רקע
נפתלי הרץ אימבר
מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: הוצאת מרדכי ניומן; 1950

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מֵאָז לְךָ קִוִּינוּ

בְּגָלוּת הַחֵל לָנוּ עָתָּה;

וּמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל עַתָּה רָאִינוּ,

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל לֹא נָחָתָּה.


כָּל עוֹד יִשְׂרָאֵל יִשָּׂא אֶת כִּנְעָתוֹ

קִנְאַת עַמִּים יִקְרְצוּ קָרֶץ;

וְעֵת יִרְאוּ יַעֲקֹב יְשַׂדֵּד אַדְמָתוֹ,

אָז הוּא לָבֶטַח יִשְׁכֹּן בָּאָרֶץ.


רִאשׁוֹן אָדָם עֵת אֱלֹהַּ גֵּרְשָׁהוּ

מִגַּן־עֵדֶן, שָׁכַן שָׁמָּה;

לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ שַׁדַּי צִוָּהוּ,

לִשְׁמֹר, לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.


פְּקֻדַּת אֵל בְּנֵי יְהוּדָה לֹא שָׁמָרוּ

בִּשְׁכֹן יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מְגוּרוֹ;

לָכֵן גָּלָה, בָּנָיו כַּמֹּץ נִסְעָרוּ

גָּלָה מֵאַרְצוֹ, וְאָבַד נִירוֹ.


לִמְשֹׁךְ מַחֲרֵשָׁה, לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה,

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל בֵּית־הַסֵּפֶר;

שָׁמָּה תְּאוֹמִים יַחַד תּוֹרָה וּתְעוּדָה

חָכְמָה וּמְלָאכָה וְאִמְרֵי שֶפֶר.


מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל נֶחָמָה וִישׁוּעָה

יָבִיא לַדּוֹר יָבוֹא אַחֲרֵינוּ;

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הִיא יָתֵד הַתְּקוּעָה,

עָלֶיהָ נִתְלֶה תִּקְוָתֵנוּ.


בָּאָרֶץ יִכָּתְבוּ קוֹרוֹתֵנוּ

לְעֵט הָאֵת מְגִלָּה חֲתוּמָה;

וּמְגִלָּה חֲתוּמָה דוֹרוֹת אַחֲרֵינוּ

יִקְרְאוּ בִּכְתָב הָאֱמֶת רְשׁוּמָה.


לְמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל שִׁלְחוּ אֶת בְּנֵיכֶם,

שָׁמָּה יִלְמְדוּ אֶרֶץ לִפְלֹחַ;

לַמְּלָאכָה, לָעֲבוֹדָה הַרְגִּילוּ יְדֵיכֶם

אָז תִּתְאַזְּרוּ, תַּחֲלִיפוּ כֹחַ.


וְעֵת תְּשַׂדְּדוּ בְּאִתּוֹתֵיכֶם

בָּאָרֶץ, פּוֹלֵחַ, בּוֹקֵעַ;

זִכְרוּ: שָׁמָּה קֻבְּרוּ אֲבוֹתֵיכֶם

זִכְרוּ זֹאת, חוֹרֵש, זוֹרֵעַ.


מִשִּׁקּוּי עַצְמוֹתָם, מִלְּשַׁד הַלֵּחַ

תִּינְקוּ, תִּשְׁאֲפוּ אֶל קִרְבֵּיכֶם;

עַל כָּל רֶגֶב, גֶּרֶם גִבּוֹר צוֹלֵחַ,

קִבְרֵי אָבוֹת תִּרְמֹסְנָה רַגְלֵיכֶם.


תִּשְׁאֲפוּ קִרְבֵּיכֶם רוּחַ אֲבוֹתֵיכֶם

מֵרִבְבוֹת קְבָרִים רֵיחַ נִיחוֹחַ;

רוּחָם יֵעָרֶה, יַאֲצִילוּ עֲלֵיכֶם

רוּחַ אַהֲבָה, גְּבוּרָה וָכֹחַ.


שַׁבְּרוּ לֶעָפָר פְּסִילֵי הָעֲצַבִּים,

עֶגְלֵי הַזָּהָב שִׂימוּ לְדֹמֶן;

תִּשְׁאֲפוּ קִרְבֵּיכֶם רוּחַ הַמַּכַּבִּים,

רוּחַ גְּבוּרָה וֶאֱמוּנַת אֹמֶן.


זִרְעוּ בָאָרֶץ, זִרְעוּ לִבְרָכָה

אַהֲבָה, אֱמוּנָה גַּם תֻּמַּת לֵב,

קִנְאָה, שִׂנְאָה, וְחֵמָה נִתָּכָה

כַּמֹץ הַשְׁלִיכוּ אַחֲרֵי גֵו.


זִרְעוּ בָּאָרֶץ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם,

וַאֲשֶׁר בְּדִמְעָה זְרַעְתֶּם עַד הַיּוֹם,

בְּרִנָּה, בְּרִנָּה תִּקְצֹרוּ כִּפְלַיִם

אַהֲבָה, שַׁלְוָה, גַם חֵרוּת הַלְּאֹם.

(חיפה תרמ"ד)

המלצות קוראים
תגיות