רקע
אלתר דרויאנוב
ספר הבדיחה והחידוד: משבטי ישראל
mנחלת הכלל [?]
lפרוזה
פרטי מהדורת מקור: תל אביב: דביר; 2000

2688 – רוח שטות נכנסה במלך וגזר, שהיהודים והקראים יתווכחו במעמדם ויוכיחו, דתם של מי קודמת. הקראים שלחו את הגדול שבהם; היהודים שלחו את הפחוּת שבהם. שלוחם של הקראים בא לבוש בגדי יום־טוב; שלוחם של היהודים בא לבוש בגדי חול. וכשנכנס שלוחם של היהודים, חלץ נעליו, שם אותן תחת זרועו וניגש יחף אל המלך. כעס המלך וקרא לו: דע, לפני מי אתה עומד! השיב שלוחם של היהודים: אדוני המלך, כבוד זה אנו נותנים גם למלך מלכי המלכים הקדוש ברוך־ הוא, כמו שנאמר: “של נעליך מעל רגליך”..1 נחה דעתו של המלך ושאל: ולמה שמת נעליך תחת זרועך? השיב שלוחם של היהודים: אדוני המלך, עשיתי כך משום שפעם אחת אירעה לנו תקלה: כשהלכנו להר־סיני לקבל את התורה, חלצנו נעלינו לכבוד המקום ולכבוד התורה. וכשחזרנו מן ההר, לא מצאנו את הנעליים: הקראים גנבו אותן… קפץ שלוחם של הקראים והפסיקו: שקרן! בעת מתן־תורה לא היו עדיין קראים בעולם. נענה שלוחם של היהודים ואמר: אדוני המלך, הרי הוא עצמו מודה, שדתם של היהודים קדמה לדתם של הקראים…

2689 מדרש לצים. “ויתרוצצו הבנים בקירבה: עוברת על פתחי תורה של שם ועבר – יעקב רץ ומפרכס לצאת; עוברת על פתח עבודה זרה – עשו מפרכס לצאת”.2 נבהלה רבקה ואמרה: “שמא עתידה, חלילה לילד ליטאי, שהוא מצוי גם בבתי־מדרשות של שם ועבר וגם בבתי־עבודה־זרה”? “ותלך לדרוש את ה‘. ויאמר ה’ לה: שני גויים בבטנך”. ומיד נחה דעתה. מכאן אמרו טובים שני גויים מליטאי אחד…

2690.שאל בנו של יהודי פולני לאביו, אבא מה טעם אנו קוראים לליטאי “ראש־צלב”? השיב לו אביו: שם זה נאה לליטאי. פּצח ראשו ותמצא בו צלב. היסס הבּן ושאל: אבא, שמא לא אמצא? החזיר לו אביו: מה בכך? על כל־פנים תיפּטר מליטאי אחד…

2691 ליטאי ופולני רבו זה עם זה. אמר הפולני לליטאי: אמם הליטאים ארורים כּולכם, שכּן התורה אמרה: “ארורה האדמה”, ותרגם אונקלוס:" ליטא ארעא".3החזיר לו הליטאי: ואתם הפולנים חשכים כּלכם, שכּך שנינו: “אין פולין לאור הנר”4

2692 מרגלא בפיהם של יהודי פולין: שניים חייבים לברך על הנס: תרנגול, שעבר עליו ערב יום־כיפור ולא נשחט, וליטאי, שעברו עליו רוב שנותיו ולא נשתמד…

2693 יהודי פולניה מספרים: מעשה בליטאי שנשתמד ונשא גויה עשירה, שיהא בידו ללמוד תורה לשמה…

2694 ההוא שסיפּר לפני חבורה של יהודים פולנים: הליטאים נימנו וגמרו וקיבלו עליהם באלה ובשבועה ובחרם חמוּר, שלא יצא איש מהם מליטא ולחוץ. שאל אחד מן החבורה: מה טעם? השיב המספר: כך החליטו, לבל יוודע בעולם, שיש בהם טיפשים. שאל שני מן החבורה: הרי ליטאי בתוכנו? החזיר המספר: חזקה עליו שהתגנב ועבר את הגבול…

2695 פולני וליטאי רבו זה עם זה, הפולני חירף וגידף, הליטאי נצר את לשונו ולא השיב אלא שתי מלים: " ילד אתה " תמהו הכל על סבלנותו של הליטאי, שהוא שומע את חרפתו ואינו משיב. נענה הוא והסביר: ילד מכה אביו ואמו, ילד אוכל טריפות ומחלל שבתות, ילד ישן במיטה אחת עם הגויה, ילד עושה כל דבר אסור…

2696 פולני רב עם ליטאי. הפולני צעק; הליטאי שתק. יצא הפולני “מכליו” וצווח: ליטאי־חזיר, למה אתה שותק? כּולך טריפה, צלב לך בראשך. החזיר לו הליטאי" ובכן, אל תישק בראשי…

2697 יהודי מת ועלה לשמים. הלך לבקש שערי־גן־עדן, והתחיל סילון החוזר מצערו. עבר עליו מלאך ונתן לו שלום, והחזיר המת שלום. אמר לו המלאך: מדוע כה פניך עגומים? גילה לו המת סודו. אמר לו המלאך: בוא ואראך מקום המיוחד לכך. הביאוֹ לשולי הרקיע, הראה לו פּינה אחת ואמר לו: זה המקום. עד שהמת התקין עצמו לעשות מעשה, ראה יהודים עומדים בחבורה ומספרים זה עם זה. נתמלא בושה ואמר למלאך: מתבּייש אני. ליגלג עליו המלאך והחזיר לו: אל תתבּייש. הללו גליצאים הם…

2698 מת אחד מגדולי ווארשה. בדקו בפנקסיו ומצאו כתוב: "זה כלל גדול: אדם שבא מגליציה, אין אומרים לו: היכּבד ושב! "מה טעם? “אילו הסכים לשבת, לא היה יוצא משם”…

2699 אמר שמריל: חמישה פגיעתם רעה, ושומר נפשו ירחק מהם: שור שחור בחודש ניסן5 משוגע בחודש תמוז, ליטאי ב“תשעת הימים” 6יראי שמים בחודש אלול, ויהודי אונגרי כל ימות השנה.

2700 שאלה שאל יהודי רוסי ליהודי גרמני? כמה ביצים יכול לאכול על לב ריק? השיב הגרמני: ארבע. ליגלג עליו הרוסי ואמר לו: היכי תמצי? כיון שאכלת ביצה ראשונה, שוב אין לבך ריק. נהנה הגרמני מחכמה זו, הלך מיד לגרמני אחר ואמר לו: שאלה יש לי לשאול. כמה ביצים אתה יכול לאכול על ריק לב ריק? השיב הנשאל: שלוש. החמיצו פניו של הראשון, נענה ואמר: חבל, שאמרת שלוש. אילו אמרת ארבע, הייתי יודע להקשות קושיה גדולה…

2701 אמר יהודי פולני ליהודי גרמני מכּרו: היהודים שלכם כּולם טיפשים. נעלב הגרמני ושאל: זה מניין לך? אמר לו הפולני: בוא ואראך. הלכו שניהם יחדיו ונכנסו אצל חנווני גרמני. ביקש הפולני קופסת גפרורים, ונתן לו החנווני הגרמני. סירב הפולני ואמר לו: אני מבקש גפרורים, שגפריתם מצד שני. אמר החנווני הגרמני: גפרורים כאלה אין לי. יצאו הפולני והגרמני ואמר הראשון לשני: הנה אתה רואה, כמה טיפשים הם היהודים שלכם. תמה הגרמני ואמר: למה טיפש הוא בעיניך? שמא באמת אין לו? צחק הפולני והסביר לגרמני, שגם הוא טיפש, לבסוף הבין הגרמני ואמר לפולני: בוא ונלך לחנווני משלכם ותראה, שגם הוא יחזיר אותה תשובה. הסכים הפולני והלכו שניהם יחדיו אצל חנווני פולני. ושוב אותו מעשה: תחילה ביקש הפולני גפרורים, אחר־כך סירב לגפרורים, שנתן לו החנווני, וביקש גפרורים אחרים, שגופריתם מצד שני. אמר לו החנווני הפולני: יש לי גם כאלה, שאתה מבקש, אלא – מחירם כפול…

2702 יהודי ליטאי ויהודי גרמני נסעו בקרון אחד של הרכבת, וסיפּר הליטאי לגרמני: מעשה ונכנס מורה לכיתה ואמר לתלמידיו: " ילדים, שתי שאלות אשאלכם, ומי שיחזיר תשובה כהלכה על הראשונה פטור מתשובה על השנייה“. עשו התלמידים אוזניהם כאפרכסות והקשיבו. אמר להם המורה: “שאלה ראשונה אני שואל: מה מספר הכוכבים בשמים?” קם תלמיד אחד ואמר: “אני יודע: מיליון שלוש מאות וחמישים ושנים אלפים וארבע מאות ועשרים ושישה”. אמר לו המורה: “מניין לך?” החזיר לו התלמיד:”אדוני המורה, זוהי כבר שאלה שנייה, והואיל והחזרתי תשובה כהלכה על הראשונה, אני פטור מתשובה על השנייה". מצא הסיפור חן בעיני הגרמני ואמר למספר הליטאי: סיפור יפה…ברם הגידה נא שנית, מה מספר הכוכבים… עד עכשיו לא ידעתי..

2703 היה מי שאמר: הרוצה, שייהנה בעולם הזה – ידור בבסרביה; 7 הרוצה, שייהנה בעולם הבא – ידור בארץ –ישראל; הרוצה, שלא ייהנה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא – ידור ברוסיה…

2704 קטע ממכתבו של יהודי ליטאי, שיצא לגור באמריקה; “…אמריקה למה היא דומה? – למרחץ. מרחץ אין אדם יודע בושה בפני חברו, מרחץ אין בו מזרח, מרחץ אין מזכירים בו שם שמים”…

2705 בימי מלחמת העולם נאספו הרבה פליטים יהודים בבאראנוביץ'8, ובא לשם שליח של הדז’ואינט מאמריקה לסדר להם עזרה. התנהג השליח בגסות מרובה וקבלו עליו הפליטים לפני הנהלת הדז’וינט החזירה להם ההנהלה: בואו וראו, מה בינינו לביניכם. ארבעים שנה אתם שולחים לנו כל החייטים והסנדלרים שלכם, ואנו שותקים. פעם אחת החזרנו אנחנו לכם חייט אחד, ומיד אתם מרעישים עולמות….

2706 תימני עשה כמה שנים באמריקה ושב לארץ־ישראל. נתלווה עמו תימני אחר והיו מחזירים יחדיו על הפתחים בתל־אביב. הגיעו ל“פלטין”, ואמר השני לראשון: שמא ראית בית גדול כזה באמריקה? גחך הראשון והחזיר: שטות!…שנה ומחצה הייתי מחזיר שם על הפתחים בבית אחד, ולא הגעתי לסופו…

2707 שאלו לתימני: מה שלומך? החזיר התימני: ברוך השם, מקבל צדקה…

2708 שיחה בין אשכנזי לתימני נוטע טבּק בגליל העליון: אשכנזי: מפני מה נגזרה שריפה על צמח זה? תימני מקרא שכתוב הוא: “ותשלך את הילד תחת אחד השיחים”9ואין שיח אלא טבק, ובשביל שהסתיר על אותו רשע נגזרה עליו שריפה. אשכנזי: ומפני מה מחבבים אותו הבריות? תימני: מפני שיש בו מריחו של יצר־הרע…

2709 כשנטרפה דעתו של אוטו מלך בּווריה, הוסיפו כל הקהילות ב“הנותן תשועה” פסוק מיוחד לרפואתו. פיורדה סירבה לשנות מן הנוסח המקובל ולא הוסיפה. אמרו עליה: כדין עשתה פיורדה: בקהילה זו אין הטירוף בכלל מחלה…

2710 כלל אמרו בשידוכים: הרוצה שלא ייפגם כתה־היוחסין שלו, אל יתחתן בשום אדם מסבּיז‘…10שכל י/שראל הדרים בעיר הזאת או שאתם משומדים או שהם אפיקורסים. ומעשה שהיה כך היה: פעם אחת בא לסבּיז’ דרשן מפורסם ודרש ברבים, שבעקבות המשיח יהיה שמד גדול. למחר נתכנסו כל היהודים שבעיר לבית־המדרש הגדול וקיבּלו עליהם בּאלה ובשבועה, שישתמדו כולם בשביל לקרב את הקץ. לא היו ימים מועטים ונתפרדה החבילה: כל מי שנגעה יראת אלה ושבועה בלבו, קיים מה שקיבּל ונשתמד, וכל מי שהוא אפיקורס גמור עד כדי כך, שאפילו אלה ושבועה משחק הן לו, לא קיים מה שקיבּל ונשאר ישראל…



  1. שמות ג' ה.  ↩

  2. בראשית כה, כב ־כג ורש"י שם.  ↩

  3. בראשית ג' יז.  ↩

  4. שבת יב, א.  ↩

  5. “אל תעמוד בפני השור שעולה מן האגם…אמר רבי שמואל: בשור שחור וביומי ניסן”, פסחים קיב,ב.  ↩

  6. תשעת ימי האבל שבין ראש חודש אב לתשעה־באב.  ↩

  7. בסרביה נשתבחה ביינותיה ובפירותיה.  ↩

  8. באראנוביץ' – עיר בפלך מינסק, צומת של מסילות־ברזל.  ↩

  9. בראשית כא, טו.  ↩

  10. סביז' – עיירה ברוסיה על גבול לטבייה.  ↩

המלצות קוראים
תגיות