רקע
נפתלי הרץ אימבר
גֵר וָאֶזְרָח
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מרדכי ניומן; 1950

לָמָּה תֹאמְרוּ עַמִּים

חֵילְכֶם נִשְׁאַף צַמִּים

עֲדֵי אֶפֶס דַּמִּים;

וְכִי נַחְנוּ גֵרִים?

בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן, עִמִּי,

אֲסַפֵּר לָכֶם לְתֻמִּי

תּוֹלְדוֹת יַחַשׂ לְאֻמִּי

לֹא שָׁכַן חֲרֵרִים.


עֵת אֲבוֹתֵיכֶם כַּפְּרָאִים,

שָׁכְנוּ בַּיְּעָרוֹת, בָּעֳפָאִים,

אוֹ תַּחַת כֵּפִים וּסְלָעִים

וּמִבְּלִי לְבוּשׁ הָלָכוּ;

בִּלּוּ יְמֵיהֶם בְּהוֹלֵלוֹת

כְּכִבְשֵׁי צֹאן וּרְחֵלוֹת,

גַּם מִפַּחַד בַּלֵּילוֹת

קוֹדְרִים אָז שָׁחָחוּ.


אֲבוֹתֵינוּ כְּבָר אַדְמָתָם חָרָשׁוּ,

בִּגְדֵי מֶשִׁי לָבָשׁוּ,

בַּתּוֹרָה וְדֵעָה דָּרָשׁוּ,

מָשְׁלוּ בַּגּוֹיִם וּלְאֻמִּים;

יָשְׁבוּ כַּשָּׂרִים וַאֲדוֹנִים,

בְּהֵיכְלֵי-שֵׁן וְאַרְמוֹנִים,

בַּטִּירוֹת שָׁכְנוּ בַּגְּאוֹנִים,

בְּחַלּוֹנוֹת שְׁקוּפִים אֲטוּמִים.


עֵדָה חוֹמַת מַחֲמַדֵּינוּ,

מֵהוֹד תִּפְאֶרֶת עֻזֵּנוּ,

מִגֹּדֶל דַּעַת אֲבוֹתֵינוּ,

גַּם פַּאֲרֵי הָעַמּוּדִים;

בְּצֹעַן בְּנוּיִים לְתַלְפִּיוֹת,

עֵדִים אַבְנֵי מַשְׂכִּיּוֹת

יְסַפְּרוּ בְּאַלְפֵי פִּיּוֹת

מִקַּדְמוֹנִיוֹת הַיְּהוּדִים.


עֵת אֲבוֹתֵיכֶם לְפָנִים,

רָאוּ בֶּעָבִים וַעֲנָנִים

לָדַעַת עִדָּן וְעִדָּנִים,

בִּפְתַיּוּת מְאֹד הִסְכִּילוּ;

אָז אֲבוֹתֵינוּ כָּתָבוּ

חקִּים, עַמִּים אָהָבוּ,

בְּתוֹרָה וְדֵעָה רָבוּ,

וּבְחָכְמָה מְאֹד הִשְׂכִּילוּ.


עֵדִים הֵמָּה הַמַּכַּבִּים,

לָחֲמוּ בַּשַּׁעַר בַּת-רַבִּים,

שָׁבְרוּ פְּסִילֵי הָעֲצַבִּים

אֲבוֹתֵיכֶם לָמוֹ סָגָדוּ;

אֵיפֹה הֵמָּה הָעַמִּים

חֵילֵנוּ שָׁאֲפוּ צַמִּים

הָרוֹמִים וְהָאֲרַמִּים?

כְּצֵל חָלָפוּ, נָדָדוּ.


גַּם אַתֶּם גֵּרִים,

פֹּה בַּחֶלֶד זָרִים,

אֶזְרָחִים — רַק שׁוֹכְנֵי קְבָרִים,

שָׁם יֶלֶד, גַּם שָׂב — — —

עַד מָתַי תַּהְבִּילוּ

מֵאָדָם לְאָדָם תַּבְדִּילוּ,

מָתַי לִרְאוֹת תַּשְׂכִּילוּ

כֻּלָּנוּ בְּנֵי אֶחָד, אָב.


סן פרנציסקו 1897


המלצות קוראים
תגיות