רקע
נפתלי הרץ אימבר
ו. מַשָּׂא שׁוֹמְרוֹן
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מרדכי ניומן; 1950

סְבִיב בֵּיתֵּר הַבְּצוּרָה,

שָׁם קְבָרִים לָאֲלָפִים;

כְּסוֹלְלוֹת עִיר הַנְּצוּרָה,

עַל הָעֵמֶק נִשְׁקָפִים.


וּמִבְּלִי צִיּוּן מַזְכֶּרֶת,

רשֶׁם פִּתּוּחֵי חוֹתָם;

וּמִבְּלִי אֶבֶן דּוֹבֶרֶת,

מֵאֵלֶּה, חֶלְדָּם, מוֹתָם.


הַהֵלֶךְ כִּי יָבוֹא,

שָׁמָּה, בִּישִׁימוֹן יָנוּעַ;

קוֹל דְּמָמָה לוֹ בִּלְבָבוֹ,

חִידַת-קֶדֶם יַבִּיעַ.


מִי הֵמָּה אֵלֶּה הַמֵּתִים,

אֵיךְ מֵחֶלֶד נִגְזָרוּ;

פֹּה תַּחַת צִלֲלֵי הַזֵּיתִים,

עָמֹק, עָמֹק, קֻבָּרוּ?


גִּבּוֹרִים מִיהוּדָה הֵמָּה,

עִם הָרוֹמִים לָחָמוּ;

וּבָעֹז וּבְיַד רוֹמֵמָה,

נַפְשָׁם בְּכַפָּם שָׂמוּ.


לָחֲמוּ כַּלְּבָאִים, כַּכְּפִירֵים,

בְּעַד עַמָּם וּקְדוֹשָׁם;

וּמַלְכָּם, אַדִּיר אַדִּירִים,

בַּר-כּוֹכְבָא בְּרֹאשָׁם.


הִנֵּה בְּכָל לַיְלָה וָלַיִל,

לְנֹגַהּ אוֹר הַיָּרֵחַ;

יִתְעוֹרֵר גִבּוֹר הַחַיִל

בַּר-כּוֹכְבָא הַנּוֹצֵחַ.


יָקוּם מִקִּבְרוֹ בִּדְמָמָה

וּכְמוֹ חַי הִנֵּהוּ;

רוּחַ חַיִּים: הִיא הַנְּקָמָה

גַּם שֵׁנִית תְּחַיֵּהוּ.


יִלְבַּשׁ מַדָּיו עִם שִׁרְיוֹנוֹ

וּבְרֹאשׁוֹ כּוֹבַע יְשׁוּעָה;

יַחְגֹּר חַרְבּוֹ, כִּידוֹנוֹ,

יִתְקַע בְּשׁוֹפַר הַתְּרוּעָה.


יִרְכַּב בְּעֹז עֲלֵי סוּסוֹ,

עָלָיו תִּרְנֶה אַשְׁפָּתוֹ;

וּבְיָדוֹ דִגְלוֹ וְנִסּוֹ

דֶּגֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ.


"הָקִיצוּ — יִתֵּן קוֹל דְּבָרוֹ —

גִבּוֹרַי יְשֵׁנֵי אֲדָמָה" —

גַּם יָרִיעַ בְּקוֹל שׁוֹפָר

לְקוֹלוֹ תֶּחֱרַד הָרָמָה…


לְקוֹלוֹ יִבָּקְעוּ הַקְּבָרִים,

חַיִל בָּלְעוּ — יָקִיאוּ;

גִּבּוֹרִים מִכָּל עֲבָרִים

“הֵידָד מַלְכֵּנוּ” יָרִיעוּ.


גְּדוּדֵי רַגְלִים וּפָרָשִׁים,

סָבִיב לְדִגְלוֹ יִתְגּוֹדָדוּ;

תַּחַת פְּקֻדַּת הָרָאשִׁים,

לְמַחֲנוֹת יִתְפָּקָדוּ…


בַּחֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת וּרְמָחִים

יֵצְאוּ חוֹצֵץ כֻּלָּמוֹ;

וּלְמַחֲנוֹת יַחַד נֶעֱרָכִים

עִם תִּפְאֶרֶת עֻזָּמוֹ.


בִּידֵיהֶם חֲרָבוֹת שְׁלוּפוֹת,

וּכְמוֹ בְּסַעֲרַת מִלְחָמָה;

יִלְחֲמוּ בְּמִלְחָמוֹת תְּנוּפוֹת

בָּעֵמֶק גַּם בָּרָמָה.


כִּדְמוּת אֲנָשִׁים נִלְחָמִים,

נִרְאוּ צִלֵּי אַלּוֹנִים;

כִּדְמוּת הָרוֹמִים הַקָּמִים

בַּחֲרָבוֹת עִם כִּידוֹנִים.


וּבַר-כּוֹכְבָא יִסְתַּעֵר

בִּסְבַךְ עֵצִים וּפֹארוֹת;

כְּמוֹ אֲרִי טוֹרֵף יִתְנַעֵר

יַךְ זַלְזַלִּים וּזְמוֹרוֹת.


דִּגְלוֹ בָּרוּחַ יִתְנוֹסֵס

כַּנֵּס עֲלֵי הַחוֹמָה;

וְתַחַת רַגְלוֹ הוּא בּוֹסֵס

קָדְקֹד לִגְיוֹנֵי רוֹמָה…


פֶּתַע — יִרְאֶה מֵהֶהָרִים

יוֹרֵד הָמוֹן רָב;

הָמוֹן, וּפְנֵיהֶם מוּזָרִים

כַּגְּדוּד הוּא עָרוּךְ לַקְּרָב.


הֶחָלוּץ יִשְׁלַח לִקְרָאתָם

לָדַעַת מִמִּי הֵמָּה;

וּמַה מְחוֹז מַטְּרָתָם

פֹּה בַּשָּׁרוֹן, בַּשְּׂדֵמָה?…


"מֵאַיִן אַתֶּם הַבָּאִים?

— הֶחָלוּץ יִתֵּן דְּבָרוֹ —

וּפֹה בְּעֵמֶק-הָרְפָאִים

מִי יָשִׂים מִשְׁטָרוֹ?


וּמָה הֶחֳרָבוֹת בִּידֵיכֶם

לְשָׁלוֹם אוֹ לַמִּלְחֶמֶת?

מַהֲרוּ וּתְנוּ עֵדֵיכֶם

הַגִידוּ דִבְרֵי-אֱמֶת.


"שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם חֲלוּצִים

וּרְמִיָּה אֵין בָּנוּ;

מִתִּגְרַת יַד הֶעָרִיצִים

כִּמְעַט נִכְחַד קִימָנוּ".


"אֲנַחְנוּ יְהוּדִים הַגּוֹלִים,

וּמִפְּנֵי קֶשֶׁת דְּרוּכָה;

לִפְלֶשֶׁת אֲנַחְנוּ עוֹלִים

לָתוּר לָנוּ הַמְּנוּחָה.


לֹא בִּגְבוּרָה וָכֹח

נְחַיֶּה הָאֲדָמָה הַיְּבֵשָׁה;

רַק כְּאִכָּרִים נִפְלֹחַ

בַּבַּרְזֶל וּמַחֲרֵשָׁה.


חַרְבוֹתֵינוּ הֵן מַזְמֵרוֹת,

קַרְדֹּם, מַעֲצָד — הַשְּׁלָטִים;

לְצֹאנֵנוּ נִבְנֶה הַגְּדֵרוֹת

וּלְבָנֵינוּ — הַבָּתִּים".


בַּר-כּוֹכְבָא כִּשְׁמֹעַ

אֶת אֵלֶּה הַדְּבָרִים;

צִוָּה לַחְדֹּל מִתְּקֹעַ

וְכֹה נָשָׂא אֲמָרִים:


"אַחַי וּלְאֻמִּי הַבָּאִים

זֹאת עֲלֵי לִבְּכֶם שִׂימוּ;

הֱיוּ נָא עַזִּים כַּלְּבָאִים

דֶגֶל נֵס-יָהּ הָרִימוּ.


עִזְרוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

אָז לְתוּשִׁיָּה כִּפְלָיִם;

בַּעֲזֹר אֶחָד אֶת מִשְׁנֵהוּ

לִפְעֻלַּתְכֶם יָדָיִם.


בַּל תֵּלְכוּ קוֹדֵר וּשְׁחוֹחַ,

הַשְׁלִיכוּ יְגוֹנְכֶם הַיָּמָּה;

אֲזַי תִּפְרֹצוּ בְּכֹחַ

קֵדְמָה, נֶגְבָּה, וָיָמָּה.


עֵדָה הִיא בֵּיתֵּר הַהֲרוּסָה,

עֵדִים אֲבָנִים הֵמָּה;

מִי נָתַן יַעֲקֹב לִמְשִׁסָּה?

וְאֶרֶץ יְהוּדָה שׁוֹמֵמָה?


הֲלֹא הֵם אַנְשֵׁי הַמָּדוֹן

בִּדְבַר נִרְגָּן פָּרָעוּ;

וּבְמַעַל יָדָם וּבְזָדוֹן

בַּחַיִּים נָדוּ וְנָעוּ.


הֵן עַתָּה בַּחֲצִי הַלֵּילוֹת

לֹא עוֹד יַדְרִיכוּנִי מְנוּחָה;

שׁוֹפָרוֹת, מִבְצָרִים, סוֹלְלוֹת,

חֲרָבוֹת וְקֶשֶׁת דְּרוּכָה.


עֵת נְקָמָה הִיא בָּאָה,

וּבַת-עַמִּי בַּלְּאֻמִּים;

לֹא תִּהְיֶה עוֹד נָדָה, נָעָה,

וּלְרִיב צִיּוֹן שִׁלּוּמִים.


עַתָּה אָשׁוּבָה לַקֶּבֶר,

טֶרֶם בֹּקֶר יוֹפִיעַ;

גַּם אֲנִי הַגֶּבֶר

בְּגֵיא-רְפָאִים אַרְגִּיעַ.


מֵעֲמַל נְדוּדִים וַאֲנָחָה,

נַפְשִׁי עַתָּה תִּרְגָּעִי;

הִנֵּה מִפַּאֲתֵי מִזְרָחָה

כַּבָּרָק מַבְרִיק בַּרְקָאִי.


(חיפה, תרמ"ד)


המלצות קוראים
תגיות