רקע
נפתלי הרץ אימבר
לַמְנַצֵּחַ עַל מַחֲלַת יִשְׂרָאֵל
mנחלת הכלל [?]
tשירה
פרטי מהדורת מקור: מרדכי ניומן; 1950

(וַיַּרְא אֶפְרַיִם אֶת חָלְיוֹ וִיהוּדָה אֶת מְזוֹרוֹ)

(הושע י"ג, ה')


בַּעֲזֹב יִשְׂרָאֵל אֶת אֶרֶץ מְגוּרֵיהוּ,

בַּגּוֹלָה שָׁמָּה לְכַתֵּת רַגְלֵיהוּ

עֵת רוֹמִים מִקְדָּשׁוֹ בְּאֵשׁ שָׁלָחוּ

וְעַצְמוֹת גִּבּוֹרָיו לִגְיוֹנִים פָּצָחוּ,

אָז הָגָה אֵימָה, לִבּוֹ מֶה-חָרָד;

רִאשׁוֹנָה בְּדָרְכוֹ עַל אַדְמַת סְפָרָד;

בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה תָּעָה הֶגְיוֹנוֹ

בֵּין עָם וָגוֹי לֹא יָדַע לְשׁוֹנוֹ;

אַךְ בִּרְבוֹת הַיָּמִים, עֵת פָּרַץ לָרֹב

רָאָה מְנוּחָה נָעֵמָה, וְאֶרֶץ כִּי טוֹב,

הֵסִיר שִׂמְלַת שִׁבְיוֹ, נְחָשְׁתּוֹ, כְּבָלָיו,

וּכְמוֹ אֶזְרָח, מַחֲלָצוֹת לָבָשׁ עָלָיו,

שָׁכַח צוּר מַחְצַבְתּוֹ, נִקְרַת הַר מוֹרִיָּה,

נָשָׁה שְׂפַת אִמּוֹ, שְׂפַת הָעִבְרִיָּה,

עָזַב שׁוּלַמִּית, בַּת-צִיּוֹן הַיְפֵיפִיָּה,

הֵחֵל לִרְדֹף קָדִים, חָבַק חֵיק נָכְרִיָּה,

לְגוֹי מוּזָר הִתְחַבֵּר, מֶנּוּ שׁוֹנָה דָתוֹ,

הָגָה בְמִנְהָגוֹ, גַּם דִבֵּר בִּשְׂפָתוֹ;

סָחַר סְחַר הָאָרֶץ לְרֹחַב גְּבוּלָהּ,

בְּתוֹצְאוֹת אַדְמָתָהּ, בִּפְרִי יְבוּלָהּ;

טִירוֹת בָּנָה, הֵיכְלֵי שַׁאֲנַנִּים

וַיְהִי כֵן בֶּטַח, בַּחֲצִי אִי-הַשְּׁפַני

- - -


אַךְ פֶּתַע חָלָה יִשְׂרָאֵל אֶת חָלְיֵהוּ,

הָרוֹפְאִים נִלְאוּ לַחְבּשׁ מַכָּתֵהוּ;

וַיָּקָץ בּוֹ הָעָם שָׁכֵן סְבִיבוֹ,

רָאָה חָלָה יִשְׂרָאֵל, נִבְזֶה נִיבוֹ;

אָז לְשִכְנוֹ רוֹפְאָיו מַהֵר דָּרָשׁוּ,

מַיְמוֹן וּבֶן-עֶזְרָא לְרַפֵּא חָשׁוּ,

כֵּלָיו מִשֵּׁשּׂוּ, וַיַּחְלְטוּ מִמֶּנוּ,

כְּאֵב רֹאשׁ כְּאֶבוֹ, מַחֲלָתוֹ תְמִיתֶנּוּ…

מִתּוֹרַת חַכְמֵי יָוָן לֶקַח לָקָחוּ

מֵהֵלֶךְ דִבְשָׁם וְסָלְתָּם רֶקַח רָקָחוּ,

בְּשֶׁמֶן מְלִיצַת יְשֻׁרוּן אוֹתָהּ מָשָׁחוּ,

עַל גַּחֲלֵי עֲרָב הֲפָכוּהָ בְּלִי הֲפוּגָה,

וַיִּתְּנוּ לְיִשְׂרָאֶל לֶאֱכֹל זוֹ הָעוּגָה…

אָכַל יִשְׂרָאֵל, וּבְמֵעָיו נֶהְפְּכָה לִמְרוֹרִים,

נוֹסָף עַל חָלְיוֹ עוֹד הֻכָּה בַּטְּחוֹרִים…

קָצָה בּוֹ עַם סְפָרָד מִשְּׁאֵתוֹ עוֹד

וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיְטַלְטְלֵהוּ הָלְאָה לְאֶרֶץ נוֹד…


- - -


שֵׁנִית לָקַח יִשְׂרָאֵל כְּלֵי-גוֹלָה בְּיָדֵהוּ,

עַל אַדְמַת נֵכָר לְכַתֵּת רַגְלֵהוּ,

עֲדֵי בּוֹאוֹ עָיֵף וְיָגֵעַ צָרְפָתָה;

אַךְ גַּם שָׁם מְנוּחָה לֹא לוֹ הָיָתָה;

וְאַף רֶגַע לֹא רָפְתָה מֶנּוּ מַחֲלָתוֹ.

וַיָּקָץ יִשְׂרָאֵל בְּחַיָּיו, זִהֲמַתּוּ חַיָּתוֹ…

אָז קָמוּ לוֹ רוֹפְאָיו בַּעֲלֵי הַשֵּׁמוֹת

וַיְבַקְּשׁוּ לוֹ עֲשָׂבִּים מִבְּקָעוֹת וּשְׁדֵמוֹת,

בִּטְנוֹ-אָמְרוּ-צָבָהּ, חָלְשָׁה קֵבָתוֹ…

מִהַר צֹעֶה לְהִפָּתֵחַ, וְגַם מַחֲלָתוֹ.

בַּעֲלֵיהַ שֵּׁמוֹת, רוֹפְאָיו בִּיעָרוֹת שָׁטָטוּ,

וּזְקֵנוֹת לָמוֹ מוֹזְרוֹת עֲשָׂבִּים לָקָטוּ,

עֲשַׂבִּים אֵלֶּה בַּפָּארוּר בֻּשָּׁלוּ,

גְּוִיָּתוֹ לְמִשְׁעִי, בָּמוֹ רָחָצוּ, טָבָלוּ,

מֵהַנּוֹתָר נָתְנוּ לוֹ רוֹפְאָיו הָאֱוִילִים

לִשְׁתּוֹת עִשְׂבֵי מְרָק פִּגּוּלִים…

וַיֹּאכַל, וַיֵּשְׁתְּ, וַתִּפֹּל עָלָיו תַּרְדֵּמָה

גַּם נַפְשׁוֹ הָעַלִּיזָה הָיְתָה שׁוֹמֵמָה,

מֵרְאוֹת בְּחַיֵּי-עוֹלָם סָגַר עַפְעַפַּיָּם,

שָׁם שְׁנַת-עוֹלָם, יָשֵׁן בְּיַרְכָתָיִם,

שָׁתָה הַמַּשְׁקֶה, וְהוּא עֲכָרוֹ,

וַיִּישַן, וּכְגֶבֶר יַיִן עֲבָרוֹ

בְּחֻמּוֹ דִבֵּר דְבָרִים תַּהְפּוּכִים,

גַם חָזָה חֶזְיוֹנוֹת שָׁוְא וּמַדּוּחִים…


- - -


עַמֵּי הָאָרֶץ רָאוּהוּ בִּשְׁנַת עוֹלָם,

“גֶּבֶר לֹא יִצְלָח” נָתְנוּ עָלָיו בְּקוֹלָם;

מִשְּׁנָתוֹ בְּחָזְקָה הֵן הֵעִירוּהוּ,

מִגּוּר בִּמְגוּרוֹתָם הָלְאָה גֵּרְשׁוּהוּ…

וַיִּגֶל יִשְׂרָאֵל מִגַּלִּיָּה לְאֶרֶץ אַשְׁכְּנַז,

אָכֵן גַּם שָׁם הָיָה לָבַז.

מַחֲלָתוֹ עוֹד בּוֹ, מֶנּוּ לֹא רָפָתָה;

נִלְאוּ הָרוֹפְאִים דַעַת מְקוֹר נִקְרָתָה;

וְהִנֵּה קָמוּ רוֹפְאָיו רַפֵּא חָלְיֵהוּ:

הָרוֹפֵא בֶּן מְנַחֵם וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ,

דַלֶּקֶת בְּעוֹרוֹ, כֵּן מִשְׁפָּט חָרָצוּ,

יַבֶּלֶת בִּבְשָׂרוֹ, לָכֵן עַמִּים בּוֹ קָצוּ,

תַּהְפּוּכוֹת יְדַבֵּר, לָכֵן יִבָּזֶה,

מֵחַיֵּי עוֹלָם יִנָּזֵר, מִשְׁמַן בְּשָׂרוֹ יִרְזֶה,

כְּעַמֵּי הָאָרֶץ יִתְעַנֵּג עַל חֶלְדֵּהוּ,

יֹאכַל, יִשְׁתֶּה, אָז יַחֲלֹף חָלְיֵהוּ;

וַיִּשְׁמַע יִשְׂרָאֵל לְבֶן-מְנַחֵם וַעֲצָתוֹ

הִתְבּוֹלֵל בָּעַמִּים — וּבוֹ מַחֲלָתוֹ,

אָכַל וְשָׁתָה מִכָּל הַבָּא בְּיָדוֹ

כְּעַמֵּי הָאָרֶץ, וְעוֹד חָלְיוֹ עִמָּדוֹ,

וְעַד הַיּוֹם שְׁכֵנָיו יִשְׂנָאוּהוּ

לֹא יֹאבוּ עִמּוֹ הִתְעָרֵב, מִגֵּו יְגָרְשׁוּהוּ…


- - -


אָז נִלְאָה יִשְׂרָאֵל מֵרֹב עָמָל וָכַעַס,

כִּי שֶׁקֶר צֳרִי רוֹפְאָיו נוֹכַח לָדַעַת,

צֳרִי מְזוֹרָם לֹא לוֹ מוֹעִילִים,

לֹא יֵדְעוּ רַפֵּא רוֹפְאָיו הַכְּסִילִים,

כְּרָפְאָם לְיִשְׂרָאֵל בִּמְזוֹר תַּחְבּשֶׁת

עוֹד גָּבְרָה מַחֲלָתוֹ וַיִּנָּזֵר לַבּשֶׁת…

רָאָה יִשְׂרָאֵל חָלְיוֹ וִיהוּדָה מְזוֹרוֹ,

לֹא יַבֶּלֶת בִּבְשָׂרוֹ, לֹא דַלֶּקֶת בְּעוֹרוֹ,

לֹא כְּאֵב רֹאשׁ — כְּאֵבוֹ, חֳלִי בֶּטֶן — חָלְיֵהוּ,

מַחֲלָתוֹ אַךְ קֹצֶר רוּחַ, אָטוּם אַפֵּהוּ…

יַעַן מֵעֵת עָזַב אַרְצוֹ בָּהּ חָיָה מִנְּעוּרֵיהוּ

מַחֲלָתוֹ גָּבְרָה וַתִּתְקְפֵהוּ.

הוּא לֹא יָכוֹל לִשְׁאֹף קִרְבֵּהוּ,

רוּחַ חַיֵּי נְשָׁמוֹת אֲוִיר אַרְצֵהוּ,

לָכֵן מִקֹּצֶר רוּחַ קֹצֶר חַיֵּיהוּ…

אָז אָמַר יִשְׂרָאֵל: “לְאַרְצִי אָשׁוּבָה”

שָׁמָה אֶהְיֶה בָּרִיא אוּלָם, אָנוּבָה,

בַּגִּלְעַד שָׁמָה יִפְרַח פְּרִי צֳרִי

שָׁם אֲרַפֵּא חָלְיִי, אֶגְהֶה מְזוֹרִי.

וַיִּצְטַיָּר יִשְׂרָאֵל, וַיִצְרֹר צְרוֹרוֹ

לָשׁוּב לְאַרְצוֹ לִגְהוֹת מְזוֹרוֹ…


* * *


לֵךְ, עַמִּי, לְשָׁלוֹם, שׁוּב לְאַרְצֶךָ!

הַצֳּרִי, בַּגִּלְעָד, בִּירוּשָׁלַיִם רוֹפְאֶךָ;

רוֹפְאֶךָ ד' רַבָּה חָכְמַת לְבָבוֹ,

לֵךְ, עַמִּי, לְשָׁלוֹם וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא.


המלצות קוראים
תגיות