב כְּרֵסוֹ הַבּוֹלְטָה (שֶׁהִזְכַּרְנוּ בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם) כִּכְנָפַיִם קְטַנּוֹת, כְּדֵי לְהָשִּׁיב עָלֶיהָ רוּחַ קַלָּה.

נִכְנַסְנוּ לַחֲדַר יְצִיקוֹת הַגֶּבֶס מִבַּעֲלֵי חַיִּים. בְּאֶמְצַע הַחֶדֶר יָשַׁב אָדָם צָעִיר חָגוּר סִנָּר כָּחֹל וַעֲנִיבַת אֳמָנִים גְּדוֹלָה לְצַוָּארוֹ. הָיָה עָסוּק בִּיצִיקַת גֶּבֶס מֵחֶדֶק שֶׁל פִּיל שֶׁהוֹצִיאוֹ מִתּוֹךְ חֲבִית סְפִּירְט. הוּא מָרַח אוֹתוֹ בְּוַזֶּלִין, שָׁפַךְ אַבְקַת גֶּבֶס לְתוֹךְ הַקְּעָרָה שֶׁעָמְדָה בֵּין רַגְלָיו, יָצַק לְתוֹכָהּ מַיִם וְחִכָּה עַד אֲשֶׁר בּוּעוֹת הָאֲוִיר תֶּחְדַּלְנָה לַעֲלוֹת מִן הַגֶּבֶס: סִמָּן כִּי הַגֶּבֶס נִרְטַב כֻּלּוֹ. מִשּׁוּם כַּךְ יָשַׁב זְמַן מָה בְּאֶפֶס מַעֲשֶׂה וְהִבִּיט הַבָּטָה שֶׁל סְתָם אֶל הָאֵבָרִים הַמְּשֻׁמָּרִים שֶׁבַּצִּנְצָנוֹת. לְפִי מַבָּטוֹ רָאִיתִי כִּי מַחְשְׁבוֹתָיו שֶׁל הַצָּעִיר הַזֶּה רְחוֹקוֹת מְאֹד מִמַּרְאֵה עֵינָיו וּמִן הָרֵיחַ שֶׁבָּאוּלָם.

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן רָמַז עָלָיו וְאָמַר: – פָּרִיס אֵינָהּ מְפַנֶּקֶת אֶת הַלּוֹמְדִים בָּהּ. אָדָם זֶה – פַּסָּל צָעִיר הוּא. הֵם מִתְעַנִּים בְּאָהֳלָהּ שֶׁל תּוֹרָה. אֲבָל מֵהֶם יָצְאוּ אַנְשֵׁי הַמַּדָע וְהָאֳמָנוּת שֶׁהֵם תִּפְאֶרֶת לָעוֹלָם. וְכִי הַפַּסָּל הַגָּדוֹל פּוֹן פּוֹן לֹא יָצַק אֶצְלֵנוּ גֶבֶס בַּחֶדֶר הַזֶּה? פֶּסֶל הַדֹּב הַלָּבָן הָעוֹמֵד עַתָּה בְּמוּזֵיאוֹן לוּכְּסֶמְבּוּרְג – שֶׁלּוֹ הוּא. נִכָּר כִּי הַפַּסָּל בָּקִי בַּחַיּוֹת לֹא רַק בְּמַרְאֵיהֶם מִבַּחוּץ אֶלָּא גַם מִבִּפְנִים.

מַר מַק מַן הוֹל לֹא אָהַב לְהִשָּׁאֵר בַּעַל חוֹב בְּדִבּוּר וְאָמַר: – נָכוֹן מְאֹד. הִנֵּה גַם אֶצְלֵנוּ, אֶתְמוֹל, זֹאת אוֹמֶרֶת מִזְּמַן, הָיָה כַּנָּר רִאשׁוֹן בַּתִּזְמֹרֶת הַפִילְהַרְמוֹנִית. הוּא הִמְצִיא מִשְׁחַת נַעֲלַיִם חֲדָשָׁה. עַתָּה הוּא מְבַלֶּה אֶת יָמָיו בְּעשֶׁר וּרְוָחָה.

 

בַּחֲדַר הַנִּתּוּחַ    🔗

מִתּוֹךְ חֲדַר הַנִּתּוּחִים עָלָה קוֹל צְחוֹק. נִכְנַסְנוּ וּמָצָאנוּ בּוֹ רוֹפְאִים צְעִירִים אֲחָדִים לְבוּשִׁים סִנָּרִים לְבָנִים. הֵם נִקְרְאוּ לְנַתֵּחַ אֶת הַלְּבִיאָה וְלַחֲקוֹר אֶת סִבַּת מוֹתָהּ.

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן קִבֵּל אוֹתָם בְּבַת צְחוֹק וּבְתַרְעֹמֶת: – "הוֹ, הֵי! עוֹד מֵרָחוֹק שָׁמַעְתִּי אֶת מַשַּׁק כַּנְפֵיכֶם – צִפֳּרֵי הַטֶּרֶף לְבוּשֵי כָּתְנוֹת הַלַּיְלָה. חַשְׁתֶּם בְּרֵיחַ נְבֵלָה וְתַּעֲטוּ עַל בָּשָׂר הַלְּבִיאָה שֶׁלִּי! לָמָּה בָּאתֶם לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן סִיגָרְיּוֹת – עַד שֶׁהַחַיּוֹת בַּצִּנְצָנוֹת תַּתְחֵלְנָה לְחַכֵּךְ בִּגְרוֹנָן, וּלְסַפֵּר הֲלָצוֹת – עַד שֶׁהַשְּׁלָדִים יַתְחִילוּ לִרְקוֹד מִצְּחוֹק? הוֹ, הֵי, אֲנִי אוֹמֵר לָכֶם, אַתֶּם צְבָא מַלָּחֵי יָם הֲדוּרֵי תִּלְבָּשׁוֹת הַשּׂוֹחִים בְּאַמְבַּטְיָה. הוֹי, אוֹכְלֵי צְפַרְדְּעִים בְּמִיץ לִימוֹן! לְאַחַר הַנִּתּוּחַ תָּגִיחוּ מִן הַמַּרְתֵּף הַזֶּה כְּחַיּוֹת בְּרֵאשִׁית וְתוֹדִיעוּ לִי: הַלְּבִיאָה מֵתָה יַעַן כִּי – – מֵתָה!

לָמָּה, אֶפְרוֹחַי צְהֻבֵּי הַמַּקּוֹר?? גּוּרֵי אָדָם! בֵּיצֵי דָּגִים הַשּׂוֹחִים בְּמַיִם אַדִּירִים! אַטּוֹמִים מְאִירִים תּוֹעִים בִּסְטְרַטוֹסְפֵרוֹת כְּפוֹלִים יְתוֹמִים בִּמְרַק בָּשָׂר! הֵן אָמַר פְּרוֹפֶסוֹר אֶחָד עוֹד לִפְנֵי הֱיוֹת כָּל אונִיוֶרְסִיטָה בָּעוֹלָם:

"כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה

          וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם.

כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה

          וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל.

וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה

          אָיִן כִּי הַכֹּל הָבֶל".

(קֹהֶלֶת ג', י"ט)

כֹּה אָמַר פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן וְיָשַׁב עַל הַסַּפְסָל. רַק עֵינָיו חִיְּכוּ וְהִבִּיטוּ לְכָל צַד. בָּאוּלָם הָיָה שֶׁקֶט עַד שֶׁשָּׁמְעוּ אֶת בִּעְבּוּעַ הָאֲוִיר בְּקַעֲרַת הַפַּסָּל. אָז הוֹצִיא אֶחָד הָרוֹפְאִים שָׁעוֹן מִכִּיסוֹ וְאָמַר: – אֲנִי מֵעִיד כִּי הַפַּעַם קִצֵּר מְאֹד, מַר פְרַנְסוּאָה הַיָּקָר. פַּעַם אַחַת הֶאֱרִיךְ בְּדִבּוּרוֹ בְּמֶשֶׁךְ שְׁנֵים־עָשָׂר רֶגַע. עֵד הַשָּׁעוֹן הַזֶּה שֶׁבְּיָדִי!

פְרַנְסוּאָה הִצְטַחֵק וְהוֹסִיף: – אֲחַלֶּה פְּנֵיכֶם, אַל תַּתְחִילוּ בַּעֲבוֹדַתְכֶם. חַכּוּ נָא עַד אֲשֶׁר הָאָדוֹן הַצָּעִיר הַזֶּה, צַיָּר מֵאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, יְצַיֵּר אֶת הַלְּבִיאָה, אֶת לוּלוּ. תְּהִי דְמוּתָהּ שְׁמוּרָה עַל הַנְּיָר כְּשֵׁם שֶׁהִיא שְׁמוּרָה בְּלִבִּי. מְאֹד אָהַבְתִּי אֶת לוּלוּ… פְרַנְסוּאָה קָם וְהֵסִיר מַטְלִית רְטֻבָּה מֵעַל הַגּוּפָה שֶׁהָיְתָה מֻטֶּלֶת בַּפִּנָּה.

 

הָאֵם    🔗

הַלְּבִיאָה שָׁכְבָה כְּמוֹ שֶׁשּׁוֹכְבוֹת כָּל הָאִמָּהוֹת שֶׁמֵּתוּ: בְּפָנֶיהָ הָיְתָה הַבָּעָה שֶׁל אֵם אֲשֶׁר חָשְׁבָה לִפְנֵי מוֹתָהּ: “אֲנִי גָּמַרְתִּי אֶת שֶׁלִּי. אֲנִי עָשִׂיתִי כָּל מַה שֶׂיָּכֹלְתִּי. אֶת הַשְּׁאָר אֲנִי מַפְקִידָה בִּידֵי הַבִּלְתִּי יָדוּעַ”.

לֹא נָכוֹן יִהְיֶה אִם אֹמַר, שֶׁגּוּפַת הַלְּבִיאָה עוֹרְרָה בִּי רַחֲמָנוּת, כִּבְיָכוֹל. לֹא. שְׁכִיבָתָהּ הָיְתָה שְׁכִיבָה מַלְכוּתִית, פִּסְלִית. כֹּבֶד גּוּפָהּ וּשְׁרִירֶיהָ הַבּוֹלְטִים שִׁוּוּ לָהּ חֲשִׁיבוּת יְתֵרָה. גַּם מִבְרֶשֶׁת הַשְּׂעָרוֹת הַקָּשׁוֹת מִתַּחַת לְסַנְטְרָהּ הוֹסִיפָה לָהּ מַרְאֶה שֶׁל מְנַצֵּחַ. הִבַּטְתִּי אֶל עֲתֶרֶת הַגּוּף הַנֶּהְדָּר הַזֶּה, הַמְּחֻטָּב כָּל כַּךְ יָפֶה, וְהִצְטַעַרְתִּי מְאֹד שֶׁעַכְשָׁו יְבֻתַּר לִבְתָרִים בְּסַכִּינֵיהֶם שֶׁל סַקְרָנִים.

כַּף רֶגֶל אַחַת הָיְתָה הֲפוּכָה וְנִרְאוּ בָּהּ קִבּוּרֵי עֲקֵבֶיהָ הַשְּׁחוֹרִים, שֶׁהָיוּ דוֹמִים לְמִין חוֹתֶמֶת, חוֹתֶמֶת אֲשֶׁר בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִטְבִּיעָה בּוֹ סִמָּנֶיהָ הָיְתָה מְטִילָה חִתִּיתָהּ עַל הָרוֹאִים. רַק בְּצַלְעוֹתֶיהָ, אֲשֶׁר בָּלְטוּ מְאֹד מִגּוּפָהּ, רָאִיתִי צִלְלֵי כְּאֵב. כַּנִּרְאֶה הִרְבּוּ הַצְּלָעוֹת לְהִתְנַפֵּחַ וּלְהִתְרוֹקֵן בַּשָּׁעוֹת הַקָּשׁוֹת שֶׁל הַלֵּדָה וְהַגְּסִיסָה.

יֵשׁ לִלְמוֹד גַּם מִן הַמֵּתִים. גּוּפָהּ הַמֵּת כְּאִלּוּ אָמַר לִי: אֵין רַע שֶׁיֵּשׁ מָוֶת. בִּימֵי חַיַּי הָיוּ גַם הַרְבֵּה דְבָרִים טוֹבִים אֲשֶׁר לְמַעֲנָם כְּדַאי לִחְיוֹת. הִנֵּה קְמָטִים אֵלֶּה שֶׁבְּמִצְחִי – אוֹתוֹת הִתְאַמְּצוּתִי לְהַרְחִיק וּלְהַבִּיט לְמֶרְחָבִים גְּדוֹלִים; וְדָבָר זֶה אָהַבְתִּי מְאֹד. הִנֵּה קְמָטִים אֵלֶּה בְּעָרְפִּי הַמְּרֻפָּד בְּשִׁכְבַת שׁוּמָן – עֵדִים הֵם כִּי חָיִיתִי חַיֵּי שׂבַע וּרְוָחָה. כַּפּוֹת הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי שֶׁסִּיּוּמָן צִפָּרְנַיִם חַדּוֹת – מַעֲרֶכֶת מַכְשִׁירִים מֻרְכָּבָה מְאֹד וְיָפָה מְאֹד. כַּפּוֹתַי הַחֲזָקוֹת גָּרְמוּ לִי תַּעֲנוּגוֹת לֹא רַק בְּשָׁעָה שֶׁהֵבִיאוּ לִי תּוֹעֶלֶת, וּבִשְׁעוֹת הַפְּנַאי הָיִיתִי אוֹהֶבֶת לְהִתְבּוֹנֵן בָּהֶן.

 

“יֵשׁ לָהּ אַף כְּמוֹ סַנְדָּל וְשִׁנַּיִם אֵין לָהּ כְּלָל”    🔗

אַחֲרֵי שֶׁגָּמַרְתִּי לְצַיֵּר אֶת הַלְּבִיאָה עָמַדְנוּ לָצֵאת מִן הַבִּנְיָן. בְּדַרְכֵּנוּ נִכְנַסְנוּ שׁוּב לָאוּלָם הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ הָיָה הַלִּוְיָתָן.

נִגַּשְׁתִּי לְאַחַד הָרוֹפְאִים וְשָׁאַלְתִּי:

– סְלִיחָה, אֲדוֹנִי, מֶה הָיְתָה הַתְּשׁוּבָה? שֵׁשׁ אוֹ שֶׁבַע?

– הַתְּשׁוּבָה הָיְתָה, כִּי לַלִּוְיָתָן אֵין שִׁנַּיִם כְּלָל!

מַר מַק מַן הוֹל הִתְרַגֵּשׁ: – וְהַנַּגָּר הַזָּקֵן?! וּכְבוֹד הַמּוֹסָד?! עֶשְׁרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה עָמַד פֹּה לִוְיָתָן, שֶׁאֵין לוֹ שִׁנַּיִם כְּלָל, וּבְלִסְתוֹתָיו נְעוּצוֹת מֶשֶׁךְ עֶשְׁרִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים שֵׁשׁ שִׁנַּיִם טוֹחֲנוֹת! וְהַמַּדָּע מַה יֹּאמַר? אֲנִי נִלְחַמְתִּי תָּמִיד לְמַעַן הַמַּדָּע… וּפְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן אָמַר: – אֲדוֹנִי, בְּבֵית הַקְּבָרוֹת, בְּמִשְׂחַק הַקְּלָפִים וּבְמוּזֵיאוֹן זוֹאוֹלוֹגִי – הַמַּדָּע יודֵעַ לְפִי שָׁעָה אַךְ מְעַט.

 

יִגָּמֵר לֹא טוֹב    🔗

לִפְנֵי שֶׁיָּצָאנוּ מִן הַגָּן הָלַכְנוּ לִרְאוֹת שׁוּב אֶת בֶּן הַמֵּתָה. הוּא שָׁכַב לוֹ בְּחֵיק בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְהוֹסִיף לְגַרְגֵּר, כְּאִלוּ סְלִיל נִתְקַע בִּכְרֵסוֹ הַקְּטַנָּה. בָּרוּר הָיָה לְעֵין כָּל: הוּא הָיָה שְׂבַע רָצוֹן מֵחַיָּיו.

לִבְּי רָחַשׁ לוֹ כָּבוֹד בִּגְלַל אִמּוֹ אֲשֶׁר שָׁכְבָה כְּפֶסֶל בַּחֲדַר הַנִּתּוּחִים שֶׁבְּמוּזֵיאוֹן. מַר מַק מַן הוֹל הִסְתַּכֵּל שׁוּב בִּקְצֵה נַעֲלוֹ וְאָמַר:

– יִגָּמֵר לֹא טוֹב.

– מָה יִּגָּמֵר לֹא טוֹב?

פַּר פָּצוּעַ. צִיּוּר עַתִּיק מַעֲשֵׂה יְדֵי צַיָּר קַדְּמוֹן מִלִּפְנֵי 10,000 שָׁנָה.

 

בֵּיאַטְרִיצָ’ה בְּגֹב הָאֲרָיוֹת    🔗

בֹּקֶר אֶחָד בָּאתִי לְצַיֵּר אֶת הַגּוּר, וְהִנֵּה מְצָאתִיו יוֹנֵק בְּחֵיק הָ“אֵם”, אַחֲרֵי שֶׁהֵרִיק בַּקְבּוּק גָּדוֹל שֶׁהָיָה מָלֵא חָלָב. כַּעֲבוֹר רֶגַע הִשְׁמִיט אֶת הַפִּטְמָה מִן הַפֶּה, כְּמִי שֶׁחֲטָפוֹ שִׁעֲמוּם מֵרֹב אֲכִילָה, וְשָׁכַב עַל גַּבּוֹ.

זֶה שְׁלשָׁה יָמִים שֶׁעֵינַיו נִפְקְחוּ, אוּלָם עֲדַיִן לֹא רָאָה בָּהֶן וְלֹא יָכֹל לְהַבְחִין בֵּין עֶצֶם לְעֶצֶם.

עֵינָיו הַפְּקוּחוֹת – צֶבַע כָּחֹל־כֵּהֶה וְדַק עוֹטֶה אוֹתָן. גַּם הַפַּעַם נִרְאוּ כְּעֵינֵי עִוֵּר, אוּלָם פִּתְאֹם נִתְקְלוּ בְּכַפּוֹת רַגְלָיו. הוּא הִסְתַּכֵּל בָּהֶן בְּרֹב עִנְיָן.

הַפַּעַם רָאָה אוֹתָן. מִכַּפּוֹת רַגְלָיו עָבַר מַבָּטוֹ לְרֹאשׁ בֵּיאַטְרִיצָ’ה, שֶׁהִתְחִילָה לְלַקֵּק אֶת בִּטְנוֹ. מַבָּטוֹ שֶׁל הַגּוּר הֶרְאָה הַפַּעַם אוֹתוֹת הַכָּרָה.

– הַאִם הִרְגִּישָׁה בֵּיאַטְרִיצָ’ה בַּמַּבָּט הַזֶּה?

– וְלָמָּה לֹא תַּרְגִּישׁ? קָדְקָדָהּ הַקָּטָן אוֹצֵר וְשׁוֹמֵר בְּתוֹכוֹ דְמֻיּוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת מֻרְכָּבוֹת יוֹתֵר.

אֲנִי אוֹמֵר כִּי בֵּיאַטְרִיצָ’ה הֵבִינָה לַמַּבָּט. לִבָּהּ רָחַב מִנַּחַת, והִיא הוֹסִיפָה לְלַקֵּק בְּשִׂמְחָה אֶת הַבֶּטֶן הַזְּהוּבָה שֶׁל הַגּוּר.

סִפַּרְתִּי זֹאת לִפְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן. עִינָיו הִתְנוֹצְצוּ מִשִּׂמְחָה וְהוּא קָרָא:

– אֶפְרוֹחַי! צְהֻבֵּי־הַמַּקּוֹר!

קְרִיאָה זוֹ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו גַּם כְּשֶׁעָמַד לְיַד הַקֶּנְגּוּרוּ הָאוֹסְטְרָלִית, שֶּׁהָיְתָה נוֹתֶנֶת לוֹ לְהַכְנִיס אֶת יָדוֹ לְתוֹךְ כִּיס הַבֶּטֶן שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיא מִשָּׁם בְּנֵי־קֶנְגּוּרוּ קְטַנִּים. קְרִיאָה זוֹ שָׁמַעְתִּי מִפִּיו גַּם לְיַד תֵּבַת הַצְּפַרְדְּעִים הַטִּיבֶּטִיּוֹת, כְּשֶׁרָאָה שֶׁהַקְּטַנּוֹת שֶׁבָּהֶן זְנָבָן נִפְסָד וְהוֹלֵךְ.

כַּעֲבוֹר יָמִים אֲחָדִים הָעָבְרוּ בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְהַגּוּר אֶל גֹּב הָאֲרָיוֹת, לְתָא מְיֻחָד, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ לְרַאֲוָה לְעֵינַי הַמְּבַקְּרִים.

 

בֵּיאַטְרִיצָ’ה מְקַבֶּלֶת אוֹרְחִים    🔗

מַעֲשֵׂה הַאֵם וְהַבֵּן נִתְפַּרְסֵם מַהֵר בְּכָל רַחֲבֵי הַגָּן. מְבַקְּרִים רַבִּים בָּאוּ וְהִצְטוֹפְפוּ לִרְאוֹת אֶת הַכַּלְבָּה שֶׁגּוּר־אַרְיֵה שׁוֹכֵב בְּחֵיקָהּ וְהִיא מְחַנֶּכֶת אוֹתוֹ כְּחַנֵּךְ אֵם אֶת בְּנָהּ.

קָשֶׁה הָיָה לְבֵּיאַטְרִיצָ’ה לְהִתְרַגֵּל לַמְבַקְּרִים הָרַבִּים. הִיא הִבִּיטָה בְּחֶשֶׁד רַב בְּכָל אָדָם שֶׁנִּתְקָרֵב אֶל הַתָּא, חוֹקֶרֶת אֶת תְּנוּעוֹתָיו, מַלְבּוּשָׁיו וְצָדָה אֶת מַבָּטָיו. כַּךְ דַּרְכָּם שֶׁל כְּלָבִים לַחֲשׁוֹד בְּכָל הַקָּרֵב אֲלֵיהֶם. בֵּיאַטְרִיצָ’ה עָיְפָה מֵרֹב מְבַקְּרִים.

בֵּין הַמְבַקְּרִים הָיוּ שֶׁהִרְשׁוּ לְעַצְמָם לִתְחוֹב מַקֵּל בֵּין מוֹטוֹת הַסֹּרֶג וּלְהָקִים אֶת הַגּוּר מִמְּקוֹמוֹ, לִרְאוֹתוֹ וּלְהִוָּכַח, כִּי אָמְנָם, גּוּר־אַרְיֵה הוּא. בֵּיאַטְרִיצָ’ה הָיְתָה זוֹנֶקֶת בְּכַעַס רַב אֶל מוּל הֶחָצוּף וְנוֹבַחַת לְעֻמָּתוֹ בְּשֶׁצֶף־קֶצֶף, עַד שֶׁגִּידֶיהָ הָיוּ מִתְנַפְּחִים בְּצַוָּארָהּ.

– הַב! הָב!

הַגּוּר הָיָה מֵגִיחַ מֵחֵיקָהּ, מֵרִים רֹאשׁוֹ, מַבִּיט בְּעֵינַיִם מְאִירוֹת מֵהִתְפַּעֲלוּת לְתוֹךְ פִּיהָ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה וּמִתְפַּלֵּא לַכֹּחַ הָרַב הָאָצוּר בְּאִמּוֹ וְהַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ רֹאשָׁהּ; בְּדוֹמֶה לְכַךְ אֲנַחְנוּ מַבִּיטִים אֶל הָעֲנָנִים הָרוֹעֲמִים.

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן, שֶׁנִּמְצָא בְּאוֹתָם הַיָּמִים בְּקִרְבַת מָקוֹם, הָיָה בָּא בִּמְרוּצָה לְקוֹל הַנְּבִיחָה וְגוֹעֵר בַּמִּתְגָּרִים:

– אֶזְרָחִים שְׁלֵוִים, תְּנוּ גַם לַאֲחֵרִים לִחְיוֹת.

אָמְנָם, הָיוּ לָהּ בַּבִּקּוּרִים גַּם רְגָעִים שֶׁל קוֹרַת־רוּחַ. כַּמָּה מִיְדִידֶיהָ לְפָנִים נִזְכְּרוּ בָּהּ וּבָאוּ לְבַקְּרָהּ. יְדִידִים הֲרֵי הֵם יְדִידִים גַּם בִּשְׁעוֹת אֵבֶל, שִׂמְחָה וּגְדֻלָּה.

בְּיוֹם הַשַּׁבָּתוֹן הוֹפִיעוּ בַּסָּךְ הַקַּצָּב וּבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ. גַּם הֵם בָּאוּ לְבַקֵּר אֵצֶל הַכַּלְבָּה הַמְּפֻרְסֶמֶת. אֶל חֲנוּתוֹ שֶׁל זֶה הָיְתָה בֵּיאַטְרִיצָ’ה בָּאָה בֹּקֶר בֹּקֶר לְקַבֵּל מְנַת־בָּשָׂר.

הַקַּצָּב הָיָה לָבוּשׁ בִּגְדֵי חָג, מִגְבַּעַת קָשָׁה לְרֹאשׁוֹ, וּסְבִיבוֹ אַחַד־עָשָׂר בָּנִים וּבָנוֹת וְאִשָּׁה גְדוֹלָה. הֵם הָיוּ דוֹמִים בְּעֵינַי לִקְעֲרַת פּרוֹת מְלֵאָה וּגְדוּשָׁה, שֶׁאַשְׁכְּלוֹת עֲנָבִים, שְׁזִיפִים וְתַפּוּחִים עוֹטְרִים שְׁנֵי אֲבַטִּיחִים גְּדוֹלִים הַמֻּנָּחִים בְּטַבּוּרָהּ.

הַקַּצָּב גָּחַן, שָׁלַח יָדוֹ אֶל גֹּב הָאֲרָיוֹת וְלָטַף אֶת הַכַּלְבָּה, שֶׁקָּמָה לְלַקֵּק אוֹתָהּ. הַכְּלָבִים, כְּיָדוּעַ, אֵינָם בּוֹגְדִים בִּידִידֵיהֶם. הַקַּצָּב הַבִּיט לִצְדָדִים, אֶל הַקָּהָל הָרַב שֶׁצָּבָא סְבִיב הַתָּא, בְּמַבָּט שֶׁל נִצָּחוֹן, כִּי הִנֵּה, הַכַּלְבָּה הַמְּפֻרְסֶמֶת הַזֹּאת הַכֵּר הִכִּירַתּוּ, וְהָגָה בְּרֶגֶשׁ שֶׁל אשֶׁר וּבִדְמָעוֹת חֲנוּקוֹת:

– מַה פֶּטִיט, מַה פֶּטִיט! (פְּעוּטָתִי, פְּעוּטָתִי!)

אֶפְשָׁר שֶׁהִרְגִּישׁ אוֹתָהּ שָׁעָה כִּי יַחַד עִם פִּרְסוּמָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה עוֹלֶה גַּם כּוֹכָבוֹ, וַחֲנוּת הַבָּשָׂר שֶׁלּוֹ עֲתִידָה לְהִתְפַּרְסֵם בְּכָל הַמָּחוֹז הָרְבִיעִי שֶׁל הָעִיר פָּרִיס.

לְכָל אָדָם שְׁעַת עֲלִיָּה מִשֶּׁלּוֹ. לֹא מִן הַנִּמּוּס הוּא לְהַזְכִּיר בִּשְׁעוֹת שִׂמְחָה חֶשְׁבּוֹנוֹת יְשָׁנִים. כֵּן עָשְׂתָה גַם בֵּיאַטְרִיצָ’ה: הִיא לֹא הִזְכִּירָה לוֹ עַתָּה אֶת הַבְּעִיטוֹת שֶׁבָּעַט בָּהּ בְּמַגָּפוֹ כְּשֶׁהָיְתָה מַרְבָּה לְרַחְרֵחַ בְּתוֹךְ הַחֲנוּת. הַכְּלָבִים אֵינָם אוֹהֲבִים חֶשְׁבּוֹנוֹת פְּעוּטִים.

בָּאוּ גַּם הָאוֹפֶה, הַחַלְבָּן, וַאֲפִילוּ גוֹבֶה דְמֵי־הַחַשְׁמַל. הוּא הִכִּיר אוֹתָה מִיָּד ואַף הִיא שָׂמְחָה מְאֹד לִקְרָאתוֹ.

כֻּלָּם אָמְרוּ פֶּה אֶחָד, כִּי תָּמִיד יָדְעוּ שֶׁבֵּיאַטְרִיצָ’ה נוֹצְרָה לִגְדוֹלוֹת. אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִּישׁ זֹאת. אָמְנָם, לֹא הָיוּ לְכַךְ סִמָּנִים מְיֻחָדִים, אוּלָם אֶפְשָׁר הָיָה לְהַרְגִּישׁ. תַּחַת עֹמֶס הַתְּהִלוֹת הָיְתָה בֵּיאַטְרִיצָ’ה מַרְכִּינָה רֹאשָׁהּ בִּצְנִיעוּת אִמָּהִית טְהוֹרָה, מְלַקֶּקֶת אֶת בְּנָהּ וְשׁוֹתֶקֶת בְּחֵן רַב.

לְמִדַּת הָאִמָּהוּת שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה לֹא הָיָה גְבוּל. הִיא הָיְתָה מְנַקָּה אֶת הַגּוּר בִּלְשׁוֹנָהּ, כּוֹסֶסֶת בְּשִׁנֶּיהָ אֶת הַפַּרְעֻשִּׁים שֶׁעָלוּ בְּעוֹרוֹ וּמְחַמֶּמֶת אוֹתוֹ בְּגוּפָהּ. אֲפִילוּ אֶל יְדֵי פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן הָיְתָה מַבִּיטָה בְּחֶשֶׁד כְּשֶׁהָיָה מֵינִיק אֶת הַגּוּר מִבַּקְבּוּק הַמְּצִיצָה.

וְהַגּוּר שִׁלֵּם לָהּ מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּהּ: לֹא הָיָה שָׂם לִבּוֹ לְכָל הֲנַעֲשֶׂה מִחוּץ לְתָאוֹ. הָיָה מַבִּיט רַק בַּבֵּיאַטְרִיצָ’ה וּבְמַעֲשֶׂיהָ וּמַעֲרִיץ אוֹתָהּ מִיּוֹם לְיוֹם יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

 

הֲמֻתָּר, אִמָּא?    🔗

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן הִכְנִיס לַתָּא כַּדּוּר־עֵץ גָּדוֹל, אוּלָם בֵּיאַטְרִיצָ’ה לֹא נָגְעָה בּוֹ. הִיא הָיְתָה עֲיֵפָה מִן הַהֵינָקָה. בְּרִגְעֵי הַמְּנוּחָה הָיְתָה בּוֹחֶרֶת לָשֶׁבֶת לְיַד הַשְּׂבָכָה, לְהַבִּיט הַחוּצָה וְלַחֲשׁוֹב. לְאִמָא יֵשׁ תָּמִיד עַל מַה לַחֲשׁוֹב.

הַגּוּר גַּדַל – תַּאֲוָה לָעֵינַיִם. רֹאשׁוֹ נִתְכַּסָּה שְׂעָרוֹת אֲרֻכּוֹת שֶׁשִּׁוּוּ לוֹ מַרְאֶה גָדוֹל עוֹד יוֹתֵר. שְׂפָמוֹ נִזְדַּקֵּף. עֵינָיו נִתְבַּהֲרוּ וְגַוָּנָן נַעֲשָׂה יָרֹק־שָׁקוּף. רַגְלָיו, בְּעִקָּר הַקִּדְמִיּוֹת, נִתְעַבּוּ וְכַפּוֹתָיו תָּפְחוּ כְּכָרִים קְטַנִּים.

הוּא לָמַד לִקְפּוֹץ וּלְהִסְתּוֹבֵב בְּתוֹךְ הַתָּא. פַּעַם בִּשְׁעַת קְפִיצָה, נָגַע שֶׁלא בְּכַוָנָה בַּכַּדּוּר. הַכַּדּוּר הִתְחִיל לְהִתְגַּלְגֵּל. הַגּוּר נִבְהַל, יָשַׁב עַל עַכּוּזוֹ וְשָׁלַח מַבָּט בּוֹחֵן בְּ“אִמּוֹ” (“אִמָּא, מֻתָּר?”).

אֵינִי יוֹדֵעַ אִם הֵשִׁיבָה לוֹ תְּשׁוּבָה, אֲבָל הַגּוּר הִתְאוֹשֵׁשׁ, קָרַב אֶל הַכַּדּוּר וְדָחַף אוֹתוֹ בְכַפּוֹ הָרְפוּדָה. הִנֵּה כַּךְ רָאִיתִי בְּמוֹ עֵינַי כֵּיצַד כַּלְבָּה קְטַנָּה, רְגִילָה שֶׁבִּרְגִילוֹת, הֵפִיחָה אֹמֶץ בְּלֵב אַרְיֵה קָטֹן בִּצְעָדָיו הָרִאשׁוֹנִים בַּחַיִּים.

הֵי־הֵי, אֲנִי אוֹמֵר, לוּ יָדַעְנוּ אֶת הָעוֹמֵד לְהִתְרַחֵשׁ בֶּעָתִיד – הָיִינוּ מוֹנְעִים הַרְבֵּה אֲסוֹנוֹת מֵעַצְמֵנוּ וְהַרְבֵּה מַעֲשִׂים לֹא הָיִינוּ עוֹשִׂים.

 

הוּא גִלָּה אֶת צֵל זְנָבוֹ – וְהַעִתּוֹנָאִים גִּלּוּ אוֹתוֹ    🔗

מִנִּצָחוֹן אֶחָד – לַשֵּׁנִי. אוֹתוֹ יוֹם, שִׁכּוֹר מֵהַצְלָחָה אַחַת, נַעֲשָׂה הַגּוּר עֵר וּפִקֵּחַ, עָמַד וְגִלָּה עוֹד חֲדָשָׁה.

שֶׁמֶשׁ שֶׁל אַחַר הַצָּהֳרָיִם חָדְרָה לְתוֹךְ הַתָּא וּלְאוֹרָהּ גִלָּה הַגּוּר עַל רִצְפַּת הַתָּא אֶת צֵל זְנָבוֹ. גַּם הַזָּנָב הַזֶּה, עִם פְּקַעַת הַשְּׂעָרוֹת שֶׁבְּקָצֵהוּ, כְּמוֹ הַכַּדּוּר הַגָּדוֹל – הָיָה חַי. הוּא הִתְנוֹעֵעַ לְכָאן וּלְכָאן וְלֹא עָשָׂה רשֶׁם שֶׁל דָּבָר מַזִּיק.

הַגּוּר קָפַץ בִּזְרִיזוּת עַל אַרְבַּע כַּפּוֹתָיו, זְרִיזוּת מְסֻרְבֶּלֶת קְצָת, וְרָצָה לִתְפּוֹשׂ אֶת צֵל זְנָבוֹ. אֲבָל כָּל כַּמָּה שֶׁהַגּוּר הֶרְאָה זְרִיזוּת יְתֵרָה כְּדֵי לְהִתְנַפֵּל עָלָיו בָּרֶגַע הַנָּכוֹן – כֵּן הִרְבָּה גַם הַזָּנָב, בְּדִיּוּק בְּרֶגַע הַהַתְקָפָה, לְהִשְׁתַּמֵּט.

הַגּוּר קָפַץ כְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ נִטְרֶפֶת עָלָיו, עֵינָיו דָּלְקוּ, שַׂעֲרוֹתָיו סָמְרוּ וּמִצַּוָּאָרוֹ הָרָחָב יָצְאָה נַהֲמַת־חִרְחוּר.

מִלְּבַד בֵּיאַטְרִיצָ’ה שֶׁהִסְתַּכְּלָה בְּמַעֲשֵׂה שׁוֹבְבוּתוֹ, רָאָה זֹאת גַּם צַלָּם חָרוּץ אֶחָד. הוּא מִהֵר לְצַלֵּם כַּמָּה תְּמוּנוֹת מִן הָאֵם וְהַבֵּן; וּלְאַחַר יָמִים אֲחָדִים הוֹפִיעוּ הַצִּלּוּמִים בְּכָל עִתּוֹנֵי־הַשַּׁבָּת שֶׁל הָעִיר. כָּל עִתּוֹן הוֹסִיף כְּתֹבֶת וְכוֹתֶרֶת לְפִי טַעְמוֹ: “נַחַת מִבָּנִים”, “הָאָבִיב בְּסוּגַר הָאֲרָיוֹת”.

וְלִתְמוּנַת הַגּוּר, הַמִּתְרַגֵּשׁ לִתְפּוֹשׂ אֶת זְנָבוֹ הַמִּשְׁתַּמֵּט, קְרָאוּ: “פֶּרְפֶטוּאוּם מוֹבִּילֶה” (קַח מִלּוֹן וּרְאֵה מַה פֵּרוּשָׁן שֶׁל מִלִּים אֵלֶּה).

 

הַפִּרְסוּם הָלַךְ וְגָדַל    🔗

הוֹרִים הֶרְאוּ אֶת הַתְּמוּנוֹת לַבָּנִים. הַבָּנִים הִפְצִירוּ בַּהוֹרִים לָלֶכֶת וְלִרְאוֹת אֶת “הָאֵם וְהַבֵּן”. אוֹתוֹ יוֹם שֶׁלְּאַחַר שַׁבָּת הָמָה הַגָּן מֵרֹב מְבַקְּרִים. הֵם צָבְאוּ, מַמָּשׁ צָבְאוּ עַל כָּל שַׁעַר. בְּשּׁוּרָה אֲרֻכָּה עָמְדוּ וְחִכּוּ לְתוֹרָם לָגֶשֶׁת אֶל תָּא בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְהַגּוּר.

מִלֵּאתִי אֶת כִּיסַי בָּטְנִים וְגֶזֶר, כְּדֵי לְחַלְּקָם לְחַיּוֹת שׁוֹנוֹת, בְּפִי שַׂמְתִּי אֶת מִקְטַרְתִּי, שֶׁלֹּא אַרְבֶּה שִׂיחָה, וְיָצָאתִי גַם אֲנִי לַגָּן בְּאוֹתוֹ יוֹם.

הַגָּן הָיָה כִּנְחִיל נְמָלִים. הַמְבַקְּרִים לָבְשׁוּ בִּגְדֵי חָג, בִּידֵיהֶם הָיוּ שִׁמְשִׁיּוֹת אוֹ תִּינוֹקוֹת. מִשְׁפָּחוֹת מִשְׁפָּחוֹת הָיוֹ מִתְנוֹעֲעוֹת בַּשְּׁבִילִים, כִּקְרוֹנוֹת שֶׁל רַכֶּבֶת, זוֹ אחֲרֵי זוֹ.

כָּל תִּינוֹק שֶׁפָּגַשְׁתִּי הָיָה בְּעֵינַי הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר. פְּנֵי כֻּלָּם קָרְנוּ בְּיוֹם־אָבִיב זֶה. אֵין מַרְאֶה יָפֶה מִמַּרְאֵה אֲנָשִׁים בֵּין עֵצִים וְחַיּוֹת.

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן נִתְקַל בִּי. הוּא מִהֵר לְתָאוֹ שֶׁל מְנַהֵל הַגָּן לְהוֹדִיעוֹ כִּי עָלָיו לְטַלְפֵּן לְחֶבְרַת הַחַשְׁמַלִּיּוֹת וּלְבַקֵּשׁ לְהַגְדִּיל אֶת מִסְפַּר הַקְרוֹנוֹת הַמּוֹבִילִים נוֹסְעִים לַגָּן, וְכֵן לְטַלְפֵּן לַמִּשְׁטָרָה וּלְבַקֵּשׁ שׁוֹטְרִים נוֹסָפִים לִשְׁמוֹר עַל הַסֵּדֶר בַּגָּן וּבִשְׁעָרָיו.

– אַחֲרֵי יוֹם כָּזֶה כָּל הַחַיּוֹת שֶׁלָּנּוּ חוֹלוֹת. הַקָּהָל מַאֲכִיל אוֹתָן מַאֲכָלוֹת אֲסוּרִים: מַקְלוֹת, סֻכָּרִיּוֹת, עִתּוֹנִים – הוֹסִיף הַזָּקֵן וְהָלַךְ.

קְרִיאוֹת תֻּכִּים, צְרִיחַת קוֹפִים, בִּעְבּוּעַ הַמַּיִם הַמְפַכִּים בַּבְּרֵכוֹת, שִׁכְשׁוּךְ הַמַּיִם לִקְפִיצוֹת כַּלְבֵי־הַיָּם. נַהֲמַת הַדֻּבִּים שֶׁהָיוּ עוֹמְדִים כְּקַבְּצָנִים פּוֹשְׁטֵי יָד וּמְבַקְּשֵׁי נְדָבוֹת, נְשִׁיפַת הַהִפּוֹפּוֹטַמִּים שֶׁהָיוּ צוֹלְלִים בַּמַּיִם שָׁעָה אֲרֻכָּה עַד שֶׁפְּנֵי הַמַּיִם בַּבְּרֵכָה נַעֲשׂוּ חֲלָקִים לְלֹא קֶמֶט, וְצָהֳלַת הָאֲנָשִׁים לִקְרַאת הוֹפָעָתָם בַּקָּצֶה הַשֵּׁנִי שֶׁל הַבְּרֵכָה, צִפְצּוּף הַדָּרְבָּנִים וְזִמְזוּם הַזְּבוּבִים עַל אֲחוֹרֵיהֶם שֶׁל הַפִּילִים – כָּל זֶה, כָּל זֶה הָיָה רַק כְּמִסְגֶּרֶת סְבִיב בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְהַבֵּן!

מוֹכְרֵי־הַצַּעֲצוּעִים שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים בַּגָּן כִּוְּנוּ אֶת הַשָּׁעָה וּמָכְרוּ צַעֲצוּעִים שֶׁל אֲרָיוֹת וּכְלָבִים.

מוֹכְרֵי־הַסֻּכָּרִיּוֹת לֹא הָיוּ בֵּין הַנֶּחְשָׁלִים בְּאַמְצָאוֹת: הֵם הֵכִינוּ סֻכָּרִיּוֹת אֲדֻמּוֹת וּצְהֻבּוֹת בִּדְמוּת אֲרָיוֹת וּכְלָבִים. גַּם מוֹכְרֵי כַּדּוּרִים פּוֹרְחִים לֹא טָמְנוּ אֶת יָדָם בַּצַּלַּחַת וְרָשְׁמוּ אֶת שְׁמָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה בְּרֹאשׁ כַּדּוּרֵיהֶם.

לְמַרְאֶה מְסִירוּתָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה לִ“בְנָהּ” הָיוּ עוֹמְדוֹת דְּמָעוֹת בְּעֵינֵי הָאִמָּהוֹת הַצָּרְפָתִּיּוֹת שֶׁלֹּא סָרוּ מֵעַל הַתָּא הַזֶּה. הַטַּוָּסִים שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִים חָפְשִׁים בִּשְׁבִילֵי הַגָּן – מִשֶּׁהִגִּיעוּ לְכִכַּר הַתָּא הַזֶּה הָיוּ נֶעֱצָרִים כְּבִפְנֵי דֶרֶךְ חֲסוּמָה. הֵם הָיוּ צוֹרְחִים צְרִיחָה גַּסָּה וּפוֹרְשִׂים זָנָב נֶהְדָּר, אַךְ אִישׁ לֹא שָׁם לִבּו אֲלֵיהֶם.

 

הָעֶלְבּוֹן הַגָּדוֹל    🔗

בַּקָּהָל הַמְגֻוָּן הַזֶּה הוֹפִיעָה אָז דְּמוּת אִשָּׁה אַחַת מְשֻׁנָּה בְּמִקְצָת, בְּלִוְיַת הָאָדוֹן מַק מַן הוֹל. זוֹ הָיְתָה בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ! בְּהוֹפָעָתָהּ הָיָה מַשֶּׁהוּ דוֹמֶה לַטַּוָּסִים שֶׁהִזְכַּרְתִּי קֹדֶם. גַּם הִיא נָשְׁפָה מִתּוֹכָהּ בַּחֲשִׁיבוּת: הִיא – וּבֵּיאַטְרִיצָ’ה! כְּלוּם יֵשׁ קִרְבָה גְּדוֹלָה יוֹתֵר?

לְאַחַר שֶׁהוֹפִיעוּ בָּעִתּוֹנוּת תְּמוּנוֹתֶיהָ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְתוֹלְדוֹת חַיֶּיהָ, שֶׁבָּהֶם פָּרְשׁוּ בְּשֵׁם בַּעֲלָת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ, רָצְתָה גַם הִיא לִרְאוֹת אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְלֵהָנוֹת מִמֶּנָּהּ חֵלֶף הֶעָמָל וְהַסֵּבֶל. אָז הִצִּיעַ לָהּ מַר מַק מַן הוֹל וְהִפְצִיר בָּהּ שֶׁתָּבוֹא גַּם הִיא לְבַקֵּר אֶת הַמְפֻרְסֶמֶת. הוּא הִבְטִיחָהּ, כִּי בֵּיאַטְרִיצָ’ה תְּקַבֵּל אוֹתָה בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת וְתִשְׂמַח לָהּ מְאֹד, כִּי הַרֵי הִיא, בַּעֲלַת הַבַּיִת, שֶׁהִצִּילָה (אָמְנָם, בִּזְכוּת נַעֲלֵי הַבַּיִת הַיָּפִים) אֶת הַכַּלְבָּה מִמָּוֶת וְחִנְּכָה אוֹתָהּ בִּמְסִירוּת רַבָּה.

בַּעֲלַת הַבַּיִת לָבְשָׁה אֶת בִּגְדֵי הֶחָג שֶּׁנִּשְׁאֲרוּ לָהּ עוֹד מִימֵי עֲלוּמֶיהָ: כְּתֵפִיַּת־קְטִיפָה קְצָרָה עִם צַוָּארוֹן זָקוּף מַעֲשֶׂה תְּחָרִים וְכוֹבַע עִם נוֹצָה גְדוֹלָה וְרוֹעֶדֶת כְּמוֹ קַרְנֵי־פַּרְפָּר, לְרֹאשָׁהּ. בְּגָדִים אֵלֶּה שֶׁלא לָבְשָׁה זֶה זְמַן רַב הוֹסִיפוּ לָהּ לִוְיַת נְעוּרִים וְשׁוֹבְבוּת בְּמִקְצָת.

לְיָדָהּ צָעַד מַכָּרֵנוּ מַק מַן הוֹל, כְּשֶׁכְּרֵסוֹ הַבּוֹלְטָה, כְּחָבִית יַיִן קְטַנָּה, נִשֵּׂאת לְפָנָיו. הוּא הָיָה שְׂבַע־רָצוֹן מִמַּעֲשֶׂה הַשָּׁלוֹם הַלְּבָבִי הֶעָתִיד לְהִכָּרֵת בְּבֹקֶר זֶה, הַמּוּצָף שֶׁמֶשׁ אָבִיב.

בֵּיאַטְרִיצָ’ה הִרְגִּישָׁה בְּבוֹאָהּ שֶׁל בַּעֲלַת הַבַּיִת עוֹד לִפְנֵי שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרָהּ לַעֲבוֹר עַל פְּנֵי הַתָּא.

בֵּיאַטְרִיצָ’ה נִזְדַּקְּפָה בְּבַת אַחַת, הִשְׁמִיטָה מִתּוֹך חֵיקָהּ אֶת הַגּוּר, קָרְבָה לַסֹּרֶג, הוֹצִיאָה רֹאשָׁהּ הַחוּצָה, אֶל עֵבֶר בַּעֲלַת הַבַּיִת וְהָמְתָה לִקְרָאתָהּ בְּהִתְפַּנְּקוּת.

כָּל הַמְּבַקְּרִים הִפְנוּ רָאשֵׁיהֶם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִבִּיטָה בּוֹ בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְגִלּוּ מִיָּד אֶת דְּמוּת בַּעֲלַת הַבַּיִת שֶׁלָּנוּ. וְהִיא הִרְגִּישָׁה אֶת עַצְמָהּ, בְּבַת אַחַת, כְּאִלּוּ נִשְּׂאָה בְּאֲוִיר בְּכֹחַ מֵאוֹת מַבָּטֵיהֶם. הַרְגָּשָׁה כָּזוֹ הָיְתָה לָהּ כְּבַר פַּעַם אַחַת, זֶה הָיָה כְּשֶׁקִבְּלָה אֶת תְּעוּדַת הַגְּמַר בְּבֵית־הַסֵּפֶר הָעִירוֹנִי.

הַקָּהָל הֵבִין כִּי לִפְנֵיהֶם פְּגִישָׁה לֹא רְגִילָה, פִּנָּה מָקוֹם וְהִזְמִין אֶת בַּעֲלַת הַבַּיִת לָגֶשֶׁת אֶל הַתָּא.

מִתּוֹךְ הִתְעוֹרְרוּת נְעוּרִים הֵרִימָה בַּעֲלַת־הַבַּיִת בְּיָד קַלָּה אֶת שֹׁבֶל שִׂמְלָתָהּ, כְּפִי שֶׁהָיָה נָהוּג בִּזְמַנִּים קְדוּמִים, וְנִגְּשָׁה. בֵּיאַטְרִיצָ’ה הִזְדַּקְּפָה עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת בְּחָשְׂפָה אֶת בִּטְנָהּ רַבַּת הַפְּטָמוֹת, וְהִתְחִילָה לְלַקֵּק מְרֹב הִתְרַגְשׁוּת אֶת הַסֹּרֶג.

בַּעֲלַת־הַבַּיִת רָאֲתָה מִשּׁוּם מַה בַּעֲמִידָה זוֹ חֹסֶר־נִמּוּס אָיֹם. הִיא פָּנְתָה מִן הַתָּא וְאָמְרָה:

– הִיא בֶּאֱמֶת מַסְרִיחָה. – וְהָלְכָה לָהּ.

בֵּיאַטְרִיצָ’ה נִשְׁאֲרָה עוֹמֶדֶת עַל עָמְדָהּ. הִיא לֹא הֵבִינָה אֶת דִּבְרֵי הָאִשָּׁה. הִיא לִוְּתָהּ בְּמַבָּטָהּ אֶת דְּמוּת גְּבִרְתָּהּ עַד שֶׁנֶּעֶלְמָה מֵעֵינֶיהָ.

 

“גְּרַאוּ הַאוּ חַה!” אוֹ “תִּינוֹק, דֶּרֶךְ אֶרֶץ!”    🔗

הַגּוּר, שֶׁהָלַךְ וְגָדַל מִיּוֹם לְיּוֹם, לֹא אָהַב אֶת הַיְשִׁיבָה הַשְּׁקֵטָה, הָאִמָּהִית שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה. הָיָה נִגָּשׁ אֵלֶיהָ, עוֹמֵד וּמַכֶּה אוֹתָהּ בְּכַפּוֹ הַתְּפוּחָה, אוֹ שֶׁהָיָה נוֹשֵׁךְ אוֹתָהּ בִּירֵכָהּ. בֵּיאַטְרִיצָ’ה לֹא זָזָה מִמְּקוֹמָהּ וְרִטְּנָה:

– גְּרְרְ! (הִזָּהֵר לְךָ).

הַגּוּר זָקַף נִפְחָד אֶת שְׂפָמוֹ. מִפְּנֵי אִמָּא יֵשׁ לִירֹא, אֲפִילוּ אִם הַבֵּן הוּא גּוּר־אֲרָיוֹת וְהָאֵם רַק כַּלְבָּה פְּשׁוּטָה. הוּא חִכָּה עַד שֶׁ“הַגְרְרְ” שֶׁל אִמּוֹ נִפְסַק – וְשָׁב לְמַעֲשֶׁה הַשּׁוֹבְבוֹת. בֵּיאַטְרִיצָ’ה הָיְתָה קָמָה מִמְּקוֹמָהּ בְּאִי רָצוֹן, כְּמִי שֶׁמַּפְרִיעִים אֶת מְנוּחָתוֹ, וְעוֹבֶרֶת לְאִטָּהּ לְפִנָּה שְׁנִיָה, לִרְבּוֹץ שָׁם.

הִיא הִתְנַהֲגָה בְּאֹרֶךְ רוּחַ שֶׁל אֵם סַלְחָנִית. אֵין אֵם שְׁאֵינָהּ סַלְחָנִית. פַּעַם פָּקְעָה סַבְלָנוּתָהּ וְנָבְחָה עָלָיו בְּכַעַס רַב:

– גְּרַאוּ־הַאוּ־חַה! (תִּינוֹק! דֶּרֶךְ־אֶרֶץ!)

הַגּוּר נִפְחַד וְנָבוֹךְ. נִעֵר אֶת רֹאשׁוֹ בִּתְמִימוּת וְטוּב לֵב, כְּאוֹמֵר: “לֹא חָשַׁבְתִּי בִּרְצִינוּת”. הֶעֱמִיד פָּנִים שֶׁל תַּלְמִיד מַקְשִׁיב וְרָבַץ תַּחְתָּיו. קִבֵּל עָלָיו עֹל שֶׁל שִׁעְמוּם וְדֶרֶךְ־אֶרֶץ, וְהִתְחִיל לְשַׁחֵק בְּכַדּוּר־הָעֵץ.

שַׂמְתִּי לֵב כִּי הַכַּדּוּר נִשְׂרַט שְׂרִיטוֹת גַּסּוֹת. צִפָּרְנֵי הַגּוּר גְּדֵלוֹת וְנַעֲשׂוֹת חָדּוֹת.

 

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁתִּלְמַד לִתְפּוֹס זְבוּבִים!    🔗

יוֹם אֶחָד, בְּסוֹפוֹ שֶׁל אוֹתוֹ קַיִץ חַם, רָבְצוּ הָאֵם וְהַבֵּן וְהִבִּיטוּ אֶל הַגָּן. זְבוּבִים, בְּנֵי־אָדָם וְצִפֳּרִים טִיְּלוּ לָהֶם חָפְשִׁים בַּגָּן. אַךְ הַזְּבוּבִים הֵצִיקוּ מְאֹד.

בִּתְנוּעָה זְרִיזָה וּפִתְאוֹמִית הָיְתָה בֵּיאַטְרִיצָ’ה פּוֹעֶרֶת אֶת פִּיהָ וְצָדָה זְבוּב מֵצִיק. תְּנוּעָה מְהִירָה זוֹ הֵעִירָה אֶת תְּשׂוּמַת לִבּוֹ שֶׁל הַגּוּר. הוּא הָיָה מַבִּיט אָז אֶל אִמּוֹ בְּתַעֲנוּג וּבְגָאֲוָה: “מַה שֶׁאִמָּא שֶׁלִּי יְכוֹלָה לַעֲשׂוֹת!” אַךְ לְנַסּוֹת וּלְחַקּוֹת אֶת מַעֲשֶׂיהָ בְּצֵיד זְבוּבִים – לֹא נִסָּה. הָיָה עָצֵל וּכְבַד תְּנוּעָה כְּחַיָּה גְדוֹלָה. הִנִּיחַ לַזְּבוּבִים לְטַיֵּל עַל פְּנֵי גוּפוֹ וְהִבִּיט בְּעֵינַיִם גְּדוֹלוֹת וּבִתְמִימוּת רַבָּה, כְּאִלוּ לֹא עַל עוֹרוֹ רוֹקְדִים הַזְּבוּבִים.

בֵּיאַטְרִיצָ’ה לֹא יָכְלָה לִסְבּוֹל זֹאת. הִיא הָיְתָה נִשְׁעֶנֶת בְּרַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת עַל גַּבּוֹ, אוֹרֶבֶת לַזְּבוּבִים וְתוֹפֶסֶת אוֹתָם.

 

מִשְׂחָק מְסֻכָּן    🔗

פַּעַם עָמַדְתִּי וְצִיַּרְתִּי אֶת תְּמוּנַת הָאֵם וְהַבֵּן. בַּתָּא הָיְתָה שִׂמְחָה רַבָּה. הֵם שִׂחֲקוּ בְּכַדּוּר הָעֵץ. הַגּוּר הָיָה מְגַלְגֵּל אֶת הַכַּדּוּר בְּכֹחַ רַב, וּמִשֶׁפָּגַע בְּבֵּיאַטְרִיצָ’ה הָיָה מַפִּיל אוֹתָהּ.

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן הִכְנִיס לַתָּא שְׁרַפְרַף גָּבוֹהַּ. בֵּיאַטְרִיצָ’ה קָפְצָה עָלָיו וּמֵרֹב תַּעֲנוּג הִתְנוֹעֵעַ זְנָבָהּ אֵילָך וָאֵילַךְ. הַגּוּר נִגַּשׁ בְּכֹבֶד רֹאשׁ, הִסְתַּכֵּל בַּזָּנָב וְשָׁקַע בְּמַחֲשָׁבוֹת. הֵרִים כַּף רַגְלוֹ וְנָגַע בּוֹ. הָאֵם הִסְתּוֹבְבָה. הַבֵּן הוֹסִיף לְהִשְׁתַּדֵּל לִתְפּוֹשׂ אֶת הַזָּנָב, אוּלָם הַפַּעַם לֹא בְּכַף רַגְלוֹ כִּי אִם בְּפִיו. זֶה הָיָה מִשְׂחָק לֹא נָעִים בְּיוֹתֵר. בֵּיאַטְרִיצָ’ה הִסְתּוֹבְבָה עַל הַשְּׁרַפְרַף חַסְרַת יֶשַׁע. פִּתְאֹם הֻבְרַר לָהּ כַּמָּה גָדָל בְּנָהּ.

– בֵּיאַטְרִיצָ’ה! – קָרָאתִי לָהּ בְּחִבָּה. הִיא קָפְצָה מֵעַל הַשְּׁרַפְרַף וְדִלְּגָה עַל פְּנֵי בְּנָהּ. עַל הַרִצְפָּה שָׁב אֵלֶיהָ בִּטְחוֹנָהּ, וְהַבֵּן שָׁכַח אֶת הַמִּשְׂחָק הֶחָדָשׁ שֶׁהִמְצִיא לוֹ.

 

הָרַעַם הָרִאשׁוֹן    🔗

פַּעַם אַחֶרֶת בָּאתִי לְהַמְשִׁיךְ בְּצִיּוּר הַתְּמוּנָה וּמָצָאתִי אֶת הַגּוּר מְנַמְנֵם כְּשֶׁרֹאשׁוֹ נָתוּן בֵּין כַּפּוֹתָיו. הָאֵם עָסְקָה בְּצֵיד זְבוּבִים. פִּתְאֹם נִשְׁמַע חִרְחוּר מְשֻׁנֶּה. הַבֵּן הִשְׁמִיעַ קוֹל, כְּאִלּוּ עָמְדָה לוֹ עֶצֶם בִּגְרוֹנוֹ. הוּא קָם וְעָמַד עַל רַגְלָיו, מָתַח אֶת גּוּפוּ לְפָנָיו, פָּשַׁט אֶת רֹאשׁוֹ וְהוֹצִיא מִגְּרוֹנוֹ קוֹלוֹת מְשֻׁנִּים. רֵאוֹתָיו עָבְדוּ כְּמַפּוּחִים. עֵינָיו הָיוּ רְצִינִיּוֹת מְאֹד, כְּאִלּוּ מִלֵּא חוֹבָה גְדוֹלָה. נְשִׁימָתוֹ הָלְכָה הָלֹךְ וְקָצֹר, וְנִסְתַּיְּמָה בִּנְשִׁיפוֹת חֲזָקוֹת, עַד שֶׁנִּפְסְקוּ אַף הֵן. הַגּוּר שָׁאַג!

בֵּיאַטְרִיצָ’ה לֹא יָדְעָה מַה פֵּשֶׁר הַדָּבָר. הִיא חָשְׁבָה בִּתְמִימוּתָהּ כִּי אַחֲרַי רַעַשׁ כָּזֶה תַּתְחִיל הַתִּקְרָה לְהַזִּיל מַיִם. אַחֲרֵי רֶגַע נִשְׁמַע שִׁפְשׁוּף חָזָק בַּקִיר הַמְשֻׁתֵּף שֶׁל הַתָּא. זוֹ הָיְתָה לְבִיאָה זְקֵנָה, מִן הַתָּא הַסָּמוּךְ, שֶׁהִתְחַכְּכָה בַּקִּיר וְשָׂרְטָה אוֹתוֹ בְּצִפָּרְנֶיהָ. שַׁאֲגָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל הַלָּבִיא הַקָּטָן גִּלְתָה לָהּ מִי הוּא שְׁכֵנָהּ הַשַּׁתְקָן. פְּרִיסַת שָׁלוֹם שֶׁל אֲרָיוֹת!

מֵאָז הָיִיתִי רוֹאֶה אֶת הַלְּבִיאָה הַזְּקֵנָה עוֹמֶדֶת שְׁחוּחַת רֹאשׁ לְיַד הַקִּיר הַמְשֻׁתָּף, עוֹמֶדֶת וּמַקְשִׁיבָה לַנַּעֲשֶׂה בְּתָאוֹ שֶׁל הַגּוּר הַמִּתְבַּגֵּר וּמַבַּט עֵינֶיהָ מְאֻמָּץ וּמְנַחֵשׁ. זְמַן מָה חָשְׁשָׁה בֵּיאַטְרִיצָ’ה לָגֶשֶׁת אֶל בְּנָהּ. אוּלָם אַחַר כַּךְ הִתְרַגְּלָה, וּמִשֶּׁהִתְחִיל הַלָּבִיא שׁוֹאֵג הָיְתָה מַבִּיטָה בּוֹ בִּדְאָגָה וּבְשֶׁקֶט, כְּאֵם הַשּׁוֹמַעַת שִׁעוּלוֹ שֶׁל בְּנָהּ. בְּלִבָּהּ הַקָּטָן חָשְׁבָה: אֵין דָּבָר, אֵין לִדְאוֹג. זֶה יַעֲבוֹר בְּקָרוֹב.

 

בֵּיאַטְרִיצָ’ה חוֹשֶׁשֶׁת לְאָסוֹן?    🔗

בֵּיאַטְרִיצָ’ה הִצְטַנְּפָה בְּפִנָּה וְהִבִּיטָה בִּדְאָגָה אֶל בְּנָהּ. בָּרוּר כַּשֶּׁמֶשׁ בַצָּהֳרַיִם: בְּנָהּ גָּבוֹהַּ מִמֶנָּה כִּמְעַט פִּי שְׁלשָׁה. כַּף רַגְלוֹ עָבָה מִשֶּׁלָהּ פִּי שֶׁבַע. מִבֵּן כָּזֶה וַדַּאי לֹא תִּצְמַח טוֹבָה. הוּא מְשֻׁנֶּה.

הַבֵּן נִגַּשׂ אֵלֶיהָ וְרָבַץ לְיָדָהּ. הוּא הִשְׁתַּעֲמֵם. גִּשְׁמֵי הַחֹרֶף מַשְׂרִים שִׁעֲמוּם. הוּא פָּשַׁט אֶת רֹאשׁוֹ וּפִהֵק פִּהוּק מְמֻשָּׁךְ עַד שֶׂכָּל הַלָּשׁוֹן יָצְאָה הַחוּצָה וְהִתְמַתְּחָה לַאֲחוֹרֶיהָ.

לָאֵם הָיְתָה שָׁהוּת מְרֻבָּה לְהִסְתַּכֵּל בְּלוֹעוֹ הַפָּתוּחַ שֶׁל הַבֵּן. הִיא רָאֲתָה שָׁם מַעֲרֶכֶת שִׁנַּיִם וּמַלְתָּעוֹת אַדִּירוֹת, לָשׁוֹן מְחֻסְפֶּסֶת כְּמוֹ פֻּמְפִּיָּה וְלוֹעַ אָדֹם…

רֹאשָׁהּ הַמִּסְכֵּן שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה הָלַךְ כְּנִרְאֶה סְחַרְחַר, כַּךְ מַרְגִּישׁ עַצְמוֹ הַמַּלָּח הַנִּמְצָא עַל רֹאשׁ הַתֹּרֶן: הוּא מַבִּיט לְמַטָּה וְרוֹאֶה אֶת לַהֲבוֹת הָאֳנִיָּה הַנִּשְׂרֶפֶת.

– אַלְלַי לִי, חָשְׁבָה בֵּיאַטְרִיצָ’ה, אִם חָלִילָה יִתְפּוֹס בְּנָהּ, כְּמוּבָן, בִּשְׂחוֹק, אֶת רֹאשָׁהּ וְיַכְנִיסוֹ בְּתוֹךְ הֶחָלָל הָאָיֹם הַזֶּה – יִמָּלֵק מֵעָלֶיהָ כִּנְפֹל תְּאֵנָה בְּשֵׁלָה מִן הָעֵץ.

מֵעַתָּה הָיְתָה בֵּיאַטְרִיצָ’ה נִבְהֶלֶת לְשֵׁמַע שַׁאֲגוֹת הָאֲרָיוֹת, אֲשֶׁר הָיוּ שׁוֹאֲגִים זֶה לָזֶה וּמַחֲרִידִים אֶת כָּל הַגָּן וּסְבִיבוֹתָיו. עַד עַתָּה לֹא הִרְגִּישָׁה בָּהֶן.

שַׁאֲגָתוֹ הַקְּטַנָּה שֶׁל בְּנָהּ הָיְתָה בָּאָה כְּזָנָב קָטָן לְמַקְהֵלַת הַשּׁוֹאֲגִים, לִקְרִיאַת הַתַּרְנְגוֹלִים שֶׁל הָאֲרָיוֹת.

 

אֵין לַחֲשׁוֹשׁ אוֹ יֵשׁ לַחֲשׁוֹשׁ?    🔗

הָלַכְתִּי לִרְאוֹת אֶת פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן וּלְסַפֵּר לוֹ אֶת חֲשָׁשׁוֹתַי וַחֲשָׁשׁוֹת בֵּיאַטְרִיצָ’ה. אָמְנָם, אִמָּא קְטַנָּה שָׁוָה לְאִמָּא גְדוֹלָה – שְׁתֵּיהֶן אִמָּהוֹת נֶאֱמָנוֹת. אוּלָם הֲמֻתָּר לִי לְהַפְקִיר יְדִידָה קְטַנָּה וְגַלְמוּדָה בְּגֹב אֲרָיוֹת?

אָז לֹא יָדַעְתִּי עֲדַיִן בְּכַמָּה נִסְיוֹנוֹת שֶׁל אַהֲבַת אֵם עוֹמֶדֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה לְהִתְנַסּוֹת עוֹד. הַיּוֹם הַמַּר הִתְקָרֵב בִּצְעָדִים קְטַנִּים. אֵינִי רוֹצֶה שֶׁמִּי שֶּׁהוּא יַאֲשִׁימֵנִי בֶּאֱמוּנָה יְתֵרָה בְּכֹחוֹת אִמָּא.

הִסְתּוֹבַבְתִּי בַּגָּן וָלֹא מָצָאתִי אֶת פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן. שַׁבְתִּי לַתָּא וְרָאִיתִי אֶת הַמַּחֲזֶה הַזֶּה:

לְבֵּיאַטְרִיצָ’ה נָתְנוּ אֶת אָכְלָהּ בְּצַלַּחַת: בָּשָׂר מְבֻשָּׁל בְּאֹרֶז, וְלַלָּבִיא הִשְׁלִיכוּ נֵתַח בָּשָׂר עַל רִצְפַּת הַתָּא. הַלָּבִיא קָם, הֵרִיחַ אֶת נִתְחוֹ וְנִגַּשׂ לְצַלַּחַת הָאֵם. בֵּיאַטְרִיצָ’ה נָהֲמָה וְדָחֲקָה בְּגוּפָהּ הַקָּטָן אֶת בְּנָהּ. הוּא, כְּמוּבָן, לֹא הִרְגִּישׁ בִּדְחִיקָתָהּ, אוּלָם אֶת נַהֲמָתָהּ שָׁמַע, נַהֲמָה קְצָרָה שֶׁפֵּרוּשָׂה פְּקֻדָּה שֶׁאֵין לְשַׁנּוֹתָהּ.

הַבֵּן חָזַר מִיָּד לַנֵּתַח שֶׁלּוֹ וְהִתְחִיל מְכַרְסֵם בְּתֵאָבוֹן, כְּשֶׁגַּבּוֹ אֶל פְּנֵי הָאֵם. הָאֵם לֹא וִתְּרָה עַל שֶׁלָּהּ וְלֹא הִפְסִידָה מִכְּבוֹדָהּ בְּעֵינֵי הַבֵּן. בְּיָד רָמָה! אִמָּא הִיא אִמָּא!

הֶהָיוּ חֲשָׁשׁוֹתַי חֲשָׁשׁוֹת שָׁוְא?

 

אֵיךְ אֶפְשָׁר לָדַעַת מַה חוֹשֵׁב הָאַרְיֵה?    🔗

עָבַר הַחֹרֶף. דְּבָרִים מְשֻׁנִּים הִתְחִילוּ לְהִתְרַחֵשׁ עִם הַלָּבִיא. הוּא חָדַל לְהַרְגִּישׁ בַּנַּעֲשֶׂה סְבִיבוֹ. הָיָה רוֹבֵץ וּמַבִּיט בְּגָּאוֹן לְפָנָיו. לֹא הָיָה רוֹאֶה אֶת הַמְבַקְּרִים שֶׁבַּגָּן, הֵם נֶחְשְׁבוּ בְּעֵינָיו כִּזְבוּבִים.

הַלָּבִיא נִתְבַּגֵּר בִּימֵי הַחֹרֶף הַזֶּה. הַשֶּׁקֶט הַזֶּה שֶׁל הַבֵּן הִדְאִיג אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה. לִבָּהּ אָמַר לָהּ כִּי לֹא טוֹב לִבְנָהּ, וּמֵעַתָּה הִתְחִילָה הִיא, בֵּיאַטְרִיצָ’ה, לִדְרוֹשׁ מִמֶּנּוּ כִּי יְשַׂחֵק עִמָּהּ בִּקְפִיצוֹת וּזְרִיקַת כַּדּוּר הָעֵץ. הִנֵּה עַד הֵיכָן הִגִּיעָה אַהֲבַת הָאֵם שֶׁבָּהּ. הִיא וִתְּרָה עַל כְּבוֹד אֵם חֲשׁוּבָה, שֶׁאֵינָהּ צְעִירָה, וְהִתְחִילָה לְהִשְׁתּוֹבֵב כְּתִינוֹקֶת, וּבִלְבַד שֶׁתִּרְאֶה אֶת בְּנָהּ שׁוּב מִשְׁתּוֹבֵב וְשָׂמֵחַ.

אַךְ הַבֵּן לֹא נִשְׁמַע לָהּ. הִיא הָיְתָה נוֹשֶׁכֶת אוֹתוֹ – וְהוּא לֹא זָע וְלֹא נָע. רַק הַפְּקַעַת שֶׁבִּקְצֵה זְנָבוֹ הָיְתָה מִטַּלְטֶלֶת הֵנָּה וָהֵנָּה.

לְאָן הִבִּיט הַלָּבִיא? וְכִי יוֹדֵעַ אֲנִי? רָאִיתִי כִּי הוּא מֵרִיחַ אֶת הָאֲוִיר, אֲשֶׁר בִּשֵּׂר כְּבָר אֶת הָאָבִיב. כְּנִרְאֶה שֶׁהִתְחִיל גַּם לְהַבְחִין בְּרֵיחוֹת הַחַיּוֹת הַשּׁוֹנוֹת. רָאִיתִי כִּי הָיָה מַרְבֶּה לְהַפְנוֹת אֶת רֹאשׁוֹ אֶל עֵבֶר חֲצַר הָאַיָּלוֹת. רָאִיתִי אוֹתוֹ מַבִּיט בְּאֹמֶץ אֶל הַמְּדוּרָה שֶׁהִדְלִיקוּ מְתַקְּנֵי הַכְּבִישׁ בִּגְּבוּל הַגָּן.

מִצְחוֹ נַעֲשָׂה רָחָב, קְמָּטִים עָלוּ בּוֹ וְעוֹרְקִים רְחָבִים הִשְּׂתָּרְגּוּ עָלָיו, אֲבָל מַה מִּתְרַחֵשׁ אֶצְלוֹ בִּפְנִים קָדְקֳדוֹ הַכַּבִּיר וְהַתַּקִּיף הַזֶּה?

קובץ 81 למעלה – תמונה

בֵּיאַטְרִיצָ’ה הִרְגִּישָׁה, כְּנִרְאֶה, בְּהַשְׁפָּעָתָהּ הַכְּמוּסָה שֶׁל הַלְּבִיאָה הַזְּקֵנָה עַל הַגּוּר. לִבָּהּ נִתְמַלֵּא קִנְאָה. הִיא הָיְתָה מוֹצִיאָה אֶת מַחֲצִית רֹאשָׁהּ מִבַּעַד לַסֹּרֶג וְנוֹבַחַת בְּזַעַף לְעֵבֶר הַתָּא שֶׁל הַלְּבִיאָה.

בְּאַחַד הַפְּרָקִים הַקּוֹדְמִים שָׁכַחְתִּי לְסַפֵּר, כִּי מַר פְרַנְסוּאָה הָיָה מוֹצִיא אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה לְטִיּוּלִים בַּגָּן. הִיא הָיְתָה מִתְרוֹצֶצֶת בַּגָּן בְּשׁוֹבְבוּת שֶׁל תַּלְמִידַת בֵּית־סֵפֶר בְּיוֹם־חֹפֶשׁ.

רְאִיתִיהָ עוֹבֶרֶת עַל פְּנֵי הַתָּא שֶׁל הַגּוּר מִבְּלֵי לְהִתְעַכֵּב אֶצְלוֹ. הַחֹפֶשׁ הָיָה מְשַׁכֵּר אוֹתָהּ. הַגּוּר הִכִּיר אוֹתָהּ וּפָנָיו הוּאֲרוּ בְּתִמָּהוֹן.

נִסָּה לִשְׁלוֹחַ אֵלֶיהָ אֶת כַּפּוֹ הַתְּפוּחָה וְהַגְּדוֹלָה, אַךְ הִיא לֹא עָבְרָה בְּעַד הַסֹּרֶג. מַבָּטוֹ לִוָּה אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה, שֶׁהִמְשִׁיכָה אֶת דַּרְכָּהּ כְּשֶׁהִיא מַטְבִּיעָה אֶת כַּפּוֹת־רַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת בַּאֲבַק־הַשְּׁבִיל.

כַּמָּה מְשֻׁנֶּה הָיָה לְהַשְׁווֹת אֶת כַּפּוּת רַגְלֵי הַ“בֵּן” לְאֵלֶּה שֶׁל הָ“אֵם”. רְאִיתִיהָ מִתְרוֹצֶצֶת בַּגָּן וְהָיְתָה בְּעֵינַי פְּעוּטָה וְחַסְרַת חֲשִׁיבוּת. מֻרְגַּשׁ הָיָה כִּי בְּתוֹךְ הַתָּא הִשְׁאִירָה אֶת חֶלְקָהּ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר. הַרְגָּשָׁה כָּזֹאת הָיְתָה לִי כַּאֲשֶׁר פָּגַשְׁתִּי בְּיוֹם שַׁבָּתוֹן אֶחָד אֶת נַהַג הָרַכֶּבֶת שֶׁגָּר בִּשְׁכֵנוּתִי.

הָיָה לָבוּשׁ אָז בִּגְדֵי חַג, כְּאַחַד הָאָדָם, וּבְעֵינַי נִרְאָה קָטָן וַחֲסַר חֲשִׁיבוּת. כָּל תַּפְקִיד מוֹסִיף חֵן וְנוֹתֵן עֵרֶךְ לְמִי שֶׁמְּמַלֵּא אוֹתוֹ.

הֶחְלַטְתִּי לִשְׁאֹל אֶת פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן עַל מַה חוֹשֵׁב הַלָּבִיא.

 

זֶבֶל הַהִיפּוֹפּוֹטַמִּים    🔗

דּוּ שִׂיחַ בֵּין פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן וּמַק מַן הוֹל

בֹּקֶר אֶחָד מָצָאתִי בַּגָּן אֶת פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן יוֹשֵׁב מֵאֲחוֹרֵי חֲצַר הָאַיָּלוֹת, עַל רֹאשׁ עֲרֵמַת זֶבֶל. לְיָדוֹ עָמַד שְׁכֵנִי מַר מַק מַן הוֹל. הִבַּטְתִּי בִּשְׁנֵי יְדִידַי אֵלֶּה שֶׁנִתְחַבְּבוּ עָלַי מִיּוֹם שֶׁהִכַּרְתִּים, הִנֵּה זֶה יוֹתֵר מִשָּׁנָה תְּמִימָה.

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן צָנוּעַ וְרוֹגֵז וּמַק מַן הוֹל שְׂבַע־רָצוֹן. לֹא נִשְׁתַּנּוּ. הֵם נַעֲשׂוּ יְדִידִים טוֹבִים, אִם כִּי רָבוּ בֵּינֵיהֶם תָּמִיד בְּדֶרֶךְ שֶׁל הֲלָצָה. נִגַּשְׁתִּי לִשְׁמוֹעַ אֶת דִבְרֵיהֶם.

מַק מַן הוֹל: (מַצְבִּיעַ עַל עֲרֵמַת הַזֶּבֶל) זֶבֶל עָדִין! אוּלָם זֶבֶל הַהִיפּוֹפּוֹטַמִּים וַדַאי שָׁמֵן וְטוֹב מִמֶּנּוּ, כִּי הֵם עַצְמָם כָּל כַּךְ שְׁמֵנִים.

פְרַנְסוּאָה: כֵּן, זֶבֶל הַהִיפּוֹפּוֹטַמִּים יָקָר מְאֹד. עַל כַּף אַחַת, זֶבֶל הַ“הִיפּוֹ” וְעַל הַכַּף הַשְּׁנִיָּה – כֶּסֶף טָהוֹר!

מַק מַן הוֹל: עֵסֶק לֹא רַע.

פְרַנְסוּאָה: אוּלָם יֵשׁ צָרָה: אֵין זֶבֶל הִיפּוֹפּוֹטַמִּים כְּלָל בְּנִמְצָא.

מַק מַן הוֹל: חַיּוֹת שְׁמֵנוֹת כָּאֵלֶה אֵין לָהֶן… אֵיךְ לוֹמַר לְךָ, אֵינָן מַפְרִישׁוֹת זֶבֶל?

פְרַנְסוּאָה: מַפְרִישׁוֹת.

מַק מַן הוֹל: וּבְכֵן? אֱסוֹף!

פְרַנְסוּאָה: אִישׁ הַפִילְהַרְמוֹנִיָּה הָעִירוֹנִית שֶׁל הָעִיר פָּרִיס! וְכִי לֹא רָאִיתָ כִּי הַהִיפּוֹפּוֹטַמִּים מְטַלְטְלִים, בִּשְׁעַת עֲשִׂיַת צָרְכֵיהֶם, אֶת זְנָבָם הַקָּצָר וְהֶחָזָק הֵנָּה וְהֵנָּה, בַּמְּהִירוּת מַפְלִיאָה? כַּךְ הֵם מְפַזְרִים וּמְעִיפִים אֶת הַזֶּבֶל מֵהֶם וָהָלְאָה. אַף שֶׁמֶץ אֵינוֹ נִשְׁאָר תַּחְתָּם. הַזֶּבֶל מִתְפַּזֵּר בְּרַעַשׁ שֶׁל רַקֶּטָה מִתְפּוֹצֶצֶת לַמֶּרְחָק אוֹ נִתְלָה עַל הָעֵצִים הַסְּמוּכִים, אִם אֵינְךָ עוֹמֵד בְּמִקְרֶה בְּקִרְבָתָם.

מַק מַן הוֹל: לָמָּה הֵם עוֹשִׂים כַּךְ?

פְרַנְסוּאָה: כְּדֵי שֶׁחַיּוֹת הַטֶּרֶף לֹא תֵלַכְנָה בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם לְפִי סִמָּנֵי הַזֶּבֶל, יְדִידִי הַטּוֹב. כְּשֶׁנִּגַּשְׁתִּי אֲלֵיהֶם רָאִיתִי כִּי בִּגְדוֹ שֶׁל מַק מַן הוֹל מְכֻסֶּה כֻּלּוֹ רְבָבִים. הֲבִינוֹתִי לָמָּה שָׁאַל בִּדְבַר הַזֶּבֶל.

 

תּוֹסֶפֶת לַפֶּרֶק: אֵיךְ אֶפְשָׁר לָדַעַת מַה חוֹשֵׁב הָאַרְיֵה?    🔗

– פְרַנְסוּאָה יְדִידִי – שָׁאַלְתִּי – אַתָּה הֵן יָדַעְתָּ אֶת כָּל דַּרְכֵי חַיּוֹתֶיךָ. אֱמוֹר נָא לִי: מַה חוֹשֵׁב הַלָּבִיא הַצָּעִיר?

– יְדִידִי הַסַּקְרָן, אֲנִי שָׂמֵחַ שֶׁאַתָּה נוֹתֵן לִי הִזְדַּמְּנוּת לְדַבֵּר. אוּלָם עַל שְׁאֵלָתְךָ אֵינִי יוֹדֵעַ וְאֵינִי רוֹצֶה לַעֲנוֹת לְךָ. מְעַטִּים הֵם הָאֲנָשִׁים הַמְּסֻגָּלִים לְהָבִין לְלִבּוֹ שֶׁל חֲבֵרָם, כָּל שֶׁכֵּן קָשֶׁה לוֹ לְאָדָם לְהָבִין לְלִבּוֹ שֶׁל בַּעַל־חַיִים. זֶה קָשֶׁה מִשּׁוּם שֶּׁאָנוּ מְשׁוּלָלִים כַּמָּה חוּשִׁים הַמְּצוּיִים אֵצֶל הַחַיּוֹת. מַה יָּכוֹל אֲנִי לַעֲנוֹת לְךָ עַל שְׁאֵלָתְךָ? אֲנַחְנוּ, בְּנֵי הָאָדָם, נוֹהֲגִים לְיַחֵס לַחַיּוֹת אֶת הַרְגָּשׁוֹתֵינוּ אָנוּ. זֶהוּ אוֹת לְיַחֲסֵנוּ הַטּוֹב לַחַיָּה. אוּלָם אֵין סָפֵק כִּי שׁוֹנָה הִיא הַרְגָּשַׁת הַחַיָּה מֵהַרְגָּשָׁתֵנוּ. תַּרְגִּישׁ אֶת הַחַיָּה כְּפִי שֶׁאַתָּה מְסֻגָּל לְכַךְ. אַהֲבַת הַחַיּוֹת, יְדִידִי, הִיא הָרְאִי הַטּוֹב בְּיוֹתֵר לְנֶפֶשׁ הָאוֹהֵב אוֹתָן.

עָנִיתִי לִפְרַנְסוּאָה:

– תָּמִיד כְּשֶׁמַּשְׁמִיעִים בְּאָזְנַי דִּבְרֵי חָכְמָה טוֹבִים וּנְכוֹחִים אֵין הֵם מַעֲמִידִים אוֹתִי עַל פִּתְרוֹן בָּרוּר.

וּפְרַנְסוּאָה עָנָה לִי:

– וּמָה אַתָּה חוֹשֵׁב, דְּבַר חָכְמָה – זוֹ הִיא חֲתִיכַת שׁוֹקוֹלַדָּה שֶׁמַּכְנִיסִים אוֹתָהּ לַפֶּה והִיא יוֹרֶדֶת רַכָּה לְתוֹךְ הַכָּרֵס? הוֹי, מְלָפְפוֹן חָמוּץ שֶׁעֲדַיִן לֹא הֶחֱמִיץ…

פִּתְאֹם עָצַר פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן בְּדִבּוּרוֹ הַשּׁוֹטֵף.

מַה קָרָה?

 

קִינָה עַל הָאַרְיֵה בְּגַן־הַחַיּוֹת    🔗

בַּפֶּרֶק הַקּוֹדֵם תֵּאַרְתִּי כֵּיצַד יָשַׁב פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן עַל עֲרֵמַת זֶבֶל־הָאַיָּלוֹת וְהִתְחִיל מְחָרֵף אוֹתִי. פִּתְאֹם הִפְסִיק אֶת דִּבּוּרוֹ הַשּׁוֹטֵף.

שׁוּרָה אֲרֻכָּה שֶׁל יְלָדִים נִכְנְסָה לְגַן־הַחַיּוֹת. אֵלֶּה הָיוּ יַלְדֵי בֵּית מַחֲסֶה לִיתוֹמֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית, לְבוּשִׁים תִּלְבּשֶׁת אֲחִידָה.

"לְמַרְאֵה אוֹרְחִים קְטַנִּים אֵלֶּה – אָמַר פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן – אֲנִי שׁוֹכֵחַ אֶת רָגְזִי וְכַעֲסִי. יְלָדִים אֵלֶּה הַמְהַלְּכִים בַּגָּן בִּבְגָדִים שֶׁלֹּא נִתְפְּרוּ בִּשְׁבִילָם, מֵהֶם גְּדוֹלִים וּמֵהֶם קְטַנִּים מִמִּדָּתָם, מְבִיאִים אוֹתִי לִידֵי דְמָעוֹת. אֲנִי מִסְתַּכֵּל בָּהֶם וַאֲנִי מֵבִין יָפֶה כַּמָּה טוֹב לָהֶם לְהִמָּצֵא בַּגָּן הַזֶּה.

אֲנִי חוֹשֵׁב לִי: פְרַנְסוּאָה מַנּוּבְרִיֶּה, אֵין דָּבָר! לֹא לַשָׁוְא סוֹבְלוֹת כָּל הַחַיּוֹת הַנִּמְצָאוֹת

אִתְּךָ.

"הֶעָלָה פַּעַם בְּדַעְתְּכֶם לִשְׁאוֹל: לְשֵׁם מַה סּוֹבְלוֹת הַחַיּוֹת הָאֲסוּרוֹת שֶׁהוּבְאוּ מִמֶּרְחַקִּים וּמִתְעַנּוֹת כָּאן בְּמַאֲסַר עוֹלָם?

שְׁלשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנִים אֲנִי מִתְהַלֵּךְ בִּשְׁבִילֵי הַגָּן הַזֶּה וְרוֹאֶה בְּיִסּוּרֵיהֶן. שְׁבִילִים נֶהְדָּרִים אֵלֶּה שֶׁבַּגָּן יָפִים לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, אַךְ לְמַעֲנִי שְׁבִילֵי יִסּוּרִים הֵם.

וְכִי יָכוֹל לִבִּי, אַף שֶׁאֲנִי מְשַׂמְּחוֹ יוֹם יוֹם בְּכַמָּה בַּקְבּוּקֵי יַיִן שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה בַּמַּרְזֵחַ “הָעַכְבָּר הַיָּרֹק”, – הַאִם יָכוֹל לִבִּי לָשֵׂאת אֶת מַרְאֵה הָאַרְיֵה הַמּוּטָל כְּפָרָה בָּרֶפֶת, כַּחֲזִיר לְיַד הַשֹּׁקֶת? עִם כָּל מַגָּע בַּכְּפִיר שֶׁלָּנּוּ נוֹשְׁרוֹת מִמֶּנּוּ שְׂעָרוֹת כְּמוֹ מֵאַדֶּרֶת־שֵׂעָר אֲכוּלַת עָשׁ הַשְּׁמוּרָה בְּאַרְגָּז. עַכּוּזוֹ רַךְ כְּסַפָּה יְשָׁנָה, זְנָבוֹ שָׁמוּט כְּאִלּוּ הָיָה מְמֻלָּא סְמַרְטוּטִים וּפִיו יוֹדֵעַ לְפַהֵק לְכָל רַחֲבֵי הַמָּחוֹז הָרְבִיעִי!"

 

פְרַנְסוּאָה מְסַפֵּר עַל יִסּוּרֵי הַגִּ’ירָפוֹת    🔗

"כַּמָּה צַר לִי, אוֹרְחַי הַטּוֹבִים, עַל הַגִּ’ירָפוֹת הָאֲצִילוֹת וְהַטִּפְּשׁוֹת! מֵרֹב עֲמִידָה עַל מָקוֹם אֶחָד, בִּצְפִיפוּת, סְגוּרוֹת וּמְסֻגָּרוֹת, לְלֹא אֶפְשָׁרוּת לָרוּץ כַּמָּה עֲשָׂרוֹת קִילוֹמֶטְרִים בְּמֶשֶׁךְ הַיּוֹם, רָפוּ רַגְלֵיהֶן וְהֵן רוֹעֲדוֹת תַּחַת מַשָּׂא הַגּוּפָה, כְּאִלּוּ הָיוּ עֲשׂוּיוֹת קֻבְיּוֹת שֶׁל עֵץ. כָּל רֶגַע נִדְמֶה לְךְ כִּי הֵן תִּמְעַדְנָה.

וְכִי תוּכְלוּ לְשַׁעֵר לָכֶם כַּמָּה טִרְחוֹת טָרְחוּ עַד שֶׁהִצְלִיחוּ לְהַעֲבִירָן מֵאַפְרִיקָה הַדְּרוֹמִית אֶל הַגָּן הַזֶּה?

בְּכוֹר הָאַחִים הַגֶּנְבֶּק הִצְלִיחַ לְהַעֲבִיר בְּשָׁלוֹם שַׁיָּרָה קְטַנָּה שֶׁל גִּ’ירָפוֹת אֶל תַּחֲנַת הָרַכֶּבֶת שֶׁבְּבּוּלַוַּיָּה וְהִכְנִיסָן בְּנִסֵּי נִסִּים לְתוֹךְ הַקָּרוֹן.

הַכּוּשִׁים נָתְנוּ אַפְסָרִים בְּרָאשֵׁיהֶן וְקָשְׁרוּ אוֹתָם לְמַעֲקֵה הַקָּרוֹן הַפָּתוּחַ. הַגֶּנְבֶּק הַבְּכוֹר מָחָה אֶת הַזֵּעָה הַטְּרוֹפִּית מֵעַל פָּנָיו וְעָשָׂה אֶת חֶשְׁבּוֹן הָרְוָחִים הַצָּפוּי לוֹ מִמִּשְׁלוֹחַ רִאשׁוֹן שֶׁל גִ’ירָפוֹת לְאֵירוֹפָּה הַמּוֹדֶרְנִית.

נִתַּן צִפְצוּף: “צְרְרְר!” מִיָּד שָׁרַק הַקַּטַּר: “ט־וּ־וּ־וּ־וּ!” – – – בּוּקָה וּמְבוּקָה וּמְבֻלָּקָה! הַפִּרְאִיּוֹת הָאֲצִילוֹת נִבְהֲלוּ. הִתְחִילוּ לְקַפֵּץ, לִבְעוֹט בְּרַגְלֵיהֶן הָאֲחוֹרִיּוֹת, לִמְשׁוֹךְ בָּאַפְסָרִים. צַוְּארֵיהֶן הָאֲרֻכִּים הִתְפַּתְּלוּ כִּנְחָשִׁים, נִסְתַּבְּכוּ זֶה בָּזֶה – עַד שֶׁנִּתְפַּקְקוּ חֻלְיוֹתֵיהֶן.

וְעוֹד בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה שֶׁבְּבּוּלַוַּיָּה הוֹבִיל בְּכוֹר הָאַחִים הַגֶּנְבֶּק לִקְבוּרָה אֶת כָּל הַמִּשְׁלוֹחַ הָרִאשׁוֹן.

אָחִיו הַצָּעִיר, הַגֶּנְבֶּק הַשֵּׁנִי, לָמַד מִנִּסָּיוֹן זֶה וְעָמַד וְשָׁלַח מִשְׁלוֹחַ שֵׁנִי. הוּא הָיָה זָהִיר. הוּא לֹא נָתַן אִפְסָרִים בְּרָאשֵׁיהֶן, אֶלָּא קָשַׁר אוֹתָם לַחֲזוֹתֵיהֶן, וְצַוְּארֵיהֶן הָעֲדִינִים נִשְׁאֲרוּ חָפְשִׁים. אֶת הַקָּרוֹן שְׁבּוֹ הִסִּיעָן קָבַע אַחֲרוֹן בָּרַכֶּבֶת, רָחוֹק מִן הַקַּטָּר הַשּׁוֹרֵק, כְּדֵי שֶׁלֹּא תִּבָּהַלְנָה.

כַּךְ הִגִּיעַ מִשְׁלוֹחַ רִאשׁוֹן שֶׁל חַיּוֹת עֲנֻגּוֹת אֵלֶּה לְאַרְצוֹת אֵרוֹפָּה.

וְעַתָּה הִנֵּה הֵן סוֹף סוֹף פֹּה, בְּשָׁעָה טוֹבָה, וּמְדַדּוֹת לְאַט לְאַט אֱלֵי שְׁאוֹל…

וּמַה תּוֹעֶלֶת בְּכַךְ, אֲנִי שׁוֹאֵל? לְמִי יֵשׁ צֹרֶךְ בְּיִסּוּרֵי הַחַיּוֹת כָּאן וּבֶעָמָל הַקָּשֶׁה שֶׁמַּשְׁקִיעִים בְּנֵי הָאָדָם לִשְׁמוֹר עֲלֵיהֶן?" – – –

 

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן עוֹנֶה עַל הַשְּׁאֵלָה שֶׁשָּׁאַל    🔗

"הִנֵּה הַתְּשׁוּבָה שֶׁלִּי: לְמַרְאֵה פְּנֵי הַיְלָדִים הָאֵלֶּה, הָעוֹבְרִים בְּצַעַד כּוֹשֵׁל בְּתוֹךְ הַגָּן הַזֶּה אֲנִי מִתְנַחֵם וּמְקַבֵּל אֶת הַתְּשׁוּבָה הַמַּנִּיחָה אֶת הַדַּעַת:

הַיְלָדִים רוֹאִים בַּגָּן הַזֶּה אֶת דְּמוּת הָעוֹלָם הַגָּדוֹל, הָרָחָב וְהַחָפְשִׁי. בַּגָּן הַזֶּה נוֹשְׁמוֹת רֵאוֹתֵיהֶם לִרְוָחָה מֵאֲוִירוֹ שֶׁל הָעוֹלָם הַגָּדוֹל. חַיַּי הַכְּרַךְ, הָאֲנָשִׁים, הַמּוֹרִים וְסִדְרֵי הַחַיִּים הַקָּשִׁים נִרְאִים לָהֶם פְּעוּטִים לְעֻמַּת חַיֵּי כָּל הַבְּרִיּוֹת הַמְּשֻׁנּוֹת שֶׁבָּעוֹלָם.

זֶהוּ, אוֹרְחַי הַחֲבִיבִים, הַתַּפְקִיד שֶׁמְּמַלֵּא גַן־הַחַיּוֹת".

 

מַק מַן הוֹל מַכְנִיס בְּאֶמְצַע אֶת מְצַחְצֵחַ הַנַּעֲלַיִם    🔗

– נָכוֹן מְאֹד! – קָרָא פִּתְאֹם שְׁכֵנִי מַק מַן הוֹל וְהִפְסִיק אֶת נְאוּמוֹ הַנִּמְרָץ שֶׁל פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן – נָכוֹן מְאֹד. זֶה כְּמוֹ מְצַחְצֵחַ הַנַּעֲלַיִם.

–??

מְצַחְצֵחַ־הַנַּעֲלַיִם מְצַחְצֵחַ אָמְנָם אֶת הַנַּעֲלַיִם, זֶה תַּפְקִידוֹ וַחֲסַל. אוּלָם בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מְצַחְצֵחַ אוֹתָן הוּא מְמַשְׁמֵשׁ בָּהֶן. זֶה מַרְגִּיעַ אֶת בַּעַל הַנַּעֲלַיִם וְהוּא שׁוֹכֵחַ כַּמָּה מִצָּרוֹתָיו, לְמָשָׁל צַעֲרוֹ עַל הַמִּגְבַּעַת שֶׁנָּפְלָה וּפָרְחָה בְּנָסְעוֹ בָּרַכֶּבֶת אוֹ דַאֲגָתוֹ שֶׁנִּשְׁאַר חַיָּב כֶּסֶף בְּבֵית־הָאֹכֶל. הוּא נָח וּמִתְרַעֲנֵן כָּל זְמַן שֶׁמְּצַחְצֵחַ־הַנַּעֲלַיִם עוֹשֶׂה בִּמְלַאכְתּוֹ. לְכָל דָּבָר יֵשׁ שְׁנֵי תַּפְקִידִים.

– חֲבַל שֶׁהִפְסַקְתָּ אֶת דִּבְרֵי יְדִידִי פְרַנְסוּאָה.

– אֵין דָּבָר, אֲנִי מַמְשִׁיךְ – נִחֵם אוֹתָנוּ פְרַנְסוּאָה.

 

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן מְסַיֵּם    🔗

"בְּקוֹל גָּדוֹל אֲנִי קוֹרֵא מֵעַל עֲרֵמַת הַזֶּבֶל הַזֹּאת: יְחִי הָאֶזְרָח הַקָּטָן שֶׁל כַּדּוּר הָאָרֶץ! מַרְאֵה הַגָּן הַזֶּה נוֹטֵעַ בּוֹ מֶרֶץ, סַקְרָנוּת וְאַהֲבַת חַיִּים לְכָל הַבְּרוּאִים.

בְּסוֹף שְׁנוֹת לִמּוּדָיו בְּבֵית־הַסֵּפֶר, כְּשֶׁהוּא עוֹמֵד בַּשּׁוּרָה, מַחֲזִיק בְּיַד יְמִינוֹ אֶת תְּעוּדַת הַגֶּמֶר וְשָׁר בְּגָרוֹן נָטוּי וְרָזֶה אֶת הַהִמְנוֹן שֶׁלָּנּוּ – הוּא בֶּאֱמֶת אֶזְרַח כַּדּוּר־הָאֶרֶץ.

וְזֶה דְבָרִי הָאַחֲרוֹן לִפְנֵי שֶׁאֲנִי יוֹרֵד מֵעֲרֵמַת הַזֶּבֶל הַזֹּאת: דּוֹאֲגִים אֲנַחְנוּ לַחַיּוֹת – מִשּׁוּם שֶׁאָנוּ אוֹהֲבִים אֶת הָאָדָם! לֹא אִכְפַּת לִי אִם תֵּלְכוּ וְתְסַפְּרוּ, כִּי כַּךְ אָמַר מַנּוּבְרִיֶּה הַזָּקֵן!"

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן סִיֵּם אֶת דְּבָרוֹ. הִבַּטְנוּ אֵלָיו בְּשָׁעָה שֶׁדִּבֵּר אֵלֵינוּ וְנִדְמֶה הָיָה לָנוּ כִּי רֹאשׁ גִּבְעַת הַזֶּבֶל הוּא רֹאשׁ כַּדּוּר הָאָרֶץ וְכִי מִמְּרוֹמֵי הָעֲרֵמָה הַזֹּאת צוֹפֶה הַשּׁוֹמֵר הַזָּקֵן וּפוֹקֵד אֶת שְׁלוֹם כָּל כַּדּוּר הָאָרֶץ.

אֶת הַיּוֹם הַזֶּה לֹא אֶשְׁכַּח. זֶה הָיָה הַיּוֹם הַיָּפֶה בְּיוֹתֵר אֲשֶׁר בִּלִּיתִי בּוֹ בְּחֶבְרַת שְׁנֵי יְדִידַי. הָיִינוּ שְׁלשָׁה אֶזְרְחֵי כַּדּוּר הָאָרֶץ. עוֹד כַּיוֹם – אִם יִקְרֶה לִי דָבָר מַעֲצִיב אוֹ אֶחֱלֶה, אַעֲלֶה בְּזִכְרוֹנִי אֶת פָּרָשַׁת הַיּוֹם הַזֶּה בְּגַן־הַחַיּוֹת שֶׁל פָּרִיס.

אֲנִי רוֹאֶה אֶת הָעֲנָנִים שֶׁהָיוּ מְתוּחִים עַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם כְּמִין וִילוֹן נִפְלָא, מֵאֲחוֹרִי רֹאשׁוֹ הַמַּזְקִין שֶׁל פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן.

אֲנִי שׁוֹמֵעַ אֶת קוֹלוֹ שֶׁהָיָה בּוֹ קְצָת מִן הַלִּגְלוּג וְהַרְבֵּה מִן הָאֱמוּנָה – וְלִבִּי מִתְמַלֵּא תּוֹדָה, עַל שֶׁנִּתְּנָה לִי הַזְּכוּת לִרְאוֹת וּלְהַרְגִּישׁ אֶת סְבִיבִי – וַאֲנִי נִרְגָּע.

 

בְּשׁוֹרוֹת טוֹבוֹת    🔗

יוֹם אֶחָד, אַךְ דָּרְכָה רַגְלִי עַל מִפְתָּן גַּן

הַחַיּוֹת, אחֲרֵי שֶׁלֹּא הָיִיתִי בָּעִיר כַּמָּה שָׁבוּעוֹת – טָפַח

עַל פַּנַי גַּל גָּדוֹל שֶׁל מַזָּל, הַצְלָחָה וְאשֶׁר.

שִׁמְעוּ!

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן בִּשֵּׂר לִי אֶת כָּל הַבְּשׂוֹרוֹת הָאֵלֶּה: "הַחֶבְרָה לְמַעַן בָּתֵּי הַמַּחֲסֶה לִיתוֹמֵי הַמִּלְחָמָה הָעוֹלָמִית עוֹרֶכֶת נֶשֶׁף גָּדוֹל בְּגַן־הַחַיּוֹת, בְּחָסוּתוֹ שֶׁל נְשִׂיא צָרְפַת; סֵמֶל הַחֲגִיגָה – בֵּיאַטְרִיצָ’ה!

כְּתֹבֶת גְּדוֹלָה נִקְבְּעָה מִתַּחַת לִתְמוּנָתָהּ: “אֲפִילוּ כַּלְבָּה מְרַחֶמֶת עַל יְתוֹמִים”; עַל כָּל כַּרְטִיסֵי הַהַזְמָנָה מֻדְפֶּסֶת תְּמוּנָתָהּ; גַּם סִכּוֹת־מַתֶּכֶת הֵכִינוּ וּדְמוּתָהּ חֲרוּתָה יַחַד עִם “בְּנָהּ”; הַחֶבְרָה הֶחְלִיטָה לִרְכּוֹשׁ לָהּ אֶת תְּמוּנַת הָאֵם וְהַבֵּן שֶׁצִּיַּרְתִּי וְשֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל פְרַנְסוּאָה; הַתִּזְמֹרֶת הָעִירוֹנִית תְּנַגֵּן בַּחֲגִיגָה בַּיּוֹם וְהַתִּזְמֹרֶת הַפִילְהַרְמוֹנִית תְּנַגֵּן בַּנֶּשֶׁף בָּעֶרֶב; גַּם מַק מַן הוֹל יְנַגֵּן; חָמֵשׁ תֵּבוֹת זִקּוּקִים עוֹמְדוֹת בְּמַחְסַן הַגָּן.

כְּדֵי שֶׁאֶוָּכַח בַּאֲמִתָּן שֶׁל הַבְּשׂוֹרוֹת הָאֵלֶּה הִצִּיעַ לִי: א) לְהִכָּנֵס לְחַדְרוֹ וְלִרְאוֹת אֶת תְּרֵיסְרֵי בַּקְבּוּקֵי הַיַּיִן הַמְשֻׁבָּח שֶׁקִּבֵּל פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן מֵאֵת הַגְּבִירוּת הַצְּעִירוֹת הַמְּטַפְּלוֹת בְּסִדּוּר הַחֲגִיגָה; ב) לְהַבִּיט בַּמּוֹדָעוֹת הָעֲנָקִיּוֹת הַמַּכְרִיזוֹת עַל הַחֲגִיגָה, הַמִּתְנוֹסְסוֹת בְּכָל רְחוֹבוֹת פָּרִיס!

– הֲכִינוֹתִי לְמַעַנְךָ – סִיֵּם פְרַנְסוּאָה אֶת בְּשׂוֹרוֹתָיו – סֶרֶט אָדֹם שֶׁל חֲבֵר הַוַּעַד הַמְּסַדֵּר. עַל קְנִיַּת תְּמוּנָתְךָ יַכְרִיזוּ רִשְׁמִית.

הִרְגַּשְׁתִּי כִּי רַגְלַי כּוֹשְׁלוֹת תַּחַת עֹמֶס הַבְּשׂוֹרוֹת הָאֵלֶּה שֶׁשָּׁפְעוּ אֵלַי נוֹצְצוֹת וּבְשֵׁלוֹת. כְּשֶׁהַמַּזָּל מְשַׁחֵק הֲרֵי הוּא בָּא בְּשֶׁפַע!

– מָתַי תִּהְיֶה הַחֲגִיגָה? – שָׁאַלְתִּי בְּלָשׁוֹן כְּבֵדָה מִתַּעֲנוּג.

– מָחָר בְּחָמֵשׁ!

מַזָּל! רַק מִקְרֶה הוּא שֶׁשַּׁבְתִּי הָעִירָה יוֹם אֶחָד לִפְנֵי הַחֲגִיגָה. שִׂמְחָתִי הָיְתָה בַּת כַּמָּה וְכַמָּה קוֹמוֹת: בֵּיאַטְרִיצָ’ה, בָּתֵּי הַמַּחֲסֶה לִיתוֹמִים, גַּן הַחַיּוֹת בִּכְלָלוֹ וּתְמוּנָתִי שֶׁנִּקְנְתָה.

סַרְתִּי לִרְאוֹת אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה. הִיא שָׂמְחָה לִקְרָאתִי. אוּלָם “הַבֵּן” לֹא הוֹאִיל אֲפִילוּ לְכַשְׁכֵּשׁ בִּזְנָבו לִכְבוֹדִי. הוּא רָבַץ בַּחֲשִׁיבוּת וְלֹא נָע. הַרְבֵּה דְּבָרִים הָיָה עָלַי לְסַדֵּר: מִסְגֶּרֶת לַתְּמוּנָה וּבֶגֶד שָׁחוֹר. מִסְגֶּרֶת לִתְמוּנָה לֹא דָבָר גָּדוֹל הוּא: נוֹטְלִים מִסְגֶּרֶת תַּחְתִּית וּמַסְמְרִים, מוֹתְחִים עָלֵיהָ אֶת הַתְּמוּנָה, צוֹבְעִים אוֹתָה בְּלַּכָּה מְיֻחֶדֶת, שָׂמִים בְּמִסְגֶּרֶת עֶלְיוֹנָה וּמַעֲמִידִים עַל שְׁלָשׁ־רַגְלַיִם. זֶה הַכֹּל

.

אוּלָם הַקּשִׁי הָעִקָּרִי הוּא: בֶּגֶד שָׁחוֹר. בִּלְעָדָיו אֵין לָזוּז בַּחֲגִיגָה שֶׁכָּזוֹ, בִּלְעָדָיו אִי אֶפְשָׁר לִהְיוֹת מֻצָּג בִּפְנֵי נְשִׂיא הַמֶּמְשָׁלָה. וְלִי אֵין בֶּגֶד שָׁחוֹר. פָּשׁוּט אַיִן.

 

בְּמַעַרְבֹּלֶת הָאשֶׁר    🔗

עַתָּה אֵין אֲנִי יוֹדֵעַ אִם לְסַפֵּר כֵּיצַד עָלָה בְּיָדִי לְהַשִּׂיג בֶּגֶד שָׁחוֹר, אוֹ לִקְפּוֹץ יָשָׁר לְתוֹךְ הַחֲגִיגָה. לֹא! אֵין לִי סַבְלָנוּת. אֲנִי כְּבָר בַּחֲגִיגָה!

אֲנָשִׁים! אֲנָשִׁים! אֲנָשִׁים! אֵיזוֹ חֲגִיגָה!

חֲגִיגִית הִסְתּוֹבֵב הַקָּהָל בַּגָּן. הָיוּ נָשִׂים בִּשְׂמָלוֹת שֶׁצִּבְעָן נָמוֹג עִם עֲצֵי הַגָּן וְנִרְאוּ רַק רָאשֵׁיהֶן הַיָּפִים, וְהָיוּ בִּשְׂמָלוֹת שֶׁצִּבְעָן הֶחֱוִיר אֶת הַפְּרָחִים שֶׁבַּגָּן; הָיוּ יְלָדִים בְּתִּלְבָּשׁוֹת שֶׁל מַלָּחִים וִילָדוֹת בְּתִלְבָּשׁוֹת שֶׁל פְּרָחִים. הַגְּבָרִים לָבְשׁוּ כֻּלָּם בְּגָדִים שְׁחוֹרִים.

בָּאֲוִיר פָּרְחוּ כַּדּוּרִים עֲנָקִיִּים וְצִבְעוֹנִיִּים וּשְׁמָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה מִתְנוֹסֵס עֲלֵיהֶם. עַל הַבָּמָה נִגְּנָה הַתִּזְמֹרֶת מַנְגִּינוֹת עַלִּיזוֹת וַחֲזָקוֹת, שֶׁבָּחֲשׁוּ כְּאִלּוּ בַּחֲלַל הַגָּן וְהִקְצִיפוּ אֶת הָאֲוִיר.

הָיָה לִי הָרשֶׁם כְּאִלּוּ כָּל הַגָּן עָלָה עַל עָנָן גָּדוֹל, וְכָל אָדָם רוֹכֵב לוֹ עַל עָנָן פְּרָטִי קָטָן. כָּל הָאֲנָשִׁים הִתְנוֹעֲעוּ בְּקַלּוּת כְּמוֹ בַּחֲלוֹם. גַּם הַכַּדּוּרִים שֶׁהִתְנוֹעֲעוּ בָּרוּחַ, נִדְמֶה לִי, נָעוּ בְּקֶּצֶב הַנְּגִינָה.

הַחַיּוֹת, כַּיָּדוּעַ, רְגִישׁוֹת לִנְגִינָה. וּבֶאֱמֶת לָבְשָׁה רוּחַ מְשֻׁנָּה אֶת הַפֶּלִיקָנִים, הַפְלֶמִינְגוֹת וּמִינֵי הַחֲסִידוֹת הַמְּצֻיָּצוֹת. הֵן דָּלְגוּ פְּרוּשׂוֹת כְּנָפַיִם בִּתְנוּעוֹת מְשֻׁנּוֹת, לְפִי קֶצֶב הַנְּגִינָה. כְּשֶׁהוֹפִיעַ בַּגָּן נְשִׂיא הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָרְעִימָה הַתִּזְמֹרֶת בַּהִמְנוֹן הַצָּרְפַתִּי. כָּל הַקָּהָל עָמַד עַל רַגְלָיו.

לְשֵׁמַע נְגִינַת הַתִּזְמֹרֶת צָנַח הַהִיפּוֹפּוֹטַם אֲחוּז פַּחַד הַמַּיְמָה – וְהָיָה כְּאִלּוּ הִשְׁלִיךְ מִישֶׁהוּ פְּסַנְתֵּר מִן הַקּוֹמָה הַשְּׁלִישִׁית. רַעַשׁ הִתְבַּקְּעוּת הַמַּיִם הִתְאִים לְקוֹלוֹת הַמְּצִלְתַּיִם וְהַתֻּפִּים. הַקֶּנְגּוּרוּ הִתְחִילָה לְקַפֵּץ וּלְמַשֵּׁשׁ בְּבִטְנָהּ מִתּוֹך דְּאָגָה אִם הַקְּטַנִּים שֶׁלָהּ נִמְצָאִים בְּתוֹךְ הַכִּיס. הַקְּטַנִּים כְּבָר בְּנֵי שָׁנָה, וַעֲדַיִן הֵם קוֹפְצִים בְּכָל רֶגַע שֶׁל חֲשַׁשׁ סַכָּנָה אֶל בִּטְנָהּ. הָאוּרַנְג־אוּ־טַנְג נִגַּשׂ בְּסַקְרָנוּת אֶל הַסֹּרֶג, הֶחֱזִיק בּוֹ וְהִבִּיט מִתּוֹךְ שִׂמְחָה פִּתְאוֹמִית: הַאֻמְנָם הִגִּיעַ הָרֶגַע שֶׁחִכָּה לוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו? הֲבָא הַגּוֹאֵל אֲשֶׁר יוֹצִיאוֹ לַחָפְשִׁי? אֲפִילוּ הָאֲרָיוֹת הִתְעוֹרְרוּ.

עֵינֵיהֶם הִתְחִילוּ מְרַקְּדוֹת – כְּאִלוּ נִזְכְּרוּ בְּמַשֶּׁהוּ. אוּלָם בָּטוּחַ הָיִיתִי מִשּׁוּם מָה כִּי לֹא נִזְכְּרוּ בְּשׁוּם דָּבָר. וְאָמְנָם, כַּעֲבוֹר רֶגַע שׁוּב לֹא הִפְתִּיעַ אוֹתָם שׁוּם דָּבָר.הַחֲגִיגָה נִפְתְּחָה רִשְׁמִית. גֶּנֶרָל זָקֵן גִּדֵּם שֶׁנִּפְצַע בְּמִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה, נְשִׂיא הַחֶבְרָה לְבָתֵּי מַחֲסֶה לִיתוֹמִים, נָשָׂא נְאוּם נִמְלָץ וְסִפֵּר עַל מִפְעֲלֵי הַחֶבְרָה. הָאִמָּהוֹת הַצָּרְפַתִּיּוֹת נֶאֶנְחוּ – אוּלַי מִשׁוּם שֶׁנִּזְכְּרוּ בִּבְנֵיהֶן וְאוּלַי מִשּׁוּם שֶׁהַנּוֹאֵם סִפֵּר עַל רַחֲמֶיהָ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה הַכַּלְבָּה לְיָתוֹם עָזוּב. כָּל הַלְּבָבוֹת נִפְתְּחוּ פִּתְאֹם לְרִגְשֵׁי רַחֲמִים וּמְסִירוּת, אַף אֲוִיר הַגָּן נִתְחַמֵּם מֵרֶגֶשׁ הָרַחֲמִים.

רָאִיתִי כִּי פְּנֵיהֶן שֶׁל חַבְרוֹת הַוַּעַד הַמְאַרְגֵּן אוֹרוּ. הֵן יָדְעוּ כִּי לְאַחַר שֶׁנִּפְתַּח הַלֵּב – יִפָּתְחוּ גַם הָאַרְנָקִים.

הַגֶּנֶרָל הֵסִיר אֶת הַמָּסָךְ מַעַל תְּמוּנַת הָ“אֵם וְהַבֵּן” שֶׁעָמְדָה בְּפִנַת הַבָּמָה. עַל הַבָּמָה עָלָה נְשִׂיא הָרֶפּוּבְּלִיקָה. מְחִיאוֹת כַּפַּיִם סוֹעֲרוֹת קִדְּמוּ אֶת פָּנָיו. הוּא עָמַד לָבוּשׁ שְׁחוֹרִים בְּרֹאשׁ זָקוּף, עֵינָיו מְחַיְּכוֹת, וְדִבֵּר בְּקַלּוּת. בְּסִיוּם דְּבָרָיו הִזְכִּיר אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְאָמַר בְּעֵרֶךְ כַּךְ: בֵּיאַטְרִיצָ’ה צְרִיכָה לִהְיוֹת לָנוּ לְסֵמֶל לֹא רַק מִשּׁוּם שֶׁמָּסְרָה אֶת נַפְשָׁהּ לְמַעַן בָּנִים חוֹרְגִים. הִיא מְסַמֶּלֶת גַּם אֶת תְּקוּפָתֵנוּ, שֶׁמְּגַדֶּלֶת בְּחֵיקָהּ בָּנִים גְּדוֹלִים וַחֲזָקִים מִמֶּנָּה. גַם הַדּוֹר שֶׁלָּנוּ, הָרָחוֹק מִשְּׁלֵמוּת, יְגַדֵּל בְּחֵיקוֹ אֲנָשִׁים־אֲרָיוֹת.

 

מִכְּתַב לִידִיד שֶׂמֵּת    🔗

הָיִיתִי נִרְגָּשׁ וְלֹא הִקְשַׁבְתִּי כָּרָאוּי לְדִבְרֵי הַנּוֹאֵם. חָשַׁבְתִּי עַל מִכְתָּב לִידִידִי. הָיָה לִי יְדִיד אֶחָד טוֹב והוּא מֵת. מֵאָז, בְּכָל רֶגַע שֶׁל חֲשִׁיבוּת אֲנִי נוֹהֵג לַעֲרוֹךְ אֵלָיו מִכְתָּבִים בְּמַחֲשַׁבְתִּי. וְזֶה הַמִּכְתָּב שֶׁעָרַכְתִּי אָז:

יְדִידִי, אֲנִי עוֹמֵד בְּתוֹךְ מְעַרְבֹּלֶת הָאשֶׁר. נוֹכַחְתִּי לָדַעַת כִּי יֵשׁ שֵׂכֶל, טַעַם וְסֵדֶר בְּכָל מַה שֶּׁיִקְרֶה לָנוּ בַּחַיִּים. לִפְנֵי תֵּשַׁע שָׁנִים, בִּהְיוֹתִי בְּמוֹשָׁבָה אַחַת בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הָיָה נִדְמֶה לִי כִּי שֵׁן אַחַת כּוֹאֶבֶת לַחֲמוֹרִי. כְּתוֹצָאָה מֵעִנְיָן זֶה אִנָּה הַמִּקְרֶה לְיָדִי, בְּאֹרַח מְשֻׁנֶּה, לְהֵיטִיב עִם כַּלְבָּה מִסְכֵּנָה שֶׁהַחַיִּים הֵרֵעוּ לָהּ. כַּלְבָּה זוֹ הָיְתָה מָשָׁל וְדֻגְמָה לִמְסִירוּת וְרַחֲמָנוּת לְכָל תּוֹשָׁבֵי פָּרִיס, הָעִיר הַגְּדוֹלָה בָּעוֹלָם.

וְהַמְּסִבּוֹת גָּדְלוּ, וְהַמְּסִבּוֹת הִתְרַחֲבוּ – – וְעַתָּה אֲנִי עוֹמֵד לְבוּשׁ בֶּגֶד שָׁחוֹר בְּקִרְבָתוֹ שֶׁל נְשִׂיא הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַצָּרְפַתִּית. בֵּין יְדִידִים טוֹבִים, וְרַעְיוֹן הַמְּסִירוּת לַזּוּלַת כּוֹבֵשׁ לְבָבוֹת.

אָחִי. יֵשׁ טַעַם בְּכָל פְּרָט וּפְרָט אֲשֶׁר בַּחַיִּים!

מִבֵּין הַקָּהָל הוֹפִיעָה לְנֶגְדִּי דְמוּתוֹ הַחֲבִיבָה שֶׁל שְׁכֵנִי מַק מַן הוֹל. הָיָה מְצֻחְצַח וּמַבְרִיק. כָּל יוֹם אֶתְמוֹל הָיָה עָסוּק בְּצִחְצוּחַ הַמְּצִלְתַּיִם שֶׁלּוֹ. גַּם נְעָלָיו הָיוּ מַבְרִיקוֹת. הִבַּטְתִּי אֶל חַרְטוּמֵיהֶן וְחָשַׁבְתִּי:

– יְדִידִי, הַיּוֹם שָׁכַחְתָּ לִפְסוֹק אֶת פְּסוּקְךָ: “יִהְיֶה לֹא טוֹב!”

וְהִנֵּה נִגַּשׁ אֵלַי פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן וְלָחַשׁ מַשֶּׁהוּ בְּאָזְנִי. הָלַכְתִּי אַחֲרָיו. הַשְּׁבִיל הַמּוֹבִיל לְתָאָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה הָיָה מְקֻשָּׁט בִּסְרָטִים, דְּגָלִים וְכַדּוּרִים פּוֹרְחִים.

אָמַרְתִּי לוֹ:

– יְדִידִי, לֹא תָּמִיד הַשְּׁבִילִים הַנֶּהְדָּרִים בַּגָּן הַזֶּה שְׁבִילֵי יִסּוּרִים הֵם לְמַעַנְךָ כַּאֲשֶׁר אָמַרְתָּ.

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן הִבִּיט אֵלַי בְּעֵינַיִם מְשֻׁנּוֹת, בְּעֵינַיִם רֵיקוֹת. הֲבִינוֹתִי כִּי קָרָה מַשֶּׁהוּ.

כְּשֶׁנִּגַּשְׁנוּ לַתָּא רָאִיתִי וְהִנֵּה בֵּיאַטְרִיצָ’ה מוּטֶלֶת לְלֹא רוּחַ חַיִּים.

 

מוֹת בֵּיאַטְרִיצָ’ה    🔗

הִיא הָיְתָה מֵתָה. כַּף רַגְלָהּ הָאַחַת הָיְתָה פְּשׁוּטָה וְנָגְעָה בְּעוֹר הַלָּבִיא שֶׁרָבַץ בִּמְקוֹמוֹ הַקָּבוּעַ, מִיָּמִין לַפֶּתַח.

הַלָּבִיא הִבִּיט אֶל הַגָּן הַחוֹגֵג בְּעֵינַיִם קֵהוֹת וַאֲדִישׁוֹת. שַׂעֲרוֹת שְׂפָמוֹ עָמְדוּ סְמוּרוֹת וְהִפִּילוּ אֵימָה.

וְזֶה תֵּאוּר מוֹתָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה. הֶהָמוֹן הַחוֹגֵג שֶׁבַּגָּן נָסַךְ רוּחַ שֶׁל עֲלִיצוּת בַּכַּלְבָּה. הִיא הִתְרוֹצְצָה בַּסּוּגַר וּלְמַרְאֵה כָּל אָדָם שֶׁעָבַר הָיְתָה מִתְקָרֶבֶת אֶל הַסְּבָכָה וּמִזְדַּקֶּפֶת עַל רַגְלֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת. אוּלָם כְּכָל שֶׁגָּבְרָה עֲלִיצוּתָהּ וְרַבּוּ כִּרְכּוּרֶיהָ וּנְבִיחוֹתֶיהָ – נַעֲשָׂה הַלָּבִיא עַצְבָּנִי וְזוֹעֵף.

מַרְאֵה הַגָּן הָיָה הַיּוֹם בְּעֵינָיו שׁוֹנֶה מֵאֲשֶׁר תָּמִיד. כְּשֶׁהֵרִיעָה תִּזְמֹרֶת כְּלֵי־הָרוּחַ בְּמַנְגִּינַת הַהִמְנוֹן נִבְהָל הַלָּבִיא וְקָם פִּתְאֹם מֵרִבְצוֹ, כְּשֶׁהוּא נִרְתָּע אֲחוֹרַנִּית, אֶל הַקִּיר.

בָּרֶגַע הַהוּא עָמְדָה בֵּיאַטְרִיצָ’ה וְנִשְׁעֲנָה בִּשְׁתֵּי רַגְלֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת עַל בְּנָהּ הָרוֹבֵץ. עִם הַתְּנוּעָה הַפִּתְאוֹמִית שֶׁל הַלָּבִיא בְּקוּמוֹ הָשְׁלְכָה הָאֵם וְהוּעֲפָה אֶל הַקִּיר. הִיא נֶחְבְּטָה חֲבָטָה קָשָׁה בְּקָדְקֳדָהּ וְנָפְלָה אַפְּרַקְדָּן. כַּפּוֹת רַגְלֶיהָ עוֹד הִתְנוֹעֲעוּ כַּמָּה פְּעָמִים – וְלֹא יָסְפוּ. הִיא הָיְתָה מֵתָה.

הַלָּבִיא לֹא הִרְגִּישׁ בָּהּ כְּלָל. כַּאֲשֶׁר סָר פַּחְדּוֹ הָרִאשׁוֹן לְרַעַשׁ הַתִּזְמֹרֶת, הִבִּיט סְבִיבָיו וְרָאָה כִּי הָעוֹלָם עוֹמֵד כְּתָמִיד וְכִי פַּחְדוֹ הָיָה פַּחַד שָׁוְא. וְכַאֲשֶׁר חָזַר לִמְקוֹם רִבְצוֹ נִתְקַל בְּגוּפַת בֵּיאַטְרִיצָ’ה… הוּא הֵרִיחַ אוֹתָהּ וְהִרְגִּישׁ בְּחֹם גּוּפָהּ. מִבְּלִי לַחֲשׁוֹשׁ לְרַע, חָזַר שָׁקֵט לְרִבְצוֹ, כְּשֶׁעֵינָיו הַיְרֻקּוֹת מַבִּיטוֹת בִּתְמִימוּת תִּינוֹקִית אֶל הַגָּן הַחוֹגֵג, מִבְּלִי לִרְאוֹת דָּבָר.

כַּךְ, שֶׁלֹּא בְּמִתְכַּוֵּן, בְּלא יוֹדְעִים, הָרַג אֶת בֵּיאַטְרִיצָ’ה. אַחַד הַמְּבַקְּרִים שֶׁרָאָה כָּל זֹאת, רָץ בִּבֵהָלָה וְקָרָא לְשׁוֹמֵר הַגָּן.

 

הַקְּבוּרָה וְסוֹף הַסִּפּוּר    🔗

פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן, הִבִּיט נִכְחוֹ וְסִנֵּן מִבֵּין שִׁנָּיו, בְּלִי לְהָנִיעַ אֶת שְׂפָמוֹ

– רוֹצֵחַ אִמּוֹ!..

כַּךְ בָּא הָאָסוֹן. הוּא בָּא בָּרֶגַע שֶׁדִּמִּינוּ כִּי הִגַּעְנוּ לְפִסְגַּת הַהַצְלָחָה. הָאָסוֹן בָּא לְאַט, צַעַד צַעַד, וְנִתְגַּלָּה כְּמוֹ תָּמִיד: בְּבַתּ אַחַת וּבְמַפְתִּיעַ.

שָׁמַעְתִּי נְקִישׁוֹת מַעְדֵּר עֲמוּמוֹת בָּאֲדָמָה, מֵאֲחורֵי סוּגַר הָאֲרָיוֹת. כְּשֶׁהִבַּטְתִּי סְבִיבִי רָאִיתִי כִּי פְרַנְסוּאָה שׁוּב לֹא הָיָה עַל יָדִי. בְּמוֹ יָדָיו כָּרָה אֶת הַקֶּבֶר לְבֵּיאַטְרִיצָ’ה. צְלִילֵי הַנְּגִינָה עָלוּ בְּעֹז מִסֻּכַּת הַתִּזְמֹרֶת. הַקָּהָל חָגַג וְשָׁתָה מַשְׁקָאוֹת קָרִים. עַל גַּג הַמּוּזֵיאוֹן הַזּוֹאוֹלוֹגִי כְּבַר הֵקִימוּ אֶת מִגְדְּלֵי הָרַקֶּטוֹת. הַחֲגִיגָה נִמְשְׁכָה בְּכָל עֻזָּהּ וְתִפְאַרְתָּהּ.

לֹא עַל נְקַלָּה הִצְלַחְנוּ לְהוֹצִיא אֶת גּוּפָתָהּ שֶׁל בֵּיאַטְרִיצָ’ה מִן הַתָּא. הַלָּבִיא נָהַם וְלֹא נָתַן לִפְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן לָגַעַת בָּהּ. פְרַנְסוּאָה הֵרִים עָלָיו יָד, ואָז קָם מֵרִבְצוֹ וְחִרְחֵר בְּכַעַס רַב. נֶעֶלְמוּ כָּל סִמָּנֵי הַתְּמִימוּת בְּרֹאשׁוֹ הַגָּדוֹל. הַלָּבִיא הִלֵּךְ אֵימִים.

רָאִיתִי כִּי הָאַהֲבָה וְהַנֶּאֱמָנוּת שֶׁנָּטְעָה בּוֹ בֵּיאַטְרִיצָ’ה – נָתְנוּ פְּרִי. הוּא לֹא יָדַע מַה קָּרָה לָהּ. הוּא נִשְׁאַר נֶאֱמָן לְאִמּוֹ הַקְּטַנָּה הַשְּׁחַרְחֹרֶת. פְרַנְסוּאָה הַזָּקֵן הִצְלִיחַ לְהוֹצִיא אֶת הַגּוּפָה בְּמַגְרֵפָה. בֵּיאַטְרִיצָ’ה הַמֵּתָה הָיְתָה עַכְשָׁו קְטַנָּה יוֹתֵר מִכְּפִי שֶׁהָיְתָה בְּחַיֶּיהָ. אֲבָל אָהֲבַת אֵם קְטַנָּה שָׁוָה לְאַהֲבַת אֵם גְּדוֹלָה.

לְמָחֳרָת יָצָאתִי מִדִּירָתִי בַּבַּיִת הַמְשֻׁנֶּה וְעָבַרְתִּי לְדִירָה אַחֶרֶת, הַרְחֵק מִגָּן הַחַיּוֹת.

קובץ 99 למטה – תמונה