לְאַרְצִי אָשִׁירָה, עֲתִידוֹת אָחִישָׁה,

לְעַמִּי אֲזַמֵּר, לִבּוֹ אַרְעִישָׁה,

לִירוּשָׁלַיִם הֲגִיגִי, מִסְתְּרֵי לְבָבִי,

וּלְצִיּוֹן – לְצִיּוֹן הִקְדַשְׁתִּי עוּגָבִי.

מְגַלֶּה טְמִירִין / נפתלי הרץ אימבר

הוי חכמים חכמים ונגד פניהם נבונים

                           (ישעיהו)

יֶשְׁנָם חֲכָמִים, בְּעֵינֵהֶם נְבוֹנִים,

אֲרָצוֹת יָתוּרוּ, חַפֵּשׂ מַטְמוֹנִים,

הַרְאוֹת לַתֵּבֵל מִיָּמִים עַתִּיקִים,

מִסְּגֻלַּת קֶדֶם, מִדָּתוֹת וְחֻקִים.

בְּחוֹף הַיְאוֹר, בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,

שָׁם תִּרְאֵם רוֹבְצִים בֵּין מִשְׁפְּתָיִם,

לַחֲנוּטִים יְדַבְּרוּ עָלֵימוֹ אָבַד כֶּלַח,

אִם רָאוּ נֹחַ וְדוֹרוֹ מְתוּשֶלַח.

וּבְאֶרֶץ יָוָן יָלִינוּ בַּנְּצוּרִים

בַּמַּעֲדֵּר יַעֲדְּרוּ קְבָרִים וְצוּרִים,

בְּחֹרְשֵׁי אֲדָמָה יַחְרְשׁוּ כֹּל תֶּלֶם,

חַפֵּשׂ אַחֲרֵי שִׁבְרֵי יַד וָצֶלֶם.

חַפְּשׂוּ וּרְאוּ כָּל בֵּית נְכֹאתָם,

אִם יֵשׁ בָּהֶם עֵד לְהַגִּיד אותוֹתָם?

הַאִם חֹטֶם מִמֹּלֶךְ אוֹ שֶׁבֶר יָד מִבֵּל

יוּכְלוּ לְהַגִּיד מַה פָּעַל אֵל?

בַּחֲצַר מָוֶת לֹא אָגוּר, לֹא אָלִין בַּקְּבָרִים,

בָּרְחֹבוֹת אֶתְהַלֵךְ אָלִין בַּכּפָרִים,

עִם הַחַיִּים אֲדַבֵּר, הֲגִיגָם אָבִינָה,

לֹא אֶדֱרֹשׁ לַמֵּתִים, בָּמוֹ אֵין בִּינָה.

עִם “עַם עוֹלָם” אֲדַבֵּר, עָלָיו הַתָּו,

עַל חַיָּיו אָשִׁיר, עַל גּוֹי וֵאלֹהָיו,

עַל אַרְצוֹ אָשִׁירָה, אֶרֶץ כְּנַעַן,

שָׁם כָּל אֶבֶן דּוֹבֶרֶת וכָל עֵץ יַעַן.

לְאַרְצִי אָשִׁירָה, עֲתִידוֹת אָחִישָה,

לְעַמִי אֲזַמֵּר, לִבּוֹ אַרְעִישָה,

לִירוּשָׁלַיִם הֲגִיגִי, מִסְתְּרֵי לְבָבִי

וּלְצִיּוֹן – לְצִיּוֹן הִקְדַּשְׁתִּי עֻגָּבִי.

(מזמור שיר)

אֶרֶץ שִׁבְעֲת הָעַמִּים

כַּגַּן יְיָ נִטָּיָה,

מֵחֲלֵב נְהָרוֹת וְיַמִּים

תִּינַק תִּשׁתֶּה לָרְוָיָה,

הַיַּרְדֵּן בְּגַלֵּי גְאוֹנוֹ

לְיָם הַמֶּלַח תּוֹצְאוֹתָיו,

וְנַחַל קִישׁוֹן בִּשְׁאוֹנוֹ

לְיָם הַגָּדוֹל זִרְמוֹתָיו.

אַרְצֵנוּ אֶרֶץ פּוֹרִיָּה

עֵין יְיָ עָלֵיהָ.

מקהלה:

כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָה

וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ.

נַחַל קִדְרוֹן, הַשִּׁלֹחַ

מֵימָיו לְאַט נָזָלוּ,

לְעֵמֶק יְהוֹשָׁפָט בְּכֹחַ

קֶדֶם אַז נָפַלוּ,

עַתָּה יָבֵשׁ מְקוֹרוֹ

נֶחֶרַב מַעְיַן זִרְמָתוֹ,

כְּעֵין עַמִּי נִדְעַךְ אוֹרוֹ

נִסְתַּם מַעְיַן דִּמְעָתוֹ.

אַרְצֵנוּ בְיַד אֲדוֹנָי

וּבְנֹאדוֹ שָׂם דִּמְעוֹתֶיהָ

כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָה

וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ.

הַיָּם הַגָּדוֹל בִּלְשׁוֹנוֹ

כַּנָּחָשׁ יְלַחֵךְ חוֹפֶיהָ,

וְעַל שֶׁכֶם גַּלֵּי גְאוֹנוֹ

אֳנִיּוֹת יָבִיא אֵלֶיהָ.

אַרְצֵנוּ אֶרֶץ רֹכֶלֶת,

גּוֹיִם יִנְהֲרוּ אֵלֶיהָ.

כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָה

וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ.

מִיָּם כִּנֶּרֶת בְּשָׁאוֹן

הַיַּרְדֵן יֵצֵא בְגַפּוֹ,

מֵימָיו לֹא יִתְעָרבוּ, וּבְגָאוֹן

יְפַלֵּס נְתִיב לְאַפּוֹ.

כִּדְמוּת עַמִּי הַנּוֹדֵד

בֵּין לְאֻמִּים יִתְיַשָּׁב,

וּבְכָל זֹאת בּוֹדֵד,

בַּגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב.

אַרְצֵנוּ אֶרֶץ הָאָבוֹת

יְיָ יְשׁוֹקֵק תְּלָמֶיהָ.

כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָה

וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ.

בָּאָבִיב הָלַכְתִּי לָשׂוּחַ

תַּחַת צִלְלֵי הַתְּמָרִים;

וּבְפִי שִׁירָה בְּמִצְהֲלוֹת הָרוּחַ

מִבְּנוֹ־יִשַׁי הַזְּמָרִים.

וְנַפְשִׁי הָלְכָה בִּגְדוֹלוֹת נְצוּרוֹת

תַּחַת צִלְלֵי הַתְּמָרִים;

אֵיךְ עַמִּי חַי בְּאֵמוּן וּגְבוּרוֹת,

וַיָּשַׁר אָז הַזְּמָרִים.

אֵיךְ יָשַׁב כְּאַיֶּלֶת־אֲהָבִים

תַּחַת צִלְלֵי הַתְּמָרִים,

וְעַל כּוֹס עֲנָבִים דוֹרְכֵי יְקָבִים

שָׁרוּ הֵידָד וּזְמָרִים.

עֲלֵי בָמוֹת שָׁחֲטוּ אֵילִים

תַּחַת צִלְלֵי הַתְּמָרִים;

מְשׁוֹרְרֵי צִיּוֹן שָׁרוּ בְּמַקְהֵלִים

לְנֶאְדָר בַּקֹּדֶשׁ זְמָרִים.

כַּמֹּץ עַמִּי מְפֻזָּר לְכָל הַפִּנּוֹת,

גַּם שָׁמְמוּ הַתְּמָרִים;

נֶאֶלְמוּ זְמִירוֹת וּמַנְגִינוֹת,

שִׁירֵי קֹדֶשׁ הַזְּמָרִים.

אֶרֶץ קְדוֹשָׁה וּבְרָכָה בַּכֹּל,

גַּם אַתֶּם הַתְּמָרִים;

אַלְפַּיִם שָׁנָה כְּתוּבִים בַּחוֹל,

אֵיךְ נוֹשָׁנוּ הַזְּמָרִים.

חָלַמְתָּ, הִתְמַהְמַהְתָּ, עֵת עָבָרָה,

עֵת שֹׁרָשׁוּ הַתְּמָרִים;

הִתְמַהְמַהְתָּ, חָלַמְתָּ, בְּעֵת יְקָרָה

עִם שִׁירֵי הַזְּמָרִים.

הָס! קוֹל אֶשְׁמַע רוּחִי חִדֵּשָׁה,

תַּחַת צִלְלֵי הַתְּמָרִים;

שָׁם יַד יַעֲקֹב תָּרִים מַחֲרֵשָׁה

כְּמוֹ גִּבּוֹרֵי הַזְּמָרִים…

מַחֲרֵשָׁה נוֹדַעַת לְבַת שְׁלוֹמִים,

פֹּה בְּאֶרֶץ הַתְּמָרִים;

“אָחוֹת לַחֶרֶב, יַחַד תְּאוֹמִים”

הוּשַׁר אָז בַּזְּמָרִים.

(חיפה, תרמ"ד)

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל מֵאָז לְךָ קִוִּינוּ

בְּגָלוּת הַחֵל לָנוּ עָתָּה;

וּמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל עַתָּה רָאִינוּ,

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל לֹא נָחָתָּה.

כָּל עוֹד יִשְׂרָאֵל יִשָּׂא אֶת כִּנְעָתוֹ

קִנְאַת עַמִּים יִקְרְצוּ קָרֶץ;

וְעֵת יִרְאוּ יַעֲקֹב יְשַׂדֵּד אַדְמָתוֹ,

אָז הוּא לָבֶטַח יִשְׁכֹּן בָּאָרֶץ.

רִאשׁוֹן אָדָם עֵת אֱלֹהַּ גֵּרְשָׁהוּ

מִגַּן־עֵדֶן, שָׁכַן שָׁמָּה;

לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ שַׁדַּי צִוָּהוּ,

לִשְׁמֹר, לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה.

פְּקֻדַּת אֵל בְּנֵי יְהוּדָה לֹא שָׁמָרוּ

בִּשְׁכֹן יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מְגוּרוֹ;

לָכֵן גָּלָה, בָּנָיו כַּמֹּץ נִסְעָרוּ

גָּלָה מֵאַרְצוֹ, וְאָבַד נִירוֹ.

לִמְשֹׁךְ מַחֲרֵשָׁה, לְלַמֵּד בְּנֵי יְהוּדָה,

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל בֵּית־הַסֵּפֶר;

שָׁמָּה תְּאוֹמִים יַחַד תּוֹרָה וּתְעוּדָה

חָכְמָה וּמְלָאכָה וְאִמְרֵי שֶפֶר.

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל נֶחָמָה וִישׁוּעָה

יָבִיא לַדּוֹר יָבוֹא אַחֲרֵינוּ;

מִקְוֵה יִשְׂרָאֵל הִיא יָתֵד הַתְּקוּעָה,

עָלֶיהָ נִתְלֶה תִּקְוָתֵנוּ.

בָּאָרֶץ יִכָּתְבוּ קוֹרוֹתֵנוּ

לְעֵט הָאֵת מְגִלָּה חֲתוּמָה;

וּמְגִלָּה חֲתוּמָה דוֹרוֹת אַחֲרֵינוּ

יִקְרְאוּ בִּכְתָב הָאֱמֶת רְשׁוּמָה.

לְמִקְוֵה יִשְׂרָאֵל שִׁלְחוּ אֶת בְּנֵיכֶם,

שָׁמָּה יִלְמְדוּ אֶרֶץ לִפְלֹחַ;

לַמְּלָאכָה, לָעֲבוֹדָה הַרְגִּילוּ יְדֵיכֶם

אָז תִּתְאַזְּרוּ, תַּחֲלִיפוּ כֹחַ.

וְעֵת תְּשַׂדְּדוּ בְּאִתּוֹתֵיכֶם

בָּאָרֶץ, פּוֹלֵחַ, בּוֹקֵעַ;

זִכְרוּ: שָׁמָּה קֻבְּרוּ אֲבוֹתֵיכֶם

זִכְרוּ זֹאת, חוֹרֵש, זוֹרֵעַ.

מִשִּׁקּוּי עַצְמוֹתָם, מִלְּשַׁד הַלֵּחַ

תִּינְקוּ, תִּשְׁאֲפוּ אֶל קִרְבֵּיכֶם;

עַל כָּל רֶגֶב, גֶּרֶם גִבּוֹר צוֹלֵחַ,

קִבְרֵי אָבוֹת תִּרְמֹסְנָה רַגְלֵיכֶם.

תִּשְׁאֲפוּ קִרְבֵּיכֶם רוּחַ אֲבוֹתֵיכֶם

מֵרִבְבוֹת קְבָרִים רֵיחַ נִיחוֹחַ;

רוּחָם יֵעָרֶה, יַאֲצִילוּ עֲלֵיכֶם

רוּחַ אַהֲבָה, גְּבוּרָה וָכֹחַ.

שַׁבְּרוּ לֶעָפָר פְּסִילֵי הָעֲצַבִּים,

עֶגְלֵי הַזָּהָב שִׂימוּ לְדֹמֶן;

תִּשְׁאֲפוּ קִרְבֵּיכֶם רוּחַ הַמַּכַּבִּים,

רוּחַ גְּבוּרָה וֶאֱמוּנַת אֹמֶן.

זִרְעוּ בָאָרֶץ, זִרְעוּ לִבְרָכָה

אַהֲבָה, אֱמוּנָה גַּם תֻּמַּת לֵב,

קִנְאָה, שִׂנְאָה, וְחֵמָה נִתָּכָה

כַּמֹץ הַשְׁלִיכוּ אַחֲרֵי גֵו.

זִרְעוּ בָּאָרֶץ חִבַּת יְרוּשָׁלַיִם,

וַאֲשֶׁר בְּדִמְעָה זְרַעְתֶּם עַד הַיּוֹם,

בְּרִנָּה, בְּרִנָּה תִּקְצֹרוּ כִּפְלַיִם

אַהֲבָה, שַׁלְוָה, גַם חֵרוּת הַלְּאֹם.

(חיפה תרמ"ד)

עוֹד טֶרֶם רוּחַ־הַלְּאֹם

צָרַר עַמִּי בִּכְנָפָיו,

הֱבִיאוֹ לְאַרְצִי הֲלוֹם

חֲסוֹת בַּתָּמָר וַעֲנָפָיו;

עוֹד טֶרֶם לַחֲתַן־דָּמִים,

לְעַמִּי נִפְתַּר הַחֲלוֹם,

כִּי שָׁמָּה בֵּין הָעַמִּים

יֵלֵךְ נָמוֹג וַהֲלוֹם.

אָז כּוֹנַנְתֶּם מוֹשָׁבָה,

עֲמֹל בְּזֵעַת אַפַּיִם;

לֹא לִחְיוֹת מִנְּדָבָה,

רַק מֵעֲמַל כַּפַּיִם.

מִירוּשָׁלַיִם בָּאתֶם

מֵאֵין עוֹזֵר חוֹנַנְתֶּם,

“וּפֶתַח תִּקְוָה קְרָאתֶם”

הַמּוֹשָׁב כּוֹנַנְתֶּם.

כַּמָּה צָרוֹת וּתְלָאוֹת

עָבְרוּ עֲלֵי רָאשֵׁיכֶם;

צָרוֹת רַבּוֹת נוֹרָאוֹת

שָׁמָּה רָאוּ עֵינֵיכֶם;

פֶּתַח תִּקְוָה לִפְנֵיכֶם

פֶּתַע, הָהּ, סָגָרוּ,

מִנִּכְלֵי רַע שְׁכֵנֵיכֶם

בִּדְבַר הַ“חֹק” סָגָרוּ.

בִּצַּת רֶפֶשׁ וַאֲגַמִּים

גְּבוּלוֹתֵיכֶם יְתָאֵרוּ;

בִּימֵי קַיִץ הַחַמִּים

הַקַּדַּחַת יְעוֹרֵרוּ

אֵדֵי קֶטֶב רָעִים

יִגְרְשׁוּ טִיט וָרֶפֶשׁ,

מֵהֶם חֳלָאִים בָּאִים,

מַחֲלַת לֵב וָנֶפֶשׁ.

וּבְכָל זֹאת, אַחַי, שָׁמָּה

גְּדוֹלוֹת עָשׂוּ יְדֵיכֶם,

זְרַעְתֶּם, חֲרַשְׁתֶּם אֲדָמָה

וּבָר מָלְאוּ אֲסָמֵיכֶם.

בָּתִּים בְּנוּיִים לְתַלְפִּיּוֹת

שָׁמָּה בְּמוֹשְׁבוֹתֵיכֶם,

מִדַּם גְּפָנִים פּוֹרִיּוֹת

יָשִׁיקוּ יִקְבֵיכֶם.

עִבְדוּ שָׂדוֹת וּכְרָמִים,

עִדְרוּ בְּמַעְדֵר גַּנִּים,

עוֹד לֹא יַאַרְכוּ הַיָּמִים

תֵּשְׁבוּ בֶטַח שַׁאֲנַנִּים.

תִּיבַשׁ בִּצַּת אֲגַמִּים,

תָּמוּת שָׁם הַדְּאָגָה,

וָּבֵין שְׁכֵנֵיכֶם הָעַמִּים

לֹא עוֹד תִּהְיוּ לְחָגָּא.

רוּח צַח יִשֹּׁב מִשְּׁפָיִים

סְבִיב מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם,

רוּחַ אַהֲבַת יְרוּשָׁלַיִם

רוּח אַהֲבַת אַרְצֵכֶם;

תִּיבַשׁ בִּצַּת אֲגַמִּים

מִכָּל עֲבָרֶיהָ.

שָׁלוֹם לְכָל הָעַמִּים,

מַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ.

(פתח תקוה, תרמ"ו)

מֵעֹל קָשֶׁה וּמִתִּגְרַת עָרִיצִים

בַּת־עַמִּי קָמָה הִתְעוֹרָרָה;

"הָבוּ נִשְׁלָחָה לְפָנֵינוּ חֲלוּצִים

לְאֶרֶץ אֲבוֹתֵינוּ הַיְקָרָה".

אַךְ מִי זֶה יַעֲלֶה לְפָנֵינוּ רִאשׁוֹנָה,

לִמְצֹא לַנִּדָּחִים מְקוֹם מָנוֹחַ?

מִי יְסַקֵּל מְסִלָּה הוֹלֶכֶת צִיּוֹנָה?

מִי יַרְהִיב בְּנַפְשׁוֹ עֹז וָכֹחַ?

שָׁם הַרְרֵי נְמֵרִים וּמְעוֹנוֹת אֲרָיוֹת,

שָׁמָּה אֶפְעֶה, לָבִיא גַם לָיִשׁ;

וּבְנֵי הַדּוֹדָנִים, קֵדָר וּנְבָיוֹת,

עוֹרְקֵי צִיָּה, פְּרָאִים כַּתָּיִשׁ.

כַּנְּחוּשָׁה שָׁמָּה בִּקְעָה וּשְׁפָיִים

סִלוֹנִים, סִרְפָּד, קִימוֹשׁ, חוֹחִים,

חֳרָבוֹת לִרְבָבוֹת עֲלֵי דְרָכַיִם,

וּבְקִרְבָּם יְרַקְּדוּ שְׂעִירִים וְאֹחִים.

שָׁמָּה הָאָרֶץ מְלֵחָה, עֲזוּבָה,

אֶרֶץ אוֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ;

הֲנוּכַל הַרְגִּיעַ בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבָה?

הֲנוּכַל שָׁם הוֹצֵא זֵרוּעֶיהָ?

אֵיךְ לַחְמֵנוּ בֶּעָמָל נָבִיא,

אִם אַף נַעֲמֹל בְּזֵעַת אַפַּיִם?

וּבְאֹהֶל בּוֹדֵד, בּוֹדֵד הָעֲרָבִי,

עֲרָבִי בּוֹדֵד שׁוֹדֵד דְרָכַיִם.

פַּחַד, אֵימָה, מָגוֹר מִסָּבִיב שָׁם,

חִנָּם נָשִׁית מְסִּלוֹת צִיּוֹנָה;

כָּכָה שָׁמַעְנוּ תְּלוּנַת הָעָם,

מִי יַעֲבֹר לְפָנֵינוּ רִאשׁוֹנָה?

וּתְלוּנָתָם שְׁמַעְתֶּם – וּבְיַד חָרוּצִים

קַמְתֶּם יַחַד – וּבְרוּחַ נְכוֹנָה

לִפְנֵי אֲחֵיכֶם עֲבַרְתֶּם חֲלוּצִים

פַּנֵּה דֶרֶךְ לְהוֹלְכֵי־צִיּוֹנָה.

חֲלוּצִים עֲבַרְתֶּם לִפְנֵי אֲחֵיכֶם

בְּאֶרֶץ תַּלְאוּבָה מְצֹא מָנוֹחַ,

הָאָרֶץ עַתָּה נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיכֶם,

לֹא בְחַיִל, גַּם לֹא בְכֹחַ.

לֹא קֶשֶׁת דְּרוּכָה וְלֹא חֶרֶב שְׁלוּפָה,

מָגֵן וָרֹמַח אַיִן בְּמַחֲנֵיכֶם;

לְחַמְתֶּם, לֹא בְמִלְחֲמוֹת תְּנוּפָה

כְּבַשְׁתֶּם אֶרֶץ לִפְנֵי אֲחֵיכֶם.

אִתִּים וּמַחֲרֵשׁוֹת הָיוּ כְּלֵיכֶם,

מָגֵן – שֶׁלֶט; מַעֲצָד – קַרְדֻמּוֹת;

חֲלוּצִים הִנְכֶם לִפְנֵי אֲחֵיכֶם,

נַפְשֵׁיכֶם שִׁעַשְׁעוּ תַּנְחוּמוֹת.

בְּשֵׁם עֵין הַקּוֹרֵא לְפָנִים נוֹדָעָה,

אֶרֶץ שׁוֹמֵמָה גַּם עֲזוּבָה;

“רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן” עַתָּה נִקְרָאָה,

וּלְעֵדֶן הִיא אֶרֶץ תַּלְאוּבָה.

וּבִמְקוֹם לְפָנִים נְחָשִׁים וּפְתָנִים,

תַּחַת חָרוּל וְסִרְפָּד נָהָקוּ,

יַעַמְדוּ עַתָּה זֵיתִים וּגְפָנִים,

בָּתִּים בְּבָתִּים יַחַד דָּבָקוּ.

בִּמְקוֹם אֹהֶל עֲרָבִי וִירִיעוֹתָיו,

יַעַמְדוּ עַתָּה אוּרָווֹת וּגְדֵרוֹת;

הַתֹּמֶר כַּסֻּכָּה יַאֲהִיל כַּפּוֹתָיו,

צִלֹּו יָשִׁית בֵּינוֹת לַשְּׂדֵרוֹת.

בִּמְקוֹם לְפָנִים נִשְׁמַע רִיב מִשְׁפָּחוֹת,

חָמָס, רֶצַח – עָמָל וָטֹרַח;

עוֹבְרֵי דֶרֶךְ, הוֹלְכֵי אֳרָחוֹת,

שָׁלוֹם בְּרַגְלָם יַעַבְרוּ אֹרַח.

אֶחָי! לְחַמְתֶּם, גַם עוֹד תִּלָּחֵמוּ,

הַמְּלָאכָה אָמְנָם רַבָּה הִנֶּהָ;

אָכֵן תּוּכְלוּ גַם תִּתְנַחֵמוּ,

כִּי תִכְבְּשׁוּ אֶת אַרְצֶהָ.

בָּנִים יִוָּלֵדוּ, יָבוֹאוּ אַחֲרֵיכֶם,

פֹּה עֲלֵי מְקוֹם שְׂדֵי־הַתְּרוּמוֹת;

וּבְדִמְעָה זְרַעְתֶּם, יִקְצֹרוּ בְּנֵיכֶם,

יִקְצְרוּ בְּרִנָּה, יִשְּׂאוּ אֲלֻמּוֹת.

יִשְּׂאוּ אֲלֻמּוֹת, שִׁבֳּלִים גַם קָמָה,

יֵאָסְפוּ הַגֹּרְנָה שָׁם לַבָּיִת;

וְּבְצִלְלֵי הַגֶּפֶן הַתְּאֵנָה שָׁמָּה,

יֵשְׁבוּ בֶּטַח מִפַּחַד וָשָׁיִת.

וּבְעֵת מִתִּירוֹשׁ יָשִׁיקוּ הַיְקָבִים

בְּגַת לִדְרֹךְ עִנְבֵי אֶשְׁכּוֹלוֹת,

אָז יָרֹנּוּ עֲלֵי כּוֹס עֲנָבִים,

“הֵידָד” יָרִיעוּ אַלְפֵי קוֹלוֹת.

הֵידָד יַשְׁמִיעוּ וּלְשׁוֹנָם תָּרֹן,

כְּרֹן צִפֳּרִים מֵעֳפָאֵי קִנָּם;

שִׁמְכֶם לִבְרָכָה בַּקֹּדֶשׁ לְזִכָּרוֹן,

שֵׁם: רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן הִנֵּה הִנָּם…

(יפו, תרמ"ו)

בעת בצרו האכרים שם ראשונה

ענביהם לדרוך בגת.

דִּרְכוּ, דִּרְכוּ בַגִּתּוֹת,

הֵידָד אַחַי הַנֶּאֱהָבִים!

עָבְרוּ יוֹבְלוֹת וּשְׁמִיטוֹת

מֵעֵת הָיִינוּ תוֹשָׁבִים –

אֵיךְ נִשְׁתַּנּוּ הָעִתּוֹת

כְּגַלְגַּלִּים רָצִים וְשָׁבִים…

דִּרְכוּ, דִּרְכוּ בַגִּתּוֹת,

תִּירוֹשׁ מַלְּאוּ הַיְקָבִים.

הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד!

דִּרְכוּ וּמִמִּיץ עִנְבֵיכֶם

תִּירוֹשׁ יָשִׁיקוּ הַיְקָבִים

מִדַּם בְּשַׂר גִּבּוֹרֵיכֶם

תִּמְצוּ דַם עֲנָבִים

מִשִׁקּוּי לֵחַ אֲבוֹתֵיכֶם,

עָמוֹק חִבְּקוּ רְגָבִים,

הֻדַּשְּׁנוּ עֲצֵי גַפְנֵיכֶם

וּפְנֵיכֶם פְּנֵי לֶהָבִים.

הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד!

כַּשּׁמֶן יָבוֹא בְּעַצְמוֹתֵיכֶם

יֵין דַּם הַגְּפָנִים,

וּצְאוּ בְּעִקְּבוֹת אֲבוֹתֵיכֶם

כַּאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנִים.

עִדְרוּ בַּמַּעְדֵּר כַּרְמֵיכֶם,

וְהִתְעַנְּגוּ עַל מִשְׁתֵּה שְׁמָנִים

וּמָשָׁל בְּפִי שְׁכֵנֵיכֶם:

“כָּאָבוֹת כֵּן הַבָּנִים”,

הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד!

הֵידָד אַחַי הָאֲהוּבִים,

לַיוֹם בּוֹ נִדְרְכָה פּוּרָה!

זְרוֹעַ בִּזְרוֹעַ שְׁלוּבִים

בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נָגוּרָה,

מַפֶּלֶת פּוּט וְלוּבִים

עוֹד בְּעֵינֵינוּ נָשׁוּרָה,

אָז נָשִׁיר לְיוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים

עַל הַגְּאֻלָּה וְהַתְּמוּרָה…

הֵידָד, הֵידָד, הֵידָד!

עַמִּי, בִּדְרָכֶיךָ נוֹרָאוֹת נִפְלֵאתָ,

תַּהֲלוּכוֹתֶיךָ בַּתֵּבֵל נִפְלָאוּ;

עֲלֵי יֶתֶר הָעַמִּים הִנֵּה נַעֲלֵיתָ,

כָּל רוֹאֶיךָ עָלֶיךָ הֵן יִשְׁתָּאוּ.

בְּרַחֲבֵי תֵבֵל – בַּל תַּכִּיר מְקוֹמֶךָ,

וּבִמְלֹא הַחֶלֶד – הִנֵּה אַרְצֶךָ…

אַרְצְךָ קְטַנָּה הִיא, מְאֹד מֻגְבֶּלֶת,

בִּגְדֵרוֹת סָבִיב מִכָּל עֲבָרֶיהָ;

עַד גַּם לָרֶמֶשׂ, תּוֹלֵעָה זוֹחֶלֶת,

יֵצַר הַמָּקוֹם מִזְּחֹל עָלֶיהָ.

אַרְצְךָ גְדוֹלָה וּקְטַנָּה גַם כָּכָה,

אַרְצֶךָ: “אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה”.

אַרְצֶךָ: אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה,

הֲלִיכוֹת עוֹלָם לְךָ כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ;

מֵעֵת רוּחַ הֵלֶךְ עָלֶיךָ נָחָה,

כַּחֹמֶט וּבֵיתוֹ, אַתָּה וְאַרְצֶךָ.

בְּאַרְבַּע אַמּוֹת עוֹלָמְךָ סַבּוֹתָ,

וּמְלֹא תֵבֵל בְּאַמָּתְךָ מַדּוֹתָ.

בַּמִּשְׁעוֹל הַצַּר, זֶה מִשְׁעוֹל הַחַיִּים,

גְּבוּלוֹת אַרְצֶךָ סָבִיב גָּדָרוּ;

פָּתוּחַ לְךָ רַק שַׁעַר הַשָּׁמַיִם…

וּנְתִיבוֹת עוֹלָם לְפָנֶיךָ סָגָרוּ,

כֶּחָנוּט בַּאֲרוֹנוֹ תַּעֲמֹד כָּכָה,

בַּאֲרוֹן קִבְרֶךָ: אַרְבַּע אַמּוֹת הֲלָכָה.

הִנֵּה שָׁמָּה לְפָנֶיךָ גָּדֵר מִזֶּה,

תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב תִּסְגֹּר עָלֶיךָ;

וְגָדֵר מִזֶּה – תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה,

תִּסְגֹּר הַדֶּרֶךְ עֵת תַּבִּיט אַחֲרֶיךָ.

וּמִשְּׁנֵי עֲבָרֶיךָ גַּם שְׁתֵּי גְדֵרוֹת

בִּגְדֵרִים וּסְיָגִים שֶׁל גּוֹזְרֵי גְזֵרוֹת.

לַמְרוֹת זֹאת, עַמִּי, בְּמִשְׁעוֹל הַחַיִּים

בֶּטַח תֵּלֵךְ, וּבַל יֵצְרוּ צְעָדֶיךָ,

רַגְלַיִם יַלְאוּךָ – תַּעֲשֶׂה לְךָ כְּנָפַיִם,

וּבְדֶרֶךְ אֱמוּנָה חָפְשִׁי הִנֶּךָ,

עַל כַּנְפֵי הִגָּיוֹן אֶל עָל תִּנָּשֵׂאָה,

תָּעוּף מְרוֹמִים עֲלֵי כַנְפֵי הַדֵּעָה.

גֹּלּוֹ מְגִלַּת סִפְרוּת עַמֵּי שְׁכֵנֵינוּ,

בִּמְגִלַּת סִפְרוּת הַגּוֹיִם תִּקְרָאוּ,

וּרְאוּ אִם כְּחָכְמַת סִפְרוּת סוֹפְרֵינוּ,

אִם כְּחָכְמָתָם שָׁמָּה תִּמְצָאוּ?

הֵן עֵת חֲשֵׁכָה תֵּבֵל כִּסָּתָה,

אָז כְּבָר “חָכְמַת יִשְׂרָאֵל” נִגְלָתָה.

מִי אֵלֶּה שָׁמָּה יָצוּדוּ לְמַדְחֵפוֹת,

וּבְרֹאשָׁם אִשָּׁה זְקֵנָה כְּדֹב נוֹהֶמֶת?

בְּאֵשׁ הַכְּמָרִים יִשְׂרְפוּ מְכַשֵּׁפוֹת

וּלְקָרְבָּן הָאִשֶּׁה – אִשָּׁה קוֹסֶמֶת.

מִקּוֹסְמִים וְקוֹסְמוֹת בְּנֵי תֵבֵל יִירָאוּ,

וּמִפְּנֵי זְקֵנָה בָּלָה נָדוּ, נָעוּ…

וּכְבָר אָז עַם יִשְׂרָאֵל בֶּן־אוֹנִי

לָעַג לְהֶבְלָם, פַּחַד לַהֲטֵי הַכְּשָׁפִים

מִקְסַם שֶׁקֶר, הֶבֶל הַיִּדְעוֹנִי,

וְּכְזָבִים יָפִיחַ נוֹשֵׂא הַתְּרָפִים…

חָפְשִׁי דָּרַךְ אָז בְּמִשְׁעוֹל הַחַיִּים

לֹא פָחַד, לֹא רָהָה מֵאוֹתוֹת שָׁמַיִם…

לָעִיר רוֹמָה קָרְאוּ עֲצָרָה,

אֵלֶיהָ נֶאֶסְפוּ הֲמוֹן כְּמָרֶיהָ;

וּשְׁאֵלָה גְדוֹלָה בְּפִלְפוּל וּסְבָרָה,

בְּדִין קָשֶׁה עָסְקוּ חֲכָמֶיהָ:

אִם הַנָּשִׁים לִדְמוּת אָדָם הֵמָּה,

אוֹ רַק תִּתְחַשֵּׁבְנָה לְמִין הַבְּהֵמָה?..

וְּכְבָר אָז סוֹפְרֵינוּ בִּמְלִיצָה וָשִׁיר

(אֶסְפְּרֵם מֵחוֹל יִרְבּוּן עָלָי)

מֵאֶרֶז בַּלְּבָנוֹן עַד אֵזוֹב בַּקִּיר,

דִבְּרוּ מֵהֲלָּךְ־נֶפֶשׁ וְחֵקֶר שַׁדָּי,

גַּם לְדַרְכֵי הַטֶּבַע יָדְעוּ תּוֹצָאוֹת,

וַעֲלֵי אֵל־אֵלִים דִבְּרוּ נִפְלָאוֹת.

אִם בְּאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה

סֻגַּר יִשְׂרָאֵל מִכָּל עֲבָרָיו;

הִנֵּה רוּחַ אֱלֹהַּ עָלָיו נָחָה,

הִיא גַם תְּנַשְּׂאֵהוּ מֵעַל לִגְדֵרָיו.

רַק בְּמִשְׁעוֹל צַר אוֹתוֹ סָגָרוּ,

אַךְ לָאֱמוּנָה יָדָיו לֹא אָסָרוּ,

מֵהֲלָךְ נֶפֶשׁ לֹא יַעַצְרוּהוּ הַגְּדֵרִים,

וּבְאַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה מַצָּבוֹ,

הוּא מָרוֹם יִדְאֶה, כְּעַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים,

וְהָעוֹלָם הַגָּדוֹל יִתֵּן בִּלְבָבוֹ,

עוֹלָמוֹת לִרְבָבוֹת הֵן יִבְרְאוּ אִמְרוֹתָיו

הוּא כָּאֵל, בְּתוֹךְ אַרְבַּע אַמּוֹת הִלְכוֹתָיו.

אַרְבַּע אַמּוֹת סְבִיבָן לֹא יִפְרֹץ פֶּרֶץ,

אִם כִּי מְעוֹנוֹ בַּחַיִּים לוֹ צַר שָׁמָּה;

הִלְכוֹתָיו־הֲלִיכוֹתָיו מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ,

יְמַלֵּא תֵּבֵל קֵדְמָה גַּם יָמָּה.

אִם צַר מְעוֹנוֹ, וּבְתֵבֵל הָרְחָבָה

אַיֵּה מָקוֹם, שָׁם לֹא רַגְלוֹ נִצָּבָה?

הֲלִיכוֹת־עוֹלָם, הֲלִיכוֹת עוֹלָמִים

מֵעֵת צוּר יְלָדוֹ בְּמֶרְחַב הַבְּרִיאָה,

קִרְאוּ בְּסִפְרוֹ תּוֹלְדוֹת דִּבְרֵי הַיָּמִים,

וּמְגִלַּת קוֹרָתוֹ גֹּלּוּ כַּיְרִיעָה;

מְגִלַּת חַיָּתוֹ כַּיְרִיעָה נִמְתָּחָה,

הִיא יְרִיעַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה.

כִּדְמוּת עַמִּי בַּקֹּדֶשׁ הֲלִיכָתוֹ,

וּלְפָנָיו הַדֶּרֶךְ בַּחַיִּים סֻגֵּרָה;

כֵּן גַּם בַּקֹּדֶשׁ רָאִיתִי עֶמְדָּתוֹ

מִבָּנָיו, בְּנֵי הַמּוֹשָׁבָה בִּגְדֵרָה.

בָּנִים נֶחְמָדִים, בַּחוּרִים עֲצוּמִים,

הֵמָּה אֵלֶּה בְּנֵי צִיּוֹן הַיְקָרִים.

בְּמִבְחַר שְׁנוֹתָם, מְלֵאִים עֲלוּמִים,

שׁוֹכְנִים בְּאֹהָלִים, חוֹנִים בִּגְדָרִים.

כִּי אַהֲבַת צִיּוֹן קִרְבָּם הִתְעוֹרָרָה

עֲלֵי אַדְמַת יִשְׂרָאֵל פֹּה טֻלְטָלוּ;

מִי יַגִּיד הַצָּרָה עֲלֵיהֶם עָבָרָה?

אַיֵּה סוֹפֵר יְסַפֵּר אֲשֶׁר סָבָלוּ?

מִגּוּר בָּאָרֶץ לָמוֹ מִתְנַכֵּרָה,

וְכִבְנֵי מְרֹום הָאָרֶץ לִשְׁאֹף רוּחַ,

בָּחֲרוּ בְּצִיּוֹן לָשֶׁבֶת בִּגְדֵרָה,

לַעֲרֹק צִיָּה, לִקְטֹף מַלּוּחַ.

מִשְּׁקֹד בְּבָתֵּי סֵפֶר בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה,

בִּשְׂפַת עַם זָר בַּלִּמוּדִים לִשְׁמֹעַ,

בָּחֲרוּ שְׁקֹד בְּאַרְצָם, אֶרֶץ עִבְרִיָּה,

וּבְמַחֲרֵשָׁה הָאָרֶץ לִפְלֹחַ, לִבְקֹעַ.

חוֹנִים בְּאֹהָלִים, וּבְאֵין לָמוֹ בָּתִּים,

מִבִּלְתִּי יְכֹלֶת מְקוֹמָם לָרֶשֶׁת,

גָּדֵר מִזֶּה – חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים,

וְגָדֵר מִזֶה – פְּקֻדּוֹת מִפַּחוֹת־פְּלֶשֶׁת.

מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם בִּגְדֵרוֹת גֻדָּרוּ

וּמַחְסוֹר גַם כָּפָן הֵמָּה בִּשְׁמוֹתָם,

בְּמִשְׁעוֹל צַר כָּזֶה סֻגָּרוּ

עַל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ אֲבוֹתָם,

יוֹמָם בִּמְלַאכְתָּם בַּשָּׂדוֹת יַעֲבֹדוּ

שָׂרָב יַכֵּם בִּלְחוּמוֹ עָלֵימוֹ;

וּבַלַּיְלָה עֵת עַל מִשְׁמַרְתָּם יַעֲמֹדוּ,

הַקֶּרַח אָז יֹאכְלֵמוֹ.

וְלַחְמָם אֵין אוּר, הַשֵּׂק אֵין גֶּחָלִים,

רַק מַחְסוֹר וְכָפָן שׁוֹמְרִים עֲלֵיהֶם;

לַחְמָם – לֶחֶם נִקוּדִים וּבְצָלִים,

וּמַיִם בַּמְּשׂוּרָה – יֵין מִשְׁתֵּיהֶם,

מִי הֶאֱמִין לַשְּׁמוּעָה: אֵלּוּ הַמְּרוּדִים

תָּמִיד בְּגִיל יֵצְאוּ לְפָעֳלֵיהֶם?

כִּי אֵלֶּה הַגּוֹלִים הַשְּׂבֵעִים נְדוּדִים,

הֵם בְּרִנָּה יִשְּׂאוּ אִתּוֹתֵיהֶם?

אִם בְּמִשְׁעוֹל הַצַּר, מִשְׁעוֹל הַחַיִּים,

וּבִגְדֵרוֹת גֻדְּרוּ סָבִיב פְּנִימָה;

רַגְלָם בַּכֶּבֶל – וְעָשׂוּ לָמוֹ כְּנָפַיִם,

עַל כַּנְפֵי הִגָּיוֹן לָעוּף קָדִימָה.

קָדִימָה, אַךְ קָדִימָה, מְגַמַּת פְּנֵיהֶם,

בְּעַד עַמָּם וְאַרְצָם לָמוּת, נַפְשָׁם נְכוֹנָה,

כַּחֲלוּצִים יַעַבְרוּ לִפְנֵי אֲחֵיהֶם,

פַּנוֹת הַדֶּרֶךְ הוֹלֶכֶת צִיּוֹנָה.

מִקֶּרֶב לִבָּם לֹא אָבַד חָזוֹן,

וְנַפְשָׁם תְּשַׁעֲשֵׁעַ תִּקְוָה נִשְׁקָפָה;

כִּי בְּנֵי עַמָּם יָבוֹאוּ בְּחִפָּזוֹן,

קַחַת עֶמְדָתָם מִילִידֵי הָרָפָה.

כִּי עַמָּם עַם מְפֻזָּר וּמְפֹרָד,

עַד־עוֹלָם עוֹד שֵׁנִית יִוָּלֵד;

עַם בָּזוּי וְשָׁסוּי, מְמֻשָּׁךְ וּמְמֹרָט

מִצָּהֳרַיִם הֵן יָקוּם לוֹ חָלֶד.

כִּי בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם אַרְצוֹתָם

אָז גַּם לָמוֹ אֶרֶץ הִנְחִילָה;

אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֶרֶץ אֲבוֹתָם,

מִקֶּדֶם עֲלֵי כֻלָּם הִגְדִּילָה.

כִּי עַתָּה כְּבָר בָּאָה הָעֵת,

עָלֶיהָ חוֹזִים הִטִּיפוּ נֶחָמָה;

כִּי יִשְׂרָאֵל יָשׁוּב לְאַרְצוֹ, אֶרֶץ־חֵת,

יָעוּפוּ יַחְדָו בְּכָתֵף פְּלִשְׁתִּים יָמָּה.

עִדְרוּ בְּמַעְדֵר שָׂדוֹת גַּם כְּרָמִים,

זִרְעוּ בָאָרֶץ לִבְרָכָה פְּרִי תְבוּאָה,

הִנֵּה לֹא יַאַרְכוּ הַיָּמִים

תִּקְצְרוּ בְּרִנָּה, בְּשִׁפְתֵיכֶם – תְּרוּעָה,

עִדְרוּ בְּמַעְדֵר שָׂדוֹת גַּם גַּנִּים,

וּתְשׁוּעַתְכֶם קְרוֹבָה לָבוֹא בִּמְהֵרָה,

תֵּשְׁבוּ בֶּטַח שְׁלֵוִים, שַׁאֲנַנִּים,

בַּמּוֹשָׁב בְּחַרְתֶּם, בֵּית הַגְּדֵרָה.

הַפּוֹרֵץ יַעֲלֶה מָשׁוּחַ בֶּן־פַּרְצִי,

הוּא יִפְרֹץ הַגְּדֵרוֹת סְבִיבְכֶם שָׁמָּה;

בֶּטַח תֵּשֵׁבוּ גַּם תִּשְׁכֹּנוּ בְּאַרְצִי,

תִּפְרֹצוּ סָבִיב קֵדְמָה גַם יָמָּה.

רוּחַ הַלְּאֹם הוּא מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ,

הַמְקַבֵּץ נְפוּצוֹת מִקֶּדֶם גַם יָמָּה,

לֹא בְּרַעַשׁ אַךְ בְּדוּמִיַּת רוּחַ,

אַךְ בְּרוּחַ – אֲדֹנָי – גַּם הוּא שָׁמָּה…

יָבוֹאוּ הַיָּמִים, תְּמַהֵרְנָה שָׁנִים,

אָז קֵץ לַצָּרָה, קֵץ גַּם לַחֲשֵׁכָה;

לְפִתְגַמְכֶם נִשְׁבַּעְתֶּם הֱיוּ נֶאֱמָנִים,

לֵאמֹר “בֵּית יַעֲקֹב לְכוּ וְנֵלֵכָה”

(גדרה, כ“ו בניסן תרמ”ו)

פֹּה עָמַד מִלְּפָנִים

הֵיכָל מִבַּעַל־זְבוּב,

לְפָנָיו שָׁרו רְנָנִים

בְּכִנּוֹר וְחָלִיל־נְבוּב.

מֶנּוּ שָׁאֲלוּ רְבִיבִים

לָאָרֶץ יָחוּשׁוּ,

גַם לְגָרֵשׁ הַזְּבוּבִים

בְּשַׂר־חַי יַבְאִישׁוּ.

בָּאֵי חַצְרוֹת שְׁעָרָיו,

אַרְצָה הִשְׁתָּחוּ;

לוֹ כֹּהֲנָיו, כְּמָרָיו,

אֵילִים זָבָחוּ.

הֵיכַל זֶה הָאֱלִיל

חָרַב עַד יְסוֹדוֹ;

מִמִּקְדָשׁוֹ כָּלִיל

גָּלָה גַּם כְּבוֹדוֹ.

בְּחַצְרוֹת בָּמוֹתָיו

פַּחַד וּזְוָעוֹת;

וּמִקְדְשֵׁי מִזְבְּחוֹתָיו

הָיוּ לְמָחֳרָאוֹת.

בִּמְקוֹם נְגִינוֹת שֵׁכָר

שָׁרוּ כְּמָרָיו

לְבַעַל אֵל נֵכָר

בְּחַצְרוֹת שְׁעָרָיו.

עַתָּה, בְּבֵית אֱלֹהֵינוּ,

בְּבֵית אֵל שַׁדַּי,

יָרֹנוּ בְּנֵי עַמֵּנוּ

זְמִירוֹת לְאֵל־חַי.

יוֹשְׁבֵי עֶקְרוֹן לְפָנִים

סָפוּ גַם כָּלוּ;

עוֹבְדֵי זְבוּב וּפְתָנִים

שְׁאוֹל יִתְגַּלְגָּלוּ.

וּבְנֵי יְהוּדָה שָׁמָּה

יָרְשׁוּ אַרְצוֹתָם;

בְּעֶקְרוֹן, בָּרָמָה,

כּוֹנְנוּ מוֹשְׁבוֹתָם.

נָא, עַמִּי, הַבִּיטָה

קוֹרוֹת הַיָּמִים;

וּבְעֶקְרוֹן הַשְׁקִיטָה

נֶצַח עוֹלָמִים.

בְּנֵה אַרְצְךָ הַחֲמוּדָה!

דִּגְלְךָ: “יָה־נִסִּי”.

הֱיֵה כְּאַלּוּף בִּיהוּדָה,

וְעֶקְרוֹן כַּיְבוּסִי.

(עקרון, תרמ"ו)

חִצְבוּ, חִצְבוּ בֶּהָרִים,

חִצְבוּ וּבְקוֹל רִנָּה

גֹּלּוּ אֲבָנִים יְקָרִים,

הַאֶבֶן לְרֹאשׁ פִּנָּה.

גֹּלּוּ חֶרְפַּת עַמֵּנוּ:

“נִרְפִּים הֵם, עֲצֵלִים”,

יִרְאוּ עַמֵּי שְׁכֵנֵינוּ,

כִּי הִנְּכֶם עֲמֵלִים.

גֹּלּוּ מֵהָרֵי יְהוּדָה,

חֶרְפָּה זוֹ סַקְּלוּהָ;

תַּחַת הַיְסוֹד־לִתְעוּדָה

עָמֹק שָׁם קַבְּרוּהָ.

בְּנוּ בָתִּים תֵּשֵׁבוּ

בָּם, בֶּטַח בְּאַרְצֵכֶם

וּבַל עוֹד תֵּעָצֵבוּ,

סַקְּלוּ אֶת כַּרְמֵיכֶם.

תַּחַת גֶּפֶן וּתְאֵנָה

תֵּשְׁבוּ לֹא תִירָאוּ;

עִבְדוּ אֲדָמָה שְׁמֵנָה

מִלַּחְמָהּ תִּשְׂבָּעוּ.

עַל יִשְׂרָאֵל יִלְלָתוֹ

שָׁוְא שָׁר הַמְּשׁוֹרֵר,

עַל חֻרְבַּן אַדְמָתוֹ

קוֹל יְלֵל עוֹרֵר.

קֵן לְיוֹנָה נוֹדֶדֶת,

שׁוּעָל – מְעָרָתוֹ;

לָאָדָם־אֶרֶץ מוֹלֶדֶת,

“לִיהוּדָה־קִבְרָתוֹ”.

הַרְאוּ לְעֵינֵי הָרְבָבוֹת

כִּי שֶׁקֶר דִּבְרָתוֹ;

כִּי לֹא קְבָרִים וָחֳרָבוֹת

לוֹ אֶרֶץ חֶמְדָּתוֹ.

יִרְאוּ בְּאֶרֶץ מְכוֹרָתוֹ

וּבְאַרְצוֹ הַחֲמוּדָה,

יִשְׂרָאֵל עֲלֵי אַדְמָתוֹ

וּבַיִת לִיהוּדָה.

כְּקוֹל רַעַם בַּשָּׁמַיִם

קוֹל חוֹצֵב לֶהָבוֹת

קוֹל קוֹרֵא מִירוּשָׁלַיִם:

חוּשׁוּ לְאֶרֶץ הָאָבוֹת,

לַיַּרְדֵּן, לַיַּרְדֵּן אֵתָיוּ,

עֲשׂוּ מִקּוֹרוֹת מַעְבָּרוֹת,

מְקוֹם נָהָר פְּלָגָיו יֶהֱמָיוּ

הַעֲמִידוּ שָׁם מִשְׁמָרוֹת.

חֶרֶב לַד' וּלְאַרְצֵנוּ,

בַּיַּרְדֵּן שָׁם מִשְׁמַרְתֵּנוּ.

הֵרָגְעִי, אֶרֶץ אֲהוּבָה,

נַחְנוּ לֹא נֵרָגֵעַ,

בַּל נִתְּנֵךְ הֱיוֹת עֲזוּבָה,

עֵת קוֹל שׁוֹפָר יִשָָּמֵעַ,

בְּחַי־הָעוֹלָם נִשָּׁבֵעַ,

גַּם נִתְקַע כַּפֵּנוּ

עֵת קוֹל שׁוֹפָר יִשָּׁמֵעַ,

אָז נָרִימָה דִגְלֵנוּ

חֶרֶב לַד' וּלְאַרְצֵנוּ,

בַּיַּרְדֵּן שָׁם מִשְׁמַרְתֵּנוּ.

הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זוֹל,

יֶהֱמוּ גַלֶּיךָ,

עֲלֵי גְדוֹתֶיךָ שְׁטוֹף וְגוֹל

חֶלְאַת אַרְצֶךָ.

כְּקוֹל רַעַם הַרְעֵם קוֹל

בַּהֲמוֹן מֵימֶךָ.

מְסִלַּת צִיּוֹן אַתָּה סוֹל,

נַחְנוּ אַחֲרֶיךָ.

מקהלה:

הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זְרוֹם

תִכָּתֵב זאֹת לַדּוֹרוֹת,

כִּי לַיְלָה כַּיּוֹם

נַחְנוּ עַל מִשְׁמָרוֹת…

עוֹבְדֵי אֲשֵׁרִים וְחַמָּנִים

גָּרֵש מִגְּבוּלֶיךָ,

גְּמַלֵּי קֵדָר וּדְדָנִים

בַּל יִרְפְּשׁוּ מֵימֶיךָ,

אָהֳלֵי אֳדוֹם וּמִדְיָנִים,

שָׁטְפם בְּגַלֶּיךָ!

כָּאָבוֹת כֵּן הַבָּנִים

נַחְנוּ פֹּה שׁוֹמְרֶיךָ…

הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זְרוֹם

לְיָם הַמֶּלַח שָׁמָּה…

גַּל לְגַל, תְּהוֹם לִתְהוֹם

יְסַפְּרוּ בִדְמָמָה.

כִּי מִמִּזְרָח, מַעֲרָב, צָפוֹן וְדָרוֹם

נִתְאַסְּפוּ לַמִּלְחָמָה,

עוֹד בְּאַרְצְךָ נִהְיֶה לְאֹם

וַאֲלֻמָּתֵנוּ קָמָה…

הָלְאָה יַרְדֵּן, גַּלֵּה הַלּוֹט,

הַמַּסֵּכָה הַנְּסוּכָה,

וּשְׁטוֹף נַחֲלַת בְּנֵי לוֹט

יָרְשׁוּ לָמּוֹ מְלוּכָה,

לְנֹגָהּ כּוֹכְבֵי מְאוֹרוֹת

בְּאַרְצְךָ הַבְּרוּכָה

עַל מִשְׁמַרְתוֹ יַעֲקֹב עוֹד

וְקַשְׁתּוֹ דְרוּכָה…

הָלְאָה יַרְדֵּן, הָלְאָה זוֹל,

יֶהֱמוּ מִשְׁבָּרֶיךָ,

נַתֵּק מוֹסְרוֹת, שַׁבֵּר עוֹל

שָׂמוּ עָלֶיךָ,

קָבְרֵם שָׁם בִּגְדוֹת הַחוֹל

וְהַרְעֵם בְּגַלֶּיךָ!

בְּנֵי יַעֲקֹב יִשְׁמְעוּ הַקּוֹל

יָבוֹאוּ לְעֶזְרֶךָ…

מקהלה:

גַּל לְגַל, תְּהוֹם לִתְהוֹם

יְסַפְּרוּ אָז הַקּוֹרוֹת,

כִּי לַיְלָה כַּיּוֹם

עָמַדְנוּ עַל מִשְׁמָרוֹת…

בַּתְּשִׁיעִי זֶה הַחֹדֶשׁ אָצוּם כַּחֹק,

מַר אֶבְכֶּה, אֶתְפַּלֵּשׁ בָּאֵפֶר;

לָאָרֶץ אֵשֵׁבָה דּוּמָם בִּלְבוּשׁ שַׂק,

לִקְרֹא הַקִּינוֹת תּוֹךְ הַסֵּפֶר.

מֵעֵינַי הַדִּמְעָה כַּיָּם תִּזְרֹמָה,

כִּמְעַט אֶטְבַּע בְּזֶרֶם דִּמְעָתִי;

אָגֹז שְׂעָרִי, וּבְגָדַי אֶפְרֹמָה,

וּכְקוֹל גַלִּים צַהֲלַת אַנְחָתִי.

עֲלֵי הֵיכַל אֲדֹנָי כִּי עָלָה בְּלַהַב,

בַּתְּשִׁיעִי לַחֹדֶשׁ בְּזֶה הַיּוֹם;

עַל חוֹמַת צִיּוֹן עֵרוּ עוֹזְרֵי רַהַב,

תָּמִיד קָרָאתִי לַבְּכִי וְלַצּוֹם.

גַם הַיּוֹם אֶבְכֶּה וַאֲמָרֵר בַּבֶּכִי,

אֶמְרֹט לְחָיַי, וְאָגֹז שְׂעָרִי;

דּוּמָם לָאָרֶץ אֵשֵׁב בַּדֶּחִי,

שַׂק לְבוּשִׁי עַל גִּלְדִי וּבְשָׂרִי.

לֹא אַךְ עֲלֵי חֻרְבַּן בֵּית־מִקְדָשֵׁנוּ,

אֶבְכֶּה הַיּוֹם וְאַזִּיל דְּמָעוֹת;

עוֹד נָוֶה שַׁאֲנָן עַל תִּלּוֹ בֵּית אֱלֹהֵינוּ,

עוֹלָם וּמְלֹאוֹ – הוּא מִקְדַּשׁ אֵל־צְבָאוֹת.

מִקְדַּשׁ אֱלֹהֵינוּ עוֹד בָּנוּי לְתַלְפִּיוֹת,

חַצְרוֹת אֲדֹנָי – חַדְרֵי הַטֶּבַע;

יַד זֵד בַּל תּוּכַל הַכּוֹתוֹ שְׁאִיּוֹת,

בַּל יָעְתַּק מִמְּקוֹמָם הַר וָגֶבַע.

עַל מִזְבַּח אֲדָמָה עוֹד עֲשַׁן הַקְטוֹרָה

מִכִּלְיוֹת חִטָּה, רֵיחַ בְּשָׂמֶיהָ,

עוֹד תָּאִיר הַלְּבָנָה, מְנוֹרָה טְהוֹרָה

וְשִׁבְעָה כּוֹכְבֵי לֶכֶת – נֵרוֹתֶיהָ…

וּמִקְדַּשׁ אֲדֹנָי הוּא תֵּבֵל הַגְּדוֹלָה,

הֵיכַל אֲדֹנָי – כָּל בּוֹ הַנְּשָׁמָה,

לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה מִזְבַּח הָעוֹלָה,

בֵּין בַּדֵי לִבּוֹ – אֲדֹנָי שָׁמָּה…

מִקְדַּשׁ אֲדֹנָי, עוֹדוֹ בָּנוּי לְתַלְפִּיּוֹת,

חַצְרוֹת־יָהּ, הִנֵּה מִבְּלִי סְפוּרוֹת,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הִנֵּה רִבְבוֹת הַגְּוִיּוֹת…

וְנֵר אֲדֹנָי – הַנְּשָׁמוֹת הַטְּהוֹרוֹת…

לִבּוֹת נִשְׁבָּרִים – מִזְבֵּחַ וּבָמָה,

קָרְבָּן הוּא תְּפִלַּת נֶפֶשׁ דַכָּא;

רֵיחַ נִיחוֹחַ – אֲנָחָה בַדְּמָמָה.

אֱלֹהַּ יָרַח כִּלְבוֹנָה זַכָּה…

אֵלֶּה הַגְּוִיּוֹת, אֵלֶּה גָּלְמֵי אֲנָשִׁים,

מִבְּשָׂרָם אֶחֱזֶה מַרְאָה רוֹמֵמָה;

וּבְחַדְרֵי לְבָבָם, קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה.

לֹא אַךְ עֲלֵי חֻרְבַּן מִקְדַּשׁ בֵּית הַקֳּדָשִׁים

אֶקְרָא הַיּוֹם לְמִסְפֵּד, לִבְכִי;

אַךְ גַּם עֲלֵי גְּוִיּוֹת חַצְרוֹת הַמִּקְדָשִׁים,

נֶחֶרְבוּ עַתָּה בְּאֶרֶץ הַצְּבִי…

בְּאֶרֶץ הַצְּבִי, שָׁם בַּמּוֹשָׁבוֹת,

בֵּין הַכַּרְמֶל וּבֵין הַשְּׁדֵמָה;

שְׁבַע מֵאוֹת הֵיכְלֵי חֳרָבוֹת,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה…

שְׁבַע מֵאוֹת הַגְּוִיֹּות, הַנְּפָשׁוֹת,

מֵרָעָב וְחֹסֶר שָׁם יִכְלָיוּן;

בְּאַשְׁמַת יְדֵי הַמְנַהֲלִים הַקָּשׁוֹת,

עֲלֵיכֶם מֵעַי הִנֵּה יֶהֱמָיוּן…

עַל אֵלֶּה הַגְּוִיּוֹת מֵרָעָב שְׁדוּפוֹת

עַל אֵלֶּה נַפְשִׁי שׁוֹמֵמָה;

בָּתֵּי־מִקְדָשׁ, חַצְרוֹת־יָהּ הַשְּׂרוּפוֹת,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה…

אֵלֶּה הֵיכְלוֹת מִקְדַּשׁ בֵּית אֱלֹהֵינוּ,

לֹא הֶחֱרִיבוּ עַם נָכְרִי, צַר אוֹ זֵד;

רַק אַחֵינוּ הַמְנַדִּים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ

הָעוֹרְקִים צִיָּה בַּמִּדְבָּר כְּשֵׁד…

וּמֶה פָּשְׁעוּ, מֶה חָטְאוּ, אַתֶּם עֵדִים!

כִּי בְּדָתָם נַפְשָׁם רוֹמֵמָה;

לָכֵן אֵשׁ זֶה בָּם שָׁלְחוּ הַזֵּדִים…

בְּהֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה…

אַתֶּם, אַחַי, בְּאַרְצוֹת צָפוֹן וְיָמָּה,

הַבִּיטוּ וּרְאוּ בְּאֶרֶץ הַצְּבִי;

הָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת, הֶעָשָׁן שָׁמָּה,

וְקִרְאוּ סָבִיב לַמִּסְפֵּד, לַבְּכִי.

הָאֵשׁ הַמִּתְלַקַּחַת בִּגְוִיּוֹת וּגְלָמִים,

שְׂרוּפִים, קְדוּחִים מֵרָעָב וְכָפָן,

מִבְּשָׂרָם יִשְׂבְּעוּ שׁוֹתֵי דָמִים…

כָּל חַיָּה וּמִינָהּ – שׁוּעָל וְשָׁפָן…

קִרְאוּ לִבְכִי עַל חֻרְבַּן בֵּית אֱלֹהֵינוּ,

וּשְׁבוּ לָאָרֶץ בְּנֶפֶשׁ שׁוֹמֵמָה;

עַל חֻרְבַּן גְּוִיּוֹת אַחֵינוּ וְעַמֵּנוּ,

הֵיכַל אֲדֹנָי, הֵיכַל אֲדֹנָי הֵמָּה.

לַעֲצֹר בְּעַד הַזֵּד מִפְּרֹעַ פְּרָעוֹת,

לַעֲשֹׂות מַה בַּל אוּכָלָה;

רַק אֶבְכֶּה וְאֶשְׁפֹּךְ נַהֲרֵי דְמָעוֹת,

אוּלַי אֲכַבֶּה הָאֵשׁ כִּי גָדָלָה…

(“חבצלת”, תרמ"ח)

פקוד יפקוד אלהים אתכם (בראשית)

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, אַחַי, אַחְיוֹתַי

אֲשֶׁר שָׁמְעוּ קוֹל מַנְגִּינוֹתַי, –

עֵת פָּקוֹד יִפְקוֹד אֶתְכֶם אֱלֹהִים,

אָז בְּאַחֲרִית יָמִים יֻצָּרוּ

הַעֲלוּ מִזֶּה אֶת עַצְמוֹתַי

עֲלֵי אַדְמַת נֵכר נִפְזָרוּ.

פֹּה אֵלֵךְ, הָהּ עֲרִירִי…

הַעֲלוּ מִזֶּה אֶת עַצְמוֹתַי…

קִבְרוּנִי בִּירוּשָׁלַיִּם עִירִי,

שָׁם תָּמָר יִינַק מִלֵּחַ כִּלְיוֹתַי…

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם, אַחַי וְאַחְיוֹתַי,

הַשּׁבוּעָה הַזֹּאת:

“הַעֲלוּ מִזֶּה אֶת עַצְמוֹתַי”.

שָׁם בְּאֶרֶץ אֲבוֹתַי

בַּל תֹּאכְלֵנִי תוֹלֵעָה,

וּבֵין קִבְרֵי אַחַי, אַחְיוֹתַי

רַק שָׁם אֶמְצָא מַרְגֵּעָה…

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם אַחַי, אַחְיוֹתַי

הִשְׁבַּעְתִּי – וּבְשֵׁם אֵל דֵּעָה,

כִּי תַעֲלּו מִזֶּה אֶת עַצְמוֹתַי.

*

וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל עֵת יִתָּקַע

עַל פִּסְגַּת הַר מוֹרִיָּה…

גַּם קִבְרִי אָז יִבָּקַע

וְנַפְשִׁי תָשׁוּב לִתְחִיָּה…